עופר-אבניר, יבואנית פיאג'ו לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של צמד דגמי וספה חדשים – מהדורה שנייה של וספה Sei Giorni ומהדורה מיוחדת בייצור ידני של וספה 946 RED.
המהדורה השנייה של וספה Sei Giorni יוצרה כמהדורה ממוספרת וייחודית ועוצבה מחדש מבחינת סגנון. הדגם מאובזר במנוע 300HPE חדש עם יותר מ-23 כ"ס.
המחיר: 36,900 ש"ח על הכביש.
וספה Sei Giorni
הגרסה החדשה Vespa 946 RED, המיוצרת בעבודת יד, היא תוצר של שיתוף פעולה בין פיאג'ו לארגון RED הפועל למען מחקר ותמיכה במאבק באיידס, שחפת ומלריה. במסגרת שיתוף הפעולה, פיאג'ו מעבירה תרומה כספית לארגון על כל כלי שנמכר.
המחיר: 50,000 ש"ח על הכביש.
וספה 946 RED
בנוסף מודיעים בעופר-אבניר על מחירון חדש עם שינויים במחירים הקיימים:
וספה פרימוורה 125 – עולה ב-600 ש"ח ל-22,500 ש"ח
וספה ספרינט 125 – עולה ב-1,000 ש"ח ל-22,900 ש"ח
מוטוגוצי V7 III STONE – עולה ב-2,000 ל-59,000 ש"ח
מוטוגוצי V7 III SPECIAL – עולה ב-2,000 ש"ח ל-63,000 ש"ח
שנת 2021 נפתחת עם אופטימיות בשוק הדו-גלגלי הישראלי ועם ציפייה גדולה להמשך השנה: בחודש ינואר 2021 עלו על כבישי ישראל 2,230 אופנועים וקטנועים – מספר שיא בשוק המקומי לחודש בודד – כך עולה מדו"ח התוצרים של איגוד לשכות המסחר שהתפרסם אתמול.
הנתון הזה לא מפתיע, והוא ממשיך את מגמת ההתחזקות של השוק הדו-גלגלי הישראלי במחצית השנייה של שנת 2020. באופן מסורתי חודש ינואר הוא חודש חזק, שכן רוכשים רבים מעדיפים להמתין לתחילת השנה על-מנת שהכלי יירשם בשנה קלנדרית חדשה כשנתון מתקדם יותר. יחד עם זאת, חודש ינואר 2021 חזק במיוחד, וכאמור נמסרו בו כ-2,230 אופנועים וקטנועים (המספר המדויק צפוי להתעדכן בכ-200-100 כלים כלפי מעלה בחודש הקרוב). לשם השוואה, בחודש ינואר 2020, שהיה חודש חזק כשלעצמו, נמסרו 2,120 כלים, כשהמספר התעדכן בהמשך לכ-2,200. שנה קודם לכן, ב-2019, נמסרו בינואר 1,674 אופנועים וקטנועים.
מותג סאן-יאנג כרגיל מוביל את טבלת המכירות, עם 482 קטנועים בחודש ינואר 2021, כשאחריו מותג קימקו עם 433 כלים, ימאהה עם 356 אופנועים וקטנועים, הונדה עם 191 כלים, ק.ט.מ עם 148 אופנועים, וקוואסאקי עם 103 אופנועים.
בשוק הדו-גלגלי הישראלי נושאים עיניים אל שנת 2021 ומקווים כי זו תהיה שנת פריצה שבה יישברו שיאי מכירות, כשהיעד הוא לחצות את רף 20 אלף הכלים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי חודש ינואר היה חודש שיא של כל הזמנים גם בתחום הרכב, שבו נמכרו לא פחות מ-48 אלף מכוניות חדשות – פי 2.5 יותר מכל האופנועים והקטנועים שנמכרו ב-2020 כולה.
הוסקוורנה חושפת את הסווארטפילן 125 – האח הקטן והחדש במשפחת אופנועי הכביש המעוצבים של הוסקוורנה הבנוי בסגנון סקרמבלר מודרני.
הוסקוורנה סווארטפילן 125
הוסקוורנה מרחיבה את משפחת דגמי הסקרמבלר, ומוסיפה דגם שיתאים לבני 16 ולבעלי רישיון נהיגה A2. הסווארטפילן 125 נראה כמו אחיו הגדולים – ה-401 וה-250 – ומבוסס על הק.ט.מ 125 דיוק. המנוע החד-צילינדר מקורר הנוזל בנפח 124 סמ"ק מספק מעט פחות מ-15 כ"ס ומותאם לתקנות יורו 5 המחייבות. משקלו היבש של הכלי עומד על 146 ק"ג, מעט כבד יותר ממקבילו מבית ק.ט.מ.
השלדה ומכלוליה, וכן עבודת הגוף והעיצוב, זהים לחלוטין לקו משפחת הסווארטפילן. זה אומר שלדת מסבך משולשי פלדת כרומולי, בולמים של WP APEX מלפנים ומאחור, כאשר המזלג בקוטר 43 מ"מ, חישוקי "17 עם צמיגי פירלי, ומערכת ABS של בוש הכוללת מצב 'סופרמוטו' שמנתק את פעולת ה-ABS על הגלגל האחורי, וכן כידון גבוה ושטוח ותנוחת רכיבה סקרמבלרית. בנוסף, פנסי LED היקפיים, כאשר כל זה מגיע באריזת העיצוב המיוחדת והמודרנית של הסווארטפילן השחור.
הסווארטפילן 125 צפוי להגיע לארץ בקרוב, כאשר מחירו הרשמי טרם פורסם אך צפוי להיות באזור מחירו של הק.ט.מ 125 דיוק, כלומר סביב 25 אלף ש"ח.
מפרט טכני: מנוע טווין מקבילי, 745 סמ"ק, 58.6 כ"ס ב-6,750 סל"ד (אופציה לגרסת A1 מוגבלת ל-47.6 כ"ס), 7 קג"מ ב-4,750 סל"ד, 8 שסתומים, SOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים אוטומטיים DCT, הינע סופי שרשרת, מזלג הפוך שוואה SFF-BP בקוטר 41 מ"מ, מהלך 120 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד ומנגנון לינקים, מהלך 120 מ"מ, צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ, קליפרים רדיאליים, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך כולל 2,200 מ"מ, בסיס גלגלים 1,580 מ"מ, גובה מושב 790 מ"מ, מיכל דלק 13.2 ל', משקל מלא 235 ק"ג, תצרוכת דלק מדודה 21 ק"מ/ל', צמיגים 120/70R17, 160/60R15
בקרות ואלקטרוניקה:מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה – ספורט, סטנדרט, גשם, משתמש, מערכת ABS, בקרת אחיזה עם 3 מצבים וניתוק, בקרת בלימת מנוע עם 4 מצבים, גיר DCT עם 4 מצבי עבודה, פנסי LED מלאים, מפתח קרבה KEYLESS, מסך TFT בגודל "5 עם חיבור לטלפון הנייד והפעלה קולית, ביטול איתותים אוטומטי.
צפו בווידאו – הונדה פורצה 750 במבחן:
עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
הפורצה 750, שהוצג באוקטובר האחרון, הוא התשובה האחרונה של הונדה לסגמנט המקסי-סקוטרים הלוהט. יחד עם ה-X-ADV (ששודרג לשנת 2021) הוא משלים מתקפה דו-ראשית על הסגמנט, עם צמד כלים שתוקפים מכיוונים שונים. בעוד ה-X-ADV בנוי בקונספט של מקסי-סקוטר-אדוונצ'ר-שטח, הפורצה הוא מקסי-סקוטר ספורט-תיור לכביש.
בבסיס הפורצה 750 נמצא מנוע הטווין המקבילי המוכר, שמגיע מסדרת ה-NC ומה-X-ADV. בגרסה האחרונה שלו שהוצגה לאחרונה ההספק טיפס ל-58.6 כ"ס, ויש גם גרסה מוגבלת לרישיון נהיגה A1. ניהול המנוע מגיע עם שלושה מצבי רכיבה המופעלים דרך המצערות החשמליות: גשם, רגיל וספורט, ובנוסף מצב אישי. בכל אחד מהמצבים יש שליטה על תגובה ועוצמת המנוע, רמת התערבות בקרת האחיזה, רמת בלימת המנוע, וכן רמת משיכת ההילוכים בתיבת ההילוכים. אל המנוע משודך גיר ה-DCT האוטומט כפול המצמדים של הונדה, כשגם הוא מעודכן ל-2021, וכעת יש 4 מצבי ניהול שונים, וכן תגובות מהירות וחלקות יותר.
מכלולי השלדה אופנועניים כמעט לחלוטין: יש שלדת צינורות קשיחה מפלדה, המכילה במרכזה את המנוע והגיר, ויש זרוע אחורית מאלומיניום עם בולם יחיד. ההינע הסופי מתבצע באמצעות שרשרת. מלפנים יש מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ היושב בתוך צמד משולשים, והחישוקים בקוטר 17″ ו-15″ עם צמיגים ספורטיביים עליהם. יש גם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 310 מ"מ, עם קליפרים רדיאליים איכותיים. מפרט מכובד מאוד.
מבחינת אלקטרוניקה ואבזור, יש כאמור מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה, יש גיר DCT – גם הוא עם 4 מצבים, מערכת ABS, מערכת בקרת אחיזה עם 3 מצבים וניתוק, יש פנסי LED היקפיים, מפתח קרבה KEYLESS, ביטול אוטומטי לאיתותים, וגולת הכותרת נמצאת במסך ה-TFT החדש, בגודל "5, אשר מציע חיבור לטלפון הנייד והפעלה קולית, הרבה מאוד מידע, וכן שליטה מלאה בבקרות, במצבי הרכיבה ובמצבי הגיר השונים. מבחינת האלקטרוניקה, בהונדה העלו את הרף בסגמנט המקסי-סקוטרים.
העיצוב ספורטיבי ומחודד, בקורלציה למשפחת קטנועי הפורצה, אבל עם המאפיינים הייחודיים של מקסי-סקוטר. למעשה, כמו האינטגרה שייצורו הופסק, הפורצה 750 יושב על פלטפורמה אופנוענית, כשעבודת הגוף היא של מקסי-סקוטר, והגיר האוטומטי DCT מאפשר לו לפנות ישירות לקהל היעד של המקסי-סקוטרים הגדולים והספורטיביים.
הונדה פורצה 750
ביצועים
עם מנוע וגיר מצוינים ועם מכלולי שלדה של אופנוע, הפורצה 750 מתמקם כאחד הסמנים הימניים בתום הביצועים בסגמנט המקסי-סקוטרים. המנוע גמיש מאוד ומספק מומנט כבר מסל"ד אפס, והוא מושך בצורה חלקה וחזקה עד לקו האדום – שממוקם מוקדם מאוד ב-7,000 סל"ד. אבל העניין פה הוא השילוב עם תיבת ההילוכים, שיודעת להוציא מהמנוע הזה ביצועים מצוינים. התאוצה כאמור חזקה, עד למהירות השיוט שעומדת על 150 ואפילו 160 קמ"ש, והמהירות הסופית תגיע עם קצת מאמץ גם ל-190 קמ"ש – אם כי זה לא כוס התה של הפורצה.
השיפור בהספק המנוע חשוב ומורגש, כשבמצב הספורטיבי תגובת המנוע גם חדה יותר מבעבר. גיר ה-DCT שופר גם הוא, והוא קולע ב-95% מהמקרים להילוך שאותו היינו רוצים להעביר. שאר ה-5% נמצאים בעיקר בהורדת הילוכים לצורך תאוצה, כשלעתים יש השהיה של כשתי שניות ממשיכת המצערת ועד להורדת ההילוך. במקרים הללו השתמשנו בהורדה הידנית של הילוך – שעובד גם במצבים האוטומטיים של הגיר. יש כאמור 4 מצבי רכיבה לגיר, כשבכל אחד מהם ההילוכים מתחלפים בתחומי סל"ד אחרים, והמצב הספורטיבי ביותר מושך את ההילוכים גבוה יותר בסל"ד ומוריד הילוכים מוקדם יותר. כך או כך, השילוב הזה של המנוע הגמיש עם הגיר האוטומט בעל ארבעת המצבים מצוין, יעיל ומאפשר רכיבה מהירה וחלקה, ולדעתנו הוא אחד היתרונות הגדולים של הפורצה בכל מה שקשור לביצועים.
גם בהתנהגות הדינמית הפורצה מצטיין, וזה גם אחד הקלפים החזקים שלו. עם שלדה קשיחה ובסיס גלגלים ארוך, מערכת מתלים בשרנית וגלגלים במידות ספורטיביות עם צמיגי ספורט – הפורצה הוא מהמקסי-סקוטרים היותר ביצועיסטיים. היציבות גבוהה מאוד, והיא מאפשרת כניסות לפניות במהירויות גבוהות, כשמערכת המתלים הספורטיבית יחסית תורמת גם היא את חלקה לתחושה הספורטיבית. ההיגוי מהיר למדי, והפורצה מצטיין בכבישים מפותלים. אהבנו במיוחד את היציבות הגבוהה בהטיות, גם בזוויות מכובדות, שמאפשרות לרוכב ליהנות מרכיבה בכבישים מפותלים ולהתרכז ברכיבה עצמה ולא בתפעול המכונה. גם בשינויי כיוון הפורצה הפתיע, למרות המשקל הגבוה של 235 ק"ג – אם כי אלו ממוקמים נמוך ולא מפריעים להתנהגות הדינמית.
הבולמים כאמור ספורטיביים וקשיחים יחסית, אולם סופגים טוב, ואפשר לומר שהם מכוילים בהתאם לרוח הפורצה. מה שכן, גם הם מתכתבים עם השלדה הקשיחה, כשעם מזלג הפוך בשרני על צמד משולשים – אין כמעט עיוות של הפרונט תחת בלימות חזקות או כניסות אגרסיביות לפניות. מערכת הבלמים, שגם היא כאמור לקוחה מתחום האופנועים, בעלת עוצמה גבוהה והמון רגש, והיא סוגרת את תחום הביצועים וההתנהגות הדינמית המצוינת.
נסכם את הפרק ונגיד שהשילוב של המנוע וגיר ה-DCT, יחד עם מכלולי השלדה מהשורה הראשונה והנדסה מוקפדת, ממקמים את הפורצה כאחד מהמקסי-סקוטרים היותר ביצועיסטיים – גם בתאוצות ומהירות סופית, אבל בעיקר בהתנהגות דינמית וביצועי כביש. התרשמנו.
יציב מאוד וחובב כבישים מפותלים
איך זה מרגיש?
ההונדה פורצה הוא מקסי-סקוטר קשיח, וגם קשוח. המושב בגובה סביר של 790 מ"מ, יאפשר לכל רוכב להגיע לקרקע עם רגל בטוחה ולא ישקע יותר מדי תחת משקל הרוכב – שוב, בגלל הבולמים הקשיחים. איכות הבנייה והגימור ברמה גבוהה מאוד, והפורצה נותן תחושה של מוצר מהודק ומהוקצע הבנוי מחלקים איכותיים. המשקל גבוה יחסית, אבל כאמור הוא יושב בחלק התחתון של הכלי ואינו מורגש ברכיבה.
תנוחת הרכיבה נוחה, ולמרות שהמושב קשיח הוא נוח – גם לאורך זמן. הפורצה גם מרווח מאוד, ויש שפע של מקום לזוז על המושב ובעיקר מקום לרגליים – גם על המדרס הראשי וגם על המדרס הרחוק. מיגון הרוח אמנם לא מתכוונן, אבל הוא יעיל מאוד בהסטת הרוח מהרוכב ואינו יוצר מערבולות כך שהרכיבה שקטה ואיכות הרכיבה כולה טובה. ניכר שבהונדה השקיעו משאבים בהנדסת האנוש ובארגונומיה, והתוצאה מצוינת.
המנוע והגיר כאמור יעילים מאוד, והם חלק מחבילת הביצועים המרשימה של הפורצה, אבל צריך להתחבר לתחושה של גיר אוטומטי-רובוטי על מקסי-סקוטר. ההילוכים עוברים אמנם חלק, וגם יחסית מהר, אולם יש חספוס מסוים בשילוב הזה, שאינו קיים במנוע עם גיר וריאטור. כשמתחברים למכלול התחושות של המנוע-גיר האלה, מבינים את היעילות שלהם – שמתבטאת גם בתצרוכת דלק מצוינת של 21 ק"מ/ל' בממוצע במהלך המבחן התובעני. יתרון נוסף נמצא בעלויות התחזוקה, אותם תמצאו בתחתית המבחן.
מבחינת אבזור ומפרט, הפורצה מציע תא מטען מתחת למושב בנפח של 21 ליטרים, שאליו תיכנס קסדה מלאה. יש גם שקע טעינה בתא הראשי, ויש תא כפפות קטן שאליו ייכנס טלפון סלולרי. על הכידון תמצאו מנוף לבלם חניה, עם קליפר ייעודי על הדיסק האחורי. עוד על הכידון תמצאו את בית המתגים השמאלי, ששולט על מערכות האלקטרוניקה, הבקרות ומסך ה-TFT המתקדם. תמצאו בו מתגים להעלאה והורדת הילוכים באופן ידני, מקש לבחירת מצב לוח השעונים, מקש לבחירת מצב הרכיבה, וכן ג'ויסטיק לבחירת תפריטים ותתי-תפריטים. המסך מציע 4 תצוגות שונות לבחירת הרוכב, שפע נתוני דרך ושני מדים מתאפסים, וכן את השליטה על מצבי הרכיבה.
יש שלושה מצבי רכיבה מתוכנתים מראש – ספורט, סטנדרט וגשם – כשבכל אחד מהם תגובת המנוע, בקרת האחיזה, בלימת המנוע ואופי הגיר מתוכנתים בהתאם למצב, ויש מצב רביעי שבו הרוב יכול לתכנת בעצמו את ארבעת הפרמטרים הללו – כולל ביטול מוחלט של בקרת האחיזה. אחרי פרק למידה קצר השימוש במסך והשליטה בו הפכו לאינטואיטיביים לגמרי. אהבנו מאוד.
הפורצה 750 הוא כלי גדול, וכאמור כבד, וסביבת המחייה הטבעית שלו תהיה בכבישים בין-עירוניים – מהירים או מפותלים. יחד עם זאת, גם בסביבה אורבנית הוא מתנהג היטב, והוא לחלוטין לא מסורבל מדי כפי שניתן לחשוש מהגודל ומהמשקל. אפשר לקפל את המראות הרחוקות ולעבור בין מכוניות בפקקים, והפורצה שומר על היתרונות הדינמיים שלו גם בתנועה צפופה – יתרון חשוב כשמדובר במקסי-סקוטר.
נוח, מרווח ואיכותי, וגם כולל מערכות מתקדמות
סיכום ועלויות
בהונדה מכוונים את הפורצה 750 לקצה סגמנט המקסי-סקוטרים הספורטיביים, כשעל הכוונת נמצא כמובן הימאהה טימקס 560. כדי להגיע לשם, בהונדה השתמשו במכלולי שלדה מהשורה הראשונה שמגיעים ישירות מתחום האופנועים, בשילוב של מנוע וגיר איכותיים ויעילים, שמעבר לביצועים המצוינים שלהם מאפשרים יעילות גבוהה ותצרוכת דלק נמוכה, וכן במערכות אלקטרוניקה מתקדמות שמעלות את הרף בקטגוריית המקסי-סקוטרים וכוללות 4 מצבי רכיבה עם שליטה מתקדמת ומסך TFT מתקדם גם הוא.
במקביל לשלושת הקלפים האלה, בהונדה משחקים חזק גם על הקלף הרביעי – המחיר. הפורצה 750 מתומחר ב-75,223 ש"ח על הכביש כולל אגרות. זהו מחיר אטרקטיבי מאוד, שכן הגרסה הרגילה של הטימקס 560 עולה 85 אלף ש"ח, ואילו גרסת ה-Tech המאובזרת מתומחרת ב-92 אלף ש"ח – כלומר הפרשים של 10 ו-17 אלף ש"ח בהתאמה. הפורצה זול גם בכ-6,000 ש"ח מאחיו לבית הונדה – ה-X-ADV. מאידך, הקימקו AK550 זול מהפורצה בכ-13 אלף ש"ח.
במחיר הזה, הפורצה 750 הופך לעסקה אטרקטיבית בשוק המקסי-סקוטרים הלוהט. הרוכשים יצטרכו להחליף תוכנה בראש, לזנוח את התנהגות הווריאטור ולהתרגל לגיר ה-DCT המצוין, וכשהם יצליחו לעשות זאת הם יקבלו מקסי-סקוטר מעולה עם ביצועים מצוינים והתנהגות דינמית משובחת, עם אבזור ואלקטרוניקה מובילים בסגמנט, ועם איכות בנייה וגימור מהטובות שיש. אנחנו אהבנו מאוד, ואנחנו חושבים שהפורצה עשוי להצליח אצלנו בישראל – בזכות היתרונות האלה והיותו מוכוון כביש, לצד ה-X-ADV מוכוון האדוונצ'ר.
עלויות תחזוקה
1,000 ק"מ – 910 ש"ח
12,000 ק"מ – 527 ש"ח
24,000 ק"מ – 2,440 ש"ח
סה"כ ל-24 אלף ק"מ – 3,887 ש"ח
*מחירי הטיפולים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
מטרו מוטור, יבואנית זירו לישראל, מודיעה על קריאת תיקון (ריקול) ל-16 אופנועי זירו SR/F משנת הדגם 2020.
במסגרת הקריאה לתיקון תתבצע החלפת מתג אור הבלם הקדמי עקב אפשרות לחוסר תפקוד כתוצאה מתקלה בייצור. תקלה זו עלולה לגרום לכשל חשמלי במכלול. במקרה כזה אור הבלם לא יפעל למרות שידית הבלם נלחצה. בהפעלת רגלית הבלם אור הבלם יפעל כשורה. אם מופעלת מערכת בקרת שיוט, היא לא תפסיק לפעול בלחיצה על ידית הבלם הקדמי אלא רק בעת לחיצה על רגלית הבלם האחורי או על כפתור הפעלה / כיבוי של המערכת. התיקון יתבצע ללא תשלום וייארך כחצי שעה.
לבעלי הרכבים הרלוונטיים לצורך התיקון תשלח הודעה בדואר. מעבר לכך, לקוח המעוניין לבדוק אם רכבו נכלל בקריאת השירות, מוזמן להזין את מספר הרישוי והשלדה של הכלי בקישור המצורף. לשאלות נוספות, ניתן לחייג ל-*9697.
את התיקון ניתן לבצע במרכזי השירות 'בלומפילד' ו'מטרו סנטר'. פרטי הקשר של מרכזי השירות מפורסמים באתר האינטרנט של מטרו מוטור בקישור המצורף.
ביום שישי הקרוב, 5 בפברואר, יחשפו בסוזוקי סדרת דגמים, וביניהם הדגם האייקוני – ההיאבוסה – שמתחדש לשנתו ה-22.
לאחר טיזר וידאו שעורר את עולם האופנועים, אנו נחשפים לתמונה אחת שדלפה לרשת, ממה שנראה כמו מצגת של סוזוקי, ומראה שהעיצוב של ההיאבוסה החדש נשאר נאמן למקור, וכמובן שאי אפשר להתעלם ממערכת הפליטה הגדולה ובולטת. המנוע ככל הנראה יגדל בנפחו לכיוון 1,440 סמ"ק על-מנת לעמוד בתקנות יורו 5 לזיהום אוויר ובלי להתפשר על כוח, כשההספק יעמוד על סביב 200 כ"ס, ואף יותר. ה'בוסה' יקבל אלקטרוניקה עכשווית עם מערכת IMU מודרנית – זה מרומז במד ההטיה שרואים בלוח המכשירים האנלוגי והקלאסי, בקרות אחיזה, קוויקשיפטר, ABS להטיה ופנסי LED.
שיתוף הפעולה בין יצרניות בכירות בענף האופנועים על-מנת לפתח פרוטוקולים לדו-גלגלי בפורמט אחיד יימשך, כשהמטרה היא לשפר את בטיחות האופנועים והקטנועים דרך תקשורת בין רכבים.
בשנת 2015 כתבנו על שיתוף פעולה יוצא דופן בין הונדה, ימאהה וב.מ.וו – שלוש מיצרניות האופנועים המרכזיות – שהתאגדו לשיתוף פעולה יוצא דופן שנועדה לתכנן עתיד בטוח יותר לרוכבי הדו-גלגלי ברחבי העולם. עם השנים הצטרפו למיזם גם ק.ט.מ, סוזוקי וטריומף, וגם לא מעט חברות אופנועים וביגוד שונות הנחשבות למסייעות למיזם. בימים אלו הסכם שיתוף הפעולה הוארך בעוד מספר שנים.
מדובר על מערכות תחבורה אינטליגנטיות שיתופיות – (Cooperative-Intelligent Transportation Systems (C-ITS – שזה בעצם השלב הראשון בדרך לתקשורת V2V – רכב לרכב, כשכאן כמובן מדובר על אופנוע לאופנוע. החברות יעבדו יחד על מנת לפתח פרוטוקול אחיד שייקרא בשם הכללי (Connected Motorcycle Consortium (CMC, ודרכו יוכלו לפתח תוכנות ומכשירים כאלו ואחרים אשר ידברו בשפה זהה, כשמטרתם כאמור שיפור הבטיחות האקטיבית של דו-גלגלי בראש ובראשונה וצמצום זיהום האוויר.
המשמעות של צעד כזה ופיתוח תקשורת V2V היא בעיקר בטיחותית, על-מנת שאופנועים יוכלו לתקשר אחד עם השני או עם כלי רכב אחרים. כך ניתן יהיה למשל לקבל מידע תוך כדי תנועה על מפגעים בכביש, על פקקי תנועה או על סכנה בטיחותית כזאת או אחרת, ועל ידי כך, כמטרת על, למנוע תאונות דרכים.
דצמבר 2020, צומת הולץ – רוכב קטנוע מאבד שליטה, עף מהמושב ופוגש את האספלט. למזלו התאונה הסתיימה עם רגל שבורה 'בלבד'. אך מזל זה דבר יחסי שכן אופייה של הפציעה דורש החלמה בת כחצי שנה, במהלכה לא יתאפשר לו לעבוד. מי יכלכל אותו? אף אחד, מפני שכמו רבים אחרים, גם הוא קרס תחת עול המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה והחליט לפני כשלושה חודשים שלא לחדש את פוליסת ביטוח החובה. התאונה אינה מוגדרת כתאונת עבודה ואין לו כל מטרייה ביטוחית אחרת שתאפשר לו לצלוח את החודשים הבאים.
סוגיית עלות ביטוח החובה בישראל נחשבת לאחת מהסוגיות הכואבות והמטרידות ביותר את רוכבי הדו-גלגלי, שעוד טרום ימות הקורונה, שיעורים ניכרים מהם נאלצו לרכב ללא ביטוח. במציאות בה עלות הפוליסה נוסקת לטווחי פרמיות שנעות סביב 5,000 ש"ח בשנה, ובמקרים מסוימים אף צפונה משם, הנתון על פיו כ-49% בלבד מצטיידים בביטוח חובה – אינו מפתיע. הפעם האחרונה בה נבחנה הסוגייה באופן מעמיק הייתה בשנת 2016, אז במסגרת דו"ח מבקר המדינה צוין אותו שיעור שמתבסס על ניתוח נתוני קרנית, על פיו מדובר על לא פחות מ-60 אלף רוכבים מחוסרי הגנה ביטוחית.
אמנם מחקר נוסף ומעמיק לא נערך בשנים האחרונות, קל וחומר לאחר פרוץ משבר הקורונה, אולם על פי שיחות שקיימנו עם קשת של גורמים בכירים בענף הביטוח וארגוני העצמאיים, שיעור המבוטחים צלל במרוצת השנה האחרונה והפך את הכביש בישראל למלכודת פיננסית מסוכנת הרבה יותר.
"אני למעלה מ-20 שנה בתחום נזקי הגוף והרכוש, ומעולם לא נתקלתי בצבר משמעותי כל כך של מקרים בהם מתברר כי הרוכב שנפגע בתאונה היה מחוסר ביטוח כפי שאני נתקל בהם במרוצת השנה שחלפה", אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני הביטוח. לדבריו, "מה שמעניין ומטריד מאוד הוא כי אם טרום הקורונה מרבית מחוסרי הביטוח היו צעירים רווקים עד גיל 30, הרי שבחודשים האחרונים אנו רואים יותר ויותר רוכבים בעלי משפחות, בגילים של 35 ומעלה, שהתקשו לאתר מימון לרכישת פוליסה ומצאו את עצמם נאלצים לספוג מכיסם את ההשלכות של שיקום מתאונה ללא ביטוח. כפועל יוצא של מגמה זו, בכוונתנו לפנות לאגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר לצורך העלאת הנושא לסדר היום ובחינה מדוקדקת של היקפו והשלכותיו על קהילת הרוכבים והציבור הישראלי".
גם מכיוון לשכת סוכני הביטוח קמה צעקה נוכח העלייה בשיעור הבלתי מבוטחים: "אין ספק כי הנתון האמור של כ-49% מקרב בעלי הדו-גלגלי שאינם מבטחים את הכלי זינק במרוצת חודשי הקורונה למחוזות מטרידים ביותר, כפועל יוצא של העלות המכבידה שכרוכה בתשלום הפרמיה ביחס לעלויות אחזקת האופנוע", אומר גיל סופר, סגן יו"ר הועדה האלמנטרית בלשכת סוכני הביטוח.
אחת מהבעיות עימן מתמודדים בעלי הדו-גלגלי היא הדרישה לתשלום פרמיה גבוהה במקרה בו הכלי משמשם לצרכים עסקיים, גם אם הם רוכבים עליו לעתים רחוקות ביותר לצורך ביצוע מטלות עבודה. במקרה כזה, בהתאם להוראות 'הפול', עליהם להצהיר על כך ולשלם פרמיה נוספת שעלולה להגיע גם ל-2,000 ש"ח בשנה. במרוצת החודשים האחרונים עלו ברשת לא מעט פוסטים בהם ביטאו בעלי האופנועים והקטנועים את המצוקה הכלכלית אליה נקלעו. "למה הגזל הזה", כותב בעל אופנוע על רקע הדרישה לתשלום פרמיה גבוהה אותה נתבקש לשלם בגין השימוש העסקי המועט, והוסיף: "אני לא חברת שליחויות ואני נוסע עם האופנוע לעבודה בקושי פעם בשבוע".
הטרוניה של בעלי הדו-גלגלי והמגמה בירידת שיעור המבוטחים בפוליסת חובה בגלל משבר הקורונה מדירה שינה מעיני לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל. רועי כהן, נשיא הלשכה, מציין כי "עצם זה שעצמאי בוחר לא לבטח את עצמו ובוחר לסכן את חייו ואת חיי הסביבה כי אין לו את האמצעים – זה אמור להדליק נורה אדומה גדולה מאוד. זה בלתי נתפס שהעצמאים עושים הכל בשביל לשרוד, ובתוך כך נדרשים לעשות סלטות באוויר ובכללן גם לסכן את עתידם באופן מוחשי כל כך. אדם כזה שיעבור אירוע ביטוחי ללא ביטוח, ימצא את עצמו בסיטואציה מאוד בעייתית".
מותג מוטוגוצי בדור האחרון שלו נמצא בבעלות פיאג'ו, והוא מגיע אלינו לישראל משנת 2013. בשנות ה-80, כשמוטוגוצי הייתה בבעלות דה טומסו, זכינו לקבל לכאן גם את דגם הלאריו, שלא נודע בתכונות האמינות שלו.
השנה תחגוג מוטו גוצי 100 שנות פעילות, שחולקו בין מספר בעלים כמו חברה ממשלית (SEIMM), דה טומסו, אפריליה, וכעת קבוצת פיאג'ו. בשנת 1921 החלה היצרנית האיטלקית את דרכה תחת שלושה מייסדים: עמנואל פארודי (Emanuele Vittorio Parodi), בנו ג'יורג'ו, וקרלו גוצי (Carlo Guzzi), שבחרו את סמל הנשר לזכרו של חברם ג'ובאני ראבלי (Giovanni Ravelli), שנהרג בתאונת טיסה שנתיים לפני כן.
מוטוגוצי V65 לאריו
האיטלקים יחגגו את 100 השנים באירוע ה-GMG – Giornate Mondiali Moto Guzzi, אירוע מסורתי של כלל מעריצי מוטוגוצי בעולם שנערך בחודש ספטמבר במנדלו דל לאריו שבאיטליה. וזה מביא אותנו לדגם שיוצר בין השנים 1989-1986 ואף הגיע לישראל באותן השנים.
ה-V65 לאריו היה דגם נייקד ספורטיבי המונע על-ידי מנוע וי-טווין בנפח 643 סמ"ק ועם 90° בין שני הצילינדרים. כל צילינדר הכיל שני שסתומים (עוד נחזור אליהם), שקוררו על-ידי אוויר והוזנו דרך שני קרבורטורים. ההספק עמד על 60 כ"ס ב-7,800 סל"ד והמומנט על 5.4 קג"מ ב-6,000 סל"ד. מצמד יבש הפריד בין חמישה הילוכים. המשקל היבש עמד על 172 ק"ג והמהירות המירבית על כ-190 קמ"ש.
שלדת הצינורות הייתה מסוג עריסה, ועל השיכוך היו אחראים מזלג טלסקופי מלפנים וצמד בולמים מאחור עם שיכוך שמן / אוויר. על הבלימה היו צמד הדיסקים מלפנים בקוטר 270 מ"מ עם דיסק יחיד מאחור של 235 מ"מ. כמו לשאר דגמי מוטוגוצי באותה העת, ללאריו הייתה מערכת בלימה משולבת אשר הפעילה את הקליפר הימני הקדמי בלחיצה על מנוף הבלם, ואת הקליפר הקדמי השמאלי יחד עם הקליפר האחורי בעת לחיצה על רגלית הבלימה. לטובת הזריזות, צמד החישוקים היה בקוטר 16″, אך כבר אז היה קושי במבחר הצמיגים המתאימים לדגם.
ללאריו היו התנהגות וביצועים טובים, מראה נייקד-איטלקי ולוח שעונים שמדגיש את מד סיבובי המנוע בלבן, אך בעיות אמינות תמיד היו לרועץ בדגם. לצד בעיות חשמל ונזילות כאלו ואחרות, שסתומי הפליטה נטו לקרוס ולאלץ לחצי אוברול, גם בדגמים חדשים יחסית. אחת מהדרכים להתמודד עם זה היה להחליף לשסתומים של סוזוקי GN250. באותה התקופה הלאריו התמודד בארץ מול הקאג'יבה אלאזורה, הבנלי 654 והסוזוקי GSX550ES, שגבר על כולם במבחן המכירות והאמינות.
טיזר חדש ששחררה סוזוקי מרמז על דגם חדש של ההיאבוסה המיתולוגי, עם מנוע מותאם לתקנות יורו 5 ואלקטרוניקה מודרנית. החשיפה הרשמית תהיה ב-5 בפברואר.
שמועות על היאבוסה חדש כבר קיימות מספר שנים, אך עד היום בסוזוקי לא נגעו בהיפר-ספורט הגדול והוותיק. לא השתלם לעדכן אותו לתקנות זיהום האוויר החדשות והוא המשיך להימכר, כמו שהוא, בארצות הברית בלבד. איור אחרון ששוחרר העיד על כך שבסוזוקי כן בוחרים להמשיך עם הדגם ומעדכנים אותו בהתאם.
לוח המחוונים של הסוזוקי היאבוסה החדש
המנוע ככל הנראה יגדל בנפחו לכיוון 1,440 סמ"ק על-מנת לעמוד בתקנות יורו 5 לזיהום אוויר ובלי להתפשר על כוח, כשההספק יעמוד על סביב 200 כ"ס. ה'בוסה' יקבל אלקטרוניקה עכשווית עם מערכת IMU מודרנית – זה מרומז במד ההטיה שרואים בלוח המכשירים האנלוגי והקלאסי, בקרות אחיזה, קוויקשיפטר, ABS להטיה ופנסי LED. מערכת הבולמים תהיה כנראה של קאיאבה, אם כי בסוזוקי לא יבחרו בשלב זה ללכת על מערכת סמי-אקטיבית חשמלית.
סוזוקי היאבוסה / בוסה / GSX-R1300 הפציץ בשנת 1999 וכבש את תואר האופנוע המהיר ביותר בייצור סדרתי, עם 313 קמ"ש לזכותו (ויש שטוענים שזה 330 קמ"ש). את זה הוא השיג ממנוע בנפח 1,299 סמ"ק (שגדל ל-1,340 סמ"ק בהמשך), 173 כ"ס וסביב 220 ק"ג יבשים. הייעוד והעיצוב שלו היו ללקוחות שרוצים את הדבר הכי-הכי שיש לסוזוקי להציע. עולם השיפורים סביבו, בעיקר בארה"ב, היה מהפורים שיש. אנחנו שמחים שלדגם המיוחד הזה יש עוד סיכוי להמשיך ולטוס על הכבישים.
