זו לא בדיחה: טריומף, היצרנית הבריטית הוותיקה, גייסה שמות מובילים לפיתוח ומודיעה על כוונתה להציג אופנועי מוטוקרוס ואנדורו מקצועיים – כולל הקמת קבוצות מפעל למרוצים.
טריומף תחגוג בשנה הבאה 120 שנים ארוכות ומאתגרות, ולאור החדשות האחרונות הם לא מתכוונים לנוח. בהודעה רשמית שפורסמה הודיעו בטריומף על כוונתם להיכנס לסגמנטים פופולריים ורווחיים בעולם האופנועים – המוטוקרוס והאנדורו, שנמצאים במגמת גידול בארץ ובעולם.
לשם כך בטריומף משתמשים ברוכבי פיתוח בעלי שם כדוגמת ריקי קרמייקל האמריקאי (12 אליפויות סופרקרוס ומוטוקרוס אמריקאיות), שסיים את החוזה שלו עם סוזוקי לפני כשנתיים ועבר לפרסם את אופנועי האדוונצ'ר של טריומף בארצות הברית. בתחום האנדורו נמצא את איוון סרבנטס הספרדי (4 אליפויות עולם באנדורו, כולל 3 רצופות בתחילת שנות האלפיים). שני אלופי העבר אמונים על פיתוח האופנועים, כאשר מדובר עוד על תכניות עתידיות לפתח קבוצות מרוצים.
אין פרטים כרגע על הדגמים שיפותחו, אם-כי הציפייה היא שבאנדורו יהיה מגוון כלים מרמת דו-שימושיים 'רכים' ועד לאנדורו מקצועיים – כמו מקביליהם האירופאים. אלו בהחלט חדשות מפתיעות ומעניינות, ואנו נמשיך לעדכן עם התקדמות הפרויקט וככל שיתבררו פרטים נוספים.
ק.ט.מ הציגה את ה-RC 8C, שייוצר ב-100 יחידות בלבד, עם מנוע שמספק 128 כוחות סוס על 140 ק"ג, מכלולי קצה ותג מחיר של 30,000 יורו.
כפי שכתבנו בתחילת השבוע, בק.ט.מ חשפו דגם קיצוני למסלול בלבד, במהדורה מוגבלת, שמבוסס על הקרמר GP2R ומיועד לספק חווית מסלול מזוקקת לרוכב. מנוע הטווין המקבילי של ה-890 דיוק R הורכב כאן עם יותר כוח (128 לעומת 121 כ"ס), ועם אותו נתון מומנט של 10.1 קג"מ. יש מערכות יניקה ופליטה חדשות לגמרי הכוללות תיבת אוויר ומסננים חדשים של Twin Air, ומערכת פליטה מייצור עצמי של קרמר ודוד פליטה מטיטניום עם סופית מקרבון של אקרפוביץ'. ניתן לרכוש גם מערכת פליטה שקטה יותר, למסלולים עם הגבלות רעש נוקשות יותר.
ק.ט.מ RC8C
המנוע יושב בשלדה פלדה אשר מיוצרת בעבודת ביד ומאפשרת יכולות כיוונון רבות. משולשי ההיגוי מיוצרים בטכנולוגיית CNC ומאפשרים בחירה בשני מצבים – למסלול טכני עם פניות איטיות או מהיר וזורם יותר. למעשה, כל רכיב ופריט ב-RC 8C ניתן להתאמה ולכוונון. מעטפת הפיירינג עשויה מקרבון ומגיעה עם ברגי שחרור מהיר, ולוקחת השראה מה-GP16 – אופנוע ה-MotoGP של ק.ט.מ – כולל כנפונים המאפשרים כוח הצמדה במהירויות גבוהות, מסיטי רוח על הזרוע האחורית לפינוי חום מהצמיג האחורי, ומגנים מפני נפילות על המכלולים השונים. מערכת הבולמים מורכבת מהטופ שיש ל-WP להציע, עם מזלג Apex Pro 7543 ובולם אחורי מסוג Apex Pro 7746. הבלמים מליין המרוץ של ברמבו, כולל צילינדר ראשי מסוג 19RCS Corsa Corta המאפשר לרוכב פיין-טיונינג מדויק ('נקודת הנשיכה') בידית הבלם. יש חישוקים מכורסמים מסוג Dymag UP7X עם שחרור מהיר, העטופים בצמיגי סליקס של פירלי.
מסך ה-TFT בגודל 5″ משקף את כל נתוני הבקרות והאלקטרוניקה האפשריים, אשר ניתנים לכיוון דרך מחשב נייד. ניתן גם לקבל ניתוחי מידע מהמסלול בעזרת GPS המורכב במערכת. יש שלושה כפתורים בצד שמאל המאפשרים לרוכב לבחור את מפות ניהול המנוע, את עוצמת בלימת המנוע ולהגביל את המהירות ברחבת הטיפולים – הכל בלחיצת כפתור.
ק.ט.מ משתמשת בשם קרוב לדגם העבר RC8R מ-2008 ובונה כלי חדש ב-100 יחידות המאפשר רכיבה במסלול בלבד, כל זה בעלות של 30,000 יורו באירופה. נקווה שנזכה לראות אחד כזה גם על המסלולים שלנו בישראל.
ב.מ.וו מכריזה על שיתוף פעולה עם חברת הרמקולים הבריטית Marshall, שבמסגרתו יוטמעו רמקולים של החברה בדגמים שונים של ב.מ.וו, ובעיקר בדגמי רטרו / קלאסי.
מרשל היא חברה בריטית המייצרת מזה כ-60 שנה מערכות הגברה בעיקר לתעשיית המוזיקה, כשההתמחות של החברה לאורך השנים התמקדה במערכות הגברה לגיטרות חשמליות. לפני כעשור התרחבה החברה גם לתחום הרמקולים למערכות אודיו וכן לאוזניות לחובבי מוזיקה.
כעת מודיעים בב.מ.וו על שיתוף פעולה חדש עם מרשל, כשהרמקולים של החברה יוטמעו באופנועי ב.מ.וו – בעיקר בדגמי הרטרו / קלאסי, כשהכוונה היא לדגמי ה-R18, וספציפית לשתי גרסאות חדשות שייחשפו בקרוב. בב.מ.וו מוסרים שפרי ראשון של שיתוף הפעולה הזה ייחשף כבר בסוף החודש הזה – ב-29.7.21.
נזכיר כי חלק מדגמי התיור הגדולים של ב.מ.וו, כמו למשל האופנועים של סדרת ה-K1600 וכן ה-R1200RT / R1250RT, מגיעים עם מערכות שמע מתקדמות הכוללות רמקולים היקפיים באיכות גבוהה ומערכות להגברה אוטומטית של עוצמת השמע כאשר מהירות הרכיבה עולה. נמשיך כמובן לעדכן.
שוק אופנועי האנדורו הישראלי – שוק מרתק שאחריו אנחנו עוקבים צמוד כבר יותר מ-6 שנים – ממשיך להתפתח ולגדול, וייתכן שבשנת 2021 יישברו בו שיאי מכירות שנתיים. במחצית הראשונה של שנת 2021 נמכרו בישראל 681 אופנועי אנדורו מקצועיים ברישוי צהוב – גידול ביחס לתקופות המקבילות ב-2020 וב-2019 שבהן נמכרו 562 ו-545 כלים בהתאמה, וגם ביחס ל-640 הכלים של המחצית הראשונה של 2018.
נראה שמדובר בגידול משמעותי ובמגמה – על אף שיש יותר מדי משתנים שמשפיעים על הנתון הסופי בתקופה של חצי שנה. אחד המשתנים החשובים, שאותו אנחנו שומעים מכמה יבואנים, הוא ששנת הקורונה פגעה באספקה השוטפת של הכלים, וכי אם היו כלים נוספים מדגמים מסוימים – גם הם היו נמכרים והמספר הכללי היה גבוה יותר.
כך או כך, שוק האנדורו הישראלי שומר על כוחו העצום גם אל תוך 2021 ואפילו גדל, וזה עוד לפני המאסה הגדולה של דגמי 2022 שמתחילה להגיע ארצה בימים אלו ואמורה להעלות את מספרי המסירות של כלים חדשים בצורה דרמטית. ההערכה היא שעד סוף 2021 המספר הכללי יעבור את 1,400 הכלים כך שייקבע שיא שנתי חדש, כשנזכיר שמדובר באופנועי אנדורו מקצועיים עם רישוי כביש (מספר צהוב), המשמשים לתחביב בסופי שבוע בלבד.
שוק האנדורו הישראלי חווה בעשור האחרון פריחה חסרת תקדים. באמצע העשור הקודם נמכרו בישראל כ-80 אופנועי אנדורו מקצועיים – של ק.ט.מ ושל ימאהה – רובם ככולם למתחרי אליפות ישראל באנדורו. מאז הלך השוק הזה והתפתח לכיוון ההובי, כשהקהל העיקרי של רוכבי האנדורו הפך להיות דווקא רוכבים בני 30, 40 ו-50 שגילו את התחביב הזה ונכנסו לתחום. התוצאה הייתה גדילה של עשרות אחוזים בכל שנה, עד ל-2017 שבה נמכרו 1,255 אופנועי אנדורו מקצועיים. בשנת 2018 נרשמה התמתנות בגרף העלייה, ומספר אופנועי האנדורו שנמכרו עמד על 1,326 – שנת השיא של כל הזמנים באופנועי אנדורו מקצועיים. שנה לאחר מכן, ב-2019, נרשמה ירידה לראשונה בעשור, כשנמכרו 1,231 אופנועי אנדורו, ובשנת 2020 – שנת הקורונה – נמכרו בישראל 1,300 אופנועי אנדורו מקצועיים. כל המספרים הללו, כאמור, מתייחסים לאופנועי אנדורו בעלי לוחית רישוי צהובה. אופנועי מוטוקרוס ברישוי ספורט מוטורי (רישוי אפור), וכן מספר אופנועי אנדורו שנמכרים ברישוי אפור – לא נכללים במספרים הללו.
ק.ט.מ 250EXC TPI – אופנוע האנדורו הנמכר ביותר
המותג הנמכר ביותר במחצית הראשונה של 2021 הוא ק.ט.מ, עם 277 אופנועי אנדורו לעומת 276 בתקופה המקבילה אשתקד ו-203 בתקופה המקבילה ב-2019, כלומר ק.ט.מ לבדה מחזיקה בכ-41% משוק האנדורו הישראלי ב-2020. מדגם אחד בודד – ק.ט.מ 250EXC TPI – נמכרו בתקופה זו כ-90 כלים. במקום השני הוסקוורנה עם 167 אופנועי אנדורו לעומת 100 כלים בתקופה המקבילה אשתקד, כשהכלי הנמכר ביותר של הוסקוורנה בתקופה זו הוא ה-TE250i עם 60 יחידות. במקום השלישי במותגים – בטא, שמכרה בתקופה זו 109 אופנועי אנדורו, מהם 29 יחידות של ה-300RR הדו-פעימתי ו-27 יחידות של קרוסטריינר 300. ממותג גאס גאס, שנכנס ארצה בסוף חודש פברואר, נמכרו עד כה 51 אופנועי אנדורו מ-4 דגמים (פרט לאופנועי הטריאל). המשמעות היא שחברת ק.ט.מ – עם המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה וגאס גאס – אחראית לכ-73% מכלל מכירות אופנועי האנדורו בישראל, ובסך הכל 495 כלים. כלומר, שלושה מתוך ארבעה אופנועי אנדורו שנמכרו בישראל בששת החודשים הראשונים של 2021 – יצאו ממפעלי ק.ט.מ במטיגהופן, אוסטריה.
בחלוקה בין 2 פעימות ל-4 פעימות, 472 מתוך 681 הכלים שנמכרו, כלומר כ-69%, הם דו-פעימתיים. היחס הזה דומה מאוד לזה שהיה ב-2018 ו-2019, ונמוך במעט מהיחס ב-2020 שעמד על כ-75% לטובת הדו-פעימתיים. כך או כך, זהו נתון מעניין בפני עצמו שמעיד על הכיוון אליו הולכת רכיבת האנדורו בישראל כבר כמה שנים. בהקשר הזה חשוב לציין כי למותגים מסוימים כמו ק.ט.מ היו חסרים במלאי דגמים דו-פעימתיים כמו 250EXC TPI ו-300EXC TPI, כך שהיחס בין 2 ל-4 פעימות עשוי היה להיות גדול יותר אם היה מלאי מלא זמין.
טבלת מכירות אופנועי האנדורו המלאה – מחצית ראשונה של 2021
[table id=178 /]
ק.ט.מ 150EXC TPI וק.ט.מ 250EXC TPI נרשמים תחת אותו קוד הדגם
ק.ט.מ 350EXC-F ו-450EXC-F נרשמים תחת אותו קוד הדגם
חברת האופנועים החשמליים האמריקאית זירו מציגה את ה-FXE, אשר מבוסס על דגמי ה-FX ומעוצב בסדנת עיצוב מיוחדת.
בשנת 2018 בחרו זירו ב-Huge Design – סדנת עיצוב זוכת פרסים מקליפורניה – לעצב עבורם מספר דגמים, כשה-FXE החדש הוא תוצר של שיתוף הפעולה הזה. הזירו FXE מבוסס על המכלולים ויחידת ההנעה של ה-FX הנוכחי, והוא מביא עיצוב של סופרמוטו עירוני, כאמור בשיתוף פעולה עם סדנת העיצוב האמריקאית Huge Design.
זירו FXE
ההספק המוצהר עומד על 46 כוחות סוס (34 קילוואט) ב-4,300 סל"ד, נתון המומנט עומד על 7.8 קג"מ, והמהירות המרבית 137 קמ"ש. יש סוללת ליתיום-יון של ZF עם קיבול של 7.2 קילוואט-שעה, וטווח רכיבה מוצהר של 160 ק"מ בעיר ו-120 ק"מ בתנאים משולבים. זמן הטעינה עם מטען של זירו הוא 3.6 שעות, עם אפשרות לשעה וחצי עם מטען מהיר שיגיע בתוספת מחיר. עם מטען ביתי, אגב, זמן הטעינה עומד על 10 שעות.
המכלולים כוללים שלדת פלדה, בולמים קדמיים הפוכים של שוואה בקוטר 41 מ"מ עם כיוונים מלאים ועם מהלך גלגל של 178 מ"מ, זרוע אחורית עם בולם יחיד של שוואה בעל כיוונים מלאים ועם מהלך גלגל של 227 מ"מ, יש צמד חישוקי 17″ העטופים בצמיגי פירלי דיאבלו קורסה II, והמשקל המלא עומד על 135 ק"ג.
מבחינת אלקטרוניקה ובקרות, ה-FXE מציע מספר מצבי רכיבה מערכת ABS של בוש, פנסי LED היקפיים, וכן מסך TFT בגודל 5″ המתחבר לסלולר ולאפליקציה של זירו.
מחירו של הזירו FXE בארה"ב עומד על 12,000$, כשכרגע לא ברור אם יגיע ארצה. כזכור, מותג זירו מיובא ארצה על-ידי מטרו מוטור.
בדוקאטי מפרסמים את נתוני המכירות הגלובליים של המחצית הראשונה 2021, מהם ניתן לראות גידול מכירות מובן על פני 2020 – אך גם על פני 2019 הטובה בפני עצמה.
במחצית השנה הראשונה של 2021 מסרו בדוקאטי 34,485 אופנועים ברחבי העולם – מהם 8,598 נמסרו ללקוחות בחודש יוני האחרון. נתון זה מהווה גידול חיובי של 43% לעומת שנת 2020 הקשה, בה ספגה החברה עצירה מוחלטת של הפעילות, יחד עם כל הענפים, בגלל מגפת הקורונה. לכן הנתון החשוב יותר הוא גידול של כ-9% לעומת שנת 2019.
במושבת האם של דוקאטי, איטליה, נמסרו 6,071 יחידות – המקום המוביל מבחינת מספרי המסירות, כאשר באוסטרליה נרשם גידול של 82% משנה שעברה במסירות, ומעל 50% ביפן וצפון אמריקה. גם בישראל דוקאטי מציגה גידול מרשים של יותר מ-100% – עם 93 כלים לעומת 46 בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר רק מהמולטיסטראדה V4 לבדו נמכרים לא פחות מ-28 יחידות – 14 מהן בחודש יוני 2021
על-פי דוקאטי, הדגמים הנמכר ביותר הם המולטיסטראדה V4 הטכנולוגי, הסקרמבלר 800 והסטריטפייטר V4. המונסטר החדש יצא לשווקים רק באפריל האחרון, ובעוד בדוקאטי לא פרסמו את המספרים, בחברה ציינו לטובה את כמות המכירות.
הגידול במכירות של דוקאטי מסמל מגמה כלל עולמית של יצרניות רבות – כפי שראינו לפני מספר ימים עם ב.מ.וו. נמשיך לעקוב ולהביא נתונים גם של יצרנים אחרים.
בק.ט.מ שחררו שני סרטוני טיזר קצרים לקראת הצגתו של דגם המיועד למסלול בלבד אשר ייוצר ב-100 יחידות בלבד עם 128 כ"ס על 140 ק"ג ויפגין ביצועים מעולמות ה-Moto2.
הטיזר הראשון:
הטיזר השני:
בטיזרים של ק.ט.מ מוגדר שביום שלישי הקרוב יחשפו דגם אשר מיועד למסלול בלבד וייוצר ב-100 יחידות. צליל המנוע מזכיר מאוד את הטווין המקבילי של ה-890 דיוק R, כך שסביר להניח שהדגם המיועד (RC890R?) ישתמש במנוע שלו. פרטים נוספים שאנו יודעים הם מנוע בעבודת יד, נתון הספק של 128 כ"ס, משקל יבש של 140 ק"ג, בלמי ברמבו, בולמי WP, חישוקי Dymag ומערכת פליטה של אקרפוביץ'.
אם נמשיך לשער, אז נזכיר את שיתוף הפעולה של סדנת קרמר עם ק.ט.מ אשר יצרה דגם למסלול עם מנוע ה-790 דיוק (בתמונה בתחתית הידיעה), לו הם הגדילו את הנפח ל-890 סמ"ק (850 סמ"ק לארה"ב, בהתאם לנפח של מרוצי המועדונים שם), והוא סיפק 128.2 כ"ס (105 כ"ס במקור ל-790) וכ-10 קג"מ על משקל רטוב של 140 ק"ג. מכלולי השלדה הם מהטופ שיש לתעשייה להציע, כמו חישוקים מחושלים של Dymag, קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם M50, מערכת פליטה של RP Race Performance ומערכת בולמים של WP – לא זו שמגיעה במקור על ה-790 דיוק אלא מערכת שלמה המיועדת למרוצים ופותחה בשיתוף של קרמר ו-WP. נתונים זהים למה שנחשף בטיזר.
כאמור, החשיפה הרשמית והמסקרנת תהיה ביום שלישי הקרוב.
מנוע של ק.ט.מ 790 דיוק, שלדה מייצור עצמי, ומכלולי קצה
בשנת 1998 הטילו בימאהה פצצה על עולם האופנועים, וקבעו מדד חדש בדמות צמד דגמי שטח שהעזו להציע לקהל רוכבי המוטוקרוס ואנדורו משהו שהוא לא דו-פעימתי מעשן.
עד לשנת 1998 עולם השטח המיינסטרימי דגל בתצורת מנוע של שתי פעימות. זה הכי קל פיזית, הכי מגיב, הכי זול לתחזוקה – בטח לעומת מנועי ארבע פעימות שהושארו לדו-שימושיים ולרפליקות דקאר – בעיקר בשל הגודל הפיזי והמשקל של המנועים. היו הבלחות של הוסאברג (עם יואל סמטס הענק) וק.ט.מ, אבל עולמות המוטוקרוס והאנדורו היו שייך למעשנים. באותה השנה בימאהה חשפו שני דגמים, שלימים יקבעו את הכיוון שאליו תצעד כל תעשיית המוטוקרוס והאנדורו. השגרירים הכחולים יצאו לאור בגרסתם הראשונה – WR400F לאנדורו, יחד עם גרסת המוטוקרוס YZ400F – וחוללו מהפכה של ממש באופנועי השטח, שכן הם הציגו מנועי 4 פעימות קומפקטיים במשקל הקרוב למנועים דו-פעימתיים, ועם ביצועי קצה קרביים – מה שלא היה עד אז. אנחנו נתמקד הפעם בגרסת האנדורו.
ימאהה WR400F דגם 1998 – הנביא
הימאהה WR400F היה גרסת האנדורו של ה-YZ400F (המשמעות של WR היא Wide-Ratio – כלומר יחסי העברה ארוכים יותר), שכבר עשתה את צעדיה כאב טיפוס באליפות המוטוקרוס העולמית שנה לפני כן. לעומת גרסת המוטוקרוס, האנדורו היה מעט רך יותר, מתון יותר, שקט יותר ועם תאורה ותקינת כביש). היפני החצוף העז להסתכל על דגמי ה-SC המקצועיים של ק.ט.מ ישר בעיניים עם מנוע חד-צילינדר בעל גל-זיזים עילי כפול, חמישה שסתומים (3 יניקה ו-2 פליטה) ונפח של 399 סמ"ק. המנוע היה מקורר נוזל וניזון מקרבורטור קייהין בקוטר 39 מ"מ. כנהוג בזמנו ההנעה התבצעה רגלית, כאשר היה מאוד מאתגר להצליח בכך כשהמנוע חם ולאחר נפילה.
ההספק עמד על 48 כוחות סוס ב-8,000 סל"ד, המומנט על כ-4 קג"מ ב-7,500 סל"ד והכל הועבר אחורה דרך גיר של חמישה הילוכים. מערכת הבולמים הורכבה ממזלג קדמי הפוך בקוטר 46 מ"מ עם מהלך של 300 מ"מ, ובולם אחורי עם מהלך גלגל של 315 מ"מ – שניהם של קאיאבה. נתון המשקל היבש עמד על 114 ק"ג.
הדגם – ובעיקר גרסת המוטוקרוס – התקבל בעולם בהתלהבות מהולה בחשדנות. עלו טענות על יכולות ההתנעה החמה, על שרידות הפלסטיקים שאהבו לדהות, ועל מחירי הטיפולים. אבל היכולת הייתה שם, ובגדול – ה-WR ידע לזוז, חזק ומהר. שנתיים לאחר מכן נפח המנוע טיפס ל-426 סמ"ק (שנה לפני כן היה את ה-YZ426F) עם מצמד מחוזק, וב-2003 הוצג ה-WR450F, שכבר נשא מתנע חשמלי, ועודכן ארבע פעמים נוספות מאז. האח הקטן, WR250F, הוצג לראשונה בשנת 2001, והפך גם הוא להצלחה אדירה ולאופנוע אייקוני, כשהאבולוציה שלו ממשיכה עד היום.
שנת 1998 הייתה סופר-חשובה בתולדות ימאהה, עם –YZF-R1 שקבע עובדות בשטח בסגמנט הסופרבייקס, וצמד דגמי ה-400 שסללו את הדרך לטכנולוגיה שמובנת מאליה היום בתחום המוטוקרוס והאנדורו. ה-WR400F הגיע לארץ בשנתו הראשונה וזכה להצלחה פחותה מיריבו הכתום, גם בגלל תמחור גבוה יחסית למוצר יפני מול אירופאי, אבל להרבה כבוד בזכות היכולת והאמינות. בהחלט דגם לספרי ההיסטוריה.
נתונים טכניים: מנוע דזמוסדיצ'י סטרדלה V4 עם 90 מעלות, 1,103 סמ"ק, 208 כ"ס ב-12,750 סל"ד, 12.5 קג"מ ב-11,500 סל"ד, גל ארכובה מסתובב אחורנית, 4 שסתומים לצילינדר, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות אובאליות, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול הידראולי, שלדת אלומיניום קדמית עם מנוע גורם נושא עומס מרכזי, מזלג הפוך של שוואה מסוג BPF בקוטר 43, כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ (ב-S – מזלג אוהלינס NIX חשמלי סמי-אקטיבי SMART 2.0, מהלך 120 מ"מ), זרוע אחורית חד-צידית עם בולם יחיד של זאקס, כיוונים מלאים, מהלך גלגל 130 מ"מ (ב-S – בולם אוהלינס TTX36 חשמלי סמי-אקטיבי SMART 2.0, כיוונים מלאים, מהלך 130 מ"מ), צמד דיסקים חצי צפים בקוטר 330 מ"מ עם קליפרים רדיאליים Stylema ומשאבה רדיאלית, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, בסיס גלגלים 1,488 מ"מ, גובה מושב 845 מ"מ, משקל מלא 201 ק"ג (199 ק"ג ל-S), מיכל דלק 16 ל', צמיגים 120/70ZR17, 200/60ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: 3 מצבי רכיבה (מרוץ, ספורט, כביש), 3 מצבי כוח ותגובת מנוע, ABS להטיה ב-3 מצבים, בקרת אחיזה ב-8 מצבים וניתוק, בקרת ווילי, בקרת החלקה (דריפט), בקרת בלימת מנוע, בקרת זינוק, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, תאורת יום אוטומטית, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל "5, (ב-S – בולמים חשמליים סמי-אקטיביים אוהלינס SMART 2.0 כולל כיוון עומס קפיץ אוטומטי).
צפו בווידאו: דוקאטי סטריטפייטר V4 S במבחן:
עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
הסטריטפייטר V4 – או בשמו המלא דוקאטי פניגאלה V4 סטריטפייטר – הוא גרסה מופשטת פיירינג עם כידון שטוח וגבוה של הפניגאלה V4 מבית היצרנית האיטלקית. המנוע – דזמוסדיצ'י סטרדלה V4 – זהה לפניגאלה V4, עם נפח של 1,103 סמ"ק, והוא מספק 208 כ"ס ב-12,750 סל"ד. ההספק הופחת במעט ביחס לגרסת המקור, אולם המומנט טיפס – ובעיקר התעבה, כשכבר בסל"ד נמוך ובמהירויות נמוכות יש שפע של מומנט זמין – 30% יותר מקודמו בתפקיד עם מנוע ה-1,098. אגב, עם קיט מרוצים למסלול בלבד, שכולל מערכת פליטה ייעודית של אקרפוביץ' השוקל 6 ק"ג פחות, תוכלו להעלות את ההספק ל-220 כ"ס! המשקל המלא עומד על199 ק"ג לגרסת ה-V4 S ו-201 ק"ג ל-V4.
הסטריטפייטר V4 מגיע עם כנפונים המספקים 28 ק"ג כוח הצמדה במהירות של 270 קמ"ש, ואלו משתלבים עם העיצוב השרירי הרדיקלי הכולל מנוע ענק במרכז האופנוע, מסיכת חזית קטנטנה וזנב מינימליסטי הלקוח מהפניגאלה. בדוקאטי אומרים שההשראה לעיצוב נלקחה מדמות הג'וקר בסדרת הקומיקס של באטמן. אנחנו בעיקר מתפעלים, שכן הסטריטפייטר הוא אחד הכלים היותר מושקעים עיצובית (ולא רק). כך או כך, בסטריטפייטר בוצעו שינויים ארגונומיים ביחס לפניגאלה: הכידון שטוח לעומת הקליפ-און הנמוך, הרגליות הוזזו מעט קדימה והמושב הוגבה מעט לטובת הנוחות.
הסטריטפייטר מספק חבילת אלקטרוניקה נרחבת ביותר הכוללת מערכת ABS מתקדמת להטיה ב-3 מצבים שמאפשרת שליטה בהחלקת הגלגל האחורי בכניסה לפנייה על הבלמים. בנוסף, בקרת אחיזה מהדור האחרון של דוקאטי עם בקרת החלקה ביציאה מהפנייה (בקרת דריפט). יש בקרת זינוק, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע, וקוויקשיפטר לשני הכיוונים, וכל הבקרות מתאפשרות בזכות יחידת האינרציה של בוש – IMU 6, שמנטרת את התאוצות ב-6 צירים, כך המידע מאפשר לבקרות לעבוד לכל הכיוונים ובסינרגיה מלאה.
גרסת ה-V4 מציעה מזלג שוואה 43 מ"מ מדגם BPF מלפנים ובולם אחורי של זקס – שניהם עם כיוונים מלאים. לגרסת ה-S יש מזלג אוהלינס NIX30 ובולם אחורי TTX36 – שניהם של אוהלינס – חשמליים סמי-אקטיביים מדגם SMART 2.0. לשני הכלים מערכת בלמים אימתנית עם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים של ברמבו מדגם Stylema, וכן משאבת בלם רדיאלית.
כמו בפניגאלה V4, בדוקאטי לא חסכו בכלום בסטריטפייטר V4, והרכיבו את מכלולי השלדה ורכיבי האלקטרוניקה הטובים והמודרניים ביותר שיש, שיגבו את המנוע החזק ויפרעו את הצ'קים שהעיצוב הרדיקלי כותב. בפניגאלה V4 זה עבד מדהים. בואו נראה איך זה עובד בסטריטפייטר V4 S.
דוקאטי פניגאלה V4 S סטריטפייטר
ביצועים
אפשר להתחיל מהסוף: הסטריטפייטר V4 הוא אחת ממכונות הביצועים היותר מטריפות שיש כיום על הכבישים, כשהכל אצלו במקסימום. אם הפניגאלה V4 הוא אחד מאופנועי הספורט המשובחים שיש, אז הסטריטפייטר V4 הוא בדיוק כזה – רק נוח. רגע, מה? נוח? ובכן, כן. אבל על זה בהמשך.
מנוע הדזמוסדיצ'י סטרדלה V4 בגרסת הסטריטפייטר הוא אחד המנועים המרגשים שיש. הוא שופע מומנט ואפשר לרכוב על סל"ד מאוד נמוך, והוא בונה את הכוח בליניאריות עד להתפוצצות בכמעט 13 אלף סיבובים לדקה שבהם יורדים לקרקע 208 כוחות סוס שמטיסים את האופנוע בתאוצה כל כך חזקה, שבהילוכים הנמוכים צריך להחזיק מאוד חזק ולהפעיל חזק את כל שרירי הגוף כדי להצליח להישאר מחוברים אליו. טירוף מוחלט.
אז המנוע הזה חזק מאוד ברמה של מטריף, אבל שלושה דברים חשוב להגיד על המנוע הזה. הראשון, שתצורת ה-V4 גורמת לחספוס עדין ולסאונד מיוחד, שגם עם מערכת הפליטה המקורית מצליח לרגש. השני, שהוא שימושי בצורה בלתי רגילה וטווח השימושים שלו רחב מאוד – הוא יכול להיות חתלתול נעים לשימוש והוא יכול להיות המטורלל שיעיף אתכם למקומות וריגושים שלא חלמתם עליהם, הכל תלוי ביד ימין. ובהמשך ישיר העניין השלישי: הוא נשלט לחלוטין, והוא ידידותי למשתמש ביחס הפוך לביצועים שהוא יכול לספק. כלומר, הביצועים מטורפים בכל קנה מידה דו-גלגלי, אבל המצערת והמנוע נשלטים מאוד. אפשר לומר על המנוע המטורף הזה שהוא ידידותי למשתמש – וזו לא תהיה הגזמה. מנוע אדיר, אחד הטובים והמרגשים שיש היום על הכבישים.
תגובת המנוע ובלימת המנוע ניתנות לוויסות על-ידי בחירת מצב הרכיבה, וכן על-ידי כיוון פנימי בתוך המצב הנבחר. מצב מרוץ היה קיצוני לשימוש כביש וגרם לעייפות מוקדמת, ולכן רכבנו ברוב הזמן במצב ספורט ובמצב כביש. בשניהם כמובן לא חסר כוח ותגובת המנוע מהירה מאוד. בכל זאת מנוע של מכונת ספורט מהטובות שיש, וניהול המנוע מהונדס פה היטב – ברמה הגבוהה ביותר שיש.
מנוע אדיר: חזק, גמיש ומרגש
אבל המנוע פה הוא לא הכל, אלא חלק מהחבילה הכללית – שהיא לא פחות מלהיבה. את ההתנהגות הדינמית של הסטריטפייטר V4 אפשר לתאר כהתנהגות של אופנוע ספורט, ומהטובים שיש. וגם זה לא מפליא, שכן כאמור הסטריטפייטר יושב על פלטפורמת הפניגאלה V4 – שהוא אחד מאופנועי הספורט המשובחים שיש.
כך למשל, מערכת הבולמים בסטריטפייטר V4 S שעליו רכבנו במבחן היא אחת מהטובות שיש יום בכלים סדרתיים. האוהלינסים האלה – NIX מלפנים ו-TTX מאחור – יודעים לעבוד על טווח שימושים רחב, יודעים לספוג כוחות גדולים, וההידראוליקה המעולה מאפשרת ספיגה השואפת לשלמות וכפועל יוצא אחיזה, יציבות ותחושת ביטחון לרוכב לפתוח גז מוקדם וחזק. מצבים עם שילובי כוחות כמו בלימה חזקה אל תוך פנייה מתקבלים על-ידי מערכת הבולמים בזלזול – גם בעומסי מסלול, ומהצד השני הם סופגים היטב גם את בעיות הכביש הקטנות ומספקים לרוכב חווית רכיבה נוחה ויחד עם זאת ספורטיבית.
טווח השימושים המאוד רחב הזה מתקבל לא רק בגלל ההידראוליקה, אלא גם בשל היותם חשמליים וסמי-אקטיביים, כך שהם משנים את עומס הקפיץ מאחור ואת שיכוכי הכיווץ וההחזרה מלפנים ומאחור תוך כדי רכיבה ובהתאם לכוחות שפועלים על האופנוע. רמה גבוהה!
ובכל זאת יש קצת הבדלים מהפניגאלה. כך למשל ההיגוי זריז יותר, וזה נובע מהכידון הרחב והגבוה יותר המאפשר שליטה טובה יותר על האופנוע בכביש הציבורי וכן פקודות היגוי זריזות יותר, ומתנוחת הרכיבה הזקופה יותר. היציבות כמובן לא נפגעה, והסטריטפייטר שומר היטב על קו ועל יציבות במהלך הפנייה – אלמנט נוסף שמספק לרוכב שפע של ביטחון לפתוח גז מוקדם וחזק.
אלמנט נוסף של הסטריטפייטר שנמצא במקסימום – כמו כל האופנוע – הוא מערכת הבלמים. עם דיסקים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים מהשורה הראשונה ומשאבה רדיאלית – מערכת הבלימה הקדמית היא חזקה ברמות דימיוניות, ועם המון רגש. גם כאן הרכיבו בדוקאטי את הסחורה האיכותית ביותר שיש, שמספקת את הביצועים המקסימליים שאפשר. ביצועים במקסימום.
אפשר לסכם את הפרק ולהגיד שהסטריטפייטר V4 מציע את מקסימום הביצועים שאפשר לקבל היום מאופנוע ספורטיבי, עם מנוע סופר-חזק ומרגש ועם התנהגות דינמית מהמשובחות.
התנהגות משובחת – בכביש ובמסלול
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה בסטריטפייטר V4 קרבית, אבל שפויה ואפילו נוחה. המושב גבוה יחסית, אבל הרגליות ממוקמות היטב ולא מעמיסות את הברכיים כלל, והכידון הגבוה והשטוח מטה את פלג הגוף העליון קדימה, אך באופן שאינו מוגזם. התוצאה היא תנוחת רכיבה נוחה באופן יחסי לאופנוע סופר-ספורטיבי, וגם לאורך זמן. הבעיה תהיה בהיעדר מיגון רוח, שלא תאפשר רכיבה מהירה לאורך זמן.
המהירויות, אגב, גבוהות מאוד, וזה לא מפתיע כי אנחנו זוכרים על איזו פלטפורמה יושב הסטריטפייטר ואיזה מנוע יש בתוכו. יחס ההעברה קצר יותר מאשר בפניגאלה, והתאוצות, כאמור, עוקרות ידיים. סביב 160-150 קמ"ש התחושה נוחה מאוד, ורק היעדר מיגון הרוח פוגע בחגיגה. המהירות המקסימלית תתקרב ל-300 קמ"ש, והסטריטפייטר V4 יגיע לשם מהר. ונשמרתם מאוד לרישיונכם.
מבחינת אלקטרוניקה, הסטריטפייטר V4 מקבל את החבילה המלאה של הפניגאלה V4, ובקצרה נספר שהיא מחבילות האלקטרוניקה המקיפות והמתקדמות שיש כיום בעולם אופנועי הספורט. בדוקאטי משקיעים המון בשנים האחרונות בפיתוחי אלקטרוניקה ובקרות, הם הגיעו לבשלות בתחום ונמצאים בחזית הטכנולוגיה, והסטריטפייטר V4 מקבל את כל מה שיכול להיות על אופנוע ספורט בתקופה הזאת – כולל בקרות החלקה בבלימה והחלקה בתאוצה (סלייד ודריפט) הנשענות על ה-IMU. נציין במשפט כי הבקרות כאמור ברמה הגבוהה שיש כיום באופנועים, וכי הן לא מורגשות ופשוט עובדות. כלומר בדוקאטי הצליחו להטמיע מערכות אלקטרוניות שנמצאות בקצה אל מערכות מכאניות שנמצאות בקצה, והכל עובד בסינרגיה מלאה ובצורה עגולה, ללא פינות חדות. רמה גבוהה.
ואם כבר רמה גבוהה, אז הסטריטפייטר V4 – כמו הפניגאלה V4 – הוא אופנוע מאוד איכותי ומאוד עגול. איכות החומרים, איכות ההרכבה ורמת הגימור הן מהטובות שיש, ולדעתנו הן גם מייצגות את המקום שבו נמצאת כיום דוקאטי. עכשיו, לחבר המון חלקי ביחד זו חוכמה קטנה. לחבר אותם כך שיעבדו יחד בסינרגיה ובהרמוניה זו כבר חוכמה גדולה, וכשמדובר באופנוע ספורט-קצה עם מנוע ענק המפיק 208 כ"ס – זו כבר אומנות. וכזה בדיוק הסטריטפייטר V4 – אופנוע שבכל מדד נמצא על הקצה, אבל כל המערכות מחוברות יחד בשלמות, ושהתוצאה היא אופנוע ספורט עם ביצועי על, אבל שיחסית לסגמנט הוא ידידותי וקל לרכיבה. כלומר טווח השימושים שלו עצום, לא פחות.
אופנוע משובח – ביצועי-על, אבל כלי שלם ועגול
סיכום ועלויות
בדוקאטי כמו בדוקאטי – עשו את הדרך הארוכה לסטריטפייטר V4. זה לא 'פניגאלה V4 ערום' (ולא שיש משהו רע בפניגאלה V4 ערום, כן?) – אלא אופנוע שמשתמש בפלטפורמה המטורפת והאיכותית של הפניגאלה V4, אבל עושה את כל השינויים כדי שיתאים לקונספט הסטריטפייטר סופר-נייקד. אם זה המנוע שעבר את השינויים הנדרשים (הפחתת הספק, הגדלת טווח יעיל ועיבוי רצועת המומנט), אם אלה מכלולי השלדה והסט-אפ, השלדה עצמה וזווית ההיגוי, ועד האלקטרוניקה המותאמת לקונספט. כל זה כמובן בנוסף לעיצוב הרדיקלי והקיצוני שמהווה אמירה חזקה של דוקאטי. בעניין הזה נציין שהסטריטפייטר V4 הוא אחד האופנועים המרשימים יותר שיש כיום על הכבישים, כשהוא מסובב ראשים ומפתח שיחות, ואפשר להתבונן שעות על הפרטים הקטנים בעיצוב המוקפד והקרבי שלו. דוקאטי במיטבה.
הדוקאטי סטריטפייטר V4 הוא אופנוע קצה, והוא מציע את המקסימום בהכל. יש לו מקסימום מנוע מרגש עם 208 כ"ס, ערימות של כוח וחספוס עדין ומרגש של תצורת V4. יש לו מקסימום מכלולי שלדה עם מערכת בלמים אימתנית, עם בולמי איכות, גלגלים וצמיגי איכות במידות קצה, ועם תכנון והנדסה מוקפדים. יש לו מקסימום אלקטרוניקה על כל המערכות והבקרות שאפשר להרכיב כיום על אופנוע ספורט, וכולן עובדות מושלם. והתוצאה היא מקסימום ביצועים ומקסימום ריגוש. ושוב, מרשים מאוד שהכל עובד בסינרגיה ובהרמוניה – בצורה עגולה ובלי פינות חדות. כשמחברים את כל אלו לעיצוב הרדיקלי והמרשים, מקבלים את התשובה לשאלה שבתחילת המבחן: כן, הסטריטפייטר V4 פורע בגדול את הצ'קים שהעיצוב הרדיקלי שלו כותב.
ואם כבר צ'קים, אז הסטריטפייטר V4 הוא אופנוע לא זול. הסטריטפייטר V4 עולה 152 אלף ש"ח. גרסת ה-S שפה במבחן, הכוללת כאמור בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס וחישוקים קלים של מרקזיני, כבר עולה 173 אלף ש"ח. זה המון כסף, אבל ברור לגמרי לאן הולך פה כל שקל. מי שיכול להרשות לעצמו יקבל מקסימום אופנוע שמפיק מקסימום ביצועים ומספק מקסימום ריגוש. אופנוע במקסימום.
במחצית הראשונה של 2021 שנת קבעו בב.מ.וו שיא במספר המסירות של דגמים דו-גלגליים ברחבי העולם.
שנת 2020 הייתה שנה מורכבת, עם משבר הקורונה העולמי ועם ירידה במכירות לכלל היצרנים, כאשר בב.מ.וו רשמו ירידה של 18% במכירות במחצית השנה הראשונה. לקראת סוף השנה נרשמה התאוששות והמספרים השתפרו, אך נשארו שליליים עם ירידה של כ-3.6% במכירות 2020, וסך של 169,272 אופנועים וקטנועים, וזאת לאחר 9 שנים רצופות של עלייה בנתוני המכירות.
2021 כבר מצטיירת כשנה מוצלחת לשוק המוטורי העולמי. בעוד שבישראל נרשמה עלייה של כ-30% במכירות הכלליות, גם בב.מ.וו יש גידול מרשים, שאם נשווה אותו לשנת 2019 ה'נורמטיבית' נגלה שבב.מ.וו גדלו בכ-15% (ובכ-40% אם בכל זאת נשווה ל-2020). המספרים עומדים על 107,610 קטנועים ואופנועים שנמסרו במחצית הראשונה של השנה (236 כלים בישראל), לעומת 76,707 יחידות ב-2020 ו-93,545 ב-2019.
קבוצת האם של ב.מ.וו נמצאת בעלייה כוללת עם סך של 1,339,080 רכבי ב.מ.וו, מיני ורולס רויס שנמכרו במחצית הראשונה (עלייה של 39% לעומת 2020 ו-7.1% לעומת 2019), וכאמור חטיבת האופנועים (BMW Motorrad) היא חלק מהעלייה הכללית. עד לסוף השנה לא צפויים דגמים שוברי שוק מב.מ.וו, אך מגמת ההתחזקות צפויה להמשיך. ה-CE 04 החשמלי לא ישפיע בצורה משמעותית על המכירות, וה-R1300GS חדש ייחשף רק לקראת שנת 2023.
