קטגוריה: רכיבה ראשונה

  • רכיבה ראשונה: דוקאטי מונסטר 2021

    רכיבה ראשונה: דוקאטי מונסטר 2021

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: עיצוב מודרני יפהפה, מנוע טסטהסטרטה 11 מעלות מעולה, התנהגות דינמית חדה ומדויקת, חבילת אלקטרוניקה ובקרות,
    • חסרונות: זווית צידוד כידון, נפח מיכל דלק, פליטת חום לרגליים
    • שורה תחתונה: המונסטר מתקרב ליפן עם שלדת האלומיניום, אבל מתחדד בהתנהגות, משתפר באלקטרוניקה, וגם נראה מעולה
    • מחירים: 87,000 ש"ח למונסטר, 92,000 ש"ח למונסטר+
    • מתחרים: ק.ט.מ 890 דיוק, ימאהה MT-09קוואסאקי Z900אפריליה טואונו 660
    • נתונים טכניים: מנוע L-טווין טסטהסטרטה 11 מעלות, 937 סמ"ק, 111 כ"ס ב-9,250 סל"ד, 9.5 קג"מ ב-6.5 סל"ד, 4 שסתומים לצילינדר, דזמודרומיק, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות בקוטר 53 מ"מ, 6 הילוכים על קלאץ' רב-דיסקי רטוב בתפעול הידראולי, שלדת אלומיניום, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 130 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד ומנגנון לינקים, כיוון עומס קפיץ, מהלך גלגל 140 מ"מ, צמד דיסקים חצי צפים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ברמבו 32 ומשאבה רדיאלית, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ עם קליפר 2 בוכנות, מערכת ABS להטיה, בסיס גלגלים 1,474 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ (800 מ"מ עם מושב נמוך, 775 מ"מ עם מושב נמוך וקיט הנמכה לבולמים), מיכל דלק 14 ל', משקל מלא 188 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, 3 מצבי רכיבה (ספורט, תיור, אורבן), 3 מצבי כוח מנוע, ABS להטיה ב-3 מצבים, בקרת אחיזה ב-8 מצבים, בקרת ווילי, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת זינוק, פנסי LED היקפיים, אורות יום אוטומטיים, ביטול מאותתים אוטומט, מסך TFT בגודל "4.3

    צפו בווידאו – דוקאטי מונסטר 2021 ברכיבה ראשונה:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    הדוקאטי מונסטר המקורי, בעיצוב האייקוני של מעצב העל מיגל גלוצי, הוצג בשנת 1992, והוא אחד הכלים החשובים של דוקאטי בכל הזמנים. לאורך כמעט 30 שנה, שבהן נמכרו יותר מ-350 אלף מונסטרים מכל הדגמים ובכל הנפחים, המונסטר היה הלחם והחמאה של דוקאטי – אופנוע שהכניס מזומנים באופן שוטף, יצר יציבות כלכלית ואפשר לדוקאטי לפתח דגמים נוספים.

    אם מחלקים את המונסטרים לתקופות, אז בין 1993 ל-2007 זו התקופה הראשונה, שבה היו מונסטרים מ-600, דרך 750, 900 ועד 1,000 סמ"ק. ב-2008 המונסטר קיבל מתיחת פנים משמעותית ראשונה, ואפשר לומר שזה כבר הדור העיצובי השני. הדור הזה עבר מתיחות פנים ואבולוציה במשך כעשור וחצי, והוא אפילו קיבל מנועים מקוררי נוזל בנפחים 821 ו-1,200 סמ"ק.

    לשנת 2021, שהיא השנה ה-29 של המונסטר, בדוקאטי מציגים את הדור העיצובי השלישי של המונסטר. להבדיל מכל המונסטרים מהעבר, שלצד השם מונסטר בא מספר המציין את נפח המנוע, המונסטר החדש נקרא רק מונסטר, בלי ציון הנפח. זה, אגב, עומד על 937 סמ"ק של מנוע הטסטהסטרטה 11 מעלות המוכר והאיכותי.

    אבל העניין פה הוא לא המנוע, אלא השלדה. אחד מסימני ההיכר של המונסטרים לאורך השנים (ושל דוקאטי בכלל) היה שלדת מסבך משולשי הפלדה. כאן היא פינתה את מקומה לשלדת אלומיניום קדמית עם מנוע המשמש כגורם נושא עומס מרכזי. דוקאטיסטים רבים עיקמו את האף, שכן שלדת מסבך משולשי הפלדה הייתה גם אלמנט עיצובי המזוהה מאוד עם המונסטר, וכאן הוא נעלם. אבל חייבים לומר שתצורת שלדת האלומיניום עבדה מצוין ב-MotoGP כשג'יג'י דלינייה החליף את השלדה הוותיקה באחת מאלומיניום, והיא עובדת מעולה בפניגאלה V4 ו-V2, וגם באופנוע הסופרבייק של דוקאטי, אז למה לא במונסטר? אגב, גם שלדת הזנב, הזרוע האחורית והחישוקים – כולם חדשים במונסטר החדש.

    דוקאטי מונסטר 2021
    דוקאטי מונסטר 2021

    העיצוב הוא אחד האלמנטים החזקים במונסטר החדש. הוא שומר על קווי המתאר המוכרים של המונסטר, עם פנס עגול, קונטור מיכל הדלק, מנוע L-טווין גדול וחשוף וזנב מינימליסטי, אבל הוא קופץ שנות אור קדימה, והוא מודרני לחלוטין – שלא לומר עתידני. בדוקאטי לוקחים את עיצוב המונסטר רחוק קדימה, ומצהירים שיש כבוד למונסטר ולעיצוב האייקוני, ולכן קווי המתאר, אבל אנחנו בכל זאת 30 שנה קדימה. העיצוב החדש והמינימליסטי מקצץ 2.5 ליטרים מנפח מיכל הדלק, שעומד כעת על 14 ליטרים בלבד.

    המנוע הוא כאמור הטסטהסטרטה 11 מעלות (זווית חפיפת השסתומים) בנפח 937 סמ"ק המוכר לנו מדגמים נוספים של דוקאטי, והוא מחליף את מנוע ה-821 שפורש לגמלאות. כאן בגרסה הזו הוא מפיק 111 כ"ס ו-9.5 קג"מ, אחרי ההתאמה ליורו 5. הוא מציע מנגנון הנעת שסתומים דזמודרומיק, וגם מצמד רב-דיסקי רטוב.

    הבולמים נשארו כמעט זהים לדגם היוצא, עם מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ ובולם יחיד עם מנגנון לינקים מאחור, כשהכיוון היחיד הוא לעומס הקפיץ בבולם האחורי. הבלמים אימתניים, עם צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ, קליפר ומשאבה רדיאליים ומערכת ABS להטיה, והצמיגים – פירלי דיאבלו רוסו III – במידות הספורטיביות המקובלות.

    בצד האלקטרוניקה מערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי רכיבה, 3 מצבי כוח מנוע, מסך TFT חדש בגודל "4.3, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת זינוק, בקרת אחיזה, בקרת ווילי, מערכת ABS להטיה, ביטול מאותתים אוטומטי ופנסי LED היקפיים.

    גרסת המונסטר+ מקבלת גם מסיכת חזית מינימליסטית, כיסוי למושב המורכב, וכן צביעה כהה ייחודית.

    שלדת אלומיניום - לראשונה במונסטר
    שלדת אלומיניום – לראשונה במונסטר

    ביצועים

    המונסטרים לדורותיהם תמיד היו כלים עם אספירציות ספורטיביות במקרה העדין, וספורטיביים מאוד בדגמי הקצה. המונסטר החדש שומר כמובן על המאפיינים הללו, ולוקח אותם קדימה ל-2021.

    את המנוע אנחנו אוהבים מאוד, וכבר כתבנו עליו בדגמי המולטיסטראדה 950, ההיפרמוטארד 950 והסופרספורט 950. זה מנוע טכנולוגי מצוין, חזק בקצה הסקאלה ומביא את המונסטר מהר מאוד ל-200 קמ"ש ויותר, אבל העניין הגדול בו הוא הגמישות הרבה: כ-80% מהמומנט הרב מתקבלים פה כבר ב-3,000 סל"ד, כך שיש כוח זמין בכל סל"ד, וההתעסקות בתיבת ההילוכים – הארוכה והמדויקת – הופך לפחות שכיח. נציין שהקוויקשיפטר כצפוי עובד מצוין.

    המנוע הזה משלב באופן מצוין יכולות ספורטיביות כמו כוח, תגובת מצערת וזריזות בטיפוס בסל"ד, יחד עם נוחות ושימושיות יום-יומיות. לכן הוא מתאים לליין רחב כל כך של דגמים. במצב החזק ביותר הוא מספק את מלוא ההספק עם תגובת מנוע ספורטיבית, חדה ומיידית. במצב הביניים הוא מספק את מלוא ההספק עם תגובת מנוע מרוסנת יותר, ואילו במצב המתון ביותר הוא מספק 75 כ"ס עם תגובת מצערת מתונה לתנאי אחיזה ירודים כמו גשם או אספלט עירוני חלקלק.

    מאפיין חשוב של המנוע המעולה הזה הוא חלקות הפעולה והתפעול שלו, שבאים יחד עם חספוס עדין ונעים. מנוע הטסטהסטרטה 11 מעלות עבר אבולוציה רבה בשנים האחרונות, ומבחינתנו הוא שואף לשלמות – בכל אחד מהדגמים שבו הוא מותקן. פנינה מוטורית אמיתית, גם כאן במונסטר.

    מנוע הטסטהסטרטה 11 מעלות - פנינה מוטורית
    מנוע הטסטהסטרטה 11 מעלות – פנינה מוטורית

    גם ההתנהגות הדינמית טובה מאוד, כצפוי. המונסטר החדש שוקל 188 ק"ג משקל מלא, שהם 18 ק"ג פחות מהמונסטר 821 אותו הוא מחליף, וזה מורגש מאוד גם בעלייה על הכלי כשהוא סטטי וגם כשהמונסטר בתנועה. כך למשל ההיגוי זריז מאוד, וכך דם שינויי כיוון מהירים. יחד עם זאת, המונסטר שומר על יציבות גבוהה – על אף שבסיס הגלגלים התקצר ב-6 מ"מ ביחס לדגם היוצא, וכעת הוא עומד על 1,474 מ"מ.

    מערכת הבולמים טובה. הספיגה טובה והמתלים כאמור שומרים על יציבות ואף תומכים היטב ברכיבה ספורטיבית. יחד עם זאת, על אף שההידראוליקה טובה למדי ועומדת היטב במפרט וביכולות הדינמיות של המונסטר החדש, היינו רוצים לראות פה כיווני הידראוליקה לשיכוך הכיווץ וההחזרה – גם מלפנים וגם מאחור. אם כבר שוברים מסורת ועוברים לשלדת אלומיניום, אז שגם הבולמים יעברו להיות מתכווננים.

    כך או כך, ההתנהגות הדינמית של המונסטר היא טובה, זריזה, קל לקפל אותו לפניות – גם במקומות צפופים וטכניים, והוא בעל זמישות גבוהה מאוד כמו אופנועים קטנים משמעותית. ועל אף שהמונסטר מעולה בצפוף, הוא עובד מצוין גם בפניות מהירות ובסוויפרים. אופנוע ספורטיבי רב-תכליתי עם ביצועים מודרניים.

    והבלמים. הו, הבלמים! בדוקאטי התקינו מערכת בלמים חזקה מאוד הכוללת רכיבים איכותיים – על אופנוע ששוקל פחות מ-190 ק"ג. התוצאה היא בלמים אימתניים ששותלים את הפרונט באספלט – עם הון עוצמה והמון רגש בידית. כל זה, אגב, מגובה במערכת ABS להטיה הכוללת 3 מצבי התערבות, כולל אחד המשחרר את הגלגל האחורי לחופשי ומיועד לרכיבת מסלול או רכיבה ספורטיבית במיוחד.

    אופנוע זמיש, ביצועים טובים מאוד
    אופנוע זמיש, ביצועים טובים מאוד

    איך זה מרגיש?

    תנוחת הרכיבה במונסטר החדש היא 'מונסטרית' אופיינית, כלומר פלג גוף עליון זקוף למדי עם ידיים הנשלחות קדימה לכידון שטוח. בדוקאטי שמרו על הארגונומיה המונסטרית המוכרת, אבל עשו דיאטה רצחנית לממד הרוחב. כך למשל, אזור מיכל הדלק והברכיים כל כך צר, שהוא מזכיר כלים בנפחי 300 ו-400 סמ"ק – רחוק מאוד מכלים בנפח 900 ו-1,000 סמ"ק. מדהים כמה שהוא צר וקומפקטי, וזה מתכתב היטב עם ההתנהגות הדינמית הזמישה ועם יכולת הקיפול לפניות.

    המונסטר גם נוח למדי. אל תצפו לאיכות חיים באוכף של מוליטיסטראדה, אבל ביחס לנייקד המצב לא רע. המושב נוח גם לאורך זמן, תנוחת הרכיבה הזקופה לא מעייפת, ורק היעדר מיגון הרוח בשילוב זרועות פרושות לצדדים עלולים לעייף את הרוכב ולהגביל את מהירות השיוט ארוך הטווח לסביב 150-140 קמ"ש. בטווח המהירויות האלה, אגב, המנוע מגרגר חצי בעצלתיים, ורק מחכה להאיץ מהיציאה מהפנייה.

    איכות הבנייה, החומרים והגימור ברמה גבוהה מאוד – כמו בכל האופנועים של דוקאטי מהשנים האחרונות. בכלל, מאז שדוקאטי נרכשה על-ידי אאודי שופרה מאוד האיכות הכללית של המוצרים, והם הפכו להיות סופר-פיין. גם המונסטר הוא כזה, וזה מורגש בכל מקום באופנוע.

    ביחס ישר לאיכות המוצר, גם הידידותיות למשתמש גבוהה, והמונסטר החדש קל מאוד לרכיבה וידידותי מאוד. בטח שמתם לב שגם את זה אנחנו אומרים על כל האופנועים של דוקאטי בתקופה האחרונה, וזה נכון וחשוב – שכן זהו אחד המהפכים החשובים של החברה בעשור האחרון.

    לידידותיות הזו אחראים גם איכות הבנייה וההרכבה, אבל גם האלקטרוניקה – שכמו בכל האופנועים של דוקאטי היא מתקדמת, ובעיקר עובדת מצוין ולא מורגשת. בדוקאטי תפרו חבילת אלקטרוניקה המתאימה לסגמנט וכוללת את חבילת הבטיחות (ABS להטיה, בקרת אחיזה ב-8 מצבים), אבל גם בקרת ווילי, בקרת זינוק, קוויקשיפטר ו-3 מצבי רכיבה. הכל כאמור עובד מעולה, מרחיב את טווח השימושים של המונסטר, ובעיקר הופך את המונסטר לידידותי לרוכב – אופנוע ספורטיבי, אבל ידידותי.

    בעיר ,לעומת זאת, המונסטר יהיה פחות יעיל. זה גם החום שנפלט רגלי הרוכב – תופעה אופיינית למנועי יורו 4 ויורו 5 – וגם זווית צידוד הכידון המוגבלת שתקשה על השתחלויות בין מכוניות. המונסטר אוהב כבישים פתוחים יותר, ושם הוא זורח.

    קומפקטי וצר, גימור מעולה
    קומפקטי וצר, גימור מעולה

    סיכום ועלויות

    יש דוקאטיסטים אדוקים שפחות מרוצים מהמונסטר החדש, מפני שהוא זונח את שלדת מסבך משולשי הפלדה המסורתית ועובר לשלדת אלומיניום קדמית, וגם עף קדימה בעיצוב למקומות מודרניים-עתידניים. הגישה הרומנטית הזו מוכרת ומקובלת, בטח לרוכבים שאצלם האופנוע מנגן על הרגשות ועל הלב.

    יחד עם זאת, השינוי לדעתנו מחויב המציאות כדי להישאר תחרותי בשוק תובעני עם כלים מצוינים ומודרניים. וזה לא רק חבילת האלקטרוניקה המכובדת, אלא גם המנוע המעולה, ושלדת האלומיניום שמאפשרת ממד רוחב צר במיוחד והורדת משקל מסיבית. וזה בעיקר העיצוב העתידני והיפהפה. כאן אנחנו חייבים לציין שככל שמתבוננים במונסטר יותר – כך יותר מתאהבים בפרטים הקטנים ובשילוב שבין אלמנטים 'מונסטריים' בני 30 שנה לבין עיצוב מודרני-עתידני. אחד הכלים היפים לדעתנו.

    מחירו של המונסטר החדש עומד על 87 אלף ש"ח, ומטפס עד 92 אלף ש"ח למונסטר+ הכולל מסיכת חזית קטנה, כיסוי למושב המורכב וצביעה ייחודית. המחיר הזה גבוה משל מתחרהו הישיר – הק.ט.מ 890 דיוק, והוא מתמקם כסמן הימני של קטגוריית הנייקדים הבינוניים-גדולים המאוד פופולרית. לא זול, אבל אופנוע מעולה, מודרני ויפהפה. העתיד על-פי דוקאטי.

  • רכיבה ראשונה: דגמי האנדורו של בטא 2022

    רכיבה ראשונה: דגמי האנדורו של בטא 2022

    בוחנים: יותם כסיף, אסי ארנסון, אביעד אברהמי; צילום: אופק דנון.

    דגמי האנדורו של בטא לשנת הדגם 2022 מבטאים את המשך האבולוציה בדגמי ה-RR והקרוסטריינר. רכבנו על הדו-פעימתיים – ה-RR250, ה-RR300 עם המנוע החדש והקרוסטריינר 300. 

    לשנת 2022 השיקו בבטא דור מעודכן של דגמי ה-RR – ליין האנדורו של בטא, הכולל ארבעה דגמים דו-פעימתיים (125, 200, 250 ו-300 סמ"ק) ועוד רביעיית דגמי ארבע פעימות (350, 390, 430 ו-480 סמ"ק). השינוי הראשון הבולט לעין הוא הגרפיקה האדומה החדשה לדגמי 2022, שמאוד בולטת בשטח.

    צפו בווידאו: רכיבה ראשונה על דגמי האנדורו של הוסקוורנה 2022

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מנוע ה-300 סמ"ק הדו-פעימתי חדש כמעט לגמרי, עם צילינדר בעל קוטר גדול יותר ומהלך בוכנה קצר יותר, בוכנה חדשה, גל ארכובה חדש ושסתום כוח חדש. בבטא גם הוסיפו משתיק בעל קוטר קטן יותר לשיפור הנשימה בסל"ד גבוה. בנוסף, ה-RR300 וה-RR250 קיבלו מצמד משודרג עם קפיצים חדשים.

    דגם הקרוסטריינר של בטא חדש גם הוא לשנת 2022. ה-XTrainer הוא אופנוע אנדורו קטן מידות עם מנוע דו-פעימתי. למעשה, זהו אופנוע אנדורו ששלדתו הוקטנה לכ-85% מגודלה של שלדת אופנוע אנדורו בגודל מלא. גובה המושב למשל נמוך ב-20 מ"מ לעומת דגמי האנדורו (910 מ"מ לעומת 930 מ"מ), ומשקלו היבש עומד על 99 ק"ג. הכלי כולו תוכנן להיות ידידותי יותר למשתמש. לדוגמה, הבולמים שונים ורכים יותר משל דגם ה-RR המקצועי עם מהלך מתלה של 270 מ"מ (לעומת 295 מ"מ ב-RR) ותחזוקת הכלי נגישה וקלה יותר. הוא גם מגיעה בגרפיקה אחרת של לבן-אדום-כחול שנראית במציאות טוב.

    בטא RR200 דגם 2022 - מנוע חדש
    בטא RR200 דגם 2022 – מנוע חדש

    כנהוג אצל בטא, פריסת הדגמים מתקיימת בשלושה מועדים – קודם דגמי הקרוסטריינר, לאחר מכן ה-RR, ומספר חודשים אחר כך גם ליין דגמי ה-RR רייסינג, שנבדלים מדגמי האנדורו בתחום הבולמים ובעוד חלקי מרוץ, ומיועדים בעיקר למתחרים או לרוכבים ברמה מקצועית.

    אנחנו לקחנו להתרשמות את דגמי הקרוסטריינר 300, ה-RR250 ו-RR300 – כולם חדשים לגמרי עם 0 ק"מ על השעון, יחד עם אורח בדמות ה-RR200 של שנת 2020 שליווה את המבחן.

    קרוסטריינר 300

    על המתכון לקרוסטריינר כבר דיברנו: בבטא לקחו את ה-300RR הדו-פעימתי, וחוץ מהנפח פשוט הקטינו הכל. המנוע הוא של דגם ה-300RR, והוא שומר על אותן מידות קוטר קדח ומהלך בוכנה, אבל יש בו כמה שינויים קלים. ראשית, יחס הדחיסה נמוך במעט, הפתחים בצילינדר (פורטים) מתוכננים מעט שונה, אם כי עדיין יש שסתום כוח לפליטה הניתן לכוונון וסעפת הפליטה צרה באזור פתח הפליטה, מה שמקנה יותר כוח נשלט בסל"ד נמוך ובינוני. השלדה קטנה יותר, הספק המנוע נמוך יותר, המזלג ההפוך של ZF בקוטר 43 מ"מ לעומת 48 מ"מ ב-RR, מהלכי המתלים קצרים יותר, והמשקל בהתאם קל מעט יותר. הקרוסטריינר מיועד מצד אחד לרוכבים מתחילים שנרתעים מאופי אספקת הכוח של מנועים דו-פעימתיים או מהגובה והקשיחות של אנדורו מודרני, ומנגד, גם רוכבים מנוסים עשויים להפיק ממנו יותר בהרבה פחות מאמץ.

    בטא קרוסטריינר 2022
    בטא קרוסטריינר 2022

    הרכיבה המשותפת עם דגמי ה-RR חיזקה את דעתנו שהקרוסטריינר מתאים להרבה מרוכבי האנדורו בישראל. המנוע חלק וקל לשימוש, לא מאיים ולא מתפרץ, וזה מאפשר לפתוח את המצערת מוקדם יותר וחזק יותר בלי לחשוש מהתהפכות אחורה או מאיבודי אחיזה. יתרון נוסף הוא שהקרוסטריינר נמוך יותר ומאפשר להיעזר ברגליים כשצריך.

    ברכיבה חזקה מהלך המתלים המוגבל ורכות הבולמים מורגשים וקל למדי לסגור מתלים, אבל, כאמור, ברוב המקרים רוכב הקרוסטריינר יעמוד בכבוד בקצב של דגמי האנדורו הקרביים יותר. קל מאוד לרכוב עליו ולייצר קצב מהיר בפחות מאמץ, ולדעתנו זהו אחד הדגמים המומלצים ביותר לרוכבי השטח הישראלים. הטיעון המנצח ביותר הוא מחירו הנמוך משמעותית מדגם ה-RR300, שב-53,985 ש"ח (51,985 ש"ח לדגם ה-250) חוסך כ-11,000 ש"ח לעומתו.

    מתאים מאוד לרוכבי הובי
    מתאים מאוד לרוכבי הובי

    RR250 / RR300

    כמו עם המתחרים מבית ק.ט.מ / הוסקוורנה / גאס גאס, צמד הדו-פעימתיים הגדולים פופולריים מאוד בשוק הישראלי. כאמור, המנוע בגרסת ה-300 סמ"ק חדש, כשבשני הדגמים צמד בולמי ה-ZF עברו כיול מחודש, המצמד אמור להיות עמיד יותר והגרפיקה חדשה, אדומה ובולטת בשטח.

    המנוע החדש של גרסת ה-300 חזק מאוד, חלק מאוד ובאופיו מאפשר לרכוב על סל"ד נמוך ובינוני לטובת קרקע עם אחיזה עלובה כמו הקרקע הישראלית בשיא הקיץ, או להתפוצץ איתו בקטע קישור על שביל או בתאוצה לעלייה קשוחה. ההבדלים לעומת ה-250 סמ"ק בעיקר בתחומי הסל"ד הבינוני והגבוה – שם, באופן הגיוני, הנפח הגדול חזק יותר. יחד עם זאת, מנוע ה-300 החדש חלק מאוד בתחומי הסל"ד הנמוכים ומאפשר גרגור איטי ורגוע תוך התקדמות החלטית. מפתיע בהתחשב בכך שקוטר הצילינדר גדל לעומת מהלך הבוכנה שקטן, שכן ציפינו להתנהגות רייסרית יותר וקיבלנו מנוע סופר-נשלט ונעים לשימוש. גל האיזון עושה גם כן את שלו, מעלים את רוב הוויברציות ומחליק את עבודת המנוע ואת הרכיבה. לדעתנו מנוע ה-300 הזה הוא אחד המנועים הטובים שיש כיום בסגמנט.

    מנוע חזק, חלק ונעים לשימוש
    מנוע חזק, חלק ונעים לשימוש

    ה-250 הוא אופנוע האנדורו הדו-פעימתי הוורסטילי ביותר, והוא מתאים מאוד  לקהל הישראלי. יש לו את כל הכוח שצריך לכל משימה, הוא נשלט וידידותי, חלק מאוד ומוריד את הכוח לקרקע מצוין – בטח כשמדובר במנוע 2 פעימות. על ה-300, רוכבים פחות מתקדמים עלולים להתעייף מהר מתגובות המנוע הגדול ומהכוח בסל"ד בינוני-גבוה.

    בולמי ה-ZF של בטא פשוט טובים. הם מאפשרים את הצמדת הגלגלים לקרקע על המצע השבור והמבולגן, סיפקו ספיגה טובה ובטחון רב במהירות נמוכה, כמו-גם בגבוהה, ולא התרגשו מנחיתות מגובה רב. כמו כל אופנוע אנדורו מודרני, צמד הכלים קלים לרכיבה מתגלגלת שהיא לא ב-100% מאמץ, ונעזרים בבולמים יציבים מאוד, אשר סופגים מצוין ומספקים לרוכב ביטחון.

    קרוסטריינר 300 ו-RR300
    קרוסטריינר 300 ו-RR300

    סיכום ועלויות

    בבטא ממשיכים בתהליך האבולוציה, וליין דגמי האנדורו של 2022 ממשיך ומשתבח. אלו אופנועים מרשימים ואיכותיים שמתאימים למרבית רוכבי האנדורו העממיים בישראל, ומי שדורש יותר יקבל את המענה מדגמי הרייסינג.

    לעומת דגמי ה-TPI של ק.ט.מ והאחים לפלטפורמה יש משהו משעשע בשימוש בצ'וק כשהמנוע קר, אבל כיול הקרבורטור יוצר מנוע חלק, לא מווברץ ובעיקר חזק. נדאג למבחן השוואתי בשביל להבין אם יש יתרון להזרקה, אבל ברכיבה פרטנית לא הרגשנו בשום מקום שצריך יותר מזה. נזכיר שיצא לנו לרכוב בצד גם על גרסת ה-200 סמ"ק שהצטרפה למבחן בגרסת 2020, וכולנו הסכמנו שזה השילוב המנצח מבחינתנו, כשניתן לנצל כל אספקט מהמנוע בלי לסכן ובלי להסתכן.

    הבולמים, הבלמים ושאר המכלולים מתפקדים כמצופה על הצד הטוב ביותר. נציין שוב שמבחינתנו הקרוסטריינר הוא הכלי הנכון ביותר עבור חלק גדול מרוכבי ההובי בישראל: יעייף פחות, יסכן פחות, וברוב המקרים יעמוד בקצב של שאר הכלים ואפילו ייתן ערך מוסף במקומות בהם צריך להיעזר ברגליים בשביל לעבור.

    בטא היא חברה איטלקית קטנה ששורשיה הולכים אחורה לתחילת שנות ה-1900. החברה ממוקדת בתחום השטח בטריאל ואנדורו (ובקרוב גם במוטוקרוס) וזה בא לידי ביטוי ביכולות השלמות של דגמי האנדורו. יתרון נוסף הוא במחירים הנמוכים לעומת המתחרים. כך יוצא שדגמי האנדורו של בטא הם אלטרנטיבה מעולה בשוק אופנועי האנדורו הישראלי, כשהם ממשיכים בתהליך האבולוציה, ממשיכים להשתפר, ומציעים חבילה מעולה לרוכב הישראלי – בכל נפח ולכל רמת רכיבה.

    מחירים:

    • RR125 – מחיר 50,985 ש"ח
    • RR200 – מחיר 60,985 ש"ח
    • RR250 – מחיר 62,985 ש"ח
    • RR300 – מחיר 64,985 ש"ח
    • RR350 – מחיר 67,985 ש"ח
    • RR390 – מחיר 67,985 ש"ח
    • RR480 – מחיר 68,985 ש"ח
    • קרוסטריינר 250 – מחיר 51,985 ש"ח
    • קרוסטריינר 300 – מחיר 53,985 ש"ח

  • רכיבה ראשונה: דוקאטי סטריטפייטר V2 בהשקה עולמית

    רכיבה ראשונה: דוקאטי סטריטפייטר V2 בהשקה עולמית

    • יתרונות: עיצוב, קונספט, מנוע, התנהגות דינמית, אלקטרוניקה ובקרות
    • חסרונות: דורש כבישים מושלמים, בליפר לא תמיד עובד חלק, זווית צידוד כידון קטנה
    • שורה תחתונה: פניגאלה V2 ערום עם עיצוב מטריף של הסטריטפייטר המודרני – מכונת ביצועים מודרנית מרגשת
    • מחיר: 129,000 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה MT-10, אפריליה טואונו 1100, ק.ט.מ 1290 סופר דיוק R
    • נתונים טכניים: מנוע L-טווין סופרקואדרו, 955 סמ"ק, 153 כ"ס ב-10,750 סל"ד, 10.34 קג"מ ב-9,000 סל"ד, 4 שסתומים לצילינדר, דזמודרומיק, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, קירור נוזל, 6 הילוכים עם מצמד מחליק בתפעול הידראולי, שלדת מונוקוק אלומיניום, מזלג טלסקופי שוואה BPF בקוטר 43 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ, זרוע חד-צדית עם בולם יחיד של זקס, כיוונים מלאים, מהלך 130 מ"מ, משכך היגוי זקס, צמד דיסקים קדמיים 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ברמבו 4.32, דיסק אחורי 245 מ"מ, בסיס גלגלים 1,465 מ"מ גובה מושב 845 מ"מ, משקל מלא 200 ק"ג, מיכל דלק 17 ל', צמיגים 120/70ZR17, 180/60ZR17
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצבי רכיבה, מצבי כוח מנוע, מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה 8 מצבים, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע, כיול גלגלים אוטומטי, קוויקשיפטר ואוטובליפר, פנסי LED עם אורות יום אוטומטיים, כיבוי מאותתים אוטומטי; אופציה לדאטה אנלייזר מבוסס GPS, מערכת מולטימדיה, אפליקציית דוקאטי, מערכת למניעת גניבה

    צפו בווידאו: דוקאטי סטריטפייטר V2 בהשקה עולמית

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    אחרי הפניגאלה V4, הפניגאלה V2 והסטריטפייטר V4, בדוקאטי משלימים את משפחת הכלים הספורטיביים שלהם עם הסטריטפייטר V2, כשהרעיון הוא שלכל פניגאלה תהיה גם גרסת סטריטפייטר עירומה – אבל לא פחות אלקטרונית ולא פחות ביצועיסטית. הסטריטפייטר V2, שהוצג בחודש שעבר שנתיים אחרי הפניגאלה V2, הוא למעשה פניגאלה V2 ערום שמקבל את העיצוב הרדיקלי של הסטריטפייטר V4.

    מנועו של הסטריטפייטר V2 החדש זהה למנוע הסופרקואדרו בנפח 955 סמ"ק שבפניגאלה V2. ההספק כאן עומד על 153 כ"ס ב-10,750 סל"ד (מעט פחות מ-155 כ"ס של הפניגאלה) והמומנט על 10.3 קג"מ ב-9,000 סל"ד, כאשר בסטריטפייטר ההינע הסופי קצר יותר מאשר בפניגאלה (45/15 לעומת 43/15) – לטובת יותר מומנט ופחות מהירות מרבית, כלומר יותר שימושיות בחיי היום-יום, או לחלופין – יותר יעיל לווילי'ז.

    דוקאטי סטריטפייטר V2
    דוקאטי סטריטפייטר V2

    השלדה היא מסוג מונוקוק מאלומיניום, כשהמנוע הוא הגורם נושא העומס העיקרי. למעשה, השלדה מהווה את תיבת האוויר – שמגיע אליה מצמד הכונסים שבחזית האופנוע. הבולמים הקדמיים של שוואה, מסוג BPF בקוטר 43 מ"מ, הבולם האחורי של זקס, וכולם מתכווננים באופן מלא. יש גם משכך היגוי של זקס, וגם הוא ניתן לכיוון, והזרוע האחורית החד-צידית ארוכה ב-16 מ"מ מאשר בפניגאלה V2. הבלמים של ברמבו, עם דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים מדגם M4.32, ויש גם משאבה קדמית רדיאלית בקוטר 18 מ"מ. הסטריטפייטר V2 שוקל 178 ק"ג משקל יבש, והוא מגיע עם צמיגי פירלי דיאבלו רוסו קורסה IV עם המידה המיוחדת 180/60 מאחור.

    הסטריטפייטר V4 כולל את כל האלקטרוניקה המודרנית שבדוקאטי יודעים ליישם. יש חיישן למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, שמאפשר יישום של מערכות האלקטרוניקה והבקרות המתקדמות: ABS להטיה מהדור האחרון, בקרת אחיזה עם 8 מצבים וניתוק, בקרת ווילי ב-3 מצבים, קוויקשיפטר מקורי ל-2 הכיוונים, בקרת בלימת מנוע, פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני בגודל "4.3. יש גם מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה.

    מבחינת העיצוב, הסטריטפייטר V2 נאמן לחלוטין לעיצוב הקרבי והרדיקלי של אחיו הגדול, הסטריטפייטר V4, כשגרסת ה-V2 מגיעה ללא הכנפונים של הסטריטפייטר V4 הבכיר – אם כי ניתן להוסיף אותן מקטלוג החלקים.

    פניגאלה V2 ערום בעיצוב של הסטריטפייטר V4
    פניגאלה V2 ערום בעיצוב של הסטריטפייטר V4

    ביצועים

    נתחיל בכך שהסטריטפייטר V2 הוא מכונת ביצועים מטורפת. קל להתייחס אליו בתור האח הקטן של הסטריטפייטר V4, אבל צריך לזכור שמדובר בנפח מנוע הקטן בסך הכל ב-150 סמ"ק מה-V4, וכי אחרי הכל הפלטפורמה היא של הפניגאלה V2 הביצועיסט, יש פה מכלולי איכות ויותר מ-150 כוחות סוס שמחכים להתפרץ, כך שזה אמנם אח קטן, אבל פראייר הוא ממש לא.

    המנוע כמובן חזק מאוד, והוא בעיקר ספורטיבי וחובב סל"ד. יש מומנט סביר בסל"ד נמוך, אבל המנוע הזה מתחיל לחיות בסל"ד ביניים, והוא שמח כשדוחפים אותו לקצה – שם הוא אוהב להיות. הוא מספק חספוס טוויני אופייני לדוקאטי, אולם הוא חלק יחסית – בעיקר במעלה הסל"ד כשהוא מסתובב מהר מאוד ומעלים ויברציות ורעשים מכאניים לסאונד מהנה של יללת פליטה.

    התאוצות, כמובן, משכרות, כשהסטריטפייטר V2 מוריד לקרקע את מלוא ההספק דרך כל ההילוכים, בזמן שהגז לא נסגר בזכות הקוויקשיפטר. תוך שניות הוא מגיע ל-200 קמ"ש, ועל הישורת הארוכה של מסלול מונטהבלנקו שבדרום ספרד ראינו 260 קמ"ש על מסך ה-TFT, כשלמנוע היה עוד מה לתת ורק פנייה מס' 1 המתקרבת אילצה אותנו לסגור את הגז ולעבור לבלמים. אלו, כצפוי, עוצמתיים ומלאי רגש. מערכת הבלימה פה זהה לחלוטין לזו של הפניגאלה V2, כשרק רפידות הבלם הוחלפו ל'עדינות' יותר, כדי שתספקנה קצת פחות עוצמת בלימה. ובכן, עוצמת בלימה זה הדבר האחרון שחסר בסטריטפייטר V2.

    מכונת ביצועים ברמות הגבוהות
    מכונת ביצועים ברמות הגבוהות

    גם ההתנהגות הדינמית היא לחלוטין פניגאלה V2 – בטח ובטח על המסלול. ההיגוי זריז והחלטי, ויחד עם זאת הסטריטפייטר V2 יציב מאוד, ומאפשר לרוכב להתרכז בתכנון המשך המסלול. וזה נכון לא רק על מסלול המרוצים, אלא גם בכביש הציבורי. שינויי כיוון מתבצעים כמעט בכוח המחשבה בלבד, כשהכידון הרחב לחלוטין מקל על ההיגוי ביחס לפניגאלה, וכך גם תנוחת הרכיבה המעט זקופה יותר.

    מערכת המתלים קשיחה וספורטיבית, והיא יודעת לעמוד בעומסים גבוהים ביותר – כמו כל האופנוע – כשהסטריטפייטר V2 מתמודד היטב עם שילובי עומסים גבוהים כמו בלימה חזקה אל תוך פנייה, כולל החלקה של הגלגל האחורי. על המסלול, כאמור, היא אפשרה יציבות גבוהה ביותר שתורגמה לרכיבה מהירה ולקיצוץ זמני הקפה. בכביש הציבורי, לעומת זאת, היא תפקדה מצוין כל עוד האספלט היה באיכות גבוהה. הסטריטפייטר V2 פחות אוהב אספלט שבור, גלי או באיכות ירודה, שכן מערכת הבולמים הקשיחה מזעזעת אותו, יחד עם הרוכב, ולאורך זמן זה מעייף.

    אז הסטריטפייטר V2 הוא מכונת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר, ועל אף שהוא עודן מעט ביחס לפלטפורמת הפניגאלה V2 עליו הוא יושב – זה עדיין אופנוע ספורט טהור, קרבי ואגרסיבי, שאוהב מהירויות גבוהות ועומסים גבוהים, שם הוא חי ושם הוא מצטיין, ומדרבן את הרוכב להגיע לשם. מכונת ריגושים על מלא.

    גם בכביש הציבורי
    גם בכביש הציבורי

    איך זה מרגיש?

    הסטריטפייטר V2 הוא כאמור אופנוע קשיח וקשוח. במעבר מאופנוע ספורט לסטריטפייטר, בדוקאטי ביצעו כמה שינויים כך שה-SF יתאים יותר גם לכביש הציבורי – בבלמים, בבולמים, ביחסי ההעברה, וכמובן בקונספט ובארגונומיה. כך למשל המושב רחב ונוח יותר, הרגליות זזו מעט קדימה, ובעיקר הכידון השטוח והגבוה ביחס לקליפ-אונים של הפניגאלה V2. התנוחה החדשה מציבה את הרוכב זקוף יותר מאשר בפניגאלה כמובן, אולם עדיין יש רכינה ספורטיבית קדימה.

    וכזה הוא הסטריטפייטר V2 – ספורטיבי לגמרי, אבל מתאים יותר לכביש הציבורי מאשר הפניגאלה הסופר-ספורטיבי. זה אומר שכל מכלול באופנוע הזה מדרבן את הרוכב לדחוף עומסים גבוהים, ושלמרות התנוחה הזקופה יותר – הסטריטפייטר V2 הוא מכונת ביצועים ממש כמו אחיו הספורטיבי. זה גם אומר שעל המסלול הוא לא פחות טוב מאשר בכביש, והוא משלב בצורה מיטבית רכיבת מסלול עם רכיבת כביש ספורטיבית ומרגשת.

    מערכות האלקטרוניקה פה זהות לחלוטין לאלו של הפניגאלה V2, וכמעט זהות לאלו של הפניגאלה והסטריטפייטר V4 הבכירים. זה אמור שבסטריטפייטר V2 תמצאו מערכות אלקטרוניקה ובקרות ברמה הגבוהה ביותר שיש כיום לאופנועים ספורטיביים.

    המון אלקטרוניקה בשירות הרוכב
    המון אלקטרוניקה בשירות הרוכב

    על המסלול רכבנו במצב 'מרוץ', שבו כוח המנוע מקסימלי והבקרות מתערבות מעט מאוד – מה שאומר שאפשר להחליק את הגלגל האחורי בתאוצה חזקה (דריפט) ותחת בלימה (סלייד) – כמובן אם האחיזה בין צמיגי הפירלי דיאבלו רוסו קורסה IV לבין האספלט המשובח תאפשר את זה. אפשר גם להרים את הגלגל הקדמי לרמה גבוהה למדי, ומהעבר השני בלימת המנוע מקסימלית. בכביש הציבורי רכבנו במצב 'כביש', שבו הבקרות מתערבות יותר ומאפשרות לרוכב פחות טווח החלקה, אבל עדיין מספיק לצורכי כביש ספורטיביים, ואפילו ספורטיביים מאוד.

    בדוקאטי מאפשרים לרוכב לכוון לעצמו את כל אחד ממצבי הרכיבה – מכוח המנוע, דרך בלימת המנוע, רמת ההתערבות של בקרת האחיזה ושל ה-ABS להטיה, וכן את בקרת הווילי ובקרת הסלייד. הכל נעשה דרך ממשק המשתמש HMI המשלב בין בית המתגים השמאלי ומסך ה-TFT הצבעוני והאינפורמטיבי.

    איכות החלקים והמכלולים ברמה הגבוהה ביותר שיש, ורואים זאת בכל מקום. אם זה החלקים המכאניים כמו המנוע, השלדה, המתלים, הגלגלים והבלמים, אם זה בחלקי הפלסטיק השונים, ואם זה באלקטרוניקה ובבקרות. כבר כתבנו בעבר שלא בעיה לקחת חלקי איכות ולחבר אותם יחד, אבל החוכמה היא לייצר מכל החלקים האלה אופנוע אחד שלם עגול מלוטש ומהוקצע – ואת זה עשו בדוקאטי כאן בסטריטפייטר V2, ובגדול.

    מכלולי שלדה איכותיים תומכי ביצועים
    מכלולי שלדה איכותיים תומכי ביצועים

    למרות היותו של הסטריטפייטר V2 אופנוע ספורטיבי וביצועיסטי למהדרין, וברמות הגבוהות ביותר, בהחלט אפשר להגיד עליו שהוא קל לרכיבה – וזה לא סותר אחד את השני. חלקות התפעול של ה-SF, החלקים והמכלולים האיכותיים והחיבור והסינרגיה ביניהם, היעדר הגסות בתפעול – ואף העידון שבתפעול, וכמובן מערכות האלקטרוניקה והבקרות המאוד מתקדמות ואיכותיות – כל אלו יוצרים גם אופנוע שלם איכותי ועגול, אבל גם אופנוע קל לרכיבה. אל תטעו – זה לא אופנוע למתחילים אלא אופנוע ספורט-קצה שמיועד לרוכבים שיודעים להזיז אופנוע, אבל אלו ייהנו מאופנוע שמצד אחד מספק ביצועים ברמה הגבוהה ביותר, אולם מצד שני עושה זאת בעידון ובקלות – מה שמאפשר לרוכב להתרכז ברכיבה החזקה. בצד החסרונות נציין את זווית צידוד הכידון הקטנה, שנובעת מהיותו של הסטריטפייטר מבוסס על אופנוע ספורט-קצה, וכן את הבליפר (קוויקשיפטר להורדת הילוכים), שלא תמיד עבד חלק – בעיקר בתחומי סל"ד נמוכים.

    הסטריטפייטר V2 הוא אחת הדוגמאות הטובות ביותר שיש לתהליך שעבר על דוקאטי בעשור וחצי האחרון, וביתר שאת מאז אאודי נכנסה לתמונה – האיכות גבוהה, הגימור מעולה, הטכנולוגיה מתקדמת, והתוצאה היא ביצועים ברמה גבוהה עם קלות רכיבה. אופנוע סופר-פיין ברמות הגבוהות.

    ומילה על העיצוב. הוא כמעט זהה לסטריטפייטר V4 הגדול והקרבי, כשבדוקאטי שמרו על אלמנטים שהגיעו ישירות מהפניגאלה – כמו יחידת הזנב היפהפייה ומיכל הדלק, כשכל יחידת החזית היא מהסטריטפייטר V4 – למעט היעדר הכנפונים האווירודינמיים, שאותם ניתן להוסיף מקטלוג החלקים של דוקאטי, ואפילו ניתן לבחור בין כנפוני קרבון לכאלו מפלסטיק. בדוקאטי מציינים שעיצוב החזית והפנסים הראשיים הוא בהשראת דמות הג'וקר מבאטמן, אבל אחרי הכל הסטריטפייטר V2 נראה מיליון דולר, והוא אחד האופנועים היותר סקסיים שיש כיום. גם על כבישי דרום ספרד הוא משך המון תשומת לב ומבטים, וזה לא מפליא. מכונה סופר-סקסית בכל אספקט.

    ומעל הכל - אופנוע מלוטש וידידותי לרוכב
    ומעל הכל – אופנוע מלוטש וידידותי לרוכב

    סיכום ועלויות

    בדוקאטי משלימים את משפחת הפניגאלה והסטריטפייטר. בנפח הגדול יש את הפניגאלה V4 ואת הסטריטפייטר V4 עם מנוע הארבעה צילינדרים בתצורת V4 בנפח 1,103 סמ"ק, כשלשניהם גרסה רגילה וגרסת S מאובזרת יותר (בעיקר בבולמים חשמליים סמי-אקטיביים, אבל לא רק), יש את הפניגאלה V2 – ממשיך דרכו של הפניגאלה 959 – וכעת מתווספת אליו גרסת סטריטפייטר.

    למעשה, הסטריטפייטר V2 הוא הסטריטפייטר ה'בינוני' הראשון של דוקאטי מאז הסטריטפייטר 848, שהיה האח הקטן של הסטריטפייטר 1100 לפני קצת יותר מעשור. על-ידי המהלך הזה בדוקאטי מאפשרים ללקוחות אפשרויות בחירה רבות יותר – בעיקר לרוכבים אשר התחברו לקונספט הסטריטפייטר היפהפה והביצועיסט של דוקאטי, אבל לא מעוניינים באופנוע גדול ומוגזם כמו ה-V4 האימתני והטוטאלי, אלא באופנוע שפוי יותר – עד כמה שניתן להגיד על אופנוע קצה כמו ה-V2 'שפוי'.

    כי אחרי הכל, מדובר במכונת קצה סופר-ספורטיבית וסופר-ביצועיסטית, כזאת שתספק ביצועים ברמה הגבוהה ביותר – בכביש הציבורי ועל מסלול המרוצים – ותדרבן את הרוכב להגיע לשם. כדי לספק את הביצועים האלה, הדוקאטי סטריטפייטר V2 מצויד במנוע אימתני, במכלולי שלדה איכותיים, במערכות אלקטרוניקה מתקדמות ביותר, ובחיבור מושלם ומדויק של כל החלקים והמכלולים יחד למכונה אחת איכותית ומגומרת.

    מחירו של הדוקאטי סטריטפייטר V2 נקבע על 129 אלף ש"ח. עשירייה פחות מהפניגאלה V2, וכ-23 אלף ש"ח פחות מהגרסה הרגילה של הסטריטפייטר V4. זה האופנוע הפחות יקר במשפחת הפניגאלה והסטריטפייטר של דוקאטי, אבל הוא מציע המון מכל דבר – הרבה יותר מכל מה שרוכב ספורטיבי צריך, רק בצורה פחות מוגזמת מהסטריטפייטר V4.

    ואחרי הכל, הסטריטפייטר V2 הוא אופנוע קצה שיספק ערימות של חיוכים וארגזים של ריגוש לרוכב, ואת הרכיבה הרוכב ירגיש היטב בגוף גם יומיים אחרי.

  • רכיבה ראשונה: הונדה פורצה 350

    רכיבה ראשונה: הונדה פורצה 350

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: כוח מנוע, אבזור, גימור, עיצוב, התנהגות דינמית, נפח אחסון
    • חסרונות: גובה מושב, מחיר
    • שורה תחתונה: קטנוע מאובזר ומפנק ברמה הגבוה ביותר; תוספת הנפח מחדדת את ההבדלים מגרסת ה-250
    • מחיר: 38,223 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה איקסמקס 300, קימקו דאונטאון 350i, קימקו אקסייטינג 400
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 330 סמ"ק, 28.8 כ"ס, 3.25 קג"מ, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, שלדת פלדה, מתלה קדמי טלסקופי בקוטר 33 מ"מ, צמד בולמים אחוריים, דיסק קדמי 256 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, בקרת אחיזה HSTC ניתנת לניתוק, אורך 2,147 מ"מ, בסיס גלגלים 1,510 מ"מ, גובה מושב 780 מ"מ, משקל מלא 184 ק"ג, מיכל דלק 11.7 ל', צמיגים 120/70R15, 140/70R14

    צפו בווידאו: מסביב להונדה פורצה 350

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ההונדה פורצה 300 נולד כבר ב-2013, וב-2018 קיבל שדרוג משמעותי, אך אלינו הגיע רק הדגם המוקטן המיועד לשווקים מצומצמים – הפורצה 250, שמתאים למדרגות הביטוח הארכאיות הייחודיות לארצנו. שנה מאוחר יותר עשה עלייה הדגם הגלובלי, ההונדה פורצה 300, והוא נבחן כאן ואף ניצח את מבחן קטנועי ה-300 סמ"ק שערכנו ב-2019. קיים גם דגם 125, אך הוא נמצא בקטגוריה אחרת מכל בחינה.

    השנה השיקה הונדה את הפורצה 350 שמחליף את ה-300, ושמלבד נפח המנוע המוגדל הוא גם עומד בתקנות יורו 5. המשקף הוגדל ב-40 מ"מ, והמשקל עלה מעט ועומד על 184 ק"ג. נעשו גם שינויי עיצוב קלים לשיפור האווירודינמיות אך הם כמעט ואינם נראים לעין. שאר הקטנוע זהה לדגם היוצא.

    אותה שלדה וגלגלים, אותם בולמים ובלמים, האבזור המפנק נשאר ודבר לא נוסף: מערכת ABS, בקרת אחיזה הניתנת לניתוק, תאורת LED היקפית, המשקף הקדמי מתכוונן באופן חשמלי מהכידון, שפע אינפורמציה בלוח השעונים, שקע USB ומפתח קרבה.

    אז האם תוספת של 50 סמ"ק משנה משהו? ספוילר קטן – כן! אבל לא רק בגלל המנוע המוגדל – נסביר את עצמנו בהמשך.

    הונדה פורצה 350
    הונדה פורצה 350

    ביצועים

    כמעט כל המבחן הזה יהיה זהה למבחן של הפורצה 300, ואף של הפורצה 250 – שהרי הקטנועים זהים, ולכן נתחיל מהשוני הגדול – המנוע. המנוע החדש מצוין. הוא חזק, מושך יפה בכל מהירות, חלק ושקט. המנוע מפיק כ-29 כ"ס שמביאים אותו למהירות מרבית של 155 קמ"ש על השעון, שהם כ-140 קמ"ש אמיתיים ומדודים. אחת התלונות היחידות שהיו לנו כנגד הפורצה 300 במבחן ההשוואתי הייתה המנוע החלש ביחס למתחרים. כעת הפורצה לא יסבול מרגשי נחיתות מול אף אחד מאותם קטנועים.

    לפורצה 350 התנהגות כביש מצוינת. ההיגוי שלו קל וחד בפניות והוא שומר על יציבות במהירויות גבוהות. המתלים קשיחים אך משככים היטב את הנסיעה, ותורמים ליציבות ולנוחות שברכיבה על הפורצה. הבלמים חזקים ומלאי רגש, ובקיצור, דבר לא השתנה והפורצה נשאר קטנוע נוח, איכותי ומדויק לרכיבה.

    המנוע גדל ב-50 סמ"ק, הביצועים נותרו מצוינים
    המנוע גדל ב-50 סמ"ק, הביצועים נותרו מצוינים

    איך זה מרגיש?

    ההונדה פורצה היה ונשאר קטנוע מהודר, מאובזר ומפנק. מפתח הקרבה הוא אביזר ממכר. אפשר להניע ולדומם, לנעול את הכידון או לפתוח את תא המטען או תא הדלק, ללא צורך בהורדת כפפות ושליפת המפתח.

    מתחת למושב יש תא אחסון ענק המכיל בקלות שתי קסדות. בנוסף יש תא כפפות עמוק שאליו ייכנס בקבוק מים או תרמוס ללא בעיה, ובצידו מדף קטן לטלפון ליד שקע USB לטעינה.

    לוח השעונים הגדול כולל צמד שעונים אנלוגיים יפים וקריאים, למהירות ולסל"ד, וביניהם צג LCD בתצוגה נגטיבית (רקע שחור וכיתוב בהיר). בעבר כתבנו שהיינו מעדיפים שהתצוגה תהיה רגילה למען נוחות הקריאה, אבל הפעם לדעתנו היה אפשר להחליף את כל לוח השעונים בצג TFT מודרני. אולי בדגם הבא?

    ועד אז ללוח השעונים של הפורצה יש שפע של מידע: תצוגה קבועה של כמות הדלק, חום המנוע, שעה, מתח המצבר וטמפרטורת הסביבה, ושתי תצוגות מתחלפות הניתנות לשינוי משני כפתורים על צידו השמאלי של הכידון: כפתור A המאפשר לבחור בין שני מדי מרחק ותצרוכת דלק ממוצעת או זמן הקפה, וכפתור B שמעביר בין קילומטראז' מצטבר, טווח נסיעה משוער ותצרוכת דלק בזמן אמת. יש גם נורות אזהרה שונות לבקרת אחיזה, ABS וכו'. עוד על הכידון נמצא כפתור לביטול בקרת האחיזה, וכפתורים לצופר ולמאותתים, ואת המתג ששולט במשקף החשמלי. כל המתגים נראים נהדר ונותנים תחושה של איכות.

    הפורצה קטנוע גדול ומרווח, ומדרסי הרגליים הארוכים מאפשרים לשנות את תנוחת הרגליים בקלות מתחת הישבן ועד לרגליים שלוחות לפנים. המראות ממוקמות הרחק לפנים ומספקות שדה ראייה טוב. קל לכוון אותן, וכל היחידה – כולל מאותתי ה-LED המשולבים – ניתנת לקיפול פנימה.

    המושב מעט גבוה אך רחב ונוח, ולנוסע יש צמד ידיות אחיזה גדולות לאחוז בהן – וכנראה יש בהן צורך כי המורכבת שלנו התלוננה שהיא מחליקה קדימה על המושב. אין כל בעיה לרכב על הפורצה שעות, גם בהרכבה. רק הרימו את המשקף החשמלי למצב הגבוה ביותר, וברכינה קלה אתם בבועה שקטה ורגועה ללא שום רוח. כמובן שבעיר אפשר בלחיצה להנמיך את המשקף וליהנות מהרוח. פשוט תענוג.

    ההבדלים מגרסת ה-250 סמ"ק מתחדדים
    ההבדלים מגרסת ה-250 סמ"ק מתחדדים

    סיכום ועלויות

    ההונדה פורצה 350 ממשיך להחזיק את הרף של אבזור, נוחות ויוקרה. פרט לסעיף המנוע דבר לא השתנה – וטוב שכך. אבל בשביל זה – בשביל 50 סמ"ק – שווה לטרוח ולהציג קטנוע חדש? ובכן, התשובה היא כן.

    להונדה פורצה 300 היו שני חסרונות: היה חסר לו מעט כוח והיה לו אח קטן – הפורצה 250 – שנתן כמעט את אותה החבילה במחיר טוב יותר ועם יתרון של יותר מ-1,000 ש"ח בעלות השנתית של ביטוח החובה. למעשה, הסיבה העיקרית נגד קניית הפורצה 300 הייתה הפורצה 250.

    50 סמ"ק, 4 כוחות סוס ו-10 קמ"ש במהירות הסופית הן תוספת קטנה, אבל בהשוואה לגרסת ה-250 כבר מדובר על 100 סמ"ק, 6 כ"ס ו-20 קמ"ש – מספיק כדי להצדיק את התוספת במחיר עבור מי שרוכב למרחקים ארוכים, או מרכיב באופן קבוע, או פשוט רוצה קטנוע חזק ומהיר באופן משמעותי מהפורצה 250.

    כך שהונדה גם יישרה קו עם המתחרים, על הנייר הוא גם מעט יותר חזק ומהיר מהימאהה איקסמקס 300 (אך היכולות הדינמיות של האיקסמקס עדיין עדיפות), וגם יצרה מדרגה מהדגם הקטן יותר (לא שזה רלוונטי להונדה העולמית, שכן גרסת ה-250 סמ"ק נמכרת רק בישראל ובטורקיה).
    לסיכום, התוספת הקטנה עושה את ההבדל. הפורצה נשאר הקטנוע המאובזר והמפנק ביותר שכסף יכול לקנות, ומדובר בלא מעט כסף – יותר מכל המתחרים. יש לו התנהגות כביש מצוינת גם בעיר וגם במהירויות גבוהות, ועכשיו יש לו גם מנוע שנותן לו את הערך המוסף לעומת אחיו הקטן וממצב אותו מחדש מול המתחרים.

    תודה לגיא לויט על העזרה בהפקת המבחן.

    עלויות טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 527 ש"ח
    • 12,000 ק"מ – 877 ש"ח
    • 24,000 ק"מ – 2,036 ש"ח
    • סה"כ ל-24,000 ק"מ – 3,440 ש"ח

  • רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ג'וימקס Z פלוס

    רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ג'וימקס Z פלוס

    • יתרונות: משקל, תנוחת רכיבה, גובה מושב, תא מטען, לדגם 250 – מדרגת ביטוח
    • חסרונות: יכולת ספורטיבית נמוכה יכולות דינמיות
    • שורה תחתונה: שיפור קטן שמוסיף לכלי המוצלח, וכרגע כמעט ללא מתחרים בשוק
    • מחיר: 27,985 ש"ח ל-250 ו-28,985 ש"ח ל-300
    • מתחרים: קימקו דאונטאון 250i
    • נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 249.4 / 278.3 סמ"ק, קירור נוזל, 21.5 / 25.6 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, משקל מלא 185 ק"ג, בסיס גלגלים 1,550 מ"מ, גובה מושב 747 מ"מ, מיכל דלק 12.0 ל׳, צמיגים 120/70-14, 140/60-13
    • לרכיבת מבחן על הסאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס – לחצו על הקישור

    צפו בווידאו: מסביב לסאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס:

    מה זה?

    ג'וימקס, הדגם האיקוני של סאן-יאנג שמוכר לכל רוכב בישראל כבר מ-2005, מקבל שדרוג נוסף וסימן הפלוס נוסף לשמו. הג'וימקס זד הוצג רק לפני שנתיים, כלל עדכון מקיף לשלדה ולעיצוב, וזכה לדיאטה במשקל של 10 ק"ג ודיאטה במחיר של כ-2,000 ש"ח. הדגם החדש עבר רענון נוסף בעיצוב עם צמד פנסי LED קדמיים ותאורת LED אחורית, התאמה של המנוע לתקנות יורו 5, ובדגם ה-300 גם בקרת אחיזה TCS. עם כל השינויים האלו הג'וימקס זד פלוס שבר את הדיאטה של קודמו והחזיר קצת את המשקל (אך הוא עדיין לא במידות פלוס) ואף הוסיף למחיר.

    סאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס - ב-250 וב-300 סמ"ק
    סאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס – ב-250 וב-300 סמ"ק

    ביצועים

    המנוע של הסאן-יאנג ג'וימקס 250 זד פלוס חלק וחזק, ומושך היטב ביציאה מרמזור, בתאוצת ביניים ובכביש המהיר. למעשה הוא כל כך טוב שקשה להבין למה בכלל שמישהו ירצה את דגם ה-300 – זאת עד שרוכבים עליו. הג'וימקס 300 זד פלוס עוד יותר חזק, ולמרות שהמנוע המותאם לתקנות יורו 5 מפיק כמעט שני סוסים פחות מקודמו – אין זה מורגש. בנסיעות בין-עירוניות ארוכות ה-300 שמר על מהירות שיוט תוך פחות מאמץ למנוע מה-250. גם בהרכבה הביצועים נפגעו פחות, ובאופן כללי הרכיבה עליו קצת יותר מהנה מאשר על אחיו הקטן.

    הסאן-יאנג ג'וימקס 250 זד פלוס הגיע ל-140 קמ"ש על השעון (123 קמ"ש אמיתיים מדודים ב-GPS), וזאת כשמד הסל"ד נמצא עמוק בתחום האדום מעל 9000 סל"ד. ה-300 מראה את אותה המהירות על השעון ונמדד על 132 קמ"ש אמיתיים, והוא מתקשה לטפס לתוך התחום האדום של מד הסל"ד.

    מנוע ותמסורת טובים וחלקים
    מנוע ותמסורת טובים וחלקים

    התנהגות הכביש של הג'וימקס זד פלוס ממוצעת למדי. הגענו לציון זה משקלול של שני סעיפים: היגוי טעון שיפור ויציבות טובה. כמו הזד הקודם וכמו כל קודמיו בשושלת, גם הג'וימקס זד פלוס מתאפיין בהיגוי מעורפל ובנטייה ליפול לתוך הפנייה. בנוסף, בפניות חדות בעיר קיבלנו מהגלגל האחורי תחושה שהוא עומד לאבד אחיזה – אף כי הוא לא איבד אחיזה אפילו פעם אחת. רק תחושה מעורפלת שמזכירה לנו שלג'וימקס זד פלוס, כמו לכל ג'וימקס, אין יכולות ספורטיביות. מנגד, היציבות הכיוונית טובה מאוד. הזד פלוס נשאר יציב גם במהירות סופית ללא כל נדנודים או תחושה מעורפלת בכידון. גם בפניות מהירות – בעיקולים בכביש מהיר או יציאה וכניסה למחלפים, הג'וימקס זד פלוס שומר על הקו ונוסך ביטחון על הרוכב.

    מבחינת נוחות הנסיעה, המתלים של הג'וימקס זד פלוס נוקשים, אבל סופגים את תחלואות כבישי תל-אביב בצורה מספקת. במעבר מהיר מעל מהמורה הזעזוע מורגש, אך אינו עובר לעמוד השדרה של הרוכב. לעתים אף מתנתק הרוכב מהמושב, אך כשהוא נוחת חזרה המתלים לא סוגרים מהלך. הבלמים עוצרים היטב את הכלי ומספקים מספיק רגש ומשוב.

    בסך הכל חבילת ביצועים ממוצעת שאינה שונה בהרבה מהדגמים הקודמים בשושלת הג'וימקס.

    התנהגות ממוצעת
    התנהגות ממוצעת

    איך זה מרגיש?

    הג'וימקס זד פלוס, כמו הדגם הקודם, הוא קטנוע ידידותי ונוח. מדרס הרגליים ארוך וניתן לשלוח את הרגליים קדימה אל מתחת לכידון הרחב. הוא גם מרווח למדי, ותנוחת הרכיבה מאפשרת שליטה מלאה בעיר ורכיבה נוחה בנסיעות ארוכות. המושב הונמך ב-13 מ"מ לעומת הדגם הקודם, אם כי גם הוא היה קל לשליטה בתנועה עירונית. המושב גם קיבל ריפוד חדש, אך נראה שהוא קטן במעט (או שהישבן שלנו גדל – גם זו אפשרות). הוא נוח בסך הכל אף כי לאחר זמן מה הרגשנו כאב קל בישבן, אך הוא נשאר קל גם לאחר נסיעה ארוכה ולא הפריע לנו לרכוב ברצף שעות.

    מיגון הרוח טוב למדי, והמשקף שקוף ואינו מעוות את העובר דרכו. ניתן לכוון את גובה המשקף באמצעות 4 ברגים להתאמה טובה יותר לרוכב – כמו בזד הקודם. מתחת למשקף נמצא את אותו לוח שעונים הכולל שני שעונים אנלוגיים – מהירות ומד סיבובי מנוע – וביניהם מסך LCD עם תצוגת קילומטראז', שעון, מד דלק ומד חום מנוע, ובדגם ה-300 גם חיווי ל-TCS. לוח השעונים בסיסי אבל נאה ויעיל, ועל אף שהוא מיושן אין אנו רואים שום צורך להחליף אותו. המגרעה היחידה שלו היא נטייה להשתקפויות.

    כלי ידידותי
    כלי ידידותי

    סביבת הרוכב נעימה ופונקציונאלית, צמד המראות המורכבות על הכידון מספקות שדה ראייה מצוין ובנויות באיכות סבירה – כמו כל שאר הקטנוע. בתא הכפפות הקדמי יש שקע USB לטעינה מהירה של טלפון נייד ומקום לטלפון בכל גודל כמעט – רק חבל שהתא אינו ננעל. הפנס הקדמי הבודד הוחלף בצמד פנסים נאים, וכעת גם התאורה האחורית היא תאורת LED – אך למאותתים יש עדיין נורות רגילות. נחכה לשדרוג שלהן בדגם הזד פלוס פלוס.

    מתחת למושב יש תא ענק המכיל בקלות שתי קסדות מלאות עם קצת עודף מקום לכפפות או פאוץ' קטן. מצידי המושב יש ידיות אחיזה נוחות למורכב, ורגליות המורכב נפתחות בלחיצה – אך לפעמים התקשינו לסגור אותן.

    גם לאחר יום רכיבה ארוך חשבנו שהג'וימקס זד פלוס אולי לא קטנוע מפנק, אבל הוא קטנוע נוח מאוד.

    המשך האבולוציה של הדגם הוותיק והמוצלח
    המשך האבולוציה של הדגם הוותיק והמוצלח

    סיכום ועלויות

    אז האם השדרוג האחרון, הפלוס, הכרחי? האם הוא מועיל או גורע, פלוס או מינוס? העמידה בתקנות יורו 5 לא באמת משנה משהו עבור הקונה הפוטנציאלי, ותאורת LED אחורית גם היא לא מה שיגרום לבעל דגם הזד לשדרג לפלוס. לעומת זאת המשקל עלה מעט, ההספק ירד מעט (בדגם ה-300) והמחיר התייקר ב-3,000 ש"ח. על הנייר היינו מעדיפים להישאר עם הדגם הקודם, אבל בפועל, ברכיבה על שני הקטנועים החדשים, הם השאירו רושם אפילו יותר טוב מהדגם הקודם. הם נוחים, קלים לתפעול, חזקים, ואף יפים.

    דגם ה-250 יהיה קנייה מצוינת עבור רוב הרוכבים שמחפשים קטנוע מנהלים ללא יומרות ספורטיביות. הוא מתאים לנסיעה עירונית ובין עירונית. הוא יחסוך מהרוכב את העלייה במדרגת הביטוח לדגם ה-300 המייקרת את ביטוח החובה בכאלף ש"ח (אך מערכת ה-TCS שב-300 נותנת הוזלה של כ-125 ש"ח). למי בכל זאת נמליץ לשלם את התוספת? למי שרוב נסיעותיו ארוכות טווח, למי שנוסע הרבה עם מורכב, או למי שפשוט מוכן לשלם בשביל עוד קצת כוח ועוד קצת בטיחות.

    צמד הסאן-יאנג ג'וימקס זד פלוס נותנים תחושה של אבולוציה נוספת במוצר שהיה לא רע עוד בדגם הראשון שלו. עוד שינוי קטן, עוד לבנה בחומה ועוד מסמר בארון – של המתחרים. ואם כבר מדברים על המתחרים – אז איפה הם? הקימקו דאונטאון 250i גם הוא קטנוע טוב, והוא עולה אלפייה יותר מהזד פלוס 250. חוץ ממנו פשוט אין מתחרים בטווח המחירים הזה. וגם אם היו – הם היו צריכים לעבוד קשה בשביל לנגוס מנתח המכירות של הקטנוע המוצלח הזה שנהנה ממוניטין ומשם מוכר כל כך שיכול להיות שם נרדף לקטנוע מנהלים – סאן-יאנג ג'וימקס.

    תודה למתי אהרוניאן על העזרה בהפקת המבחן.

    עלויות טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 648 ש"ח
    • 5,000 ק"מ – 373 ש"ח
    • 10,000 ק"מ – 768 ש"ח (חליפי 648 ש"ח)
    • 15,000 ק"מ – 1,897 ש"ח
    • 20,000 ק"מ – 898 ש"ח (חליפי 778 ש"ח)
    • סה"כ ל-20,000 ק"מ – 4,584 ש"ח (חליפי 4,344 ש"ח)

  • רכיבה ראשונה: הוסקוורנה נורדן 901 בהשקה עולמית

    רכיבה ראשונה: הוסקוורנה נורדן 901 בהשקה עולמית

    • יתרונות: עיצוב וקונספט, שימושיות, נוחות גבוהה, מנוע, התנהגות דינמית בכביש ובשטח, אלקטרוניקה ובקרות, מסך TFT, אופציות אבזור
    • חסרונות: מיגון רוח לא מתכוונן, פולט חום לרגליים במהירויות איטיות, ניתוק בקרת אחיזה מתבטל בכל התנעה
    • שורה תחתונה: על פלטפורמת הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר – בהוסקוורנה בנו אדוונצ'ר מתקדם, נוח, ביצועיסט ויפהפה; האופנוע הקרוב ביותר ל-990 אדוונצ'ר האייקוני
    • מחיר: טרם פורסם; הערכה: 105-100 אלף ש"ח
    • מתחרים: ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר, ב.מ.וו F850GS, הונדה CRF1100L אפריקה טווין, טריומף טייגר 900
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 889 סמ"ק, יחס דחיסה 13.5:1, הספק 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד, מומנט 10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, מצערות חשמליות של דלאורטו, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדת כרומולי עם מנוע גורם נושא עומס, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של WP בקוטר 43 מ"מ, כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 220 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ בברז חיצוני ושיכוך החזרה, מהלך 215 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 260 מ"מ, מערכת ABS להטיה, בסיס גלגלים 1,513 מ"מ, גובה מושב 854 / 874 מ"מ, מיכל דלק 19 ל', משקל 204 ק"ג ללא דלק, חישוקי טיובלס, צמיגים 150/70R18, 90/90-21, תצרוכת דלק במבחן 20 ק"מ/ל'
    • אלקטרוניקה ובקרות: הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 3 מצבי ניהול מנוע – כביש, גשם, שטח, מצב אקספלורר אופציונלי, חיישן IMU ב-6 צירים, מערכת ABS של בוש מדגם 1 להטיה כולל מצב שטח עם ניתוק גלגל אחורי, בקרת אחיזה 3 מצבים וניתוק (9 מצבים במצב אקספלורר), בקרת החלקה MSC, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט, פנסי LED, מסך TFT המתממשק לטלפון הנייד וכולל אפליקציית ניווט; אופציונלי: חיישני לחץ אוויר, ידיות מחוממות, מושב מחומם, חיבור לטלפון הנייד

    צפו בווידאו: הוסקוורנה נורדן 901 בהשקה עולמית:

    עריכת וידאו: אביעד אברהמי

    מה זה?

    בתערוכת מילאנו של 2019 בהוסקוורנה הציגו קונספט מעניין של אדוונצ'ר חדש בשם נורדן 901 (נורדן – 'צפון' בשבדית). הקונספט הזה, שהדבר הבולט ביותר בו היה העיצוב המרשים ובמקביל הפונקציונלי, משך תשומת לב רבה וגרם לציפייה גדולה לצאתו של האופנוע בגרסת ייצור סדרתי בקרב רוכבי האדוונצ'ר. הדבר השני שבלט בנורדן 901 קונספט היה שהוא נשען על פלטפורמת הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר.

    בשנתיים שלאחר מכן בהוסקוורנה שחררו טיזרים נוספים של דגמי אבטיפוס לקראת החשיפה הרשמית, וכעת – שנתיים לאחר אותו קונספט מסקרן – בהוסקוורנה חושפים את הנורדן 901 בגרסת הייצור הסדרתי. באופן מרשים למדי, גרסת הייצור הסדרתי קרובה מאוד לאותו קונספט שהוצג שנתיים קודם לכן.

    הפלטפורמה, כאמור, היא של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר. זה אומר מנוע הטווין המקבילי של ק.ט.מ, ה-LC8c, בנפח 899 סמ"ק, כשבגרסת האדוונצ'ר הוא מפיק 105 כ"ס ו-10.2 קג"מ. הוא בעל מצערות חשמליות עם 3 מצבי ניהול מנוע – כביש, גשם ושטח – ומצב רביעי אופציונלי שנקרא 'אקספלורר', אנחנו מכירים את המצב הזה כ'ראלי' בק.ט.מ 890 אדוונצ'ר, כשהוא מציע שליטה מלאה על כל הפרמטרים, וכן 9 מצבי בקרת אחיזה במקום 3 בשאר מצבי ניהול המנוע. המנוע הזה, שאליו נחשפנו לראשונה בגרסת ה-790 של הדיוק, מציע סידור מעניין של גל הארכובה עם 70 מעלות בין הפינים, מה שיוצר מנוע עם אופי וי-טוויני, אך באריזה קומפקטית במיוחד של טווין מקבילי מודרני.

    השלדה לקוחה ישירות מה-890 אדוונצ'ר, וכך גם חישוקי השפיצים – במידות "18 מאחור ו-"21 מלפנים, כשעליהם צמיגי פירלי ראלי STR המשלבים מצוין יכולות כביש ויכולות שטח, כפי שלמדנו גם באופנועי אדוונצ'ר אחרים כמו ימאהה טנרה 700.

    הוסקוורנה נורדן 901
    הוסקוורנה נורדן 901

    השינויים המכאניים העיקריים במעבר מפלטפורמת ה-890 אדוונצ'ר לנורדן 901 נמצאים בבולמים, שמהווים מדרגת ביניים בין ה-890 אדוונצ'ר הרגיל לבין גרסת ה-R עם הבולמים הקרביים. כך למשל, מלפנים יש בולמים הפוכים מדגם APEX בקוטר 43 מ"מ, כמו ב-890, אולם המהלך גדל מ-200 ל-220 מ"מ (לעומת 240 מ"מ ב-48 מ"מ של גרסת ה-R), ויש כיווני שיכוך כיווץ והחזרה. גם מאחור מדובר בבולם מהסוג המותקן ב-890 הרגיל, אולם הוא מציע מהלך גלגל ארוך יותר של 215 מ"מ, וכן כיווני עומס קפיץ (על-ידי ברז חיצוני) ושיכוך החזרה.

    על הפלטפורמה המכאנית בנו בהוסקוורנה עבודת גוף מרשימה מאוד, ברוח הפרוגרסיבית של המותג, כשההבדל העיקרי בקונספט העיצובי בין הק.ט.מ לבין ההוסקוורנה טמון בפיירינג הקדמי. בעוד בק.ט.מ יש פנס עצמאי, בהוסקוורנה יש פיירינג קדמי גדול ומרשים הכולל מיגון רוח, פנס קדמי עגול (LED כמובן), צמד פנסי ערפל מקוריים (גם הם LED), וקוקפיט מרשים הכולל שקע טעינה 12V, מתג הדלקה וכיבוי לפנסי הערפל, מסך TFT צבעוני, וכן תושבת מקורית למתקן לטלפון הנייד או למכשיר GPS.

    ואם כבר מסך TFT, אז הממשק נשען אמנם על זה המוכר של ק.ט.מ, כולל התפעול מבית המתגים השמאלי, אולם הוא הופך כאן בהוסקוורנה לקל משמעותית לשימוש ולאינטואיטיבי לגמרי, עם תפריטים פשוטים וברורים לשליטה על כל המערכות, הכוללים איורים של המערכת שאותה בוחרים. טוב יעשו בק.ט.מ אם יאמצו את הממשק המעולה הזה גם לאופנועים הקטומים. פרט למסך יש כאן את מערכות האלקטרוניקה המלאות מה-890, כולל חיישן IMU שעליו ABS מתקדם להטיה, בקרת אחיזה ובקרת החלקה, וכן קוויקשיפטר לשני הכיוונים ובקרת שיוט שמגיעים כאן בהוסקוורנה כסטנדרט.

    מבחינת אבזור, הנורדן 901 מציע מושב מדורג המתכוונן מ-854 ל-874 מ"מ בקלות (אנחנו רכבנו על המצב הגבוה), סבל מקורי, מגני ידיים, מיגון גחון וחלק תחתון של מיכל הדלק, וכן פנלי צד המתפרקים בשליפה מלאה, כשבאחד מהם קופסה לערכת הכלים המקורים ובשני קופסה ריקה לאחסון. ואם כבר מיכל דלק, אז כאן הוא עוצב מחדש ביחס לאחיו הקטום, כשבהוסקוורנה טיפלו באחת מנקודות הביקורת שהיו לנו על ה-790 וה-890 אדוונצ'ר: מד הדלק שבמיכל מציג את כל טווח המיכל, ולא רק את החצי התחתון. נציין שמיכל הדלק בנפח 19 הליטרים יורד אל צידי האופנוע עד לחלק התחתון של המנוע, וזאת על-מנת להוריד את מרכז הכובד של האופנוע ויחד עם זאת לאפשר טווח רכיבה גדול של כ-400 ק"מ.

    פלטפורמת ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר עם עבודת גוף ייעודית
    פלטפורמת ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר עם עבודת גוף ייעודית

    ביצועים

    הפרמטר המסקרן ביותר לקראת העלייה על הנורדן 901 היה ההתנהגות הדינמית ועבודת המתלים, שכן ה-890 אדוונצ'ר הרגיל היה מצוין בכביש ופחות בשטח, ואילו גרסת ה-R מגיעה עם בולמים קרביים לשטח. ובכן, אפשר לומר שהשילוב בין השניים יצר את האיזון הכמעט מדויק בין יכולות הכביש לבין השטח.

    ברכיבת כביש הנורדן 901 יציב מאוד – גם כבישים מפותלים או בבלימות חזקות. בעיקר הפרונט עושה עבודת שיכוך טובה, עם הידראוליקה מפתיעה, אולם בכביש גם הבולם האחורי מצמיד את הגלגל לקרקע היטב – גם כשהכביש משובש ושבור.

    אבל כאופנוע אדוונצ'ר שכאן אצלנו בישראל צפוי לעבוד גם בשטח, ואפילו קשה, יותר עניינה אותנו ההתנהגות הדינמית בשטח, ואפשר לומר שיש פה איזון טוב. הפרונט, שעשה עבודה מצוינת בכביש, ממשיך את הקו גם בשטח, סופג מצוין, מצמיד את הגלגל לקרקע ובכל מצב – גם כשחוטף חזק, ומשרה הרבה מאוד ביטחון על הרוכב. עוזרים לזה, אגב, גם צמיגי הפירלי סקורפיון ראלי STR – שמשלבים באופן מושלם אחיזת כביש עם אחיזה וספיגה בשטח. החיסרון שלהם הוא אורך החיים הקצר – במיוחד של האחורי.

    הבולם האחורי ממשיך את קו השיפור מה-790 אדוונצ'ר – עליו הייתה לנו ביקורת רבה, דרך השיפור המשמעותי שבוצע ב-890 אדוונצ'ר, ועד הגדלת מהלך הגלגל כאן בנורדן, שמאפשרת ספיגה, יציבות ואחיזה משופרים. יחד עם זאת, הבולם האחורי אינו מושלם, ובמכות חזקות – למשל התנגדות בכפל קרקע במהירות גבוהה – הוא ייטה להיטרק ולהעביר את הזעזוע לאופנוע ולרוכב. נכון שמדובר במקרה קיצון, אולם ברכיבה חזקה עשויים בהחלט להגיע אליה.

    התנהגות שטח טובה
    התנהגות שטח טובה

    רוכבים כבדים שרכבו לצידנו טענו שהבולמים רכים מדי לרכיבה חזקה בשטח. לנו על 60 וקצת הקילוגרמים שאנחנו סוחבים איתנו, הקפיצים היו מצוינים, ואפילו אפשרו עבודה תלת-ממדית חזקה על המתלים כפי שאנחנו אוהבים – למשל בבלימה בכניסה לפנייה. אפשר לסכם את פרק המתלים וההתנהגות ולומר שבהוסקוורנה הגיעו לאיזון כמעט מושלם במערכת המתלים ובהתנהגות הדינמית, כפי שאופנוע אדוונצ'ר המיועד גם לכביש וגם לשטח צריך להיות. לא היינו מתנגדים לבולם אחורי איכותי יותר, אולם גם הוא בסופו של דבר טוב מאוד לרוב המכריע של הרוכבים ולרוב המכריע של השימושים.

    את המנוע הטווין המקבילי של ק.ט.מ, ה-LC8c, אנחנו מכירים היטב משלוש הגרסאות של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר, ובמילה אחת נגיד עליו שהוא מעולה. הנה מה שכתבנו עליו בגרסת ה-890 אדוונצ'ר, וזה נכון גם כאן מילה במילה:

    הגדלת הנפח למנוע ה-LC8c עשתה לו טוב. גם לפני כן הוא היה מנוע טוב, אבל עוד כוח תמיד מתקבל בברכה. זהו מנוע מודרני, גמיש ויעיל, ומעבר לגודל הפיזי הקטן שלו שמשפיע באופן ישיר על משקל האופנוע, הוא גם מספק מכלול תחושות מהנה למדי.

    הוא גמיש מאוד, יש כוח כבר משחרור קלאץ', ולאחר מכן יש את כל הכוח שדרוש לתאוצות בכל תחום סל"ד, כשתוספת הכוח ביחס ל-790 מורגשת מאוד – כאמור בכל תחום סל"ד. המנוע היעיל הזה מביא את הנורדן 901 מהר מאוד ל-200 קמ"ש, ולאחר מכן האופנוע ממשיך לאסוף מהירות. מהירות השיוט הנוחה לנורדן בכבישים בין-עירוניים עומדת על סביב 150 ו-160 קמ"ש, כשגם שם יש רזרבות כוח רבות.

    מאוזן וביצועיסט בכביש
    מאוזן וביצועיסט בכביש

    תגובת המנוע טובה גם היא, במיוחד במצב הכביש האגרסיבי יותר. במצב שטח תגובת המנוע מרוסנת יותר כדי שלא לשבור את האחיזה בשטח עם תגובה אגרסיבית מד, ובמצב גשם התגובה מרוסנת אף יותר. בנוסף, המנוע הזה נעים מאוד לשימוש, כשהוא חלק ובעל אספקת כוח טובה, אך עם חספוס עדין שנובע מסידור גל הארכובה – שגם יוצר סאונד מעניין. אגב, אופנוע המבחן שעליו רכבנו בהשקה העולמית היה מצויד במערכת פליטה חליפית של REMUS, שמאפשרת קצת יותר סאונד וקצת פחות משקל, ואנחנו בהחלט ממליצים לשדרג את הנורדן 901 למערכת שכזו, שגם משפרת מעט את תגובת המצערת.

    גם תיבת ההילוכים מצוינת, מחולקת היטב בין יחסי ההעברה, וכרגיל בק.ט.מ – קלה מאוד ומדויקת בהעברת הילוכים. הקוויקשיפטר כמובן אביזר מעולה, והוא עובד טוב לשני הכיוונים, אם כי בשטח העדפנו להוריד הילוכים בלי הבליפר, וזאת על-מנת להימנע מעליית סל"ד.

    מערכת הבלמים של J.JUAN גם היא טובה מאוד ועוצמתית, אם כי הבלם הקדמי נותן תחושה מעט קשיחה ו'עצית', ואנחנו מעדיפים קצת יותר רכות במנוף הבלם.

    אז מבחינת ביצועים, הנורדן 901 מציע איכויות מנוע והתנהגות דינמית מצוינות ומאוזנות, עם מנוע מודרני מצוין, עם היגוי טוב ויציבות גבוהה, ועם יכולות כביש ושטח גבוהות למדי בסגמנט האדוונצ'רים.

    מנוע מודרני מעולה
    מנוע מודרני מעולה

    איך זה מרגיש?

    תנוחת הרכיבה בנורדן 901 מרווחת מאוד, כשהכידון השטוח פורש את הידיים לצדדים, ועל המושב המדורג יש המון מקום לזוז אחורנית כך שגם רוכבים גבוהים במיוחד ימצאו את התנוחה הנוחה להם. אהבנו מאוד את מושב הרוכב, שהיה נוח מאוד למשך יומיים שלמים של רכיבה – בכביש ובשטח – נקודה חשובה מאוד באופנוע אדוונצ'ר. אנחנו העדפנו את המושב על המצב הגבוה יותר, כלומר 874 מ"מ שבו התנוחה שלטת יותר וקל יותר לעבור לעמידה, ויחד עם זאת אפשר להגיע לקרקע בקלות עם 174 הס"מ שבהם התברכנו. החיסרון היחיד במצב הזה הוא שהפס הצהוב היפה, שהוא חלק מהקו העיצובי של הנורדן 901 ושל הוסקוורנה בכלל, נשבר במעבר ממיכל הדלק אל המושב כשהמושב במצב הגבוה.

    מיגון הרוח טוב למדי, אולם חוסר האפשרות לכווננו לגובה מהווה לדעתנו חיסרון. ואם כבר בחסרונות עסקינן, אז אמנם ניתן לבטל את בקרת האחיזה לגמרי, אולם היא תחזור לפעול בכל התנעה של המנוע – גם אם מתג ההצתה נשאר פתוח. חיסרון נוסף הוא החום הנפלט לרגליים בנסיעה עירונית איטית, כשמאווררי הרדיאטור מתחילים לפעול. בקיץ הישראלי זה פחות נעים. נציין כי ברכיבה בין-עירונית אין חום יוצא דופן שנפלט לרגליים.

    האופנוע הקרוב ביותר לק.ט.מ 990 אדוונצ'ר האייקוני
    האופנוע הקרוב ביותר לק.ט.מ 990 אדוונצ'ר האייקוני

    מערכות האלקטרוניקה והבקרות עובדות מעולה, והן ברמה הגבוהה ביותר שניתן ליישם כיום על אופנועים בסגמנט. כך למשל, בקרת האחיזה מתערבת בעדינות ובמתינות ולא 'חותכת' את המנוע במכה גם במצב המתערב ביותר. במצב רכיבה 'שטח' בקרת האחיזה משוחררת כמעט לגמרי ומאפשרת החלקות זנב ארוכות ביציאות מפניות על הגז, וגם ה-ABS מתבטל על הגלגל האחורי. את ה-ABS, אגב, ניתן להשאיר במצב שטח גם במצבי הכביש השונים, אך לא ניתן לבטלו לגמרי – כלומר בכל מקרה ובכל מצב רכיבה יופעל ABS על הגלגל הקדמי.

    כאמור, הנורדן 901 מגיע עם קוויקשיפטר לשני הכיוונים ועם בקרת שיוט, ונציין שוב את מסך ה-TFT המצוין ואת ממשק השימוש המצוין שלו, שדרכו ניתן לשלוט בקלות בכל הפרמטרים והבקרות האלקטרוניות. אחד הטובים שפגשנו עד כה. נציין גם את התוספות האופציונליות שניתן לרכוש עם הנורדן 901 – החל ממצב ניהול מנוע 'אקספלורר' (זהה ל'ראלי' ב-890 אדוונצ'ר), קישורית בלוטות' לחיבור לטלפון הנייד ולאפליקציית הניווט של הוסקוורנה (השתמשנו בגרסת הבטא שלה, שעבדה מצוין והציגה את הניווט על המסך. גרסה סופית תשוחרר בשבועות הקרובים), חימום לידיות ולמושבים, וכן חיישני לחץ אוויר לגלגלים.

    חבילת אדוונצ'ר טובה, מאוזנת, איכותית ומתקדמת
    חבילת אדוונצ'ר טובה, מאוזנת, איכותית ומתקדמת

    סיכום ועלויות

    הנורדן 901 הוא האופנוע הגדול הראשון של מותג הוסקוורנה בבעלות ק.ט.מ, והוא קולע בול בפוני. בראש ובראשונה בקונספט, בעיצוב ובעבודת הגוף – אשר מכוונים לליבה של אופנועי האדוונצ'ר הגדולים, אולם עושים זאת בגישה המתקדמת, היפה ואף המיוחדת של מותג הוסקוורנה.

    אבל מתחת לעבודת הגוף היפהפייה יש פלטפורמה מתקדמת ומצוינת – הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר – הכוללת מנוע מעולה, חזק וגמיש, עם חספוס נעים של מנוע וי-טווין, התנהגות דינמית מאוזנת וטובה מאוד בכביש ובשטח, ומערכות אלקטרוניקה מתקדמות, מהמובילות בסגמנט.

    בנוסף ליכולות הדינמיות הגבוהות, הנורדן 901 מציע גם נוחות גבוהה באוכף, מיגון רוח טוב, וממשק משתמש – אלקטרוני ומכאני – קל ואינטואיטיבי. כל אלו הופכים את הנורדן 901 לאופנוע אדוונצ'ר מודרני ומצוין, שעשוי להתאים מאוד לרוכב הישראלי שמשלב רכיבות כביש יום-יומיות עם רכיבות כביש ושטח בסופי שבוע.

    נסכם ונאמר כי במהלך צמד ימי הרכיבה בהשקה העולמית, לא יכולנו שלא לחשוב על כך שמאז שהופסק ייצורו של הק.ט.מ 990 אדוונצ'ר האייקוני ב-2013 עדיין לא קם לו מחליף ראוי. אז הנורדן 901 הוא אמנם לא 990 אדוונצ'ר, אבל נכון להיום הוא האופנוע הקרוב ביותר לאותו אופנוע אייקוני – וזו המחמאה הגדולה ביותר שהנורדן 901 יכול לקבל.

  • רכיבה ראשונה: ימאהה MT-09 דור שלישי

    רכיבה ראשונה: ימאהה MT-09 דור שלישי

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: עיצוב מודרני, מנוע טריפל גמיש וחזק – מלא שמחת חיים, התנהגות דינמית, אלקטרוניקה ובקרות, פאן-פקטור
    • חסרונות: זווית צידוד כידון, מסך TFT קטן, אין ידיות מורכב לנוסע
    • שורה תחתונה: בדור השלישי של ה-MT-09 בימאהה משפרים מאוד את המנוע, את ההתנהגות ואת האלקטרוניקה, וה-MT-09 הופך לאופנוע שלם (ולא זול)
    • מחיר: 72,985 ש"ח ל-MT-09 ו-81,985 ש"ח ל-MT-09 SP
    • מתחרים: קוואסאקי Z900, אפריליה טואונו 660, סוזוקי GSX-S750, דוקאטי מונסטר, ק.ט.מ 890 דיוק
    • נתונים טכניים: מנוע טריפל בשורה, 890 סמ"ק, יחס דחיסה 11.5:1, הספק 119 כ"ס ב-10,000 סל"ד, מומנט 9.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת יהלום מאלומיניום, מזלג טלסקופי הפוך עם כיוונים מלאים (קאיאבה ב-SP), מהלך 130 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד (אוהלינס ב-SP), כיוונים מלאים, מהלך 122 מ"מ, צמד דיסקים צפים בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים ומשאבה רדיאליים, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ, אורך 2,090 מ"מ, בסיס גלגלים 1,430 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ, מיכל דלק 14 ל', משקל מלא 189 ק"ג, צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17, תצרוכת דלק במבחן 19 ק"מ/ל'
    • בקרות ואלקטרוניקה: מצערות חשמליות עם 4 מצבי ניהול, חיישן IMU ב-6 צירים, מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה ב-3 מצבים, בקרת החלקה, בקרת בלימה, בקרת ווילי, קוויקשיפטר, מסך TFT בגודל "3.5, פנסי LED היקפיים; ב-SP – בקרת שיוט
    • לרכיבת מבחן על ימאהה MT-09 – לחצו על הקישור

    צפו בווידאו: ימאהה MT-09 דור שלישי ברכיבה ראשונה:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ה-MT-09 הוא אולי האופנוע החשוב ביותר של ימאהה בכל הזמנים, ואנחנו לא מגזימים. הוא הוצג לראשונה ב-2013, כאופנוע המודרני הראשון של אחרי המשבר הכלכלי של 2009, והוא הביא כמה בשורות חשובות: הראשונה היא אופנוע ברוח חדשה ומודרנית, מהנה מאוד לרכיבה עם מנוע טריפל אדיר, ויחד עם זאת אופנוע זול ונגיש. עד כמה זול? ובכן, בכירים בתעשיית האופנועים העולמית עימם שוחחנו בסמוך ליציאת ה-MT-09 לשווקים אמרו שהמחיר הזה לא הגיוני, ושימאהה מפסידה כ-500$ על כל יחידה שנמכרת. השנייה היא שיטת הפלטפורמות – כיצד חוסכים בעלויות ובונים על פלטפורמה אחת כמה דגמים שונים לכמה מטרות, וכך קיבלנו על בסיס ה-MT-09 גם את הטרייסר 900 המוצלח ואת ה-XSR900 המגניב. המהלך של ימאהה הצליח בגדול, ה-MT-09 הפך ללהיט מכירות, וסדרת ה-MT גדלה והתפתחה למגוון דגמים החל מ-125 סמ"ק בפלטפורמה המשותפת עם ה-YZF-125R, דרך MT-03 ו-MT-07 הסופר פופולרי, שגם הוא עובד בשיטת הפלטפורמות, ועד 1,000 סמ"ק על בסיס ה-YZF-R1. ההצלחות המסחריות האלה הציבו את ימאהה כיצרנית חדשנית, שיקית ואף פורצת דרך, וכיום ימאהה נמצאת במקום הטוב ביותר שלה אי-פעם.

    לשנת 2016 ה-MT-09 שודרג במעט, ולשנת 2017 כבר יצא הדור השני, שקיבל מתיחת פנים משמעותית, שיפורי אלקטרוניקה, וגם בולם אחורי משופר במעט. ואחרי 4 שנות שירות מוצלחות בימאהה משחררים ל-2021 את הדור השלישי של ה-MT-09, רק שהפעם לא מדובר במתיחת פנים קלה, אלא באופנוע שנבנה מחדש ושופר בכל מקום אפשרי.

    ראשית, מנוע הטריפל מתוכנן מחדש ומקבל הגדלת נפח ל-890 סמ"ק על-ידי הגדלת קוטר הצילינדרים ב-3 מ"מ. גם גל הארכובה חדש לגמרי, והמנוע מאבד כ-1.6 ק"ג ממשקלו בעיצוב החדש. ההספק מטפס ב-4 כ"ס ל-119 כ"ס ב-10,000 סל"ד והמומנט מטפס ל-9.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד שהם 1,500 סל"ד נמוך מבעבר, מה שאומר מנוע גמיש יותר עם יותר כוח לכל רצועת הסל"ד – ותודה ליורו 5. המנוע החדש מקבל כמובן מצערות חשמליות, כשמערכת ניהול המנוע חדשה לחלוטין, ולטענת ימאהה יעילה יותר ב-9%. יש גם קוויקשיפטר מקורי לשני הכיוונים. גם מערכת היניקה בכללותה חדשה, וכך גם מערכת הפליטה. המצמד המחליק עובר גם הוא שדרוג, וכעת הוא יעיל ועמיד יותר.

    ימאהה MT-09 דור 3
    ימאהה MT-09 דור 3

    שלדת האלומיניום חדשה לחלוטין, כשבימאהה טוענים שהיא קשיחה יותר בכ-50% מזו של הדגם היוצא. יחד עם הזרוע האחורית החדשה לחלוטין גם היא, משקלה הכולל של השלדה נמוך יותר ב-2.3 ק"ג מזו היוצאת, ושלדת הזנב קלה יותר ב-1.5 ק"ג נוספים. גם בסיס הגלגלים קצר יותר ב-10 מ"מ מאשר בדגם היוצא, ועומד כעת על 1,430 מ"מ.

    המזלג הקדמי של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ חדש גם הוא, וכעת הוא מתכוונן באופן מלא – לעומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה. מערכת הבלימה הקדמית נלקחה מה-YZF-R1, וכעת היא רדיאלית גם בקליפרים וגם במשאבה החדשה, עם דיסקים בקוטר 298 מ"מ, ויש גם חישוקים חדשים עם 10 חישורים. משקלו של ה-MT-09 עומד על 189 ק"ג, שהם 4 ק"ג פחות מהדגם היוצא.

    בגזרת האלקטרוניקה יש קפיצת מדרגה משמעותית, עם מצערות חשמליות – לראשונה ללא כבלים – עם 3 מצבי ניהול מנוע, ויש מערכת ניהול אופנוע המבוססת על חיישן מדידת אינרציה ב-6 צירים IMU. יש בקרת אחיזה ובקרת החלקה ב-3 מצבים, יש ABS להטיה, בקרת ווילי, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, יש מסך TFT חדש בגודל "3.5, ויש פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הקדמי החדש. חבילת אלקטרוניקה מכובדת ביותר – בעיקר בזכות חיישן ה-IMU והמערכות הנשענות עליו.

    העיצוב החדש נשען על קווי המתאר של ה-MT-09 בכלל וה-MT-09 בפרט, אולם הוא מקבל מתיחת פנים משמעותית, עם מסיכה חדשה בעלת פנס LED מרכזי, ועם נגיעות עיצוביות בכל מקום באופנוע. גם האגונומיה עודכנה, וזה כולל את המושב, את מיכל הדלק, ואת הכידון החדש עם התושבות הגבוהות יותר מבעבר.

    כך או כך, נראה שה-MT-09 מבצע קפיצת מדרגה משמעותית, והוא כבר לא האופנוע הזול והפשוט של העבר, אלא מוצר טכנולוגי מתקדם ברוח התקופה, ובכל מקרה זהו אופנוע חדש לחלוטין ולא אבולוציה ל-MT-09 הקודם.

    אופנוע חדש לחלוטין
    אופנוע חדש לחלוטין

    ביצועים

    נתחיל מההתנהגות הדינמית, שכן זו הייתה נקודת התורפה של הדגם הקודם. זה לא שהוא לא היה טוב – הוא בהחלט היה טוב, אבל ביצועי המנוע היו לעתים גדולים על יכולות השלדה והמתלים. כעת, עם השלדה החדשה הקשיחה, הזרוע האחורית החדשה ומערכת הבולמים – שכולם עברו שדרוג משמעותי – ההתנהגות הדינמית משתפרת לאין ערוך, וזה מבחינתנו הדבר החשוב ביותר שקרה ל-MT-09. הביקורת שלנו בעבר הייתה בעיקר על הבולם האחורי, שלא עמד ביכולות של שאר האופנוע ובעיקר המנוע. בדור השלישי הנושא טופל לחלוטין, יחד עם שאר מכלולי השלדה, וה-MT-09 מציע התנהגות דינמית חדה, מדויקת ויציבה.

    ההיגוי חד ומדויק כמו בעבר, והפלקה של ה-09 מצד לצד היא מהנה במיוחד – גם בגלל תנוחת הרכיבה הזקופה, הייחודית מאוד ל-MT-09, וגם בגלל הכידון הגבוה, השטוח והרחב – אולם ההפלקה הזו מגובה בשלדה ובמתלים שתומכים בפעולות אגרסיביות, וה-MT-09 נשאר יציב ומשרה ביטחון. שדרוג משמעותי לאופנוע.

    מערכת הבולמים משתפרת לא רק מאחור אלא גם מלפנים, כשכעת הבולמים הקדמיים מתכווננים מאופן מלא. בגרסה הרגילה מותקנת מערכת בולמים טובה למדי שתומכת ביכולות האופנוע, סופגת לא רע ומאפשרת ביצועים טובים. בגרסת ה-SP שמצולמת כאן במבחן מותקנים בולמי איכות של קאיאבה מלפנים, עם הידראוליקה איכותית וציפוי DLC שחור על מוט הטלסקופ, ומאחור מותקן בולם איכותי של אוהלינס עם הידראוליקה איכותית ועם ברזי כיוון עומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה נגישים וקלים לכיוון. צמד הבולמים האלה הם כבר ליגה אחרת, והם מאפשרים עומסים גבוהים ביותר ושילובי כוחות שבהם הבולמים של הגרסה הרגילה לא יכלו לעמוד. הגרסה הזו מיועדת לרוכבים שלוקחים את ה-MT-09 שלהם לקצה – בכביש או במסלול, ופרט למערכת הבולמים האיכותית היא מציעה גם בקרת שיוט, צביעה מיוחדת, וגם תפירה כפולה למושב.

    שיפור עצום בהתנהגות הדינמית
    שיפור עצום בהתנהגות הדינמית

    שדרוג נוסף ולא פחות חשוב נמצא במנוע. זה אמנם גדל בהספקו ב-4 כוחות סוס חשובים, אבל זה לחלוטין לא הסיפור פה. מה שחשוב יותר זה הגדלת הטווח היעיל של המנוע, והמומנט הרחב שאותו הוא מפיק החל מסל"ד נמוך. ה-MT-09 שופע מומנט, וזה אומר שאפשר לרכוב בסל"ד נמוך ובינוני ולקבל את כל הכוח שצריך, ויותר, לרכיבה יום-יומית ואף לרכיבה חזקה יותר. כשפותחים גז ומושכים את ההילוכים עד למחוזות ההספק הגבוה, מקבלים דחף שמאיץ את ה-09 חזק מאוד, עד למהירות המקסימלית המוגבלת אלקטרונית ל-225 קמ"ש – אליה, אגב, מגיעים בקלות גם בהילוך חמישי. כך או כך, מנועו של ה-MT-09 היה מצוין בדורות הראשונים, וכעת עם הגדלת הנפח הוא אפילו משתפר. נציין את החספוס הנעים והסאונד המיוחד של מנוע ה-CP3 טריפל, האופייניים מאוד ל-MT-09 והם חלק מהייחוד של האופנוע הזה, וגם את תצרוכת הדלק המעולה שעמדה במבחן על 19 ק"מ/ל' גם כשלחצנו את האופנוע. מיתרונותיו של יורו 5.

    עוד ראויים לציון תיבת ההילוכים המדויקת והמחולקת נכון, שעובדת נפלא עם הקוויקשיפטר בשני הכיוונים, וכן מערכת הבלמים החזקה והעוצמתית, שמספקת רגש רב במנוף יחד עם יכולות בלימה פנומנליות. כך צריכה לעבוד מערכת בלמים של אופנוע כביש עם אספירציות ספורטיביות.

    אפשר לסכם את הפרק ולהגיד שה-MT-09 עשה קפיצת מדרגה משמעותית מאוד בתחומי ההתנהגות הדינמית, והוא שומר על יתרונות הזריזות שלו אבל מוסיף יציבות, חדות ודיוק, וגם כוח מנוע ועוצמת בלימה – כמו שאופנוע ספורטיבי צריך להיות.

    מנוע מעולה, בלמים עוצמתיים
    מנוע מעולה, בלמים עוצמתיים

    איך זה מרגיש?

    תנוחת הרכיבה ב-MT-09 ייחודית לאופנוע, והיא כאמור אחד המאפיינים שעושים את ה-MT-09 למה שהוא ומאפשרים שליטה טובה כל כך על האופנוע. אף על פי שכמעט על החלקים בדור השלישי של ה-MT-09 חדשים לחלוטין – כולל השלדה, שלדת הזנב והמושב, הכידון והמשולשים, רגליות הרוכב ותושבותיהן ועוד – תנוחת הרכיבה הייחודית והשולטת נשמרה, וכך גם קווי המתאר המזוהים כל כך עם ה-09. זה אומר שפלג הגוף העליון נמצא ברכינה קלה קדימה אל עבר כידון שטוח, רחב וגבוה, ושהרגליים מונחות בתנוחה נוחה ומרווחת יחסית. המושב עצמו קשיח, והוא נוח בצורה סבירה, אם כי אחרי כשעה של רכיבה צריך לעצור ולתת לישבן להתאוורר. המורכבת מדווחת גם היא על נוחות טובה למדי, אך הפריעה לה רצועת האחיזה, המחויבת על-פי התקינה, שממוקמת בדיוק מתחת לישבן ומציקה (2 ברגים והרצועה בחוץ), וכן העובדה של-MT-09 אין ידיות אחיזה לנוסע.

    החוסר במיגון רוח ברור בסגמנט, ורוכבים שמבצעים נסיעות בין-עירוניות ארוכות יכולים להוסיף משקף של ימאהה או אפטרמרקט. הביקורת העיקרית שלנו ב-MT-09 החדש היא על זווית צידוד הכידון הקטנה מדי. ברכיבה שוטפת זה לא מפריע, בטח שלא בין-עירונית, אולם ברכיבה עירונית צפופה, בפקקי תנועה וכן בתמרונים – זווית הצידוד הקטנה של הכידון מפריעה ואפילו מעט מגבילה.

    מכונת ווילי'ז מרשימה
    מכונת ווילי'ז מרשימה

    התחושה על ה-MT-09 קרבית מאוד. תנוחת הרכיבה הזקופה עם הכידון הרחב והשטוח, כשהרוכב רואה מסך TFT קטן ומלפניו כלום – מכניסה את הרוכב למצב קרבי כבר מהישיבה על ה-09. השילוב של התנוחה הגבוהה והשלטת, יחד עם בסיס גלגלים קצר ועם מנוע חזק, גמיש וזריז, יוצרת מכונת ווילי'ז של מהירויות גבוהות, תלת-ספרתיות – מאפיין שתמיד היה מזוהה עם MT-09 וכעת אפילו משתפר. ואם כבר TFT, נציין ש-"3.5 זה מסך קטן מדי, והרבה פעמים במהלך הרכיבה היה קשה לקרוא נתונים (שמהם יש בשפע). ראוי היה להרכיב מסך גדול יותר.

    שדרוג משמעותי נוסף בדור השלישי של ה-MT-09 נמצא במערכות האלקטרוניקה. זה לא רק מסך ה-TFT הצבעוני או פנסי ה-LED ההיקפיים, וגם לא הקוויקשיפטר המצוין והמבורך. זה בעיקר חיישן ה-IMU ב-6 צירים שהתווסף ל-MT-09 כסטנדרט, ומאפשר ליישם בקרות בטיחותיות מתקדמות כמו ABS להטיה, בקרת אחיזה והחלקה מתקדמת, בקרת ווילי מדויקת ובקרת בלימה. כל אלו עובדים מצוין, חלק מאוד, וגם כשהבקרות מתערבות הן לא 'חותכות' אלא משתלבות בהדרגתיות ובחלקות. פשוט מעולה, ויפה לראות שהטכנולוגיה המתקדמת, שהייתה שמורה עד לא מזמן לכלים גדולים ויקרים, זולגת גם לאופנועים עממיים יותר. בקרוב ב-MT-07 ו-MT-03.

    נסכם את הפרק בכך שה-MT-09 החדש בנוי היטב, כשאיכות החומרים, הבנייה וההרכבה גבוהה, וכך גם איכות הגימור. זו נקודה נוספת שבה ה-MT-09 השתפר במהלך השנים, והפך מאופנוע פשוט וזול לאופנוע טוב ואיכותי.

    את הפנס הקדמי אנחנו דווקא אוהבים
    את הפנס הקדמי אנחנו דווקא אוהבים

    סיכום ועלויות

    הדור השלישי של ה-MT-09 מבצע קפיצת מדרגה משמעותית מאוד, ומשתפר בכל מקום אפשרי. הוא חזק יותר וגמיש יותר בזכות הגדלת הנפח החשובה, והוא בעיקר מתנהג משמעותית טוב יותר בזכות השלדה החדשה, הזרוע האחורית החדשה ומערכת הבולמים החדשה. הוא עוצר טוב יותר בזכות מערכת הבלמים המעולה, והוא משתדרג משמעותית בתחום האלקטרוניקה והבקרות וקופץ לחזית הטכנולוגיה בסגמנט הנייקדים הבינוניים-גדולים.

    השדרוגים האלה הופכים את ה-MT-09 מאופנוע תקציב עם פשרות, מקובלות יותר או פחות, לאופנוע שלם ועגול שמציע חבילת ביצועים מעולה, מדויקת ומאוזנת, ועם חבילת אלקטרוניקה מכובדת. כאמור קפיצת מדרגה משמעותית. בנוסף, איכות החומרים והגימור מעולה – כיאה לאופנוע יפני מהשורה הראשונה. גרסת ה-SP המצולמת כאן מוסיפה על כל זה גם מערכת בולמים משובחת שמאפשרת ביצועים גבוהים אף יותר.

    קפיצת המדרגה הזו עולה כסף. הגרסה הרגילה של ה-MT-09 עולה 73 אלף ש"ח. גרסת ה-SP האיכותית כבר עולה 82 אלף ש"ח. אלו לא מחירים של אופנוע תקציב, ואכן ה-MT-09 כבר אינו אופנוע כזה כפי שהיה ב-2014 ובשנים הראשונות. השוק השתנה מאז המשבר הכלכלי, וכעת הקהל דורש איכות גבוהה, מכלולים איכותיים, התנהגות טובה ואלקטרוניקה מתקדמת – והוא גם מוכן לשלם על זה. ואת זה בדיוק ה-MT-09 בדור השלישי שלו נותן.

    ואחרי כל זה, ה-MT-09 היה ונשאר אחד האופנועים היותר מהנים לרכיבה, בזכות מנוע אדיר, בזכות תנוחת רכיבה זקופה וייחודית, ובזכות הווייב המיוחד של האופנוע הזה. כעת בדור השלישי גם בזכות השיפור בהתנהגות הדינמית. כיף של אופנוע!

  • רכיבה ראשונה: אפריליה RS660 וטואונו 660

    רכיבה ראשונה: אפריליה RS660 וטואונו 660

    צילום: ערן שלמה

    • יתרונות: עיצוב יפהפה, מנוע טווין גמיש ומחוספס, אלקטרוניקה מתקדמת, בולמים קדמיים, בלמים, דינמיות ואג'יליות
    • חסרונות: בולם אחורי פשוט מדי, אלקטרוניקה נחותה בטואונו בסטנדרט
    • שורה תחתונה: הטואונו 660 וה-RS660 הם שתי ההבטחות הגדולות של אפריליה, והם עומדים בציפיות ככלים איכותיים ומודרניים
    • מחיר: 78,900 ש"ח לטואונו 660 ו-82,900 ש"ח ל-RS660
    • מתחרים: ימאהה MT-07, ימאהה MT-09, ימאהה R7, הונדה CB650R, הונדה CBR650R, ק.ט.מ 890 דיוק, דוקאטי מונסטר
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי 270-450, נפח 659 סמ"ק, יחס דחיסה 13.5:1, הספק 95 כ"ס ב-10,500 סל"ד, מומנט 6.83 קג"מ ב-8,500 סל"ד, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת קורות אלומיניום, בולמים קדמיים הפוכים בקוטר 41 מ"מ של קאיאבה, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 120 מ"מ, זרוע אחורית א-סימטרית מאלומיניום עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 130 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ברמבו 4 בוכנות ומשאבה רדיאלית, דיסק אחורי בקוטר 220 מ"מ עם קליפר כפול בוכנות, אורך 1,995 מ"מ, בסיס גלגלים 1,370 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 15 ל', משקל מלא 183 ק"ג (יבש 169 ק"ג), צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17 (אופציה ל-180/60ZR17)
    • בקרות ואלקטרוניקה: מצערות חשמליות בקוטר 48 מ"מ, 5 מצבי רכיבה – מהם 3 קבועים ו-2 ניתנים לשינוי, חיישן מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים (אופציה בטואונו), חבילת aPRC הכוללת בקרת אחיזה, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע, בקרת שיוט, ABS להטיה, בקרת שיוט, קוויקשיפטר ל-2 הכיוונים (אופציה בטואונו), מסך TFT צבעוני, פנסי LED היקפיים

    צפו בווידאו: אפריליה RS660 וטואונו 660 ברכיבה ראשונה:

    צילום: אסף רחמים; עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    שני האופנועים שפה במבחן הם אולי הכלים החשובים ביותר של אפריליה בעשור האחרון, אם לא יותר. ה-RS660 והטואונו 660 – היושבים על פלטפורמה זהה – הם הכלים שעשויים להחזיר את אפריליה לתודעה (ולמכירות), כשהם פונים למיינסטרים האופנועני האירופאי, מה שנעלם לגמרי באפריליה בתקופה הארוכה האחרונה. נזכיר כי אפריליה הוא המותג הספורטיבי של קונצרן פיאג'ו האיטלקי, והוא מזוהה היטב עם אופנועי ספורט – כולל סופרבייק ו-MotoGP.

    ה-RS660 והטואונו 660 יושבים על פלטפורמה משותפת, חדשה לחלוטין שפותחה מאפס, ושעליה ייוצרו אופנועים נוספים כמו טוארג ופגאסו. בבסיס הפלטפורמה מנוע טווין מקבילי בנפח 660 סמ"ק, שבנוי על בסיס הטכנולוגיה של מנוע ה-V4 של אפריליה. הזווית שבין פיני הארכובה עומדת על 270 מעלות (ו-450 מעלות לאחר מכן), כלומר סידור א-סימטרי שיוצא סאונד ומכלול תחושות מעניינים. המנוע החדש בעל ארבעה שסתומים לצילינדר, גל זיזים עילי כפול, כמובן מקורר נוזל, ובעל יחס דחיסה גבוה של 13.5:1. הזנת הדלק מתבצעת על-ידי צמד מצערות חשמליות בקוטר 48 מ"מ, כשיש שליטה על אופי אספקת הכוח ועל בלימת המנוע.

    הטווין המקבילי הזה מפיק ב-RS660 ובטואונו 95 כ"ס ב-10,500 סל"ד ו-6.83 קג"מ ב-8,500 סל"ד. אפשר לסחוט הספקים גבוהים יותר מהנפח הזה, אולם באפריליה העדיפו מנוע גמיש שמספק כוח כבר בסל"ד נמוך ובינוני, וכן את האפשרות להביל את המנוע ל-47.6 כ"ס לבעלי רישיון A1. בשווקים לא אירופאיים נמכרת גרסה של ה-RS660 המפיקה 100 כ"ס. כך או כך, המנוע הזה מודרני לחלוטין, ובאפריליה בונים עליו מגדלים.

    מסביב למנוע יש שלדת קורות אלומיניום קשיחה וספורטיבית, בהשראת ה-RSV4 והטואונו V4. מלפנים צמד בולמים הפוכים של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ עם כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ומאחור יש זרוע אלומיניום א-סימטרית יפהפייה, שאליה מחובר באופן ישיר בולם יחיד בעל כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה. מערכת הבלמים רצינית, והיא כוללת צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו וגם משאבה רדיאלית. בהחלט מכובד.

    טואונו 660 (מימין) ו-RS660
    טואונו 660 (מימין) ו-RS660

    העיצוב בקורלציה מלאה לשאר דגמי ה-RS / RSV והטואונו, עם צמד הפנסים החדשים של אפריליה – LED כמובן, עם זנב מינימליסטי, ועם עבודת גוף שהיא פיסול בפלסטיק. מתחת לפיירינג – גם של ה-RS660 וגם של הטואונו 660 – יש כנפונים אווירודינמיים, אם כי כאן נראה שהם יותר פריט עיצובי מאשר עזרה להצמדת הפרונט במהירויות גבוהות. כך או כך, מעטפת הפיירינג שונה בין הדגמים כפי שניתן לראות בתמונות. בנוסף, לעומת הקליפ-אונים של ה-RS660, לטואונו 660 יש כידון שטוח וגבוה, מה שהופך את הארגונומיה לנוחה יותר ואת תנוחת הרכיבה לזקופה יותר.

    ה-RS660 מקבל חבילת אלקטרוניקה מכובדת ביותר. יש כאמור מצערות חשמליות עם 5 מצבי ניהול – שלושה מהם קבועים ושניים ניתנים לכיוון אישי על-ידי הרוכב. יש חיישן IMU למדידת אינרציה, כשעל בסיסו יש מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה מתקדמת ובקרת ווילי. יש גם בקרת זינוק, בקרת בלימת מנוע ובקרת שיוט, ויש קוויקשיפטר מקורי לשני הכיוונים. בנוסף, יש כאמור פנסי LED היקפיים, ויש מסך TFT צבעוני הנשלט על-ידי בית המתגים השמאלי בממשק הנוח והאינטואיטיבי של אפריליה.

    על-מנת להוזיל עלויות בטואונו 660, לא הותקנו בו חיישן ה-IMU והקוויקשיפטר, מה שאומר שאין ABS להטיה ושבקרת האחיזה ובקרת הווילי בסיסיות יותר מאשר ב-RS660. את ה-IMU ואת הקוויקשיפטר ניתן להוסיף כתוספות תשלום, ואנחנו חושבים שהם היו צריכים להגיע במקור על הטואונו – גם אם המחיר היה זהה ל-RS660. מחירו של חיישן ה-IMU עומד על 2,722 ש"ח, ושל הקוויקשיפטר 1,490 ש"ח, כשבמעמד רכישת האופנוע תינתן הנחה של 20%, כלומר 3,370 ש"ח יחד לשניהם אחרי הנחה, מה שמביא את מחירו של הטואונו לכמעט מחירו של ה-RS660.

    עיצוב מוקפד
    עיצוב מוקפד

    ביצועים

    נתחיל במנוע, שכן הוא אחד האלמנטים היותר מסקרנים בצמד ה-660 החדשים. ובכן, השורה התחתונה היא שלאפריליה הצליח, אפילו מאוד, שכן למנוע הזה יש לא מעט יתרונות. ראשית, הוא חזק, והוא בעיקר גמיש. זה לא 95 הכ"ס בקצה הסקאלה כמו הכוח הזמין שיש לאורך קשת הסל"ד – כוח שמאפשר לצאת בדרייב מפנייה בכמה הילוכים שונים. תגובת המנוע מצוינת ומיידית, כשההבדלים בין מפות ניהול המנוע בהחלט מורגשים. על המסלול רכבנו ברוב הזמן במצב האגרסיבי יותר ועם מינימום בלימת מנוע, כשהמצערות החשמליות מהירות, מדויקות, ומאפשרות שינויים משמעותיים בניהול המנוע.

    בנוסף לגמישות הרבה של המנוע, הוא גם נעים מאוד לשימוש. טווין מקבילי עלול להיות משעמם מאוד אם הוא בתצורה סימטרית, ולא חסרות דוגמאות לטווינים מקביליים משעממים. לעומת זאת, טווינים מקביליים עם היסט בין פיני הארכובה השונה מ-180 מעלות – תמיד יוצרים תחושות מעניינות. כך עם ה-LC8c של ק.ט.מ (70 מעלות) או עם מנועו של הימאהה טימקס (360 מעלות). כאן במנוע ה-660 של אפריליה הזווית בין פיני הארכובה היא 270 מעלות, והיא יוצרת גם סאונד מעניין, לחלוטין לא של טווין מקבילי, וגם חספוס עדין ומכלול תחושות נעים ומעניין. מנוע מעולה, מודרני מאוד, ונראה שבאפריליה בהחלט יכולים לבנות עליו ליישומים נוספים.

    הגיר טוב ומדויק, ואהבנו במיוחד את השימוש בו ב-RS660 עם הקוויקשיפטר, שמייתר את השימוש במצמד במהלך הרכיבה – למעט הורדות כוח מהירות או ווילי'ז.

    ביצועים טובים מאוד, מרות הבולם האחורי
    ביצועים טובים מאוד, מרות הבולם האחורי

    ההתנהגות הדינמית טובה מאוד, אבל לא מושלמת. שלדת האלומינים קשיחה ומסוגלת לספוג כוחות גדולים מאוד, וגם הפרונט ההפוך איכותי למדי, סופג היטב, ומאפשר שילובי כוחות כמו בלימה חזקה אל תוך פנייה מבלי להתעוות או לשדר חוסר נוחות לרוכב. יחד עם זאת, הבולם האחורי אינו עומד ברמה הגבוהה של השלדה ושל המתלה הקדמי, וההידראוליקה בו היא בינונית עד טובה בלבד. על המסלול החיסרון הזה בא לידי ביטוי בנדנודים קלים מהחלק האחורי. כשהאטנו את שיכוך ההחזרה המצב השתפר, אך הבולם האחורי עדיין לא עמד ביכולות הגבוהות של שאר האופנוע. בכביש הציבורי המצב טוב יותר, אך עדיין בולם אחורי ראוי לשמו היה מתאים יותר לאופי האופנוע, שכן כרגע מדובר בצוואר הבקבוק של הביצועים ב-RS660 ובטואונו 660.

    יחד עם כל זאת, הטואונו 660 וה-RS660 הם אופנועים דינמיים מאוד וזריזים, עם זמישות גבוהה מאוד. הם קומפקטיים, בעלי היגוי סופר-זריז – במיוחד הטואונו בעל הכידון הרחב, וקל מאוד לקפל אותם אל תוך פניות – מהירות או טכניות צפופות. גם מהבחינה הזו באפריליה עשו עבודה מעולה, כשהמשקל נמוך יחסית ותורם את שלו לזריזות הגבוהה של האופנוע.

    הבלמים מצוינים, ואפילו מפתיעים. מערכת הבלימה הקדמית כוללת כאמור רכיבים איכותיים, כולל משאבה וקליפרים רדיאליים של ברמבו, והיא מספקת עוצמה גבוהה מאוד יחד עם הרבה מאוד רגש. זו מערכת בלמים איכותית יותר ממה שמקובל בקטגוריה, והיא בהחלט ראויה. כך אנחנו רוצים את מערכות הבלמים שלנו – גם באופנועים שהם לא הטופ של הטופ.

    דינמיים ובעלי זמישות גבוהה
    דינמיים ובעלי זמישות גבוהה

    איך זה מרגיש?

    ה-RS660 והטואונו 660 הם אופנועים קטנים ואפילו קומפקטיים, אבל הם לא צפופים – כמו הרבה אופנועים מודרניים. התחושה הזאת מקבלת תוקף גם בנתונים הטכניים – עם אורך של פחות מ-2 מטרים ובסיס גלגלים קצרצר של 1,370 מ"מ. גם המשקל כאמור נמוך יחסית, וכל הנתונים האלה הם האחראיים לזמישות ולדינמיות הרבה של האופנוע וליכולת לקפל אותו בקלות לפניות.

    תנוחת הרכיבה נוחה. פלג הגוף התחתון אינו צפוף מדי, על אף הגודל הפיזי הקטן של צמד הכלים (בשניהם פלג הגוף התחתון במנח זהה), וגם פלג הגוף העליון בתנוחה זקופה יחסית. הטואונו כמובן נוח יותר מה-RS, שכן הכידון הגבוה והשטוח מציב את הרוכב גבוה יותר, אולם גם ב-RS צמד הקליפ-אונים ממוקמים גבוה יחסית – לא כמו באופנועי ספורט קיצוניים אל כמו בכלים ספורטיביים שפויים – מה שמציב את פלג הגוף העליון לא ברכינה מוגזמת, וזה משמעותית פחות מעייף את הרוכב. כך או כך, הכידון השטוח של הטואונו הוא המועדף עלינו – בוודאי לכביש הציבורי.

    המערכות האלקטרוניות והבקרות הן מהמובילות בסגמנט, והן מסמלות את הורדת טכנולוגיית הקצה האלקטרונית גם לכלים 'עממיים' וארציים. כך למשל, חיישן ה-IMU מאפשר יישום של מערכת ABS להטיה – מערכת בטיחות חשובה מאין כמותה, וכן בקרת אחיזה מתקדמת ובקרת ווילי מדויקת. אנחנו נמליץ לרוכשי הטואונו לרכוש את האופנוע גם עם IMU, על מנת לקבל את המערכות המתקדמות האלה. כך למשך, בקרת הווילי מתערבת בצורה רגישה ומתונה, בלי חיתוך פתאומי, וכך גם בקרת האחיזה, שמאפשרת המשך רכיבה על הגז תוך כדי ריסון הכוח שיורד לגלגל האחורי ולא חיתוך שלו. עובד טוב ומודרני.

    השליטה כולה מתבצעת מבית המתגים השמאלי וממסך ה-TFT, כשניתן לבחור מצב רכיבה, ובתוך המצב לשנות פרמטרים כמו תגובת מנוע, רמת בלימת מנוע, רגישות ABS, רגישות בקרת אחיזה ורגישות בקרת ווילי. הממשק נוח לשימוש ואינטואיטיבי למדי, ומהבחינה הזאת צמד האפריליות נמצאות בחזית הטכנולוגיה בסגמנט.

    אפשר לסכם את הפרק ולומר שה-RS660 והטואונו 660 הם צמד אופנועים מודרניים, קלים מאוד לרכיבה ולשליטה, דינמיים במיוחד, ובעלי מערכות אלקטרוניקה מתקדמות שמגיעות מכלים גדולים ויקרים.

    מודרניים וכיפיים לרכיבה
    מודרניים וכיפיים לרכיבה

    סיכום ועלויות

    לאפריליה הצליח עם צמד ה-660 הראשונים – ה-RS660 והטואונו 660. הם אופנועים טובים מאוד, אפילו מצוינים, והם מציעים חבילה מודרנית מאוד שגם נראית מעולה, גם קומפקטית, גם דינמית, גם בעלת יחידת הנעה טובה יעילה ומודרנית, וגם עם אלקטרוניקת קצה בסגמנט.

    השילוב של מנוע חזק ובעיקר גמיש בתוך שלדה קומפקטית וקשיחה, משקל כללי נמוך, תנוחת רכיבה שלטת ומכלולי שלדה טובים – יוצר מכונה סופר-דינמית, זריזה וזמישה, עם פאן-פקטור גבוה מאוד. חבילת האלקטרוניקה המקיפה תומכת במערכות המכאניות ומציבה את פלטפורמת ה-660 בחזית הטכנולוגית בסגמנט. ומסביב להכל יש עיצוב יפהפה, מודרני לחלוטין, עם המאפיינים הספורטיביים של אפריליה ועם הרבה גאווה איטלקית.

    יחד עם זאת, לא הכל מושלם. הבולם האחורי הבינוני אינו עומד בקו אחד עם שאר מכלולי האופנוע כמו השלדה, הבולמים הקדמיים או מערכת הבלמים המעולה, והוא פוגם בחוויית הרכיבה וביציבות האופנוע. בולם אחורי איכותי בהחלט מתבקש כאן כדי לשפר משמעותית את החבילה ולקרב אותה לכלל שלמות. גם לא ברור לנו מדוע הטואונו מגיע ללא IMU וללא קוויקשיפטר, ואנחנו בהחלט ממליצים לרוכשי האופנוע להוסיף את שני החלקים האלה – הראשון בטיחותי מהמעלה הראשונה והשני נוח וממכר.

    כך או כך, באפריליה יכולים להיות מרוצים, שכן אחרי יותר מעשור של דשדוש בגזרת אופנועי המיינסטרים, הם זורקים למרכז הסצינה שני אופנועים טובים מאוד, ועוד שניים שמתוכננים לזמן הקרוב. האופנועים עצמם מצוינים, ובהחלט יש כאן פוטנציאל לחזור לקדמת הבמה. עבודה יפה של אפריליה.

    עלויות תחזוקה

    • 1,000 ק"מ – 863 ש"ח
    • 10,000 ק"מ – 955 ש"ח
    • 20,000 ק"מ – 2,576 ש"ח
    • 30,000 ק"מ – 955 ש"ח
    • 40,000 ק"מ – 2,989 ש"ח
    • סה"כ ל-40 אלף ק"מ – 8,338 ש"ח

  • רכיבה ראשונה: דוקאטי סטריטפייטר V4 – מקסימום ריגוש

    רכיבה ראשונה: דוקאטי סטריטפייטר V4 – מקסימום ריגוש

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: קונספט, עיצוב רדיקלי, מנוע חזק ומרגש, התנהגות כביש שואפת לשלמות, אלקטרוניקת קצה
    • חסרונות: מחיר
    • שורה תחתונה: הסטריטפייטר V4 הוא אחד האופנועים האיכותיים והמרגשים שיש כיום על הכבישים – אופנוע במקסימום
    • מחיר: 152,000 ש"ח לסטריטפייטר V4 ו-173,000 ש"ח לסטריטפייטר V4 S
    • מתחרים: אפריליה טואונו V4, ק.ט.מ 1290 סופר דיוק R, ב.מ.וו S1000R, ימאהה MT-10
    • נתונים טכניים: מנוע דזמוסדיצ'י סטרדלה V4 עם 90 מעלות, 1,103 סמ"ק, 208 כ"ס ב-12,750 סל"ד, 12.5 קג"מ ב-11,500 סל"ד, גל ארכובה מסתובב אחורנית, 4 שסתומים לצילינדר, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות אובאליות, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול הידראולי, שלדת אלומיניום קדמית עם מנוע גורם נושא עומס מרכזי, מזלג הפוך של שוואה מסוג BPF בקוטר 43, כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ (ב-S – מזלג אוהלינס NIX חשמלי סמי-אקטיבי SMART 2.0, מהלך 120 מ"מ), זרוע אחורית חד-צידית עם בולם יחיד של זאקס, כיוונים מלאים, מהלך גלגל 130 מ"מ (ב-S – בולם אוהלינס TTX36 חשמלי סמי-אקטיבי SMART 2.0, כיוונים מלאים, מהלך 130 מ"מ), צמד דיסקים חצי צפים בקוטר 330 מ"מ עם קליפרים רדיאליים Stylema ומשאבה רדיאלית, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, בסיס גלגלים 1,488 מ"מ, גובה מושב 845 מ"מ, משקל מלא 201 ק"ג (199 ק"ג ל-S), מיכל דלק 16 ל', צמיגים 120/70ZR17, 200/60ZR17
    • אלקטרוניקה ובקרות: 3 מצבי רכיבה (מרוץ, ספורט, כביש), 3 מצבי כוח ותגובת מנוע, ABS להטיה ב-3 מצבים, בקרת אחיזה ב-8 מצבים וניתוק, בקרת ווילי, בקרת החלקה (דריפט), בקרת בלימת מנוע, בקרת זינוק, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, תאורת יום אוטומטית, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל "5, (ב-S – בולמים חשמליים סמי-אקטיביים אוהלינס SMART 2.0 כולל כיוון עומס קפיץ אוטומטי).

    צפו בווידאו: דוקאטי סטריטפייטר V4 S במבחן:

    עריכת וידאו: אביעד אברהמי

    מה זה?

    הסטריטפייטר V4 – או בשמו המלא דוקאטי פניגאלה V4 סטריטפייטר – הוא גרסה מופשטת פיירינג עם כידון שטוח וגבוה של הפניגאלה V4 מבית היצרנית האיטלקית. המנוע – דזמוסדיצ'י סטרדלה V4 – זהה לפניגאלה V4, עם נפח של 1,103 סמ"ק, והוא מספק 208 כ"ס ב-12,750 סל"ד. ההספק הופחת במעט ביחס לגרסת המקור, אולם המומנט טיפס – ובעיקר התעבה, כשכבר בסל"ד נמוך ובמהירויות נמוכות יש שפע של מומנט זמין – 30% יותר מקודמו בתפקיד עם מנוע ה-1,098. אגב, עם קיט מרוצים למסלול בלבד, שכולל מערכת פליטה ייעודית של אקרפוביץ' השוקל 6 ק"ג פחות, תוכלו להעלות את ההספק ל-220 כ"ס! המשקל המלא עומד על 199 ק"ג לגרסת ה-V4 S ו-201 ק"ג ל-V4.

    הסטריטפייטר V4 מגיע עם כנפונים המספקים 28 ק"ג כוח הצמדה במהירות של 270 קמ"ש, ואלו משתלבים עם העיצוב השרירי הרדיקלי הכולל מנוע ענק במרכז האופנוע, מסיכת חזית קטנטנה וזנב מינימליסטי הלקוח מהפניגאלה. בדוקאטי אומרים שההשראה לעיצוב נלקחה מדמות הג'וקר בסדרת הקומיקס של באטמן. אנחנו בעיקר מתפעלים, שכן הסטריטפייטר הוא אחד הכלים היותר מושקעים עיצובית (ולא רק). כך או כך, בסטריטפייטר בוצעו שינויים ארגונומיים ביחס לפניגאלה: הכידון שטוח לעומת הקליפ-און הנמוך, הרגליות הוזזו מעט קדימה והמושב הוגבה מעט לטובת הנוחות.

    הסטריטפייטר מספק חבילת אלקטרוניקה נרחבת ביותר הכוללת מערכת ABS מתקדמת להטיה ב-3 מצבים שמאפשרת שליטה בהחלקת הגלגל האחורי בכניסה לפנייה על הבלמים. בנוסף, בקרת אחיזה מהדור האחרון של דוקאטי עם בקרת החלקה ביציאה מהפנייה (בקרת דריפט). יש בקרת זינוק, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע, וקוויקשיפטר לשני הכיוונים, וכל הבקרות מתאפשרות בזכות יחידת האינרציה של בוש – IMU 6, שמנטרת את התאוצות ב-6 צירים, כך המידע מאפשר לבקרות לעבוד לכל הכיוונים ובסינרגיה מלאה.

    גרסת ה-V4 מציעה מזלג שוואה 43 מ"מ מדגם BPF מלפנים ובולם אחורי של זקס – שניהם עם כיוונים מלאים. לגרסת ה-S יש מזלג אוהלינס NIX30 ובולם אחורי TTX36 – שניהם של אוהלינס – חשמליים סמי-אקטיביים מדגם SMART 2.0. לשני הכלים מערכת בלמים אימתנית עם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים של ברמבו מדגם Stylema, וכן משאבת בלם רדיאלית.

    כמו בפניגאלה V4, בדוקאטי לא חסכו בכלום בסטריטפייטר V4, והרכיבו את מכלולי השלדה ורכיבי האלקטרוניקה הטובים והמודרניים ביותר שיש, שיגבו את המנוע החזק ויפרעו את הצ'קים שהעיצוב הרדיקלי כותב. בפניגאלה V4 זה עבד מדהים. בואו נראה איך זה עובד בסטריטפייטר V4 S.

    דוקאטי פניגאלה V4 S סטריטפייטר
    דוקאטי פניגאלה V4 S סטריטפייטר

    ביצועים

    אפשר להתחיל מהסוף: הסטריטפייטר V4 הוא אחת ממכונות הביצועים היותר מטריפות שיש כיום על הכבישים, כשהכל אצלו במקסימום. אם הפניגאלה V4 הוא אחד מאופנועי הספורט המשובחים שיש, אז הסטריטפייטר V4 הוא בדיוק כזה – רק נוח. רגע, מה? נוח? ובכן, כן. אבל על זה בהמשך.

    מנוע הדזמוסדיצ'י סטרדלה V4 בגרסת הסטריטפייטר הוא אחד המנועים המרגשים שיש. הוא שופע מומנט ואפשר לרכוב על סל"ד מאוד נמוך, והוא בונה את הכוח בליניאריות עד להתפוצצות בכמעט 13 אלף סיבובים לדקה שבהם יורדים לקרקע 208 כוחות סוס שמטיסים את האופנוע בתאוצה כל כך חזקה, שבהילוכים הנמוכים צריך להחזיק מאוד חזק ולהפעיל חזק את כל שרירי הגוף כדי להצליח להישאר מחוברים אליו. טירוף מוחלט.

    אז המנוע הזה חזק מאוד ברמה של מטריף, אבל שלושה דברים חשוב להגיד על המנוע הזה. הראשון, שתצורת ה-V4 גורמת לחספוס עדין ולסאונד מיוחד, שגם עם מערכת הפליטה המקורית מצליח לרגש. השני, שהוא שימושי בצורה בלתי רגילה וטווח השימושים שלו רחב מאוד – הוא יכול להיות חתלתול נעים לשימוש והוא יכול להיות המטורלל שיעיף אתכם למקומות וריגושים שלא חלמתם עליהם, הכל תלוי ביד ימין. ובהמשך ישיר העניין השלישי: הוא נשלט לחלוטין, והוא ידידותי למשתמש ביחס הפוך לביצועים שהוא יכול לספק. כלומר, הביצועים מטורפים בכל קנה מידה דו-גלגלי, אבל המצערת והמנוע נשלטים מאוד. אפשר לומר על המנוע המטורף הזה שהוא ידידותי למשתמש – וזו לא תהיה הגזמה. מנוע אדיר, אחד הטובים והמרגשים שיש היום על הכבישים.

    תגובת המנוע ובלימת המנוע ניתנות לוויסות על-ידי בחירת מצב הרכיבה, וכן על-ידי כיוון פנימי בתוך המצב הנבחר. מצב מרוץ היה קיצוני לשימוש כביש וגרם לעייפות מוקדמת, ולכן רכבנו ברוב הזמן במצב ספורט ובמצב כביש. בשניהם כמובן לא חסר כוח ותגובת המנוע מהירה מאוד. בכל זאת מנוע של מכונת ספורט מהטובות שיש, וניהול המנוע מהונדס פה היטב – ברמה הגבוהה ביותר שיש.

    מנוע אדיר: חזק, גמיש ומרגש
    מנוע אדיר: חזק, גמיש ומרגש

    אבל המנוע פה הוא לא הכל, אלא חלק מהחבילה הכללית – שהיא לא פחות מלהיבה. את ההתנהגות הדינמית של הסטריטפייטר V4 אפשר לתאר כהתנהגות של אופנוע ספורט, ומהטובים שיש. וגם זה לא מפליא, שכן כאמור הסטריטפייטר יושב על פלטפורמת הפניגאלה V4 – שהוא אחד מאופנועי הספורט המשובחים שיש.

    כך למשל, מערכת הבולמים בסטריטפייטר V4 S שעליו רכבנו במבחן היא אחת מהטובות שיש יום בכלים סדרתיים. האוהלינסים האלה – NIX מלפנים ו-TTX מאחור – יודעים לעבוד על טווח שימושים רחב, יודעים לספוג כוחות גדולים, וההידראוליקה המעולה מאפשרת ספיגה השואפת לשלמות וכפועל יוצא אחיזה, יציבות ותחושת ביטחון לרוכב לפתוח גז מוקדם וחזק. מצבים עם שילובי כוחות כמו בלימה חזקה אל תוך פנייה מתקבלים על-ידי מערכת הבולמים בזלזול – גם בעומסי מסלול, ומהצד השני הם סופגים היטב גם את בעיות הכביש הקטנות ומספקים לרוכב חווית רכיבה נוחה ויחד עם זאת ספורטיבית.

    טווח השימושים המאוד רחב הזה מתקבל לא רק בגלל ההידראוליקה, אלא גם בשל היותם חשמליים וסמי-אקטיביים, כך שהם משנים את עומס הקפיץ מאחור ואת שיכוכי הכיווץ וההחזרה מלפנים ומאחור תוך כדי רכיבה ובהתאם לכוחות שפועלים על האופנוע. רמה גבוהה!

    ובכל זאת יש קצת הבדלים מהפניגאלה. כך למשל ההיגוי זריז יותר, וזה נובע מהכידון הרחב והגבוה יותר המאפשר שליטה טובה יותר על האופנוע בכביש הציבורי וכן פקודות היגוי זריזות יותר, ומתנוחת הרכיבה הזקופה יותר. היציבות כמובן לא נפגעה, והסטריטפייטר שומר היטב על קו ועל יציבות במהלך הפנייה – אלמנט נוסף שמספק לרוכב שפע של ביטחון לפתוח גז מוקדם וחזק.

    אלמנט נוסף של הסטריטפייטר שנמצא במקסימום – כמו כל האופנוע – הוא מערכת הבלמים. עם דיסקים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים מהשורה הראשונה ומשאבה רדיאלית – מערכת הבלימה הקדמית היא חזקה ברמות דימיוניות, ועם המון רגש. גם כאן הרכיבו בדוקאטי את הסחורה האיכותית ביותר שיש, שמספקת את הביצועים המקסימליים שאפשר. ביצועים במקסימום.

    אפשר לסכם את הפרק ולהגיד שהסטריטפייטר V4 מציע את מקסימום הביצועים שאפשר לקבל היום מאופנוע ספורטיבי, עם מנוע סופר-חזק ומרגש ועם התנהגות דינמית מהמשובחות.

    התנהגות משובחת - בכביש ובמסלול
    התנהגות משובחת – בכביש ובמסלול

    איך זה מרגיש?

    תנוחת הרכיבה בסטריטפייטר V4 קרבית, אבל שפויה ואפילו נוחה. המושב גבוה יחסית, אבל הרגליות ממוקמות היטב ולא מעמיסות את הברכיים כלל, והכידון הגבוה והשטוח מטה את פלג הגוף העליון קדימה, אך באופן שאינו מוגזם. התוצאה היא תנוחת רכיבה נוחה באופן יחסי לאופנוע סופר-ספורטיבי, וגם לאורך זמן. הבעיה תהיה בהיעדר מיגון רוח, שלא תאפשר רכיבה מהירה לאורך זמן.

    המהירויות, אגב, גבוהות מאוד, וזה לא מפתיע כי אנחנו זוכרים על איזו פלטפורמה יושב הסטריטפייטר ואיזה מנוע יש בתוכו. יחס ההעברה קצר יותר מאשר בפניגאלה, והתאוצות, כאמור, עוקרות ידיים. סביב 160-150 קמ"ש התחושה נוחה מאוד, ורק היעדר מיגון הרוח פוגע בחגיגה. המהירות המקסימלית תתקרב ל-300 קמ"ש, והסטריטפייטר V4 יגיע לשם מהר. ונשמרתם מאוד לרישיונכם.

    מבחינת אלקטרוניקה, הסטריטפייטר V4 מקבל את החבילה המלאה של הפניגאלה V4, ובקצרה נספר שהיא מחבילות האלקטרוניקה המקיפות והמתקדמות שיש כיום בעולם אופנועי הספורט. בדוקאטי משקיעים המון בשנים האחרונות בפיתוחי אלקטרוניקה ובקרות, הם הגיעו לבשלות בתחום ונמצאים בחזית הטכנולוגיה, והסטריטפייטר V4 מקבל את כל מה שיכול להיות על אופנוע ספורט בתקופה הזאת – כולל בקרות החלקה בבלימה והחלקה בתאוצה (סלייד ודריפט) הנשענות על ה-IMU. נציין במשפט כי הבקרות כאמור ברמה הגבוהה שיש כיום באופנועים, וכי הן לא מורגשות ופשוט עובדות. כלומר בדוקאטי הצליחו להטמיע מערכות אלקטרוניות שנמצאות בקצה אל מערכות מכאניות שנמצאות בקצה, והכל עובד בסינרגיה מלאה ובצורה עגולה, ללא פינות חדות. רמה גבוהה.

    ואם כבר רמה גבוהה, אז הסטריטפייטר V4 – כמו הפניגאלה V4 – הוא אופנוע מאוד איכותי ומאוד עגול. איכות החומרים, איכות ההרכבה ורמת הגימור הן מהטובות שיש, ולדעתנו הן גם מייצגות את המקום שבו נמצאת כיום דוקאטי. עכשיו, לחבר המון חלקי ביחד זו חוכמה קטנה. לחבר אותם כך שיעבדו יחד בסינרגיה ובהרמוניה זו כבר חוכמה גדולה, וכשמדובר באופנוע ספורט-קצה עם מנוע ענק המפיק 208 כ"ס – זו כבר אומנות. וכזה בדיוק הסטריטפייטר V4 – אופנוע שבכל מדד נמצא על הקצה, אבל כל המערכות מחוברות יחד בשלמות, ושהתוצאה היא אופנוע ספורט עם ביצועי על, אבל שיחסית לסגמנט הוא ידידותי וקל לרכיבה. כלומר טווח השימושים שלו עצום, לא פחות.

    אופנוע משובח - ביצועי-על, אבל כלי שלם ועגול
    אופנוע משובח – ביצועי-על, אבל כלי שלם ועגול

    סיכום ועלויות

    בדוקאטי כמו בדוקאטי – עשו את הדרך הארוכה לסטריטפייטר V4. זה לא 'פניגאלה V4 ערום' (ולא שיש משהו רע בפניגאלה V4 ערום, כן?) – אלא אופנוע שמשתמש בפלטפורמה המטורפת והאיכותית של הפניגאלה V4, אבל עושה את כל השינויים כדי שיתאים לקונספט הסטריטפייטר סופר-נייקד. אם זה המנוע שעבר את השינויים הנדרשים (הפחתת הספק, הגדלת טווח יעיל ועיבוי רצועת המומנט), אם אלה מכלולי השלדה והסט-אפ, השלדה עצמה וזווית ההיגוי, ועד האלקטרוניקה המותאמת לקונספט. כל זה כמובן בנוסף לעיצוב הרדיקלי והקיצוני שמהווה אמירה חזקה של דוקאטי. בעניין הזה נציין שהסטריטפייטר V4 הוא אחד האופנועים המרשימים יותר שיש כיום על הכבישים, כשהוא מסובב ראשים ומפתח שיחות, ואפשר להתבונן שעות על הפרטים הקטנים בעיצוב המוקפד והקרבי שלו. דוקאטי במיטבה.

    הדוקאטי סטריטפייטר V4 הוא אופנוע קצה, והוא מציע את המקסימום בהכל. יש לו מקסימום מנוע מרגש עם 208 כ"ס, ערימות של כוח וחספוס עדין ומרגש של תצורת V4. יש לו מקסימום מכלולי שלדה עם מערכת בלמים אימתנית, עם בולמי איכות, גלגלים וצמיגי איכות במידות קצה, ועם תכנון והנדסה מוקפדים. יש לו מקסימום אלקטרוניקה על כל המערכות והבקרות שאפשר להרכיב כיום על אופנוע ספורט, וכולן עובדות מושלם. והתוצאה היא מקסימום ביצועים ומקסימום ריגוש. ושוב, מרשים מאוד שהכל עובד בסינרגיה ובהרמוניה – בצורה עגולה ובלי פינות חדות. כשמחברים את כל אלו לעיצוב הרדיקלי והמרשים, מקבלים את התשובה לשאלה שבתחילת המבחן: כן, הסטריטפייטר V4 פורע בגדול את הצ'קים שהעיצוב הרדיקלי שלו כותב.

    ואם כבר צ'קים, אז הסטריטפייטר V4 הוא אופנוע לא זול. הסטריטפייטר V4 עולה 152 אלף ש"ח. גרסת ה-S שפה במבחן, הכוללת כאמור בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס וחישוקים קלים של מרקזיני, כבר עולה 173 אלף ש"ח. זה המון כסף, אבל ברור לגמרי לאן הולך פה כל שקל. מי שיכול להרשות לעצמו יקבל מקסימום אופנוע שמפיק מקסימום ביצועים ומספק מקסימום ריגוש. אופנוע במקסימום.

  • רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר ראלי

    רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר ראלי

    צילום: אופק דנון

    • יתרונות: מנוע חזק גמיש ומהנה, בולמי אנדורו קרביים ברמה הכי גבוהה שיש, אלקטרוניקה ומערכות בטיחות, אטרף בשטח
    • חסרונות: לא אידיאלי לרכיבות ארוכות בכביש, אין מיגון רוח, מד דלק משקף מצב רק לחצי מיכל, מחיר גבוה, גובה מושב, נמכרו כולם
    • שורה תחתונה: ה-890 אדוונצ'ר ראלי הוא אופנוע אנדורו קרבי בחליפת אדוונצ'ר, שדורש רוכב מוכשר ואמיץ בשביל למצות את הפוטנציאל שלו בשטח
    • מחיר: 154,990 ש"ח 'על הכביש'
    • מתחרים: אין
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 889 סמ"ק, יחס דחיסה 13.5:1, הספק 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד, מומנט 10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות מפלדת כרומולי, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של WP מדגם XPLOR PRO בטכנולוגיית Cone Valve, כיוונים מלאים, מהלך 270 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם WP מדגם XPLOR PRO PDS עם כיוון עומס קפיץ, שיכוך כיווץ מהיר ואיטי ושיכוך החזרה, מהלך 270 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 260 מ"מ, בסיס גלגלים 1,535 מ"מ, גובה מושב 910 מ"מ, מרווח גחון 303 מ"מ, מיכל דלק 20 ל', משקל 196 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 150/70R18, 90/90-21, מרווח טיפולים 15,000 ק"מ
    • אלקטרוניקה ובקרות: הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 3 מצבי ניהול מנוע + מצב ראלי עם תשעה מצבי בקרת אחיזה, חיישן IMU ב-6 צירים, מערכת ABS של בוש מדגם 9.1MP – להטיה כולל מצב שטח עם ניתוק גלגל אחורי ואפשרות לניתוק מלא, בקרת אחיזה 3 מצבים (9 מצבים וניתוק במצב ראלי), קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט, פנסי LED, מסך TFT המתממשק לטלפון הנייד

    צפו בווידאו: ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר ראלי

    מה זה?

    בסוף שנת 2020 הציגו בק.ט.מ את ה-890 אדוונצ'ר R החדש, ויחד איתו את גרסת הראלי, אשר החליפה את ה-790 אדוונצ'ר R ראלי מהדור הקודם. שתי הגרסאות הוצעו במהדורה מוגבלת, כאשר ה-790 יוצר ב-500 עותקים ואילו ה-890 עלה ל-700, מהם 500 יחידות לאירופה. יבואני ק.ט.מ השכילו הפעם לשים את ידיהם על מספר יחידות ולהביאן לישראל.

    גרסת הראלי מבוססת על האדוונצ'ר R הקרבי, אך מתווספות אליה מספר תוספות משמעותיות, כמו מערכת בולמים מקצועית של WP מעולם מרוציי הדקאר הקרביים של היצרנית – XPLOR PRO – מלפנים בטכנולוגיית Cone Valve ומאחור בולם Trax – עם אפשרות לכיוון לכל פעולה ומהלכי גלגל של 270 מ"מ (לעומת 240 מ"מ ב-R). רק מערכת הבולמים עצמה עולה כ-30,000 ש"ח. בנוסף, יש דוד פליטה של אקרפוביץ' אשר קל יותר ב-35% מהדוד המקורי, מושב ראלי שטוח ברום של 910 מ"מ, מצב 'ראלי' מובנה בניהול המנוע עם 9 מצבי בקרת אחיזה, קוויקשיפטר ואוטובליפר, משקף קצר ושקוף, רגליות ראלי רחבות ואיכותיות ומגני קרבון למיכל הדלק ולמערכת הפליטה. עוד נתונים שמבדילים לעומת גרסת ה-R הם גובה מושב ומרווח גחון גבוה משמעותית (303 מ"מ לראלי לעומת 263 מ"מ), בסיס גלגלים מעט ארוך יותר בגלל מהלך המתלים הארוך יותר, וזווית מעט שונה לראש ההיגוי.

    מערכת ניהול המנוע של בוש כוללת 4 מצבים: כביש, גשם, שטח וראלי. המצב האחרון מנטרל את כל בקרות המנוע (אך לא את ה-ABS אשר נשלטת בנפרד) ומאפשר מעבר בין 9 מצבי בקרת אחיזה שונים. מצב 1 במפה הוא האגרסיבי ביותר ומתערב הכי פחות, ומצב 9 מסרס את המנוע ומתערב מאוד כבר עם מעט החלקה. ניתן לשלוט על תשעת המצבים ברכיבה עצמה דרך כפתור הפיקוד שעל הכידון, ובצורה ישירה. כלומר, לא צריך לנווט בין המסכים השונים לכך. מערכת ה-ABS להטיה כוללת מצב שטח הגורם לביטול הפעולה על הגלגל אחורי וביטול כללי. יש פנסי LED איכותיים מאוד, ומסך TFT צבעוני שמשנה את הקוטביות שלו בין היום ללילה.

    דגם הראלי מגיע עם גרפיקה צבעונית יותר, וכן עם משקף קדמי וכנפונים שקופים לעומת כהים ב-R. ניתן לכוון את המשקף לשני גבהים, אך בעזרת ברגים. מיכל הדלק בצבע כחול מיוחד לעומת שחור, ויש את מיגוני הקרבון העסיסיים שמוסיפים יוקרה לגרסת הראלי.

    ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר בגרסת ראלי
    ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר בגרסת ראלי

    ביצועים

    מנוע הטווין המקבילי מגיע בנפח 889 סמ"ק, עם ההספק שעלה ב-10 כ"ס, ל-105 כ"ס, לעומת ה-אדוונצ'ר 790 הקודם. המומנט טיפס גם הוא, ב-1.22 קג"מ. מנועו של ה-890 עומד כמובן בתקנות יורו 5. כידוע, זהו מנועו של ה-890 דיוק R, כשהוא מכויל לעבודת אדוונצ'ר. כלומר, מפיק קצת פחות הספק אבל מציע טווח שימושי רחב יותר ומומנט זמין יותר בסל"ד נמוך. בק.ט.מ הגדילו את משקל גל הארכובה בכ-20% ביחס למנוע ה-790 אדוונצ'ר, ולטענתם כעת המנוע מאפשר יציבות גבוהה יותר של האופנוע בפניות, וכן נוחות גבוהה יותר ברכיבות ארוכות – לא שזה חשוב בדגם הראלי. על הכביש קיבלנו את כל הביצועים שצריך, כאשר המנוע גמיש מאוד וחזק. אנחנו לא יכולים לומר בפה מלא שהוא חזק יותר באופן משמעותי מה-790 הקודם, אבל הוא בהחלט מתאמץ פחות בקטעי כביש הרריים. מערכת הפליטה מפיקה יותר רעש משאר דגמי ה-890 אדוונצ'ר, אך עדיין צריכה לעמוד בתקנות יורו 5 ולכן שקטה.

    על הכביש הבולמים המיוחדים קשים ולא סופגים טוב את המהמורות הקטנות, כמו לדוגמה אחיו ה-890 אדוונצ'ר. תוסיפו לכך מיגון רוח נחות ומושב שהוא גם קשיח וגם גבוה – ותקבלו כלי שמעדיף לבלות כמה שפחות ברכיבות בין-עירוניות. אם מהירות השיוט של ה-890 אדוונצ'ר היא סביב 160 קמ"ש, כאן בראלי הוא נמוך בכ-30-20 קמ"ש. ההיגוי חד ומאפשר שינויי כיוון זריזים וקלים בין רכבים בכביש ישר או בכביש המפותל, שם ניתן להגיע לקצב מרשים – למרות הצמיגים הדו-שימושיים הקרביים לשטח.

    סט הבולמים המקצועי והיקר מיועד לשטח. נקודה. יכולות הסט-אפ הן אין-סופיות, אך אנחנו בחרנו להשאיר אותו במצב המקורי. יכולת הספיגה שלהם היא פנומנלית, בין אם זה בגיהוץ מושלם של שבילים, בורות, נחיתות מקפיצות או רכיבה במהירות גבוהה מאוד בשטח ביציבות גבוהה. אפשר לעלות איתו לגבהים מרשימים והוא ינחת ללא שום בעיה תוך שמירה על יציבות כיוונית. הבולמים מחברים את הרוכב לכל דבר שמתרחש על הקרקע ועוזרים לו לרכוב מהר יותר ובטוח יותר בכל תוואי.

    הבלמים מצוינים – חדים, נושכים, עוצמתיים ועם רגש טוב. יש כאן גם מערכת ABS מודרנית ומצוינת, שעובדת גם בהטיה, ושניתן לנתק בה את הגלגל האחורי (מצב אנדורו) או לנתק לגמרי. המערכת עובדת היטב גם בכביש וגם בשטח.

    האלקטרוניקה המודרנית מספקת את כל השקט והביטחון הנדרשים בהאצות, הטיות ובלימות. הבלמים חזקים ומדויקים, והקוויקשיפטר מגניב ונוח, ועובד הרבה יותר טוב הפעם לעומת ה-790 אדוונצ'ר R. נודה על האמת, הקדשנו כמה עשרות ק"מ של קטעי קישור מאולצים על הכביש – שם בהחלט היינו בוחרים באדוונצ'ר אחר – שכן הראלי נבנה לשטח, ושם בילינו במשך יומיים.

    דורס הכל בשטח
    דורס הכל בשטח

    איך זה מרגיש?

    עזבו את הכביש, לא מעניין. הגענו הביתה, החלפנו לחליפת שטח ויצאנו לבדוק אם הוא שווה את ההפרש של 50,000 ש"ח לעומת ה-890 אדוונצ'ר R הקרבי בפני עצמו.

    בגישושים הראשונים, שנועדו להכיר אחד את השני, חזרנו ישר לאחור לתחושות של ה-790 אדוונצ'ר R שנבחן אצלנו. כלי אדוונצ'ר-אנדורו קרבי שיודע להפיק מהירויות פסיכיות על שבילים ולגהץ כל דבר שפוגש את הצמיגים. כמו קודמו, בדיקת מצבי ניהול המנוע השונים הביא אותנו להישאר במצב 'ראלי' בשטח. מצב OFFROAD מעדן את תגובת המנוע, ולטעמנו מעט מפריע ויכול גם 'לחתוך' את המנוע בנקודות מסוימות כמו עלייה עם דרדרת. מצב הראלי מאפשר טווח התנהגויות שמתחילות מ-1 פסיכוטי שמעיף את האחורי לכל כיוון ואת הקדמי לשמיים ומסתיים ב-9 מאולף.

    הערך המוסף מגיע כשלוחצים, אבל באמת לוחצים. רכבו לאט או רגוע והוא לא ירגיש מיוחד יותר מאחיו ה-R. עמדו על הרגליות וסחטו את המצערת – והוא יבלע כל דבר שיעמוד בדרכו! המנוע חזק מאוד בשטח ומביא את הראלי למהירויות תלת ספרתיות בקלות מרשימה או מספק דחף מיידי הדרוש לעלות קיר או לעבור מכשול. הבולמים מצמידים את הגלגלים לקרקע ומאפשרים אחיזה מושלמת, כשרק הרוכב מחליט אם הוא רוצה או צריך להחליק את הגלגל האחורי או להניף את הקדמי.

    רכיבה בשטח טכני ולא אדוונצ'רי באופיו מבליטה את האיכויות המרשימות של הכלי והמכלולים, אבל גם את המגרעות. נתחיל עם זה שהוא גבוה מדי. גובהי 1.85 מ', ועדיין התקשיתי להגיע לקרקע – וזה מאוד משמעותי בסיטואציות כמו יציאה מנחל מסולע לדוגמה. צריך לתכנן את ציר התנועה במדויק כדי לא להגיע למצב של עצירה או הורדת רגל. בשלב הקיצון, כשצריך לתמוך את הראלי עם רגל אחת, מגלים שלא רק שהוא כבד מאוד (196 ק"ג לפני 20 ל' דלק), אלא שמרכז הכובד ממוקם גבוה מאוד. השילוב בין השניים מאיים וגורם לרוכב להסס לעיתים.

    במהלך ימי הרכיבה חברנו לקבוצות אנדורו, שתיקלו מכשולים יחסית בקלות לעומת רוכב הראלי שרק חיפש איך לא לשרוט את מגיני הקרבון היקרים. וזה מביא אותנו לבעיה המרכזית – הוא פשוט יקר מדי. זה נתון שמרחף מעל כל רכיבה, וגורם להאטה בקצב. אז נכון, 700 היחידות שנבנו הוזמנו בעולם תוך פחות מיומיים, וגם היחידות הבודדות שהגיעו לישראל נמכרו ברגע לרוכבים שיכולים להרשות לעצמם את הפרמיה. יש רוכבים שרוצים את הטופ של הטופ, לא משנה מה. ויודעים מה? טוב שכך.

    אופנוע מיוחד במחיר מיוחד
    אופנוע מיוחד במחיר מיוחד

    סיכום ועלויות

    הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R ראלי עולה 154,990 ש"ח, שזה סכום אסטרונומי במושגי אדוונצ'ר בנפח בינוני. הפרמיה הנוספת הולכת על בולמי המרוץ, על מערכת הפליטה, על הקרבון המרשים ועל שאר התוספות כמו האלקטרוניקה המלאה ועל רגליות הרוכב והמגנים. מרגישים את זה, מרגישים שהראלי מיוחד ואיכותי וכל חלק בו נופל בדיוק למקום בו הוא צריך להיות. אופנוע איכותי.

    אל תפתחו ציפיות על הכביש, כי שם הוא פחות נוח ופחות נעים, ורק מביא אתכם מנקודה לנקודה. אם תיכנסו לשטח במצב נפשי של טיול או לרכיבה עם חברים מקבוצת האדוונצ'ר, תבינו מיד שה-890 אדוונצ'ר ראלי הוא אופנוע אדוונצ'ר בעל כישורים טובים, אבל לא הרבה מעבר לשאר הכלים. ההבנה שיש לכם משהו מיוחד תבוא כשתלחצו אותו – אבל ממש תלחצו. אתם עשויים לגלות אופנוע שלא רק שלא מתרגש מדרישות קיצון, אלא ממש מבקש אותם. התחושות שהוא מספק אחרי רכיבת כסאח נשארות הרבה אחרי שהראלי בחניה ומכוסה ללילה. וזה, בפני עצמו, שווה כל שקל – למי שיכול להרשות לעצמו.

    רק תזכרו שצריך להיות רוכב גבוה פיזית ועם יכולות רכיבה גבוהות, לצד כיס עמוק. מי שיש לו את זה, יקבל אופנוע מרוץ מיוחד שמדגדג כל פרמטר תחושתי במוח בכל רכיבה. ובתכל'ס – בשביל זה אנחנו רוכבים.