צמד הוויסטרומים הגדולים והחדשים – הוויסטרום DL1050 והוויסטרום DL1050 XT – מקבלים חבילות אבזור חדשות.
חבילת ה-Explore (בתמונה בראש הידיעה)תוצע על ה-1050XT עם סט מזוודות אלומיניום, מגן מנוע מאלומיניום, פנסי ערפל LED, מגני צד וידיות מחוממות. חבילת ה-Tour תציע סט מזוודות אלומיניום מלא ומגני צד. שתי החבילות האלו יהוו אופציות בשתי הגרסאות. חבילת ה-City, אשר תציע ארגז אחורי בנפח 55 ליטר ורגלית אמצע, תהיה אפשרית רק על גרסת ה-DL1050.
חבילת ה-TOUR של הוויסטרום 1050
הסוזוקי ויסטרום 1050 החדש הוצג בתערוכת מילאנו 2019. הוא נושא את מנוע הוי-טווין המוכר של הוויסטרום בנפח 1,037 סמ"ק, אם כי ההספק טיפס ל-107 כ"ס. בסוזוקי מציינים כי המומנט רחב והמנוע גמיש במיוחד.
מסביב למנוע יש עיצוב חדש לחלוטין, ברוח הסוזוקי DR BIG של שנות ה-80 – כשהמקור של הוויסטרום הופכת משמעותית דומה לזו של הביג, וכך גם מסיכת החזית, יחידת הפנס, פנלי הצד ומיכל הדלק.
הוויסטרום קיבל מערכת ניהול מנוע חדשה עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע, וכן בקרת אחיזה חדשה ומעודכנת ב-3 מצבים. בנוסף, יש מסך LCD חדש ורחב.
חבילת ה-CITY
בעוד הגרסה הרגילה מגיעה עם חישוקים יצוקים, גרסת ה-XT המאובזרת מגיעה עם חישוקי שפיצים טיובלס, משקף גבוה יותר המתכוונן ידנית ל-11 מצבים (לעומת 3 מצבים בגרסה הרגילה), מגני מנוע ושלדה, וכן מגני ידיים ומראות מעוצבים יותר משל הגרסה הרגילה, מושב מתכוונן 870-850 מ"מ, ואלקטרוניקה מתקדמת יותר כמו מערכת ABS לפניות, מאותתי LED, בקרת זינוק בעלייה ובקרת שיוט.
צמד הדגמים, כולל חבילות האבזור, צפויים להגיע ארצה בחודש יוני 2020 – אז גם יתפרסמו מחיריהם.
בהארלי-דיווידסון ממשיכים לפתח את המנועים המייחדים אותם, ומציגים מנוע וי-טווין חדש ומקורר אוויר או אוויר / ושמן – 3 שנים אחרי שהוצג מנוע המילווקי אייט.
מנוע הווי-טווין החדש, או בשמו הרשמי Screamin’ Eagle 131, מגיע בנפח 131 אינצ'ים מעוקבים, שבשבילנו מדובר על 2,147 סמ"ק. המנוע – הגדול ביותר שהארלי ייצרה – מספק גם את הנתונים העצומים ביותר עבורה (למנוע סדרתי): 121 כ"ס ו-18 קג"מ מרשימים.
את המנוע החדש ניתן להרכיב בכל שלדה מליין אופנועי התיור של הארלי החל מ-2017. ניתן יהיה להזמין (כרגע רק בארה"ב) את המנוע לבדו, ולבצע את ההתקנה באופן עצמאי. המנוע מקורר האוויר יעלה $6,195, ואילו קירור אוויר / שמן יעלה $6,395.
בהארלי לא פרסמו כרגע פרטים נוספים, אך אנו מניחים שמדובר על אותו המנוע עליו כתבנו בספטמבר האחרון, עם מערכת שסתומים חדשה בראש המנוע שתאפשר נשימה בסל"ד גבוה יותר – לעומת משפחת מנועי המילווקי אייט שהוצגה ב-2016. בתרשים שפורסם ראינו שלכל אחד משני הצילינדרים יש ארבעה שסתומים, אך בצידי הצילינדרים יהיו מוטות-דחיף (Pushrods) שיתפעלו את השסתומים, הדבר צפוי להעלות את גבול סיבובי המנוע לכיוון ה-7,000 סל"ד לעומת 5,500 סל"ד במנועים הקיימים.
סביר להניח שעל-בסיס המנוע החדש בהארלי גם יציגו אופנוע שלם לשנת 2021.
שני סרטונים ראשונים מתוך שמונה שיצאו חושפים את כל הקרבון שיסתתר מתחת לפיירינג של הדוקאטי V4 סופרלג'רה החדש.
חברת v4evo, שאמונה על פיתוח וייצור חלקי הקרבון הרבים המרכיבים את הסופרלג'רה החדש, משחררת סדרת סרטונים הבונים את המתח לקראת הופעתה של המפלצת קלת המשקל.
גרסת הסופרלג'רה (סופר-קל) של הפניגאלה V4 כבר נצפתה במבחנים, וכבר מנינו את רשימת התוספות שמייצגת את הגרסה הכי קרובה לאופנוע ה-MotoGP של דוקאטי – ה-GP19. גרסת הסופרלג'רה תציע חישוקים קלי משקל מקרבון של BST, מעטפת פיירינג קלילה מקרבון, ומערכת פליטה העשויה מטיטניום. מלפנים יורכבו בולמי אוהלינס NPX מכאנו-הידראוליים בעלי מיכל לחץ גז המפחית לחץ שלילי שנוצר במהלך ההחזרה (הריבאונד), והם מצופים תרכובת טיטניום-ניטריד. הבולמים הקדמיים ישתלבו היטב עם המילה האחרונה של אוהלינס ה-TTX36 – סט דומה למורכב על הפניגאלה V4R.
בדוקאטי יציעו רק 500 יחידות ואם לא שמעתם את הנתונים, אז – 234 כ"ס, 152 ק"ג, 100,000 אירו.
כחודשיים עברו מאז הדיווח האחרון במבחן ארוך הטווח לפיאג'ו MP3 300. בסוף הדיווח הקודם כתבתי ש"אני מצפה שמערכת היחסים, ובעיקר הקילומטראז' המשותף, יתחזקו". אז מערכת היחסים מתפתחת ואפשר לומר שעברנו את שלב הדייטים ושקענו בשגרה. הוא השפיע על הרכיבה שלי ועשה אותי יותר מתון. זה לא שאי אפשר להשתחל איתו, אבל הגודל בכל זאת מעט מרתיע ומרגיע, ואני מוצא שאני נכנס איתו להלך רוח יותר מתון. בעניין הקילומטראז', הספקנו קצת יותר מבחודשיים הקודמים, כ-1,200 ק"מ, כי אמנם החגים עברו אבל חופשה ארוכה ומספר מבחנים לקטנועים אחרים גרמו לכך שמתוך החודשיים האלו רכבתי על האמפי כמחצית מהזמן בלבד.
בנוסף, באותה פסקת סיום כתבתי: "אני מקווה שעד אז תהיה לי הזדמנות לרכב מעט בגשם, על כביש רטוב עם רוחות ותנאים פחות מאידאליים". החלק הזה הצליח במלואו. רכבתי בגשם ואף בסופה, והופתעתי מהתנהגות האמפי ובעיקר מההשוואה בינו לבין קטנוע דו-גלגלי. את הרשמים תוכלו לקרוא מיד לאחר קטע נוסטלגי ווידוי אישי.
רכיבה בגשם – צ'ק
זה היה סיפור של חורף
יש לי טראומה מרכיבה בגשם. לא מכל הרכיבה, אני דווקא אוהב לרכב בגשם, אלא רק מהבלימה, וליתר דיוק בלימת החירום. מקורה של הטראומה בחורף 1989 – החורף הראשון שלי כאופנוען. אני זוכר את זה כאילו זה קרה הבוקר. וזה קרה בבוקר, בשדרות רוקח מול גני התערוכה, בגשם שוטף. הייתי חסר ניסיון ולבוש בציוד מסורבל, עטוף בחליפת גשם כתומה ועבה עם משקף מלא טיפות מצידו האחד ומלא באדים מצידו השני – כשהרכב שנסע לפני בלם בחוזקה. שמרתי מרחק, אבל כנראה שהמרחק ששמרתי התאים יותר לקיץ ולכן עד ששמתי לב שגם אני צריך לבלום כבר הייתי חייב לבלום בעצמי בלימת חרום. למזלי רק האחורי איבד אחיזה והאופנוע זרק זנב שמאלה (זריקת אנדרנלין לדם), ימינה (דופק מואץ) ושוב שמאלה (זיעה קרה מכסה את כולי) עד שחזר להתיישר ונעצרתי.
האירוע, שארך בוודאי שנייה או שתיים, השאיר אותי מבוהל, ושנים לאחר מכן המשכתי לשמור מרחק מוגזם בעליל ולבלום בעדינות מוגזמת כשהכביש רטוב, וגם זה לא עזר – בגלל הרמזורים. במיוחד זכורה לי הבלימה בקפלן לפני הצומת המרכזי על דרך נמיר. גשם, כביש רטוב, ירידה תלולה – האופנוע נעצר כשאני כבר עמוק בתוך הצומת. עם השנים והניסיון למדתי להקטין את המרחק ולהגביר את הבלימה, אבל הטראומה תמיד הייתה שם ברקע, וכל בלימה חורפית גרמה לתגובת שרשרת של אדרנלין-דופק-זיעה.
החורף, לראשונה בחיי, יכולתי לבלום ללא חשש. לוחץ על הידיות, מאט או עוצר, וממשיך ברכיבה כאילו כלום לא קרה. אני לא יודע לומר בוודאות אם באמת סכנת ההחלקה פחותה, אבל התחושה בהחלט כזו – וזה טוב מספיק עבורי.
מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר
במבחן המקורי של הפיאג'ו MP3 300 j כתבתי שברכיבה ה-MP3 300 נותן תחושה של כל קטנוע רגיל, אך בעמידה ברמזור מרגישים בגלגל השלישי. ברכיבה בגשם וברוח זה מתהפך. בזמן רכיבה האמפי מתנהג אחרת מקטנוע דו-גלגלי. ראשית, רוחות צד. הן משפיעות על האמפי כמו על כל רכב אחר, אבל בניגוד לקטנוע בו עד שמרגישים את מכת הרוח הקטנוע כבר עבר נתיב, באמפי מרגישים דחיפה הצידה אבל אין בה שום דבר מאיים או מרעיש. ברכיבה מהירה על כביש רטוב וגם בפניות מהירות הקטנוע נטוע ומשדר ביטחון שהזכיר לי יותר מכונית מקטנוע. המגרעה היחידה של האמפי ברכיבה בגשם היא המשקף שהתכסה מים גם מחלקו הפנימי באופן תמוה וזרק עלי טיפות מים בצורה מאוד מוזרה. לא באמת מפריע כשממילא כל האוויר מלא טיפות, אבל בהחלט מוזר.
בעצירה ברמזורים, כששתי הרגליים על מדרס הרגליים והקטנוע זקוף בזכות מעצור ההטיה, התגלתה בעיה. הרוח החזקה נדנדה את הקטנוע וגרמה לי למיני-מחלת-ים – הרגשה לא נעימה של סחרחורת ואיבוד אוריינטציה. הורדת הרגל ברמזור פתרה את הבעיה הזאת.
גשם גשם בוא
כל סיפורי הגשם האלו ובסך הכל היו ימים בודדים של גשם, ואני כבר מצפה לעוד ומקווה לרכב קצת יותר רחוק בגשם. אנסה גם לצאת לטיול, אבל אז אם אפשר דווקא יום שמשי. בנוסף, אני חייב לכם דיווח על יציאה זוגית לשתי הופעות ענק של אמנים מחו"ל, שתיהן ביום חמישי בערב בפקק עומד ארוך ומתיש, אבל האחרונה על ה-MP3 300 האימתני והקודמת על ה-SH300 הצנום. יש הבדלים גדולים בין שתי הרכיבות, אבל ספוילר: לשתיהן הגענו בזמן. על כך ועוד בדיווח הבא.
חולץ פקקים בטיחותי
סטטיסטיקה – ארבעה חודשים עם הפיאג'יו MP3 300 HPE Sport
בעוד 4 ימים, ב-27.1.2020, יציגו אנשי דוקאטי את גרסאות ה'פרו' וה'פרו ספורט' של הסקרמבלר 1100.
כפי שכבר דיווחנו, בדוקאטי חבים הרבה מאוד לדגם הסקרמבלר, שמכניס מזומנים לתזרים ומשפר את מספרי המכירות. לאחרונה הרחיבו ועדכנו בדוקאטי את גרסאות ה-800 סמ"ק של הסקרמבלר, וכעת התפנו לדגם הגדול יותר – ה-1100. מנוע ה-1,100 סמ"ק הוא אולד סקול אמיתי, עם מנוע L-טווין מקורר אוויר בנפח 1,079 סמ"ק ו-86 כ"ס. משפחת ה-1100 של הסקרמבלר מונה שלושה דגמים – 1100, ספיישל וספורט.
שני הדגמים החדשים – כאמור, פרו ופרו ספורט – יכוונו ככל הנראה יותר לכיוון השטח, או לפחות אחד מהם, וזאת על-מנת להתחרות בדגם הסקרמבלר 1200 המצליח של טריומף. אין כרגע דיווחים לגבי השינויים והתוספות הייחודיות בדגמים אלו, אך אנו מניחים שמדובר על מתלים מותאמים יותר, על חישוקי שפיצים (לדגם המותאם יותר לשטח), וכן על תוספות עיצוביות ופונקציונליות בהתאם לרוח הדגם.
גרסת האדוונצ'ר הגדולה של טריומף – הטייגר 1200 – זוכה לשתי גרסאות חדשות: גרסת האלפין (Alpine) וגרסת המדבר (Desert).
שתי הגרסאות יושבות על אותה הפלטפורמה של הגרסה ה'רגילה': מנוע טריפל מכובד בנפח 1,215 סמ"ק עם 139 כ"ס ו-12.4 קג"מ, מערכת מתלים חשמליים סמי-אקטיביים, בקרת אחיזה לפניות יחד עם ABS לפניות, בקרת שיוט, מפתח קרבה KEYLESS, ידיות מחוממות, מסך TFT כנדרש ומשקף קדמי חשמלי.
גרסת המדבר מגיעה בראש ובראשונה עם צביעה ייחודית בגוון של חול ועם מצב 'שטח' במערכת ניהול המנוע, מגן עוקת שמן, חישוקי שפיצים, קוויקשיפטר ואוטובליפר, ומערכת פליטה חליפית מטיטניום של Arrow. הגרסה האלפינית מגיעה בלבן פנינה, חישוקים יצוקים, קוויקשיפטר לשני הכיוונים ומערכת הפליטה של Arrow. היא גם זולה במעט מהדגם המדברי. שני הדגמים הללו מוסיפים לתג המחיר עוד כ-400 אירו באירופה.
טריומף טייגר 1200 בגרסת אלפין
לשנת 2020 טריומף הציגו את הטייגר 900 החדש עם מנוע טריפל חדש בנפח 888 סמ"ק עם סדר הצתה ייחודי של 1,2,3, זאת על-מנת להעניק למנוע אופי ייחודי – כך לפי טריומף – עם צליל מעניין יותר ואחיזה משופרת בזמן האצה. ההספק עומד על 94 כ"ס ונתון המומנט על 8.8 קג"מ.
מבחר האלקטרוניקה המוצעת תלוי בדגם ונע בין בחירת מצב ניהול מנוע ליבש או רטוב בדגמים הבסיסיים ועד לשישה מצבי רכיבה שונים בדגמים המשודרגים. האחרונים גם מציעים בקרת בלימה ואחיזה בפניות, קוויקשיפטר, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, ידיות מחוממות, מושב משודרג וחיבור לסלולר. בטריומף מציעים בטייגר 900 שישה דגמים שונים – תחת משפחת ה-GT המגיעה עם חישוקים יצוקים ומאופיינת יותר לכביש ומשפחת הראלי עם חישוקי שפיצים ויכולות שטח. ברשימה נמצא את הטייגר 900 הבסיסי שמגיע גם בגרסה מוגבלת הספק, 900GT לכביש, 900GT LOW מונמך (עם גובה מושב שנע בין 780-760 מ"מ), 900GT PRO עם כל האלקטרוניקה, 900RALLY הבסיסי לשטח ו-900RALLY PRO עם שלל האלקטרוניקה. גרסת הבסיס וגרסאות ה-GT מגיעות עם בולמי מרזוקי מלפנים ומאחור ומהלך מתלה של 180 מ"מ ו-170 מ"מ בהתאמה. לגרסה הבסיסית יכולות כוונון מוגבלות, בגרסת ה-GT יש כוונון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ואילו גרסת ה-PRO מגיעה עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים. נציגי השטח מגיעים עם בולמי שוואה עם מהלכי גלגל מרשימים של 240 מ"מ מלפנים ו-230 מ"מ מאחור.
תחילת שיווק אופנועי טריומף בישראל אמור להתחיל בשנת 2020, וליין דגמי הטייגר כנראה צפוי לישראל במחצית השנייה של השנה. נעדכן בתאריכים ומחירים ברגע שנדע.
חברת נורטון נוסדה באנגליה כבר ב-1898, והיא נחשבת למותג האופנועים הוותיק בעולם. החברה הייתה חלק מתעשיית האופנועים הבריטית בשנות השיא, כלומר בשנים 1940 עד 1960, ולאחר מכן חוותה קשיים כלכליים ופשיטות רגל רבות – כמו כל תעשיית האופנועים הבריטית. בשנת 2008 החברה קמה לתחייה מחדש – באופו המפעל הוותיק הנמצא בסמוך למסלול דונינגטון פארק, ועם אותו הלוגו הוותיק שצויר על-ידי הבת של הבעלים המקורי לפני יותר מ-100 שנה ומאז מעטר את כל מיכלי הדלק של אופנועי נורטון שיוצרו – כשבגלגולה החדש החברה מייצרת אופנועים שהם אמנם בסגנון רטרו (רובם, לא כולם, שכן יש גם את ה-V4 והסופרלייט המודרניים), אולם אלו אופנועי בוטיק לכל דבר ועניין, מיוצרים בעבודת יד ומציעים מכלולי איכות שאותם תמצאו בדגמי האופנועים היקרים והאיכותיים ביותר שיש בעולם.
לארץ הגיעו בשלב הראשון דגמי הקומנדו 961 והדומינטור – שניהם עם אותו מנוע טווין מקבילי בנפח 961 סמ"ק, מקורר אוויר / שמן ומוזרק דלק, אשר מפיק 80 כ"ס ו-9 קג"מ. הגיר בן 6 מהירויות, ויש קלאץ' בתפעול הידראולי.
צמד דגמי הקומנדו בנויים על פלטפורמה זהה, כשהספורט מגיע עם כידון גבוה ושטוח בסגנון סקרמבלר, ואילו הקפה רייסר מגיע עם קליפ-אונים ספורטיביים. לצמד הדגמים בולמים של אוהלינס, מתכווננים באופן מלא (NIX30 מלפנים וצמד בולמים מאחור), בלמי ברמבו, כולל קליפרים רדיאליים מדגם M50, חישוקי שפיצים בקוטר "17, וצמיגים ספורטיביים של דאנלופ מדגם קואליפייר. לכל אחד מהדגמים צביעה ייחודית משלו, ויש גם כנף קדמית מקרבון. הקפה רייסר מקבל גם מגן רוח קדמי מקרבון. שני הדגמים מגיעים עם מושב כפול וכיסוי דקורטיבי למושב אחורי.
הדגם השלישי הוא הדומינטור, שמגיע כולו עם חלקי גוף מקרבון – כולל כנף קדמית ואחורית, וזנב אחורי מקרבון עם מושב יחיד ספורטיבי – וכן מכלולי איכות כמו בולם אחורי של אוהלינס מדגם TTX36, בולמים קדמיים של אוהלינס מדגם NIX30, קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם M50, משאבת בלם ומשאבת קלאץ' רדיאליות של ברמבו, ועוד תופינים. הדומינטור מגיע בצביעה אחת – קרבון.
הנורטון הראשון על כבישי ישראל; ברכות!
בעתיד צפויים להגיע ארצה גם דגמי האטלס – NOMAD ו-RANGER – שהם מעין אדוונצ'רים-סקרמבלרים מודרניים עם מנוע טווין מקבילי מקורר נוזל בנפח 650 סמ"ק, המפיק כ-85 כ"ס וכ-6.5 קג"מ.
את אירוע ההשקה, שנערך בבית מוטו 24 ברחוב הרצל בתל-אביב ביום שישי האחרון, כיבד בנוכחותו סגן שגריר בריטניה בישראל, מר מארק פאוור, וכן הנספחת הכלכלית של שגרירות בריטניה, הגב' אמירה ברדיצ'ב. אנשי מוטו 24 ניצלו את מסיבת ההשקה כדי למסור את אופנוע נורטון הראשון בישראל – מדגם דומינטור – ללקוח המאושר.
ליין האופנועים החשמליים של הארלי-דיווידסון צפוי להכפיל את עצמו עם סקרמבלר, שימשיך את היציאה מהמוסכמות אצל האמריקאים.
ההארלי החשמלי הבא
סקיצות שנחשפו מראות את האופנוע החשמלי הבא של הארלי, שיצטרף לקטנוע המדליק הצפוי לצאת השנה ול-LiveWire, שכבר הספיק לבתק את בתולי הארלי בתחום החשמלי. האופנוע השני בתור מגדיר אצל הארלי נישה חדשה שמהווה שילוב בין סקרמבלר לפלאט-טראק, ומכוונת ישירות אל קהל צעיר.
על-פי התרשימים נקבל אופנוע שהוא פיזית קטן יותר מה-LiveWire ועם סוללה קטנה יותר, וקרוב לוודאי שגם חלש יותר. בניגוד לאח הקיים, שקצת מסתיר את המנוע החשמלי בכדי למשוך קהל הארליסטי אדוק יותר, בדגם החדש הסוללה בולטת לעין ומכריזה לכולם שפה יש אופנוע חשמל טהור.
האופנוע החשמלי הבא צפוי לצאת לקראת 2022, והוא יצטרף לאקסטרים מייקאובר ברשימת הדגמים של הארלי-דיווידסון הכוללים סטריטפייטר (ברונקס 975), אדוונצ'ר (פאן-אמריקה 1250), בייבי-הארלי 338 וגם קטנוע חשמלי. נמשיך לעדכן.
ידיעות כאלה אנחנו תמיד אוהבים, משום שיש לכל אדם מהשורה – כולל מישראל – את האפשרות לרכוש אופנוע מרוץ טהור, כזה שמציע את המילה האחרונה ואת טכנולוגיית הקצה של אותה התקופה.
NCCR היא חברה שבדית שהריצה את קבוצת EBR (ר"ת: Erik Buell Racing) בשנים 2011-2009 באליפויות שונות. כעת החברה השבדית מציעה למכירה עשרה מדגמי המרוץ שהשתתפו באליפויות כמו אליפות הסופרבייק העולמית, האי מאן ומקאו.
כל האופנועים נמצאים במצב חדש אחרי שיפוץ מקיף, והחברה אף תציע סט-אפ אישי לכל רוכש כולל מיפוי מערכת ניהול המנוע בהתאם לשימוש המיועד. המחירים נעים בין 30,000 ליש"ט ועד ל-38,500 ליש"ט לאופנועי הסופרבייק. אנחנו ממליצים לכם להיכנס לקישור ולראות את האופנועים שמוצעים למכירה ואת החלקים האקזוטיים שעליהם.
אריק ביואל היה מהנדס צעיר שעבר בהארלי-דיווידסון משנת 1979. במקביל, כחובב מרוצים הוא המשיך להתחרות במרוצי אספלט בארה"ב. בתחילת שנות ה-80 כשהארלי נקלעה לקשיים כלכליים, ביואל בנה אופנוע מרוץ על בסיס הארלי, וזאת כדי לא להתחרות על אופנוע יפני מתוך נאמנות לחברה שמעסיקה אותו. בהמשך עזב ביואל את הארלי ופתח חברה חדשה הנושאת את שמו –ביואל – כשהוא מייצר אופנועים עם אוריינטציה ספורטיבית על בסיס מנועי הארלי-דיווידסון אבל עם שלדות ומכלולים ופיתוח עצמי. ביואל עוד חזר להארלי ועזב שוב, כשתמיד הנושא הבעייתי ביותר היה כסף. ביואל התאפיין תמיד בחשיבה מקורית מחוץ לקופסה, ועל שמו רשומים כמה פטנטים מעניינים כמו שמן מנוע שנמצא בזרוע האחורית או מיכלי דלק במיקומים שונים. בשנים שבהם אופנועי ביואל נמכרו תחת הארלי-דיווידסון זכינו לרכוב פה בארץ על כמה דגמים מעניינים כמו XB9, XB12 ויוליסס – האדוונצ'ר-תורר של ביואל.
ב-2009 ביואל הועזב מהארלי-דיווידסון ופתח את EBR – ר"ת של Erik Buell Racing. בתחילה הוא ייצר גרסאות כאלו ואחרות שנשענו על ה-1125R המיועד למסלול בלבד, אך בהמשך הציג גרסאות כביש כמו ה-1190RS, כשתמיד מרוצים היו בראש מעיניו. בתחילת 2017 נסגרה החברה סופית. לאחרונה אריק ביואל חזר, אבל בכיוון שונה לחלוטין. בשת"פ עם שני מומחים עולמיים בפורמולה E החשמלית, ביואל פתח את חברת Fuell (משחק המילים נחמד מאוד…), והכריז על דגם אופנוע חדש ודגם אופניים חשמליים חדשים. הוא מכהן גם בדירקטוריון של חברת האופנועים המסקרנת מקנדה – דיימון.
EVO, דגם הטריאל של בטא, מקבל גרסת פקטורי חדשה לשנת 2020 עם 4 מנועים שונים: 300 / 250 / 125 סמ"ק שתי פעימות ו-300 סמ"ק 4 פעימות.
חברת בטא האיטלקית מייצרת אופנועי טריאל כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת, ובאמתחתה 13 אליפויות עולם ויותר מ-100 אליפויות אזוריות. דגמי ה-EVO, ששודרגו השנה, מציעים כנהוג בעולם הטריאל מנועים שופעי מומנט, שלדות אלומיניום קלות וקשיחות, בולמים פרוגרסיביים, משקלים נמוכים וגרפיקות מודרניות.
בטא EVO 300 Factory 2T
לשנת 2020 מציעים בטא גם את גרסת הפקטורי – כשמה – מקצועית יותר. בדגמי ה-2 פעימות (כאמור, מנועי 125, 250 ו-300 סמ"ק) מעטפת המנוע מגיעה במגנזיום מושחר והסעפת מטיטניום (רק ב-125 סמ"ק). דיסקיות הקלאץ' מחוזקות, הצילינדר וראש הצילינדר משופרים (ראש הצילינדר צבוע באדום במנוע ה-300 סמ"ק), ומפות מערכת ניהול המנוע מעודכנות.
דגם הפקטורי עם מנוע ה-300 סמ"ק 4 פעימות מציע משתיק מטיטניום ורכיב שליטה אלקטרוני חדש – לשיפור השליטה והחלקות בכל טווח הסל"ד.
השינויים בדגם הפקטורי לעומת הסטנדרטי מבחינת השלדה, הם אפשרויות כוונון נוספות למזלג עם הידראוליקה משופרת ומשולשים מוזהבים וקלי משקל, המאפשרים גם יותר אפשרויות כיוון לכידון. בחלקו האחורי יש בולם מקצועי יותר עם יותר יכולות שיכוך בכל חלקי מהלך הבולם, וכן יותר אפשרויות כוונון. דגמי הפקטורי גם מציעים מערכת בלימה משופרת לעומת הגרסה הרגילה, שמתבטאת בדיסקים ורפידות איכותיים יותר, וכן משבת מנוע המחובר לגוף הרוכב בעזרת שרוך, חישוקי Excel מוזהבים, צמיגי מישלין X-light וגרפיקה ייחודית לפקטורי.
מטרו, יבואנית בטא, מכרו שבע יחידות של דגמי הטריאל ב-2019 ברישוי צהוב, כך שהדגם לא ישפיע משמעותית על גרף המכירות בישראל. כך או כך, נשמח לראות גם את הגרסה הזאת מקפצת לה על סלעים ישראליים.
