האינדיאן צ'יפטיין עילית – ספינת הדגל במחלקת התיור של אינדיאן – מקבל גרסה חדשה לשנת 2021 ומספר עותקים מאוד מצומצם בעולם.
אינדיאן צ'יפטיין עילית במהדורה מיוחדת לציון 120 שנה לאינדיאן
הצ'יפטיין, גרסת התיור המיוחדת של אינדיאן, מגיע בצביעה דו-גוונית עם עיטורים הנצבעת ביד. שאר מרכיבי האבזור כוללים תאורת LED היקפית, משקף קדמי כהה ומתכוונן חשמלית, מפתח קרבה KEYLESS, שלט רחוק לפתיחת מזוודות הצד בנפח 68 ליטרים, מדרכים מאלומיניום, ומערכת שמע איכותית. יש מערכת Ride Command הכוללת מסך מגע המקרין גם את מערכת הניווט ומאפשר חיבור לסלולר.
לצ'יפטיין עילית מנוע הווי-טווין Thunderstroke 116 (1,890 סמ"ק) מקורר האוויר המפיק 92 כ"ס ו-17.4 קג"מ, עם שלושה מצבי רכיבה (רגיל, תיור וספורט), בקרת שיוט ומערכת פליטה כפולה.
אינדיאן הוא אחד ממותגי האופנועים הוותיקים. הוא הוקם ב-1901 בארה"ב, בעיירה ספרינגפילד שבמסצו'סטס, ובנקודה מסוימת בהיסטוריה גם היה מותג האופנועים הגדול ביותר בעולם. לציון 120 שנים ייבנו רק 120 עותקים של הצ'יפטיין עילית. קרוב לוודאי שתהיה אפשרות להזמינו בישראל, כאשר מחירו טרם פורסם.
הוסקוורנה עברו הרבה מאוד גלגולים מאז שהתחילו לייצר אופנועים בשנת 1903. כיום המותג שייך לקבוצת ק.ט.מ ויציב מאוד מבחינה כלכלית, אך במשך השנים המותג עבר תחת ב.מ.וו וגם תחת קאג'יבה, שרכשו את הוסקוורנה בשנת 1987. תחת הכנפיים האלו הגיע אלינו דגם אנדורו מקצועי עם מנוע 250 סמ"ק שתי פעימות, שהראה לסוזוקי TS250X של אותם הימים איך באמת זזים בשטח.
דגם האנדורו-שטח החוקי הכי מקצועי בסוף שנות ה-80 בארץ היה הסוזוקי TS250X, שהיה ה-דגם לשטח דאז. תחת 'סלע אופנועים' הגיעו לישראל דגמי ההוסקוורנה WR250 מבציר 1990-1988, כאשר המנועים והפיתוח עוד היו של הוסקוורנה עצמם ולא של קאג'יבה. המנוע הדו פעימתי מקורר הנוזל בנפח 250 סמ"ק סיפק 44 כ"ס, אם כי הגיע לישראל עם הגבלה מסוימת במנוע לטובת אמינות, הגבלה שהוסרה עוד בהרצה על-ידי הבודדים שרכשו את מכונת האנדורו המקצועית, בימים שהשם 'אנדורו' עוד לא היה שגור.
מערכת המתלים הורכבה ממזלג טלסקופי מלפנים בקוטר 40 מ"מ ובולם אוהלינס מאחור. בלם דיסק בקוטר 230 מ"מ מלפנים ותוף מאחור יישרו קו עם מה שהיה נהוג באותה התקופה (בלם דיסק אחורי התווסף במשך השנים). בסיס גלגלים של 1,500 מ"מ ומשקל יבש של 105 ק"ג סגרו את רשימת המכולת.
באותה תקופה לא בדיוק ידעו מה זה אופנוע שטח אמיתי. במקביל אליו עמד כאמור הסוזוקי 250X ומעליו הסוזוקי DR600. ההוסקוורנה היה משב רוח מרענן ושונה בנוף הישראלי, עם הצבעים והעיצוב הלא-יפני. המנוע היה שווה ערך למנועי שתי הפעימות העצבניים מאופנועי המוטוקרוס המוברחים, שהיו משמעותית חזקים מהסוזוקי שהוזכר. ההוסקוורנה WR250 לא היה המילה האחרונה כבר אז, אבל סיפק התנהגות אחרת לגמרי עם מתלים שיודעים לספוג (וגם לפרוץ מחזירי שמן לרוב), מנוע שדוחף אותך ל-100 וקצת קמ"ש על פני שישה הילוכים ברגע, עם צליל וריח של שתי פעימות והידיעה שאתה רוכב על משהו שונה, על משהו שמנצח מרוצים בעולם הנאור ואתה זוכה להיות עליו בישראל השוממת.
המחירון של סוף שנות ה-80 היה מעט מתחת ל-15,000 ש"ח, אך רק בודדים זכו לרכוש אותו, וגם אלו לא נהנו ממנו לאורך זמן – עם אמינות נמוכה ומלאי חלפים נמוך. אנחנו לא מאמינים שנשארו עוד כאלה במצב נסיעה וחבל, כי פעם הוא קצת הכניס חיים לעולם השטח הישראלי.
האפריליה RSV4 בגרסאות ה-RR והפקטורי קיבל שינויים חשובים לשנת 2021 עם תוספת של 22 סמ"ק לנפח, עיצוב חדש ואווירודינמי, וגם שיפורי אלקטרוניקה. לאחר שבחודש ינואר התפרסמו הפרטים, עכשיו אנו מקבלים את התמונות הרשמיות של הדגם החדש.
אפריליה RSV4 דגם 2021
כבר יותר מעשור שהאפריליה RSV4 מהווה את אחד הסמנים הימניים בקטגוריית הסופרבייק, כפי שגילינו בדגם הקודם. ראינו את המחליף בתמונות 'ריגול' ואכן, לשנת 2021 באפריליה ממשיכים באבולוציה העקבית של הדגם ומשפרים אותו בתחומים רבים. נתחיל עם מנוע ה-V4: לצורך התאמת המנוע לתקנות יורו 5 המחמירות הוסיפו באפריליה 22 סמ"ק לנפח, עד ל-1,099 סמ"ק (1,077 סמ"ק בדגם האחרון). מערכת פליטה חדשה מאפשרת לשמר את הנתון של 217 כ"ס, כמו דגם הפקטורי הקודם והפחות חנוק. עם זאת, לשנת 2021 גם גרסת ה-RR מקבלת את המנוע המוגדל עם 217 כוחות הסוס, וזאת לעומת 201 כ"ס בגרסה הקודמת.
מבחינת אלקטרוניקה יש חיישן מדידת אינרציה IMU בשישה צירים חדש מדגם Marelli 11MP, השולט על מערכת בלימת מנוע רב-שלבית. השנה התווספו עוד שלושה מצבי רכיבה, לסך של שישה: שלושה למסלול (שניים מהם בהתאמה אישית) ושלושה לכביש (אחד בהתאמה אישית) המשנים בהתאם את שאר הבקרות של האופנוע. יש מסך TFT גדול יותר ופנסי LED חדשים מלפנים (דומים ל-RS660 החדש) עם פנסים לפנייה, המאירים לצידה הפנימי של הפנייה בהטיה.
השלדה זהה לשנה שעברה, ויש זרוע אחורית חדשה, קלה וחזקה יותר. העיצוב התחדש גם הוא, עם יחידת הפנסים הקדמית שהזכרנו, פיירינג חדש ואווירודינמי יותר הכולל כנפונים אינטגרליים, וצביעה ישירות מעולם ה-MotoGP.
לציון 20 שנה לימאהה טימקס, יוצאת גרסה אקסקלוסיבית ב-560 עותקים עם שילוב של קרבון, צביעה ייחודית ועוד תוספות לרב המכר של ימאהה.
לשנת 2020 בימאהה הציגו את הדור החמישי של הטימקס (או השביעי – תלוי את מי שואלים. פירוט מלא של כל הטימקסים לדורותיהם תמצאו כאן). הטימקס הוא מותג בפני עצמו, רב-מכר ברחבי אירופה, וגם ישראל היא מעצמת טימקסים לא קטנה – אפילו מהגדולות באירופה. הדגם המקורי שהתחיל את המהפכה הוצג בשנת 2001, עם 499 סמ"ק ו-43 כ"ס.
לציון ה-20 שנים שעברו הציגה ימאהה גרסה מיוחדת (TMAX 20th Anniversary) המוסיפה לדור האחרון פלסטיקה משולבת עם קרבון אקזוטי, צביעה מיוחדת, מושב וידיות מחוממים, וכמובן סימון ומספור של הדגם, ממנו ייוצרו רק 560 עותקים.
ימאהה טימקס 560 בגרסת 20 שנה
הדור האחרון עלה בנפחו ל-562 סמ"ק, שהושגו על-ידי הגדלת קוטר הצילינדרים ב-2 מ"מ. גם שסתומי היניקה גדלו בקוטרם ב-1 מ"מ, ותזמון השסתומים חדש לחלוטין, כמו גם הבוכנות, הטלטלים וגל הארכובה. גם מערכת הקירור כולה חודשה, יעילה יותר ומכילה פחות נוזל קירור למרות הגדלת הרדיאטור. מערכת היניקה חודשה, כולל מסנן האוויר, גופי המצערת ומחשב ניהול המנוע, ומערכת הפליטה חודשה גם היא וכוללת צמד ממירים קטליטיים. אגב, מערכת ניהול המנוע כוללת לראשונה שקע OBD2 שבו פרוטוקול הנתונים אחיד לכל היצרנים.
התוצאה של כל אלו היא עליית ההספק מ-46 של הדור הקודם ל-47.6 כ"ס (המקסימום המותר לרישיון נהיגה A1), ועליית המומנט מ-5.4 ל-5.68 קג"מ. לטענת ימאהה המהירות הסופית עלתה בכ-5 קמ"ש, וגם התאוצות השתפרו – למרות הארכת יחס ההעברה הסופי. בגלל השיפור בכוח המנוע גם ניתן לשלב את הקלאץ' מוקדם יותר, והוא אכן משתלב ב-4,000 סל"ד במקום ב-4,300 בדגם הקודם. אלמנט זה, יחד עם יחס ההעברה הארוך יותר, עוזרים לשפר את תצרוכת הדלק ולעמוד בתקנות יורו 5 המחמירות.
הדגם הזה הוכיח את עצמו כגמיש יותר, חזק יותר, מאיץ טוב יותר וסוגר מהירות גבוהה יותר, ההתנהגות הדינמית שופרה על-ידי טיפול במערכת המתלים והקשחתה, והנראות שופרה על-ידי עיצוב מחודש – מודרני וחד יותר. התוצאה, כאמור, היא טימקס שטוב יותר בכל פרמטר מהדגמים הקודמים.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 649 סמ"ק, 70 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 6.2 קג"מ ב-7,000 סל"ד, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת יהלום מפלדה עם מנוע גורם נושא עומס מרכזי, מזלג הפוך קאיאבה בקוטר 41 מ"מ, כיוונים מלאים, זרוע פלדה עם בולם יחיד של קאיאבה, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, צמד דיסקים בקוטר 300 מ"מ עם קליפרים צפים כפולי בוכנות, דיסק אחורי 225 מ"מ עם קליפר צף, מערכת ABS של קונטיננטל, בסיס גלגלים 1,415 מ"מ, גובה מושב 840 מ"מ, מיכל דלק 18 ל', משקל מלא 206 ק"ג, צמיגים 120/70R17, 160/60R17
צפו בווידאו: CFMOTO 650MT במבחן
עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
את המותג הסיני CFMOTO אנחנו מכירים כבר כמה שנים, שכן הטרקטורונים ורכבי השטח הקלים של החברה מיובאים ארצה בהצלחה. לפני שנה וחצי החל ייבוא גם של אופנועי החברה, בנפחים של מ-250 ועד 650 סמ"ק. ה-650MT שכאן במבחן הוא דגם האדוונצ'ר-ספורט של היצרנית, בנפח הבינוני, שמנסה להתמודד בקטגוריית האדוונצ'רים הבינוניים לכביש – בין היתר בימאהה טרייסר 700 ובקוואסאקי ורסיס 650.
ה-650MT יושב על פלטפורמת ה-650 סמ"ק של CFMOTO, שבה תמצאו גם את ה-650GT התיורי ואת ה-650NK העירום. בבסיסו מנוע טווין מקבילי עם סדר הצתה של 180 מעלות, והוא מפיק כ-70 כ"ס וכ-6.2 קג"מ. מסביב למנוע שלדת צינורות פלדה בתצורת יהלום, ויש מכלולי שלדה ברמה גבוהה יותר ממה שמקובל בקטגוריה, כשהכוונה היא בעיקר למערכת המתלים הכוללת בולמים הפוכים של קאיאבה עם כיוונים מלאים ובולם אחורי של קאיאבה, גם הוא מתכוונן. בנוסף, הצמיגים המקוריים של מצלר, ויש מערכת ABS של קונטיננטל.
הקונספט ועבודת הגוף הם כאמור של אדוונצ'ר-ספורט בינוני. כך למשל יש מושב מדורג ורחב, יש חזית גדולה הכוללת מיגון רוח ומשקף מתכוונן, ויש סבל. בנוסף, ה-650MT מגיע מאובזר בסט ארגזים מקורי ובמגן שלדה ומנוע היקפי.
אופנוע המבחן נמצא בשימוש כבר יותר משנה, וזו הייתה הזדמנות טובה לבחון את ה-CFMOTO 650MT לא רק מבחינת התנהגות וביצועים, אלא גם במבחן הזמן – כיצד הוא מזדקן.
CFMOTO 650MT
ביצועים
מנוע הטווין המקבילי של ה-650MT מגיע בסדר הצתה קונבנציונלי של 180 מעלות. מצד אחד המבנה הזה יעיל, והמנוע מספק מומנט לא רע כבר מסל"ד נמוך, אבל מצד שני המבנה הזה משעמם במכלול התחושות שלו, ועם סאונד לא מהנה. אבל אם נגיע לעיקר, אז המנוע הזה יעיל לשימושי ה-MT, והוא גמיש וחזק מספיק כדי להביא את ה-650MT ל-200 קמ"ש על לוח השעונים, שהם קצת פחות במדידת GPS. על פי חלק מהפרסומים של CFMOTO המנוע מפיק 61 כ"ס, אולם על פי פרסומים אחרים הוא מפיק כ-70 כ"ס. כך או כך, הוא מספיק חזק כדי להזיז את ה-MT, והוא מאוד דומה למנוע של הוורסיס 650.
הביקורת שלנו בסעיף הזה היא על תיבת ההילוכים. היא אמנם מחולקת נכון, כשההילוכים ארוכים, מתאימים לאופי האופנוע ומאפשרים רכיבה רגועה במהירות שיוט גבוהה יחסית, אולם הביקורת היא על מהלך הרגלית עצמה, שהוא ארוך באופן מוגזם. ב-CFMOTO יצטרכו לטפל בנקודה הזו ולקצר משמעותית את מהלך הרגלית. פרט לכך הקלאץ' עובד טוב והוא סביר לשימוש.
מבחינת התנהגות כביש ה-650MT מוצלח. מערכת המתלים היא שילוב טוב בין ספיגה ונוחות לבין יכולות על כבישים מפותלים. ה-650MT אופנוע יציב, למרות בסיס הגלגלים הקצר, וזה נכון גם בקו ישר וגם בהטיה. ההיגוי טוב ומדויק, ובסך הכל ה-MT מתנהג לא רע בכבישים מפותלים ומספק הנאה רבה – הרבה בזכות מערכת המתלים, שהיא כאמור איכותית יותר ממה שמקובל בקטגוריה, אבל גם בזכות הצמיגים – צמיגי ספורט-תיור בקוטר "17, כשהאחורי ברוחב 160 מ"מ. הבלמים, על אף שהם פשוטים, מספקים כוח עצירה טוב למדי ואין לנו תלונות לגביהם.
מכלולי שלדה טובים שמאפשרים ביצועים טובים
איך זה מרגיש?
ה-650MT הוא אופנוע נוח – גם לרוכב וגם לנוסע. המושב רחב יחסית, והוא תומך היטב את הישבן, כשמאחור המושב שטוח ונוח. תנוחת הרכיבה זקופה לגמרי, הכידון צר יחסית, וה-650MT נוח גם לאורך זמן. מיגון הרוח גם הוא טוב מאוד, ובכבישים מהירים ניתן להרים את המשקף למצבו הגבוה – אם כי כאן יש ביקורת על איכות מנגנון ההפעלה, שבנוי מחומרים זולים מדי ונוטה להשתחרר מהוויברציות. כך או כך, כשהמשקף במצבו הגבוה הוא מספק מיגון רוח מעולה, ללא מערבולות וכמעט ללא רעש.
שיוט נעים על ה-650MT מתבצע על סביב 140 קמ"ש וקצת יותר, כשבמהירות הזו מהירות המנוע נוחה, והתחושה הכללית מהאופנוע טובה מאוד. גם כאן, מכלול התחושות הכללי מאוד מזכיר את הוורסיס 650 של קוואסאקי, בעיקר בגלל המנוע, וכבר כתבנו בעבר על כך שמנועו של הוורסיס מיושן. גם כאן ב-650MT אנחנו חושבים כך.
האבזור המקורי כולל סט ארגזים של CFMOTO בנפח של 32 ליטרים כל אחד, וכן מגן מנוע ושלדה. הארגזים מצוינים, בנויים טוב למדי, וכמובן שימושיים. מצד שני, לוח השעונים פשוט, אפילו פשוט מדי, שלא לומר זול. אנחנו ב-2021, וגם בנקודה הזו CFMOTO יצטרכו לטפל בעתיד – אם לא מסך TFT מודרני, אז לפחות לוח שעונים איכותי יותר. וזה מביא אותנו לאחת הנקודות החשובות של ה-650MT: מצד אחד המנוע ומכלולי השלדה טובים ואיכותיים, כשלעתים מדובר על סחורה של טובי היצרנים כמו קונטיננטל, קאיאבה ומצלר. גם הפלסטיקה ברמה טובה, ויש פנסי LED היקפיים שמספקים תאורה טובה ומודרנית. מצד שני, חלק מהאביזרים ההיקפיים כמו המתגים, לוח השעונים ומנגנון ההרמה והנעילה של המשקף בנויים מחומרים זולים ולא מתאימים לאיכות הכללית של האופנוע.
נוח לטווחים קצרים או ארוכים
סיכום ועלויות
ה-CFMOTO 650MT נכנס לקטגוריה חשובה של אדוונצ'ר-כביש בינוניים, והוא בא לקטגוריה הזו מלמטה, כשמחירו עומד על 40 אלף ש"ח בלבד. במחיר הזה מקבלים אבזור מקורי כמו סט ארגזים ומגן מנוע ושלדה, וגם מכלולים איכותיים יותר ממה שמקובל בקטגוריה. מצד שני, איכות החומרים והגימור של חלק מהאביזרים ההיקפיים לוקה בחסר, כשחלק מהרכיבים כמו לוח השעונים או בתי המתגים נותנים תחושה זולה.
עוד נציין שלמרות שמדובר באופנוע הדגמה בן יותר משנה, הוא מזדקן לא רע בכלל, ולמעט מנגנון ההרמה והנעילה של המשקף או דהייה קלה של לוח השעונים – התחושה היא של אופנוע שמזדקן בכבוד, וגם זו נקודה ראויה לציון – בטח כשמדובר באופנוע ממותג סיני.
ואחרי הכל, ה-650MT הוא עסקה טובה ותמורה טובה לכסף. מתחרהו העיקרי, הקוואסאקי ורסיס 650, עולה 52 אלף ש"ח. כאן מקבלים ב-40 אלף ש"ח אופנוע עם מכלולי שלדה והתנהגות טובים ועם אבזור מקורי חשוב. במחיר הזה, בהחלט יש לו מקום כאלטרנטיבה זולה וראויה למובילי הקטגוריה – ככלי תחבורה יום-יומי שמספק גם את האופציה לטיולי סוף שבוע לבד או בזוג.
עלויות תחזוקה
1,000 ק"מ – 590 ש"ח
5,000 ק"מ – 590 ש"ח
10,000 ק"מ – 590 ש"ח
15,000 ק"מ – 590 ש"ח
20,000 ק"מ – 1,013 ש"ח
סה"כ ל-20 אלף ק"מ – 3,373 ש"ח
*מחירי הטיפולים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
גוף מקרבון, שלדה מטיטניום ומזלג מאלומיניום – אלו החומרים המרכיבים את הבראף סופיריור לורנס החדש.
בראף סופריור לורנס
את בראף סופיריור (BRUGH SUPERIOR – הקיימים משנת 1919) פגשנו בתערוכת מילאנו 2019 עם ה-AMB001, דגם שיצרו בשיתוף פעולה עם אסטון מרטין. כעת מציגה החברה דגם חדש לגמרי הבנוי מחומרים מיוחדים ועם עיצוב מיוחד, ועם מנוע וי-טווין עם 88° בין הצילינדרים, בנפח 997 סמ"ק, המפיק 102 כ"ס ב-9,600 סל"ד וכ-8 קג"מ ב-7,300 סל"ד.
השלדה בלורנס עשויה מטיטניום מכורסם, כמו גם שלדת הזנב. המזלג הלא-קונבנציונלי מגיע כגוש אלומיניום מכורסם אחד, כמו גם הזרוע האחורית והחישוקים, כאשר מנגנון הלינקים של הבולמים (גם של הקדמי) עשוי – שוב – מטיטניום. עבודת הגוף מעובדת מקרבון ותורמת למראה הרטרו-עתידני. המשקל עומד על 200 ק"ג, כאשר חלוקת המשקל היא 50/50.
השם לורנס הוא לזכרו של 'לורנס איש ערב' (Lawrence of Arabia) – תומאס אדוארד לורנס היה איש צבא וסופר בריטי אשר אחד מספריו עובד לסרט שהזכרנו. היו לו שבעה דגמי בראף, ואף הוא כתב על אחד מהם באחד מספריו. אין כרגע נתון מחיר או כמות יחידות שבראף מתכננים לבנות, אבל התמונות יפהפיות.
ארבע היצרניות – הונדה, ימאהה, קבוצת ק.ט.מ ופיאג'ו – חתמו על נייר עמדה לשיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח חזון הנעה חשמלית בתחום הדו-גלגלי.
שיתוף פעולה ענק: הונדה, ימאהה, קבוצת ק.ט.מ (הכוללת גם את הוסקוורנה, גאס גאס ו-CFMOTO) וקבוצת פיאג'ו (הכוללת את המותגים פיאג'ו, וספה, אפריליה, מוטוגוצי, ג'ילרה ודרבי) הודיעו על שיתוף פעולה בפיתוח פלטפורמת סוללות מתחלפות אשר יתאימו לכל אחד מקטנועי או אופנועי העתיד החשמליים של היצרניות. המטרה המשותפת היא לקדם את העתיד החשמלי דרך פלטפורמה משותפת שאמורה להוזיל עלויות פיתוח וייצור, לפשט את בניית תחנות ההחלפה, ולהנגיש עבור רוכבי העתיד את הפתרון החשמלי.
אם זה נשמע לכם מוכר, אז בשנה שעברה דיווחנו על התחלת הרצה של שיתוף פעולה באותו הנושא בין הונדה, קוואסאקי, ימאהה וסוזוקי. הכיוון של כלל התעשייה זהה ונותן מענה לבעיה הבוערת של כלים דו-גלגליים חשמליים, שהיא טווח הרכיבה האפשרי וזמן הטעינה הארוך שנדרש לטעינת הסוללה. סוללות מתחלפות – אותו פתרון של שי אגסי מ'בטר פלייס' שקרסה בשנת 2013 – הן הפתרון הכי נכון מבחינת היצרניות. על מנת לפשט ולהוזיל את התהליך והרגולציה נוצרו שיתופי הפעולה האלו. נמשיך לעדכן.
(בתמונה בראש הידיעה: סוללות מתחלפות בקטנועי בליץ).
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 659 סמ"ק, 95 כ"ס ב-10,500 סל"ד, 6.83 קג"מ ב-8,500 סל"ד, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-5 מצבי רכיבה, קירור נוזל, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת קורה כפולה מאלומיניום, מזלג טלסקופי הפוך קאיאבה בקוטר 41 מ"מ, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 110 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד בעל כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 130 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ומשאבה רדיאלית של ברמבו, דיסק אחורי 220 מ"מ, מערכת ABS, בסיס גלגלים 1,370 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 15 ל', משקל מלא 183 ק"ג, צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17 (אופציה ל-180/60ZR17)
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 5 מצבי רכיבה (מסלול וספורט – 3 מוכנים ו-2 לכיוון הרוכב), חיישן מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, בקרת אחיזה, בקרת ווילי, מערכת ABS (אופציה למערכת ABS להטיה), קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת שיוט, מסך TFT צבעוני, פנסי LED היקפיים
אפריליה טואונו 660
האפריליה RS660 והמצטרף החדש למשפחה, הטואונו 660, הם דגמים סופר חשובים שנועדו להחזיר את השפיות לעולם אופנועי הספורט. אופנועים שפונים לרוכבים – ואלו מרביתם – שצריכים אותם לעבודה ושרוצים לממש את הפוטנציאל בנס הרים ולא רק במסלול. היינו אמורים להשתתף בשתי ההשקות העולמיות, אבל הקורונה מנעה את זה מאיתנו. עד שהטואונו (ואחיו ה-RS660) יגיעו אלינו לישראל ברבעון האחרון של 2021, ביקשנו מחברנו טאקיס מניאטיס, עורך המגזין היווני bikeit.gr, לסכם עבורנו את ההתרשמות שלו מהנייקד החדש אחרי שרכב עליו בהשקה העולמית.
נדיר שנמצא אופנוע שיכול לכסות את כל תחומי הרכיבה בצורה אופטימלית. שימוש יום-יומי שגרתי בא על חשבון הנאה, ובחירות ברכישת אופנוע נוטות לעתים לטובת התבונה ולא לכיף. אלא אם יש לכם את האפשרות להחזיק מספר אופנועים לשימושים שונים. אפריליה עם הטואונו 660 החדש, וגם ה-RS660, שמה על הכוונת את הרוכב הממוצע, ולא בקטע שלילי. הרוכב שמחפש את השימוש היום-יומי מהכלי, יחד עם היכולת להשחיז את הרגליות בסוף השבוע בכביש האהוב או במסלול.
הטואונו 660 הוא הנייקד שמבוסס בכבדות על דגם הסופרספורט, ה-RS660, שהוצג בחודש ספטמבר שעבר, אך עם שינויים מסוימים. לעומת אחיו עם הפיירינג, יש למנוע שתי נקודות תמיכה בשלדה לעומת שלוש לטובת גמישות מוגברת, זווית היגוי קטנה יותר במעט, בסיס גלגלים קצר יותר (1,378 מ"מ בטואונו לעומת 1,383 מ"מ ב-RS660), מהלך מתלה קדמי של 110 מ"מ לעומת 120 מ"מ ב-RS – כל אלו, יחד עם הכידון המוגבה ותנוחת הרכיבה הזקופה יותר, נועדו למתן במעט את ההתנהגות של הנייקד לעומת אחיו.
העיצוב של הטואונו 660 מושפע מאוד מעולם ה-MotoGP. הוא אינו נייקד קלאסי שמגיע ללא פלסטיקה, אלא גרסה מעט יותר ערומה מה-RS, ועם עיצוב דומה מאוד אך עם פרופורציות מעט שונות. אין מאותתים בולטים, שכן אלו משולבים ביחידת ה-LED המרכזית. אלו, אגב, מופעלים אוטומטית ברגע שמזוהה פנייה, אך לא תמיד זה עבד. יש גם הפעלה של ארבעת המאותתים בעת בלימת חירום, וזה דווקא כן עבד. עוד בעיצוב הפונקציונלי – יחידת כונסי האוויר והכנפונים האינטגרליים בחזית, שנועדו גם להעביר אוויר קר למנוע, גם להסיט אוויר חם מהרוכב וגם לספק כוח הצמדה לחלק הקדמי במהירויות גבוהות.
אנחנו אוהבים את העיצוב הזה!
על-מנת להדגיש את השימושיות של הטואונו, אפריליה תכננו לנו מסלול שמתחיל במרכז רומא עם רמזורים, צמתים, כיכרות ופקקים. למרות הספורטיביות של הטואונו, המשימה עברה בצורה מרשימה כאשר המנח הזקוף עוזר להפחית את העומס מפלג הגוף העליון ומאפשר לא לסבול בעיר. הקוויקשיפטר בתנאים אלו עבד טוב בהעלאת ההילוכים, אך פחות מזה בהורדה. אופי אספקת הכוח במנוע חלק מאוד ואינו מאיים בשום שלב. כמעט 7 קג"מ ב-8,500 סיבובים לדקה בנתון המומנט מאפשרים לבלות את היום בהילוך שלישי, ואז לאפשר לטווין המקבילי המגובה ב-95 כ"ס להעיף אתכם עד למהירות מרבית אליה הגענו ב-262 קמ"ש. לפי אפריליה, 80% מהמומנט זמין כבר מ-4,000 סל"ד ו-90% ממנו ב-6,250 סל"ד.
בולמי הקאיאבה בקוטר 41 מ"מ מלפנים, צמיגי הפירלי דיאבלו רוסו קורסה, בלמי הברמבו עם דיסקים בקוטר 320 מ"מ ומעל הכל, האלקטרוניקה המשוכללת – כל אלו סיפקו פלטפורמה אדירה לכביש המפותל. לטואונו יש את חבילת ה-aPRC המלאה של אפריליה – כלומר מערכות אלקטרוניקה מתקדמות. יש מצערות חשמליות ויחידת מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים עם מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה מתקדמת, בקרת ווילי ובקרת זינוק, קוויקשיפטר ל-2 הכיוונים ו-5 מצבי ניהול מנוע ואופנוע. בכבישים הנכונים הקוויקשיפטר עובד נפלא. המנוע עם סדר הצתה של 270-450 מעלות מספק צליל של V2 וההתנהגות חדה ומהנה שכלל אינה מעייפת. הד.נ.א שהגיע מצד מחלקות הספורט המוטורי בולט ומובחן בכל פרמטר בהתנהגות של הטואונו 660. מי שיחפוץ לכך במסלול, יש את אופציית ה-AQS (ר"ת Aprilia Quick Shift) המאפשרת בצורה אלקטרונית לשנות את כיוון ההילוכים – כלומר, ראשון למעלה וכל השאר למטה.
בתמחור נכון הוא עשוי להיות להיט בשוק הישראלי
הטואונו הקטן והחדש שובה אותך מהמראה שלו וקונה אותך ביכולות שלו ברכיבה ובשילוב המוצלח ביכולות היום-יומיות השגרתיות ועד לרכיבות קצה על הכביש או המסלול. יחד עם אחיו הוא יגיע אלינו לישראל ברבעון האחרון של השנה, כולל גרסה מותאמת A1 נכון לעכשיו עדיין לא נקבע מחיר, אולם באירופה הוא עולה כמה מאות יורו / ליש"ט יותר מהימאהה MT-09, כך שהוא צפוי להיות מתומחר בישראל סביב 75 אלף ש"ח. אנחנו בהחלט מחכים לשים את הידיים על שני האחים ולבחון אותם בכבישים ובמסלולים המקומיים.
כתבת ההשקה נכתבה לפול גז על-ידי טאקיס מניאטיס, עורך המגזין היווני bikeit.gr, במסגרת שת"פ תוכן בין שני המגזינים להעשרת הקוראים בתוכן מקצועי, מקורי וייחודי.
התבוננו בסרטון הבא: שני רוכבי קטנוע מגיעים באישון לילה לימאהה MT-09 שחונה בחניה של בניין, תוך פחות מדקה הגנב מפרק בנחת את יחידת פנסי ה-LED ונעלם בחשיכה. הנזק: הרבה מעל 10,000 ש"ח. יקבל בחזרה מהביטוח? לא. יעניין את המשטרה? לא.
להיות בעלים של אופנוע בישראל זה לא פשוט. מעבר למובן מאליו – מחיר רכישה, ביטוח חובה, ציוד, טיפולים ומסוכנות טבעית בכבישים – יש גם את נושא גניבת הכלי. תמיד היה ותמיד יישאר. אם הרוכב הוא בר-ממון, הוא מבטח בביטוח מקיף ומסיר דאגה אחת מליבו. תמיד יש את האפשרות למערכות איתור כאלו ואחרות בכפוף למחיר התקנה ועלות חודשית קבועה. אם יש לכם אפשרות ואתם מכניסים לתוך חניון סגור ומאובטח, גם לא תמיד זה עובד, כי אם שמו עליכם את הכוונת – האופנוע ייגנב, לא משנה מה.
האלקטרוניקה בשנים האחרונות עשתה קפיצת מדרגה בתחום האופנועים. פנסי LED מספקים תאורה חזקה וחסכונית, ומסכי TFT מאפשרים לדור הסמארטפונים לחוות אותם גם ברכיבה. הפנסים והמסכים יקרים לייצור ומעלים את מחיר האופנוע, ועוד יותר מכך הם לא ניתנים לתיקון, בטח לא במחיר סביר. חשבו על לשבור את מסך הטלפון הנייד שלכם, שלפעמים עלות החלפתו עולה חצי ממחיר הטלפון, ועכשיו על תיקון מסך TFT שנסדק או נשבר. בישראל היה גל של בעלי ימאהה MT-07 ו-MT-09 שהתעוררו בבוקר כשהחלק הקדמי של הכלי חסר. לאחרונה גם בעלי דגמים אחרים, כמו למשל ק.ט.מ 390 דיוק, גילו שהם לא חסינים לתופעה. בפורומים השונים באירופה הצביעו על תופעה של גניבות מסכי ה-TFT, כמו בפורום של בעלי ב.מ.וו R1250GS באנגליה, שפרסמו גם פתרון של מתאם למסך שמונע גניבה (ראו כאן). אנחנו לא מכירים את הפתרון, וכבר היו כאלו שפרסמו שהוא לא מנע גניבה במקרים מסוימים.
יחידת פנסי ה-LED של הימאהה MT-09
השיקול הקר של הגנבים כאן הוא ברור: גניבת אופנוע כרוכה בלוגיסטיקה של שינוע, באפשרות של להיכשל, או של חברת איתור שתבוא בעקבותיהם. לחלפים יש ביקוש, והרווח על הגניבה הוא משמעותי עם סיכון נמוך יותר לגנבים. בעלי ביטוח מקיף לא יקבלו את כספם בחזרה משום שהביטוח מתייחס לכלי בשלמותו ולא לחלקים ממנו, אלא אם הם ניזוקו במהלך הגניבה, אך פה לא מדובר על כך. המחיר של כל חלק בנפרד יכול להגיע לאלפי ועשרות אלפי שקלים – וזאת גם אחת הסיבות למעגל הגניבות.
כתבנו בעבר שהפתרון לבעיה לא יכול להיעשות רק על דרך האכיפה אלא גם באמצעות הרתעה עונשית. אולם מערכת האכיפה בישראל אינה מייחסת מסוכנות לנושא וגוזרת את העונשים בהתאם. מי שמקבל רכב או חלקים של רכב ביודעו שהרכב גנוב, או נוטל עליו את השליטה ברכב או בחלק גנוב, צפוי ל-7 שנות מאסר. עכשיו רק נותר למצוא את השופט המתאים שיכריע כך.
מוזמנים להעלות את הסיפורים והתמונות שלכם בתגובות על מנת להציף את עומק התופעה.
להארלי דיווידסון פאן אמריקה מנוע וי-טווין עם תזמון שסתומים משתנה בנפח 1,252 סמ"ק המפיק 150 כ"ס ו-13 קג"מ. לק.ט.מ 1290 סופר אדוונצ'ר S גם מנוע ווי-טווין, בנפח 1,301 סמ"ק המפיק 160 כ"ס ו-14 קג"מ. לב.מ.וו R1250GS יש מנוע בוקסר 2 צילינדרים בנפח 1,254 סמ"ק, 136 כ"ס ו-14.6 קג"מ. לדוקאטי מולטיסטראדה מנוע V4 בנפח 1,158 סמ"ק, 170 כ"ס ו-12.7 קג"מ.
ארבעת המתחרים המרכזיים מציעים קונפיגרציות מנועים שונות – וי-טווין, V4 ובוקסר, כאשר טווח ההספקים נע בין 136 כ"ס ב-7,750 סל"ד נמוכים לב.מ.וו ועד 170 כ"ס ב-10,500 סל"ד גבוהים לדוקאטי. הארלי לא הכי חזקים, אך מספקים נתון הספק ומומנט מכובד, וניתן לשער שעל הכביש לא נבחין בחסרון המספרי.
דוקאטי מולטיסטראדה V4 S רדאר (צילום: אופק דנון)
שלדה ומכלולים
הקטגוריה מאופיינת במידות זהות לחישוקים – 19″ מלפנים ו-17″ מאחור, כאשר מהלכי המתלים גם יחסית דומים לשימוש כביש ונעים בין 170 מ"מ לדוקאטי מלפנים, 190 מ"מ לב.מ.וו, 191 מ"מ להארלי ו-200 מ"מ לק.ט.מ. מהלכי המתלים מאחור גם כן דומים עם 180 מ"מ לדוקאטי, 191 מ"מ להארלי, 200 מ"מ לב.מ.וו ולק.ט.מ. אם נתייחס לגרסאות הבכירות, אז להארלי יש מערכת בולמים סמי אקטיבית חשמלית של שוואה עם מזלג בקוטר 47 מ"מ ומערכת אופציונלית המנמיכה ב-5.8 מ"מ את הכלי בעמידה. לק.ט.מ מערכת מתלים סמי אקטיבית חשמלית של WP עם מזלג בקוטר 48 מ"מ, לב.מ.וו את הטלהלבר המסורתי – חשמלי – בקוטר 37 מ"מ, ולדוקאטי מערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית הידועה של דוקאטי – סקייהוק, עם מזלג בקוטר 50 מ"מ.
מאפייני השלדה שונים בכולם, כאשר הארלי מציעה שלדת צינורות מפלדה אשר מחוברת – חלקה הקדמי, האמצעי מאלומיניום ושלדת הזנב – למנוע עצמו. הכוונה מאחורי זה היא האפשרות להחליף כל חלק בנפרד במקרה של נפילה או תאונה. לב.מ.וו שלדת 2 חלקים מפלדה עם מנוע גורם נושא עומס, לק.ט.מ שלדת צינורות מפלדת כרומולי, ולדוקאטי שלדת מונוקוק (חלק אחד) מאלומיניום.
בסיסי הגלגלים יחסית דומים עם 1,514 מ"מ לב.מ.וו, 1,560 מ"מ לק.ט.מ, 1,567 מ"מ לדוקאטי ו-1,580 מ"מ להארלי. משקלים מלאים מוצהרים עומדים על 243 ק"ג לדוקאטי, 250 ק"ג לב.מ.וו, 258 ק"ג להארלי וסביב 240 ק"ג לק.ט.מ.
גם מבחינת מכלולי השלדה הארלי מיישרת קו עם הקטגוריה, כאשר בתחום הזה כל יצרן מביא את הפרשנות שלו לתצורה של השלדה.
ק.ט.מ 1290 אדוונצ'ר S
אלקטרוניקה
בדוקאטי ובק.ט.מ מציעים בגרסאות הבכירות בקרת השיוט אדפטיבית מבוססת רדאר, שפותחה בשיתוף עם בוש ושומרת מרחק מרכבים אחרים, וכן התראה על רכבים המגיעים מאחור. בב.מ.וו טרם חיברו את המערכת ל-GS, אך אנו בטוחים לשנת הדגם 2022 הם אכן יציעו זאת. בהארלי לא התייחסו למערכת בתיק העיתונות, אך אנו יודעים שהם עובדים על מערכת דומה כבר כשנתיים, ובטח יציעו זאת בעתיד.
מעבר לכך כולם מגיעים כמקובל בימינו עם מסכי TFT המתממשקים לסלולר, פנסי LED אדפטיביים, מפתחות קרבה, מצערות חשמליות, בקרות ניהול מנוע, אחיזה, ווילי, ABS להטיה, בקרות שיוט ועוד, המתבססות על יחידת מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים.
ב.מ.וו R 1250 GS
מחירים וסיכום ביניים
המחירים באירופה זהים יחסית לארבעתם, עם הארלי שנמצאים בטווח הנמוך של המחירים. כמובן שהמחיר הסופי משתנה לפי רמות האבזור המגוונות ומבטא גם את מחירי הרדאר שמוצעים אצל דוקאטי וק.ט.מ. אם נשקלל את המחירים בישראל אז אנחנו מדברים על טווחי מחירים שנעים בין 150 אלף ש"ח לעד כמעט 200 אלף ש"ח לגרסאות המאובזרות.
בשביל דגם הביכורים של הארלי דיווידסון, הם עשו עבודה טובה מאוד בהתאמתו לסטנדרט שהתייצב בקטגוריה החשובה הזאת. בהארלי מסתמכים על כניסה לקטגוריה חשובה ורווחית באירופה ובארצות הברית, ומביאים גם את האופי המיוחד שלהם שבולט לעין בעיצוב השונה.
