Fullgaz

קטגוריה: רכיבה ראשונה

  • רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 890 דיוק R בכבישי ישראל

    רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 890 דיוק R בכבישי ישראל

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: מנוע חזק, גמיש, זריז ודינמי, התנהגות מעולה וזמישה, מערכת מתלים קשוחה, מערכת בלמים אימתנית, אלקטרוניקה מתקדמת, עיצוב וארגונומיה, קלות רכיבה
    • חסרונות: מיגון רוח, גובה מושב
    • שורה תחתונה: ה-890 דיוק R משפר את פלטפורמת ה-790 דיוק בכל פרמטר, והוא אחד הכלים היותר מהנים לרכיבה
    • מחיר: 79,990 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה MT-09, קוואסאקי Z900, דוקאטי מונסטר 821, ב.מ.וו F900R, הונדה CB650R / CB1000R, סוזוקי GSX-S750 / GSX-S1000
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 890 סמ"ק, 121 כ"ס ב-9,250 סל"ד, 10.1 קג"מ ב-7,750 סל"ד, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי רכיבה, קירור נוזל, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת פלדת כרומולי עם מנוע גורם נושא עומס, מזלג טלסקופי הפוך WP APEX בקוטר 43 מ"מ כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 140 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד WP APEX עם כיוונים מלאים, מהלך 150 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ברמבו Sylema, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS להטיה בוש M9.1, בסיס גלגלים 1,482 מ"מ, גובה מושב 834 מ"מ, מיכל דלק 14 ל', משקל יבש 166 ק"ג, צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה (מסלול, ספורט, כביש, גשם), חיישן מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, בקרת אחיזה MTC להטיה ב-3 מצבים + מצב מסלול, בקרת החלקה MSR, מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו שמבטל ABS על הגלגל האחורי, קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת ווילי, מסך TFT צבעוני, פנסי LED היקפיים

    צפו בווידאו:

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    הק.ט.מ 890 דיוק R, שהוצג בדיוק היום לפני שנה בתערוכת מילאנו 2019, יושב על פלטפורמת ה-790 דיוק, שעליו רכבנו כבר לפני שנתיים בהשקה העולמית, אולם הוא משפר את הפלטפורמה בכל מקום אפשרי: במנוע, בבולמים ובמתלים, בבלמים, ובהתנהגו הכללית. כקונספט, הוא אמור למלא את הפער שבין ה-790 דיוק לבין ה-1290 סופר דיוק R, ולהוות שחקן נוסף במשפחת הדיוק הענפה של ק.ט.מ – שמתחילה ב-125 סמ"ק, ועולה דרך 250 סמ"ק, 390 סמ"ק, 790 סמ"ק, 890 סמ"ק, ומסתיימת ב-1290 סמ"ק. בקרוב, אגב, תיחשף גם סדרת ה-490 סמ"ק.

    מה השתנה במעבר מה-790 ל-890? ובכן, לא מעט. מנוע הטוין המקבילי LC8c של ה-790 דיוק גדל בנפחו ל-890 סמ"ק לעומת ה-799 סמ"ק של גרסת המקור. ההספק מטפס גם הוא ל-121 כ"ס ב-9,250 סל"ד, והמומנט המקסימלי עומד על 10.1 קג"מ ב-7,750 סל"ד. גם יחס הדחיסה גדל במנוע החדש, מ-12.7:1 ב-790 ל-13.5:1.

    ק.ט.מ 890 דיוק R
    ק.ט.מ 890 דיוק R

    בק.ט.מ מציידים את ה-890 דיוק R הקרבי במערכת מתלים מתכווננת באופן מלא של WP מדגם APEX, עם מהלכים זהים ל-790 שעומדים על 140 ו-150 מ"מ, וכן במערכת בלמים של ברמבו עם קליפרים רדיאליים מונובלוק מדגם Stylema החדשני והקרבי ודיסקים בקוטר 320 מ"מ לעומת 300 מ"מ ב-790 דיוק. השלדה, אגב, גם היא שונה בין הדגמים, ועל כן בסיס הגלגלים גדל מעט מ-1,474 ל-1,482 מ"מ.

    העיצוב נשען על זה של ה-790 דיוק, אולם סכימת הצביעה חדשה וקרבית יותר, וגם השלדה נצבעה בכתום – כמו כל סדרת ה-R של ק.ט.מ. גובה המושב מטפס מ-825 מ"מ ל-834 מ"מ, והמשקל הכללי יורד מ-169 ל-166 ק"ג.

     מערכות האלקטרוניקה והבקרות נותרו זהות, והן כוללות מצערות חשמליות עם 3 מצבים ומצב מסלול, חיישן מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, בקרת אחיזה MTC להטיה ב-3 מצבים + מצב מסלול, בקרת החלקה MSR, מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו שמבטל ABS על הגלגל האחורי, קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת ווילי, מסך TFT צבעוני ופנסי LED היקפיים. מכובד ביותר לכלי בסגמנט הנייקדים הבינוניים-גדולים.

    הק.ט.מ 890 דיוק אמור להתמצב כסמן הימני בסגמנט הנייקדים הקרביים בכל הקשור לביצועים. בואו נראה איך הוא עובד.

    בנוי על פלטפורמת ה-790 דיוק
    בנוי על פלטפורמת ה-790 דיוק

    ביצועים

    באופן כללי, ה-890 דיוק R לוקח את הפלטפורמה הטובה של ה-790 דיוק, ומשפר אותה כמעט בכל מקום אפשרי על מנת לקבל ביצועים טובים יותר, ואפילו ביצועי קצה.

    המנוע, שכאמור גדל בנפחו ובהספקו, לא רק חזק מאוד בקצה הסקאלה עם 121 כוחות הסוס, אלא בעיקר גמיש. כמה גמיש? ובכן, כבר מ-2,500 סל"ד יש כוח זמין לצאת מפניות או לצאת לעקיפות, והכוח הולך ונבנה בהדרגתיות ובליניאריות עד קצה הסקאלה, כשבשום מקום אין התפוצצות כוח אלא רק כוח נשלט. תגובת המנוע חדה ומהירה, במיוחד במצבי ניהול 'מסלול' ו'ספורט', אך יחד עם זאת המנוע נשלט מאוד עם מצערת חשמלית מדויקת ונעימה לשימוש. על אף שמדובר בטווין מקבילי, מנוע ה-LC8c חלק למדי, עם חספוס עדין ונעים שנותן מכלול תחושות מהנה. המנוע הזה הוא פנינה מוטורית, וכך צריך להתנהג מנוע מודרני בשנת 2020.

    גם הגיר מצוין, ק.ט.מ-י לחלוטין – בעל מהלך קצר, חד ומדויק, וקל מאוד לשימוש. אנחנו מאוד אוהבים את הגירים של ק.ט.מ ואת התפעול שלהם. נקודה לחובת ק.ט.מ נרשמה בגלל התפעול המכני של הקלאץ' בעזרת כבל, וזאת אחרי שנים של אופנועים עם קלאץ' הידראולי מצד היצרנית הקטומה. מאידך, הקלאץ' המחליק עובד מצוין, מונע נעילות גלגל אחורי תחת בלימה ומאפשר החלקות זנב ארוכות ונשלטות – כמו שאתם יכולים לראות בווידאו.

    סליידים ארוכים אל תוך הפנייה זה תמיד כיף
    סליידים ארוכים אל תוך הפנייה זה תמיד כיף

    השיפור המשמעותי הנוסף ב-890 ביחס ל-790 נמצא במערכת המתלים. אלו של ה-790 טובים למדי, אולם ב-890 מדובר כבר בשתי רמות מעל. הבולמים קשיחים, וההידראוליקה בהם ברמה גבוהה. המשמעות היא שה-890 דיוק R לוקח את הפלטפורמה הדינמית של ה-790 ומשפר משמעותית את ההתנהגות הדינמית שלה. מערכת המתלים יודעת לספוג עומסים גבוהים מאוד וכן שילוב של עומסים – למשל בלימה חזקה בשילוב היגוי בכניסה לפנייה – ולשמור על ה-890 יציב מאוד ודבוק לכביש, בלי שום נדנוד. לכן ה-890 דיוק R מצוין לרכיבות חזקות – בכביש או במסלול. הטרייד-אוף על הקשיחות והספורטיביות של הבולמים יהיה בנוחות בכביש הציבורי, שכן הרוכב יקבל אינפורמציה על כל כפל אספלט או גרגר חצץ שעליהם האופנוע עולה.

    עוד שיפור משמעותי נמצא במערכת הבלמים. עם קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם Stylema ומשאבה רדיאלית – גם היא של ברמבו, וכן עם דיסקים שגדלו בקוטרם ל-320 מ"מ, ל-890 דיוק R יש כעת יכולות בלימה של טובי הסופרבייקס. לחיצה עם אצבע על מנוף הבלם המתכוונן והאיכותי – והפרונט של ה-890 דיוק R נשתל באספלט עם ערימות של עוצמה ושל רגש. תורמים לכך גם הצמיגים הספורטיביים יותר של מצלר מדגם ספורטק M9, שמחליפים את המקסיס של ה-790 (חלק מהכלים מגיעים עם מישלין POWERCUP II)

    אפשר לסכם ולומר שהביצועים של ה-890 דיוק R הם ברמה הגבוהה ביותר שיש בסגמנט, עם מנוע מעולה ועם מכלולי שלדה תומכי לחימה. תוסיפו לזה את המשקל הנמוך ואת הדינמיות הגבוהה שמתבטאת בהיגוי מהיר ובזמישות (זריזות וגמישות) של האופנוע כולו – ותקבלו את אחד האופנועים היותר דינמיים ויותר מהנים לרכיבה שיש כיום – בטח בסגמנט הנייקדים הבינוניים-גדולים. הוא מעולה בכבישים מפותלים – צפופים או פתוחים, כמו שהוא מהנה מאוד על המסלול, ומספק ביטחון רב ויציבות מרשימה לצד יכולות דינמיות גבוהות. שיפור משמעותי מה-790 דיוק.

    וגם ווילי'ז ביציאות מפניות
    וגם ווילי'ז ביציאות מפניות

    איך זה מרגיש?

    תנוחת הרכיבה ב-890 דיוק R מציבה את הרוכב גבוה וזקוף, עם רכינה קלה קדימה אל הכידון הרחב. המושב גבה במעט ל-834 מ"מ, ועם המתלים ששוקעים מעט יחסית הרוכב יושב גבוה על האופנוע בתנוחה קרבית ושולטת.

    גם היעדר מיגון רוח כלשהו והמראה החשוף של מסך ה-TFT כשמאחוריו אין כלום למעט כביש – תורם את חלקו לתחושה הקרבית. מאידך, היעדר מיגון הרוח בא לידי ביטוי בכביש הבין-עירוני ומוריד את מהירות השיוט הנינוחה לסביב 140 קמ"ש או מעט יותר, וזאת על אף שה-890 מסוגל הרבה יותר. כמה יותר? ובכן, הוא יעבור בקלות את ה-220 קמ"ש, ואם תשכבו על המיכל ותהיו מספיק עקשנים בכביש הישר – הוא גם ידגדג את ה-240 קמ"ש. אבל זה לחלוטין מחוץ לאזור הנוחות של ה-890 דיוק R, שמעדיף מהירויות ביניים של עד 180 קמ"ש.

    התחושה הקרבית נמצאת בכל מקום ב-890 דיוק R: המושב קשיח, וכאמור מעט גבוה, השלדה הצרה שמאפשרת הידוק של הירכיים על מיכל הדלק, הבולמים קשיחים ומעבירים לרוכב כל פיסת אינפורמציה מהקרקע, המצערת מדויקת וחדה ומגיבה מצוין ובזריזות – במיוחד במצבים הספורטיביים יותר, הבלמים נושכים, ובאופן כללי ה-890 דיוק R מוכוון יותר לביצועים ופחות לנוחות. התכונות האלה, אגב, הופכות אותו לאחד הנייקדים היותר קרביים שיש בסגמנט.

    יחד עם זאת, ה-890 דיוק R הוא כלי מודרני לחלוטין, וככזה הוא לא תובעני מהרוכב, והוא קל מאוד לתפעול ולשימוש. זה אומר שהמנוע, וכן שאר המערכות, נשלטים מאוד – בטח ובטח אם מעבירים למצב 'כביש' בניהול המנוע, שמרכך את התגובות. אולם גם בשני המצבים הקרביים יותר השליטה קלה מאוד וה-890 דיוק R – על אף קרביותו – מתנהג כמו חתלתול נשלט. זוהי אחת התכונות החשובות שיש כיום באופנועים מודרניים, ואנחנו אוהבים את זה מאוד.

    קרבי אבל נשלט מאוד
    קרבי אבל נשלט מאוד

    סיכום ועלויות

    הק.ט.מ 890 דיוק R ממלא כאמור את הפער הגדול שבין ה-790 דיוק לבין ה-1290 סופר דיוק R, והוא עושה את זה בהצלחה גדולה. האופנוע הזה לוקח את הפלטפורמה הטובה של ה-790 ומשפר אותה בכל סעיפי ההתנהגות. הוא חזק יותר, הוא דינמי יותר, הוא יציב יותר, ניתן להעמיס אותו הרבה יותר ולדרוש ממנו יותר ביצועים, והוא בולם משמעותית טוב יותר.

    למעשה, זהו אחד הנייקדים הספורטיביים והקרביים ביותר שיש כיום בסגמנט הפופולרי הזה של הנייקדים הבינוניים-גדולים – אם לא הספורטיבי והקרבי ביותר. הוא מציע מכלולי שלדה ברמה גבוהה שמאפשרים ביצועים והתנהגות דינמית ברמה גבוהה מאוד, וכן מנוע גמיש ומהנה. על כל אלה הוא מוסיף משקל נמוך ומבנה שלדה, עיצוב וארגונומיה תומכי לחימה, וגם מערכות אלקטרוניקה מהמתקדמות בסגמנט. יחד עם זאת, זה גם אחד הכלים הנשלטים והידידותיים לרוכב – כמו שכלים מודרניים צריכים להיות ב-2020.

    מחירו של ה-890 דיוק R נקבע על 80 אלף ש"ח. זהו המחיר הקודם של ה-790 דיוק – שכעת מחירו ירד ל-70 אלף ש"ח. אבסולוטית מדובר בהרבה כסף ומחירו גבוה יותר מהמתחרים הישירים העיקריים – הימאהה MT-09 והקוואסאקי Z900 – אולם ברור לחלוטין לאן הולך פה כל שקל, שכן המערכות המכניות והאלקטרוניות פה מתקדמות יותר מאשר במתחרים, וכך ה-890 דיוק R ממצב את עצמו כסמן הימני בקטגוריה. עבודה יפה של ק.ט.מ.

    *מחירון טיפולים יתווסף לכאן בהקדם.

  • רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R

    רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: מנוע חזק גמיש ומהנה, מתלים איכותיים, אלקטרוניקה ומערכות בטיחות, יכולת טובה בכביש ומעולה בשטח, נפח מיכל דלק
    • חסרונות: לא נוח לרכיבות ארוכות בכביש, אין מיגון רוח, מד דלק משקף מצב רק לחצי מיכל, עיצוב, מחיר
    • שורה תחתונה: ה-790 אדוונצ'ר R הוא אופנוע אדוונצ'ר קרבי עם יכולות שטח גבוהות שדורשות רוכב מיומן. את המחיר הוא ישלם בנוחות בכביש
    • מחיר: 95,990 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה טנרה 700
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 799 סמ"ק , יחס דחיסה 12.7:1, הספק 95 כ"ס ב-8,000 סל"ד, מומנט 9 קג"מ ב-6,600 סל"ד, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 4 מפות ניהול מנוע, בקרת אחיזה 3 מצבים, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת צינורות פלדת כרומולי, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של WP XPLOR בקוטר 48 מ"מ, מהלך 240 מ"מ, מתלה אחורי WP XPLOR PDS עם כיוונון כיווץ והחזרה, מהלך 240 מ"מ, מרווח גחון 263 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 260 מ"מ, מערכת ABS בוש 9.1MP להטיה כולל מצב שטח ואפשרות לניתוק מלא, פנסי LED היקפיים, בסיס גלגלים 1,528 מ"מ, גובה מושב 880 מ"מ, מרווח גחון 263 מ"מ, מיכל דלק 20 ל', משקל 189 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 150/70R18, 90/90-21, מרווח טיפולים 15,000 ק"מ
    • אלקטרוניקה ובקרות: ניהול מנוע 4 מצבים (כביש, שטח, גשם, ראלי), יחידת מדידת אינרציה IMU, בקרת אחיזה ב-3 מצבים וניתוק, ABS להטיה כולל מצב שטח וניתוק, קוויקשיפטר, מסך TFT כולל חיבור לטלפון הנייד, פנסי LED היקפיים

    צפו בווידאו:

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    צמד דגמי ה-790 אדוונצ'ר של ק.ט.מ הוצגו בשנת 2019 בגרסה עם אוריינטציה לכביש (במבחן כאן) וגרסת R המיועדת יותר לשטח קשוח עם מתלי WP XPLOR מלפנים ו-PDS מאחור. בליין האדוונצ'רים הקרביים של ק.ט.מ נשאר רק ה-1290 אדוונצ'ר R המפלצתי והמוגזם, שכן יצורו של ה-1090 אדוונצ'ר R הופסק. לא שכחנו, יש גם גרסה שלישית ל-790 שנקראת 790 אדוונצ'ר R ראלי עם בולמי ה-WP XPLOR PRO שמוסיפים מהלך גלגלים של 30 מ"מ בכל צד וזהים למערכת המתלים המותקנת בגרסת ה-450 ראלי מעולמות הדקאר. גרסה זו מיוצרת רק ב-500 יחידות ולא נחשיב אותה כסדרתית.

    בבסיס צמד ה-790 אדוונצ'ר נמצא ה-LC8c, מנוע הטווין המקבילי שהגיע מה-790 דיוק ושודרג ב-890 דיוק R החדש. זהו מנוע בנפח 799 סמ"ק שבו פיני הארכובה נמצאים בזווית של 75 מעלות – כמו מנועי ה-V של ק.ט.מ, רק בטווין מקבילי קומפקטי וקל במיוחד. במעבר מהדיוק לאדוונצ'ר הוא עבר מספר שינויים שהורידו את ההספק מ-105 ל-95 כ"ס, דבר שמאפשר גרסת A1, וכן עיבו את גרף המומנט וגם את המומנט המקסימלי. במילים אחרות – מנוע פחות מתפרץ ויותר גמיש מאשר בדיוק, שמתאים יותר באופיו לאדוונצ'ר.

    השלדה חדשה ומותאמת לקונספט האדוונצ'ר, כשהעיצוב נסבל יותר מאשר הדגם הרגיל עם כנף קדמית גבוהה, משקף קדמי נמוך וצביעה קרבית יותר. גם כאן מיכל דלק ענק בן 20 ליטרים, כשעל מנת להגיע לנפח הזה בחרו בק.ט.מ ליצור מיכל שבו הנפח המרכזי נמצא בצידי האופנוע בחלק התחתון. המבנה הזה יוצר ניפוח בחלק התחתון, ועל-מנת שלא ייפגע מנפילות הורכב מיגון פלסטיק קשיח. המבנה הזה מאפשר הורדת מרכז הכובד, אך לא ניתן להרכיב מד דלק לכל אורך המיכל, ולכן מד הדלק בלוח השעונים מציג רק את החצי השני של המיכל – וזה מעצבן, בטח לאור יכולות האלקטרוניקה המתקדמות בשאר הדגם.

    ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R
    ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R

    בגרסה הרגילה בחרו ק.ט.מ להתקין מערכת מתלים פשוטה, כשבמבחן שערכנו גילינו שאינה מספקת את הסחורה ברכיבת שטח. גרסת ה-R שכאן כבר מגיעה עם מערכת בולמים קרבית של WP מסוג XPLOR בקוטר 48 מ"מ מלפנים ובולם PDS מאחור – ממש כמו באופנועי האנדורו. מהלך המתלים מרשים ועומד על 240 מ"מ, ומרווח הגחון עומד על 263 מ"מ. עוד הבדלים בין גרסת ה-R לרגילה נמצאים בכנף הקדמית גבוהה לעומת נמוכה, משקף נמוך ללא אפשרויות כוונון, גאומטריית שלדה מעט שונה, מושב שטוח לעומת מדורג, צמיגים שונים בחתך שטח, וכן מצב ניהול אופנוע נוסף – מצב ראלי (שטח).

    נתעכב על האלקטרוניקה, שכן, יחד עם מערכת המתלים האיכותית, היא זאת שאחראית על פרמיית המחיר הגבוהה. מערכות האלקטרוניקה של בוש כוללות בקרת אחיזה ב-4 מצבים: כביש, גשם, שטח וראלי. המצב האחרון קיים רק בגרסת ה-R, ולמעשה מנטרל את כל בקרות המנוע (אך לא את ה-ABS) ומאפשר מעבר בין 9 מצבי ניהול מנוע שונים. מצב 1 במפה הוא האגרסיבי ביותר ומצב 9 מסרס את המנוע. ניתן לשלוט על תשעת המצבים ברכיבה עצמה דרך כפתור הפיקוד שעל הכידון, ובצורה ישירה. כלומר, לא צריך לנווט בין המסכים השונים לכך. מערכת ה-ABS להטיה כוללת מצב שטח הגורם לביטול הפעולה על הגלגל אחורי וביטול כללי.

    בנוסף, יש פנסי LED איכותיים מאוד, ומסך TFT צבעוני שמשנה את הקוטביות שלו בין היום ללילה. באופנוע הותקן גם קוויקשיפטר שעבד נהדר בהעלאת הילוכים בלבד. האוטובליפר (קוויקשיפטר להורדת הילוכים) פחות שיתף פעולה, שכן הוא לא קיים. עוד בנושא הזה, בצמד דגמי ה-790 יש מצמד בתפעול מכאני. כן, כזה עם כבל. הוא אמנם רך יחסית, אך לאחר כמה שעות באוכף ייחלנו לקלאץ' הידראולי איכותי.

    המושב המדורג בדגם הרגיל מתכוונן ל-2 מצבים – 850 ו-830 מ"מ – אך בגרסת ה-R הוא מגיע בגובה אחד של 880 מ"מ. הוא שטוח ונוקשה, בהתאם לייעוד השטח. הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R כאמור מכוון להיות אופנוע אדוונצ'ר קרבי לשטח. בואו נראה איך הוא באמת עובד.

    אדוונצ'ר קרבי או אופנוע אנדורו גדול?
    אדוונצ'ר קרבי או אופנוע אנדורו גדול?

    ביצועים

    את מנוע הטווין המקבילי, ה-LC8c, למדנו לאהוב בגרסה הרגילה ועוד לפני כן ב-790 דיוק. 95 כ"ס המוצהרים מספקים ביצועים טובים מאוד בכביש, והם חזקים אך לא מאיימים. המנוע גמיש ומאפשר למעט בהחלפת ההילוכים. תגובת המנוע חדה מאוד במצב הכביש, ובסיטואציות שונות ניתן להרגיש את בקרת האחיזה מתערבת. במצב השטח, ובטח במצב גשם, המערכת מסרסת את התגובות וממתנת אותן בצורה משמעותית. מערכת הפליטה המקורית, שצריכה לעמוד בתקנות רעש וזיהום אוויר, חונקת קצת יותר מדי את המנוע המצוין הזה ומפיקה צליל מבאס יחסית.

    ניתן להפיק מהירויות גבוהות יחסית עם ה-R בכביש, אך היעדר מיגון הרוח יעצור אתכם הרבה לפני המהירות המרבית. מהירות השיוט מצומצמת לכדי 140-130 קמ"ש לפני שהרוח משתלטת על העניינים. בשטח, לעומת זאת, איכויות המנוע ממשיכות לבלוט עם גמישות וכוח אין-סופי. מצב השטח בניהול המנוע יודע לתסכל עם בקרת האחיזה שנשארת אגרסיבית מדי לטעמנו. בחרנו לרכוב במצב הזה רק בהרכבה בשטח. ברוב הזמן רכבנו במצב ראלי, שמנתק את כל הבקרות ונותן ליד ימין את השליטה על הרכיבה. מצב 1 (מתוך 9) הוא האגרסיבי ביותר, שולח את כל 95 כוחות הסוס לגלגל האחורי ומספק חיים קשים לצמיג המצלר קארו 3 מאחור, ששבר אחיזה בכל פתיחת גז. מצב 9 מסרס לגמרי את המנוע, ובחרנו לרכוב במרבית הזמן במצבים 4-3, שסיפקו כוח חזק ומיידי בכל הילוך. מצב אנדורו מנתק את ה-ABS מאחור, בעוד שמצב ראלי מחייב כניסה לסט-אפ של ה-ABS ודורש ניתוק ספציפי. בכל מקרה, לא נתקלנו במצבים שדרשו את ניתוק מערכת מניעת נעילת הגלגל מלפנים.

    מערכת הבולמים איכותית מאוד ומספקת הידראוליקה מרשימה הן בכביש ובטח בשטח. שם, ככל שתרכב מהר יותר ואגרסיבי יותר, הבולמים יזרחו ויספקו ביצועים טובים יותר. הן מלפנים והן מאחור ניתן לשלוט על כל כיווני השיכוכים בצורה פשוטה. ההבדלים מאוד משמעותיים בסט-אפ, וגילינו שהמצב הסטנדרטי מספק את כל מבוקשנו.

    הבלמים מצוינים ומספקים רגש מעולה בשני הצדדים. לעולם לא נדע אם מערכת ה-ABS להטיה באמת עובדת, אך היא מספקת שקט נפשי יקר ערך בעת הצורך לבלום בתוך פניות. לעומת זאת ברכיבת שטח גילינו שה-ABS על הגלגל האחורי רגיש מדי ופוגם בבלימה, ובכל מקרה הוא מתבטל במצב שטח וראלי.

    ביצועי שטח קרביים
    ביצועי שטח קרביים

    איך זה מרגיש?

    התשובה כאן תתחלק לשני חלקים, שכן בכל זאת אנו בוחנים כאן אופנוע אדוונצ'ר שיבלה לא מעט זמן על הכביש. כאמור, המנוע על האספלט מספק את כל הצרכים ויודע גם לרגש במצב של תאוצה בפול גז. הקוויקשיפטר מעולה ומאפשר העברת הילוכים מהירה ללא צורך בסגירת מצערת, וזה נוח גם בתוך העיר. פיזור החום משמעותית טוב יותר מאחיו הגדולים ששפכו גלי חום מטורפים על רגלי הרוכב. המבחן התבצע בחום של אוגוסט, ובשום שלב בכביש לא הורגש חום מוגזם מהמנוע. העניין כאן הוא שבהתאמת האופנוע לשטח נפגעה משמעותית איכות החיים בכביש. נגדיר את זה כך, ה-R פשוט לא נוח לרכיבות ארוכות.

    דיברנו על מיגון הרוח המינימלסטי מלפנים, זאת יחד עם מושב קשוח מאוד, בולמים קשוחים יחסית ורגליות רוכב, שמוגבהות על-מנת להקל על מצב העמידה בשטח – כל זה מתחיל להיות משמעותי אם אתם מתניידים על-בסיס יומי עם האופנוע בנסיעות בין-עירוניות. גלגל 21″ מלפנים יחד עם צמיגים בעלי פרופיל שטח פוגעים גם בפידבק שמגיע לכידון ולרוכב ומשדרים אי-נוחות בכבישים מפותלים. הערה אחרונה לגבי מד הדלק: בחייאת ק.ט.מ, תמצאו לזה פתרון. אין לרוכב מושג אם יש 50% דלק במיכל או 100% – זה אבסורד ופשוט לא מתקבל על הדעת.

    כל מה שכתבנו הרגע מתבטל ברגע שיורדים לשטח. פתאום מנח הרכיבה מסתדר לגמרי וזה אחד האדוונצ'רים הנוחים לרכיבה בעמידה. המנוע מספק לרוכב הרגשה שהוא על אופנוע מרוץ, שכן יש המון כוח כל הזמן. כאמור, העדפנו לרכוב במצב ראלי ואין כמו התחושה של פתיחת מצערת מלאה במצבים 1 ו-2. גם בקו ישר ה-R יעיף את הגלגל האחורי לכל כיוון ויטריף לכם את כל החיישנים העצביים בגוף. מערכת הבולמים עושה עבודה נהדרת וסופגת כל חריץ וכל אבן בשביל, ויודעת לספק את העבודה בטיפוס מדרגות ונחיתה בצד השני. הבולמים האלה יכולים לעמוד בעומסי השטח הגבוהים ביותר.

    מעולה בעמידה
    מעולה בעמידה

    למדנו להעריך את העובדה שמערכות ניהול המנוע נשארות במצבם גם בכבוי הסוויץ'. זה דבר שולי אולי לכתוב, אך בדגמי ה-1190 וה-1290 הגדולים המערכת הייתה חוזרת למצב כביש ומאלצת את הרוכב לתכנת מחדש לפני כל יציאה לדרך.

    מיכל הדלק המוזר גם הוכיח את עצמו במעלה טכני שיצא מאחד הנחלים. בחרתי לעלות אותו בהתחלה במצב שטח, שלא הסתדר עם חוסר האחיזה של הקרקע היבשה ומשטחי הסלע של המדרגות. בחצי הדרך האופנוע סירב להתקדם בגלל התערבות מערכת בקרת האחיזה ותקע אותי בשיפוע צד בין הסלעים. מרכז הכובד הנמוך והסימטרי עזר לי לייצב את כמעט 200 הק"ג של האדוונצ'ר ללא חשש ומנע את הצורך להעמיס את המשקל על הרגל בצד השיפוע ובסופו של דבר את הנפילה. שם למדנו להעביר למצב ראלי ולכבוש מחדש את העלייה.

    קחו בחשבון שאמנם מדובר על אחד האדוונצ'רים הטובים יותר בשטח, אך זהו אינו אופנוע אנדורו גדול. אין דרך לעקוף את המסה הגדולה ותשכחו מלעמוד בקצב של אופנוע אנדורו בסינגלים, מעלות או ירידות. מה שכן, אתם תאכילו אותם אבק בישורות ובשבילים, רק צריך לזכור שקצב מהיר שם גם יכול להכניס אתכם לצרות כואבות ויקרות, אם תתקלו בהפתעות.

    לסיכום נתייחס גם לעיצוב, שכן מצאנו את עצמנו מדברים גם על זה במבחן. הוא בהחלט נראה טוב יותר מהדגם הרגיל, בזכות הכנף הגבוהה, המושב השטוח, העמידה הזקופה יותר על המתלים, והגרפיקה. אבל עדיין מדובר על דגם שנותן תחושה של פספוס עם העיצוב הזה, והוא יוצר תחושת דיספרופורציה בין פרופיל המסיכה הקדמית למיכל הדלק ולחלק האחורי. אנחנו עדיין לא שלמים עם העיצוב של ה-790 אדוונצ'ר R ומצפים לשיפור בנושא.

    לרוכבי אדוונצ'ר שהשטח מהווה מרכיב מרכזי בתפריט שלהם
    לרוכבי אדוונצ'ר שהשטח מהווה מרכיב מרכזי בתפריט שלהם

    סיכום ועלויות

    מחירו של הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R עומד על 96 אלף ש"ח, ואבסולוטית זה מחיר גבוה. לזכותו ייאמר שברור היכן הושקע הכסף, ותמורתו מקבלים אדוונצ'ר איכותי ומרשים, עם מנוע מעולה שמספק כל דרישה, מכלולי קצה שיעמדו בכל מה שתדרשו מהם בכביש ובשטח, בלמים איכותיים, אלקטרוניקה מרשימה ששומרת על הרוכב ועל האופנוע מכמעט כל צרה, והרגשה איכותית מהמסך ופנסי ה-LED המרשימים ומוצלחים.

    רוכב מנוסה ומיומן אשר מחפש את הערך המוסף בשטח ויסכים עם הפשרות בכביש, יגלה את אחד האדוונצ'רים המרשימים והטובים שיש בשוק, ובכלל את אחד האופנועים השלמים והטובים שיש. ק.ט.מ, בסתר ליבם, חשבו שדגם ה-R יסיר את הצל הכבר שהשאיר אחריו דגם ה-990 אדוונצ'ר האייקוני, אך זהו לא כלכך המצב. ובכנות, זה לא צריך להיות. ה-990 היה מיוחד מאוד ומרשים לזמנו, ונשא את הילת הדקאר הכה-חשובה. ל-790 אדוונצ'ר R אין את זה, אבל ברגעים מסוימים על שביל מהיר עם גלגל קדמי שמצביע לשמיים, אפשר להרגיש כמו איזה טובי פרייס יהודי ולהבין מאיפה ק.ט.מ באה ולאן היא הולכת. זהו אחד מאופנועי האדוונצ'ר-שטח המרשימים ביותר שעליהם רכבנו.

    כך או כך, הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R מיועד לרוכבי אדוונצ'ר שהשטח הוא המרכיב העיקרי בתפריט הרכיבה שלהם, ובשביל לקבל איכויות רכיבה גבוהות בשטח הם מוכנים להתפשר על נוחות הכביש שמספקים אדוונצ'רים גדולים יותר.

    נסיים עם  אחת השאלות שחזרו על עצמן מרוכבים שפגשו אותנו: איך הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R מול הימאהה טנרה 700? ובכן, אין מה להשוות. כלומר, שניהם נכנסים בגדול לאותה הקטגוריה. בין שניהם, סביר להניח, יתלבט כל רוכב אדוונצ'ר ישראלי שינסה להבין אם פער של 25 אלף ש"ח באמת שווה את המאמץ. אבל בעוד הק.ט.מ מביא לשולחן את כל הקידמה, האלקטרוניקה והטכנולוגיה שיש בסגמנט, ומגבה את זה בביצועים מתאימים, הימאהה בא מהצד השני של הפשטות והוא סוג של אולד-סקול. לכל אחד מהאופנועים, הטובים בפני עצמם, יהיה את הקהל שלו. רוכב שיבחר בק.ט.מ יגלה בדיוק איפה כל שקל שלו הושקע. טוב, חוץ מבעיצוב…

    עלויות טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 570 ש"ח
    • 15,000 ק"מ – 960 ש"ח
    • 30,000 ק"מ – 2,250 ש"ח
    • סה"כ ל-30,000 ק"מ – 3,780 ש"ח

    *המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.

  • רכיבה ראשונה: קוואסאקי Z900 דגם 2020

    רכיבה ראשונה: קוואסאקי Z900 דגם 2020

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: מחיר, עיצוב, מנוע גמיש וחזק, מתלים והתנהגות דינמית, בלמים חזקים, אלקטרוניקה
    • חסרונות: פחות נוח בהרכבה, עלויות טיפולים
    • שורה תחתונה: ה-Z900 דגם 2020 הוא אופנוע איכותי ומהנה, ובמחיר הזה הוא אחת העסקאות הטובות היום בשוק האופנועים
    • מחיר: 64,985 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה MT-09, הונדה CB650R, סוזוקי GSX-S750, דוקאטי מונסטר 821, ק.ט.מ 890 דיוק R
    • מפרט טכני: מנוע 4 צילינדרים, 948 סמ"ק, 125 כ"ס ב-9,500 סל"ד, 10.1 קג"מ ב-7,700 סל"ד, הזרקת דלק עם 4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה ב-3 מצבים וניתוק, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת צינורות פלדה, מזלג קדמי הפוך 41 מ"מ כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד וכיוונים מלאים, מהלך 140 מ"מ, דיסקים קדמיים 300 מ"מ, אחורי 250 מ"מ, ABS, אורך 2,070 מ"מ, בסיס גלגלים 1,455 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, משקל מלא 212 ק"ג, מיכל דלק 17 ל', צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
    • אלקטרוניקה ובקרות: מערכת הזרקת דלק עם 4 מצבים (ספורט, כביש, גשם, רוכב), בקרת אחיזה ב-3 מצבים וניתוק, מערכת ABS, מסך TFT בגודל "4.3, פנסי LED היקפיים
    • לרכיבת מבחן על קוואסאקי Z900 – לחצו כאן

    צפו בווידאו:

    עריכת וידאו: אביעד אברהמי

    מה זה?

    את ה-Z900 של קוואסאקי אנחנו מכירים כבר מ-2017, אז לקחו בקוואסאקי את מנועו של ה-Z1000 בנפח 1,043 סמ"ק, הקטינו את קוטר הצילינדרים כך שנפח המנוע יעמוד על 948 סמ"ק, ובנו סביבו שלדת צינורות פלדה עם מכלולי ביניים ועיצוב קרבי ורדיקלי שקרץ לצעירים. אהבנו אותו במבחן הדרכים שביצענו לו, וההצלחה – גם באירופה וגם בישראל – הייתה גדולה, במיוחד כשיצאה גרסת A1 המוגבלת ל-47.6 כ"ס. במחיר שלו, ה-Z900 היה עסקה מעולה ותמורה טובה מאוד למחיר. המון אופנוע במעט כסף.

    אבל ה-Z900 הראשון לא היה חף מביקורת, ואף כתבנו אותה במבחן הדרכים. לשנת 2020 בקוואסאקי ביצעו מתיחת פנים ל-Z900 ושחררו את הדור השני והמשופר, שמעבר לחליפה המעודכנת גם קיבל עדכונים חשובים שמשפרים את אטרקטיביות החבילה ומביאים אותה עם הפנים לעשור השלישי של שנות האלפיים.

    בראש ובראשונה בעיצוב. ה-Z900 מקבל מתיחת פנים עיצובית שהופכת אותו לקרבי ומודרני יותר, ובקורלציה למשפחת ה-Z הירוקה עם העיצוב הרדיקלי המוכר. כך למשל יש מסיכת חזית חדשה, ויש עיצוב חדש לאזור מיכל הדלק והכנפונים, כשגם הזנב קיבל נגיעה קלה. פרט לכך ה-Z900 מקבל חבילת אלקטרוניקה מכובדת: ניהול המנוע חדש, המציע 4 מצבי רכיבה – ספורט, כביש, גשם, ומצב 'רוכב' שבו הרוכב יכול לכוון את עוצמת המנוע ואת רמת ההתערבות של בקרת האחיזה. וכן, יש בקרת אחיזה ב-3 מצבים וניתוק – בקרה שהייתה חסרה מאוד בדור הראשון. פרט לכך ה-Z900 מקבל מסך TFT צבעוני בגודל "4.3 הכולל חיבור לטלפון הנייד, וכן פנסי LED היקפיים – כולל במאותתים ובפנס הראשי כצו האופנה. בנוסף לאלו, ה-Z900 עומד כעת בתקנות יורו 5, והוא מקבל מערכת פליטה חדשה וחנוקה.

    שאר הפלטפורמה נשארה כמעט זהה. המנוע עדיין מפיק 125 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-10.1 קג"מ ב-7,700 סל"ד, אם כי שלדת צינורות הפלדה חוזקה מעט. מערכת המתלים כוללת מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ עם כיוונים מלאים ובולם אחורי יחיד, גם הוא עם כיוונים מלאים, ויש מערכת בלמים פשוטה יחסית עם קליפרים גשר קבוע קונבנציונליים. גם החישוקים והצמיגים במידות המקובלות לסגמנט – צמיגי 120/70 ו-180/55 על חישוקי "3.5 ו-"5.5 – אם כי צמיגי הדאנלופ חדשים ל-2020.

    קוואסאקי Z900 דגם 2020
    קוואסאקי Z900 דור שני

    ביצועים

    בסעיף הביצועים אנחנו יכולים פשוט להעתיק אחד לאחד את מה שכתבנו על ה-Z900 של 2017. ה-Z900 החדש עובד פשוט מצוין, והוא הוכחה שבטכנולוגיה מודרנית ניתן לייצר אופנוע תקציב עם מכלולים בינוניים פלוס, אבל לקבל תוצאה מעולה שגדולה מסך חלקיה.

    מנוע ה-4 צילינדרים פשוט מצוין, והוא מנוע 4 צילינדרים יפני מודרני קלאסי – מציע מומנט רב, לינארי לחלוטין, ובעיקר חלק, כמעט כמו מנוע חשמלי. מערכת הפליטה החנוקה קצת מסרסת את המנוע הנהדר הזה, אבל ככה זה עם תקנות היורו. מאוד היינו רוצים להניח את הישבן על Z900 חדש עם מערכת פליטה משוחררת לחלוטין, כי למנוע הזה יש פוטנציאל אדיר.

    כך או כך, מנועו של ה-Z900 גמיש מאוד ומספק כוח בכל תחום סל"ד. מכיוון שמדובר ב-4 צילינדרים, ועוד בנפח של כמעט 1,000 סמ"ק, גם ההספק בקצה הסקאלה לא רע, ועם 125 כ"ס אפשר להאיץ מהר מאוד כפי שתוכלו לראות בווידאו, וגם המהירות הסופית תעבור בקלות את ה-220 קמ"ש. ומעל לכל, מנועו של ה-Z900 חלק לחלוטין, נטול ויברציות, והוא יעיל מאוד. בכל מהלך המבחן רכבנו על מצב המנוע עם הכוח המקסימלי, ובשום שלב לא הייתה התפרצות של כוח. הכל נשלט, לינארי ונעים לשימוש.

    והנה פסקה שאנחנו מעתיקים ישירות מהמבחן של 2017: מערכת המתלים ב-Z900 פשוט מעולה, בטח ובטח כשמדובר בנייקד יפני שאמור לשמור על פשטות ועל מחיר נמוך. הם סופגים מצוין, הם נותנים תחושה שיש פה הידראוליקה איכותית, והם בעיקר יודעים לספוג כוחות גדולים של רכיבה חזקה. בגלל האיזון והיציבות של ה-900, גם התחושה על הצד מצוינת, וגם לזה עוזרת מערכת המתלים, שמקבלת פה ציון גבוה מאוד. ההיגוי מצידו לא מהיר כמו שאתה מצפה מנייקד, אולי בשל המשקל שעומד על 212 ק"ג, אולם הכידון הרחב לא מאפשר ל-Z900 להתנגד לפקודות היגוי, והוא נשכב בקלות מרשימה – גם במהירויות גבוהות, וכאמור שומר על יציבות מרשימה בפניות. הבלמים מצידם, על אף היותם 'מיושנים' ולא רדיאליים, חזקים מאוד ובעלי נשיכה עוצמתית. מצוין!

    השורה התחתונה היא שה-Z900 מציע חבילת ביצועים מצוינת, עם מנוע חזק וגמיש ועם התנהגות דינמית מעולה ששייכת לכלים היקרים ממנו בהרבה, כולל מערכת מתלים טובה ומערכת בלמים עוצמתית.

    ביצועים מצוינים. נקודה.
    ביצועים מצוינים. נקודה.

    איך זה מרגיש?

    ה-Z900 נותן תחושה של אופנוע איכותי ומושקע, ולא של אופנוע תקציב שעולה 65 אלף ש"ח. הוא שלם, מוצק ומהוקצע, והוא מתגלגל מצוין. גובה המושב צמח אמנם ב-25 מ"מ ל-820 מ"מ, אולם הוא עדיין לא גבוה מדי וניתן בקלות להגיע לקרקע עם שתי רגליים יציבות. יחד עם זאת, ה-Z900 הוא אופנוע בגודל מלא, וכבר כתבנו בעבר שהוא יותר Z1000 מוקטן מאשר Z800 מוגדל.

    נוחות הרוכב טובה למדי וניתן לבלות על המושב שעות, אולם מאידך, המורכבת שלנו לא נהנתה מאיכות חיים גבוהה על המושב הפצפון. גם מיגון הרוח לא יאפשר רכיבה מהירה לאורך זמן, למרות שהמנוע ומכלולי השלדה יאפשרו רכיבה מהירה, ואפילו רכיבה מאוד, ולאורך זמן. נציין שבאופנוע המבחן הותקן משקף רוח קטן וצנוע שמגיע כחלק בתוספת תשלום.

    תנוחת הרכיבה קרבית למדי, עם כידון שטוח ורחב, עם כיפוף קל ברגליים ועם תנוחה זקופה בעלת רכינה קלה מאוד קדימה. נראה שגם רוכבים גבוהים ירגישו בנוח על ה-Z900, שכן הוא מרווח למדי, על אף שהוא נראה דחוס. זה רק העיצוב.

    אהבנו מאוד את התוספות האלקטרוניות ואת הבקרות. בקרת האחיזה, כאמור בעלת 3 מצבי התערבות וניתוק מוחלט, עובדת היטב ומתערבת בעדינות במידת הצורך – כמו מערכת מודרנית לכל דבר ועניין. את ה-ABS אנחנו כבר מכירים, אבל גילינו שעל אספלט עם אחיזה טובה ניתן להרים רולינג סטופי גם כשה-ABS פועל. מסך ה-TFT מצוין, מספק שפע של מידע, מתממשק לטלפון הנייד ומציע שני מצבי תאורה – ליום וללילה. יחד עם זאת, "4.3 (כ-11 ס"מ) זה קצת קטן מדי, במיוחד אחרי שהתרגלנו למסכים גדולים יותר של יצרנים אחרים. לסיום, פנסי ה-LED עובדים מצוין, מספקים תאורה בהירה וחזקה, והם גם נותנים ל-Z900 מראה מודרני, קרבי ויוקרתי. כל הבקרות האלה משדרגות מאוד את ה-Z900, היו חסרות בדגם הקודם, והן בהחלט בעלות משמעות לרוכבים רבים.

    נציין גם את הקלאץ' המחליק שמגיע כסטנדרט ואיתו מקבלים מנוף קלאץ' רך וקל לשימוש, וכן את המנופים המתכווננים שאיתם מגיע ה-Z900. גם איכות החומרים וההרכבה טובים למדי, ובאופן כללי ה-Z900 כאמור נותן תחושה של אופנוע יפני איכותי שבנוי בסטנדרט גבוה. אהבנו מאוד.

    אחת העסקאות הטובות בשוק האופנועים הישראלי
    אחת העסקאות הטובות בשוק האופנועים הישראלי

    סיכום ועלויות

    נתחיל בשורה התחתונה: ב-65 אלף ש"ח על הכביש, ה-Z900 החדש הוא מהעסקאות הטובות יותר שיש היום בשוק האופנועים בישראל.

    במחיר הזה, הנמוך מכל מתחריו, מקבלים מנוע איכותי חזק, גמיש וחלק, חבילת התנהגות מצוינת, המון אלקטרוניקה יחסית לסגמנט התקציבי, וגם עיצוב רדיקלי שמדבר חזק אל קהל צעיר ודינמי. וכאמור, המראה הזה כותב צ'קים כבדים, שמכלולי השלדה והמנוע יודעים בהחלט לפרוע. ויודעים מה? בתקופה שבה האריזה היא לפעמים יותר חשובה מהתוכן, זה לא ברור מאליו שהתוכן כל כך טוב, בטח ובטח כשזה בא במחיר כזה.

    יתרון נוסף של ה-Z900 בדור השני הוא שכמו קודמו – גם הוא מגיע בגרסה מוגבלת ל-47.6 כ"ס לבעלי רישיון נהיגה A1. מחירן של שתי הגרסאות זהה.

    ואחרי כל זה, עם מנוע מצוין, עם מכלולי שלדה טובים והתנהגות דינמית מצוינת, עם עיצוב מודרני וקרבי ועם מערכות אלקטרוניות רבות, כשכל אלו מגיעים עם מחיר מצוין – לא פלא שה-Z900 הפך ללהיט מכירות אצלנו. עסקה מעולה לאופנוע מעולה.

    תודה לינון ולשושני על העזרה בהפקה. 

    עלויות טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 971 ש"ח
    • 12,000 ק"מ – 2,490 ש"ח
    • 24,000 ק"מ – 3,478 ש"ח
    • סה"כ ל-24,000 ק"מ – 6,939 ש"ח

    *המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.

  • רכיבה ראשונה: וספה ספרינט 125

    רכיבה ראשונה: וספה ספרינט 125

    צילום סטילס: אופק דנון

    • יתרונות: עיצוב, גימור איכותי, מנוע, שמירת ערך
    • חסרונות: התנהגות כביש מוגבלת, בולמים, בלמים, מחיר
    • שורה תחתונה: קטנוע רטרו מהמותג האגדי עם יכולת מוגבלת המוכתבת על ידי העיצוב המוקפד
    • מחיר: 21,900 ש"ח
    • מתחרים: קיוואי זוהרה, סאן-יאנג מיו (בגלל העיצוב), סאן-יאנג קרוזים 125 (בגלל המחיר)
    • נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, קירור אוויר, 10.6 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, דיסק קדמי 200 מ"מ, תוף אחורי 140 מ"מ, מערכת ABS, משקל מלא 126 ק"ג, בסיס גלגלים 1,339 מ"מ, גובה מושב 790 מ"מ, מיכל דלק 8 ל', צמיג קדמי 110/70-12, אחורי 120/70-12

    צפו בווידאו:

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ׳וספה׳ היא מותג של פיאג'ו מאז 1946. נחזור בקצרה על הסיפור הידוע של מפעל למטוסים שלאחר מלחמת העולם השנייה נאלץ לבצע הסבה מקצועית. הווספה – 'צרעה' באיטלקית – נועדה להיות כלי תחבורה פשוט זול ואמין, ולנצל את מיומנויות הייצור של המפעל. יותר מ-70 שנה מאוחר יותר הווספה עדיין נושאת קווי דמיון לווספה המקורית. עם גוף שעשוי כולו ממתכת רקועה, עם מנוע מוסתר מתחת למושב, מדרס רגליים שטוח ומגן קדמי – תצורה שהיום נראית לנו כל כך טבעית ומופיעה בכל קטנוע (רק בפלסטיק ולא במתכת). הווספה הפכה לאייקון תרבותי ברחבי העולם ושם נרדף לקטנוע. עם מעל ל-16 מיליון יחידות שנמכרו (לא כולל חיקויים כמו של בג'אג'), אינספור הופעות בסרטים ואף בתערוכות אומנות – אין מי שלא מכיר את השם או לא יזהה את הווספה.

    הווספה ספרינט המקורית יוצרה בשנים 1976-1965 בנפח 150 סמ"ק, וכמו לכל הווספות לפניה היה לה מנוע דו-פעימתי, העברת הילוכים מהכידון, גלגל רזרבי ומתלים חד צדדיים שאפשרו החלפת גלגל בצד הדרך. את כל המאפיינים האלו לא תמצאו באף וספה מודרנית, וגם לא בווספה ספרינט החדשה. הווספה ספרינט 150 הוצגה ב-2015 ויועדה לשוק האמריקאי, וב-2017 הגיעה לשוק האירופאי הווספה ספרינט 125, אותה אנחנו בוחנים כאן. עם מנוע 4 פעימות מקורר אוויר העומד בתקנות יורו 4, הזרקת דלק וגיר רציף – הווספה ספרינט היא קטנוע מודרני לחלוטין. המרכב עדיין עשוי מפלדה רקועה ומלפנים יש מתלה חד צדדי – רק בשביל המראה.

    הווספה ספרינט היא קטנוע מודרני, אך עם מנוע מקורר אוויר ואבזור בסיסי. המחיר שלה, לעומת זאת, מציב אותה גבוה בהיררכיה של קטנועי ה-125 סמ"ק ומעל לקטנועים אחרים מקוררי נוזל ומאובזרים בנדיבות. האם המחיר פה הוא רק עבור הסטייל? התשובה היא שכן, אבל לא רק. התשובה מעט מורכבת. היא מורכבת ממה שרואים וממה שמתחת לזה, ואתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולקבל את התמונה המלאה.

    וספה ספרינט 125
    וספה ספרינט 125

    ביצועים

    מתחת למרכב הקלאסי שוכן מנוע מודרני. המנוע של הווספה ספרינט 125 הוא אחת מנקודות החוזקה שלה. יחסית למנוע מקורר אוויר הוא חזק – 10.6 כ"ס מציבים אותו בחוד החנית של מנועי 125 מקוררי אוויר. המנוע גם חלק, ובשילוב עם הגיר הרציף המצוין לווספה יש פתיחות טובות וכוח זמין לאורך כל קשת הסל"ד. צריך מעט סבלנות כדי להגיע למהירות הסופית של 100 קמ"ש, שזו המהירות הגבוהה ביותר שמדדנו לקטנוע 125 מקורר אוויר (יחד עם הפיג'ו טוויט).

    המתלים של הווספה, כל עוד לא דוחקים אותם, מספקים נסיעה נעימה ומשככים את רוב תחלואות הכביש. יש תחושה מעט קפיצית, כאילו חסר להם שיכוך החזרה, ולא נופתע אם זה תכונה מכוונת שנועדה לספק תחושת רטרו. בנסיעה על דרכים לא סלולות, כמו רחובות האבן של יפו העתיקה, השילוב בין המתלים לגלגלי ה-"12 הקטנים גורם לווספה לרטוט לרמות לא נעימות בעליל – אך עדיין היא שומרת על יציבות כיוונית. כשנתקלים במהמורה מעט יותר עמוקה, המתלים, בעיקר הקדמי, מגיעים לסוף מהלכם והזעזוע יועבר לרוכב – אך גם כאן הווספה תמשיך לשמור על יציבות. כאמור, השיקול בבחירת בולם קדמי חד-צדי המורכב על הגלגל הוא עיצובי בלבד. אין לו כל יתרון פרט לכך שהוא ממשיך את המסורת ארוכת השנים, וגם – בואו נודה בכך – נראה מצוין. בשביל להיות יפה צריך לסבול.

    גלגלי ה-"12 אחראים גם על ההיגוי הסופר-מהיר. אף שבכביש המהיר הווספה שומרת על קו, גם בעיקולים מהירים, הרי שבפניות איטיות בעיר מורגשת נפילה לתוך הפנייה. גם בהשתחלות בין מכוניות, דבר שקל מאוד לבצע עם קטנוע כל כך צר וקצר, לוקח זמן להתרגל לתחושת חוסר השמירה על הקו. בעיה אופיינית לקטנועים עם גלגלים קטנים. ההיגוי הקליל והזריז כיפי, והעלה על שפתינו חיוכים רבים – אך אינו נוסך תחושת ביטחון.

    הבלמים עושים עבודה סבירה. מלפנים יש דיסק ומערכת ABS, אך בקוטר 200 מ"מ זהו אחד הדיסקים הקטנים בנמצא. מאחור יש תוף בקוטר 140 מ"מ. אין כאן כוח עצירה שיעקור את עדשות המגע מעיניכם, אבל זה מספיק בשביל לעצור בהחלטיות את 126 הק"ג הצנועים של הווספה.

    הביצועים מוכתבים מהעיצוב
    הביצועים מוכתבים מהעיצוב

    איך זה מרגיש?

    ובכן, כמו וספה. הקטנוע הראשון עליו רכב כותב שורות אלה היה וספה, והווספה ספרינט הזכירה אותו מיד – כמו כל וספה אחרת עליה רכבתי. כל פרטי העיצוב גורמים לווספה ספרינט לא רק להיראות כמו אבות אבותיה – אלא גם לתת מכלול תחושות כמוהם. אי-אפשר לטעות בד.נ.א הווספאי של הספרינט.

    אבל עוד לפני שעולים על הווספה ספרינט צריך, או אולי כדאי, להתבונן ולהתפעל ממנה. המראה הקלאסי נראה מצוין, הירידה לפרטים מושקעת, ומבחינים שאין מילימטר שלא עבר תחת עיניו הבוחנות של המעצב הצפון-איטלקי מהעיירה פונטדרה. גם מי שלא מתחבר לעיצוב לא יוכל להתעלם ממנה – את חוות הדעת על הווספה ספרינט מתחילים לגבש עוד לפני הרכיבה עליה.

    הווספה ספרינט 125 נותנת תחושה קלילה עוד לפני שמתחילים בנסיעה. הגלגלים הקטנים, המושב שאינו גבוה והמשקל הממוצע, למרות גוף המתכת, מקלים על הרוכב כבר משלב ההורדה מרגלית האמצע – היחידה שבנמצא. כשמתחילים בנסיעה התחושה לא משתנה – הווספה ספרינט היא כלי קליל וקל להיגוי.

    הרגליים מגיעות בקלות אל הקרקע, וכשמרימים אותן יש המון מקום להניחן על מדרס הרגליים. אפשר אפילו להניח אותם מלפנים ובזווית, כמו בקטנועי מנהלים. כמעט. יש גם מקום להזיז את הרגליים אחורנית אל מתחת לגוף הרוכב, כל עוד לא מרכיבים אף אחד – היות ומדרסי הרוכב משולבים במשטח הרגליים. המושב של הווספה ספרינט עמוק ורך, ואינו תומך בישבן כמו מושבים מודרניים. גם כאן נראה כי שיקולי המראה קבעו את התוכן. אבל המושב רחב מספיק ומאפשר שינויי תנוחה קלים, כך שגם לאחר נסיעה ארוכה לא תסבלו מכאבים.

    כלי עירוני עם הרבה סטייל
    כלי עירוני עם הרבה סטייל

    המושב נפתח מכפתור הממוקם מתחת למפתח הראשי, ומתחתיו תא מטען שיספיק לקסדה מלאה – אבל לא לכל קסדה מלאה. לחיצה על המפתח תפתח דלת מטען גדולה מתחת לכידון, אולם התא שמאחוריה תפוס ברובו, ורק בשליש השמאלי נותר מקום אחסון. יש בו שקע USB ומספיק מקום לכל טלפון, ואולי גם לארנק וצרור מפתחות – אך לא יותר. בזה בעצם נגמרת רשימת האבזור של הווספה ספרינט, ושאר האבזור הוא קוסמטי: המראות מצופות ניקל, וגם שולי המרכב, הפנסים, מגן האגזוז וצלחות הגלגלים – כולם מצופים במתכת הנוצצת.

    בנוסף לצבע הלבן של קטנוע המבחן, הווספה מגיעה גם בצבע שחור, אפור ואדום איטלקי יפהפה. בחו"ל תוכלו למצוא גם צבעים נוספים כמו כתום או צהוב. לצידה של הספרינט משווקת גם הווספה פרימוורה הזהה כמעט לחלוטין (מספר הבדלים קוסמטיים) ולה צביעות נוספות.

    לוח השעונים יפה, פשוט וקריא. יש מד מהירות אנלוגי גדול ומתחתיו צג LCD קטן עם נתונים בסיסיים: קילומטראז', שני מדי אוץ מתאפסים, שעון ומד דלק. משני צידי הצג נמצאות נוריות אזהרה לאור גבוה, ABS, לחץ שמן ואיתות. ההחלפה בין מדי האוץ מתבצעת על-ידי לחצן על צידו הימני של הכידון שנראה בדיוק כמו מתג האיתות משמאל. גם מתג דימום המנוע הוא בעל עיצוב זהה ושלושתם נראים כאילו יצאו משנות השישים אך נותנים תחושה איכותית.

    צ'או בלה!
    צ'או בלה!

    סיכום ועלויות

    תמיד כשאשתי עוסקת בפעילויות טיפוח מזוכיסטיות, כמו מריטת גבות למשל, אני שואל אותה "למה לך כל הכאב הזה?" והיא עונה "בשביל להיות יפה צריך לסבול". אני לא רוצה לדבר אתכם על כמה מקומם המשפט הזה עבורי. במקום זה בואו נדבר על כמה הוא קולע עבור הווספה ספרינט 125.

    המראה הקלאסי של הווספה מכתיב גלגלים קטנים, למרות שהם פחות יציבים ובולמים זעזועים פחות טוב מגלגלים גדולים יותר. המתלה הקדמי המורכב כולו על הגלגל הקדמי מוגבל באורך המהלך שלו ומגדיל את המשקל הלא מוקפץ של הווספה. מרכב הפח כבד יחסית לפלסטיק ויותר יקר לייצור. אבל כל אלו נותנים לווספה את מראה הרטרו הנוצץ – בשביל להיות יפה צריך לסבול.

    ואם כבר הזכרנו עלויות ייצור גבוהות אז שוב בואו נזכיר – במחיר כזה אפשר לקנות קטנוע מקורר נוזל חזק ומאובזר בהרבה. האם שווה לשלם את המחיר רק בשביל סטייל או נוסטלגיה? אם אתם רוכשים קטנוע לפי נתונים יבשים, טבלאות ביצועים ושיקולי עלות תועלת – דפדפו הלאה. הווספה ספרינט בעלת נתונים ממוצעים, מי פחות ומי יותר. קטנוע איכותי אך עם תג מחיר מליגה אחרת – אם מסתכלים רק על נתונים יבשים.

    אם חשוב לכם הסטייל והמראה, אם יש לכם משיכה לרטרו ואתם מאמינים שפעם הכל היה יותר טוב, או סתם אם פעם הייתה לכם וספה ואתם עדיין מחייכים כשאתם נזכרים בה – אז לא רק שהווספה ספרינט מיועדת עבורכם, אפילו אין לכם יותר מדי אפשרויות אחרות. קטנועי הרטרו היחידים בארץ, הקיווי זוהרה והסאן-יאנג מיו, אמנם עולים משמעותית פחות, אך אינם יכולים להתחרות בה. לא בביצועים, לא באיכות ולא במראה. גוף המתכת יקר יותר לייצור, אבל הוא נראה כמו ששום פלסטיק לא יוכל להראות לעולם, והוא ישמור על המראה הזה שנים רבות אחרי שהפלסטיק ידהה או ייסדק.

    הווספה ספרינט 125 היא קטנוע מיוחד. עם המון איכות, סטייל ומסורת. הרכיבה עליה לא היוותה שום שיא מוטורי, אבל היא העלתה חיוך. גם על שפתינו וגם על שפתי העוברים והשבים שנתקלו בדמות מוכרת מהעבר. למי שאוהב תשומת הלב ומחמאות, הווספה תהיה יותר מספקת מכל סופרבייק. והיא לא רק נראית רטרו, יש לה גם אופי וספאי מובהק. גשו אליה בלי חשש ואמרו לה: "צ'או בלה!".

    עלויות טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 648 ש"ח
    • 5,000 ק"מ- בדיקה ללא תשלום
    • 10,000 ק"מ – 1,769 ש"ח
    • 15,000 ש"ח – בדיקה ללא תשלום
    • 20,000 ק"מ – 1,769 ש"ח
    • סה"כ ל-20,000 ק"מ – 4,168 ש"ח

    תודה לחברים מ'קפה עלמה' ביפו על האירוח הנפלא, על החיוך ועל האספרסו המצוין!

  • רכיבה ראשונה: קטנוע NIU NQi GT Pro חשמלי

    רכיבה ראשונה: קטנוע NIU NQi GT Pro חשמלי

    צילום סטילס: אופק דנון

    • יתרונות: עיצוב, טכנולוגיה, תאוצה, התנהגות עירונית, טכנולוגיה ואפליקציה, טעינת סוללות בבית, עלות תחזוקה
    • חסרונות: מחיר רכישה, מהירות סופית, מתאים רק לרכיבה עירונית, אין ABS
    • שורה תחתונה: קטנוע חשמלי איכותי וטכנולוגי המהווה תחליף ראוי ומשודרג מאוד לאופניים חשמליים
    • מחיר: 20,990 ש"ח לפרו, 16,490 ש"ח לספורט
    • מפרט טכני: מנוע חשמלי של בוש 3,500 וואט (כ-4.75 כ"ס) עם בקר אלקטרוני, צמד סוללות 60V בקיבול 35Ah כל אחת (11 ק"ג לסוללה), טעינה מלאה 7 שעות, שלדת צינורות פלדה, בולמים קדמיים טלסקופיים, בולם אחורי כפול, צמיגים 90/90-12, 120/70-12, דיסק קדמי 220 מ"מ עם קליפר צף 3 בוכנות, דיסק אחורי 180 מ"מ, מערכת בלימה משולבת CBS, אורך ,1800 מ"מ, גובה מושב 790 מ"מ
    • אלקטרוניקה ואבזור: 3 מצבי ניהול מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך LCD, אפליקציה לטלפון הסלולרי לשליטה מלאה, שקע טעינה USB, רגליות מורכב נשלפות

    צפו בווידאו – סקירה מסביב לקטנוע והתרשמות רכיבה:

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    מותג הכלים החשמליים NIU עושה עלייה לארץ. חברת UME – היבואנית של סגוויי וחברה-בת של יבואנית הרכב UMI – החלה לייבא לאחרונה את קטנועי המותג הסיני, כשבליין הכלים שמיובאים בשלב זה יש שני כלים – ה-NQi GT Sport וה-NQi GT Pro, כשהשניים נבדלים אחד מהשני בקיבול ואיכות צמד המצברים. בעוד לגרסת ה-Sport מצברים פשוטים יחסית בקיבול של 26Ah כל אחד, לגרסת ה-Pro צמד מצברים בקיבול של 35Ah כל אחד. ההבדל בסוללות בא לידי ביטוי בטווח הרכיבה, שעל-פי הצהרות היצרנית עומד על סביב 100 ק"מ בספורט ועד 140 ק"מ בפרו.

     ה-NIU NQi GT Pro שכאן במבחן הוא קטנוע חשמלי עירוני. המנוע של בוש בהספק של 3,500 וואט, שהם כ-4.75 כ"ס צנועים. כאמור, צמד הסוללות בקיבול של 35Ah מאפשרים טווח רכיבה של עד 140 ק"מ ברכיבה עירונית, כשזמן הטעינה עומד על כ-7 שעות לטעינה מלאה. את צמד הסוללות – שאחת יושבת מתחת למושב והשנייה מתחת למדרס הרגליים – ניתן לטעון על הקטנוע עצמו, אולם ניתן גם לשלוף אותן ולטעון בבית. בנוסף, ה-NIU יכול לנסוע עם סוללה אחת בלבד מתוך השתיים, אולם אז טווח הרכיבה ירד מן הסתם לחצי.

    הבקר האלקטרוני מתוחכם למדי, והוא מציע 3 מצבי ניהול מנוע: E-Save שמביא את הכלי למהירות מקסימלית של 20 קמ"ש ונכנס לפעולה אוטומטית באחוזים האחרונים של המצברים, Dynamic שמאפשר מהירות מקסימלית של כ-50 קמ"ש, ו-Sport שיאפשר תאוצות מקסימליות ומהירות מקסימלית של 78 קמ"ש.

    NIU NQi GT Pro
    NIU NQi GT Pro

    ואם כבר אלקטרוניקה, אז לוח השעונים מציע את כל הנתונים האפשריים על הטעינה, תצרוכת החשמל וטווח הרכיבה, והוא מתממשק לאפליקציה ייעודית לטלפון הנייד הכוללת שליטה מלאה על הכלי – כולל GPS מובנה בקטנוע שמאפשר לראות באפליקציה את מיקום הקטנוע או את המסלול שעבר. בנוסף, יש פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הראשי.

    מבחינת מכלולי שלדה, יש גלגלי "12, בלמי דיסק עם מערכת בלימה משולבת CBS, בולמים טלסקופיים מלפנים וצמד בולמים מאחור. אבל מה שמושך את העין הוא העיצוב המודרני והנאה, כשבצביעה הלבנה שכאן במבחן ה-NIU בולט מאוד על כבישי תל-אביב ומושך מבטים רבים.

    מהירות מקסימלית של 78 קמ"ש
    מהירות מקסימלית של 78 קמ"ש

    ביצועים

    המנוע החשמלי הצנוע אמנם בהספק נמוך של פחות מ-5 כ"ס, אולם כמנוע חשמלי הוא מספק את כל המומנט כבר מהירות אפס. המשמעות היא שבמצב ספורט התאוצה מעמידה טובה מאוד, ומקבילה פחות או יותר לזו של קטנועי 125 סמ"ק עירוניים – עד למהירות של כ-60 קמ"ש. משם קצב איסוף המהירות קטן, והמהירות המקסימלית היא 78 קמ"ש.

    המהירות המקסימלית הזו מצוינת לכבישים עירוניים, ואפילו לכבישים עירוניים רחבים ומהירים כמו למשל דרך נמיר. יחד עם זאת, בכבישים בין-עירוניים המהירות המוגבלת מעט בעייתית. כשהכבישים פקוקים ועמוסים ומהירות הנסיעה איטית – ה-NIU יסתדר מצוין. אולם בכבישים בין-עירוניים מהירים יותר, המהירות הסופית הנמוכה עלולה להיות מסוכנת. המשמעות היא שה-NIU הוא כלי עירוני מובהק, והוא יכול לצאת לגיחות בין-עירוניות אם מדובר בכבישים קצרים, ובעיקר עמוסים.

    ההתנהגות העירונית מצוינת. המשקל לא גבוה במיוחד, והוא ממוקם יחסית נמוך כך שהשליטה ב-NIU קלה. זווית הצידוד של הכידון גדולה מאוד, ויחד עם הממדים הקטנים קל מאוד להשתחל איתו בין מכוניות בכבישים העירוניים הצפופים.

    הבולמים קשיחים יחסית, אולם לא באופן מוגזם, כך שה-NIU אמנם בעל כושר ספיגה סביר ביותר לכבישים העירוניים, אולם הוא מעביר לרוכב את כל האינפורמציה מהכביש. מאידך, הבלמים חזקים מאוד, כאמור עם מערכת בלימה משולבת CBS (שמקנה עוד 3% הנחה בביטוח החובה), אבל מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים בהחלט מתבקשת כאן וחסרונה מורגש.

    בסך הכל ה-NIU מציע ביצוים עירוניים טובים, עם תאוצה של 125 סמ"ק, מהירות סופית של 50 סמ"ק, והתנהגות דינמית זריזה ומהנה.

    כלי עירוני מובהק
    כלי עירוני מובהק

    איך זה מרגיש?

    ה-NIU NQi GT Pro הוא קטנוע עירוני מובהק. ככזה, הוא קטן וקומפקטי, ועם גובה מושב סביר של 790 מ"מ הוא מתאים גם למאותגרי גובה. מאידך, לרוכבים גבוהים הוא עלול להיות מעט צפוף.

    אחד היתרונות הגדולים של כלי חשמלי הוא השקט, ואנחנו חייבים להודות שהשקט הזה של המנוע החשמלי ממכר, ושאחריו קצת קשה לעלות על אופנוע עם מנוע בעירה פנימית שמרעיש ורועד. אז גם ה-NIU שקט לחלוטין, ואנחנו לגמרי אוהבים את זה.

    על אף שמדובר בחברה סינית, איכות החומרים, איכות ההרכבה והגימור הכללי – טובים מאוד. בטח ביחס לקטנועים קטנים – חשמליים או בעלי מנוע בעירה פנימית. וזה לא מפתיע, משום שחברות סיניות המייצרות לשוקים מערביים עברו בעשור האחרון שינוי מהותי, והמוצרים שיוצאים לשוקים הם לרוב טובים ואיכותיים. אז כאמור, גם ה-NIU הוא כזה.

    העניין היחיד שעלול להוות חסם בפני רכישה לרוכבים שמחפשים תחבורה עירונית זריזה, יעילה וזולה הוא עניין הטעינה, שכן לא לכל אחד יש את האפשרות לטעות את הכלי עצמו. אולם כאמור, האפשרות לשלוף את המצברים מהקטוע ולהעלות אותם הביתה לטעינה היא מצוינת, אולם צריך לזכור שכל מצבר שוקל 11 ק"ג.

    מבחינת עלויות, טעינה מלאה של המצברים מ-0% ל-100% תעלה כ-4 ש"ח בחשבון החשמל, ואלו יספיקו כאמור ליותר מ-100 ק"מ של רכיבה עירונית. בנוסף, ביטוח החובה הוא כשל 50 סמ"ק – כ-2,000 ש"ח לשנה, והתחזוקה השוטפת זולה משמעותית משל קטנוע בעל מנוע בעירה פנימית, שכן הטיפולים השוטפים אינם כוללים שמן מנוע, מסנני אוויר וחלקי וריאטור. המשמעות היא עלויות שוטפות הנמוכות משמעותית מאלו של קטנוע בעל מנוע בעירה פנימית.

    שקט ועלויות שוטפות נמוכות במיוחד
    שקט ועלויות שוטפות נמוכות במיוחד

    סיכום ועלויות

    ה-NIU NQi GT Pro מסמל בעינינו את הדור החדש של התחבורה העירונית החשמלית. הוא איכותי למדי, הוא בעל טכנולוגיה מתקדמת, הוא מודרני ונעים לעין, והוא בעל עלויות שוטפות נמוכות למדי.

    לרוכבים עירוניים, המחפשים תחליף משודרג לאופניים חשמליים – כזה שיאפשר להם לזוז מהר יותר בתוך העיר, וגם את האפשרות להגיע לפרברים, במיוחד אם הם קרובים – ה-NIU עשוי להיות פתרון טוב ויעיל.

    החסרונות מבחינתנו הם היעדר מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים, וגם מחיר הרכישה – שעומד על 20,990 ש"ח לגרסת ה-Pro ו-16,490 ש"ח לגרסת ה-Sport – עלול להוות חסם לרכישה. מאידך, האפשרות לטעון את הסוללות בבית ולא על-גבי הקטנוע – מהווה יתרון, על אף משקלן הגבוה של הסוללות, כאמור 11 ק"ג לסוללה.

    ובשורה התחתונה – תתחילו להתרגל. בעתיד הקרוב תראו יותר ויותר כלים חשמליים שכאלה – במיוחד בעיר אבל גם מחוצה לה, ובעתיד הרחוק יותר כך תיראה – ותישמע – התחבורה כולה. אנחנו, בכל אופן, חושבים שמדובר בפתרון מעולה לתחבורה עירונית זריזה, יעילה, מהירה וגם זולה, במיוחד כשהיא מגיעה עם הרבה טכנולוגיה וסטייל.

  • רכיבה ראשונה: הוסקוורנה 701 אנדורו 2020

    רכיבה ראשונה: הוסקוורנה 701 אנדורו 2020

    צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: עיצוב מיוחד, מנוע חזק וגמיש, איכות מתלים בעומס מלא, בלמים, קרביות-יתר
    • חסרונות: נוחות בכביש, צריכת דלק, קרביות-יתר
    • שורה תחתונה: דו-שימושי סופר-קרבי כמו של פעם, עם יכולות שטח גבוהות שדורשות רוכב מיומן לשם כך ועם מחיר ביכולות כביש
    • מחיר: 68,900 ש"ח (75,000 ש"ח לגרסת ה-LR)
    • מתחרים: ק.ט.מ 690 אנדורו R
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 692.7 סמ"ק (105 מ"מ קוטר, 80 מ"מ מהלך), 75 כ"ס (47 כ"ס בגרסת A1), הזרקת דלק עם מצערת חשמלית, מצב שטח וכביש ובקרת אחיזה, קירור נוזל, 4 שסתומים, 6 הילוכים עם מצמד מחליק בתפעול הידראולי וקוויקשיפטר, שלדת מסבך משולשי פלדת כרומולי, מזלג הפוך של WP XPLOR, מתכוונן מלא, מהלך 250 מ"מ, זרוע אחורית עם לינקים ובולם יחיד של WP XACT מתכוונן מלא, מהלך 250 מ"מ, דיסק קדמי 300 מ"מ עם קליפר צף, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS דו-ערוצית להטיה – ניתנת לניתוק (אופציה לניתוק אחורי בלבד), גובה מושב 920 מ"מ, מרווח גחון 270 מ"מ, משקל 145 ק"ג, מיכל דלק 13 ל', צמיגים 90/90-21, 140/70-18

    צפו בווידאו:

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    נחסוך לכם הפעם את התיאור שמדובר על גרסת הוסקוורנה לק.ט.מ אנדורו 690R. זאת השנה החמישית ל-701 אנדורו בליין הוסקוורנה, וככזה הוא זכאי למעמד בזכות עצמו. נפנה אתכם בשמחה למבחנים של גרסת המקור מ-2016 (רכיבה ראשונה – כאן; מבחן דרכים – כאן). לשנת 2020 לקחו הוסקוורנה את צמד דגמי ה-701 אנדורו וסופרמוטו ושיפרו – לא שינו – אותם. המשך האבולוציה. השינויים מסתכמים בפלסטיקה וגרפיקה חדשות היוצרות זהות בין דגמי האנדורו של הוסקוורנה. בנוסף יש עדכון למערכות האלקטרוניקה ב-701. יש ניהול מנוע חדש עם מתג על הכידון לבחירת מפות ניהול מנוע, הכוללים שני מצבים: מצב 1 עם בקרת אחיזה ובקרת ווילי (מצב כביש) ומצב 2 שמבטל את שני אלה (מצב שטח) . יש גם מערכת ABS להטיה של בוש (כולל מצב אנדורו / סופרמוטו) הניתנת לניתוק מלא, כשניתן לרכוש מהוסקוורנה דונגל חיצוני שמאפשר ניתוק ABS לגלגל האחורי בלבד, ויש מערכת בקרת אחיזה המתחשבת בחיישן ההטיה ומווסתת את הורדת הכוח והחלקת הגלגל האחורי בתאוצה בהתאם לזווית ההטיה ומצערת אלקטרונית. בנוסף, בהוסקוורנה הוסיפו מנגנון קוויקשיפטר לשני הכיוונים. הוסקוורנה מציעים גרסה מקבילה – LR – הכוללת מיכל דלק ענק בנפח 25 ליטרים ונמכרת בפער של 6,100 ש"ח.

    נקודות החוזק ממשיכות להיות מנוע הסינגל הקרבי בנפח של 692.5 סמ"ק עם 75 כ"ס ב-8,000 סל"ד ו-7.24 קג"מ ב-6,750 סל"ד. אנחנו קיבלנו למבחן את גרסת ה-A1 המוגבלת ל-47 כ"ס. מערכת המתלים שודרגה גם היא, וכוללת את דגם ה- XPLOR של WP מלפנים, בקוטר 48 מ"מ ובכוונון מלא, ובולם ה-XACT מאחור, גם הוא מתכוונן מלא – בדיוק כמו בדגמי האנדורו של הוסקוורנה.

    הוסקוורנה 701 אנדורו גרסת 2020
    הוסקוורנה 701 אנדורו גרסת 2020

    ביצועים

    כאמור, אופנוע המבחן מיועד לרישיון נהיגה A1 והוא מוגבל בהספק המנוע ל-47 כ"ס, ולרגע לא הרגשנו כך. אנו מכירים טוב מאוד את הגרסה הלא מוגבלת של המנוע הזה מאין-ספור רכיבות על דגמי ה-690 של ק.ט.מ והוסקוורנה, אבל בשום מקום – למעט אולי במהירות המרבית – לא הורגש צורך בעוד כוח, לא בכביש ולא בשטח. המנוע חזק מאוד בכל קשת הסל"ד ומושך למעלה בכל הילוך. ששת ההילוכים קצרים יחסית, ויחד עם הקוויקשיפטר יוצרים תחושה דומה לשתי פעימות בשעטת הסל"ד למעלה בתאוצה מלאה. בהיעדר כל מיגון רוח, מהירות השיוט נקבעת בהתאם לדרגת רוחות הצד והחזית, ובכל מקרה לא תעבור את ה-120 קמ"ש, בשביל לשרוד את הרכיבה – אולי רק לתאוצות קצרות לצורך עקיפה כזו או אחרת. הגרסה הלא מוגבלת יכולה למשוך עד כמעט 200 קמ"ש, אבל פה, בגרסה המוגבלת, קצב צבירת הקמ"שים מעל 150 כבר היה איטי יותר. בכל מקרה, אין מה לחפש שם – כאמור בגלל היעדר מיגון הרוח. האופנוע הזה בהחלט ישמור לכם על הרישיון. בשטח, לעומת זאת, המנוע חזק וגמיש, ובשום מקום לא הרגשנו צורך בעוד סוסים.

    מערכת המתלים השתדרגה מה-4CS של הדגם הקודם ל-XPLOR, אבל עדיין – על-אף שלל יכולות הכוונון – נשארה קשוחה ומותאמת לעומס מלא. ברכיבת כביש שגרתית המזלג ידע להחזיר מהלומה לכל מהמורה, ואמנם ה-701 אנדורו ישמור על יציבות מלאה, אך יגרום לרוכב אי-נעימות מסוימת עקב כך. לכל מי שמורגל לאדוונצ'ר מודרני ההיגוי ייתן תחושה מוזרה בגלל גלגל ה-21″ הקדמי וצמיגי השטח של קונטיננטל, אך למען האמת ניתן לייצר קצב טוב מאוד בכבישים מפותלים, ובטח בכבישי סופרמוטו קלאסיים. הבלמים מעולים. מערכת ה-ABS לא מתערבת יותר מדי, ויש מספיק עצמה ורגש בבלם הקדמי לבלום באצבע אחת. מחמאות אלו ימשיכו גם לשטח.

    אופנוע האנדורו הגדול של הוסקוורנה ממשיך באבולוציה
    אופנוע האנדורו הגדול של הוסקוורנה ממשיך באבולוציה

    איך זה מרגיש?

    הרכיבה על ה-701 אנדורו החזירה אותנו אחורה לדו-שימושיים הקרביים של פעם. מי שרכב על דגמי ה-EGS של ק.ט.מ, ה-XR600 של הונדה או ה-KLX650R של קוואסאקי – יידע על מה אנחנו מדברים. אגב, זאת ממש לא ביקורת. אופנועים קשוחים, ממוקדי מטרה שתכליתם להמשיך את ההסתערות מהכביש היישר לשטח ללא עצירת ביניים. מה שכן, ה-701 אנדורו הוא כלי שטח ה-ר-ב-ה יותר טוב מהם, וזה טבעי לחלוטין 25 שנים אחרי.

    היום הראשון שלנו איתו יועד לכביש. במהירויות אוטוסטרדה, כשהכביש פנוי, לא נעים איתו. מצאנו את עצמנו מתלבטים אם להוריד מהירות על מנת לחסוך את הוויברציות, הרוח והמושב הקשה, או בכלל להגביר מהירות כדי לסיים עם זה כבר. רכיבת לילה על כביש 443 עם רוחות צד התישה אותנו עד שהסתיימה. אבל ברגע שהתנועה מצטופפת ומאטה את הקצב, התחושה מצוינת. המנוע החזק והקולני, שינויי כיוון מהירים וקלים, בלמים מעולים, תנוחת רכיבה גבוהה וזקופה – כל אלה מכניסים את הרוכב למוד אקשן, שיותר ממפצה על העייפות שהצטברה עד כה.

    אגב, מצב 1 (שלו קראנו 'מצב כביש') במערכת ניהול המנוע מסרס את הווילי. כלומר, כשמגיעים לכביש הררי ומפותל מומלץ להעביר למצב 2 שמאפשר זאת, אך מנגד יבטל את בקרת האחיזה. ניתן להעביר ממצב 1 ל-2 ברכיבה, אך למצב ההפוך נדרש לעצור. הקוויקשיפטר עובד כמובן הכי טוב במצב של מצערת מלאה, ומאפשר העלאת הילוכים ללא צורך בסגירת מצערת והורדת הילוכים ללא שימוש בקלאץ'. בחצי עומס הוא לא מדויק ולפעמים יעביר לניוטרל מדומה, לכן ברוב הפעמים בחרנו להשתמש בקלאץ' ההידראולי הרך.

    אוהב גז חזק
    אוהב גז חזק

    ל-701 אנדורו אין שעון דלק, וברגע שנורת הדלק נדלקת יש עוד כשני ליטרים במיכל, רק קחו בחשבון שהוא צמא מאוד. מי שלא אוהב לתדלק כל יום או יומיים – שיקנה את גרסת ה-LR, שמכפילה את כמות הדלק במיכל. פתח התדלוק ממשיך להיות מעצבן, עם מכסה זול ופשוט שנמצא על הזנב ומקשה על התדלוק ועל הסגירה לאחר מכן. בכלל, בהוסקוורנה השקיעו כל כך במכלולי המנוע והשלדה אבל שכחו את פתח התדלוק, וגם את העובדה שהמושב נשלף במשיכת כבל ולא עם נעילת מפתח ולאחר מכן לא אוהב לחזור למקום פחות אהבנו. הפלסטיקה, אגב, אמנם נראית טוב – כאמור בקורלציה מלאה לדגמי האנדורו המקצועיים של הוסקוורנה – אבל היא משתפשפת מהר.

    בשטח הסיפור הוא אחר. ההוסקוורנה 701 אנדורו הוא אופנוע אנדורו גדול – וזאת ההגדרה המדויקת שלו. ה-701 אנדורו קרבי וקשוח, והוא עובד הכי טוב בעמידה ובגז מלא. ככזה הוא יגהץ כל שביל ויעמוד בקצב של אופנועי אנדורו טהורים. רק צריך לקחת בחשבון את המשקל הלא מבוטל שנוסף יחד איתו, שמורגש בעליות טכניות ובסינגלים. רוכב מיומן יסתדר איתו כל עוד ישמור על זרימה, אך לדעתנו רוכב בינוני ומטה לא יבין על מה כל המהומה ולא יסתדר עם הקשיחות שלו. הוא פחות מתאים לטיולים בקצב אדוונצ'ר או לטיולים רגועים של התגלגלות על שבילים, שכן ההוסקוורנה 701 אנדורו פחות מסתדר במהירויות נמוכות ואינו נוח. זהו לא אופנוע להתגלגלויות ולטיולים אלא לרכיבה, ורצוי חזקה.

    פחות מתאים להתגלגלויות איטיות
    פחות מתאים להתגלגלויות איטיות

    סיכום ועלויות

    מחירו של ההוסקוורנה 701 אנדורו עומד על 68,900 ש"ח (75,000 ש"ח לגרסת ה-LR), מגיע עם שנתיים אחריות ועם מרווח טיפולים של 10,000 ק"מ. כל שקל כאן הולך למכלולים האיכותיים, למנוע המעולה ולחבילה האיכותית והמרשימה.

    אם לפני חמש שנים תהינו למי הוא מתאים, אז היום התשובה ברורה: ה-701 אנדורו מתאים לדעתנו לבוגר אופנוע אנדורו, שצבר בתחום מספיק קילומטרים ושעות מנוע ומחפש כלי שאינו מצריך אופרציה של נגררים וטיפולים תכופים, ואולי אף החזקת כלי נוסף לשימוש יומיומי. רוכב שכזה, שיודע מה הוא עושה בשטח, ימצא שהיכולות של ה-701 אנדורו גבוהות מאוד ויכולות לעמוד בקצב של מרבית הקבוצות בארץ, עם ערך מוסף של חשיפה לתוואי שטחים נוספים הנמצאים במרחקי רכיבה שונים, כשניתן להגיע איתו גם רחוק עד לשטח – רק קחו בחשבון שזה לא יהיה נוח. הוא קשוח מדי בכביש ופחות יתאים לקפיצה לעיר שכנה או לטיול רגוע בקבוצה, ואותו הדבר בשטח. זהו אופנוע קרבי שאוהב גז חזק – ושם הוא עובד היטב. הוא לא תחליף לאופנוע אדוונצ'ר קלאסי, אבל כאנדורו קרבי וגדול עם יכולות כביש הוא אחד הכלים המרשימים והמהנים שעליהם רכבנו, והוא ממשיך באבולוציה שלו כשהוא מודרני יותר, חזק יותר, אלקטרוני יותר וגם יפה יותר.

  • רכיבה ראשונה: סאן-יאנג TL500 בישראל

    רכיבה ראשונה: סאן-יאנג TL500 בישראל

    צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: מכלולי שלדה והתנהגות דינמית, מנוע גמיש עם צליל נהדר, עיצוב
    • חסרונות: שילוב וריאטור בתחילת נסיעה, גימור פלסטיקה בסביבת הרוכב, לא היה מזיק עוד קצת כוח מנוע
    • שורה תחתונה: מקסי סקוטר ספורטיבי עם התנהגות משובחת; תמורה מצוינת למחיר
    • מחיר: 49,985 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה טימקס 560, קימקו AK550
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי 360 מעלות, 465 סמ"ק, 41 כ"ס ב-6,750 סל"ד, 4.3 קג"מ ב-6,250 סל"ד, הזרקת דלק, קירור נוזל 8 שסתומים, DOHC, תמסורת וריאטור עם קלאץ' רב-דיסקי רטוב, הינע סופי שרשרת, שלדת מסבך משולשי פלדה, מזלג טלסקופי 41 מ"מ, מהלך 130 מ"מ, זרוע אלומיניום עם מערכת לינקים פרוגרסיבית ובולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ, 2 דיסקים קדמיים 275 מ"מ עם קליפרים רדיאליים, דיסק אחורי 275 מ"מ, מערכת ABS קונטיננטל, אורך 2,190 מ"מ, בסיס גלגלים 1,543 מ"מ, גובה מושב 795 מ"מ, מיכל דלק 12.5 ל', משקל 223 ק"ג, צמיגים 120/70R15, 160/60R15
    • לרכיבת מבחן על סאן-יאנג TL500 – לחצו על הקישור

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    הסאן-יאנג מקסים TL500 הוא הניסיון הראשון של היצרנית הטייוואנית הוותיקה לייצר מקסי-סקוטר. לא צריך להיות גשש-בלש בשביל להבין שמעל לשולחן השרטוט של מהנדסי סאן-יאנג היה תלוי פוסטר של הימאהה טימקס – המקסי סקוטר שהינו אגדה בחייו. את הבדיחה על הפוסטר של הטימקס כתבנו גם במבחן של המתחרה הנוסף בקטגוריה, הקימקו AK550, ובשני המקרים ההשראה ברורה – אבל בסאן-יאנג תקפו את ה'בעיה' מזווית מעט שונה. אם מהנדסי קימקו ניסו לעקוף את המפרט של הטימקס, בסאן-יאנג נראה שהמטרה הייתה ליצור מפרט זול ככל האפשר לקטנוע דומה ככל הניתן.

    המפרט של ה-TL500 מזכיר מאוד את הטימקס. מנוע בנפח מעט קטן יותר של 465 סמ"ק בלבד, אבל צמד בוכנות מקבילות עם הפרש של סיבוב במחזור העבודה ובוכנה שלישית לאיזון – ממש כמו בטימקס. זהו מנוע הטווין הראשון של סאן-יאנג, כשאפילו למקסים 600 יש רק בוכנה אחת.

    גם השלדה דומה למקור ההשראה שלה, עם מסבך משולשי פלדה בתצורת יהלום וחלוקת המשקל העומדת על 50/50. הזרוע האחורית מאלומיניום, עם בולם אחורי יחיד המחובר דרך מערכת פרוגרסיבית ובעל מיכל גז חיצוני וכיוון עומס קפיץ. מלפנים יש צמד משולשי היגוי וצמד בולמים הפוכים בקוטר 41 מ"מ, לא מתכווננים. גם המצמד, רב-דיסקי רטוב, שנמצא בתוך יחידת הווריאטור – העתק-הדבק מטימקס ו-AK. רק ההינע הסופי הוחלף מרצועה לשרשרת הינע – כנראה משיקולי מחיר.

    ההבדלים מתחילים בסעיף האבזור. יש ABS כמובן ותאורת LED מלאה, תא מטען גדול ושני תאי כפפות, ידיות בלם מתכווננות ולוח שעונים עם תצוגת TFT מתחלפת, אולם אין בקרת אחיזה, אין מצבי ניהול מנוע מתחלפים, מפתח קירבה או כל פינוק אחר.

    נראה שהסאן-יאנג מקסים TL500 הוא ניסיון לייצר תואם טימקס זול עם עיצוב ומפרט דומים. ניסיון ראשון לפגוע במטרה גבוהה, ולא נשאיר אתכם במתח – ניסיון מוצלח.

    סאן-יאנג MAXSYM TL500
    סאן-יאנג MAXSYM TL500

    ביצועים

    ביציאה מעמידה המקסים TL500 נותן קפיצה. השילוב המהיר של המצמד גורם לו לתת תחושה של קטנוע מהיר ועצבני, אך כשמתחילים לנוע מתגלה שההפך הוא הנכון: המנוע גמיש, מספק כוח בצורה אחידה וקלה לשליטה. הוא חזק, אבל לא מאוד, והוא בטח שלא מאיים. לא נתפלא לגלות אם בסאן-יאנג דאגו בכוונה לשילוב מצמד עצבני כדי לגרום לתחושה שהקטנוע כזה. ביציאה מעמידה בתנאי אחיזה לקויים הגלגל האחורי מפרפר בקלות, וחסרונה של מערכת בקרת האחיזה מורגש. תוך כדי נסיעה המנוע צפוי והמערכת לא חסרה לנו כלל.

    למנוע יש צליל בשרני ונעים, והא חלק ומאוזן – אם כי לאחר שעת רכיבה מתחילה תחושת נמלול בידיים. המנוע מספק כוח בפתיחת מצערת לאורך כל קשת הסל"ד, אך הוא פחות חזק מהמתחרים ולא היינו מתנגדים לעוד כמה סוסים שעדיין ישאירו את המקסים TL500 ברמת רישיון A1. הוא מגיע בקלות למהירות של כ-120 קמ"ש, ומשם יש טיפוס איטי עד למהירות המקסימלית של 150 קמ"ש. צריכת הדלק הממוצעת לאורך המבחן עמדה על 18 ק"מ/ל', מה שמספק טווח רכיבה של כ-225 ק"מ ממיכל מלא ועד המתנה לחילוץ בצד הדרך. בסך הכל המנוע טוב, ובהתחשב בעובדה שזהו מנוע הטווין הראשון של היצרנית, הוא אפילו מדהים – אבל הוא חלש מהמתחרים ולכן מקבל ציון טוב מאוד, אך לא מצוין.

    מי שכן תקבל ציון מצוין היא השלדה. היא קשיחה ומאוזנת, ומאפשרת להביא את המקסים TL500 למצבים קיצוניים. קל להכניס אותו לפנייה, קל לשנות כיוון, הוא שומר יפה על קו בתוך הפנייה והוא לא מאבד משלוותו גם במצבים קיצוניים כמו בלימה חריפה בכניסה לפנייה או זווית מתהדקת במפתיע בפנייה עיוורת. כמו מקסי-סקוטר אמיתי, המקסים TL500 אכל את כל מה שזרקנו לעברו ועוד ביקש תוספת. בכביש המהיר הקטנוע יציב בכל מהירות, אך גם קל לשנות איתו כיוון, ויש לו מספיק כוח לעקוף כמעט את הכל והוא משדר הרגשת ביטחון לרוכב.

    המתלים של המקסים TL מצמידים היטב את הגלגלים אל הכביש, אך נוטים לכיוון הנוקשה. הרוכב מרגיש היטב את המהמורות בהן הוא נתקל, אך השיכוך מספיק לכך שהן יישארו בגדר 'מורגשות' ולא 'מפריעות' או 'מפרקות את הגב'. אפשר לומר שהמתלים מכוונים לרכיבה ספורטיבית ולא למשימות תיור, וככאלו הם עושים עבודה טובה למדי. הבלמים מספקים כוח עצירה טוב, אך דורשים מעט לחץ על המנופים. הבלם האחורי מפעיל את מערכת ה-ABS מוקדם יחסית, וזה עניין צפוי ובסך הכל הבלמים עושים את העבודה.

    בסיכום כללי של התנהגות כביש, השלדה המצוינת מוגבלת מעט בגלל הבלמים והבולמים. אפשר להסתדר איתו ברכיבה עירונית ואפשר גם לטייל איתו בזוג, אבל לא לזה הוא מיועד. הציון בסעיף התנהגות כביש הוא 'טוב מאוד' אבל מעט מאחורי המתחרים. זה הגיוני בהתחשב בהפרש במחיר. בשורה התחתונה – הסאן-יאנג מקסים TL500 הוא כלי ספורטיבי ומהנה לרכיבה.

    המקסי-סקוטר הראשון של SYM
    המקסי-סקוטר הראשון של SYM

    איך זה מרגיש?

    הדבר הראשון שצריך לדעת כשניגשים אל הסאן-יאנג מקסים TL500 בחניה, הוא שרגלית הצד מפעילה בלם חניה. פטנט סופר-שימושי שהיינו רוצים לראות בכל כלי דו-גלגלי, או לפחות בכל קטנוע. קל לטפס על ה-TL500, והמושב הרחב והנוח לא מאוד גבוה. מדרסי הרגליים מתחילים הרחק מלפנים כך שהרגליים תמיד שלוחות מעט קדימה, מה שמונע תמיכה בגוף ובגב ויצר לאחר רכיבה ארוכה חוסר נוחות. אפשר להזיז את הרגליים הרחק לפנים, יש שפע של מקום גם לגבוהי קומה, אבל לא אחורה אל מתחת לגוף הרוכב.

    סביבת הרוכב נותנת תחושה מעט זולה. הגימור אינו רע ואף אופייני לסאן-יאנג, אבל לא אופייני למקסי-סקוטרים. המכסים של תאי המטען הקדמיים עדינים, מפתח ההצתה זהה לדגמי סאן-יאנג בסיסיים, וכיסוי הכידון נותן תחושה זולה. בפועל הכל יושב במקום ולא שמענו קרקושים מיותרים, כך שזה רק עניין של הרגשה, ושוב עולה הנושא של תמורה למחיר.

    ידיות הבלם מתכווננות, והכפתורים על הכידון מוצקים וקלים לתפעול. בצידו הימני של הכידון הכפתורים סטנדרטיים ובצידו השמאלי נוסף כפתור הבקרה של לוח השעונים. הכפתור גדול ובולט עד כדי כך שהוא מאפיל על כפתור החלפת אור מעבר / אור דרך, ולקח מעט זמן להתרגל ולמצוא את האחרון (אם כי אחרי שמתרגלים מגלים שהמיקום שלו טבעי ונוח). בעזרת אותו מתג ניתן לשלוט בתצוגה המתחלפת בצג ה-TFT שבמרכז לוח השעונים. יש שלושה עיצובים שונים, ובכל אחד מהם ארבעה מסכים עם מידע מתחלף. העיצובים דומים למדי, המידע חוזר על עצמו, ובכולם הכתב קטן ולא קריא. בסך הכל גימיק מיותר בעינינו. מציין גם שהמסך אינו מתממשק לטלפון הסלולרי.

    ואם אנחנו כבר בלוח השעונים, משמאל לתצוגה המתחלפת יש אזור בו מרוכזות כל נורות האזהרה ומימינו צג דיגיטלי קטן ברור וקריא שמראה את המהירות, מפלס הדלק ותצוגה מתחלפת בין הקילומטראז', מד-אוץ מתאפס, מתח המצבר וקילומטראז' להחלפת השמן. ההחלפה בין המצבים מתבצעת מהכפתורים על לוח השעונים עצמו ולא מהכידון – למה, סאן-יאנג? הצג הזה לבדו היה מספק אותנו, וחבל שאף אחד מהעיצובים של התצוגה המתחלפת לא פשוט וקריא כמוהו.

    מתחת לכידון נמצא מתג ההצתה, שגם פותח את מכסה הדלק הממוקם בין רגלי הרוכב. ליד ההצתה נמצא כפתור שפותח את תא המטען ופועל רק כאשר מתג ההצתה פתוח. תא המטען עצמו עמוק ורחב, והוא יכיל בקלות קסדה מלאה גם אם יש עליה דיבורית ומצלמה – ועוד יישאר מקום לציוד נוסף (אך לא לעוד קסדה). משני צידי הכידון נמצא שני תאי מטען, שניהם לא ננעלים. הימני מספיק עמוק כדי להכיל טלפון גדול, ובו נמצא גם שקע USB. התא השמאלי מאוד קטן.

    מעל לכידון נמצא מגן הרוח הגדול שניתן לכיוון, אך דורש לשם כך פתיחה של 4 ברגי אלן גדולים. למרבה הפלא, מפתח אלן לא נמצא בערכת הכלים כך שנשארנו עם המשקף בגובה שסופק לנו, והאמת – התאים לנו בול. הרוח הופנתה לקסדה והשאירה את גוף הרוכב מוגן. היינו מעדיפים משקף עם התאמה מהירה, אבל עדיין המצב יותר טוב מאצל המתחרים נעדרי כל אפשרות הכוונון (פרט לדגם היקר ביותר של הטימקס – T-MAX 560 Tech MAX). משני צידיו של מגן הרוח ממוקמות צמד מראות מצוינות. מעט קשה לכוון אותן (ועוד יותר קשה לקפל אותן) אבל הן מספקות שדה ראייה יוצא מן הכלל.

    התנהגות מעולה, מנוע חלק ונעים אבל יכול להיות יותר חזק
    התנהגות מעולה, מנוע חלק ונעים אבל יכול להיות יותר חזק

    סיכום ועלויות

    הסאן-יאנג מקסים TL500 הוא מקסי-סקוטר ספורטיבי ומוצלח. הוא אינו נותן תחושה של ניסיון ראשון ובוסרי, אלא מספק חבילה מאוזנת ושלמה – וזו הצלחה גדולה עבור סאן-יאנג. נכון, אין פה פינוקים מיותרים, ופרט לעיצוב הוא לא משדר תחושה של יוקרה (אולי לעוברים ולשבים, אך לא למי שרוכב עליו), אבל הוא נותן תמורה טובה עבור המחיר. כ-8,000 ש"ח פחות מהקימקו AK550 ולא פחות מ-25,000 ש"ח פחות מהמודל לחיקוי – הימאהה טימקס 560 בגרסת הבסיס שלו. בהפרש מחירים שכזה המתחרה האמיתי שלו הוא רק הקימקו.

    למי הוא מיועד? למי שלא מסתפק בגדלנוע ומחפש מקסי-סקוטר ספורטיבי. למי שרוצה טימקס אך תקרת התקציב שלו 50,000 ש"ח ויסתפק במראה הדומה. או למי שנאמן למותג – ובארצנו יש הרבה לקוחות מרוצים עם נאמנות עיוורת לסאן-יאנג – ורוצה את הסאניאנג הטוב ביותר.

    מה שלא תהיה הסיבה, וכמה שהמקסים TL500 לא יהיה בתחתית הקטגוריה – מי שיבחר בו ייהנה מקטנוע טוב עם התנהגות כביש טובה מאוד ובמחיר טוב. ואם על כל סעיף בנפרד נתנו ציון 'טוב מאוד' ולא מצוין, הרי שכל החבילה ביחד, בהתחשב במחיר, מקבלת ציון לשבח.

    *מחירון טיפולית יתווסף בהקדם, כשיעודכן אצל יבואני SYM.

    תודה לגיא לויט על העזרה בהפקת המבחן.

  • רכיבה ראשונה: הונדה פורצה 125

    רכיבה ראשונה: הונדה פורצה 125

    • יתרונות: מרווח, נוחות, אבזור, עיצוב, התנהגות דינמית, נפח אחסון, גימור
    • חסרונות: מחיר, מיקום מתגים בבית מתגים שמאלי
    • שורה תחתונה: קטנוע 125 סמ"ק איכותי ברמה הגבוהה ביותר
    • מחיר: 25,900 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה איקסמקס 125, סאן-יאנג קרוזים 125i
    • נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, קירור נוזל, 14.3 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, דיסק קדמי 256 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, משקל 159 ק"ג, בסיס גלגלים 1,490 מ"מ, גובה מושב 780 מ"מ, מיכל דלק 11.5 ל', צמיגים 120/70R15, 140/70R14
    • אבזור ואלקטרוניקה: מערכת ABS, פנסי LED היקפיים, מפתח קרבה KEYLESS, משקף חשמלי מתכוונן, מערכת Stop & Go, שקע טעינה 12V, תא כפפות כולל מעמד לטלפון, תא אחסון מתחת למושב המכיל 2 קסדות מלאות

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ההונדה פורצה 125 הוצג לראשונה ב-2015, קיבל רענון מן היסוד ב-2018, ובשעה טובה הוא הגיע כעת גם לישראל. הפורצה 125 זהה בעיצוב ובממדים לאחיו הגדולים – ה-250 וה-300 – כשההבדלים הבולטים הם המנוע המוקטן, היעדר בקרת אחיזה והוספת מערכת Stop & Go לדימום מנוע בעצירה. בקטגוריית ה-300 הפורצה נמצא בראש הפירמידה מבחינת אבזור, איכות, נוחות ומחיר – ובקטגוריית ה-125 הפער משאר הסגמנט גדול אף יותר. הפורצה נמצא בפסגה, אך הוא לא לבד שם, שכן איתו בפסגה נמצא גם האיקסמקס 125 אליו נתייחס בהמשך.


    הפורצה 125 בעל העיצוב היפה מגיע בחמש גרסאות צבע: כחול-לבן (המיוחדת והיפה ביותר בעינינו), לבן, אדום, שחור, ושחור מט שאיתה מגיע כלי המבחן. הפורצה מציע מפתח קרבה, תאורת LED מלאה, מערכת ABS ומערכת המדוממת את המנוע בעמידה (ניתן לבטלה מכפתור בכידון). בנוסף יש תא מטען ענק, תא כפפות עמוק, שקע 12V וכן משקף חשמלי העולה ויורד בזריזות בלחיצת כפתור.

    למרות שההונדה פורצה 125 עשה עלייה רק לאחרונה, אנחנו מכירים אותו היטב – בחנו פה בעבר את דגמי ה-250 וה-300, שגם ניצח במבחן ההשוואתי שלנו. כעת רק נותר לבדוק איך, עם כל הגודל והאבזור, הוא מתמודד עם מנוע 125 קטן.
    [caption id="attachment_157616" align="aligncenter" width="1500"]הונדה פורצה 125 הונדה פורצה 125[/caption]

    ביצועים

    גם כשמערכת ה-Stop & Go אינה מופעלת, בפתיחה מעמידה ההונדה פורצה 125 מזנק בעצלתיים. קצב התאוצה מתגבר כשהמנוע עובר את ה-6,000 סל"ד, והפורצה מושך יפה עד למהירות של כ-130 קמ"ש על השעון. אם הכביש מספיק ארוך ומתכנסים לתוך מגן הרוח, אפשר גם להגיע ל-140 קמ"ש על השעון, שהם 120 קמ"ש מדודים ב-GPS. המהירות הסופית וגם התאוצה מרשימות ביחס לנפח המנוע הקטן ולמשקל, שכן 159 הק"ג של הפורצה מציבים אותו גבוה בקטגוריה - אך עדיין יש כמה וכמה קטנועי 125 כבדים ממנו. פרט להשהיה הקלה בפתיחה המשקל אינו מורגש. קל לשלוט בקטנוע במהירות זחילה כמו במהירות שיוט, וקל להטות את אותו בפניות. כקטנוע 125 העיר תהיה שטח המחיה הטבעי שלו, אך גם בתנועה בינעירונית הפורצה מסתדר היטב. כוח המנוע מספיק לרכיבה בתנועה מהירה, והפורצה מאפשר לעמוד בקצב ואף להיות יותר מהיר מרוב התנועה - אך ללא רזרבות כוח. המנוע השקט חזק וחי, והוא מושך יפה גם הודות לגיר הרציף המצוין שלא גמגם אפילו פעם אחת במהלך המבחן. הפורצה יציב בכל מהירות, שומר על קו בפניות, והוא בעל נוכחות על הכביש כאילו היה קטנוע בנפח כפול לפחות - שהרי מבחינה פיזית הוא בעצם כזה. פרט לכוח המנוע כל השאר זהה למה שזכרנו מהפורצה 250 ו-300. את המבחן ערכנו בימים הראשונים להקלות בסגר הקורונה, וחששנו שלא נזכה להיזכר איך הוא מתמודד עם תנועה צפופה - שהרי חצי מהמדינה בסגר. אך מתברר שגם חצי מהנתיבים באיילון בסגר והשיפוץ באיילון יצר פקק עומד מהסוג הגרוע ביותר שהתחיל מהיציאה מסוכנות הונדה, לאורך רחוב המסגר, והמשיך באיילון עד ליציאה מאזור העבודות. כך שהצלחנו לבחון את הפורצה בתנאים הצפופים ביותר, וכמו שזכרנו מאחיו הגדולים - המשקל והגודל הפיזי הנדיב לא מגבילים את המעבר בין המכוניות. נכון, קטנועי 125 קטנים יעשו זאת יותר טוב, אבל הפורצה, למרות מרחב המחיה הנדיב שלו, לא מתקשה בתנועה עירונית צפופה. המתלים של הפורצה 125 נוטים לצד הקשה וסופגים היטב את כל מה שהכביש זורק לעברם. הרוכב בהחלט מרגיש כל מהמורה, אך לא באי-נוחות - אתה יודע שעברת על פני בור, אבל זה לא שובר לך את הגב. הבלמים של הפורצה טובים, הגם שדורשים משיכה הגונה בידיות הבלם, הם עוצרים את הקטנוע בצורה מרשימה ומספקים פידבק טוב לרוכב, אך הגלגל האחורי נוטה להפעיל מהר מדי את מערכת ה-ABS. [caption id="attachment_157613" align="aligncenter" width="1500"]ביצועים מצוינים, יציבות גבוהה ביצועים מצוינים, יציבות גבוהה[/caption]

    איך זה מרגיש?

    אם בפסקה הקודמת לא היה לנו הרבה מה לחדש, הרי שכאן אין בכלל מה לחדש. תנוחת רכיבה, משקף, בתי מתגים ולוח שעונים, אבזור, תא אחסון וכו' - הכל זהה למבחנים הקודמים. גם במבחן השוואתי 300 הפורצה הצטיין בנוחות ובאבזור, אבל בקטגוריית ה-125 הרי הוא ממש בליגה אחרת. האבזור הכולל מפתח קרבה, משקף חשמלי, תאורת LED מלאה, תא מטען ענק ותא כפפות עמוק אליו ייכנס בקלות בקבוק שתייה ושיש בו 'מדף' קטן להנחת הטלפון ליד נקודת הטעינה (שקע 12V ולא USB כך שדרוש מתאם), לוח שעונים אנלוגי ודיגיטלי עם המון מידע, הנשלט משני כפתורים על הכידון, וכן ידיות אחיזה למורכב ורגליות מתקפלות - לא תמצאו הרבה קטנועים בנפח גדול יותר עם כזו רשימת אבזור. אולי התלונה היחידה לפורצה תהיה כמות המתגים על הכידון השמאלי שמקשה על מציאת הצופר והמאותתים (שכמובן, כמו בכל הונדה, ממוקמים הפוך מכל שאר האופנועים: הצופר מעל המאותתים). זה שיש מתחת למאותתים מתג נוסף לא ממש עוזר. היה אפשר למקם את כפתור השליטה בלוח השעונים A ליד כפתור B (ראו תמונה) או אפילו להשתמש במתג או חוגה מודרניים יותר. אנחנו בטוחים שמתרגלים לסידור הזה אחרי זמן מה, אבל יש מקום לשיפור. גם מבחינת תנוחת הרכיבה הפורצה 125 זהה לדגמים הגדולים יותר. הוא מרווח מאוד, עם המון מקום לשנות את תנוחת הרגליים. הפורצה 125 גם נוח, מיגון הרוח מצוין (והפטנט של מגן הרוח החשמלי לא מפסיק לשמח אותנו). המראות מצוינות והכל איכותי וברמת גימור גבוהה. מרשים לכל קטגוריה, ובמיוחד לקטגורית ה-A2, אבל בואו נזכור שההונדה פורצה הוא אחד מקטנועי ה-125 היקרים בארץ, ובאותו מחיר אפשר לקנות שני קטנועי הונדה ויז'ן כך שכל השפע הזה לא מגיע יש מאין. אולם בשורה התחתונה – זהו קטנוע ה-125 סמ"ק המפואר והמאובזר ביותר בישראל נכון להיום. [caption id="attachment_157614" align="aligncenter" width="1500"]הקטנוע האיכותי והמאובזר ביותר בסגמנט הקטנוע האיכותי והמאובזר ביותר בסגמנט[/caption]

    סיכום ועלויות

    אנחנו חייבים לציין שלא הופתענו מהפורצה 125, והוא תאם לחלוטין לציפיות שלנו. הקטנוע שהרשים אותנו מאוד בגרסת ה-250 ושניצח את מבחן ה-300 ההשוואתי הוא קטנוע מצוין גם בגרסת ה-125 סמ"ק. אמנם המנוע מוקטן, אבל זהו מנוע 125 חזק וחי, עם כמעט מקסימום כוחות הסוס המותרים לדרגת הרישיון הזו, והוא נתן תחושה של חבילה שלמה ומאוזנת ולא מרגיש כקטנוע גדול שעבר סירוס. ההונדה פורצה 125 מיועד למי שרוצה את הטוב ביותר בקטגוריה הקטנה ומוכן לשלם על זה. אנחנו מאמינים שקהל היעד יהיה בעיקר קהל בוגר יותר או נהגי מכונית שעברו מבחן שליטה והוציאו רישיון מוגבל. עשרים ושישה אלפי שקלים חדשים יכולים להיראות כמו סכום פעוט אם משווים אותם למחיר התחלתי של מכונית. גם בני 16 שרק הוציאו רישיון ויש להם תקציב בלתי מוגבל יוכלו להנות ממנו, למרות האופי היותר מיושב ופחות צעיר ושובב - אך הם אינם קהל היעד הטבעי של הפורצה הקטן. ובכל זאת, בעוד כמה שנים, כשמחירי שוק המשומשים יתקרבו לקטנוע 125 ממוצע - יהיה כדאי לשקול את הפורצה כמועמד ראוי לכל גיל. מי שיקנה את ההונדה פורצה 125 יקבל קטנוע מצוין - אבל זה לא יבוא בזול. וכאן נכנסים למערכת השיקולים המחיר והמתחרה הראשי. הפורצה אמנם יקר, אבל המתחרה העיקרי שלו, היאמהה איקסמקס 125, יקר מעט יותר. במבחן ה-300 ההשוואתי הענקנו ניצחון בנקודות לפורצה 300 בזכות הנוחות והאבזור, למרות שהאיקסמקס 300 היה חזק ובעל התנהגות כביש עדיפה. בנפח 125 יש, לפחות על הנייר, עדיפות לפורצה גם בביצועים. הפורצה חזק מעט יותר מהאיקסמקס ושוקל כעשרה אחוז פחות ממנו. מההיכרות שלנו עם האיקסמקס, הוא ייתן פייט חזק, אז עם כל הכבוד לנתונים יבשים - רק מבחן השוואתי יוכל להכריע ביניהם. כך או כך, הפרוצה 125 הוא קטנוע 125 סמ"ק מצוין, איכותי, מודרני ומאובזר – המאובזר ביותר בקטגוריה, ומכל אלה נובע המחיר. עלויות טיפולים
    • 1,000 ק"מ - 320 ש"ח
    • 6,000 ק"מ - 852 ש"ח
    • 12,000 ש"ח - 987 ש"ח
    • 18,000 ש"ח - 1,057 ש"ח
    • 24,000 ק"מ - 1,594 ש"ח
    • סה"כ ל-24,000 ק"מ - 4,810 ש"ח
    המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.

  • רכיבה ראשונה: זירו SR/F – סטריטפייטר חשמלי

    רכיבה ראשונה: זירו SR/F – סטריטפייטר חשמלי

    צילום: אסף רחמים

    • יתרונות: עיצוב ומראה, מנוע עוצמתי, מכלולי שלדה והתנהגות כביש, אלקטרוניקה ובקרות, קישוריות, איכות וגימור
    • חסרונות: טווח רכיבה, זמן טעינה, מיגון רוח
    • שורה תחתונה: ה-SR/F מציב סטנדרט חדש בביצועים של אופנועים חשמליים, ורק טווח הרכיבה עדיין החסם העיקרי
    • מחיר: 92,985 ש"ח; 99,985 ש"ח לגרסת פרימיום
    • נתונים טכניים: מנוע חשמלי AC עם 3 פאזות ומגנט קבוע, קירור אוויר, 110 כ"ס ב-5,000 סל"ד, 19.3 כ"ס, סוללת ליתיום-יון של ZF, קיבול 14.4 קילוואט-שעה, טעינה 3 קילוואט-שעה (פרימיום 6 קילוואט-שעה), אופציה לכבל טעינה 6 קילוואט-שעה נוספים, 4.5 שעות לטעינה מלאה (2.5 שעות בגרסת פרימיום), הינע סופי רצועה, שלדת מסבך משולשי פלדה, בולמים קדמיים הפוכים שוואה BPF-SF בקוטר 43 מ"מ עם כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ זרוע אחורית עם בולם יחיד של שוואה בעל כיוונים מלאים, מהלך גלגל 140 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים, דיסק אחורי 240 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, בסיס גלגלים 1,450 מ"מ, גובה מושב 787 מ"מ (אופציה: 770 מ"מ נמוך, 810 מ"מ גבוה), משקל מלא 220 ק"ג (פרימיום 226 ק"ג), צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    זירו האמריקאית היא החלוצה בתחום האופנועים החשמליים. כבר עשור שהחברה הזו מייצרת אופנועים חשמליים, בכמה סגמנטים, כשהיא מפתחת את הטכנולוגיה עקב בצד אגודל, והלכה למעשה מהווה אמת מידה לייצור סדרתי של אופנועים חשמליים סדרתיים.

    לשנת 2020 בזירו מבצעים קפיצת מדרגה ומציגים את ה-SR/F – סטריטפייטר אגרסיבי עם מנוע חזק, מכלולי קצה ועיצוב אגרסיבי. אם עד עכשיו בזירו ייצרו בעיקר כלים פרקטיים ושימושיים, הרי שה-SR/F הוא האיתות הראשון של החברה שהגיע הזמן להוריד כפפות ולתת בראש.

    ל-SR/F מנוע AC המספק 110 כ"ס ו-19.3 קג"מ, כשחשוב לזכור שמנועים חשמליים מספקים 100% מהמומנט מסל"ד אפס ועד קצה הסקאלה. הסוללה, המהווה את מרבית המשקל ומרבית הנפח שבין שלדת מסבך משולשי הפלדה, היא בקיבול של 14.4 קילוואט-שעה, והטעינה בגרסה הרגילה לוקחת כ-4 שעות ל-95%. גרסת הפרימיום תקצר את הזמן הזה בחצי, ואם רוכשים כבל טעינה מהירה אז זמני הטעינה ל-95% מתקצרים ל-80 ו-60 דקות בהתאמה.

    זירו SR/F
    זירו SR/F

    מכלולי השלדה איכותיים למדי. יש מערכת בולמים של שוואה היפנית – עם מזלג הפוך מסוג BPF-SF ובולם אחורי עם מיכל גז חיצוני – שניהם מתכווננים באופן מלא, יש מערכת בלמים עוצמתית – עם קליפרים ומשאבה רדיאליים, ויש חישוקים יצוקים במידות ספורטיביות שעליהם צמיגים ספורטיביים של פירלי מדגם דיאבלו רוסו III. בהחלט מכובד.

    גם האבזור האלקטרוני מכובד. יש מערכות ABS ובקרת אחיזה של בוש הגרמנית, יש פנסי LED מלפנים ומאחור, ויש מסך TFT צבעוני שבו ניתן לראות את כל נתוני הסוללה והמנוע. בנוסף, יש 5 מצבי רכיבה: ספורט, כביש, גשם, אקו (חיסכון) ומצב לבחירת הרוכב. על כל אלו, וכן על הטעינה ועל אפשרויות ניווט ותיעוד רכיבה כמעט אין-סופיות, ניתן גם לשלוט מהאפליקציה הייעודית לטלפון הנייד. חלק מהטכנולוגיה הזו, אגב, מגיעה מחברה ישראלית בשם סטארקום.

    ואחרי כל אלה אי אפשר להתעלם מהעיצוב היפהפה, שיותר ממזכיר סטריטפייטרים ונייקדים איטלקיים אקזוטיים. גם העיצוב היפהפה בא להראות שבזירו החליטו לקפוץ מדרגה.

    הסוללה הגדולה, ומאחוריה המנוע החשמלי החזק
    הסוללה הגדולה, ומאחוריה המנוע החשמלי החזק

    ביצועים

    ההתנהגות של הזירו SR/F מעולה בכל קנה מידה. הסוללה הכבדה מציבה את משקלו הכללי של האופנוע על 220 ק"ג מלאים, אבל מרכז הכובד נמוך מאוד והתחושה היא של נחום-תקום – אופנוע שפונה בקלות ואוהב להיות יציב.

    הבולמים מעולים, יכולות הפנייה גבוהות, ומערכת המתלים עושה עבודה מצוינת בהצמדת הכלי לקרקע, בספיגת מהמורות ובשמירה על יציבות. וזה עניין ששווה להתעכב עליו, שכן בשנים האחרונות בזירו שיפרו באופן משמעותי את התנהגות האופנועים שלהם, בין היתר בזכות מעבר לבולמים איכותיים של שוואה שמשפרים משמעותית את מערכת המתלים. כאן ב-SR/F, מערכת הבולמים מעולה – ברמה של כלים איכותיים ויקרים. המשמעות היא התנהגות דינמית מעולה.

    לזה תוסיפו בסיס גלגלים קצר, גאומטריה מאוזנת וכידון רחב ושטוח, ותקבלו יכולות היגוי נפלאות, יכולות פנייה גבוהות ויציבות גבוהה עם מרכז כובד נמוך. גם הבלמים הקשוחים שותלים את ה-SR/F לקרקע ומתכתבים היטב עם שאר המכלולים הספורטיביים.

    המנוע, ובכן, מטורף. מספק מומנט הגבוה משמעותית משל אופנועים ספורטיביים גדולים, והתאוצה בפול גז במצב ספורט מצריכה אחיזה חזקה מאוד בכידון ותביא את ה-SR/F מהר מאוד למהירות המקסימלית המוגבלת אלקטרונית – 200 קמ"ש. מצב כביש שימושי יותר לרכיבה שוטפת, עם תאוצות טובות ומהירות מקסימלית נמוכה יותר, ואילו מצב אקו ישמור על הסוללה, יאיץ לאט משמעותית, ויביא את ה-SR/F למהירות מקסימלית המוגבלת ל-120 קמ"ש.

    מנוע חזק מאוד וביצועי כביש מעולים
    מנוע חזק מאוד וביצועי כביש מעולים

    איך זה מרגיש?

    תנוחת הרכיבה מציבה את הרוכב ברכינה קלה קדימה לעבר הכידון החשוף, כשהתנוחה נוחה בסך הכל. גם המושב המקורי נוח ומאפשר רכיבה לאורך זמן, כשהבעיה היחידה בתנוחה הזו היא היעדר מיגון הרוח – שבא לידי ביטוי במהירויות גבוהות. לפחות זה לא לאורך זמן.

    בעיר ה-SR/F מתנהג היטב, בעיקר בזכות מרכז הכובד הנמוך וזווית הצידוד הטובה של הכידון. המנוע יאיץ את הכלי מהר יותר מכל כלי אחר במרוץ הרמזורים, ואילו בקרת האחיזה תדאג שערימות הכוח ירדו לאספלט ללא החלקות מיותרות. וכן, הוא באמת חזק בצורה יוצאת דופן, כשאפשר להקביל את התאוצה לכזו של אופנועים ספורטיביים וחזקים. רק שכאן היא מגיעה בשקט כמעט מוחלט, ורק אוושה חרישית מזכירה שמדובר במנוע חשמלי. מתרגלים לזה מהר מאוד, אגב, ואפילו נהנים מהיתרונות של השקט.

    ה-SR/F מאובזר היטב. פנסי ה-LED ההיקפיים איכותיים מאוד, והפנס הראשי מאיר היטב ברכיבת לילה. יש שקע טעינה, ובמקום מיכל דלק יש תא ננעל שבתוכו ניתן לאחסן את כבל הטעינה או לרכוש סוללה נוספת אופציונלית המגדילה את הקיבול הכללי ב-25%. גם מסך ה-TFT האיכותי מציע שפע נתונים ואפשרויות, כולל 5 מצבי ניהול אופנוע, וחשוב לציין את האפליקציה המתקדמת והדו-כיוונית – לראשונה באופנועים סדרתיים. על טכנולוגיית ה-IoT של ה-SR/F תוכלו לקרוא כאן. בנוסף, איכות החלקים ברמה גבוהה, וכך גם הגימור. בהחלט אופנוע איכותי.

    קפיצת מדרגה גדולה לזירו כמעט בכל פרמטר
    קפיצת מדרגה גדולה לזירו כמעט בכל פרמטר

    יתרון עצום נוסף נמצא בעלויות השוטפות, כמו התחזוקה שוטפת והטיפולים התקופתיים הזולים יותר משל מנוע בעירה פנימית, ביטוח חובה מוזל משמעותית (כ-2,200 ש"ח לשנה לפוליסה מלאה ללא השתתפות עצמית), וגם עלויות החשמל. כך למשל, טעינת הסוללה מ-10% ועד 100% לוקחת כ-4 שעות ועולה כ-7 ש"ח.

    אולם לא ניתן להתעלם מהחסרונות. הראשון והמשמעותי ביותר הוא טווח הרכיבה. ברכיבות המשולבות שביצענו, שכללו מעט רכיבה עירונית והרבה בין-עירונית, חיסלנו את הסוללה תוך כ-100 ק"מ, אם כי אנחנו מודים שהיינו קצת כבדים על ידית המצערת. זה אומר שצריך להיות בניטור מתמיד על מצב הסוללה ולשמור על מרחקי רכיבה קצרים. כמה קצרים? ובכן, רכיבה מהמרכז לכבישים המפותלים של הרי ירושלים, טיול קצר בהם וחזרה למרכז – לא אפשרית ללא עצירת טעינה באמצע.

    החיסרון השני הוא הצורך בנקודת חשמל זמינה, שכן הכבל המקורי באורך של כ-5 מטרים, ושימוש בכבל מאריך לא מומלץ. נזכיר שעם הכבל המקורי זמן הטעינה מ-0% ל-95% עומד על כ-4 שעות בגרסה הרגילה וכשעתיים בגרסת הפרימיום. כבל אופציונלי טעינה מהירה יקצר את הזמן הזה ל-80 ו-60 דקות בהתאמה.

    החיסרון הגדול - טווח הרכיבה
    החיסרון הגדול – טווח הרכיבה

    סיכום ועלויות

    כמעט בכל הפרמטרים, הזירו SR/F מציב סטנדרט חדש וגבוה באופנועים חשמליים ספורטיביים. המנוע חזק ומרגש, מכלולי השלדה איכותיים ולקוחים מעולם אופנועי הספורט, וגם האלקטרוניקה והטכנולוגיה ברמה גבוהה ומציבה סטנדרט חדש באופנועים חשמליים ובאופנועים בכלל – כולל תקשורת דו-כיוונית. אפילו העיצוב מודרני, קרבי ורדיקלי ומקפיץ את תחום החשמליים קדימה גם בתחם הזה. המחיר – 93 אלף ש"ח לגרסה הרגילה – עומד בקו אחד עם איכות המכלולים, איכות המנוע ורמת האלקטרוניקה הגבוהה.

    מאידך, רק לבעיה אחת טרם נמצא פתרון טכנולוגי, והיא טווח הרכיבה, שכרגע הוא קצר מדי בכל קנה מידה ומצריך תכנון מסלולי רכיבה קצרים וניטור מתמיד על מצב הסוללה. לרוכבים שמרחקי הרכיבה שלהם קצרים ויש ברשותם מקום לטעון את האופנוע באופן שוטף – הזירו SR/F עשוי להוות פתרון תחבורתי דו-גלגלי איכותי, ביצועיסטי, מודרני וטכנולוגי, ולא פחות חשוב – מרגש. מי שדורש מרחקי רכיבה ארוכים יותר, יצטרך להישאר בינתיים באופנועים בעלי מנועי בעירה פנימית.

    ביום שבו קיבול הסוללות לאופנועים חשמליים יאפשר טווח ריאלי של כ-300 ק"מ וזמני הטעינה יתקצרו משמעותית – אז תהיה הפריצה המשמעותית של הכלים החשמליים, וזירו תהיה שם כפורצת דרך וכמובילה בתחום. עד אז, הזירו SR/F בהחלט מהווה התקדמות משמעותית של זירו בפרט ושל הכלים החשמליים בכלל. רק צריך לסגור את הפער שבין היכולות הגבוהות של האופנוע ושל המנוע לבין קיבול הסוללה וטווח הרכיבה.

  • רכיבה ראשונה: TM EN250Fi דגם 2020

    רכיבה ראשונה: TM EN250Fi דגם 2020

    בוחנים: אלעד גבאי ואלעד ששון; צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: מנוע חזק, התנהגות דינמית ומתלים, משקל, ארגונומיה ותנוחת רכיבה, ביצועים, טווח שימושים
    • חסרונות: כידון צר וגבוה
    • שורה תחתונה: ה-EN250Fi ממצב את מעמדו לשנת 2020 כאחד מאופנועי האנדורו האיכותיים בקטגוריית הרבע ליטר 4T. כלי מרוצים מעולה – ישר מהקופסה.
    • מחיר: 68,000 ש"ח
    • מתחרים: ק.ט.מ 250EXC-F, הוסקוורנה FE250, שרקו SEF-R250, ימאהה WR250F, הונדה CRF250RX
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 4 פעימות, 249.5 סמ"ק, קוטר 77.0 מ"מ, מהלך 53.6 מ"מ, 4 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק עם 2 מפות ניהול מנוע, 6 הילוכים עם קלאץ' בתפעול הידראולי, התנעה רגלית וחשמלית, שלדת קורה כפולה מאלומיניום, מזלג טלסקופי הפוך של קאיאבה בקוטר 48 מ"מ עם קארטרידג' סגור וכיוונים מלאים, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של TM בעל כיוונים מלאים (אופציה לאוהלינס TTX FLOW), דיסק קדמי בקוטר 270 מ"מ עם קליפר צף ומשאבה של ברמבו, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ עם קליפר ומשאבה של ניסין, מיכל דלק 7.5 ל', צמיגים 90/90-21, 120/80-18

    צפו במבחן הווידאו:

    צילום ועריכת וידאו: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ה-EN250Fi הוא אופנוע ותיק של TM Racing בישראל. זהו הרבע ליטר 4 פעימות של החברה האיטלקית היושבת בפזארו שבצפון איטליה, והדגם עובר אבולוציה ושיפורים בכל שנה.

    לשנת 2020 ה-EN250Fi ממשיך באבולוציה ומקבל מספר שיפורים. בראש ובראשונה הוא מותאם לתקנות יורו 5 ומקבל ניהול מנוע חדש למערכת ההזרקה (עם 2 מפות לבחירה ממתג על הכידון) ומערכת פליטה חדשה וכפולה מהסעפות ועד דודי הפליטה. נציין שה-EN250Fi מגיע עם מערכת הזרקה אלקטרונית כבר מ-2010.

    פרט לכך יש עיצוב חדש, עם מסיכה קדמית חדשה לחלוטין הכוללת פנס LED, וכמובן עדכוני גרפיקה. מערכת הבולמים מקבלת עדכונים וכיוונים חדשים, והיא מציעה מזלג הפוך של קאיאבה בקוטר 48 מ"מ מטיפוס קארטרידג' סגור, ובולם אחורי של TM המחובר עם מערכת לינקים לזרוע אחורית מאלומיניום – גם היא מייצור עצמי של TM.

    השלדה עשויה בעבודת יד מקורות אלומיניום, כשחלקים רבים כמו משולשי ההיגוי ונאבות הגלגלים מכורסמים מאלומיניום וגם הם בייצור עצמי של חברת הבוטיק. פרט לאלו יש הרבה חלקי איכות כמו בלמים של ברמבו ושל ניסין וחישוקים של אקסל.

    TM EN250Fi דגם 2020
    TM EN250Fi דגם 2020

    ביצועים

    ה-EN250Fi הוא כלי מרוץ, קשוח חד ומהיר. המנוע מכוון למשוך חזק לכל אורך עקומת הסל"ד, והוא זריז מאוד כך שאת הכוח מקבלים מרגע שחרור הקלאץ'. הכוח נבנה מהר, וממשיך באופן ליניארי עד למעלה הסל"ד ללא התפוצצויות כוח. המנוע חזק מאוד ובעל תגובה מיידית, אבל הוא מאוד אינטואיטיבי ונותן תחושה של קלות תפעול, הוא לא מתפרץ ולא מפתיע בתגובות שלו.

    ל-EN250Fi יש שתי מפות ניהול מנוע – אחת אגרסיבית וחזקה והשנייה מתונה יותר, כשהבחירה נעשית על-ידי מתג שנמצא על הכידון, גם תוך כדי רכיבה. את המתונה יותר אהבנו בעיקר בשטח טכני וחלק, שם הורדת הכוח לקרקע מתונה יותר ועוזרת לייצר אחיזה ולמנוע החלקה של הגלגל האחורי. עם המפה המתונה יש גם בקרת אחיזה, שזה פיצ'ר מעולה. המפה האגרסיבית מיועדת לשטחים פתוחים יותר או לרוכבים שאוהבים את הגז שלהם חזק ואגרסיבי. ההבדל, אגב, מורגש.

    מערכת הפליטה בתצורה של 2 סעפות ודודים נפרדים, אחד בצד ימין והשני בשמאל. ב-TM טוענים לפליטה משוחררת יותר תוך עמידה בתקנות זיהום אוויר ורעש, אבל גם לבלימת מנוע מינימלית, ואכן ל-EN250Fi יש פחות בלימת מנוע ממרובעי הפעימות המקבילים, שזה יתרון גדול לדעתנו. בנוסף, מערכת הפליטה איכותית ואין צורך להחליף אותה במערכת תחליפית משוחררת. החיסרון בתצורה כזאת הוא כמובן יותר סיכוי לפגיעה בסעפות, אם כי הדודים קשוחים ומוסתרים היטב מאחורי הפלסטיקה.

    מערכת הבולמים בשילוב השלדה הקשוחה שומרת על קו ולא מפתיעה במהירויות. היא קשיחה למדי, אך יחד עם זאת מספקת ספיגה טובה והידראוליקה מעולה. ה-EN250Fi פונה בחדות ושומר על הקו, וזה אחד הכלים היותר יעילים למשל לספיישלים צפופים או מהירים. יחד עם זאת, קשיחות הבולמים הקשתה עלינו מעט בשטח טכני צפוף ובמהירויות נמוכות, שם הרגשנו שהיא מעט קשיחה מדי. מאידך, בשטח טכני, למשל בעליות תלולות וצפופות, קל להוריד רגליים ו'לפדל' למעלה עם הרגלים – ה-EN נמוך והמשקל יושב נמוך ואחורנית. כך או כך, מערכת הבולמים וההתנהגות הדינמית הם מהיתרונות הגדולים יותר של ה-EN250Fi, כשהבולמים האלה הם מהשילובים הטובים יותר שאנחנו מכירים באופנועי אנדורו. גם הבלמים חדים ומתפקדים מעולה וחזק, כשהדיסק הקדמי בקוטר 270 מ"מ וגדול מהמקובל בקטגוריה.

    מכונת ביצועים חזקה, חדה ומדויקת
    מכונת ביצועים חזקה, חדה ומדויקת

    איך זה מרגיש?

    נתחיל בנראות ובבנייה של ה-EN250Fi בפרט ושל TM בכלל. פרט לגרפיקה שעדיין מגיעה עם מדבקות ויניל במקום הזרקה בפלסטיק, אין פינה בכלי הזה שלא קיבלה נגיעה של אופנוע פקטורי מהאיכות הגבוהה ביותר. הברגים מוזהבים וסופר-איכותיים, שלדת האלומיניום עם ריתוכים ברמה גבוהה, כרסומי אלומיניום ב-CNC בכל פינה – כולל בחיבורי השלדה על מנת להפחית במשקל, גלגלים עם חישוקי אקסל כחולים ונאבות מכורסמות, משולשי היגוי מכורסמים מאלומיניום, סעפות, אגזוזים, בולמים, מכסים, פקקים – כמעט הכל בייצור עצמי של TM ובאיכות גבוהה. הנאה לעיניים ובייק-פורן במיטבו.

    כמו כל אופנועי האנדורו של TM, גם ה-EN250Fi הוא אופנוע קומפקטי, כשהוא נותן תחושה שהוא קטן יותר מכלים אחרים. התחושה הזו נובעת בראש ובראשונה בגלל ממד הרוחב הצר במיוחד. גם המשקל נמוך, לפחות בתחושה.

    למרות ש-TM הוא אופנוע איטלקי, תנוחת הרכיבה שונה מעט מאופנועים האירופאים ודומה יותר לאופנועים יפניים, כלומר רוכב שיגיע מאופנועי אנדורו אירופאים יצטרך פרק הסתגלות קצר.

    אחד מהמאפיינים שמורגשים מיד הוא היציבות הגבוהה של ה-EN250Fi. כך למשל, בשבילים מהירים עם בורות, בתלוליות או בפניות חדות ה-EN משייט במהירויות גבוהות בלי בעיה ושומר על הקו באופן מושלם תוך ספיגה מעולה. בסינגלים וספיישלים קל מאוד לשנות כיוון ולשמור על קצב גבוה, ובפניות קל להשכיב את הכלי ולחזור חזק ומהר לגז. ה-EN250Fi הוא חזק ואגרסיבי שדורש מהרוכב כל הזמן גז.

    הכידון המקורי נתן תחושה מעט מוזרה, כשהוא צר וגבוה יותר מהמקובל בכלים אחרים, וזה כנראה הדבר היחיד שהיינו מחליפים ב-EN250Fi. מיכל הדלק, בשונה משאר אופנועי האנדורו, נמצא מאחור, מבנה שמוריד משקל מהחלק הקדמי ונותן הרגשה קלה. חלק מעניין בכלים של TM לשנת 2020 הוא פנס ה-LED הראשי שנראה מעולה, ולדעתנו נראה פחות רפלקטורים שבורים הודות למעבר לפנס LED קומפקטי ועמיד.

    מכלולי קצה - אופנוע בוטיק
    מכלולי קצה – אופנוע בוטיק

    סיכום ועלויות

    ה-TM Racing EN250Fi הוא אופנוע אנדורו יפהפה שבנוי ברמה הגבוהה ביותר שיש – ממש אופנוע בוטיק. למעשה, למעט תוספת מיגונים, ואולי התאמה אישית כמו החלפת כידון, אין סיבה לשדרג בו כלום, שכן הוא מציע חלקי איכות והוא בנוי היטב.

    הרבע ליטר 4 פעימות של TM מכוון לרכיבת אנדורו אמיתית: רכיבה מהירה, מרובת פניות, קפיצות ומכשולים, רכיבת סינגלים מהירה וכמובן רכיבת שבילים ושטחים פתוחים. מאידך, הוא פחות מתאים לאנדורו צפוף ולאקסטרים-אנדורו טכני – למשל לעליות טכניות מרובות סלעים. לסוג כזה של רכיבה היינו לוקחים את אחיו הדו-פעימתי. רוכבים מהירים ומתחרים באליפויות אנדורו ייהנו מאוד מהיתרונות הדינמיים של ה-EN250Fi, שכן הוא אופנוע מהיר שמשרה ביטחון רב ומאפשר לפתוח הרבה גז ומוקדם.

    ה-EN250Fi מתומחר ב-68,000 ש"ח – שזה באמצע טווח המחירים של המתחרים הישירים שלו לקטגוריה (ק.ט.מ – 72,900 ש"ח, הוסקוורנה – 74,510 ש"ח, שרקו – 62,900 ש"ח, שרקו פקטורי – 72,900 ש"ח, הונדה – 66,131 ש"ח). בהתחשב בכך הוא מגיע עם מכלולי איכות ושאין צורך להוסיף או לשפר בו שום חלק – המחיר הזה מצוין ומהווה תמורה טובה לכסף., שכן מקבלים פה הרבה מאוד.

    השורה התחתונה היא שמדובר במכונת מרוצים ישר מהקופסה, וכמו שכבר כתבנו – לדעתנו 2020 הולכת להיות שנת הפריצה של TM Racing בישראל.