קטגוריה: מכונות

לא קאסטום ולא קרוזר, השם של דגם הקאסטום-קרוזר-קרבי החדש של האמריקאים נקרא ספורטסטר, ובניגוד לקודמו הוא מודרני לחלוטין.

לאחר שמועות וטיזרים שהעריכו שהדגם החדש יקרא בשם קאסטום 1250 או קרוזר 1250, חושפים בהארלי-דיווידסון את המוצר הסופי – ספורטסטר S. בשנה שעברה הודיעו בהארלי על ביטול ליין דגמי הספורטסטר באירופה, כאשר באותה הידיעה הערכנו שהם יחזירו את הדגם – ששורשיו הולכים אחורה עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת – בגרסה חדשה ומודרנית בעתיד. העתיד הגיע מהר מהצפוי בפרויקט 'From Evolution to Revolution' – מאבולוציה לרבולוציה – אשר מתייחס למעבר מפלטפורמת המנועים הישנה, שהולכת אחורה לשנות ה-80, למנועי הרבולושן-מקס המודרניים.

המנוע בספורטסטר S החדש הוא של הפאן אמריקה 1250, כלומר וי-טווין ב-60° עם תזמון שסתומים משתנה. הנפח עומד על 1,252 סמ"ק, מקורר נוזל ומפיק 121 כ"ס ב-7,500 סל"ד ו-13 קג"מ ב-6,000 סל"ד. ההספק כאן מונמך כצפוי לעומת האדוונצ'ר, ששם מספק 150 כ"ס ב-8,750 סל"ד עם מומנט דומה בסל"ד מעט גבוה יותר. המנוע כאן משתמש בשסתומים בקוטר קטן יותר ותא שריפה שונה, שמאפשר יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יחס הדחיסה הונמך ל-12:1 לעומת 13:1 בפאן אמריקה, והמנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5. יש שישה הילוכים ומצמד מכני, ומערכת הפליטה חדשה לגמרי ולוקחת את השראתה ממרוצי הפלאט טראק.

השלדה היא מסוג צינורות מפלדה אשר מחוברת – חלקה הקדמי, האמצעי ושלדת הזנב – למנוע גורם נושא עומס מרכזי. בהארלי טוענים שיש כאן חסכון במשקל וחידוד ההתנהגות. מלפנים יש מזלג הפוך של שוואה בקוטר 43 מ"מ מתכוונן במלואו, וכך גם הבולם האחורי. האורך הכללי עומד על 2,260 מ"מ, בסיס הגלגלים על 1,520 מ"מ, גובה המושב על 730 מ"מ, והמשקל המלא (ללא דלק) מסתכם ב-228 ק"ג. מידות צמיגי הדאנלופ  GT503 הרדיאליים הם 160/70R17 מלפנים ו-180/70R16 מאחור. הבלמים הם של ברמבו עם דיסק בקוטר 320 מ"מ מלפנים וקליפר מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות, כאשר מאחור יש דיסק בקוטר 260 מ"מ וקליפר בעל שתי בוכנות. מיכל הדלק מכיל 11.7 ליטרים.

מבחינת אלקטרוניקה יש כאן מערכת ניהול מנוע עם שלושה מצבים (כביש, גשם וספורט), מערכת למדידת אינרציה IMU הכוללת ABS להטיה ומערכת בקרת אחיזה להטיה. יש מסך TFT חדש בגודל 4″ עם חיבור לסלולר ואפליקציית ניווט, פנסי LED היקפיים, בקרת שיוט ושקע USB להטענה.

אין עדיין מידע אם תהיה גם גרסת ספורטסטר בנוסף (בלי ה-S בשם), שכן בפאן אמריקה 1250 גרסת ה-S מציינת את הבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים. המחיר בארצות הברית מתחיל ב-16,000$, והסכום דומה ביורו באירופה, כאשר לא ידוע בשלב זה מתי הספורטסטר S החדש יגיע לישראל.

ההונדה Rebal 1100 הגדול והחדש הוא אופנוע מיוחד בפני עצמו, אבל הסתכלו פה על גרסאות הספורט והבובר לאותו הרבל שנבנו בצרפת.

השבוע התעכבנו על הגרסאות המיוחדות של יבואני הונדה מצרפת, ספרד ופורטוגל שבנו הונדה CB650R בסגנון ניאו-ספורט-קפה. אלו היו אמורות להיות מיוצגות בתערוכה מקומית בצרפת. לאותה התערוכה שהתבטלה בגלל הקורונה נבנו גם שתי גרסאות מאוד מיוחדות של ה-CMX1100 רבל החדש שהוצג בסוף שנה שעברה.

סדנת העיצוב FCR Original בנתה את ה-CMX ספורט, שהחליף את הזרוע האחורית לאחת עם תוספת תחתונה אשר מבליטה את צמד בולמי האוהלינס המושחרים עם המהלך המוגדל. החישוק האחורי המקורי בקוטר 16″ הוחלף לזה של ה-CB500F בקוטר 17″, ונוספו צמיגי דאנלופ D212 ספורטיביים יותר כשהאחורי במידה 190/55. מלפנים יש חיפוי ליחידת הפנס, כידון רחב יותר ומגן בוץ שיושב 25 מ"מ נמוך יותר. המושב עטוף באלקנטרה, והגוף המינימליסטי נבנה במדפסת תלת-ממד – כולל מיכל הדלק העשוי גם משילוב של פוליאסטר וקרבון. הרגליות מייצור עצמי גם כן. במנוע לא נגעו, אבל המפלט הגדול פינה את מקומו לאחד קצוץ.

ה-CMX בובר הוא כבר חיה אחרת, כאשר כאן הזרוע האחורית והשלדה נשארו מקוריים, אך חלקו הקדמי הונמך ב-25 מ"מ וחישוקים מיוחדים נבנו לדגם עם צמיגי בריג'סטון בלוניים. יש כידון שונה מאלומיניום, חיפוי מינימליסטי לפנס מפנים, מושב מעור, מיכל הדלק מעשוי גם משילוב של פוליאסטר וקרבון ומפלט מושחר מייצור עצמי.

הונדה CMX1100 רבל

בהונדה הציגו בסוף שנה שעברה גרסה גדולת נפח של דגם הרבל, שעד כה הגיע בגרסאות 500 סמ"ק ו-300 סמ"ק (רק ה-500 מוצע בישראל). הדגם החדש משתמש במנוע ה-1,084 סמ"ק שנלקח בשלמותו מהאפריקה טווין 1100. ברבל השתמשו הונדה במערכת תזמון שסתומים שונה ובגלגל תנופה גדול יותר לטובת מומנט מוגבר בסל"ד נמוך ובינוני. בגרסה זו המנוע מפיק 86 כ"ס (לעומת 102 כ"ס באפריקה) ב-7,000 סל"ד ו-10 קג"מ ב-4,750 סל"ד (שיא המומנט באפריקה מגיע ב-6,250 סל"ד). מערכת ניהול המנוע מגיעה עם שלושה מצבי רכיבה מובנים – כביש, ספורט וגשם – ועוד מצב אחד להתאמה אישית של הרוכב. יש בקרת ווילי ובקרת שיוט.

השלדה מגיעה באותה תצורה של צינורות פלדה, כמו ב-500, אך כאן קוטר הצינורות גדול יותר. מלפנים יש מזלג טלסקופי בקוטר 43 מ"מ ומאחור צמד בולמים עבים יותר, עם כיוון עומס קפיץ. לעצירה יש על חישוק ה-18″ מלפנים דיסק בודד בקוטר 330 מ"מ, עם קליפר רדיאלי בן 4 בוכנות. על חישוק ה-16″ מאחור יש דיסק בודד בקוטר 256 מ"מ. גובה המושב הוא 700 מ"מ, כשמתחתיו יש תא קטן בנפח 3 ליטרים עם שקע USB. מיכל הדלק מכיל 13.6 ליטר. המשקל הרטוב עומד על 233 ק"ג (223 ק"ג עם הגיר הידני). לוח השעונים מורכב מ-LCD, ויש פנסי LED היקפיים.

הרבל 1100 מגיע גם בגרסת DCT, הגיר הרובוטי אוטומטי כפול מצמדים עם 6 הילוכים, של הונדה, שלמדנו להעריך בגרסת ה-DCT של האפריקה טווין 1100 ונמכר בישראל במחיר של 81,223 ש"ח לגרסה הרגילה ו-89,223 ש"ח ל-DCT.

בפנטיק ממשיכים להרחיב את ליין דגמי האנדורו והמוטוקרוס בשנת 2022, עם XEF450 ארבע פעימות חדש לאנדורו ו-XX250 דו-פעימתי חדש למוטוקרוס.

פנטיק ממשיכה להרחיב ולשפר את שבעת דגמי האנדורו והמוטוקרוס המבוססים על הדגמים המקבילים של ימאהה. בפנטיק ממשיכים גם להשתפר בזירות הבין-לאומיות, עם פודיום באליפות ה-EnduroGP העולמית עם ה-XEF250 שהוצג בשנה שעברה. לשנת 2022 מוצג ה-XEF450 ארבע פעימות החדש לאנדורו, המבוסס בכבדות על ה-YZ450F של ימאהה – אם כי בפנטיק מתעקשים שיש הבדלים משמעותיים בפיתוח בין שני הדגמים, ורק המכלולים העיקריים לקוחים מימאהה. מערכת מיפוי המנוע מכוילת שונה לטענתם, כאשר אפליקציית ניהול המנוע כאן נקראת ‘WiGET’. בולמי הקאיאבה ובלמי הניסין דומים לאח מימאהה, והדגם מגיע עם צמיגי מצלר סיקס-דייז ומערכת פליטה של ARROW.

דגם המוטוקרוס הדו-פעימתי, ה-XX250, מתבסס על ה-YZ250 של ימאהה, אך כאן עם בוכנה של פנטיק רייסינג ומערכת מיפוי מנוע עם שני מצבים, כשהשליטה על-ידי כפתור הנמצא על הכידון. מכלולי השלדה לקוחים גם הם מה-YZ250 של ימאהה, כאשר השלדה היא מסוג עריסה כפולה ועשויה מאלומיניום. הבולמים של קאיאבה, כאשר המזלג הוא מדגם SSS (ר"ת Speed Sensitive System) בקוטר 48 מ"מ. מערכת הבלימה של ניסין, והדגם מגיע עם צמיגי פירלי ומערכת פליטה של ARROW.

ליין דגמי פנטיק לשנת 2022 כולל שלושה דגמי אנדורו (125 סמ"ק שתי פעימות, 250 ו-450 סמ"ק ארבע פעימות – בתמונה בראש הידיעה) וארבעה דגמי מוטוקרוס (125 ו-250 סמ"ק שתי פעימות, 250 ו-450 סמ"ק ארבע פעימות). הזיכיון לייבוא פנטיק לישראל עבר לידיים של מטרו מוטור, ונכון לעכשיו אין מידע לגבי מועד ההגעה של הדגמים לישראל.

בשנות ה-90 קוואסאקי הציעו בישראל שני דגמים דו-שימושיים גדולים בנפח 650 סמ"ק – KLX650C ו-KLX650R. הפעם נתמקד בדגם ה-R הקרבי והיפה יותר מבין האחים, שבזמנו היה אחד מאופנועי האנדורו המקצועיים יותר בישראל.

קוואסאקי נכנסו לשוק הישראלי בשנת 1994 והציעו לרוכב המתעניין בסגמנט הדו-שימושי / אדוונצ'ר שלוש אפשרויות: ה-KLR650 הבסיסי יחסית, ה-KLX650C עם מנוע סינגל מקורר נוזל, התנעה חשמלית ושילוב צבעים טורקיז-סגול מוזר, וה-KLX650R שקיבל את כל הגנים הטובים והקרביים במשפחה.

ה-R קודם כל נראה טוב. צבע ירוק-קוואסאקי, מתלים בשרניים ארוכי מהלך שגרמו לאופנוע לעמוד זקוף, מסיכת פנס מינימליסטית ופוזה של לוחם שייטת. בניגוד לגרסת ה-C שנועדה למצוא את הפשרה בין הכביש לשטח, גרסת ה-R בחרה להשתמש בכביש רק בשביל להגיע לשטח. המנוע היה חד-צילינדר מקורר נוזל, מוזן קרבורטור ובנפח 651 סמ"ק. ההספק המוצהר עמד על 48 כוחות סוס ב-6,500 סל"ד, מעט יותר מדגם ה-C, והמומנט על כ-5.4 קג"מ ב-5,500 סל"ד, כשהכוח עבר אחורנית לגלגל דרך חמישה הילוכים. הנתונים הטכניים לא מספרים את הסיפור כולו, שכן המנוע היה חזק ואגרסיבי, וה-KLX650R איפשר הרמת גלגל בקלות בהילוך שלישי והיה מכונת ווילי'ז מרשימה.

מערכת הבולמים הייתה של קאיאבה, עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ ומהלך של 300 מ"מ (285 מ"מ ב-C), ובולם אחורי עם כיוונים מלאים ומהלך גלגל של 285 מ"מ (לעומת בולם פשוט ב-C עם כיוון עומס קפיץ בלבד). המשקל עמד על כ-145 ק"ג – משמעותית נמוך מאחיו. עוד הבדלים היו בסיס גלגלים מעט קצר יותר ל-R וגלגל 18″ אחורי לעומת 17″ ב-C. הפער במשקל נבע גם ובעיקר מהיעדר מתנע חשמלי. בשנות ה-90 הנענו את האופנועים הגדולים עם הרגליים (ופה, בניגוד לק.ט.מ 620SC, הרגלית הייתה בצד ימין – כמו שצריך). מערכת הבלימה הורכבה מדיסק בודד מלפנים ואחד מאחור.

אמנם לקוואסאקי היה במבחר גם את ה-KLX250R, אבל המקצוענים רכבו על הנפחים הגדולים. הקוואסאקי עמד בארץ מול הק.ט.מ 620SC, ההונדה XR600 והימאהה TT600. במבחנים השוואתיים הקוואסאקי היה טוב, אבל פחות טוב מהק.ט.מ וההונדה בשטח. במבחן השוק הוא היה פחות פופולרי משני המתחרים (הימאהה היה נחות יותר), אבל עדיין החזיק קהל מאמינים שהעריץ אותו ואף התחרה איתו במרוצי מדבר בארץ. לא רק, גם אביב קדשאי בחר בו לראלי הדקאר בשנת 1996 (ראו וידאו למטה). האמינות הייתה תלויה ברמת התחזוקה, ואף כלי בישראל לא עבר חיים קלים, מה שאומר שמנועים פתוחים של קוואסאקי KLX650R היו מחזה שכיח למדי.

הקוואסאקי KLX650R, שנולד בשנת 1993, הוריד הילוך בשנת 1997 והמשיך במספר שווקים עד להפסקת הייצור המוחלטת בשנת 2001.

הקוואסאקי KLX650R הגיבור של אביב קדשאי מדקאר 96:

קבלו את האינדיאן ניאון סקאוט בובר Sixty – מהדורה מוגבלת המשלבת עיצוב מיוחד שקיבל את השראתו מעולם הנאסקאר.

מהדורות מוגבלות ומיוחדות נפוצות בעולם היצרנים הקטנים, שאוהבים את שיתופי הפעולה עם סדנאות עיצוב קטנות. השילוב כאן מתרחש בצרפת עם היבואנית המקומית של אינדיאן וסדנת Tank Machine הפריזאית. המאפיין הוא העיצוב שמביא כידון שונה עם מראות ומאותתים בידיות. יש יחידת תאורה חדשה מלפנים ומאחור, מערכת פליטה שונה ומסנן אוויר חליפי. יש צמיגי אבון (Avon) חדשים ושלוש סכמות צביעה ייחודיות לדגם, שקיבלו את השראתן מעולם מרוצי הנאסקאר.

המהדורה המיוחדת משתמשת בפלטפורמת דגם הסקאוט של אינדיאן שרץ כבר 100 שנים (ולכבוד זה יצאו שתי גרסאות מיוחדות). באינדיאן הציגו גרסת בובר לסקאוט Sixty בשנה שעברה – הדגם הקטן ביותר בליין הדגמים של אינדיאן – שמתבטא בעיצוב 'המקוצץ' שלו בכנפיים הקדמית והאחורית, שהמוטיב העיקרי שלו הוא שחור. למעשה, זהו שילוב של הסקאוט Sixty עם עיצובו הנקי של הסקאוט בובר.

מבחינה מכאנית האינדיאן נושא מנוע של 60 אינצ'ים מעוקבים (זה ה-Sixty בשם), ששווים ל-999 סמ"ק מקוררי נוזל. המנוע מפיק 78 כ"ס ו-9 קג"מ, והוא בעל 5 הילוכים ומפלט דו-קני. גרסת הבובר של ה-Sixty מגיעה מושחרת כולה (בשני גימורים), כולל המנוע וחישוקי חמשת החישורים החדשים. על מנת להוזיל עלויות, הדגם מגיע עם מראות פשוטות יותר, כמו גם עם פנס קדמי פשוט יותר. מבחינה ארגונומית, באינדיאן הזיזו אחורנית ב-"1.5 את רגליות הרוכב, ואת הכידון הזיזו מעט קדימה. המטרה הייתה למתן מעט את תנוחת הישיבה הקרוזרית הקלאסית ולהתאים את הבובר Sixty החדש ליותר לקוחות.

דגם הניאון המיוחד זמין רק בצרפת עם תוספת מחיר של כ-5,000 יורו לעומת הדגם הבסיסי. לא זול, אבל איזה מגניב!