שורה תחתונה: בהונדה ביצעו הרבה שינויים קטנים בפיירבלייד – גם מכאניים וגם אלקטרוניים – והתוצאה היא אופנוע מסלול טוב בהרבה עם טכנולוגיות שמגיעות מה-MotoGP, כשהיתרון הוא קלות הרכיבה.
נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים בשורה, 1,000 סמ"ק, 217 כ"ס ב-14,000 סל"ד, 11.5 קג"מ ב-12,000 סל"ד, יחס דחיסה 13.6:1 קוטר ומהלך 81.0 ו-48.5 מ"מ, קירור נוזל, 16 שסתומים, DOHC, מצערות חשמליות, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת אלומיניום, מזלג הפוך של שוואה מסוג BPF בקוטר 43 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ (ב-SP: אוהלינס NPX בקוטר 43 מ"מ, מהלך 125 מ"מ), זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של שוואה ומערכת לינקים, כיוונים מלאים, מהלך 143 מ"מ (ב-SP: אוהלינס TTX36, מהלך 143 מ"מ), 2 דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים רדיאליים של ניסין עם 4 בוכנות (ב-SP: קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם Stylema R), דיסק אחורי בקוטר 220 מ"מ עם קליפר של ברמבו בעל 2 בוכנות, בסיס גלגלים 1,450 מ"מ (1,455 מ"מ ב-SP), גובה מושב 830 מ"מ, מיכל דלק 16.5 ל', משקל מלא 200 ק"ג (201 ק"ג ל-SP), צמיגים 120/70ZR17, 200/55ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם מנוע לצילינדרים 1 ו-2 ומנוע לצילינדרים 3 ו-4, חיישן IMU ב-6 צירים, בקרת אחיזה להטיה ב-9 מצבים, ABS להטיה ב-3 מצבים כולל מצב מרוץ חדש, בקרת ווילי ב-3 מצבים, בקרת זינוק ב-4 מצבים, משכך היגוי אלקטרוני ב-3 מצבים, קוויקשיפטר דו-כיווני, מסך TFT בגודל "5, מפתח קרבה, פנסי LED היקפיים, מאותתי חירום אוטומטיים, ביטול איתות אוטומטי; ב-SP: מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית של אוהלינס מדגם SMART EC 3.0, כולל כיווני עומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה, התאמת עומס הקפיץ למשקל הרוכב והתאמת השיכוכים לעומס הקפיץ עם מצבי רכיבה שונים.
צפו בווידאו – הונדה CBR1000RR-R במבחן מסלול בפורטימאו:
עריכה: אביעד אברהמי
שנתיים אחרי ה-CBR1000RR-R של 2022, שעבר שדרוג קל מהפצצה של 2020, בהונדה חוזרים לימים של מרוץ החימוש שבהן אופנועי הספורט התעדכנו אחת לשנתיים, ומציגים גרסה מעודכנת של הפיירבלייד. ואם ל-2022 השינויים היו מינוריים, הרי של-2024 כבר מדובר ברשימת שינויים מכובדת שנוגעת בכל מקום באופנוע.
מנוע ה-4 צילינדרים מקבל שורה של עדכונים. ההספק נשאר כ-217.6 כ"ס (160 קילוואט) והמומנט עומד על כ-11.5 ק"מ, אולם אלו מתקבלים 500 סל"ד נמוך יותר – 14,000 ו-12,000 סל"ד בהתאמה – ויש יותר כוח זמין לאורך כל טווח הסל"ד. יחס הדחיסה עלה שוב, הפעם מ-13.4:1 ל-13.6:1, וגלי הזיזים הוחלפו כך שתזמוני השסתומים ומהלך השסתומים מותאמים גם הם, והזיזים עצמם מצופים DLC להורדת חיכוך – טכנולוגיה שהגיעה מאופנוע ה-MotoGP של הונדה ושמיושמת לראשונה באופנוע סדרתי. גם השסתומים עצמם חדשים, והם קלים יותר. קפיצי השסתומים אליפטיים ופרוגרסיביים וכוללים 3 שלבי החזרה, וסעפות היניקה חדשות ומאפשרות זרימה טובה יותר.
גל הארכובה חדש וקל יותר, והטלטלים קלים ועשויים מטיטניום מחושל מיוחד שפותח על-ידי הונדה. משטחי ההחלקה ומסבי ההחלקה מצופים בחומר מיוחד הזהה לזה של אופנוע ה-MotoGP לצורך הורדת חיכוך והגברת העמידות במהירויות גבוהות. הבוכנות עצמן מחושלות, והן קלות במיוחד עם חצאית מינימלית המצופה בחומר להורדת חיכוך, ויש חידוש במערכת השמן – מתזי שמן רב-כיווניים לפינוי חום מהבוכנות, כשבסל"ד נמוך הם פתוחים חלקית על-מנת לא לפגוע בלחץ השמן, ובסל"ד גבוה נפתחים במלואם.
הונדה CBR1000RR-R SP במסלול פורטימאו
בלוק המנוע קומפקטי וקל יותר ברבע ק"ג, וזה הושג על-ידי קירוב גל הארכובה וצמד הגלים של הגיר אחד לשני. הורדת משקל נוספת התבצעה על-ידי חיבור המתנע החשמלי לסלסלת הקלאץ' במקום לגל הארכובה. בהמשך, יחסי ההעברה כולם קוצרו, כולל ביחס ההעברה הראשוני (בין המנוע לבין הקלאץ' ותיבת ההילוכים) כדי לקבל תאוצות טובות יותר מפניות. מערכת היניקה, הכוללת עיצוב RAM-AIR חדש בחזית האופנוע, נבנתה גם היא בהשראה מה-RC213V, וגם מערכת הפליטה מטיטניום חדשה, והיא קלה יותר ושקטה יותר.
חבילת האלקטרוניקה התומכת במנוע מרשימה ביותר: יש מצערות חשמליות עם 2 מנועים – אחד לצילינדרים מס' 1 ו-2 והשני לצילינדרים מס' 3 ו-4. בסל"ד נמוך המערכת פותחת קודם את המנוע של 1 ו-2 כדי לקבל תגובת מנוע רכה יותר, וככל שהסל"ד מטפס מצטרפות המצערות של צילינדרים 3 ו-4. יתרון נוסף הוא סיוע בבלימת המנוע והשגת יותר בלימת מנוע כאשר מצערות 3 ו-4 סגורות לגמרי.
בקרת האחיזה בעלת 9 המצבים שופרה בתוכנה, ומהירות התגובה התקצרה. יש גם בקרת ווילי, כשיחד עם ה-ABS להטיה (ב-3 מצבים – כביש, מסלול, מרוץ), ששופר גם הוא, המערכות נשענות על IMU ב-6 צירים. יש 3 מצבי רכיבה מובנים, שבהם ניתן לשנות את כוח המנוע (ב-5 מצבים), בלימת המנוע (ב-3 מצבים), את בקרת הווילי (ב-3 מצבים וניתוק). יש גם בקרת זינוק שמגבילה את מהירות המנוע ל-6,000, 7,000, 8,000 או 9,000 סל"ד במהלך שחרור הקלאץ' בזינוק, ויש משכך היגוי אלקטרוני בעל 3 מצבי שיכוך.
יש גם מסך TFT בגודל "5, כשהרוכב שולט בכל הפרמטרים ובמסך דרך בית מתגים שמאלי חדש ואינטואיטיבי יותר לתפעול. יש גם מפתח קרבה KEYLESS, וכן פיצ'ר חדש שמונע מהמנוע לעלות אל מעל 8,000 סל"ד כשהמנוע עדיין קר.
שלדת היהלום מאלומיניום שופרה והוקשחה, והיא גם קלה יותר בכ-1 ק"ג. המשקל המלא עומד על 200 ק"ג, כשחלוקת המשקל עומדת על 53% לגלגל הקדמי ו-47% לאחורי. הזרוע האחורית חדשה, והיא נבנתה בהשראת ה-RC213V. הבולמים של שוואה – מסוג BPF 43 מ"מ מלפנים ובולם יחיד מסוג BFRC-Lite עם לינקים מאחור – עברו סט-אפ מחדש כך שיתאימו לאופנוע החדש. הבולם האחורי שופר גם במבנה שלו ובאופן זרימת השמן בדחיסה ובהחזרה. הדיסקים הקדמיים בקוטר 330 מ"מ, עם הקליפרים הרדיאליים של ניסין שעברו שיפור בבוכנות ל-2024. הצמיג האחורי מגיע כסטנדרט במידה 200/55ZR17, כשהקדמי כרגיל 120/70ZR17, כשהצמיגים המקוריים של הפיירבלייד הם פירלי דיאבלו סופרקורסה SP V3 או ברידג'סטון RS11 הסופר-קרביים.
העיצוב מחודש גם הוא, כשהפיירבלייד מקבל פיירינג אמצעי חדש הכולל גם כנפונים אווירודינמיים להצמדה. בנוסף הפיירינג החדש עוזר בפינוי חום ממקומות שונים באופנוע כמו המנוע ומערכות הבלמים, כשבהונדה מדגישים את הגרר הנמוך ואת האווירודינמיות הגבוהה. הארגונומיה שופרה כדי לאפשר נוחות גבוהה יותר, כאשר המושב בגובה 830 מ"מ, הכידון גבוה וקרוב יותר לרוכב, והרגליות זזו מעט למטה, וגם תצורת כיסוי מיכל הדלק עוזרת לחיבור טוב יותר של הרוכב למכונה.
גרסת ה-SP של הפיירבלייד מקבלת את כל השיפורים של הגרסה הרגילה, ובנוסף את מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס מהדור האחרון – S-EC03 – שבה יש יותר אופציות לשליטה של הרוכב ממסך ה-TFT, וכן יותר שליטה על עומס הקפיץ מאחור. בנוסף, הקליפרים הקדמיים הם של ברמבו מסוג Stylema-R החדשים. כרגיל, גרסת ה-SP מקבלת גם צביעה ייעודית.
בהונדה משקיעים מאוד ב-CBR1000RR-R ומקפידים לשמור אותו בחזית הטכנולוגית של אופנועי הסופרבייק. מרוץ החימוש בעיצומו. וכיצד הוא עובד? צפו בווידאו ממסלול פורטימאו בפורטוגל.
יתרונות: פלטפורמת MT-09 ו-CP3, מערכת בעלת פשטות מכאנית שעובדת טוב ומהר, תפעול אוטומטי או ידני, פלטפורמה לכלים אוטומטיים נוספים, יש גרסת A1 מוגבלת ל-47.6 כ"ס
חסרונות: לעתים נקישות בהורדת הילוכים, מיכל דלק קטן מדי
שורה תחתונה: ימאהה נכנסת חזק לתחום הגירים האוטומטיים – בתחילה עם MT-09 ספורטיבי, אבל בהמשך גם על כלים נוספים (מי אמר טימקס 750?)
מחיר: הערכה – 79 אלף ש"ח
מתחרים: כלים של הונדה עם גיר אוטומטי DCT כמו פורצה 750
נתונים טכניים: מנוע טריפל בשורה, 890 סמ"ק, 119 כ"ס ב-10,000 סל"ד, 9.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד, יחס דחיסה 11.5:1, מצערות חשמליות, 12 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, גיר 6 הילוכים אוטומטי, שלדת יהלום מאלומיניום, מזלג טלסקופי הפוך בקוטר 41 מ"מ עם כיוונים מלאים, מהלך 130 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד בעל כיוונים מלאים, מהלך 117 מ"מ, צמד דיסקים צפים בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ומשאבה רדיאלית של ברמבו, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ, אורך 2,090 מ"מ, בסיס גלגלים 1,430 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ, מיכל דלק 14 ל', משקל מלא 196 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17, תצרוכת דלק במבחן 19 ק"מ/ל'
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, 3 מצבי רכיבה קבועים ועוד 2 קאסטום, 3 מצבי כוח מנוע, חיישן IMU ב-6 צירים, ABS להטיה, בקרת אחיזה להטיה, בקרת החלקה (דריפט), בקרת החלקה לפנייה (סלייד), בקרת ווילי, בקרת שיוט, קוויקשיפטר דו-כיווני דור 3, מסך TFT בגודל "5 מתממשק לטלפון, אפליקציית ימאהה, פנסי LED, מפתח קרבה KEYLESS, גיר אוטומטי Y-AMT מופעל על-ידי שני מנועים חשמליים, מצב ידני MT ואוטומטי AT עם D ו-D+ ספורטיבי
צפו בווידאו – ימאהה MT-09 Y-AMT אוטומטי במבחן:
עריכה: אביעד אברהמי
קבלו נתון ידוע אבל מאוד מעניין: כמעט 60% מהכלים של הונדה שמגיעים עם אופציה לגיר אוטומטי DCT – נמכרים עם גיר אוטומטי DCT. המשמעות היא שיש קהל גדול, אפילו גדול מאוד, שמעוניין לרכוב על אופנועים אוטומטיים – ללא התעסקות בידית קלאץ' וברגלית הילוכים.
גם בימאהה רוצים חלק מנתח השוק הגדול הזה, ולכן הם מפתחים גיר אוטומטי משלהם. ימאהה כבר הייתה במשחק של הגירים האוטומטיים לאופנועים לפני יותר מ-20 שנה עם ה-FJR1300, אבל זו הייתה תקופה אחרת עם טכנולוגיה אחרת, והגיר האוטומטי של ה-FJR לא היה הצלחה גדולה ולכן נגנז ולא עבר לכלים נוספים.
כעת בימאהה מציגים את ה-Y-AMT – הגיר האוטומטי המודרני – כשהאופנוע הראשון שמקבל את המערכת הוא ה-MT-09. למה גיר אוטומטי כבר הבנו, אבל למה דווקא על MT-09, שהוא הכלי הספורטיבי במשפחת מנוע ה-CP3? למה לא למשל טרייסר 900 – הספורט-תיור על בסיס ה-CP3 שהוא המועמד הטבעי לקבל גיר אוטומטי? ובכן, בימאהה באים 'הפוך על הפוך', ומראים שגם על MT-09 הגיר האוטומטי יעבוד מצוין, ומכאן ייגזרו דגמים נוספים. לכן, צפו לטרייסר 900 אוטומטי בקרוב, ואחריו ליין שלם של דגמים אוטומטיים שיגיעו לצד אותם הדגמים עם גיר רגיל.
ימאהה MT-09 Y-AMT – אין ידית קלאץ' ואין רגלית הילוכים
מבנה פשוט
לעומת גיר ה-DCT כפול המצמדים של הונדה, שבנוי במבנה דומה לזה של ה-DSG של פולקסווגן, כאן בימאהה המבנה פשוט יותר: תיבת ההילוכים היא רגילה לגמרי – אותה אחת בדיוק שמותקנת ב-MT-09 הרגיל, כלומר 6 הילוכים רגילים בתצורת Constand Mesh עם שילוב 'דוגס', ובאותם יחסי העברה. אולם במקום ידית קלאץ' ורגלית הילוכים שאותם מפעיל הרוכב, יש מנוע חשמלי שמפעיל את הקלאץ' ומנוע נוסף שמפעיל את העברת ההילוכים. המשמעות היא שאין ידית קלאץ' ואין רגלית הילוכים.
השליטה לרוכב היא על-ידי כפתורי פלוס ומינוס בבית המתגים השמאלי, בתכנון ארגונומי שמאפשר ללחוץ על כל כפתור לשני הכיוונים, בהתאם לנוחות הרוכב. בנוסף, על בית המתגים הימני יש כפתור לבחירה בין AT (ר"ת Automatic Transmission – גיר אוטומטי) לבין MT (ר"ת Manual Transmission – גיר ידני), כשיש שני מצבים אוטומטיים – D ו-D+ – כשבראשון העברת ההילוכים שמרנית ורגועה, והשני ספורטיבי יותר, מושך יותר את ההילוכים ומספק יותר בלימת מנוע. בשני המצבים האוטומטיים ניתן להעביר הילוכים ידנית באמצעות כפתורי הפלוס והמינוס. על המערכת שולט כמובן מחשב ניהול ייעודי.
ובכל זאת, ישנם שני שינויים מכאניים בגיר עצמו: הראשון הוא התוף בורר ההילוכים (סלקטור),שבו הילוך הסרק (ניוטרל) נמצא מתחת להילוך הראשון ולא בין ההילוך הראשון לבין השני כמו בסלקטור של גיר רגיל, וזאת על-מנת שלמערכת יהיה קל להכניס לניוטרל, וכן על-מנת שלא ייכנס הילוך סרק בין ראשון לשני. הדבר השני הוא שהקלאץ' אינו קלאץ' מחליק כמו ב-09, אלא קלאץ' קונבנציונלי לחלוטין. הסיבה לכך היא שאין צורך בקלאץ' מחליק בגיר אוטומט, פשוט מפני שהמחשב שולט על הורדת ההילוכים וכן על פעולת הקלאץ', אז אם יש צורך בהחלקת קלאץ' בזמן הורדת הילוך כדי למנוע צ'אטרינג של הגלגל האחורי בהורדת הילוכים ידנית – המחשב מבצע זאת על-ידי תפעול חלקי של הקלאץ'.
המערכת להעברת הילוכים אוטומטית מוסיפה ל-MT-09 סך של 2.8 ק"ג מה שאומר שגרסת ה-Y-AMT של ה-MT-09 שוקלת 196 ק"ג עם כל הנוזלים.
מנוע חשמלי אחד לקלאץ' ואחד נוסף לתיבת ההילוכים
איך זה עובד?
ראשית חשוב לומר שאין ידית קלאץ', ותפעול הקלאץ' מתבצע בבלעדיות על-ידי המנוע החשמלי בפיקוד המחשב. זה אומר, למשל, שלרוכב אין אפשרות לווסת את כוח המנוע על-ידי הקלאץ' אלא רק על-ידי המצערת, וזה מצריך רגישות-יתר על המצערת. זה נכון כמובן לכל גיר אוטומטי. לרוכבי MT-09 נספר שלמרות היעדרה של ידית קלאץ' – ה-MT-09 האוטומטי עולה לווילי בעזרת כוח המנוע ומשיכת הכידון. לא כמו עם ידית קלאץ', אבל עולה.
התנעת האופנוע מתבצעת על-ידי לחיצה על ידית הבלם ועל כפתור ההתנעה – מנגנון בטיחות כדי למנוע קפיצה של האופנוע קדימה בגז שאחרי ההתנעה. ניתן, אגב, לדומם את האופנוע כשהוא בהילוך ראשון ולא בהילוך סרק, והוא יישאר בהילוך ראשון כך שהאופנוע לא יתדרדר בירידה בזמן חניה. הפיצ'ר הזה מייתר את הצורך בהתקנת בלם יד.
שילוב ל-D ויציאה לדרך. בפתיחה הראשונה של המצערת המחשב ישלב את הקלאץ' ויתחיל את הנסיעה. השילוב יהיה בזמן המהיר ביותר האפשרי כדי לקבל שילוב חלק – בין אם פותחים מעט מצערת ובין אם מאיצים בפול גז.
לפני הרכיבה היו לנו שתי שאלות עיקריות: הראשונה היא כמה מהר עוברים ההילוכים, והשנייה היא עד כמה האלגוריתם יודע לקרוא את רצון הרוכב ולקלוע בהעברת ההילוכים.
כפתורי פלוס ומינוס על בית המתגים השמאלי
על השאלה הראשונה קיבלנו תשובה כמעט מיד: העלאה והורדת ההילוכים מתבצעת כהרף עין, מהר מאוד, רחוק שנות אור מגירים רובוטיים של מכוניות פרטיות. בימאהה אומרים שהעברת הילוך מתבצעת תוך 0.1 שנייה, ובפועל העברת ההילוך אכן מהירה מאוד, כשהמנועים החשמליים שניהם עובדים – גם זה המפעיל את הקלאץ' וגם זה שמעביר הילוכים.
כשמעבירים הילוכים תוך כדי תאוצה חזקה, העברת ההילוכים אפילו מהירה יותר. מוטמע כאן הקוויקשיפטר דור 3 של ימאהה, כך שלעתים העלאת הילוך מתבצעת בכלל ללא שימוש בקלאץ' מבחינת המערכת, אלא רק הפחתת מצערת והעברת הילוך. זה, כאמור, קורה מהר מאוד.
גם הורדת ההילוכים מהירה מאוד – גם במצבים האוטומטיים וגם במצב הידני – אם כי לעתים מורגשת מכה קלה בהורדת הילוך, כשזה קורה בעיקר במצבים האוטומטיים ובעיקר במהירויות נמוכות. לא משהו מטריד במיוחד, וגם לא קורה הרבה, אבל כן קיים, ובימאהה יצטרכו לרכך את הורדת ההילוכים בגרסאות הבאות. בהורדה ידנית, אגב, ההורדה הייתה חלקה ברוב המוחלט של המקרים – גם כשניסינו להתעלל בתיבה עם הורדה מהירה משישי לראשון. הורדה מהירה וחלקה, כשמהירות העברת ההילוכים מפתיעה ביותר.
על השאלה השנייה נענה שברוב המכריע של המקרים – כ-90% מהמקרים, המערכת תעביר את ההילוך בזמן. במצב D המערכת תעביר הילוכים מוקדם יחסית, ב'שורט שיפטינג', ותעודד רכיבה רגועה. הסל"ד שבו ההילוך עובר תלוי כמובן גם במצב במצערת, אולם באופן כללי במצב D ההילוכים יעברו מוקדם לצורך רכיבה רגועה יחסית – כן, גם ב-MT-09.
העברות הילוכים מהירות מאוד – כעשירית השנייה
מצב D+ כבר ימשוך את ההילוכים יותר, אפילו הרבה יותר אם המצערת פתוחה, והוא משמש לרכיבה ספורטיבית יותר, אבל עדיין אוטומטית. במצב הזה גם הורדת ההילוכים, למשל בבלימה לפני פנייה, תהיה מוקדמת יותר כדי לשמור את המנוע בסל"ד גבוה – קרוב יותר לתחום הספק המנוע.
אז כאמור, המצבים האוטומטיים עובדים טוב, ואפילו טוב מאוד, ולרוב מעבירים את ההילוכים מעלה ומטה בצורה טובה ומדויקת. הביקורת שלנו תהיה על כך שלעתים המערכת מעלה הילוכים בזמן פנייה, תוך כדי הטיה – במיוחד במצב D ובמיוחד כשרוכבים רגוע עם מעט גז. זה מבהיל בהתחלה, אולם גם לזה מתרגלים. היינו מעדיפים שבימאהה יעדכנו את האלגוריתם כך שימעט בהעברת הילוכים תוך כדי פניות.
אל המצב הידני לוקח כחצי שעה של רכיבה להתרגל, שכן זה לא טבעי להעביר הילוכים עם כפתורי פלוס ומינוס. הכפתורים עצמם מעט גדולים ולוקח זמן להתרגל לארגונומיה, אבל המבנה בסך הכל טוב. מה שכן, לחיצה כלפי הרוכב מעלה הילוך ולחיצה קדימה מורידה הילוך, וזה קצת נגד את האינטואיציה שלנו. גם לזה התרגלנו בסופו של דבר, והעברת ההילוכים במצב הידני הפכה לטבעית ומדויקת.
לוקח זמן להתרגל למצב הידני – אבל אז חגיגה
בכבישים מפותלים המצב הידני הוא חגיגה של ממש. הרוכב עובד על ההילוכים עם אצבעות יד שמאל בלבד, ואחרי שמתרגלים תשומת הלב הולכת לרכיבה בלבד. ובסוף, זה MT-09 – אופנוע ספורטיבי ומהנה בכבישים מפותלים. המערכת הידנית ממושמעת לחלוטין לרוכב, והיא תעביר הילוכים כפי שהרוכב מבקש – גם אם זה אומר להוריד משישי לראשון לסל"ד קו אדום. כלומר המערכת לא תגביל את הרוכב, וזו נקודה חשובה לשליטה של הרוכב.
אפשר לסכם ולומר שהמערכת עובדת טוב, ואפילו טוב מאוד. העברת ההילוכים מהירה מאוד, האלגוריתם טוב למדי ומעביר הילוכים בזמן ברוב המקרים, ויש פה פיצ'רים קטנים כמו השארת הגיר בהילוך ראשון לחניה או התנעה עם ידית בלם, כך שנראה שבימאהה חשבו על הכל.
ואחרי כל אלה, צריך לזכור שמדובר ב-MT-09 – אופנוע ספורטיבי ומהנה מאוד עם מנוע טריפל אדיר ועם התנהגות מעולה של הדור האחרון. זה כבר לא אופנוע תקציב זול ופשוט כמו לפני עשור, אלא אופנוע איכותי ומושקע עם מכלולי שלדה טובים ועם בקרות אלקטרוניות מהמתקדמות שיש. כן היינו רוצים ידית קלאץ' בנוסף למנגנון האוטומטי – בעיקר כדי לווסת את כוח המנוע במצבים שבהם הרוכב רוצה יותר שליטה – למשל בתמרונים במהירויות נמוכות מאוד, או כמובן לווילי'ז.
העתיד על-פי ימאהה – דגמים ידניים לצד אוטומטיים
פני העתיד
בימאהה נכנסים שוב לתחום האוטומטי, והפעם הם עושים את זה באופן איכותי. המטרה היא כמובן להנגיש את תחום האופנועים הגדולים לרוכבים נוספים ולקהלים חדשים – כאלו שעבורם תפעול של קלאץ' ותיבת הילוכים מהווה חסם. כלומר לרוכבים בכל רמת רכיבה.
מערכת ה-Y-AMT היא מערכת טובה מאוד, שכאמור מעבירה הילוכים מהר ובעלת אלגוריתם טוב עד טוב מאוד. היא עוד תלוטש בעתיד כך שקרוב לוודאי תגיע לתפעול השואף לשלמות – אותו התהליך שעבר על ה-DCT המצוין של הונדה מאז שהוצג לפני יותר מעשור.
ה-MT-09 הוא כאמור הסנונית הראשונה, ואחריו יגיעו דגמים נוספים. בימאהה רצו להראות שדווקא על הכלי הספורטיבי ביותר במשפחה אפשר לרכוב בהנאה מרובה עם תיבת הילוכים אוטומטית, ומשם המערכת תגיע לדגמים נוספים. כך למשל, צפו לטרייסר 900 שיגיע בקרוב מאוד, כשאחריו יגיעו דגמים נוספים. הפרמיה על תיבת ה-Y-AMT האוטומטית צפויה להיות בין 3,000 ל-5,000 ש"ח, כלומר אם MT-09 רגיל עולה 75 אלף ש"ח וגרסת ה-SP עולה 85 אלף ש"ח, גרסת ה-Y-AMT תעלה סביב 79 אלף ש"ח. גרסת SP אוטומטית לא צפויה לצאת, אולם כן תהיה גרסת A1 מוגבלת הספק של ה-MT-09 Y-AMT.
אנחנו מעריכים שמערכת ה-Y-AMT האוטומטית תגיע גם לדגמים נוספים. בהערכה זהירה נחזה שה-MT-07 יקבל בקרוב עדכון משמעותי – גם במנוע וגם באלקטרוניקה – ויישר קו עם המתחרים שלו בסגמנט. על הפלטפורמה המחודשת תותקן גם מערכת ה-Y-AMT, כך שצפויים לנוMT-07, טרייסר 700 וטנרה 700 אוטומטיים לצד הגרסאות הידניות, ואולי – מי יודע – גם טימקס חדש בנפח 700 / 750 סמ"ק, עם מנוע CP2 הכולל מערכת Y-AMT אוטומטית. זה בהחלט מהלך הגיוני שעשוי להסביר את המהלך של הגיר האוטומטי של ימאהה, שכן בסגמנטים הללו נמצא קהל רב. מה שבטוח זה שהעתיד יהיה מעניין.
יתרונות: נוחות, ספורטיביות, כוח מנוע ואופי מנוע, אלקטרוניקה ובקרות, התנהגות דינמית, פינוקים לרוכב, קונספט
חסרונות: מחיר, עיצוב חזית, תצרוכת דלק
שורה תחתונה: ה-R 1300 GS לוקח את קונספט ה-GS הגדול לכיוון הספורטיבי, מגדיל את טווח השימושים והיכולות ומרחיב את מעטפת האלקטרוניקה; מכונת-על, אמת מידה לקטגוריה
נתונים טכניים: מנוע בוקסר 2 צילינדרים, 1,300 סמ"ק, 145 כ"ס ב-7,750 סל"ד, 15.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, יחס דחיסה 13.3:1, קירור נוזל, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, תזמון שסתומים משתנה ShiftCam, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-7 מצבי רכיבה, 6 הילוכים, מצמד מחליק בתפעול הידראולי, שלדה ראשית פלדה עם מנוע גורם נושא עומס, שלדת זנב אלומיניום, מתלה קדמה טלהלבר, מהלך 190 מ"מ (210 מ"מ באנדורו), מתלה אחורי פרהלבר, מהלך 200 מ"מ (220 מ"מ באנדורו), מערכת מתלים חשמלית אוטומטית DSA, צמד דיסקים קדמיים 310 מ"מ עם קליפרים רדיאליים, דיסק אחורי 285 מ"מ, מערכת ABS להטיה, אורך 2,212 מ"מ, בסיס גלגלים 1,518 מ"מ, גובה מושב 850 / 870 מ"מ, משקל מלא 236 ק"ג, מיכל דלק 19 ל', צמיגים 120/70R19, 170/60R17, תצרוכת דלק מדודה במבחן: 13.5 ק"מ/ל'
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 7 מצבי רכיבה (כביש, גשם, אקו, אנדורו, דינמיק, דינמיק פרו, אנדורו פרו), ABS להטיה עם ניתוק אחורי, בקרת אחיזה להטיה ניתנת לניתוק, קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת ווילי, מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית עם כיוון עומס קפיץ אוטומטי וכיווני בולמים בהתאם למצב הרכיבה, 5 כיוונים לכל מצב וכן מצב Road ו-Dynamic, בקרת גובה מושב (לא באנדורו), בקרת בלימת מנוע, רדאר קדמי עם בקרת שיוט אדפטיבית והתראה להתנגשות מלפנים כולל בלימה אקטיבית, רדאר אחורי להתראה על עקיפות ועל עצמים בשטחים מתים, בקרת זינוק בעלייה, מסך TFT בגודל "6.5 עם מצב ספורט הכולל תצוגת זווית הטיה, עוצמת בלימה והתערבות בקרת אחיזה, וכן חיבור לטלפון ולמדיה, פנסי LED, מפתח קרבה KEYLESS, חימום לידיות ולמושבים, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, משקף חשמלי, תא לטלפון הנייד עם שקע USB
צפו בווידאו – ב.מ.וו R 1300 GS במבחן
עריכה: אביעד אברהמי
לפני שבחנו את ה-R 1250 GS ב-2019 שאלנו את עצמנו איך אפשר לקחת אופנוע ששואף לשלמות ולהפוך אותו לטוב יותר, ואז קיבלנו את התשובה – כי ה-1250 היה טוב יותר מה-1200, שכאמור שאף לשלמות.
כאן ב-R1300GS החדש בב.מ.וו מבינים שהם כבר הגיעו כמעט לקצה, ולכן מבצעים מהפכה, או לפחות שינוי כיוון משמעותי, כשה-R 1300 GS לא רק שמשתפר בכל מקום אפשרי – במנוע, במשקל, במתלים, בהתנהגות ובאלקטרוניקה – אלא שהוא הופך להיות ספורטיבי יותר, ולא במקום יכולות התיור המופלאות של ה-GS אלא בנוסף. זאת אומרת שה-R 1300 GS מרחיב את טווח היכולות והשימושים, אבל בגישה שונה כשהוא זז לכיוון הספורט.
ה-R 1300 GS הוא אופנוע חדש לחלוטין שנבנה מחדש מהמסד ועד לטפחות, והרשימה ארוכה מאוד.
קודם כל העיצוב. ה-R1300GS מקבל עיצוב חדש ו'רזה' יותר שבו הפנס הקדמי הא-סימטרי מפנה את מקומו לפנס עגול יחיד ופסי DRL אלכסוניים היוצרים את האות X. מלפנים הוא קצת קשה לעיכול, אבל מהצד הוא נראה מעולה, מודרני וקומפקטי הרבה יותר, ואפילו מעט מצועצע. גם הארגונומיה שופרה בדור החדש, ויש אפשרויות לשינוי גובה הכידון, גובה המושב וגובה רגליות הרוכב.
ב.מ.וו R 1300 GS – פלטפורמה חדשה לגמרי
מנוע הבוקסר גדל ל-1,300 סמ"ק, ההספק מטפס ל-145 כ"ס, שהם 9 כ"ס יותר מה-1250, והמומנט ל-15.2 קג"מ מאוד מכובדים לעומת 14.6 קג"מ בדור הקודם, כשרוב המומנט מגיע בטווח שבין 3,600 סל"ד ל-7,800 סל"ד. המנוע עם השיפטקאם – תזמון השסתומים המשתנה של ב.מ.וו, שמשפר את המילוי הנפחי על כל פני טווח הסל"ד. המנוע גם.
המנוע גם קטן יותר במימדיו בזכות מיקום מחודש לתיבת ההילוכים, הוא קל יותר ב-4 ק"ג לעומת ה-1250, והמאסות בו ממורכזות יותר. גל ההינע עוצב מחדש, וגם המפרק המשותף עם הזרוע האחורית. ב.מ.וו גם שיפרו את היכולת להסיר ולהרכיב את הגלגל האחורי דרך תכנון מחודש של האזור. הכל במטרה להוריד משקל, כשהמשקל המלא עומד על 236 ק"ג, שהם 13 ק"ג פחות מה-1250.
השלדה נשארה בתצורה של שני חלקים, כאשר החלק המרכזי עשוי מפלדה, והאחורי הוחלף לאלומיניום קל משקל. כמו בעבר, המנוע משמש כגורם נושא עומס מרכזי, וספיגת הזעזועים נעשית כמיטב המסורת דרך בולמי הטלהלבר מלפנים והפרהלבר מאחור אשר מתחדשים ומוסיפים את המילה 'EVO' לשמם. כשיש שיפור בקשיחות וברגש, וגם שיפור ביצירת אחיזה בגלגל האחורי. מהלכי הגלגלים נשארו זהים ועומדים על 190.5 מ"מ מלפנים ו-200 מ"מ מאחור, כשבגרסת האנדורו שכאן במבחן מותקנים הבולמים של גרסת האדוונצ'ר, הארוכים יותר ב-20 מ"מ בכל צד ומעלים את גובה המושב בהתאם. לארץ מגיע ה-R 1300 GS עם חישוקי שפיצים היקרים יותר.
טכנולוגיית קצה
מערכת המתלים החשמליים ESA מהדור האחרון, שמכוונת אוטומטית את עומס הקפיץ בבולם האחורי ואת השיכוכים, שינתה את שמה ל-DSA (ר"ת Dynamic Suspension Adjustment), והיא משנה את התגובות בהתאם למצב ניהול המנוע הנבחר וגם ניתנת לכיוון נפרד דרך יחידת השליטה. יש גם בקרת גובה אופנוע אדפטיבית שמורידה גובה בעמידה או בתנועה איטית, אבל בגרסת האנדורו שכאן – עם הבולמים ארוכי המהלך של גרסת האדוונצ'ר – אין את האופציה הזו.
ניהול המנוע מגיע כסטנדרט עם ארבעה מצבי רכיבה – כביש, גשם, אקו ואנדורו – כשלארץ הכלים מגיעים עם חבילת 'פרו' שמוסיפה עוד שלושה מצבים – דינמיק, דינמיק פרו ואנדורו פרו. אלו מאפשרים לכוון בנפרד את בקרת האחיזה, בקרת הווילי, בלימת המנוע ותגובת המצערת. יש מערכת ABS להטיה עם אפשרות לבטל את ה-ABS על הגלגל האחורי, ומערכת הבלימה היא משולבת, כלומר לחיצה על הבלם הקדמי מפעילה גם את האחורי, ולחיצה על האחורי מפעילה גם את הקדמי.
ב.מ.וו מצטרפים למועדון הרדאר, עם רדאר קדמי המשמש גם להתראה או בלימה בעת התקרבות לעצם במהירות (בקרת מניעת התנגשות לפנים) וגם משמש לבקרת השיוט האדפטיבית, אשר יודעת גם לבלום את האופנוע כאשר מתקרבים במהירות לעצם מלפנים בעת שיוט. ישנה גם מערכת המתריאה על סטייה מהנתיב. אלו, יחד עם ההתראה על עקיפות מסוכנות מאחור ועל עצמים הנמצאים בנקודות המתות של הרוכב ומנוטרות על-ידי רדאר אחורי, משוקפות על המראות.
פנס קדמי קשה לעיכול ומעליו רדאר
מבחינת אבזור יש פה המון: משקף רוח מתכוונן חשמלית, תא לטלפון הנייד כולל שקע USB לטעינה, רגלית אמצע, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, חימום לידיות ולמושבים, הכנה לארגזי צד, ועוד. צריך לזכור שבאופן מסורתי יבואני ב.מ.וו בישראל מביאים את האופנועים לישראל במפרט המלא ביותר האפשרי – כולל כל התוספות האופציונליות.
שדרוג נוסף נמצא במערכות האלקטרוניות. בב.מ.וו שינו מעט את ממשק המשתמש ואת פיקוד על מערכות האופנוע. כפתור ההפעלה והנעילה עבר ממרכז המשולש העליון לבית המתגים הימני. על בית המתגים השמאלי נוסף לחצן מעלה ומטה חדש, והוא שולט על 5 אופציות שונות שניתנות לבחירה מכפתור תפריט מהיר שנמצא גם הוא על בית המתגים השמאלי. ניתן לבחור בין בקרת השיוט האדפטיבית, חימום לידיות, המשקף החשמלי, בקרת האחיזה ומצב הבולמים, כשאחרי שבוחרים באחד מהפרמטרים ניתן לכוון אותו באמצעות כפתורי החיצים. טוב ונוח.
המסך הוא אותו TFT מוכר בגודל "6.5 עם אותם מצבים, והשליטה בו נעשית דרך כפתור MENU והגלגלת המוכרת. התפריט הראשי פשוט ואינטואיטיבי, וניתן לראות את נתוני האופנוע, לעבור למסך ספורט שמציג בין היתר זווית הטיה, עוצמת בלימה וכמה התערבה בקרת האחיזה, להתחבר לטלפון ולמדיה דרך בלוטות', כולל התממשקות לאפליקציה של ב.מ.וו ולמערכת הניווט המובנית שלה, וכן להיכנס לתפריטי הסט-אפ, שבהם ניתן לכוון את הבולמים בכל אחד ממצבי הרכיבה, להתאים את בקרת השיוט, לקבוע את התראות ההתנגשות – התראה, בלימה אקטיבית או גיבוי מוחלט, ולבחור בין בקרת זינוק בעלייה ידנית או אוטומטית.
המון אלקטרוניקה, המון בקרות, אבל השליטה בהם קלה ואינטואיטיבית.
קל יותר, חזק יותר וספורטיבי יותר
כדאי להרחיב קצת על מערכות הרדאר החדשות. ה-R1300GS מקבל מערכת רדאר קדמי ואחורי, לבקרת שיוט אדפטיבית ולהתראות על עקיפה מסוכנת. בקרת השיוט האדפטיבית מאפשרת לשייט ולשמור על מרחק קבוע מהרכב שנמצא לפנים, והיא מאפשרת שלושה מרחקים שונים – קרוב, בינוני ורחוק. לטעמנו היא שמרנית מדי, וגם במצב הקרוב ביותר היא שומרת על מרחק רב מדי לצפיפות הכבישים הישראלית.
על הרדאר הקדמי יש גם מערכת למניעת התנגשות מלפנים שמפעילה אקטיבית את הבלמים כדי למנוע התנגשות ברגב שמלפנים או רק נותנת התראה, והיא כמובן ניתנת לביטול. בפעמים הראשונות שהמערכת מתערבת ומפעילה את הבלמים זה עלול להבהיל.
הרדאר האחורי מפעיל התראות על עקיפות מסוכנות או על עצמים בשטחים מתים, כשההתראות ניתנות בתאורה צהובה על המראות.
מכונת ביצועים קשיחה
אז איך כל זה עובד?
אפשר להתחיל עם השורה התחתונה: ה-R1300GS הופך להיות חד וספורטיבי הרבה יותר – בכל מקום אפשרי. הוא חזק יותר, הוא קל יותר והוא קשיח יותר, אפילו הרבה יותר, וכל אלה הופכים אותו למכונה ספורטיבית הרבה יותר. זה לא שהוא לא אופנוע תיור נוח ומפנק, כן? הוא עדיין מהאופנועים הנוחים יותר שיש, אבל הוא זז על הסקאלה ימינה והופך ממכונת תיור רכה ונעימה לכיוון הספורטיבי.
ראשית, הוא קטן יותר וקל יותר. זה מורגש כבר מהעלייה על המושב, ומבחינתנו זה יתרון. המנוע חזק וגמיש יותר – וגם זה מורגש היטב. הוא גם צריך להאיץ משקל נמוך יותר, אז גם התאוצה השתפרה כמו שניתן לראות בווידאו.
אבל זה לא רק הכוח והמשקל, אלא ההתנהגות הכללית. אם כל הדורות הקודמים היו מכונות תיור רכות ומפנקות עם יכולות כבישים מפותלים לא מבוטלות, כאן ב.מ.וו משנים פאזה והופכים את ה-1300 למכונה ספורטיבית עם יכולות תיור, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בהתנהגות הדינמית החדה ובקשיחות המתלים.
אם בעבר היינו מכוונים את הבולמים החשמליים למצב הספורטיבי ביותר וגם אז האופנוע היה מתנדנד, הרי שב-1300 במצב DYNAMIC או DYNAMIC PRO הבולמים קשיחים ברמה של חוסר נוחות לאורך זמן, ובמצב ROAD הם קשיחים יותר מ-DYNAMIC של הדור הקודם. הבולמים הקשיחים גורמים להתנהגות דינמית חדה, להיגוי זריז וליציבות גבוהה, ואנחנו מאוד אוהבים את זה.
ועדיין נוחות גבוהה
אבל לא בטוח שרוכבי GS קלאסיים יאהבו את זה, ולכן יש את האפשרות להיכנס אל תפריט הסט-אפ ולהפוך את הבולמים לקשיחים או רכים יותר בכל מצב – ואז ה-1300 יחזור להיות GS רך כמו שרוכבי GS מכירים. כלומר, טווח היכולות והשימושים של ה-GS גדל, ואפילו משמעותית.
פרט לשינויים המשמעותיים האלה, ה-DNA הוא לגמרי GS גדול – הוא נוח ומפנק, הוא אלקטרוני מאוד, והוא כולל את כל מה שרוכב תיור ארוך טווח צריך למעט תוספת מזוודות. יש למשל חימום לידיות ולמושבים, תא ייעודי לטלפון הנייד עם שקע USB, ויש משקף חשמלי חדש שמאוד נוח לשימוש, ובמצב הגבוה הוא מסיט היטב את הרוח אל מעל קסדת הרוכב. מצוין.
ה-R1300GS, כפי שהשם מחייב, מאפשר לרכוב ימים שלמים ברציפות ולכסות אלפי קילומטרים ללא מאמץ ובלי להתעייף, רק שבכבישים המפותלים הוא יהיה ספורטיבי יותר – הרבה יותר.
ה-R1300GS עושה קפיצה עצומה ומשתפר בכל מקום אפשרי. הוא חזק יותר, הוא קל יותר, הוא ספורטיבי יותר והוא אלקטרוני יותר. לטעמנו הוא מאבד מעט מיכולות התיור הנפלאות של ה-1250, אם כי יכולות התיור פה הן בהחלט גבוהות. הוא מהאופנועים הנוחים ביותר שיש, והוא הופך להיות ספורטיבי וחד יותר – אפילו באופן משמעותי. לא בטוח שמעריצי קונספט ה-GS יאהבו את השינויים המשמעותיים, אבל אלו ודאי יתחברו יותר לגרסת האדוונצ'ר הגדולה שהוצגה לאחרונה.
מכונת התיור האולטימטיבית, אמת המידה לקטגוריה
מה שבטוח זה שה-R1300GS הוא מכונת-על, והוא מביא לידי ביטוי את כל הטכנולוגיה והניסיון שב.מ.וו אספה עם השנים ביצירת אמת המידה לקטגוריית האדוונצ'רים הגדולים, המאובזרים והיקרים.
על כל הטוב הזה משלמים, והרבה. גרסת ה-PURE עולה 177,500 ש"ח, הטריפל בלאק והטרופי עם הצביעות המיוחדות ומספר תוספות קטנות עולות 179,500 ש"ח, וגרסת האנדורו עם הבולמים הארוכים של גרסת האדוונצ'ר ותוספות לשטח עולה 185 אלף ש"ח. שוב צריך לזכור שהכלים של ב.מ.וו מגיעים לארץ עם כל התוספות האופציונליות.
ועדיין, אלו מחירים הגבוהים בכ-15 עד 20 אלף ש"ח ממחיריהם של גרסאות ה-1250 הקודמות, כך שלא רק שה-GS ממשיך להשתבח, הוא גם ממשיך להתייקר. אבל ברור לגמרי לאן הולך פה כל שקל, ובכל מקרה זה לא אופנוע לכל אחד.
טריומף משיקה בישראל את צמד אופנועי ה-400 סמ"ק החדשים – הספיד 400 והסקרמבלר 400X שהוצגו בעולם לאחרונה. האופנועים האלה חשובים מאוד לטריומף מפני שהם מאפשרים להנגיש את המותג הבריטי לקהלי יעד חדשים שעד היום לא רכבו על טריומף, והם מביאים ערך מוסף של העיצוב הקלאסי של טריומף. הם גם נוסעים לא רע בכלל, ואפילו מפתיעים לטובה.
צמד ה-TR400 החדשים – הספיד 400 והסקרמבלר 400X – הם ככל הנראה מהאופנועים החשובים ביותר של טריומף בעת החדשה. הצמד הזה, שמיוצר בשת"פ עם בג'אג' ההודית, פותח לטריומף קהלי יעד חדשים וחשובים ביותר: רוכבים צעירים בעלי רישיון A1 (באירופה A2) המחפשים כלי זול, אבל דינמי ומעוצב.
טריומף מייצרת אופנועים בסגמנטים רבים ומגוונים – החל מסדרת הבונביל הקלאסית, דרך סדרת הטייגרים האדוונצ'ר הענפה והרחבה, הנייקדים הספורטיביים, סדרת ה-660 החדשה והחשובה, ואפילו מוטוקרוס חדש שמהווה סנונית ראשונה לעידן השטח המקצועי של טריומף – אבל רובם ככולם אופנועים גדולים, טכנולוגיים ויקרים (למעט סדרת ה-660, שהיא סדרת ביניים). צמד ה-TR400 החדשים מנגישים את האופנועים של טריומף גם לקהל יעד צעיר עם הרבה פחות כסף.
אי אפשר להקל ראש במהלך כזה. מספיק להיזכר מה קרה לק.ט.מ בעקבות השת"פ עם אותה חברה הודית בדיוק – בג'אג'. כבר יותר מעשור שהשת"פ הזה קיים, והוא הפך את ק.ט.מ לחברת האופנועים הגדולה באירופה. המכירות הנאות של סדרות ה-125, ה-200 / 250 וה-390 שמיוצרים במפעלי בג'אג' בהודו הגדילו משמעותית את קהל היעד, יצרו הרבה מאוד רוכבים צעירים שנאמנים למותג הכתום, והכניסו מזומנים לפיתוח של דגמים נוספים – כפי שרואים היום היטב עם דגמי הכביש והאדוונצ'ר הבינוניים והגדולים, ושלא לדבר על ההתרחבות למותגים הוסקוורנה וגאס גאס. אין שום סיבה שטריומף לא תזכה לנתח מסוים מאותו קהל יעד חשוב, והצפי היא שהחברה – שגדלה בעקביות בשנים האחרונות וב-2023 דגדגה את 100 אלף האופנועים – תעבור את רף 100 אלף האופנועים גם בזכות צמד ה-TR400.
צמד ה-TR400 החדשים יורכבו במפעלי בג'אג' בהודו – על אותו פס הייצור שעליו מורכבות סדרות ה-125, ה-250 וה-390 של ק.ט.מ. בטריומף ירוויחו את השוקים החדשים באסיה ובאירופה, וכן את הידע והיכולת לפתח ולייצר את האופנועים החדשים. בג'אג' יקבלו לידם את כל הפעילות וההפצה של טריומף בהודו.
טריומף סקרמבלר 400X וספיד 400
הספיד 400 והסקרמבלר 400X חולקים פלטפורמה משותפת. המנוע המשותף לשניהם הוא חלק מסדרת ה-'TR series' אשר מזכירה שלטריומף היו אופנועי סינגל בתחילת המאה הקודמת. מנוע הסינגל בנפח 398 סמ"ק מוזרק דלק, בעל מצערת חשמלית, והוא מספק 40 כ"ס ב-8,000 סל"ד ו-3.8 קג"מ ב-6,500 סל"ד. הגיר בן שישה הילוכים, המצמד מחליק, ויש ומערכת בקרת אחיזה הניתנת לניתוק. מרווחי הטיפולים הם 16,000 ק"מ או שנה. אגב, נתוני קוטר הקדח ומהלך הבוכנה זהים לאלו של הק.ט.מ 390 דיוק (קוטר 89 מ"מ, מהלך 64 מ"מ), כך שלא מן הנמנע שיש חלקים משותפים במנועים של טריומף ושל ק.ט.מ.
הטריומף ספיד 400 מיועד לכביש, ומגיע עם חישוקי 17″ עם צמיגי מצלר ספורטק M9RR, מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ ומהלכי גלגל קדמי ואחורי של 140 מ"מ, דיסק קדמי בקוטר 300 מ"מ עם קליפר רדיאלי בעל 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 230 מ"מ, גובה מושב של 790 מ"מ ומשקל מלא של 170 ק"ג.
הטריומף סקרמבלר 400X מאופיין בגישת הסקרמבלר, כפי שמתבטא בשמו, עם חישוק קדמי של 19″ וצמיגי מצלר קארו סטריט, המזלג עם מהלך גלגל ארוך יותר ב-10 מ"מ מלפנים ו-20 מ"מ מאחור, בסיס הגלגלים ארוך יותר (1,377 מ"מ לעומת 1,418 מ"מ), הכידון רחב וגבוה יותר, גובה המושב עומד על 835 מ"מ, הדיסק הקדמי גדול יותר ב-20 מ"מ (320 מ"מ), ויש מערכת ABS הניתנת לניתוק על הגלגל האחורי. כל זה מתבטא ב-9 ק"ג נוספים למשקל המלא, העומד על 179 ק"ג.
מבחינת אבזור, שני האופנועים מגיעים עם תאורת LED היקפית, שקע USB לטעינה ולוח שעונים המשלב LCD ושעון מהירות אנלוגי, ומגני ידיים יחד עם מגן גחון צנוע בגרסת הסקרמבלר.
אופנועים חשובים לטריומף בריטניה אבל גם לישראל
התרשמות רכיבה
במסגרת ההשקה המקומית שערכה אלבר, יבואנית טריומף לישראל, רכבנו על צמד הכלים כשעה ויכולנו להתרשם מהם. השורה התחתונה היא שמדובר בצמד אופנועים טובים, ואפילו איכותיים, שמספקים ביצועים דינמיים נאותים, והם בעלי ערך מוסף חשוב של העיצוב הטריומפי הקלאסי.
תנוחת הרכיבה טובה ונוחה בשניהם. הספיד מעט נמוך יותר, הסקרמבלר גבוה במעט בגלל מהלכי המתלים והגלגל הקדמי הגדול יותר, אולם שניהם אופנועים לא גדולים שמשרים ביטחון, ושניהם בעלי תנוחת רכיבה ניטרלית ונוחה. הכידון של הסקרמבלר גבוה יותר משל הספיד וברגע הראשון זה מעט מוזר, אולם מתרגלים מהר וגם הסקרמבלר נוח מאוד.
מנוע הסינגל בעל פעימות כוח מורגשות, והתחושה הזו הייתה לנו מוכרת מה-390 דיוק של ק.ט.מ ומהסווארטפילן 401 של הוסקוורנה. עיון בדפי הנתונים פתר את הסוגייה: מדובר באותו קוטר קדח ואותו מהלך בוכנה. המנוע הזה מספק מומנט כבר מסל"ד נמוך, והוא מושך בליניאריות עד לסל"ד הגבוה באופן ידידותי ולא מאיים. למעשה, סדרת המנועים החדשה -בדיוק כמו בק.ט.מ ובהוסקוורנה – ידידותית יותר ופחות מתפרצת מסדרת ה-390 הקודמת. גם ניהול המנוע עובד היטב וחלק, וחשוב לציין שמצערת חשמלית זה לא דבר של מה בכך באופנועי תקציב קטני נפח. נציין גם את בקרת האחיזה, שאמנם לא נכנסה לפעולה במהלך הרכיבה, אבל היא בהחלט מבורכת באופנוע שעשוי לבלות חלק ניכר מזמנו במרחב האורבני.
מנוע מהנה והתנהגות דינמית טובה
ההתנהגות הדינמית טובה ומאוזנת. בזכות גלגלי ה-"17, המתלים הקצרים והקשיחים יותר וגם הגובה הכללי ובסיס הגלגלים, הספיד 400 חד יותר בהיגוי ובשינויי כיוון. הסקרמבלר מעט מעורפל יותר, אבל מצד שני הוא סופג טוב יותר את קפלי האספלט, ויאפשר גם רכיבת שבילים קלה. המזלג ההפוך בשניהם מאפשר קשיחות מבנית גבוהה, שמצידה מאפשרת כניסות חזקות לפניות ועומסים על הפרונט. כיף חיים. בשניהם הרכיבה מהנה מאוד עם התנהגות דינמית צפויה ואינטואיטיבית.
ההתרשמות החיובית ממשיכה גם לתחום איכות הבנייה, החומרים והגימור. זאת שאלה חשובה כשמדובר בכלים מתוצרת המזרח, וכאן עשו בטריומף עבודה טובה, עם כלים מהודקים שנותנים תחושה של איכות. הסדרה הראשונה של צמד ה-TR400 מיוצרת במפעלי טריומף בתאילנד – שם מיוצרים כ-85% מהאופנועים של החברה. בעתיד הקרוב הייצור יעבור למפעלי בג'אג' בהודו, ואם ישכילו בטריומף לשמור על איכות הגימור הטובה של הכלים – צפויה להם הצלחה.
ערך מוסף עיצובי
סיכום ועלויות
מחיריהם של הספיד 400 והסקרמבלר 400X נקבעו על 37,690 ש"ח ו-39,390 ש"ח בהתאמה. אלו מחירים טובים ואפילו תחרותיים ביחס לסגמנט, הכולל כאמור את ה-390 דיוק והסווארטפילן 401 / ויטפילן 401, אבל גם כלים כמו ימאהה MT-03 ודומיהם. במחיר הזה מקבלים אופנועים טובים ודינמיים, טכנולוגיים עם מצערות חשמליות ובקרת אחיזה, ובעיקר ערך מוסף חשוב בדמות העיצוב הבונבילי הקלאסי של טריומף שעשוי לדבר לרוכבים רבים – גם לא בהכרח צעירים.
צמד ה-TR400 אמורים להגדיל את מספרי המכירות של טריומף בעולם, אבל הם חשובים מאוד גם לשוק הישראלי מפני שאחרי 3 שנות פעילות של טריומף בישראל – הם עשויים להיות הכלים שיאפשרו לרוכב הישראלי להכיר טוב יותר את המותג הבריטי האיכותי, וזו עשויה להיות הפריצה של המותג בישראל.
כך או כך, צמד ה-TR400 הם כלים טובים, מהנים וחשובים, ובהחלט גם יפים ומיוחדים.
יתרונות: עיצוב, מנוע, מכלולים, פשטות יחסית, תפיסה, מחיר באירופה
חסרונות: איכות גימור, מצערת רגישה מדי בחלק מאופנועי המבחן, צמיגים פשוטים
שורה תחתונה: פליי בייק מעולה שגם נראה טוב ועם יכולות גבוהות בשטח ובכביש, ובמחיר נמוך
מחיר: טרם נקבע בישראל; הערכה: כ-40 אלף ש"ח
מתחרים: ווג 300 ראלי
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 449 סמ"ק, הספק 41.57 כ"ס ב-8,500 סל"ד, מומנט 4.4 קג"מ ב-6,250 סל"ד, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדה, בולמים קדמיים הפוכים של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ עם כיוון עומס קפיץ ושיכוך כיווץ, מהלך גלגל 200 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של קאיאבה בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 200 מ"מ, דיסק יחיד של J.Juan בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, אורך 2,210 מ"מ, בסיס גלגלים 1,505 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מרווח גחון 220 מ"מ, מיכל דלק 17.5 ל', משקל 175 ק"ג, צמיגי CST Ambro טיובלס 140/70-18, 90/90-21, צריכת דלק ממוצעת במבחן 22.17 ק"מ/ליטר
בקרות ואלקטרוניקה: מסך TFT בגודל "5, פנסי LED היקפיים, בקרת אחיזה מתנתקת, ABS מתנתק, CFMOTO Ride App Connectivity, שקע USB לטעינה
CFMOTO 450MT
חברת CFMOTO הציגה משהו מאוד מעניין בתערוכת מילאנו האחרונה בדמותה של גרסת ה-450 למשפחת ה-MT שבסגמנט האדוונצ'ר (שנקרא Ibex 450 בארצות הברית). מדובר כאן על אדוונצ'ר עם נתונים שמעודדים לרדת גם לשטח, עם חישוקי 21″ ו-18″, בולמים ארוכי מהלך (200 מ"מ), כנף קדמית גבוהה (בגרסת שטח נוספת) ומשקל של 175 ק"ג. בעוד שהמושג אדוונצ'ר בשנים האחרונות נותן לגיטימציה לפרמיה מוגדלת לאופנוע שבסופו של דבר יורד בקושי לשבילים, כאן ניסו הסינים להחזיר את השפיות למחיר ולייצר לאו דווקא אדוונצ'ר, אלא פלייבייק של פעם. כזה שחווים איתו הנאה, פשטות בשימוש, אפשרויות רבות להרפתקה על אספלט ומחוצה לו ביחיד ובזוג, שימוש יום יומי, ועלויות רכישה ואחזקה נמוכות. הגענו עד לפיליפינים לרכוב עליו לראשונה ולהבין האם הפשטות (במובן החיובי) חזרה לעולם האדוונצ'רים.
המיקום המוזר בפיליפינים התברר כאילוץ לוגיסטי, שכן בסין יש בעייתיות באישורי רכיבה לזרים, והמיקום הזה נוח יותר ל-CFMOTO מאשר באירופה. אבל אנחנו לא מתלוננים, מה גם שהכבישים הם יותר עפר מאספלט וקיבלנו מנה גדושה של שטח מגוון לבחינת האדוונצ'ר החדש. היינו הולכים קצת רחוק ומתארים את ה-450MT כשילוב בין ק.ט.מ 640 אדוונצ'ר ישן לבין הימאהה טנרה 700 המודרני. עד כדי כך הוא ייחודי, שהוא בא למלא חלל גדול בתחום עם נתוני השטח שהוא מביא ביחד איתו.
ההיילייט של האופנוע בקטגוריה הוא מנוע הטווין מקבילי שמגיע לכאן מהאחיות לפלטפורמה – מה-450SR הספורטיבי וה-450NK נייקד בנפח 450 סמ"ק, עם השיטה שמפרידה את פיני גל הארכובה ב-270° לטובת החספוס הנחמד. ההספק עומד על כמעט 45 כ"ס והמומנט על 4.4 קג"מ. מעט פחות בסוסים, טיפה יותר בקג"מ, שבא לידי ביטוי בסל"ד נמוך יותר לטובת ייעוד השטח. שישה הילוכים מריצים את המנוע דרך מצערת עם כבל ומתנתקים בעזרת מצמד מחליק שמונע מהגלגל האחורי להינעל בעת הורדת הילוכים אגרסיבית. המנוע חזק, אבל כמובן שלא מאיים או מפחיד רוכב מתחיל, חלק מאוד ועם גרף מומנט לינארי שמשרת את הרכיבה גם בשטח. המצערת חלקה ומדויקת ומאפשרת לדייק את הרכיבה, למרות שהיו עיתונאים שהתלוננו על מצערת רגיזה ורגישה בחלק מאופנועי המבחן. המנוע עצמו גם פשוט במובן החיובי של המילה, כזה שלא יתקלקל ולא יגזול ממך יותר מדי את הדלק היקר, כשהגענו כאן לצריכה מרשימה של כ-22 ק"מ לליטר.
מנוע טווין מקבילי טוב ויעיל, עם סאונד כיפי
הממדים שלו גדולים, ומאפשרים הרבה מקום מחייה לשני רוכבים ובטח לרוכב אחד. המשקל, שעל הנייר אינו נמוך, מחולק נכון לאורך האופנוע, ובשום מקום, כולל בעצירה בעליות, אינו מפריע. הרכיבה על ה-450MT קלה ופשוטה, כשהבולמים מספקים הידראוליקה טובה ואף קשים יותר בכיול הראשוני ממה שציפינו, כלומר הוא לא אופנוע רך שנכנע למהמורות ומאפשר קצב רכיבה גבוה יותר מהצפוי. ההתנהגות עצמה צפויה, אין התפרצויות כוח לא צפויות והאופנוע עושה את כל מה שאנחנו מבקשים ממנו. קל מאוד לפנות איתו, לשנות כיוון, לבלום. הבנתם את התמונה – אופנוע שמשתף פעולה עם הרוכב ולא מתנגד אליו בשום שלב או תופס את מרכז העניינים ומסכן את שלום הרכיבה. אגב, את גובה חיבור הבולם האחורי ניתן לשנות בעזרת שתי נקודות מיקום על הלינקג' ובכך להנמיך את גובה המושב ל-800 מ"מ לטובת רוכבים מאותגרי גובה, או להגביה ל-870 מ"מ למאותגרי הגובה לצד השני.
נתמקד שוב בבולמים של קאיאבה, שניתנים לכיול לפי דרישות הרוכב. בשום שלב במהלך המבחן הם לא סגרו מהלך או הסיטו את האופנוע מהציר שנבחר. הם לא שידרו תחושה ספוגית מצד אחד ולא שברו את הידיים של הרוכב מצד שני. בשום שלב הם לא עייפו את הרוכב. תוואי הרכיבה אמנם לא היה קשוח ולא עירב סינגלים או סלעים, אבל גם רכיבה ארוכה במהירות של 70-60 קמ"ש בתוואי שאינו אספלט יכול לעייף לאורך זמן. כאמור, כאן זה לא היה המצב, ומדובר במערכת בולמים טובה שמאפשרת רכיבת שטח בקצב גבוה תוך ספיגה טובה, והיא מתכתבת היטב עם מידות הגלגלים – כשהתוצאה היא יכולות שטח טובות מאוד לדו"ש-אדוונצ'ר. גם הבלמים משתפים פעולה ונושכים היטב, וטוב שיש את האפשרות לנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי לטובת השליטה בשטח. מי שקצת הגבילו הם הצמיגים (CST Ambro) שהתקשו לייצר אחיזה בתוואי השטח של העפר והפודרה העמוקה.
יכולות שטח אמיתיות
בקטעי הכביש הקצרים שרכבנו עליהם התחזקה תחושת הנוחות והשליטה של ה-450MT. מהירות השיוט הנוחה היא סביב ה-130-120 קמ"ש, כאשר לא ניסינו לעבור את ה-150 קמ"ש על השעון לאות כבוד לחוק ולמשטרה המקומית. נגיע לארץ ונראה על כביש 6 את יכולות השיוט האמיתיות שלו. החלפת ההילוכים חלקה לגמרי, למרות שמדובר באופנועים חדשים מפס הייצור. יש צליל נחמד מהאגזוז, לא חזק מדי ובטח לא מפריע לשכנים.
מילת ביקורת יכולה להיאמר על הגימור הלא כל כך איכותי במקומות מסוימים, וההבנה שעל-מנת להוריד את המחיר גם התפשרו במעט על איכות החומרים.
ניתן לומר שה-CFMOTO 450MT החדש נותן יותר תחושה של אופנוע פלייבייק חביב ולא מאיים, שיכול לקחת את הרוכב על ציודו לכל מקום על הכביש ובשטח ולאפשר לו חוויות מעניינות. אין כאן את התחושה של אדוונצ'ר יוקרתי שרק יכול לאיים עם עודף הטכנולוגיה ואלקטרוניקה שהוא מציע. העיצוב יפה, היכולות טובות ובשום מקום לא הרגשנו שאנחנו צריכים עוד. ב-CFMOTO רוצים להנגיש אותו לרוכבים רבים, ולכן התמחור שלו באירופה הוא מתחת ל-6,000 אירו, כלומר פוטנציאלית הוא יכול להימכר בישראל בפחות מ-40 אלף ש"ח.
המבחן המצומצם בפיליפינים השאיר לנו טעם של עוד והראה אופנוע עם פוטנציאל גבוה שמנגיש את הרכיבה על הכביש, ובעיקר בשטח. נשאר לנו רק לראות איך הוא יתנהג בישראל, פה דרישות השטח יכולות להיות גבוהות יותר ממה שהקולגות שלנו חוו בהשקה העולמית.
ד.ל.ב מוטוספורט משיקה בישראל את הדור החדש של אופנועי האנדורו של ק.ט.מ לשנת 2024 וחושפת את המחירים המעודכנים של ליין הכלים. לאחר שהתרשמנו מהם על מסלולי ה'רוף אוף אפריקה' בהשקה העולמית, הגיע הזמן לחוות אותם בבן שמן המקומית.
בק.ט.מ חשפו בתחילת הקיץ האחרון דור חדש לחלוטין של אופנועי האנדורו EXC, כאשר לא הסתפקו בעדכונים וכיולים קלים שימשיכו את אבולוציית הדגמים והגרסאות, אלא בנו אופנועים חדשים, כש-95% מהחלקים הם חדשים. הנתון הזה נשמע לנו מוזר בתחילה, אולם אחרי שנחשפנו בפירוט רב לדור החדש, אנחנו יכולים לאשר שזה אכן המצב וכי מדובר בכלים חדשים מהמסד ועד לטפחות. רכבנו על כל קשת הדגמים בהשקה העולמית, וניתן להתרשם מהשינויים ומהדגמים בסרטונים המצורפים. בואו נבין מה התחדש ונתרשם מהם גם על הקרקע הבוצית של אזור בן שמן.
צפו בווידאו – דגמי האנדורו 2024 של ק.ט.מ:
צפו בווידאו – כל מה שחדש בדגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2024:
הכל חדש!
נתחיל עם המנועים שעברו שינויים מקיפים ביותר. כך למשל, מנוע ה-250EXC-F חדש לחלוטין עם בלוק מנוע חדש, כשלראשונה מוטבעים מומנטי הידוק הברגים על בלוק המנוע ועל המכסים. הבלוק הזה שייך גם ל-350EXC-F, אולם בעוד זה האחרון כמעט שלא משתנה בחלקו העליון למעט ראש מנוע חדש, ה-250 מקבל בוכנה, צילינדר וגל ארכובה חדשים, בנוסף לראש מנוע, עם קוטר גדול יותר של 81 מ"מ ומהלך קצר יותר של 48.5 מ"מ – מה שאומר מנוע יותר רייסרי. יחס הדחיסה גדל בגרסת ה-250 ל-14.4:1 – היחס הגדול ביותר שאנחנו מכירים במנועי אנדורו או מוטוקרוס.
יש גיר חדש בן 6 הילוכים, עם מכניזם חדש מציר הרגלית ועד התיבה עצמה, כשהגיר והמכניזם זהים בכל הדגמים למעט ה-150EXC (רק יחס ההעברה הראשוני בין המנוע לבין הגיר, וכן יחס ההעברה הסופי מהמנוע לגלגל – שונים בין הדגמים). הגיר החדש מציע לראשונה באופנועי אנדורו קוויקשיפטר אלקטרוני לדגמי ה-4 פעימות. הקוויקשיפטר מאפשר להעביר הילוכים בלי לסגור את הגז ובלי ללחוץ על הקלאץ', והוא פעיל מהילוך שני עד לשישי. כמובן, מכיוון שיש מצערת מכאנית ולא חשמלית, בליפר להורדת הילוכים ללא קלאץ' לא יכול להיות מיושם.
מנועי ה-450 וה-500 סמ"ק מקבלים גם הם בלוק מנוע חדש, כשלראשונה תושבות המנוע זהות בין כל דגמי ה-4 פעימות – זאת כאמור כדי לאפשר שלדה אחידה לכל ה-4 פעימות.
דגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2024 – בישראל
בדגמי ה-2 פעימות – אבולוציה חשובה ביותר. ראשית, מערכת ההזרקה TPI (ר"ת Transfer Port Injection – הזרקה אל תא המעבר) שהוצגה ב-2017 לדגמי 2018, מוחלפת בהזרקת דלק TBI (ר"ת Throttle Body Injection – הזרקה אל גוף המצערת). יש צמד מזרקי דלק על גוף המצערת – אחד לפני פרפרית המצערת והשני מאחוריה, כשאחד פועל כל הזמן והשני מצטרף בעומס ובסל"ד גבוה. מיקום המזרקים, טוענים בק.ט.מ, מאפשר לדלק להתאדות באופן מלא ולהגיע לתערובת הומוגנית יותר מאשר ב-TPI. מזרק השמן עובר אל תושבת שסתום העלים, והוא מטפטף את השמן בכניסה לבית גל הארכובה. בק.ט.מ אומרים שניתן לבטל את משאבת השמן ולהשתמש בתערוכת מוכנה במיכל הדלק, אולם אז תידלק נורת תקלת מנוע.
שדרוג חשוב נוסף הוא שסתום הכוח החשמלי. השסתום מופעל על-ידי מחשב ניהול המנוע, והפיקוד האלקטרוני מאפשר שליטה מדויקת על פתיחת השסתום, וכן מפה תלת-ממדית המתחשבת במהירות המנוע ובמצב המצערת – לעומת פתיחה מכאנית הפועלת לפי מהירות סיבובי המנוע בלבד. המכאניזם עצמו מיוצר בהזרקת מתכת, הוא קומפקטי למדי, והוא פותח את השסתום בשני שלבים מכאניים, וכאמור בפיקוד מחשב. באופן זה ניתן לתכתנת פתיחות שונות למנועים בנפחים שונים, ולהגיע לתוצאה חלקה.
הצילינדר של ה-250EXC חדש, והוא מכיל בתוכו תא התפשטות חדש שנקרא KTC. התא נפתח חשמלית, ובסל"ד נמוך הוא מאפשר לגזי הפליטה לייצר תדר תהודה (רזוננס) שמגביר את המיליו הנפחי וביחס ישר את המומנט. מערכת דומה הייתה בק.ט.מ 380EXC של שנות ה-90.
אופנועים חדשים מהמסד ועד לטפחות
השלדה חדשה לחלוטין, והיא מתוכננת כך שיהיה פחות עומס על אזור נקודת העיגון של הבולם האחורי ויותר פיזור עומסים לאורך זרימת הכוחות, וכן חזקה יותר לכוחות אנכיים ולכוחות פיתול. השלדה זהה בין כל הדגמים, כשה-150EXC מקבל שלדה עם תושבות מנוע משלו, ה-250 וה-300 מקבלים שלדה עם תושבות משלהם, וכל דגמי ה-4 פעימות מקבלים שלדה עם תושבות זהות. רגליות הרוכב חדשות גם הן, והן ארוכות יותר, רחבות יותר ונמוכות יותר מהקודמות. למתעניינים, רגליות מדגמים קודמים לא יתאימו לשלדה החדשה.
שלדת הזנב חדשה גם היא, ולראשונה בק.ט.מ היא בנויה משילוב של אלומיניום ופלסטיק, כשהחלק הפלסטי מכיל בתוכו את כל מערכת החשמל. לטענת ק.ט.מ, השלדה לא יכולה להתעקם כמו בעבר, אם כי סביר להניח שעלולה להישבר.
הזרוע האחורית חדשה, מחוזקת באזור העיגון של הבולם האחורי, ומציעה פטנט חדש ושימושי של כתפיים שמחזיקות את הגלגל האחורי בעת ההרכבה, כך שלא צריך להחזיק את הגלגל באוויר אלא רק להניח אותו על הכתפיים ולהכניס את הציר. איך לא חשבו על זה קודם? ואם כבר ציר גלגל אחורי, אז זה גדל בקוטרו מ-20 ל-22 מ"מ. בעלי גלגלים של דורות קודמים יכולים לרכוש בק.ט.מ קיט הסבה הכולל מסבים ותותב בעלי קוטר פנימי גדול יותר, ובכך להתאים את הגלגל הישנים לזרוע החדשה.
המשולשים חדשים גם הם, כשבורגי הצביטה שינו מקום, וכעת לטענת ק.ט.מ יש פחות ריכוזי מאמצים על הטלסקופים בעת הידוק, מה שיוביל לפחות חיכוך פנימי בתוך הבולמים. יש גם תושבת כידון חדשה, כשהפעם היא עשויה מיחידה אחת כמו בעבר הרחוק ולא משתי תושבות, ויש גם חלק 'פאוור פארטס' עם גומיות שיכוך.
אם כבר בולמים, אז אחד הנושאים החשובים הוא מזלג ה-XACT החדש, שמחליף את מזלג ה-XPLOR. גם המזלג החדש בקוטר 48 מ"מ ועם מהלך של 300 מ"מ, אולם הוא מטיפוס קארטרידג' סגור לעומת הקארטרידג' הפתוח של הדורות הקודמים. הבולמים הקדמיים מושקעים ואיכותיים יותר מדגמי ה-XPLOR, וכעת כל בולם מציע כיווני שיכוך כיווץ למעלה ושיכוך החזרה למטה – כל כיוון עם קליקרים ידניים וללא צורך בשימוש בכלים. ספוילר: הבולמים הקדמיים עובדים טוב מאוד ברוב המכריע של מצבי הרכיבה והעומס, כך שאפשר לומר שמחלת שדרוגי הבולמים הגיעה לקיצה.
מנועים חדשים עם הזרקת דלק חדשה TBI בדו-פעימתיים
גם הבולם האחורי חדש, כשהוא מותאם לשלדה החדשה ולזרוע החדשה. הוא קצר יותר מהבולם הקודם, אולם הוא מציע את אותו מהלך גלגל של 300 מ"מ בשל שינוי במיקום נקודת העיגון. הבולם כמובן מטיפוס PDS הכולל חיבור ישיר לזרוע ולשלדה, ללא מנגנון מנופים, כשפעולת הפרוגרסיביות מתבצעת על-ידי בוכנה נוספת שנכנסת לתוך צילינדר ייעודי בשליש האחרון של מהלך הבולם. עניין נוסף: הבולם החדש מעוגן לשלדה ולזרוע באופן זהה – על-ידי מסב עין על הבולם (אותו מסב בשני הקצוות). בעבר החלק התחתון היה בתצורת מזלג אשר מתלבש על בליטה ממוסבת בזרוע האחורית.
מערכת החשמל עברה גם היא שינוי משמעותי, כשלראשונה באופנועי שטח יש יחידת ניהול חשמל אלקטרונית (OCU – Offroad Control Unit) המונעת את הצורך בנתיכים (פיוזים) ובממסרים. היחידה בעלת נורות LED, וכשכל המרכות תקינות הנורות יאירו בירוק. אם יש תקלה במערכת מסוימת הנורה תהפוך לאדומה, ולאחר תיקון התקלה הנורה תחזור להיות ירוקה והמערכת תעבוד כרגיל.
העיצוב חדש גם הוא, והוא נשען על דגמי המוטוקרוס של 2023. יש כנף קדמית חדשה עם כנפונים שמסיטים את התזת הבוץ כך שלא תגיע אל הרדיאטורים ואל רגלי הרוכב, יש כנף אחורית וכנפונים חדשים, ויש מושב חדש שנפתח עם בורג אחד בחלקו הקדמי. הפנס הקדמי עם תאורת LED מקורית, וגם הוא מעוצב חדש.
העיצוב נגזר מדגמי המוטוקרוס של 2023
הכידון החדש של NEKEN נמוך יותר משל הדגמים היוצאים – אם כי בגרסאות הסיקס דייז הוא גבוה משל הגרסאות הרגילות. יחד עם ההצרה של עבודת הגוף מתקבלת ארגונומיה מתקדמת יותר משל הדגמים היוצאים.
גם תיבת האוויר ומסנן האוויר חדשים בדור החדש, כשמסנני האוויר מדורות קודמים לא יתאימו כאן. המסנן בשליפה מהירה, כשכמו בשנים האחרונות – את מסנן האוויר החדש ניתן להרכיב רק באופן אחד כך שלא ניתן לטעות בהרכבה.
כנהוג בק.ט.מ, מעל לגרסה הרגילה והכתומה יש את גרסאות הסיקס דייז (ארגנטינה השנה) המאובזרות ועם גרפיקה שונה ומעל לכולם יש את ה-300EXC הארד אנדורו, שמחליף מהשנה את גרסת הארצברג רודיאו של 2023.
אז איך זה מרגיש על אדמת ישראל וכמה זה עולה?
להשקה ביער בן שמן הביאו אנשי ד.ל.ב מוטוספורט ארבעה דגמים לצורך רכיבה – ארבעת הדגמים הפופולריים ביותר בשוק הישראלי: 250EXC שתי פעימות, 250EXC-F (בגרסת סיקס דייז), 300EXC (סיקס דייז) ו-350EXC-F, ונתנו לנו יד חופשית לרכוב ככל יכולתנו ולנצל את מזג האוויר המושלם ביחד עם האדמה הלחה אחרי גשמי הברכה של סוף השבוע.
ה-TBI עובד מעולה
ה-250EXC-F, שהיה אופנוע אנדורו מעולה למתחילים ולרוכבי הובי בזכות העברת הכוח החלקה והלינארית, הופך ב-2024 למגיב יותר באגרסיביות למצערת ודורש שימוש בסל"ד גבוה יותר, וכמו שאביעד הגדיר את זה – הרבה יותר רייסר חובב סל"ד. הרכיבה עליו דורשת הרבה גז והרבה שימוש בקלאץ' – כמעט כמו מנועים דו-פעימתיים בנפח 125 סמ"ק. זה נובע כמובן מהגדלת קוטר הבוכנה והקטנת מהלכה, ובסופו של דבר הוא יעייף קצת יותר לעומת הדור הקודם, ולדעתנו פחות מתאים לרוכבי הובי.
ה-350EXC-F הוא אופנוע אחד האופנועים הוורסטיליים ביותר שיש, כשהוא יכול להתגלגל בסל"ד אפס למעלה ולמטה על צלע ההר וגם לפוצץ גזים על השביל, מה שהופך אותו לאופנוע ההובי המושלם. לשנת 2024 הוא יותר יציב וסופג, אבל לעומת אחיו הקטנים הוא גם כבד יותר (יחסית כמובן) לשינויי כיוון. הגדרנו אותו בעבר כ'אופנוע לעצלנים' – כשמתעייפים פשוט יושבים, מכוונים אזימוט, משחררים קלאץ', והאופנוע ידרוס הכל בדרכו אל היעד, ובדור החדש זה בדיוק כך ואפילו טוב יותר מבעבר.
משם עברנו לדגמים הדו-פעימתיים, שמשנה לשנה הופכים ליותר קלים לרכיבה ומתאימים לכולם – בטח מי שזוכר שהם התאימו פעם רק למקצוענים. המנועים החדשים חזקים, גמישים ומאוד חלקים, לעתים חלקים מדי שכן קצת חסרה לנו הויברציה המיוחדת של מנוע שתי פעימות גדול ועצבני. ההבדל בין שני הנפחים אינו בולט כבעבר, וה-300 לא נותן תחושה של חזק יותר או עצבני יותר לעומת ה-250 בסינגלים צפופים, אבל עדיין מאפשר את יתרון הכוח למי שיצטרך ברכיבות הארד אנדורו האהובות על הקהל הישראלי. מערכת ה-TBI עובדת נפלא, והיא חדה יותר בתגובותיה (וגם בצליל) ממערכת ה-TPI של שש השנים האחרונות. הרוכבים הישראלים עשויים למצוא בחדות הזאת יתרונות רבים.
והקפיצה המשמעותית נמצאת בהתנהגות – בגלל השלדה והמתלים החדשים
לגבי כל ליין הדגמים ניתן לומר באופן חד-משמעי כי הבולמים החדשים עם השלדה החדשה טובים בהרבה לעומת הדור הקודם. ברכיבה על סוגי המכשולים השונים בבן שמן, בערוצים המסולעים, במעלה ומורד הבולדרים וברכיבה מהירה בשבילים – בכל הסיטואציות הללו דגמי 2024 שומרים על יציבות מרשימה מאוד, מספקים פידבק מלא מהקרקע ונוסכים ביטחון רב לרוכב. צריך לרכוב ראש בראש עם דגמי 2023 (מה שעשינו, הם היו גם בהשקה) בשביל להבין את ההבדל באיכות השיכוך של הבולמים, ובמיוחד מזלג ה-XACT החדש. החבילה כולה עובדת נפלא ומביאה את ההתנהגות הדינמית של אופנועי ק.ט.מ למקום גבוה.
דגמי האנדורו של ק.ט.מ עולים יותר השנה, ויש הרבה סיבות לכך – החל מעליית המס על האופנועים בנפחים מ-251 ועד 400 סמ"ק, דרך עלויות הייצור שגדלו, ועד עלויות השילוח שהתייקרו. המחירים שהיו גבוהים עוד לפני כן התייקרו עוד יותר, ותוכלו לראות את הפערים במחירים למטה. אבל המחיר הזה צמוד לדור האנדורו החשוב ביותר של ק.ט.מ בכל הזמנים. אחרי אבולוציה איטית וניסיונות של כמה וכמה שנים לחסוך ברכיבים החשובים ביותר, בק.ט.מ שיפרו משמעותית את מה שחשוב לרוכב – הבולמים והמנועים, והשקיעו בפרטים הקטנים שיעזרו לאותם הרוכבים להתרכז במה שחשוב, וזה הרכיבה.
אחרי ההתנסות באפריקה הרחוקה, הרכיבה כאן בישראל רק חידדה את מה שידענו – שמדובר על הק.ט.מ-אנדורו הטובים ביותר בפרט ועל אופנועי אנדורו מעולים בכלל.
מחירי דגמי האנדורו 2024 של ק.ט.מ לעומת דגמי 2023:
150EXC – מחיר 65,990 ש"ח לעומת 60,990 ש"ח ב-2023
250EXC – מחיר 71,990 ש"ח לעומת 65,990 ש"ח
300EXC – מחיר 79,990 ש"ח לעומת 71,990 ש"ח
250EXC-F – מחיר 78,990 ש"ח לעומת 73,990 ש"ח
350EXC-F – מחיר 84,990 ש"ח לעומת 76,990 ש"ח
450EXC-F – מחיר 82,990 ש"ח לעומת 77,990 ש"ח
500EXC-F – מחיר 87,990 ש"ח לעומת 82,990 ש"ח
מחירי דגמי סיקס-דייז והארד אנדורו:
250EXC סיקס דייז – 74,990 ש"ח לעומת 68,990 ש"ח
300EXC סיקס דייז – 82,990 ש"ח לעומת 74,990 ש"ח
300EXC הארד אנדורו – 89,990 ש"ח לעומת 80,990 ש"ח לארצברג רודיאו של 2023
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, נפח 799 סמ"ק, הספק 95 כ"ס ב-9,500 סל"ד, מומנט 8.3 קג"מ ב-8,000 סל"ד, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות עם מנוע גורם נושא עומס, בולמים קדמיים הפוכים בקוטר 43 מ"מ של קאיאבה, כיוון עומס קפיץ ושיכוך כיווץ, מהלך גלגל 130 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של קאיאבה, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 130 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים של J.Juan בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 260 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, אורך 2,132 מ"מ, בסיס גלגלים 1,468 מ"מ, גובה מושב 795 מ"מ, מיכל דלק 15 ל', משקל מלא 186 ק"ג, צמיגי מקסיס 180/55R17, 120/70R17
בקרות ואלקטרוניקה: מצערות חשמליות, 3 מצבי רכיבה – ספורט, כביש וגשם, מסך TFT בגודל "5, פנסי LED היקפיים, בקרת שיוט (גרסת 'Advance' עם TFT בגודל 8″, קוויקשיפטר, משכך היגוי והתנעה ללא מפתח)
CFMOTO 800NK
חברת CFMOTO הסינית החלה לפני מספר שנים שיתוף פעולה אסטרטגי עם ק.ט.מ, שבמסגרתו בין היתר נבנה מפעל חדש בסין המייצר כלים קטנים ובינוניים לשוקי המזרח. שיתוף הפעולה עם ק.ט.מ הוביל לפיתוח אופנועים בנפחים גדולים, כשראינו את זה עם ה-800MT אדוונצ'ר. בשנה שעברה הציגו אבטיפוס לגרסת נייקד בשם NK C22, והוא הבסיס לגרסת הנייקד / סטריטפייטר היפיפייה אותה פגשנו בהשקה העולמית שנערכה בצרפת. אגב, לא סתם הבחירה של ההשקות הן באירופה – זהו השוק אליו מכוונים ב-CFMOTO, וישראל נכנסת לשם.
ה-800NK החדש הוא גרסת הנייקד על-בסיס הפלטפורמה של האדוונצ'ר, שאנו מכירים מכאן. גם כאן המאפיין הראשון שלו הוא מנוע הטווין המקבילי LC8c שמגיע אחד לאחד מהק.ט.מ 790 אדוונצ'ר (שזוכה לחיים מחודשים ממפעל ההרכבה בסין). הוא מפיק 95 כ"ס (הסינים, אגב, מקבלים 100 כ"ס בבית) וקצת יותר מ-8 קג"מ, מגיע עם מצערות חשמליות ועם 3 מפות ניהול מנוע – כביש, ספורט וגשם.
המנוע מגיע מהק.ט.מ 790 אדוונצ'ר
אבל לפני שאנחנו מתרשמים מהמנוע צריך לשבת עליו. תנוחת הרכיבה מרווחת ונוחה ומאפשרת הגעה נוחה לקרקע בזכות גובה המושב הנגיש (795 מ"מ עם אופציה נוספת ל-820 מ"מ) וכיפוף שמהווה פשרה טובה בין רכינה ספורטיבית למנח זקוף ליומיום. את האחרון הרגשנו טוב מאוד בתחילת היום עם רכיבה בתנועה הצפופה ואינספור הכיכרות שקיבלו את פנינו. ה-800NK הרגיש בבית מבחינת המנוע (במצב כביש המתון), המצמד, תנוחת הרכיבה, עוצמת הבלמים – הכל למעשה. לא קטנוע, אבל בהחלט אופנוע מרשים בתוך העיר הצפופה. התנוחה הנוחה ממשיכה אל הכביש המהיר, כשלא צריך לציין שאין בכלל הגנה מהרוח במהירויות גבוהות.
עם ה-800MT אדוונצ'ר הורגש שמערכת ההזרקה עדיין לא אפויה במאה אחוז, שכן במצבים מסוימים תגובת המנוע לא הייתה בקורלציה לעבודת המצערת. כאן לא נתקלנו בכך ונראה שב-CFMOTO מצאו את הפתרון לכך. המנוע מאפשר רכיבה מהירה כבר מסל"ד נמוך ומושך יפה מאוד במעלה השעון. המנוע נתמך בהתנהגות דינמית בכביש מרשימה מאוד. לא ציפינו להיגוי מהיר, אבל הוא לגמרי נשלט ומדויק, ומאפשר בלימה מדויקת ומאוזנת לתוך הפנייה, ושינויי כיוון מהירים בכבישים מפותלים. ה-NK800 יציב בזכות בסיס גלגלים ארוך ומערכת מתלים טובה, ומספק ביטחון רב בהתנהגות הדינמית שלו, כאשר חסרונה (התמוה, יש לציין) של מערכת בקרת האחיזה לא הפריע במהלך ההשקה.
התנהגות מפתיעה
ההתנהגות נמצאת איפשהו בין ה-790 דיוק עליו הוא מבוסס וההורנט 750 של הונדה, שעד עכשיו היה החדש בחבורה. לא אופנוע סופר-ספורטיבי, אבל בהחלט יודע להתנהג על הכביש הציבורי. לדעתנו הבולמים יהיו רכים מדי על מסלול המרוצים, אם כי לא ניסינו שם עדיין. יש לנו ביקורת קלה על הבלמים של J.Juan, שאמנם הפגינו עוצמה טובה אבל משהו בתחושה הפריע לנו, כשיכול להיות שזה ישתפר ככל שיצטברו הקילומטרים על האופנוע.
ה-800NK מגיע גם בגרסה מאובזרת יותר הנקראת 'Advance', שגם הגיעה להשקה. מסך ה-TFT גדל ל-8″ מרשימים וגדולים, כמובן עם ממשק לטלפון הנייד ולמערכת התקשורת שבקסדה. המסך מופעל במגע, ומספק גם חיווי קולי דרך אפליקציה. יש גם קוויקשיפטר לשני הכיוונים שמוסיף איכות חיים לרכיבה (וצליל 'פיצוץ' מגניב בהעברת הילוכים במצערת מלאה), ואפשרות לנעילה ופתיחה של מנעול הכידון ללא מפתח – אלא דרך האפליקציה. למעשה השימוש במפתח נדרש אך ורק לפתיחת מיכל הדלק. יחד עם משכך היגוי ושאר התוספות כאן, יש תוספת לא ברורה של עוד 3 ק"ג למשקל האופנוע.
איכות מצוינת
הרכיבה בהשקה הייתה מוגבלת, כך שנחכה להתרשם במבחן דרכים מלא בישראל. הרושם הראשוני הוא בהחלט מוצלח עם יכולות מרשימות בעיר ומחוצה לה, בקצב איטי ובקצב מהיר. ה-800NK של CFMOTO הרשים אותנו מאוד עם מנוע מצוין, עם מכלולי שלדה איכותיים, עם איכות בנייה וגימור טובים, אפילו טובים מאוד, ועם חבילה שנותנת תחושה טובה לצד הנאה ברכיבה.
המחיר באירופה מתחיל ב-7,790 אירו לגרסה הרגילה (פחות, למשל, מהימאהה MT-07) ועד 8,290 אירו לגרסה המאובזרת. זה יותר מ-1,000 אירו זול יותר מאשר ה-800MT ספורט שמתומחר כאן ב-65 אלף ש"ח. אין כרגע מידע לגבי המחיר בו הוא יימכר בישראל, אבל אם הוא יהיה פחות מ-60 אלף ש"ח אזי יש כאן פוטנציאל לרב-מכר בסגמנט הנייקד הבינוני. זו בשורה חשובה, שבעיקר אומרת שגם כאן, כמו עם האדוונצ'ר, הסינים סגרו את הפער וכעת הם מסתכלים ליפנים ולאירופאים בלבן של העיניים.
האם גרסת האקספדישן החדשה של הוסקוורנה שווה את ההפרש במחיר מול הנורדן 901 ה'רגיל'? יש לנו תובנות בעניין.
בשנה שעברה הכרנו ורכבנו על הנורדן 901 של הוסקוורנה גם בהשקה העולמית באיים האזוריים וגם בהשקה המקומית כאן בהרי אילת, וגילינו אדוונצ'ר מצוין, מודרני ורב-משימתי, שעומד בפני עצמו במשפחת ק.ט.מ. השנה נוספה גם גרסת האקספדישן, עליה רכבנו בהשקה העולמית לפני כחודשיים.
הוסקוורנה נורדן 901 רגיל ואקספדישן
בקצרה נספר שגרסת האקספדישן (EXPEDITION – משלחת או מסע) של הנורדן 901 משתדרגת בשני פרמטרים: בבולמים ובאבזור. הבולמים באקספדישן מגיעים מגרסת ה-R הקרבית של ק.ט.מ. כאשר מדובר על WP XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם מהלך של 240 מ"מ מלפנים ומאחור, בעלי יכולות כיוונון מלאות. שאר התוספות מיועדות לטובת שימושי שטח וכביש ארוכי טווח וכוללות מיגון גחון מסיבי שמכסה את המנוע ואת חלקו התחתון של מיכל הדלק, רגלית אמצע, חימום לידיות ולמושב הרוכב, מושב נוסע ארגונומי, משקף קדמי גבוה יותר, ותיקי אוכף רכים עם נפח אחסון כולל של 36 ליטרים. מסך ה-TFT מאפשר קישורית לסלולר ומוסיף מערך ניווט מובנה (+Turn-by-Turn), אפשרות לחיוג ומענה לטלפונים ובחירת מוזיקה המאוחסנת בסלולר. יש גם גרפיקה חדשה לגרסת האקספדישן, ומגני ידיים לבנים.
הפער במחיר בין גרסת האקספדישן לבין הנורדן 901 ה'רגיל' עומד על 10,000 ש"ח, כאשר מחירו המדויק עומד על 115,070 ש"ח. ניתן לקרוא בפירוט על כל אחת מהגרסאות בקישורים המצורפים, כשרכבנו על כל אחד מהם בנפרד. בהשקה המקומית שערכה היבואנית, עופר-אבניר, התאפשר לנו לרכוב על שתי הגרסאות באותם התנאים, וזאת בכבישים המפותלים של חבל בנימין, הישרים וארוכים של כביש הבקעה, והשטחים הסובבים אותם. המטרה של גרסת האקספדישן היא להרחיב את טווח היכולות והשימושים של הנורדן 901 – גם בשטח וגם ברכיבות כביש – ועכשיו נגלה אם זה באמת כך.
אקספדישן – מרחיב את יכולות הכביש והשטח
כאמור, השינוי המשמעותי בין הנורדן 901 לבין גרסת האקספדישן נמצא במערכת המתלים – XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם מהלכי גלגל של 240 מ"מ לעומת בולמי APEX בקוטר 43 מ"מ עם מהלך של 220 מ"מ מלפנים ו-215 מ"מ מאחור. השינוי הזה מעלה את גובה המושב בכ-20 מ"מ, וכמה שזה לא נשמע הרבה, הנתון הזה משמעותי מאוד – בעיקר בשטח וגם לרוכבים גבוהים. מרווח הגחון גם מרוויח מהעניין וביחד עם מגן הגחון המסיבי אפשר לגלח קצת יותר בבולדרים.
נתחיל ברכיבת הכביש, שם היתרון הגדול של האספדישן מתחיל במשקף הגבוה שלא מתכוונן ולא מושלם, אבל עושה עבודה משמעותית טובה יותר לעומת ה-901. הבולמים החדשים מייצרים תחושה נטועה יותר בכביש, ופחות מתרגשים מזעזועים או מהמורות. אהבנו מאוד את יכולות הכביש של הנורדן 901, אבל באותם התנאים האקספדישן בטוח ויציב יותר. גם השינוי הקטן במושב מורגש לטובה בשהות ארוכה באוכף. באופן מובן לא הפעלנו את החימום שלו (או של הידיות), אבל אנחנו כבר יודעים איזה תענוג זה בימי החורף הקרים. המנוע זהה, וכך גם הבלמים והאלקטרוניקה, כאשר בשתי הגרסאות אלו מאפשרים ורסטיליות מעולה בתנועה צפופה, בכביש המפותל ובאוטוסטרדה הארוכה.
ברכיבת כביש – יתרון לבולמים בקצה
התאפשר לנו לרכוב בדרך אלון המפותלת (וגם עולה ויורדת), כאשר כיוון אחד רכבנו על האקספדישן ובחזור על הנורדן 901. בשני המקרים צריך לזכור שזה אופנוע אדוונצ'ר גדול וכבד עם חישוק קדמי בקוטר 21″. למרות כל זה ניתן לייצר קצב שהוא גם גבוה וגם מאוד מהנה. אם ממש לוחצים אז יש יתרון קטן לאקספדישן, בעיקר בבלימות חזקות לפני הפניות. המזלג היותר מסיבי פחות שוקע ופחות מתעוות, וגם מאשר לסמוך יותר על הבלם הקדמי. כאמור, זה רק בקצב מהיר (מאוד), שלרוב לא מגיעים אליו. מילת ביקורת קטנה על הקוויקשיפטר, שבשתי הגרסאות גרם למספר ביקורי ניוטרל במעבר למעלה בין ההילוכים הגבוהים. הורדת ההילוכים למטה היתה חלקה יותר עם שימוש במצמד.
ניתן לצפות שבשטח יהיה יתרון לאקספדישן, למרות המשקל ההתחלתי שמוסיף עוד 10 ק"ג למשוואה. ואכן כך המצב, אבל לא בכל המקרים. הבולמים מאפשרים ספיגה טובה יותר של תוואי השטח ומסוגלים להתמודד בקלות עם מכשולים שאיתם רוכב הנורדן הרגיל יעדיף להאט במעט את הקצב. המשמעות היא האפשרות לשמירה טובה יותר על היציבות הכיוונית. האקספדישן ישמור על הקו ועל העקיבה של הגלגל הקדמי במקומות בהם רוכב ה-901 יידרש לתיקונים או לסגירת מצערת. רכיבה בשבילי פודרה עמוקים הייתה קלה יותר ובטוחה יותר על-גבי האקספדישן.
בשטח – לרוכבים שיודעים מה הם עושים
צריך לקחת בחשבון את הגובה הנלווה לבולמים של האקספדישן. מרכז הכובד עולה גם-כן ובחלק מהמקומות היה קל יותר להיעזר עם הרגליים ב-901 הרגיל. לרכיבה בשטח ניתן לבחור במצב ניהול מנוע 'שטח', שבו בקרת האחיזה משוחררת כמעט לגמרי ומאפשרת החלקות זנב נשלטות ביציאות מפניות על הגז, כאשר גם ה-ABS מתבטל על הגלגל האחורי. אפשרי גם לבחור במצב 'אישי' – מצב 'אקספלורר' – המאפשר לבחור בין 9 דרגות התערבות של בקרת האחיזה. המנוע החזק, בשילוב של קרקע ללא אחיזה וצמיגים שנוטים יותר לכביש – כל אלו יצרו כלי שיכול להוציא את הזנב בהסתכלות על המצערת. לא הכי מהיר, לא הכי בטוח, אבל זה כיף. כיף מאוד.
האם הנורדן 901 אקספדישן שווה את הפער מהנורדן 901? לדעתנו כן, אבל תלוי למי. הגרסה הרגילה מספקת יכולות גבוהות מאוד בכביש ובשטח ותתאים לרוב רוכבי האדוונצ'ר. גרסת האקספדישן מוסיפה עוד אבזור, כאשר הערך המוסף הוא הבולמים שמאפשרים שלב אחד נוסף ביכולות הכביש והשטח. לטעמנו גם הגרפיקה והצבעים יפים יותר. רק צריך להיות רוכב גבוה בכדי להרגיש באמת בנוח על האקספדישן ולהפיק את המרב מהפרמיה הגבוהה יותר.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 776 סמ"ק, 84.3 כ"ס (62KW) ב-8,500 סל"ד, 7.9 קג"מ ב-6,800 סל"ד, קירור נוזל, 6 הילוכים, מזלג הפוך של שוואה בקוטר 43 מ"מ, מהלך 220 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם שוואה יחיד, מהלך גלגל 220 מ"מ, צמד דיסקים של ניסין בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים 4 בוכנות, דיסק אחורי ניסין בקוטר 260 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, בסיס גלגלים 1,570 מ"מ, גובה מושב 855 מ"מ, מרווח גחון 220 מ"מ, משקל מלא 230 ק"ג, מיכל דלק 20 ל', צמיגים דאנלופ טריילמקס במידות 150/70-17, 90/90-21
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, שלושה מצבי רכיבה, בקרת אחיזה מתכווננת עם מצב שטח, ABS להטיה עם מצב שטח, קוויקשיפטר, מסך TFT בגודל 5″, פנסי LED, שקע USB לטעינה
סוזוקי ויסטרום 800DE – לצד ה-1050DE
בתערוכת מילאנו של סוף שנת 2022 הציגו בסוזוקי מחליף מודרני לוויסטרום 650 הוותיק (יחד עם גרסת הנייקד GSX-8S, שהחליפה את ה-SV650), כאשר יישור הקו אל העת המודרנית התבטא בראש ובראשונה עם השלכת מנוע הווי-טווין הוותיק לפח והחלפתו במנוע טווין מקבילי חדש בנפח 776 סמ"ק עם סידור א-סימטרי של 270° בין פיני הארכובה – סידור מוכר מיצרנים נוספים שנותן תחושה של אותו וי-טווין מפעם בגלל תזמון ההצתה. אבל לא מדובר רק על מנוע כאן, אלא על אופנוע חדש לגמרי שתוכנן על דף חלק. האות 'V' לפני ה-'V-Strom' מתייחסת לוורסטיליות (Versatile), כאשר המילה סטרום מתארת זרימה. 'DE' כבר מדבר על 'Dual Explorer', כלומר דו-שימושי, אשר מבטא את יכולות השטח שבסוזוקי רוצים לייחצן. הגענו עד לסרדיניה בשביל לבחון את הטענות וההבטחות של סוזוקי בכביש ובשטח.
מדבקת ' Made in Japan' על מיכל הדלק בן 20 הליטר מציינת כי כל התכנון והביצוע נעשו ביפן. המיכל חדש, כמו-גם שלדת צינורות הפלדה, ולראשונה בוויסטרום גם שלדת זנב פריקה לחלוטין אשר מאשרת להחליף רק את החלק הזה במקרה של נפילה או תאונה.
במציאות, ובניגוד לתמונות, ה-800DE צר וקטן יחסית. המהנדסים מיקמו את המנוע החדש נמוך בתוך השלדה, ובתוך כך אפשרו גובה מושב הגיוני יחסית של 855 מ"מ (עם אופציה לגבוה או נמוך יותר), שמאפשר גם לרוכבים בגובה ממוצע להגיע אל הקרקע בנוחות. אנחנו נדבר הרבה על נוחות, שגם באה לידי ביטוי בזויות חסרות המאמץ של הרגליים כשהן מונחות על הרגליות. אלו מגיעות עם גומי נשלף לטובת אחיזה משופרת עם מגפי שטח.
מנוע טווין מקבילי חדש
סיימנו להתרשם גם מהמיקום הנוח של הכידון, התנענו עם מנגנון הנגיעה האחת של סוזוקי (לחיצה אחת קצרה על לחצן ההתנעה, והאלקטרוניקה עושה את כל השאר), העברנו לראשון, והפתעה! אנחנו רגילים לעצלות מסוימת של מנועי הוויסטרום, אך לא כך עם הטווין המקבילי ו-84 כוחות הסוס שלו. הכוח מגיע מלמטה, בסיבובי המנוע היום-יומיים בהם מבלה הרוכב הממוצע. סידור הפינים בגל הארכובה ב-270° מייצר סאונד כוחני ותחושות כמו של וי-טווין קלאסי ולא טווין מקבילי חלבי. רכיבה על המומנט מהנה מאוד ומספקת ביצועים מרשימים הכוללים גם הנפת גלגל קדמי בקלות וגם דריפטים מהנים, לא משפט שאמרנו בהקשר של ויסטרום. אי-פעם.
הכביש המפותל והארוך בו רכבנו בהשקה אפשר משחק רב עם ה-800DE ולנו לגלות שיש כאן אופנוע עם יכולות גבוהות שמאפשר קצב גבוה גם בפיתולים, וזאת למרות החישוק הגדול מלפנים. מערכת הקוויקשיפטר החדשה של סוזוקי הוכיחה את עצמה בכל העלאה או הורדה מהירה של הילוכים, ולא פספסה לרגע. מערכת בקרת האחיזה בהטיה באה להגן על הרוכב במצבים האלה, ועשתה את העבודה בצורה חלקה, כאשר ניתן לכוון את רמות ההתערבות כולל ניתוק מלא. מצבי הרכיבה האלקטרוניים מטפלים בעיקר בתגובה וברגישות המצערת ומאפשרים לכל רוכב להתאים לעצמו את הקצב.
נחזור להתלהבות מהמנוע. היכולות שלו למשוך מסל"ד נמוך לגבוה בנחישות מרשימות מאוד ותרמו לקצב המהיר ולהנאה של הרוכב. 210 הקילוגרמים (ללא דלק) מחולקים נכון על-פני כל האופנוע ולא מכבידים עליו כשרוח הפול גז משתלטת. מהנדסי סוזוקי גם דאגו לשליטה מוחלטת של הרוכב בעזרת תנוחת הרכיבה – הכל מגיע כל כך בקלות וטבעיות.
מנוע מפתיע, התנהגות כביש טובה – למרות הגלגל הקדמי בקוטר :21
גם שאר המכלולים מקבלים מאיתנו מחמאות על הכביש – מבולמי השוואה אשר נתנו תחושה שהם מכוילים בדיוק איפה שצריך. הם אפשרו נוחות מקסימלית על-גבי הכבישים השבורים בחלק מהמקומות, לצד הפרוגרסיביות הנדרשת כשהקצב התחמם. יחד עם צמיגי הדאנלופ הם גם אפשרו לאופנוע להיצמד לכביש בפיתולים וסיפקו רגש מעולה לרוכב תוך כדי. בלמי הניסין עשו בדיוק את מה שהם צריכים.
ויש גם שטח, הרי כל הקדימונים מיקמו אותו בעיקר שם. נמשיך גם כאן עם המחמאות של הארגונומיה, שכן המעבר הקל לעמידה על הרגליות והעובדה שזה מרגיש טבעי לחלוטין בהחלט תורם לביטחון בשטח. מערכת ניהול המנוע מציעה את מצב 'G', כלומר GRAVEL או עפר, וזה מעדן את תגובות המנוע ובקרת האחיזה לטובת השליטה על מצע חלק. הבולמים המשיכו להרשים גם כאן, ועם מהלך של 220 מ"מ מלפנים ו-212 מ"מ מאחור אפשרו גם לספוג נחיתות על השבילים המהירים. כמובן שזהו לא אופנוע אנדורו, וההשקה (כמו-גם רוב הרוכשים) התרכזה בשבילים מהירים עם לא מעט אזורים משובשים.
האלמנט היחיד שפגע במסיבה היו הצמיגים, עם העדפה לאספלט, אבל לפחות הם אפשרו החלקות זנב ארוכות ופוטוגניות. לא תופתעו לשמוע שגם כאן המנוע הרשים אותנו. שוב, היכולת להפיק ממנו כוח לאורך כל קשת הסל"ד עוזרת בשטח ומאפשרת את הזרימה בכל תוואי עליו רכבנו. אם כבר ביקורת קטנטנה על המנוע, אז במהלך ההשקה הוא שתה ליטר דלק לכל 18 ק"מ, לא מעט.
וגם בשטח הוא מפתיע מאוד
לוח השעונים החדש מרשים, קריא ובהחלט עשה את העבודה. תמוה בעינינו שאין אפשרות לבקרת שיוט, אפילו לא כאופציה בתשלום. בצד הביקורת נציין מיקום לא אידיאלי לשקע ה-USB, והמקור הנוסף בחזית ה-800DE, שרוצה להחזיר אותנו אחורה לד"ר ביג (DR BIG). איכשהו הוא נכנס לשדה הראייה של הרוכב וזה עלול להציק בשלב מסוים. חלק מהבוחנים גם ציינו שבשיוט בסל"ד בינוני על הכביש ניתן להרגיש רטט מסוים שעלול להציק.
הסוזוקי ויסטרום 800DE החדש הפתיע אותנו לטובה. בסוזוקי יצרו כאן אופנוע עם יכולות דואליות גבוהות שמתאפשרות בזכות המנוע המרשים, מכלולי השלדה והאלקטרוניקה. הוא מאפשר כיסוי רכיבה ארוכה בכביש ובשטח בנוחות גבוהה ועם היכולת לספק קצב טיול נינוח לצד רכיבה אגרסיבית ומהירה – וכל זה בחבילה אחת. ממש Dual Explorer, בדיוק כמו שסוזוקי הבטיחו.
המחיר באירופה עומד על קצת יותר מ-12 אלף אירו, כאשר מחירו בישראל טרם פורסם. עבודה יפה מסוזוקי!
יתרונות: התנהגות דינמית – שלדה ומתלים, מנגנון לינקג', טכנולוגיה והתנהגות מנועי 2 פעימות, טכנולוגיית אלקטרוניקה, קוויקשיפטר ב-4 פעימות, אבזור, פתרונות לדברים הקטנים, שיפור ארגונומיה
חסרונות: המחיר צפוי לעלות ביחס ל-2023, מנוע ה-250 המרובע הפך לרייסרי מדי
שורה תחתונה: דגמי האנדורו של הוסקוורנה, הנשענים על דגמי האנדורו של ק.ט.מ, עברו קפיצת מדרגה משמעותית בכל תחום ובעיקר בתחום ההתנהגות
מחירים: צפויים להיות גבוהים ממחירי דגמי 2023
צפו בווידאו – דגמי האנדורו 2024 של הוסקוורנה בהשקה עולמית:
עריכה: אביעד אברהמי
לשנת 2024 מציגים בהוסקוורנה דור חדש לחלוטין של אופנועי אנדורו. המהלך הזה לא הפתיע, גם משום שאופנועי הוסקוורנה בנויים כידוע על הפלטפורמה של אופנועי ק.ט.מ, ואלו האחרונים חשפו דור חדש כשבוע וחצי לפני הוסקוורנה, וגם מפני שכמו בק.ט.מ – דגמי האנדורו של הוסקוורנה חולקים פלטפורמות עם אופנועי המוטוקרוס, ואלו התעדכנו בשנה שעברה, מה שאומר שהשנה תור דגמי האנדורו.
כך או כך, מדובר בדור חדש לחלוטין של אופנועי אנדורו, שתוכננו מחדש מהמסד ועל לטפחות, ולא שדרוג לדור האחרון שהוצג ב-2020. כמו בק.ט.מ, גם בהוסקוורנה כ-95% מהחלקים הם חדשים, כששוב – מדובר באופנועים חדשים לגמרי.
השלדה חדשה לגמרי, קשיחה יותר בכ-20% לכוחות אנכיים ולכוחות פיתול, והיא תוכננה מחדש כך שהעומסים יתחלקו באופן שווה על כל אזורי זרימת הכוח. השלדה עצמה זהה בין כל שבעת דגמי האנדורו, ויש הבדלים רק בתושבות המנוע. כך למשל, ל-TE150 יש שלדה משלו, ל-TE250 ול-TE300 שלדה משלהם, ויש שלדה נוספת לכל דגמי ה-4 פעימות – זאת משום שבלוקי המנוע של ה-FE250, ה-FE350, וצמד ה-FE450 וה-FE501 חדשים גם הם, והם כוללים תושבות מנוע במיקומים זהים.
הוסקוורנה FE250 דגם 2024
על הנקודה הזו שווה להתעכב לרגע. מצד אחד, בהוסקוורנה (ובק.ט.מ) שדרגו את ליין דגמי האנדורו במכלולים איכותיים יותר ובטכנולוגיה מתקדמת יותר – מה שעולה כסף. מצד שני, על-מנת לחסוך כמה שיותר בעלויות הייצור, שמתגלגלות בסופו של דבר אל הצרכן במחיר הקנייה, נוקטים כעת בקונצרן פירר מוביליטי (חברת האם של המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס ו-WP) בגישה לפיה כמה שיותר חלקים יהיו זהים לרוחב הדגמים – וזאת על-מנת להוריד את עלויות הייצור למינימום האפשרי כדי שהאופנועים לא יהיו יקרים מדי.
השלדה החדשה מקבלת רגליות רוכב חדשות – רחבות יותר ב-6 מ"מ, ארוכות יותר ב-9 מ"מ ונמוכות יותר ב-6 מ"מ, ולמתעניינים נספר שרגליות מדגמים קודמים לא יתאימו לשלדה החדשה – ולהפך. יש רגלית צד חדשה עם כתף להכניס את המגף כך שתיפתח בקלות,
הזרוע האחורית חדשה, ונקודת העיגון של מנגנון הלינקד' – החדש גם הוא – השתנתה. על הזרוע החדשה יש כתפיים שעליהן מניחים את הגלגל האחורי בעת הרכבתו, כך שלא צריך להחזיק את הגלגל באוויר, אלא להניח על הכתפיים ולהכניס את הציר. מחשבה קטנה וחכמה מאוד. ציר הגלגל גדל גם הוא כמו בק.ט.מ מ-20 ל-22 מ"מ, ובעלי גלגלים של דגמים קודמים יכולים לרכוש קיט מסבים ותותב של הוסקוונה כדי להתאים את הגלגלים הישנים לשלדה החדשה.
דור חדש של אופנועי אנדורו ל-2024 – עם שיפורים רבים
בולם ה-XACT האחורי חדש גם הוא, והוא קצר יותר מזה של הדגם היוצא בגלל נקודת העיגון השונה. יחד עם זאת, הוא עדיין מציע מהלך גלגל של 300 מ"מ, וגם פיצ'ר חדש של קליקרים לשיכוך כיווץ איטי ומהיר, וכן לשיכוך החזרה, שאותם ניתן לכוון ללא כלי עבודה. בולמים אחוריים של דגמים קודמים לא יתאימו לשלדה החדשה, אולם המשולשים וציר ההיגוי נשארו זהים לאלו של הדגם היוצא, ויש תאימות מלאה בין הדגמים גם בטלסקופים – על אף שכעת יש מזלג חדש מסוג XACT שמחליף את מזלג ה-XPLOR.
גם על הנקודה הזו שווה להתעכב. בהוסקוורנה היו קשובים לביקורת הרבה על בולמי ה-XPLOR, שהיו רכים מדי ובעלי הידראוליקה נחותה, והתקינו בדגמי 2024 מזלג חדש – כאמור XACT – מטיפוס קארטרידג' סגור. מעבר לכך שקארטרידג' סגור עובד באופן אחיד יותר בגלל חוסר היכולת של בועות אוויר להיכנס לקארטרידג' או להיווצר בו, מזלג כזה הוא גם לרוב בעל הידראוליקה איכותית יותר – וזה בדיוק המצב ב-XACT החדש, שמקבל גם קפיצים חזקים יותר שיכולים להיתמך כל-ידי ההידראוליקה האיכותית. מזלג ה-XACT כולל קליקרים לכיוון שיכוך כיווץ בחלק העליון של שתי הרגליים, וקליקרים של שיכוך החזרה בחלק התחתון. בני הנקרים אין צורך להשתמש בכלים כדי לכוון את הבולמים.
מילה נוספת על השלדה החדשה: ראש ההיגוי בנוי מחלק עליון ותחתון מחושלים, וביניהם פלדת כרומולי מכופפת. המבנה הזה חזק יותר, ולכן ראש ההיגוי צר יותר מבעבר. בנוסף, נעילת הכידון מתבצעת כעת על ידי מנעול המיושב על תושבת ייעודית אשר ניתנת לפירוק, כך שאין עוד מנעול המרותך לראש ההיגוי.
ארגונומיה מעודכנת
שלדת הזנב חדשה גם היא, כשמהשנה היא משולבת פלסטיק ואלומיניום. בהוסקוורנה טוענים שכעת שלדת הזנב רגישה פחות לשברים וכי היא עמידה יותר. בשלדת הזנב החדשה יש שקעים ייעודיים לאחיזת האופנוע לצורך הרמת הזנב, ובחלק העליון של שלדת הזנב מכיל את כל מערכת החשמל החדשה.
מערכת החשמל עברה גם היא שדרוג משמעותי, כשלראשונה באופנועי שטח – יחד עם ק.ט.מ – דגמי הוסקוורנה מקבלים יחידת ניהול אלקטרונית (OCU – Offroad Control Unit) המונעת את הצורך בנתיכים (פיוזים) ובממסרים. היחידה בעלת נורות LED, וכשכל המערכות תקינות הנורות יאירו בירוק. אם יש תקלה במערכת מסוימת הנורה תהפוך לאדומה, ולאחר תיקון התקלה הנורה תחזור להיות ירוקה והמערכת תעבוד כרגיל.
עבודת גוף וארגונומיה
העיצוב חדש גם הוא, והוא נשען על דגמי המוטוקרוס של 2023. יש כנף קדמית חדשה, יש כנף אחורית ופאנלי צד חדשים, ויש מושב חדש שנפתח עם בורג אחד בחלקו הקדמי. הפנס הקדמי החדש עם תאורת LED מקורית, וגם הוא מעוצב מחדש, וכעת נשלף אחרי שחרור של שני ברגים בחלקו העליון במקום בשחרור רצועות גומי כמו בעבר. חלקי הפנס והמסיכה מודולריים כולם, כך שניתן להחליף כל חלק בנפרד במקרה של שבר. יש גם פתרונות מעניינים כמו פלסטיק צד שנפתח על ציר כדי לאפשר גישה מהירה לכיוון שיכוכי כיווץ בבולם האחורי.
לינקג' חדש – כמו כל השלדה ומכלוליה
הכידון החדש של PRO TAPER נמוך יותר משל הדגמים היוצאים. יחד עם ההצרה של עבודת הגוף מתקבלת ארגונומיה מתקדמת יותר משל הדגמים היוצאים. כך למשל, כנפוני הצד נמוכים יותר, צרים יותר, ובעלי יותר כיפוף בחלק הצמוד לרדיאטורים. אלו האחרונים חדשים גם הם, עם פקק לחץ חדש מפלסטיק במקום ממתכת כפי שהיה עד כה. מערכות הבלימה ותפעול הקלאץ' נשארו זהות, אולם הידיות חדשות, ארגונומיות יותר, והן מזכירות בצורתן את אלו של ברמבו שנמצאות בק.ט.מ.
גם תיבת האוויר ומסנן האוויר חדשים בדור החדש, כשמסנני האוויר מדורות קודמים לא יתאימו כאן. המסנן בשליפה מהירה, כשכמו בשנים האחרונות – את מסנן האוויר החדש ניתן להרכיב רק באופן אחד כך שלא ניתן לטעות בהרכבה.
מנועים
גם המנועים עוברים שינויים מקיפים ביותר. כך למשל, מנוע ה-4 פעימות של ה-FE250 חדש לחלוטין מהמסד ועד לטפחות. יש בלוק מנוע חדש, כשלראשונה מוטבעים מומנטי הידוק הברגים על בלוק המנוע ועל המכסים. הבלוק הזה שייך גם ל-FE350, אולם בעוד זה האחרון כמעט שלא משתנה בחלקו העליון למעט ראש מנוע חדש, ה-250 מקבל בוכנה, צילינדר וגל ארכובה חדשים, בנוסף לראש מנוע, עם קוטר גדול יותר של 81 מ"מ ומהלך קצר יותר של 48.5 מ"מ – מה שאומר מנוע יותר רייסרי. יחס הדחיסה גדל בגרסת ה-250 ל-14.4:1 – היחס הגדול ביותר שאנחנו מכירים במנועי אנדורו או מוטוקרוס.
מנוע ה-FE250 – חדש לגמרי, קוטר גדול, מהלך קצר
יש גיר חדש בן 6 הילוכים, עם מכניזם חדש מציר הרגלית ועד התיבה עצמה, כשהגיר והמכניזם זהים בכל הדגמים למעט ה-TE150 (רק יחס ההעברה הראשוני בין המנוע לבין הגיר, וכן יחס ההעברה הסופי מהמנוע לגלגל – שונים בין הדגמים). הגיר החדש מציע – כמו בק.ט.מ ולראשונה באופנועי אנדורו – קוויקשיפטר אלקטרוני לדגמי ה-4 פעימות. הקוויקשיפטר מאפשר להעביר הילוכים בלי לסגור את הגז ובלי ללחוץ על הקלאץ', והוא פעיל מהילוך שני עד לשישי. כמובן, מכיוון שיש מצערת מכאנית ולא חשמלית, בליפר להורדת הילוכים ללא קלאץ' לא יכול להיות מיושם.
מנועי ה-FE450 וה-FE501 מקבלים גם הם בלוק מנוע חדש, כשלראשונה תושבות המנוע זהות בין כל דגמי ה-4 פעימות – זאת כאמור כדי לאפשר שלדה אחידה לכל ה-4 פעימות. כאמור, גם ה-FE450 וה-FE501 מקבלים את הגיר והמכניזם החדש.
בדגמי ה-2 פעימות – אבולוציה חשובה ביותר. ראשית, מערכת ההזרקה TPI (ר"ת Transfer Port Injection – הזרקה אל תא המעבר) שהוצגה ב-2017 לדגמי 2018, מוחלפת בהזרקת דלק TBI (ר"ת Throttle Body Injection – הזרקה אל גוף המצערת. יש צמד מזרקי דלק על גוף המצערת – אחד לפני פרפרית המצערת והשני מאחוריה, כשאחד פועל כל הזמן והשני מצטרף בעומס ובסל"ד גבוה. מיקום המזרקים מאפשר לדלק להתאדות באופן מלא ולהגיע לתערובת הומוגנית יותר מאשר ב-TPI. מזרק השמן עובר אל תושבת שסתום העלים, והוא מטפטף את השמן בכניסה לבית גל הארכובה. ניתן לבטל את משאבת השמן ולהשתמש בתערוכת מוכנה במיכל הדלק, אולם אז תידלק נורת תקלת מנוע.
מערכת הזרקה TBI ושסתום כוח חשמלי למנועי ה-2 פעימות
שדרוג חשוב נוסף הוא שסתום הכוח החשמלי. השסתום מופעל על-ידי מחשב ניהול המנוע, והפיקוד האלקטרוני מאפשר שליטה מדויקת על פתיחת השסתום, וכן מפה תלת-ממדית המתחשבת במהירות המנוע ובמצב המצערת – לעומת פתיחה מכאנית הפועלת לפי מהירות סיבובי המנוע בלבד. המכאניזם עצמו מיוצר בהזרקת מתכת, הוא קומפקטי למדי, והוא פותח את השסתום בשני שלבים מכאניים, וכאמור בפיקוד מחשב. באופן זה ניתן לתכנת פתיחות שונות למנועים בנפחים שונים, ולהגיע לתוצאה חלקה.
הצילינדר של ה-TE250 חדש, והוא מכיל בתוכו תא התפשטות הנפתח חשמלית, ובסל"ד נמוך הוא מאפשר לגזי הפליטה לייצר תדר תהודה (רזוננס) שמגביר את המילוי הנפחי וביחס ישר את המומנט.
צפו בווידאו – מה חדש בדגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2024?
הגשה, צילום ועריכה: אביעד אברהמי
התרשמות רכיבה
את ההשקה לעיתונות העולמית קיימו אנשי הוסקוורנה בנורבגיה – סמוך לעיירה דלומו שבדרום המדינה. המיקום לא מקרי, שכן הוסקוורנה רוצים לתת לאופנועיהם רקע נורדי, ולכן האירועים מתקיימים תדיר בשבדיה (מדינת המקור של המותג הוסקוורנה), פינלנד, וכעת גם נורבגיה. אגב, נורבגיה מדינה סופר-ירוקה, ורכיבת שטח אינה מותרת בה באופן חופשי, אז רכבנו בשטח פרטי המותר לרכיבה ומהווה מעין פארק רכיבת אנדורו.
הרכיבה כללה הקפת ספיישל מהירה יחסית והקפה ארוכה של כמעט 20 דקות ביער בהרים, עם עליות, ירידות, עצים ושורשים, והרבה מאוד אבנים וסלעים. מסתבר שנורבגיה מסולעת מאוד. במהלך יום הרכיבה יכולנו לחזור לפיטס ולהחליף אופנועים, כך שהיה לנו את כל הזמן להתמקד בדגמים שיותר עניינו אותנו.
ההתרשמות החד-משמעית מיום הרכיבה האינטנסיבי הזה, היא שההתנהגות של אופנועי האנדורו של הוסקוורנה עברה קפיצת מדרגה משמעותית. זה לטעמנו העניין החשוב ביותר, שכל רוכב – מתחיל כמקצועי – יידע להעריך מיד.
מערכת שלדה-מתלים ראויה!
השיפור המשמעותי ביותר – כמו בדגמי ק.ט.מ – נמצא בהתנהגות הדינמית. מזלג ה-XACT החדש, מטיפוס קארטרידג' סגור, הוא העל הידראוליקה טובה מאוד, וקשה מאוד להוציא אותו משלוותו. ההידראוליקה הטובה מאפשרת גם שימוש בקפיץ חזק יותר, כך שכל הפרונט יציב יותר. שיפור משמעותי, שהוא לבדו מקפיץ את יכולות אופנועי האנדורו של הוסקוורנה בכל הליין.
אבל זה לא רק המזלג לבדו. כי אם השילוב של שלדה-מתלים שמשתפר באופן משמעותי. התוצאה היא אופנועים יציבים מאוד וסופגים מאוד, שנותנים הרבה ביטחון לרוכב לרכוב מהר – גם על תוואי סלעי כמו בנורבגיה. שדרוג משמעותי.
באופן אישי אנחנו אוהבים את מנגנון הלינקים של הבולם האחורי, בעיקר מפני שהוא מבודד יותר במהירויות נמוכות ועוקב טוב יותר אחרי פני הקרקע במעבר על קרקע טכנית המלאה באבנים, סלעים ועצים, מה שמאפשר יותר נוחות, יותר ביטחון ופחות עייפות. רוכבים כבדים יותר טענו שכעת, עם המזלג החדש, הרכות של הלינקג' מורגשת – גם ביחס ל-PDS של ק.ט.מ וגם ביחס לדגמי העבר של הוסקוורנה. כאמור, אנחנו התחברנו ואהבנו.
בשורה התחתונה, התנהגות אופנועי הוסקוורנה ב-2024 עובדת שדרוג משמעותי בזכות שלדה ומתלים ראויים לשמם ששומרים על יציבות גבוהה ונותנים לרוכב הרבה ביטחון.
מזלג מצוין – שדרוג חשוב לאופנועי האנדורו של הוסקוורנה
תנוחת הרכיבה לא השתנתה בהרבה, אולם האופנועים צרים יותר מבעבר, וגם השינוי בכידון מורגש. היינו מעדיפים כידון פחות נמוך, אבל זה כבר עניין אישי שניתן להחלפה ולהתאמה אישית בקלות. כך או כך, דור 2024 הוא רזה יותר ואתלט יותר מהדור הקודם, וזו המשך האבולוציה של אופנועי הוסקוורנה.
ה-FE250, שהיה אופנוע אנדורו רב-משימתי מעולה, הופך ב-2024 להרבה יותר רייסר חובב סל"ד. השוני בהתנהגות המנוע נובע מהגדלת קוטר הבוכנה והקטנת מהלכה. כעת השימוש בו הוא בסל"ד גבוה ועם שימוש אינטנסיבי בקלאץ', כמו דו-פעימתיים קטנים, ולכן הוא הרבה יותר מתאים כיום לרייסרים והרבה פחות לרוכבי הובי של סוף-שבוע. יחד עם זאת, גם בסל"ד נמוך הוא מספק כוח לא רע בכלל, רק שהוא כאמור מצריך שימוש תכוף בקלאץ' והרבה עבודת גוף כדי להתקדם כמו שצריך.
ה-FE350 הוא אופנוע ההובי המושלם, והשינויים של 2024 עושים לו רק טוב, שכן היום הוא הרבה יותר יציב וסופג. היתרון הגדול שלו הוא ה'טרקטוריות' של המנוע בסל"ד נמוך ובינוני, והאפשרות להיות 'אופנוע לעצלנים' – כשמתעייפים פשוט יושבים, מכוונים אזימוט, משחררים קלאץ', והאופנוע ידרוס הכל בדרכו אל היעד. יחד עם זאת, כשרוצים ללחוץ אותו ולרכוב מהר וספורטיבי – יש לו את היכולת הזו בגדול, כך שהוא גם אופנוע מרוץ מצוין. ה-4 פעימות הכי רב-משימתי שיש בליין של הוסקוורנה.
FE350 – אופנוע ההובי המושלם
צמד ה-FE450 ו-FE501 הם אופנועים גדולים וחזקים, שבהם כל פעימת כוח מורגשת – בעיקר ב-501. הם פחות מתאימים לאנדורו צפוף כמו זה הישראלי או כמו של היערות של דלומו בנורבגיה, וצריך רוכב חזק ובעל טכניקה כדי להוציא מהם את היכולות הגבוהות שלהם. הם כמובן מככבים בשטחים הפתוחים, ולכן מתאימים מאוד כאופנועים לשבילי המדבר הישראלי. עם ההתפתחות המשמעותית של תחום ההארד-אנדורו בישראל, לא פלא שהם פחות פופולריים אצלנו
הקוויקשיפטר לכל מנועי ה-4 פעימות הוא פיתוח מעולה, שימושי ונוח. כמו ברכיבת כביש, גם באנדורו מתרגלים מהר לקיומו ומתמכרים להעברת הילוכים בלי לסגור גז ובלי ללחוץ על הקלאץ'. פשוט עוברים דרך כל ההילוכים תוך כדי פול גז. כיף חיים!
שדרוג חשוב נמצא במנועים הדו-פעימתיים, שכאמור מקבלים את מערכת ההזרקה TBI כמו בק.ט.מ. נציין שהיא עובדת מצוין, חלקה מאוד, בעיקר בתחום הסל"ד הנמוך שבו למערכת הקודמת, ה-TPI, היו לעתים בעיות. בנוסף, היא נותנת קצת יותר 'פלפל' וחדות למנועים ביחס ל-TPI, וזה חשוב בעיקר ב-150, אבל גם בפתיחות מצערת חזקות במנועים הגדולים יותר – ה-250 וה-300.
הזרקה מצוינת לדו-פעימתיים – מנועים חזקים וחדים
שינוי משמעותי שגורמת מערכת ההזרקה החדשה נמצא ב-TE150 – אופנוע שאותו אנחנו מאוד אוהבים בגלל קלות הרכיבה עליו, המשקל הנמוך, והקלות שבה הוא זז לכל הכיוונים. כאמור, יש לו הרבה יותר פלפל והרבה יותר חדות במנוע כיום, והוא מזכיר חדות של 125 עם יותר כוח מאשר את ה-150 הקודם. זה נובע כמובן גם משסתום הכוח החדש, שמותאם ל-150, ולא רק בגלל מערכת ההזרקה. כך או כך, הוא חד יותר, מדויק יותר, ובעל יותר שמחת חיים. כיף של אופנוע.
ה-TE250 וה-TE300 עוברים אבולוציה חשובה. כאמור, הם מתנהגים טוב יותר בזכות השלדה, המתלים והמכלולים, השליטה בהם טובה יותר בזכות עבודת הגוף והארגונומיה, והמנועים משתדרגים בזכות מערכת ההזרקה החלקה ושסתום הכוח המדויק – כשכל דגם מקבל מפה ספציפית לשסתום הכוח.
גם כאן, מערכת ההזרקה עובדת היטב, חלק לגמרי, מדויק לחלוטין, ואספקת הכוח היא לינארית – אבל החלטית וחדה יותר מאשר ב-TPI. אנחנו מתחברים יותר ל-250, שבעינינו הוא אופנוע אנדורו רב-משימתי איכותי ביותר. ה-300 חזק יותר, אך יחד עם זאת נשלט לחלוטין, ומתאים יותר לרוכבים שמכוונים עצמם אקסטרים-אנדורו.
הוסקוורנה 2024 – קפיצת מדרגה משמעותית
סיכום ועלויות
הדור החדש של אופנועי האנדורו של הוסקוורנה מבצע קפיצת מדרגה משמעותית וחשובה ביותר. בהוסקוורנה ביצעו עבודה מקיפה ושיפרו את האופנועים בכל פרמטר אפשרי – כשהדבר החשוב בעינינו הוא ההתנהגות הדינמית, הנובעת מהשלדה והמתלים החדשים, בדגש על מזלג ה-XACT המצוין. אבל גם הארגונומיה המוצלחת והמנועים שהשתדרגו מוסיפים את שלהם לחבילות המצוינות.
האופנועים האלה, השונים מאוד אחד מהשני ומתאימים לייעודי אנדורו שונים, מציבים סטנדרט גבוה של התנהגות, של מנועים, של טכנולוגיה, של איכות ייצור ושל הנדסת אנוש – כמו אצל האחות הקטומה, רק עם לינקג' בבולם האחורי והסטייל המיוחד של הוסקוורנה, עם הרוח המיוחדת שהיא מביאה איתה.
המחירים בישראל טרם נקבעו, אולם כבר ידוע שהמחירים יהיו גבוהים יותר מאלו של שנים קודמות. באירופה, למשל, מחירי דגמי 2024 גבוהים יותר בכאלף אירו ממחירי דגמי 2023, כך שעלייה של 4,000 עד 6,000 ש"ח במחירי הכלים בישראל נראית לנו הגיונית. יחד עם זאת, הרוב הגדול של הרוכשים לא יצטרך להשקיע יותר על האופנוע מעבר למחיר הרכישה – אולי רק בהתאמות מינוריות כמו כידון אישי או מגני ידיים. אופנועי האנדורו של הוסקוורנה ל-2024 הם כלים טובים ואיכותיים, שנותנים חבילה מהגבוהות שיש בעולם האנדורו. שדרוג חשוב לדור חשוב.
