קטגוריה: מכונות

ידענו שבסוזוקי אמורים להציג מחליף מודרני לוויסטרום 650 הותיק, ואכן, בתערוכת מילאנו 2022 מציגים בסוזוקי את הוויסטרום 800DE החדש, אשר עובר למנוע טווין מקבילי במקום הווי-טווין הוותיק, מגיע עם חישוק קדמי של 21″ לטובת רוכבי השטח, וגם מהווה סימן ראשוני ליציאה של סוזוקי מהתרדמת העמוקה.

מנוע הטווין המקבילי החדש של סוזוקי בנפח 776 סמ"ק, עם סידור א-סימטרי של 270° בין פיני הארכובה – סידור מוכר שנותן תחושה של וי-טווין בגלל תזמון ההצתה. המנוע מספק 84.3 כ"ס (62KW) ב-8,500 סל"ד ומומנט של 7.9 קג"מ ב-6,800 סל"ד, עם יחס דחיסה של 12.8:1. למנוע החדש של סוזוקי מצמד מחליק וקוויקשיפטר מקורי. יש שלושה מצבי ניהול מנוע אשר אינם משנים את ההספק אלא את אופי אספקת הכוח, יש בקרת אחיזה רב-שלבית הניתנת לניתוק, כולל מצב 'G' לשטח אשר מפחית את התערבות בקרת האחיזה למינימום. במצב זה גם ניתן לנתק את ה-ABS על הגלגל האחורי.

לסוזוקי ויסטרום 800DE שלדה מפלדה וזרוע אחורית מאלומיניום. הבולמים של שוואה מאפשרים כיוונון מלא ומהלך של 220 מ"מ מלפנים ומאחור. חישוקי השפיצים מגיעים בקוטר 21″ מלפנים וצמיג במידה 90/90, ו-17″ מאחור עם צמיג במידה 150/70. בסיס הגלגלים נמדד ב-1,570 מ"מ, גובה מושב של 855 מ"מ, מרווח גחון של 220 מ"מ ומשקל מלא של 230 ק"ג עם מיכל דלק של 20 ליטר. מערכת הבלימה מלפנים מורכבת מצמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים רדיאלים ודיסק יחיד מאחור בקוטר 240 מ"מ.

לוויסטרום 800DE החדש צג TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר עם מצב 'יום' ו'לילה'. יש פנסי LED היקפיים, שקע USB לטעינה, מנגנון למניעת דימום מנוע ומשקף קדמי מתכוונן.

בשלב זה אין מועד הגעה או מחירים באירופה וישראל לסוזוקי וויסטרום 800DE החדש. נמשיך לעדכן.

הימאהה נייקן GT מקבל לשנת 2023 את מנוע הטריפל החדש ומוגדל הנפח של ה-MT-09, שלדה משופרת, אלקטרוניקה עדכנית, ומשקף ומושב חדשים לטובת נוחות למרחקי רכיבה ארוכים. 

הימאהה נייקן (NIKEN ביפנית הוא 'שתי חרבות') המקורי הוצג בשנת 2018 בתור האופנוע התלת-גלגלי הראשון בעולם. לשנת 2023 מציגים בימאהה את גרסת ה-GT שבראש ובראשונה מקבלת את מנוע הקרוספליין, ששודרג לאחרונה ל-MT-09. שלושת הצילנדרים בנפח 890 סמ"ק עם 12 שסתומים מספקים 115 כ"ס ב-10,000 סל"ד ומומנט של 9.2 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המנוע החדש מגיע עם מצערות חשמליות, כשמערכת ניהול המנוע חדשה לחלוטין. גם מערכת היניקה חדשה, וכך גם מערכת הפליטה. יש מצמד מחליק חדש ויש שלוש מערכות ניהול מנוע – כביש, גשם וספורט. יש בקרת אחיזה רב-שלבית, קוויקשיפטר ובקרת שיוט.

שלדת הפלדה תוכננה מחדש לטובת המנוע החדש, כמו-גם שלדת הזנב, כאשר יש לינק אלומיניום חדש לבולם האחורי.

הנייקן מקבל גם מסך TFT חדש בגודל 7″ עם קישורית לסלולר דרך אפליקציה ייעודית של ימאהה. יש שלוש תצוגות שונות שמשתנות לפי תכנית כביש, ספורט או תיור. יש שקע USB במסך ושקע 12V מתחת למושב. לטובת הנוחות למרחקים ארוכים יש משקף קדמי חדש מתכוונן, ומושב מחודש לטובת נוחות. יש מתגים חדשים לתפעול המסך, ידיות מחוממות ומזוודות צד בגודל של 30 ליטר כל-אחד.

הימאהה נייקן GT החדש יגיע לאירופה בתחילת שנת 2023.

דיאלים ליברטי 50 היה טוסטוס פשוט ובסיסי בשנות ה-80 וה-90 – עם גיר אוטומטי בעל שני הילוכים ועלויות תחזוקה נמוכות מאוד.

חברת דיאלים, המוכרת לנו כיום בגילגולה המודרני עם קטנועים ואופנועים פשוטים יחסית, נוסדה בדרום קוריאה בשנת 1962. בתחילת דרכה ייצרה החברה העתקים ברישיון של קטנועי הונדה, והיא עברה לפיתוח עצמי בתחילת שנות ה-70. הנציג הראשון של דיאלים בארץ ישראל הגיע בתחילת שנות ה-80. הליברטי ('חופש' בתרגום חופשי) היה כלי תחבורה בסיסי, אפשרי גם לבני 16, ובעיקר לבני קיבוצים או כאלה שכיסו מרחקים אורבניים קצרים יחסית, תחת ההגדרה של אופניים עם מנוע עזר או Moped באנגלית – הלחם של Motorcycle ו-Pedals – טוסטוס של פעם. בניגוד לפיאג'ו סי, שהיה המתחרה העיקרי שלו, לליברטי לא היו פדלים.

המנוע הדו-פעימתי הפשוט היה בעל צילינדר יחיד, מקורר אוויר ובנפח של 49.6 סמ"ק. ההספק המרשים עמד על 3 כוחות סוס ב-6,000 סל"ד והמומנט על 0.36 קג"מ באותם סיבובי מנוע. ההתנעה הייתה חשמלית, אך עם מצבר פשוט שנטה להתרוקן רוב הרוכבים השתמשו ברגלית ההתנעה שהייתה חלק ממנו. המצמד היה מסוג אוטומטי צנטרפוגלי, כאשר לליברטי היו שני הילוכים. ההילוך השני נכנס לפעולה במכה במהירות של מעל ל-35 קמ"ש, כאשר ההילוך הראשון חזר לתפקיד מתחת ל-30 קמ"ש. הרוכב לא נדרש לפעולה מיוחדת בזמן ההחלפה, אך זכור לנו שסגירת המצערת באופן זמני ריככה את כניסת ההילוך השני לפעולה.

שלדת הצינורות הייתה מפלדה, כאשר בסיס הגלגלים הקצר עמד על 1,150 מ"מ וגובה המושב על 750 מ"מ נמוכים. לליברטי היו חישוקי שפיצים בקוטר 17″ עם בלמי תוף בשני הקצוות. מיכל הדלק הכיל 5.5 ליטר, שיכולים היו להספיק להרבה מאד זמן. לא מצאנו נתון משקל רשמי, אך להערכתנו הוא שקל מתחת ל-60 ק"ג, שאפשרו למשוך אותו למהירות מרבית בין 50 ל-60 קמ"ש. לוח השעונים היה ריבועי ויחסית גדול ומרשים עם מספר מרבי של 70 קמ"ש, כאשר הספרות מעל 40 קמ"ש היו כבר צבועות באדום.

בתקופה שלנערים בישראל הייתה את האפשרות לרכוש קרוסים מרשימים ויקרים יחסית, היו גם כאלה שהגיעו לבית הספר עם הליברטי. לא הרבה האמת, כשחלק עיקרי מהרוכשים היו מבוגרים שחיפשו כלי תחבורה זול ובסיסי וכן מורים לנהיגה. הדיאלים ליברטי לא היה בר השוואה מולם אבל עדיין – כאבי אבות האופניים החשמליים מבחינת תפיסה – הוא ידע לשעשע, בטח עם שני ההילוכים. למעט המצבר החלש המנוע והמכלולים היו בלתי שבירים, ולכן אנו בטוחים שיש עוד כאלה – בטח בצבע אדום – שקיבלו הרבה חום ואהבה ועדיין מסתובבים בקיבוצים או במושבים כאלו ואחרים.