בסוף שנות ה-80 הציגה סוזוקי אופנוע ספורט-תיור הנושא את מנועו האימתני של דגם ההיפרספורט ומכוון למרחקים ארוכים במהירות וברוגע.
סוזוקי GSX1100F דגם 1989
בסוף שנת 1987 הציגה סוזוקי דגם ספורט-תיור המתפאר בכך שמנועו, ארבעה צילינדרים בשורה בנפח 1,127 סמ"ק, נלקח מה-GSX-R1100 הספורטיבי והמאיים. בדגם זה המנוע הפיק 136 כ"ס ב-10,000 סל"ד, כ-11 קג"מ ב-7,000 סל"ד, והמהירות המרבית עמדה על סביב 250 קמ"ש. מספרים מעט נמוכים מאותו מנוע של ה-R שהפיק 142 כ"ס, וזאת בזכות קרבורטורים של מיקוני עם קוטר קטן יותר ורכיבי מנוע שונים וזולים יותר. זאת על-מנת לשרת את ייעודו לכביש הארוך והפתוח ולא למסלול המפותל. ל-F היו חמישה הילוכים לעומת שישה ב-R.
למרות ההתפארות באח המהיר והקרבי, המכלולים והארגונומיה שירתו את ייעודו התיורי. בדומה לאח הקטן – ה-GSX-600F – גם פה היה מזלג טלסקופי עם כיול רך, חישוקי 16″, משקל יבש של 245 ק"ג, פיירינג שמנמן, רגלית אמצע, כידון גבוה ומושב ארוך שהיו הרכיבים העיקריים בתפריט. משקף מתכוונן חשמלית היה חידוש אדיר בשנות ה-80, אבל הוא סבל מכשלים ובעיות אמינות רבות. אחת הבעיות העיקריות שלו היתה ההשוואה ל-R1100, משום שבוחנים רבים ציפו שידע גם להשכיב ולא רק להיות נוח בקו ישר, וכתוצאה מכך הביקורות התמקדו בהתנהגות.
שנה לאחר מכן דגם עדכני יותר שכבר שיפר במעט את הבולמים הרכים, הגיע עם זרוע אחורית מעט ארוכה יותר, חידד את זווית ההיגוי ועדכן את הגרפיקה. בארצות הברית הדגם נמכר תחת השם קטאנה 1100. הסוזוקי GSX1100F הגיע לארץ בשנת 1988, ובטח יש עוד מספר אקזמפלרים שמורים, אך פה ובעולם לא זכה להצלחה, בטח לעומת מתחריו בעולם כמו הקוואסאקי ZZR1100 וההונדה CBR1000F. סוזוקי הפסיקו את ייצורו בשנת 1994.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 754 סמ"ק, 76 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 6.8 קג"מ ב-6,500 סל"ד, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת מסבך משולשי פלדה, מזלג הפוך מרזוקי בקוטר 50 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 130 מ"מ, זרוע פלדה עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ, מהלך גלגל 136 מ"מ, צמד דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ברמבו, דיסק אחורי 260 מ"מ עם קליפר צף, מערכת ABS, אורך 2,130 מ"מ, בסיס גלגלים 1,460 מ"מ, גובה מושב 810 מ"מ, מיכל דלק 14.5 ל', משקל מלא 226 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
צפו בווידאו – בנלי 752S במבחן:
עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
הבנלי 752S הוצג כבר בנובמבר 2018, והוא מהווה פלטפורמה חדשה של בנלי – שמתפתחת במהירות בשנים האחרונות מאז נרכשה ב-2005 על-ידי קבוצת QJ הסינית. זאת האחרונה מזרימה כספים רבים שאפשרו למותג האיטלקי לפתח עשרות דגמים חדשים בעשור וחצי האחרון – בתחילה דגמים קטנים ובינוניים, ולאחרונה גם פלטפורמות בנפחים גדולים שיותר של 750, 800ואפילו 1,200 סמ"ק.
הפלטפורמה החדשה כוללת מנוע טווין מקבילי בנפח 754 סמ"ק, המפיק 76 כ"ס ו-6.8 קג"מ, ומסביבו שלדת מסבך משולשי פלדה קשיחה ויפה למראה. כמו בכלים אחרים של בנלי, מכלולי השלדה כן הם איכותיים למדי, וכך גם חלק מהמכלולים האלקטרוניים. כך למשל הבולמים הקדמיים ההפוכים הם של מרזוקי, בקוטר 50 מ"מ בשרניים במיוחד, ועם מנגנון קארטרידג' וכיוונים מלאים – לא סחורה שאנחנו רגילים לראות בכלים מהסגמנט הזה. גם הבלמים איכותיים, עם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים של ברמבו ומערכת ABS של קונטיננטל, והצמיגים של פירלי, מדגם אנג'ל המיועד לספורט-תיור. בהחלט מפרט מכובד.
עוד במפרט מסך TFT המחליף את התצוגה בין יום ללילה, וכן פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הראשי. בקרת אחיזה או קוויקשיפטר אין כאן, אבל גם לא ציפינו למצוא באופנוע שנכנס ללב קטגוריית הנייקדים הבינוניים.
מה כן תמצאו? עיצוב מוקפד. הבנלי 752S מקבל עיצוב נייקדי-איטלקי יפהפה, עם אלמנטים עיצוביים רבים הלקוחים מהעיצובים של MV אגוסטה ושל דוקאטי. שלדת מסבך משולשי הפלדה החשופה. מיכל הדלק הנמשך אחורנית בזרימה ומשתלב עם יחידת הזנב ועם הזנב המינימליסטי המעוצב גם הוא, כולל בחלקו התחתון, וגם פנס החזית הייחודי. הצביעה השחורה של אופנוע המבחן עושה לו עוול, שכן בירוק, באדום או בלבן / אפור העיצוב היפהפה בא לידי ביטוי הרבה יותר. ממש אופנוע יפה!
בנלי 752S
ביצועים
אחד הנעלמים הגדולים מבחינתנו לפני המבחן היה המנוע החדש של בנלי. החברה כבר הראתה בסדרת ה-500 שהיא יכולה לייצר מנועים יעילים ויחד עם זאת מהנים, ועניין אותנו לדעת כיצד עובד מנוע ה-750 סמ"ק, שכן הוא עשוי לשמש כפלטפורמה גם לדגמים עתידיים. ובכן, המנוע הזה הוא טוב, ואפילו טוב מאוד. הוא שופע מומנט כבר מסל"ד נמוך, והוא ליניארי לגמרי לכל קשת הסל"ד, בלי התפוצצויות כוח לא צפויות כך שהוא קל לשליטה. בנוסף, תגובת המנוע טובה ומיידית, הסאונד בשרני וכך גם התחושה מהמנוע, כך שהמנוע הזה גם לא משעמם.
אבל הבנלי 752S מצטיין דווקא בסעיפי ההתנהגות. השלדה קשיחה ומאוזנת, ומערכת המתלים עושה עבודה מעולה – במיוחד המזלג הקדמי שמאפשר להעמיס אותו הרבה, למשל בבלימה בכניסה לפנייה. הוא גם בעל ספיגה טובה, וההידראוליקה בו מצוינת, וברמה משמעותית גבוהה יותר ממה שמקובל בקטגוריה. מאחור הבולם לא איכותי כמו בפרונט המעולה, אך הוא עדיין מספיק טוב, בעל הידראוליקה טובה, ספיגה סבירה פלוס וגם יכולת כיוון, ובכל מקרה גם הוא טוב יותר ממה שמגיע כציוד מקורי בקטגוריית הנייקדים הבינוניים.
למרות בסיס הגלגלים הקצר יחסית, ההיגוי לא מהיר מדי וה-752S אופנוע יציב מאוד. בכבישים מפותלים הכידון המספיק רחב יאפשר כניסות מהירות לפניות, והאופנוע יתייצב בפנייה מיד אחרי שתסתיים פקודת ההיגוי ויאפשר לחזור לגז במהירות, מה שנותן הרבה ביטחון לרוכב. לזה תורמת כאמור גם מערכת המתלים הטובה. המנוע הגמיש יאפשר להיכנס לפניות בסל"ד נמוך ולצאת על הגז עם מספיק מומנט זמין. בכלל, רכיבה על כבישים מפותלים טכניים מהנה מאוד עם ה-752S.
הבלמים טובים, אבל לא מעולים כמו שציפינו שיהיו עם מפרט כזה. העוצמה טובה ויש הרבה רגש, אבל עם מכלולים כאלה ציפינו לנשיכה הרבה יותא חזקה. אבל בסך הכל חבילת הביצועים של הבנלי 752 S היא טובה, אפילו טובה מאוד, ובוודאי שמהנה. אפילו מהטובות בקטגוריה – ובוודאי מול הכלים שנמצאים בטווחי המחירים הללו.
ביצועים טובים שנובעים ממכלולים איכותיים
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה ב-752S מציבה את פלג הגוף העליון זקוף עם רכינה קלה קדימה, שאינה מעמיסה יותר מדי את הידיים. שילוב מצוין בין נוחות לספורטיביות – כפי שאמור להיות בנייקד ביצועיסט. לעומת זאת, בפלג הגוף התחתון הכיפוף בברכיים מוגזם מדי, והוא נובע ממרחק קטן מדי בין המושב לבין רגליות הרוכב. בנוסף, צינור הפליטה בולט מדי בחלקו האחורי של האופנוע, והתוצאה היא שרגל ימין נוגעת במגן החום של צינור הפליטה וזה לא נוח.
המושב דווקא נוח, אפילו נוח מאוד, וגם המורכבת דיווחה על איכות חיים טובה יחסית לנייקד. מיגון רוח אין, כמו בנייקדים אחרים, ולכן מהירות השיוט מוגבלת. ב-140-130 קמ"ש המצב עוד טוב, אולם ב-160-150 קמ"ש הרוח כבר מתחילה להציק יותר מדי. המהירות הסופית, אגב, תדגדג את ה-200 קמ"ש על פי מדידת GPS. באותו הזמן מסך ה-TFT יראה 225 קמ"ש, כלומר זיוף מוגזם של יותר מ-10%. ואם כבר תצוגת המהירות בצג ה-TFT, אז היא תזזיתית מדי, ומשנה את המספרים מהר מדי. בבנלי יצטרכו לייצב את תצוגת המהירות כדי שלא תשתולל במספרים. פרט לכך מסך ה-TFT מצוין ומציע שפע אינפורמציה, כולל תצוגת הילוך הכרחית, ואהבנו את השינוי האוטומטי בין מצב יום לבין מצב לילה.
מבחינת איכות חומרים וגימור, יש פעם קטן בין רכיבי הליבה לבין אלו ההיקפיים. רכיבי הליבה – המנוע, השלדה, המתלים והבולמים, הבלמים, הגלגלים, הצמיגים והכידון – עשויים מחומרים איכותיים וסגימור מעולה, שכמור הרבה מעל מה שמקובל בקטגוריה. לעומת זאת, הרכיבים ההיקפיים כמו המתגים שעל הכידון והמראות זולים מדי למראה ולמגע. המתגים נותנים תחושה של קטנוע 125 זול, ואילו המראות אמנם יפות ומתאימות לעיצוב הכללי היפהפה של אופנוע, אבל הן ייצאו מכיוון בגלל רוח – וזה לא לעניין בשום אופנוע או קטנוע.
סיכום ועלויות
הבנלי 752S נכנס לתוך אחת הקטגוריות הלוהטות בישראל (וגם באירופה) – קטגוריית הנייקדים הבינוניים, שבה שולט ביד רמה הימאהה MT-07. אל הקטגוריה הזו הוא מביא שילוב מעניין של מכלולי ליבה איכותיים, טובים יותר ממה שמקובל בקטגוריה, שמאפשרים יכולות דינמיות מצוינות. גם המנוע טוב, עם גמישות מרשימה ועם סאונד בשרני ומכלול תחושות מהנה. כך שהבסיס המכאני ברמה גבוהה, ואפילו גבוהה מאוד.
הוא גם מביא עיצוב איטלקי מוקפד, שמזכיר אופנועי בוטיק היקרים בהרבה, והוא בהחלט פנינה עיצובית בנוף הדו-גלגלי הישראלי. לעומת זאת, בבנלי יצטרכו להשקיע עוד קצת על גימור של חלקים היקפיים כמו המראות וכמו בתי המתגים, כך שיתאימו לאיכות הכללית של ה-752S.
ב-58 אלף ש"ח – מחירו של הבנלי 752S על הכביש – מקבלים קצת יותר ממה שמקובל בקטגוריית הנייקדים הבינוניים הזולים: יותר מכלולים, יותר התנהגות, ובעיקר יותר עיצוב. המתחרה הישיר שלו – הימאהה MT-07 – עולה 55,985 ש"ח, שהם 2,000 ש"ח פחות ממנו, מה שמציב את הבנלי בתחרות קשה. הוא אמנם נותן יותר, אבל הוא גם יקר יותר מול הכלי הפופולרי בקטגוריה.
כך או כך, בבנלי ממשיכים להתקדם, וה-752S הוא אופנוע טוב שמעיד על העתיד של בנלי בפיתוח ובנייה גם של אופנועים גדולים, כשהערך המוסף שלו נמצא לא רק בעיצוב המיוחד, אלא גם באיכות המכלולים המכאניים וכפועל יוצא בהתנהגות המצוינת.
עלויות תחזוקה
1,000 ק"מ – 769 ש"ח
7,000 ק"מ – 769 ש"ח
13,000 ק"מ – 769 ש"ח
19,000 ק"מ – 769 ש"ח
25,000 ק"מ – 1,583 ש"ח
סה"כ ל-25 אלף ק"מ – 4,659 ש"ח
*מחירי הטיפולים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
גם בקוואסאקי מצטרפים לרשימת היצרנים המתקינים מערכות התראה ושיוט מבוססות רדאר. דגם 2021 של ה-H2 SX נתפס במבחנים עם מערכת רדאר קדמית ואחורית.
המגזין MOTORRAD פרסם תמונה של הדגם החדש של הקוואסאקי H2 SX אשר ייחשף בקרוב. בתמונה ניתן להבחין ביחידת הרדאר הקדמית אשר ממוקמת מתחת לפנס הקדמי הקטן יותר לשנה זו. בשנת 2019 פרסמנו על התכניות של קוואסאקי להציג מערכת התראה ושיוט המבוססת על רדאר.
הרדאר הקדמי בקוואסאקי H2 SX של 2021
מערכת הרדאר כוללת חיישנים בקדמת האופנוע, שמזהים את המרחק והפרשי המהירויות בין האופנוע לבין כלי הרכב מלפנים ומפעילים התרעה ואת מערכת הבלימה על מנת להאט או לעצור את האופנוע. הטכנולוגיה הנוכחית של מצערת אלקטרונית ו-ABS מנוהל מחשב מאפשרת, יחד עם החיישנים, גם את האופציה לבקרת שיוט אדפטיבית, בה המחשב מאיץ או מאט את האופנוע בהתאם לתנועה מקדימה – ללא התערבות הרוכב. חיישנים אחוריים מייצרים התראה על רכב שעוקף או נוסע צמוד מדי. בחנו מערכת דומה בדוקאטי מולטיסטראדה V4 החדש והתרשמנו מבשלות המערכת.
עוד ניתן לראות בתמונות צג TFT חדש ושלם, המחליף את שילוב הצג האנלוגי ו-TFT של הקודם. המנוע כמובן יותאם לתקנות זיהום האוויר יורו 5, וכרגע אין מידע לגבי שינוי בהספק של המנוע עם מגדש העל, שעמד בדגם הקודם על 197 כ"ס (200 כ"ס ב-H2 הרגיל). הימור בטוח יהיה גם לגבי האלקטרוניקה, שלבטח תוסיף עוד מצבי רכיבה לניהול המנוע וחיבור בקרות האחיזה והבלימה למערכת המדידה האינרציאלית IMU.
משפחת דגמי הבונוויל של טריומף, הכוללת את הבונוויל T120, בונוויל T100, בובר, ספידמאסטר וסטריט טווין, מתעדכנת לשנת 2021 עם מנועים משופרים ומותאמי יורו 5, עוד אלקטרוניקה ופחות משקל.
משפחת דגמי הבונוויל הוצגה בשנת 2001, וב-20 השנים שעברו מכרה מעל 360,000 כלים ברחבי העולם – הצלחה במונחי חברה קטנה כמו טריומף. לשנת 2021 הכלים עברו רענונים ועדכונים המיישרים קו עם תקנות יורו 5 לפליטת המזהמים המחויבת באירופה.
משפחת דגמי הבונוויל של טריומף ל-2021
הבונוויל T120, על שתי גרסאותיו – רגילה ו-Black, נשאר עם אותם נתונים ממנוע הטווין המקבילי מקורר הנוזל ובנפח 1,200 סמ"ק. גם השנה המספרים הם 79 כ"ס ב-6,550 סל"ד ו-10.65 קג"מ ב-3,100 סל"ד. אולם רכיבי המנוע קלים יותר ומאפשרים סל"ד מרבי גבוה יותר. מערכת ניהול המנוע עודכנה, התווספה מערכת בקרת שיוט כסטנדרט ונוספו קליפרים חדשים של ברמבו למערכת הבלימה. הדגם השנה קל ב-7 ק"ג לעומת קודמו. דגמי הבובר, עם אותו המנוע, נפרדים מהבובר בלאק, שלא יימכר יותר, ומקבלים כמובן את המנוע המעודכן ומשופר, גלגל 16″ מלפנים עם צמד דיסקים ומיכל דלק שצומח ל-12 ליטר לעומת 9 ליטר בדגם הקודם. הספידמאסטר מקבל, בנוסף למנוע, עדכונים בבולם הקדמי ומושב משופר לרוכב ומורכב.
דגם ה-T100 עם מנוע הטווין מקבילי בנפח 900 סמ"ק שופר גם בגזרת המנוע, עם רכיבים קלים יותר המאפשרים עוד 500 סל"ד בקו האדום ועוד 10 כ"ס לעומת קודמו, כשההספק מטפס ל-63 כ"ס. גם כאן יש בלמים משופרים ופחות 4 ק"ג למשקל הכללי. דגם הסטריט טווין עם אותו המנוע מקבל פלסטיקה חדשה, חישוקים חדשים ומושב משופר. פה גם תהיה גרסת 'גולד ליין' עם פסים מוזהבים הצבועים ביד אשר תוגבל ל-1000 יחידות.
אנחנו עדיין מחכים לבשורת פתיחת הסוכנות בישראל ומאמינים שכל הגרסאות של הבונוויל ימכרו כאן.
ק.ט.מ מציגים את ה-1290 סופר אדוונצ'ר R החדש, בדור השלישי של ה-1290 סופר אדוונצ'רים – משופר יותר, טכנולוגי יותר ונוח יותר.
ק.ט.מ 1290 סופר אדוונצ'ר R דור 3
בדומה לדור השלישי והחדש של ה-1290 סופר אדוונצ'ר S שהוצג לפני כחודש, נושאת גרסת ה-R, המיועדת יותר לשטח, את אותם השינויים. כך למשל, השלדה קוצרה באזור ראש ההיגוי ב-15 מ"מ על-מנת לקבל יכולות פנייה טובות יותר, ועם זאת הזרוע האחורית הוארכה על-מנת לשמור על היציבות. גם שלדת הזנב הפריקה נבנתה מחדש, וזאת על-מנת לאפשר גובה מושב נמוך יותר – פה הוא בגובה 880 מ"מ, 10 מ"מ פחות מהדור הקודם. מיכל הדלק חדש גם הוא, בנפח 23 ליטרים, וכך גם כל הארגונומיה, סביבת הרוכב והמושב החדש – שניתן להרכבה בשני מצבים עם 20 מ"מ הפרש גובה ביניהם.
גרסת השטח מאופיינת כמובן בחישוקי שפיצים בקוטר "21 ו-"18 טיובלס, פה של אלפינה, המגיעים עם צמיגי בריג'סטון A41. בלמים וקליפרים של ברמבו ובולמי WP XPLOR עם מהלך קדמי ואחורי של 220 מ"מ. שניהם מתכווננים בצורה ידנית.
מנוע הווי-טווין בנפח 1,301 סמ"ק עבר גם הוא מספר שינויים. כך למשל, על-ידי בלוק מנוע דק יותר ומערכת שימון חדשה הורידו בק.ט.מ כ-1.6 ק"ג ממשקלו של האופנוע, המפיק 160 כ"ס ו-14 קג"מ (138Nm) ועומד בתקנות יורו 5. מערכת הפליטה חדשה גם היא, וכך גם תיבת ההילוכים. קוויקשיפטר לשני הכיוונים, אגב, מגיע כאופציה בתשלום. מרווח הטיפולים הוא כל 15,000 ק"מ.
מוכוון לשטח
עבודת הגוף והעיצוב חדשים לגמרי, כשבק.ט.מ מציינים שהעיצוב החדש פונקציונלי יותר ואמור לאפשר רכיבה נוחה יותר לאורך זמן. משקף הרוח חדש, מתכוונן לגובה של 55 מ"מ, ולטענת ק.ט.מ עוצב במנהרת רוח על-מנת לספק מיגון רוח אופטימלי. ל-R יש צביעה יחודית לדגם. גם מיקום המנוע בשלדה השתנה, ויחד עם המבנה החדש יש ירידה של מרכז הכובד הכללי כך שה-1290 סופר אדוונצ'ר R צפוי להיות קל יותר לניהוג. המשקל המוצהר עומד על 221 ק"ג.
ניהול המנוע החדש כולל 4 מצבים מקוריים – גשם, כביש, ספורט ושטח, ומצב נוסף אופציונלי – ראלי. יחידת הרדאר שהוצגה בגרסת ה-S אינה מוצעת בגרסת ה-R. עוד באלקטרוניקה יש מסך TFT חדש בגודל "7, המתממשק לטלפון הנייד. גם ממשק התפעול חדש לחלוטין, וכולל מתגים חדשים בבתי המתגים מימין ומשמאל. יש מפתח קרבה, כולל לפתח מיכל הדלק, יש כמובן בקרת אחיזה להטיה ובקרת יציבות, כולל יחידת מדידת אינרציה IMU, ויש מערכת ABS מתקדמת להטיה.
הק.ט.מ 1290 סופר אדוונצ'ר R צפוי להגיע ארצה בחודשים הקרובים. מחיר טרם נקבע.
אחרי עיכובים שונים בגלל הקורונה והסגר, בעופר-אבניר משיקים בישראל את מותג גאס גאס המחודש. ליין הדגמים כולל ארבעה דגמי אנדורו 2 ו-4 פעימות, שלושה דגמי מוטקרוס, שלושה דגמי ילדים וארבעה דגמי טריאל.
המותג הספרדי גאס גאס, שהוקם בקטלוניה בשנת 1985 והתמחה באופנועי טריאל ואנדורו, תמיד חווה קשיים כלכליים וניהוליים. רגע לפני פשיטת רגל סופית, קבוצת ק.ט.מ רכשה את המותג בסוף 2019, והוא התווסף לק.ט.מ ולהוסקוורנה. טכנולוגיית הייצור של אופנועי האנדורו נמכרה בשלמותה לרייחו הספרדית, אבל המפעל בקטלוניה נשאר בבעלות ק.ט.מ, ואופנועי הטריאל ממשיכים להיות מיוצרים בו בדיוק כמו שהכרנו אותם עוד מלפני הרכישה.
את השינוי הגדול עשו בק.ט.מ בליין אופנועי האנדורו והמוטוקרוס, ולמעשה משתמשים בגאס גאס כמותג נוסף המשלים פורטפוליו של 4 מותגים המבוססים על טכנולוגיה זהה, אך מאפשרים רמות אבזור שונות ולא פחות חשוב – רמות מחיר שונות. כך התמקם גאס גאס כמותג הזול יותר, כשמעליו ק.ט.מ, הוסקוורנה, ובקצה העליון דגמי הסיקס-דייז של ק.ט.מ. המהלך הזה של ק.ט.מ עם המותג גאס גאס נועד להגדיל את נתח השוק של הקבוצה בשוק האנדורו האירופאי, אבל בעיקר בשוק המוטוקרוס האמריקאי.
צפו בווידאו – רכיבה ראשונה על דגמי האנדורו של גאס גאס:
עריכה: אביעד אברהמי
ליין הדגמים של גאס גאס כולל בתוכו את הנפחים הפופולריים יותר מכל סגמנט, ולא את הליין המלא כמו בק.ט.מ ובהוסקוורנה. כך למשל, יש 4 דגמי אנדורו – EC250 ו-EC300 דו-פעימתיים ו-EC250F ו-EC350F מרובעי פעימות. יש שלושה דגמי מוטוקרוס – MC125 דו-פעימתי ו-MC250F ו-MC450F מרובעי פעימות, ויש שלושה דגמי ילדים בנפחים 50, 65 ו-85 סמ"ק. דגמי הטריאל מסדרת TXT נשארים כמו שהם ומגיעים בנפחים 125, 250, 280 ו-300 סמ"ק.
בעוד דגמי המוטוקרוס והילדים כמעט זהים לאלו של ק.ט.מ (למעט הפלסטיקה והעיצוב), דגמי האנדורו של גאס גאס מבוססים בכבדות על אופנועי ק.ט.מ, כשעל-מנת להוזיל עלויות ייצור ועלויות לצרכנים, חלק מהרכיבים זולים יותר. רכיבי הליבה זהים לאלו של ק.ט.מ והוסקוורנה: השלדה, הזרוע האחורית והבולם האחורי עם מנגנון הלינק נלקחו ישירות מהוסקוורנה, שלדת הזנב מאלומיניום, הבולמים הקדמיים של ק.ט.מ (והוסקוורנה), וכך גם המנועים – 2 ו-4 פעימות – על כל מערכותיהם כמו קירור או חשמל. החיסכון בכסף נמצא באביזרים ההיקפיים. החישוקים זולים יותר ולא ממותגים, שלדת הזנב מאלומיניום, המשולשים יצוקים, מערכות הבלמים ותפעול הקלאץ' של ברייקטק במקום ברמבו ומגורה, והכידון אמנם של נקן, אבל מסדרה פשוטה יותר.
כדי להוזיל עוד את עלות הרכישה, אופנועי האנדורו של גאס גאס מגיעים במקור עירומים – ללא מגן מנוע, מגני ידיים, בורר מפות ניהול מנוע, ובדגמי ה-4 פעימות גם ללא מאוורר. יחד עם זאת, בעופר אבניר ימכרו עם אופנועי האנדורו של גאס גאס עם חבילת מיגון מלאה במחיר נמוך יחסית של סביב 1,300 ש"ח.
גאס גאס EC250 / EC350 דו-פעימתיים
ואיך זה בא לידי ביטוי במחיר? ובכן, אופנועי האנדורו של גאס גאס זולים יותר בכ-10-5% מאלו של ק.ט.מ וב-12% מאלו של הוסקוורנה. כך למשל, EC250 דו-פעימתי מתומחר ב-60 אלף ש"ח, בעוד מקבילו מבית ק.ט.מ, ה-250EXC TPI, מתומחר ב-67 אלף ש"ח, וההוסקוורנה TE250i מתומחר ב-68 אלף ש"ח. אותו אופנוע בגרסת סיקס-דייז של ק.ט.מ יעלה כבר 70 אלף ש"ח. גרסת ה-300 הדו-פעימתית תעלה בגאס גאס 65 אלף ש"ח, בעוד אצל המותגים האחרים 74 אלף ש"ח, 75 אלף ש"ח ו-77 אלף ש"ח בהתאמה.
בדגמי ה-4 פעימות, הגאס גאס EC250F מתומחר ב-66 אלף ש"ח, כשהק.ט.מ 250EXC-F עולה 74 אלף ש"ח, ההוסקוורנה FE250 עולה 75 אלף ש"ח, ואילו גרסת הסיקס-דייז של ק.ט.מ עולה 77 אלף ש"ח. ה-EC350F מתומחר בגאס גאס ב-68 אלף ש"ח, לעומת 77 אלף ש"ח, 78 אלף ש"ח ו-80 אלף ש"ח אצל המותגים הנוספים בהתאמה.
רכיבת התרשמות
במסגרת ההשקה המקומית של אופנועי גאס גאס רכבנו על כל אחד מארבעת דגמי האנדורו, וגם על דגמי הטריאל הגדולים יותר. זוהי כמובן רכיבת התרשמות קצרה של כשעתיים ולא מבחן מקיף, אולם הטעימה הזאת לא השאירה מקום של ספק: אופנועי האנדורו של גאס גאס הם אופנועי האנדורו של ק.ט.מ, צבועים באדום, עם מנגנון לינקים במקום PDS.
גם המנועים הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק וגם מרובעי הפעימות בנפחים 250 ו-350 סמ"ק זהים לחלוטין לאלו שמותקנים בדגמי האנדורו של ק.ט.מ והוסקוורנה, כשהדו-פעימתיים מוזרקים מסדרת ה-TPI שהושקה ב-2018. ההבדל היחיד הנאה לעין הוא מכסה הקלאץ' היצוק, שמעוצב בסגנון של אופנועי גאס גאס הישנים עם הכוכב המחומש במרכז, אבל לזה כמובן אין שום השפעה על מכלול התחושות – שכאמור זהה לזה של אופנועי ק.ט.מ והוסקוורנה.
ק.ט.מ באדום עם לינק
השלדה והמתלה האחורי עם מנגנון הלינק לקוחים כאמור ישירות מהוסקוורנה, וכפי שכבר כתבנו במבחן שערכנו למנגנון הלינק של הוסקוורנה מול ה-PDS של ק.ט.מ – הוא סופג היטב את הבעיות הקטנות על הקרקע, ויהיו רוכבים שיאהבו את התחושה הזו, למרות התוספת של הלינק בחלקו התחתון של האופנוע. יחד עם זאת, התחושה מהאופנועים היא קלה מאוד, כשייתכן שזה נובע מהשילוב בין לינק לבין שלדת זנב קלה מאלומיניום. כך או כך, מבחינת התנהגות דינמית בהחל הצליח לק.ט.מ עם גאס גאס, והם ממוקמים בקצה העליון של הביצועים.
השאלה הנוספת במהלך רכיבת ההתרשמות הייתה האם המכלולים הזולים יותר השפיעו על איכות הרכיבה, וכאן התשובה היא לא מוחלט. הקלאץ' רך ונעים עם מנגנון תפעול איכותי, והבלמים חזקים מספיק ומלאי רגש, כשהתחושה זהה לגמרי לזאת שמתקבלת במכלולי ברמבו של ק.ט.מ או מגורה של הוסקוורנה.
המשמעות היא שאופנועי האנדורו של גאס גאס מציעים ביצועים הזהים לאלו של ק.ט.מ ושל הוסקוורנה, רק במחיר נמוך יותר – כ-10-5% פחות מק.ט.מ וכ-12% פחות מהוסקוורנה. רוכבים שירצו מכלולים איכותיים יותר (גם אם זה רק על הנייר) ואופנועים שממותגים כיות פרימיום – יוכלו לפנות לק.ט.מ ולהוסקוורנה. כך או כך המהלך הזה של ק.ט.מ עם הוסקוורנה מתגלה כמעניין מאוד, וככזה שעשוי להגדיל את שוק האנדורו המקומי.
מבחן מקיף ומעמיק ל-EC250 הדו-פעימתי, שבו נעמוד טוב יותר על טיבו של האופנוע ועל ההבדלים מאחיו הכתום והלבן, נקיים בקרוב.
הארלי דיווידסון חשפה את הפאן אמריקה 1250 – אדוונצ'ר גדול עם מנוע וי-טווין, 150 כ"ס והרבה אלקטרוניקה.
הארלי דיווידסון פאן אמריקה
בהארלי דיווידסון הציגו את הפאן אמריקה 1250 בתערוכת מילאנו של שנת 2019. דגם אדוונצ'ר החדש נכנס ישירות מול דוקאטי, ק.ט.מ וב.מ.וו בפלח שוק פופלרי ורווחי בעולם. לפאן אמריקה מנוע וי-טווין עם תזמון שסתומים משתנה המגיע מסדרת רבולושן-מקס החדשה. הנפח עומד על 1,252 סמ"ק, מקוררי נוזל עם 150 כ"ס ב- 8,750 סל"ד ו-13 קג"מ ב-6,750 סל"ד. המנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5. הגרסה הרגילה שוקלת 245 ק"ג כאשר גרסת ה-S הבכירה שוקלת 258 ק"ג וכוללת גם רשימת מגינים ואבזור מכובדת.
השלדה היא מסוג צינורות מפלדה אשר מחוברת – חלקה הקדמי, האמצעי ושלדת הזנב – למנוע עצמו. הכוונה מאחורי זה היא האפשרות להחליף כל חלק בנפרד במקרה של נפילה או תאונה. מבחינת אלקטרוניקה יש כאן את כל המקובל בימינו ועוד. למנוע יש חמישה מצבי רכיבה לאספלט: כביש, גשם וספורט ושני מצבים להתאמה אישית ועוד ארבעה מצבי שטח: שטח, שטח פלוס, שטח להתאמה אישית ושטח פלוס, שמבטל את ה-ABS על הגלגל האחורי ומנטרל את כל הבקרות.
מערכות האלקטרוניקה כוללות מערכת למדידת אינרציה IMU של בוש, ABS להטיה בכמה מצבים, מערכת בקרת אחיזה מתקדמת ומערכות עזר כמו זינוק בעלייה. בנוסף יש בקרת שיוט, קוויקשיפטר, פנסי LED (מתכווננים בפניה בגרסת ה-S) ומסך TFT בקוטר 6.3″ צבעוני ומודרני. לדגם ה-S הבכיר יש גם מערכת בולמים סמי אקטיבית חשמלית, מערכת אופציונאלית להנמכת המתלים ב-5.8 ס"מ כשהאופנוע עוצר, מיגוני שטח ואפשרות לכוון את רגלית הבלם האחורי ללא כלים.
הפאן אמריקה צפוי להגיע לישראל, אך טרם נקבע מחירו. נעדכן בהקדם.
מוטרון הוא מותג חדש אשר פותח על-ידי קונצרן KSR באוסטריה. בשלב ראשון יוצגו כלים מקטנועי 50 סמ"ק ועד אופנועים בנפח 400 סמ"ק – מונעי בנזין אבל גם חשמליים.
אופנועי מוטרון מקבוצת KSR
קונצרן KSR חולש על מותגים רבים ומוכרים כמו בנלי, ניו ו-SUR-RON החשמליים, בריקסטון, למברטה, מלאגוטי, איטלג'ט, CFMOTO ורויאל אנפילד. עכשיו נולד מותג חדש הנושא את השם מוטרון, המייצר קטנועים ואופנועים בגרסאות כניסה וביניים לעולם האופנועים.
הדגמים הראשונים יכללו את ה-X-NORD 125 המגיע גם בגרסת תיור עם מזוודות צד וארגז אחורי. מנוע 125 סמ"ק ארבע פעימות ועיצוב סטייל אדוונצ'ר. בשלב מאוחר יותר דגמים אלו יגיעו גם עם מנוע סינגל בנפח 400 סמ"ק. עוד דגמים הם קרוזר בשם Revolver ובנפח 125 סמ"ק, נייקד בשם Warrior בנפח 400 סמ"ק, וקטנועים הנקראים Breezy 50, Ventura 125, Ideo 125 ,Ideo 50. יש למורטון גם ליין קטנועים חשמליים בשם CUBERTINO שמזכיר את ההונדה קאב, WHIZZ, VOLTZ ואופנוע חשמלי בשם VIZION.
בשלב ראשון כל הדגמים יוצעו במרבית מדינות אירופה, ולא מן הנמנע שימצאו את דרכם גם לישראל.
בסוף שנת 2020 יצא לשוקים דגם ה-H2 טזי של בימוטה, עם מגדש-על ו-230 כ"ס, אשר מוצע במחיר התחלתי של 64,000 יורו באירופה. בבימוטה מציעים כעת גרסת קרבון מלאה אשר תיוצר בעשר יחידות בלבד.
בשנת 2019 רכשה חברת האופנועים היפנית קוואסאקי 49.9% ממניות בימוטה – החברה האיטלקית האקזוטית. הסנונית הראשונה לשיתוף הפעולה בין שתי החברות הייתה הבימוטה H2 טזי, שקיבל את מנוע ה-H2 בעל מגדש העל, עם סדרת שיפורים שהביאה אותו ל-230 כ"ס אימתניים. הטזי שוקל 207 ק"ג, הרבה בזכות שימוש נרחב במרכיבי קרבון.
במיוטה H2 טזי קרבון
בבימוטה מציעים כעת גרסת קרבון מלא מושחרת הכוללת את השלדה והפיירינג מקרבון חשוף. אין נתוני משקל או מחיר, אך לדעתנו הוא ירד מקו ה-200 ק"ג. בבימוטה מייעדים את הדגם לאספנים עשירים, ויבנו רק עשר יחידות לצורך כך.
את הבסיס למנוע קוואסאקי הביאה מגרסאות ה-H2 (הנמצא בדגמי ה-Z H2 ו-H2), אבל את כל השאר בימוטה. כמו בטזי המקורי (שיחידה בודדת ממנו הגיעה ארצה), גם כאן העניין המרכזי הוא המתלה הקדמי הלא-קונבנציונלי שעושה שימוש בזרוע קדמית, בולם קדמי ומוטות היגוי, ולמעשה מפריד את כוחות הבלימה והשיכוך מכוחות ההיגוי. אם בטזי המקורי המתלה היה בנוי ממסבך משולשי פלדה, הרי שכאן ב-H2 טזי מדובר בזרוע קדמית מאלומיניום – בדיוק כמו הזרוע האחורית.
מערכת הבולמים כוללת בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס, כשמאחור מותקנים צמד בולמים אחד ליד השני, ולא בולם אחד כמקובל. גם הבלמים מהשורה הראשונה, של ברמבו, וזאת על אף שהם מוסתרים ונמצאים במקום לא קונבנציונלי, וזאת בשל מבנה הזרוע הקדמית. הבימוטה מציע כמובן את מערכות האלקטרוניקה מהדור האחרון של בוש, כולל יחידת IMU, בקרת אחיזה ב-9 שלבים, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, משכך היגוי חשמלי של אוהלינס, בקרת זינוק ועוד.
אגב, יחידה בודדת של ה-H2 טזי הגיעה ארצה לאחרונה. לא נמסרו פרטים על הקונה המאושר או על המחיר.
מותג ביואל מתכנן קאמבק פעם נוספת, כאשר קבוצת יזמים רכשה את הזכויות לשם והודיעה על תכניות להציג עשרה דגמים שונים עד לשנת 2024.
מותג ביואל עבר כברת דרך בשנים האחרונות. אריק ביואל, ששמו נושא את המותג, הוא אולי היזם העקשן ביותר בעולם האופנועים. המהנדס המוכשר, שעבר עבור הארלי דיווידסון, פרש ופתח חברה משלו הנושאת את שמו (Buell), נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה ב-2017, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR (אריק ביואל רייסינג) – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה.
לפני כשנתיים השם ביואל חזר לכותרות, כאשר יצר ביואל שיתוף פעולה עם שני מומחים עולמיים בפורמולה E החשמלית, פתח את חברת Fuell (משחק המילים נחמד מאוד…), והכריז על דגם אופנוע חשמלי ודגם אופניים חשמליים חדשים.
הזכויות למותג המקורי נשארו קבורים אצל הארלי דיווידסון, וכעת אנו מתבשרים שביואל חוזרת, ובגדול. יחד עם הצהרה על תכנון עתידי של לפחות עשרה דגמים שונים שיוצגו בשלוש שנים הקרובות, אתר החברה כבר מציע ארבעה דגמים שונים: סופרספורט (1190RX), סטריטפייטר (1190SX), סופר טורינג וטיפוס גבעה (1190HCR). כולם עם מנוע וי-טווין עם 72° בין שני הצילינדרים, בנפח 1,190 סמ"ק, המפיק 185 כ"ס ב-10,600 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,200 סל"ד. המשקל הרטוב (ללא דלק) של דגם הספורט עומד על 190 ק"ג (188 לסטריטפייטר), והוא מציע שלדת אלומיניום ובולמי שוואה מתכווננים.
מעניין ומרתק. אם כי, לאחר אי-בהירויות מסוימות, התברר שלאריק ביואל אין תפקיד בקאמבק הנוכחי, אלא רק לשם המותג שנושא את שמו ורוחו.
