קטגוריה: מכונות

  • ימאהה NIKEN במבחן דרכים: מכונת פיתולים

    ימאהה NIKEN במבחן דרכים: מכונת פיתולים

    צילום: ימאהה

    • יתרונות: עיצוב רדיקלי, אחיזה בחלק הקדמי, ביטחון בפניות, התנהגות דינמית, אבזור, מנוע MT-09
    • חסרונות: משקל על הפרונט, בולם אחורי בינוני, בלמים קדמיים לא מספיק חזקים, מיגון רוח
    • שורה תחתונה: יציאה אדירה של ימאהה, מכונת ספורט לפיתולים שנותנת המון בטחון בתוך הפנייה
    • מחיר: 100 אלף ש"ח
    • מתחרים: אין. הנייקן יושב בקטגוריה משל עצמו
    • לרכיבת מבחן על ימאהה נייקן – לחצו כאן
    • ימאהה NIKEN - האופנוע התלת-גלגלי הראשון בעולם
      ימאהה NIKEN – האופנוע התלת-גלגלי הראשון בעולם

    לפני שנתחיל לדבר על הימאהה נייקן החדש – האופנוע התלת-גלגלי הראשון בעולם – אנחנו רוצים לענות על 2 שאלות שנשאלו לא מעט לאחרונה.

    הראשונה, האם זה אופנוע? אז התשובה החד-משמעית היא כן. זה אופנוע לכל דבר ועניין. אתה יושב עליו כמו על אופנוע, אתה שולט במערכות כמו על אופנוע, ההיגוי, הבלימה וההתנהגות הדינמית הם כמו של אופנוע, וההבדל הוא שיש גלגל נוסף מלפנים.

    השנייה, עולה לווילי? אז בהמשך לשאלה הראשונה – כן. הוא עולה לווילי. אמנם לא בקלות רבה כמו MT-09, שמרים גלגל גם בהילוכים שלישי ורביעי, אבל בהילוך ראשון הנייקן יתרומם, ואם תהיו מספיק עקשנים ותעלו על קרסט מזדמן בדרך, אז גם בהילוך שני, למרות המשקל הרב מלפנים.

    עכשיו בואו נתחיל.

    כן, עולה לווילי!
    כן, עולה לווילי!

    קונספט התלת-גלגלי

    לפני קצת יותר מעשור פיאג'ו האיטלקית הציגה את ה-MP3 – הקטנוע התלת-גלגלי הראשון בעולם. בבסיס המחשבה שמאחורי הקונספט עמדה העובדה שאחת הבעיות העיקריות ביציבות של כלי דו-גלגלי היא האחיזה בחלק הקדמי. הוספת גלגל נוסף עשויה לשפר את הנושא הבעייתי הזה, ולאפשר לרוכבים רבים – כאלו שעד אז פחדו לעלות על כלי דו-גלגלי – לרכוש קטנוע עירוני תוך כדי נטרול הפחד מאחת הבעיות המובנות של דו-גלגלי.

    העוף המוזר של פיאג'ו התקבל בדעות חלוקות, בעיקר כי הקהל לא בדיוק ידע איך לעכל את הקונספט החדש. חלק מהקולות שנשמעו קראו לו מוטציה תוך כדי זלזול רב, ואפילו היו כאלה שהגדילו לעשות וקבעו בנחרצות לאיזה מגדר שייכים הקונים הפוטנציאליים – גם הזכרים שביניהם.

    אבל ההצלחה הייתה גדולה, במיוחד בערים האירופאיות. ה-MP3 על שלל דגמיו הפך ללהיט מכירות ושטף את הערים. בעקבותיו גם יצרניות נוספות – כמו פיג'ו וקואדרו, ואפילו ימאהה עם הטריסיטי 125 – נכנסו לתמונה וייצרו דגמי קטנועים תלת-גלגליים. היתרון הבטיחותי שסיפק הגלגל הנוסף – גם בהטיה וגם בבלימה – משך אליו רוכבים רבים, שכאמור חששו עד אז מעלייה על כלי דו-גלגלי. הגדילה לעשות פיאג'ו, שהוציאה את סדרת ה-LT המיועדת לבעלי רישיון נהיגה למכונית בזכות רגלית הבלם האחורי שמוקמה על מדרס הרגליים.

    הקונספט התלת-גלגלי תפס, והוא מתפתח
    הקונספט התלת-גלגלי תפס, והוא מתפתח

    אופנוע תלת-גלגלי

    עשור קדימה, וימאהה משחררת לשווקים את האופנוע התלת-גלגלי הראשון. לא קטנוע אוטומטי עם וריאטור, המיועד לשמש ככלי תחבורה יעיל למרחב האורבני, אלא אופנוע אמיתי – כזה המיועד בראש ובראשונה להנאה מרכיבה.

    את תהליך הפיתוח התחילו בימאהה כבר ב-2007, ומאז ועד היום שם שחררו כמה וכמה דגמי קונספט של אופנוע תלת-גלגלי ואפילו מרובע-גלגלים. אולם בסופו של דבר הם התמקדו ב-MWT-9, שלימים ייקרא NIKEN. הוא הוצג בדגם קונספט מוכן לייצור בתערוכת טוקיו 2015, וכמה חודשים לאחר מכן הודיעו בימאהה שהכלי עובר לייצור סדרתי, כשגרסת הייצור קרובה מאוד לגרסת הקונספט – כולל העיצוב הקרבי והרדיקלי.

    את טכנולוגיית ה-LMW  (ר"ת Leaning Multi Wheel), או לפחות את חלקה, היה לימאהה כבר מהטריסיטי 125. אולם כאן בנייקן היה עליהם לפתח את המערכת כך שתתאים לאופנוע גדול שעומד בעומסים גבוהים ולאלמנטים שפחות חשובים לקטנועים עירוניים קטנים.

    כך או כך, הקונספט שעומד מאחורי הנייקן הוא אופנוע ספורטיבי מהנה שמציע מקסימום ביצועי פנייה על-ידי יותר אחיזה ויותר יציבות בחלק הקדמי, ועל מנת להשיג את הקונספט הזה היה עליהם לטפל במספר אלמנטים – יכולות היגוי, יכולות השכבה ויכולות ספיגת זעזועים ושמירה על יציבות, כששלושת הפרמטרים אמורים לעבוד יחד בסינרגיה. נשמע פשוט, אבל לא ממש כך.

    2 גלגלים מלפנים ומערכת מתלה ייחודית
    2 גלגלים מלפנים ומערכת מתלה ייחודית

    קבלו את הנייקן

    משמעותו של השם NIKEN ביפנית הוא 'שתי חרבות', והוא נבחר שלא במקרה, שכן צמד הגלגלים הקדמיים חותכים את האספלט ואת הפניות כמו צמד מגלשי סקי.

    בבסיס האופנוע מנוע ה-CP3 שהגיע מה-MT-09. הוא עבר מספר שינויים, בעיקר בגל הארכובה ובמערכת ההזרקה, אולם הוא עדיין טריפל מגניב המפיק 115 כ"ס ומציע סאונד ומכלול תחושות מאוד מעניינים.

    מסביב למנוע – הכול חדש. שלדת היהלום היברידית – עשויה מיציקת פלדה בחלקה הקדמי, מצינורות פלדה במרכזה, ומפלטות אלומיניום יצוק בחלקה האחורי. בסיס הגלגלים עומד על 1,510 מ"מ – 10 מ"מ בלבד יותר מטרייסר 900, והאורך הכללי קצר ב-100 מ"מ מהטרייסר. כדי להתמודד עם תוספת המשקל, גלגל השיניים האחורי גדל מ-45 שיניים ב-09 ל-47 שיניים כאן בנייקן. המשקל המלא אגב, עומד על 263 ק"ג כולל דלק – כמעט 70 ק"ג יותר מ-MT-09.

    תנוחת הרכיבה זקופה לחלוטין, ובגלל תוספת המשקל המשמעותית מלפנים היה צורך להזיז את הרוכב אחורנית כדי שחלוקת המשקל בזמן רכיבה תהיה סביב 50/50, ואכן – המושב זז 50 מ"מ אחורנית ביחס ל-09 וניתן לראות היטב בתמונות את מיקום הרוכב, ממש מעל לגלגל האחורי.

    תראו איפה הרוכב יושב
    תראו איפה הרוכב יושב

    עכשיו בואו נדבר על מערכת המתלה והגלגלים הקדמיים. צמד הגלגלים שנבחרו הם בקוטר "15 (המידה 120/70 והצמיגים פותחו במיוחד על-ידי ברידג'סטון), וזאת כדי לקבל פשרה טובה בין זריזות לבין אחיזה. המרחק ביניהם עומד על 410 מ"מ, שגם פה זוהי פשרה בין יציבות גבוהה לבין זריזות וזמישות.

    מערכת ה-LMW בעלת 3 זרועות מקבילות ואופקיות המחוברות לשלדה ולמערכת ההיגוי על-ידי מסבים, והיא זו שמאפשרת את ההטיה, ובמקביל את שמירת המקבילות בין שני הגלגלים. כמעט מקבילות. למה כמעט? מפני שמערכת המתלה וההיגוי בנייקן משתמשת בעיקרון אקרמן, שמאפשר הבדל ברדיוס ששני הגלגלים הקדמיים מבצעים (הגלגל החיצוני צריך לבצע רדיוס פנייה גדול יותר). עיקרון אקרמן מיושם בכל סרן קדמי של מכונית פרטית, רק שכאן היה צריך להוסיף עליו אלמנט נוסף – הטיה של הגלגלים. את זה פתרו בימאהה כאמור על-ידי מערכת המנופים, וזהו המפתח להתנהגות הפנייה של הנייקן.

    כדי לייצב את שני הגלגלים אחד כלפי השני – שכן כאמור הם אמורים לעמוד בעומסים גבוהים – התקינו בימאהה צמד בולמים קדמיים הפוכים בכל צד. האחורי מביניהם, בקוטר 43 מ"מ, הוא זה שאחראי לספיגה ולשמירה על העקיבה והיציבות של הגלגל, והוא כולל כיוון שיכוך כיווץ והחזרה. הקדמי, בקוטר 41 מ"מ וללא כיוונים, אחראי על ייצוב צמד הגלגלים, וגם עוזר בשיכוך ובספיגה.

    הנייקן מציע גם חבילת אלקטרוניקה טובה למדי. המנוע עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע, ובנוסף יש מערכת בקרת אחיזה ב-3 מצבים, מערכת ABS לשלושת הגלגלים, קוויקשיפטר (להעלאת הילוכים בלבד) ומערכת בקרת שיוט. מערכת התאורה כולה LED, ורק לוח השעונים מקלקל קצת את החגיגה מפני שמדובר ב-LCD. באופנוע הייטק שכזה היינו רוצים לראות לוח שעונים TFT צבעוני.

    ועוד מילה על העיצוב. בימאהה הלכו על עיצוב קרבי ורדיקלי, שונה, ואפילו אמיץ. יש לו הרבה מאוד נוכחות, גם בזכות החזית הקומפקטית והפנסים הקרביים, אבל גם בשל העובדה שרוב מערכת ה-LMW חשופה לגמרי – כולל הבולמים שהותקנו מחוץ לגלגלים ולא בחלק הפנימי כמו בקטנועים. הצביעה הכחולה של הבולמים הקדמיים והגלגלים בניגוד לצבע הגרפית הכהה של האופנוע כולו – רק מוסיפה לקרביות. כבוד לימאהה על התעוזה.

    כבוד לימאהה על התעוזה!
    כבוד לימאהה על התעוזה!

    נו, אז איך זה נוסע?

    הדבר הראשון שמרגישים כשעולים על הנייקן הוא שהאופנוע הזה לא כל כך כבד כמו שחושבים כשרואים אותו. ההרמה מרגלית הצד (אין רגלית אמצע) קלה, וגם הזזה שלו ימינה ושמאלה לא דורשת אנרגיה מיוחדת. חשבנו שהוא יהיה יותר כבד עם נתון רשמי של 263 ק"ג.

    עוד מגלים שתנוחת הרכיבה זקופה לחלוטין, שהמושב הקשיח תומך ונדיב ברוחבו (בהמשך היום גילינו גם שהוא נוח מאוד לאורך זמן), ושהכידון רחב במיוחד.

    החלק המוזר לעין הוא סביבת הרוכב המשמעותית גדולה יותר משל אופנוע רגיל – בשל המערכת הקדמית הגדולה שנמצאת שם למטה. המראות ממוקמות על הפיירינג הקדמי ומשקף הרוח הקטנטן מוסיף לחוויה הקרבית.

    אגב, אם מודדים את רוחב האופנוע מקצה מראה אחת לקצה מראה שנייה – המרחק שמקבל גדול ב-10 מ"מ מהטרייסר 900, כך שלמרות תחושת הרוחב הגדולה שמתקבלת מהקוקפיט הענק, הרוחב האבסולוטי סטנדרטי. יחד עם זאת, כמובן שהנייקן פחות בנוי לרכיבה בתנועה צפופה של פקקים במרחב האורבני ויותר מיועד לתקיפת פניות.

    תקיפת פניות בע"מ
    תקיפת פניות בע"מ

    את המנוע אנחנו מכירים היטב מה-MT-09, ולא היו לנו הפתעות בנושא הזה. אנחנו אוהבים אותו מאוד – לא רק את הגמישות והנשימה הארוכה שבסופה מתקבלים 115 סוסים, אלא בעיקר את הסאונד המעניין ומכלול התחושות שהטריפל הזה מייצר. יופי של מנוע – אחד הטובים של ימאהה בשנים האחרונות, ולטעמנו מתאים מאוד לקונספט הנייקן.

    יחד עם זאת, תוספת המשקל הגדולה בנייקן מצריכה שימוש בסל"ד גבוה יותר מאשר ב-09 כדי להאיץ מהר וחזק. שינוי יחס ההעברה הסופי על-ידי הגדלת גלגל השיניים האחורי לא ממש מספיק במקרה הזה, והיינו רוצים לראות גם גיר קצר יותר – בעיקר בהילוכים 4-2 – כדי לקבל תאוצות ביניים חזקות יותר.

    אבל החלק היותר מעניין הוא יכולות הפנייה של הנייקן, ונקדים ונאמר כבר עכשיו שהן פנומנליות!

    התחושה הראשונית שמתקבלת מהפרונט – בדיוק כמו בקטנועים השונים עם צמד הגלגלים הקדמיים – היא של כבדות מסוימת בפקודת ההיגוי וחדות נחותה מאשר אופנוע ספורטיבי קונבנציונלי עם גלגל אחד. אולם מהר מאוד מתרגלים לתחושה הזו, ובעזרת הכידון הסופר-רחב אפשר לפוצץ פקודות היגוי חדות שמפילות את הנייקן אל תוך הפנייה.

    כידון רחב מפיל את הנייקן אל תוך הפנייה
    כידון רחב מפיל את הנייקן אל תוך הפנייה

    והוא יציב מאוד. גם בקו ישר, כשמשתמשים למשל בבקרת השיוט והוא שומר על יציבות וממשיך ישר תוך שהוא דורס כל מה שמתחת לגלגלים, אבל בעיקר בהטיה. הביטחון הרב שמתקבל מהפרונט של הנייקן, גם על הצד במהירויות גבוהות, הוא משהו שאנחנו לא מכירים מכלים דו-גלגליים.

    עד כמה הוא יציב על הצד? ובכן, בלימה, תיקונים והוספת היגוי באמצע הפנייה – גם באגרסיביות ואפילו באלימות – מתקבלים על-ידי הפרונט בפיהוק נונשלנטי. הנייקן לא מתרגש כשמעמיסים לו את הפרונט ואפילו משתוללים עליו, ובולע עומסים בקלות רבה. התחושה הזו ממכרת, לא פחות.

    הביטחון הזה מאפשר לפתוח הרבה גז, ומוקדם, ביציאות מהפניות, וכשמתרגלים למכלול התחושות שהפרונט הכבד מייצר ולומדים – בניגוד לאינסטינקט האופנועני – לסמוך עליו, מקבלים את מכונת הפיתולים האידאלית. כזו שמשחררת אותך מדאגה לגבי כל מה שקורה מלפנים.

    חלק מזה, אגב, בזכות ארבעת הבולמים הקדמיים, שעושים עבודה נפלאה – לא פחות. יכולת הספיגה, ההחזרה והיציבות שלהם גבוהה מאוד, וזה פרמטר חשוב כשמדברים על כלי עם משקל גבוה מלפנים.

    המון ביטחון על הצד - גם לתיקונים אגרסיביים ואלימים
    המון ביטחון על הצד – גם לתיקונים אגרסיביים ואלימים

    צמד הגלגלים הקדמיים ומערכת המתלים המעולה שלהם עובדים נפלא גם כשהאספלט לא מושלם. כך למשל על אספלט סדוק ושבור, כל גלגל מטפל במחצית מעומסי הפרונט, והתוצאה היא פרונט סופר-יציב שמגהץ כל מה שנקרה בדרכו. מרשים מאוד!

    אולם דווקא היכולת הגבוהה של הפרונט בייצוב הנייקן חושפת את נקודת התורפה במערכת השלדה-מתלים, וזה הבולם האחורי. יש לו אמנם כיוון עומס קפיץ חיצוני וגם כיוון שיכוך החזרה, אבל איכות ההידראוליקה בבולם האחורי של קאיאבה לא עומדת בקו אחד עם שאר האופנוע, ובטח שלא עם הבולמים הקדמיים המעולים. התוצאה היא שבמקומות שבהם הפרונט מטפל כאילו היו חלקים ומפולסים, הבולם האחורי מתקשה ומקפיץ מעט את הזנב. בולם אחורי איכותי בהחלט מתבקש כאן.

    גם מהבלמים מעט התאכזבנו. עם צמד גלגלים קדמיים ציפינו לבלמים חזקים ששותלים את הפרונט באספלט, אך קיבלנו נשיכה בינונית בלבד ועוצמה שהיא אמנם טובה, אבל צריך להפעיל יותר מדי כוח על הידית כדי לקבל אותה. נכון, זה גם בגלל המשקל הגבוה שאיתו הבלמים צריכים להתמודד, אבל דיסקים בקוטר גדול יותר מ-265.8 של הקדמיים, למשל 280 או 290 מ"מ, היו מתקבלים בברכה.

    עוד שתי נקודות שאליהן שמנו לב: ברכיבה על כביש מפותל, כשמבצעים טרייל-ברייקינג (בלימה אל תוך הפנייה), סיום הבלימה וההיגוי צריכים להתבצע יחד במקביל לשחרור המוחלט של הכידון, וזאת על-מנת שלא לקבל את ה'נפילה' של הפרונט אל תוך הפנייה בסיום ההיגוי. בנוסף, כשנמצאים על הצד ועולים על מהמורה כזו או אחרת, מתקבלת תחושת חוסר יציבות רגעית בגלל צמד הגלגלים. יחד עם זאת, גם כשהעמסנו אותו במצבים האלה, הנייקן שמר על יציבות גבוהה, ואל התחושה הזו מתרגלים מהר.

    לא רק להיפסטרים
    לא רק להיפסטרים

    אבל אחרי הכל, הימאהה נייקן הוא אופנוע, הוא אופנוע ספורטיבי, והוא אופנוע ספורטיבי שפשוט כיף אדיר להיכנס איתו לכביש מפותל ולזוז איתו מצד לצד – ומהר. הערך המוסף הגדול שלו מתבטא באחיזה פנומנלית מלפנים, ביציבות גבוהה באזור הבעייתי הזה, ובאפשרות להיכנס לפניות במהירות שעם דו-גלגלי רגיל הרוכב צריך להיות ערני הרבה יותר למצב האחיזה והיציבות של הפרונט, גם אם מגיעים לקצה גבול ההטיה של הנייקן – 45 מעלות של הטיה. במצב הזה, אגב, הגששים שעל רגליות הרוכב יאותתו לכם שהגעתם לגבוה ושעדיף לעצור כאן. כך או כך, זה מהר. מאוד מהר.

    לא רק להיפסטרים

    הימאהה נייקן הוא יציאה נוספת של ימאהה מהקופסה. החברה הזו, שהתאוששה בצורה הטובה ביותר מהמשבר הכלכלי של 2009, תפסה כיוון חדש ומגניב של אופנועים זולים מחד, אבל מהנים ומודרניים מאידך (למשל סדרת ה-MT או קטנועי סדרת ה-MAX), והתוצאה היא השתלטות על טבלאות המכירות באירופה וגם אצלנו. כשחברה יפנית עוקפת את סאן-יאנג וקימקו הטייוואניות בטבלאות המכירות בישראל, זו העדות הטובה ביותר על המקום שבו ימאהה נמצאת ועל הפער שהיא פתחה משאר היפניות בשנים האחרונות.

    הנייקן לא הולך להימכר בכמויות אדירות ולא הולך להתחרות באיקסמקס 300 או ב-MT-09 / MT-07 בטבלאות המכירות, אבל הוא אופנוע חשוב מכיוון שהוא מאפשר לימאהה לבצע תצוגת תכלית טכנולוגית, לשחרר לשוק – בפעם המי יודע כמה – מוצר חדשני, מתוחכם ומתקדם עם קונספט חדש, ולהגדיל את קהל היעד שבוחר באופנוע ספורטיבי ככלי תחבורה או ככלי לפנאי.

    גם לחובבי טכנולוגיה, בטיחות ורוכבים שאוהבים להיות חדשניים ומיוחדים
    גם לחובבי טכנולוגיה, בטיחות ורוכבים שאוהבים להיות חדשניים ומיוחדים

    מחירו של הנייקן צפוי לעמוד על 100 אלף ש"ח, וגם פה יש עניין: בעוד באירופה הוא עולה 15 אלף יורו, שהם 50% יותר מ-MT-09, כאן בישראל מחירו גבוה ב-30% בלבד מאותו 09 פופולרי, מה שמעיד על מאמצים של היבואנית המקומית להנגיש את הנייקן לכמה שיותר רוכבים.

    ומי בסופו של דבר ירכוש את היצירה הזו? אנחנו רואים בעיני רוחנו קהל יעד מגוון למדי: החל מרוכבים שרוצים לרכוב על המכונה ההייטקית ביותר שיש, המיוחדת ביותר שיש והרדיקלית ביותר שיש, דרך רוכבים מנוסים שרוצים כלי ספורטיבי לטיולי סוף שבוע בלבד על כבישים מפותלים, ועד לרוכבים שמחפשים את הבטיחות המקסימלית מהאופנוע שלהם, עם דגש על אופנוע ולא על קטנוע. כל אלו ימצאו בנייקן כלי שיענה על צרכיהם, שכן הוא נראה מעולה, מודרני, קרבי ובעיקר שונה, והוא מציע יכולות פנייה ולחלופין יכולות בטיחותיות בחלק הקדמי – שטרם נראו בעולם האופנועים הגדולים.

    אנחנו, בכל אופן, התלהבנו מאוד, ומחכים שיגיע ארצה במהלך חודש ספטמבר כדי לקחת אותו לכביש נס-הרים ולבחון אותו גם שם.

    הכותב היה אורח של חברת ימאהה בהשקה העולמית באלפים האוסטרים.

    מפרט טכני

    [table id=123 /]

  • הוסקוורנה חושפת את דגמי האנדורו של 2019

    הוסקוורנה חושפת את דגמי האנדורו של 2019

    יומיים אחרי שחברת האם ק.ט.מ חשפה את דגמי האנדורו שלה ל-2019, גם הוסקוורנה חושפת את הדגמים שלה לשנת הדגם 2019.

    דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2019
    דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2019

    לשנת 2019 השינויים בדגמי ה-TE הדו-פעימתיים וה-FE מרובעי הפעימות מינוריים לחלוטין, והם כוללים סט-אפ חדש לבולמים – מלפנים ומאחור. בהוסקוורנה טוענים שהסט-אפ החדש משפר את התנהגות האופנועים על ידי שיכוך טוב יותר ופחות סגירת מהלך בשל קשיחות גבוהה יותר, כך שהכלים צפויים להיות יציבים יותר. פרט לסט-אפ החדש בבולמים, דגמי האנדורו של 2019 מקבלים כבכל שנה סכימת צביעה חדשה, כשהשנה כונסי מיכל הדלק בצבע לבן.

    דגמי ה-TX125 וה-TX150 – דגמי קרוס קאנטרי לשוק האמריקאי – מקבלים את אותם השינויים של ה-125XC-W וה-150XC-W של ק.ט.מ – צילינדר חדש, וכן קלאץ' חדש מסוג דיאפרגמה – כמו בכלים הגדולים יותר, וגם מכסה הקלאץ' חדש.

    דגמי האנדורו 2019 של הוסקוורנה צפויים להגיע ארצה כבר בתחילת חודש יולי. מחירים טרם נמסרו.

  • הקוף של הונדה עושה קאמבק

    הקוף של הונדה עושה קאמבק

    המונקי של הונדה הוא כלי אייקוני עם מסורת ארוכה. מאז 1961 ועד היום, המיניבייק של הונדה מיוצר בגרסאות שונות, אבל תמיד באותו הקונספט של מיניבייק קטן עם מנוע קטן וחסכוני, עיצוב מגניב ושפע אפשרויות קסטומיזציה. הוא התחיל עם מנוע ה-49 סמ"ק מקורר האוויר שהגיע במקור מהקאב, ועם השנים גדל בנפחו עד ל-110 ו-125 סמ"ק. גם הגלגלים גדלו – מ-"5 קטנטנים, דרך "8 ו-"10, ועד "12 כיום. את הפריצה הגדולה שלו בעולם עשה המונקי בסוף שנות ה-70, אז הפך לפופולרי מאוד, ואפילו לפריט אופנתי.

    ההונדה מונקי החדש של 2018
    ההונדה מונקי החדש של 2018

    כעת, לשנת 2018, בהונדה מחדשים את המונקי ומשחררים דגם חדש לחלוטין. המנוע בנפח 125 סמ"ק נלקח מה-MSX125, מקורר אוויר ומפיק כ-9.5 כ"ס ו-1.1 קג"מ, הוא כמובן מוזרק דלק, ותצרוכת הדלק שלו עומדת על-פי הונדה על 67 ק"מ/ל'. עם נפח מיכל דלק של 5.6 ליטר, טווח הרכיבה התאורטי עומד על יותר מ-350 ק"מ. הגיר רגיל והוא בעל 4 מהירויות.

    בהונדה השקיעו בגרסה החדשה במכלולי השלדה ובאלקטרוניקה. כך למשל יש מזלג הפוך מלפנים וצמד בולמים מאחור, יש גלגלי "12, יש מערכת בלימה הכוללת דיסק מלפנים ומאחור, וכן מערכת ABS מתקדמת הפועלת עם מערכת אינרציה IMU שמונעת התרוממות הגלגל האחורי תחת בלימה ופנסי LED היקפיים.

    גובה המושב עומד על 755 מ"מ נמוכים, בסיס הגלגלים הקצרצר עומד על 1,155 מ"מ, והמשקל הכולל עומד על 107 קלילים.

    טרם נקבע מחיר למונקי החדש של 2018, ורגע לפני הגלריה של הדגם החדש – קבלו את נקודות הציון החשובות של ההונדה מונקי לאורך השנים:

    1961 – המונקי הראשון; גלגלי "5, מתלים קשיחים, כידון מתקפל מנוע 49 סמ"ק שמפיק 4.2 כ"ס

    1961 Monkey
    1961 Monkey

    1963 – המונקי הראשון לאירופה ולארה"ב

    1963 Monkey
    1963 Monkey

    1967 – המונקי הראשון לשוק היפני – עם מושב מתקפל

    1967 Monkey
    1967 Monkey

    1970 – פרונט מתפרק אפשר להכניס את המונקי לתא מטען של מכונית פרטית

    1970 Monkey
    1970 Monkey

    1978 – מראה חדש של אופנוע קסטום עם מיכל דלק 'טיפה'

    1978 Monkey
    1978 Monkey

    1984 – מהדורה מוגבלת בזהב

    1984 Monkey
    1984 Monkey

    1987 – מונקי R עם שלדת קורות ובלם דיסק קדמי

    1987 Monkey
    1987 Monkey

    1991 – מונקי 'באחה' עם צמד פנסים קדמיים ועיצוב שטח

    1991 Monkey
    1991 Monkey

    2004 – רפליקת CB750F לכבוד הניצחון של פרדי ספנסר במרוץ הדייטונה 100

    2004 Monkey
    2004 Monkey

    2009 – הזרקת דלק ומנוע חדש עם היסט בצילינדר

    2009 Monkey
    2009 Monkey

    2017 – מהדורה מיוחדת לכבוד 50 שנות מונקי ביפן

    2017 Monkey - 50th Anniversary (Japan)
    2017 Monkey – 50th Anniversary (Japan)

    בגלריה: המונקי החדש של 2018

  • ק.ט.מ חושפת את דגמי האנדורו של 2019

    ק.ט.מ חושפת את דגמי האנדורו של 2019

    ק.ט.מ חושפת היום (ג') את דגמי האנדורו EXC של 2019. אחרי שבשנת 2018 החברה השיקה את דגמי ה-2 פעימות TPI בעלי מערכת הזרקת הדלק, השנה בק.ט.מ מעדכנים את דגמי האנדורו במספר נגיעות, כשבגדול הכלים דומים מאוד לאלו של 2018.

    ק.ט.מ EXC 2019
    ק.ט.מ EXC 2019

    ראשית, הבולם האחורי מסוג PDS בעל הבוכנה המשנית נבנה מחדש ומקבל בוכנה ראשית חדשה לגמרי, כשבמקביל גם בבולם האחורי וגם בטלסקופים יש סט-אפ חדש להידראוליקה, ולטענת ק.ט.מ הוא משפר את התנהגות האופנוע לספיגת מהמורות ויציבות. בנוסף לבולמים ישנו כיסוי מושב חדש, מצבר חזק יותר מבעבר, וכן גרפיקה חדשה הכוללת שלדה הצבועה בכתום. שינויים אלו יחולו על כל דגמי ה-EXC, כולל ה-250 וה-300 הדו-פעימתיים, וכן ה-250, ה-350, ה-450 וה-500 מרובעי הפעימות.

    דגמי ה-125EX-W וה-150XC-W, המיועדים למסלולים סגורים בלבד ומגיעים ארצה ברישוי אפור, מקבלים צילינדר חדש עם פורט פליטה מכורסם, וכן שסתום כוח חדש לביצועים טובים יותר בסל"ד גבוה. בנוסף מקבלים דגמים אלו קלאץ' חדש עם קפיץ דיאפרגמה (DS), כמו של שאר דגמי ה-EXC, שגם מקטין את רוחב המנוע.

    וכך נראית גרסת הסיקס-דייז של 2019
    וכך נראית גרסת הסיקס-דייז של 2019

    השינויים בדגמי האנדורו לשנת הדגם 2019 הם מינוריים, וזה היה צפוי אחרי השנה שבה כאמור הוצגו דגמי ה-EXC-TPI ושנתיים אחרי שבק.ט.מ הציגו דור חדש לחלוטין של אופנועי אנדורו.

  • רכיבה ראשונה: סוזוקי בורגמן 400 דגם 2018

    רכיבה ראשונה: סוזוקי בורגמן 400 דגם 2018

    • יתרונות: מתלים והתנהגות, מרווח, גובה, מיגון רוח, מועדון הבורגמן הישראלי
    • חסרונות: נוחות מושב, אופי מנוע, אבזור
    • שורה תחתונה: קטנוע תיור מעולה, לא רע גם בסביבה אורבנית
    • מחיר: 43,957 ש"ח (לפני אגרות רישוי)
    • מתחרים: קימקו אקסייטינג 400i, סאן-יאנג מקסים 400, ימאהה איקסמקס 400
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 400 סמ"ק, 31 כ"ס, 3.67 קג"מ. גלגל קדמי "15, צמיגים 120/70-15, 150/70-13, שלדת צינורות פלדה, מתלה אחורי פרוגרסיבי, מערכת ABS, דיסקים קדמיים בקוטר 260 מ"מ, אחורי 210 מ"מ, משקל מלא 215 ק"ג, גובה מושב 755 מ"מ, נפח מיכל דלק 13.5 ליטרים
    סוזוקי AN400 בורגמן החדש
    סוזוקי AN400 בורגמן החדש

    מה זה?

    את הבורגמן 400 אין ממש צורך להציג. עברו עשרים שנים מאז סוזוקי הציגה את הקטנוע התיור בנפח 400 הסמ"ק – נפח שבזמנו לא נראה כדוגמתו, ומאז הוא צבר עדת מעריצים. הקטנוע, ואחיו הצעיר בגיל אך הגדול בנפח 650 סמ״ק שנוסף מאז, נחשבים בעיני רבים לטופ של קטנועי התיור, ויש להם עדת מעריצים קנאית. אבל היכולת הספורטיבית שלו נחשבה כמוגבלת, בלשון המעטה. סוזוקי החליטה להוציא את הדגם החדש, אותו היא מכנה 'בורגמן קופה', במשקל וממדים קטנים יותר לטובת זריזות ודינמיות.

    הבורגמן החדש אכן נראה ואף נותן תחושה של רזה יותר מהדגם היוצא. אמנם המשקל – 215 ק"ג – הוא רק 7 קילו פחות מהדגם היוצא, אבל בסיס הגלגלים התקצר בחמישה מ"מ והאורך הכללי ב-35 מ"מ. זה אמנם לא המון, אבל הכלי נראה ומרגיש קטן הרבה יותר. המשקף יותר קטן, וכך גם הפנסים שהופרדו מהמאותתים וביניהם יש כונס אוויר – נראה לא רע בכלל בעינינו.

    תא המטען קטן מעט ומכיל 42 ליטרים. הוא יכיל קסדה שלמה אחת ועוד קסדת חצי, אבל הצורה שלו, כגיגית וללא מדרגה, מאפשרת לדחוף שם די הרבה ציוד. יש גם שני תאי כפפות עמוקים מתחת לכידון, הימני בן 3.5 ליטר ובו יש גם שקע 12V, והשמאלי בן 2.8 ליטר וממנו יש גישה למצבר. אהבנו.

    יש בלם יד בצמוד למפתח שמוגן באימובילייזר, ועוד פטנט שמאפשר לאטום את פתח המנעול כנגד גנבים או פגעי הטבע. אנחנו היינו מעדיפים במקום זה מפתח קרבה שהופך היום יותר ויותר לסטנדרט, בטח שבכלי תיור שכזה.

    לוח השעונים כולל שני שעונים אנלוגיים גדולים וברורים וביניהם לוח דיגיטלי שמשלים את כל המידע שתרצו. יש גם כמה נורות, כולל נורת ה'אקו' שנדלקת בכל פעם שהכלי נוסע בצורה חסכונית, וכשהיא נכבית היא אמורה להזכיר לרוכב לסגור מעט את הגז. בפועל זה נחמד, לא יותר.

    שלדת צינורות פלדה חדשה וקצרה, וגם דיאטה
    שלדת צינורות פלדה חדשה וקצרה, מתלה אחורי פרוגרסיבי, וגם דיאטה

    ביצועים

    מהרגע שמתיישבים על הבורגמן מרגישים שהוא כלי ידידותי למשתמש. המושב נמוך והכלי מרגיש קל וקליל. המנוע מטרטר ברעש מעט גס, כמו טרקטור קטן, והקטנוע מושך בעצלתיים מיציאה. בתור התחלה הביצועים לא הרשימו אותנו והפתיחות שלו בעיר מעט עצלות ביחס לכלי בנפח מכובד שכזה – אבל הוא עדיין יותר מהיר מכל הקטנועים שנעמדו לידו ברמזור. כשמתקרבים לרמזור הבא מתגלית חולשה נוספת: למרות כל הדיאטה, עדיין מעט קשה להשתחל איתו בין מכוניות. נכון, הוא לא אמור להיות טוסטוס קטן, אבל יחסית לנישה שלו הוא עדיין מעט רחב.

    נשמע שהוא לא כלי אידיאלי לעיר, אבל יש לו בכל זאת עוד יתרון חוץ מגובה המושב: המתלים. אלו בולעים כל מהמורה ומשאירים את גב הרוכב ללא פגע – כמו תורר אמיתי. המושב נראה מרווח ומזמין, ויש לו משענת מתכווננת שאפשר להזיז קדימה ואחורה להתאמה טובה יותר לרוכב, אבל בפועל הוא קשה, ולאחר רכיבה קצרה הרגיש לנו לא נוח. לא במקום בכלי שתיור הוא המטרה העיקרית שלו. בדקנו אותו גם ברכיבה ארוכה, כשהצטרפנו למועדון הבורגמן הישראלי בטיול לרמת הגולן,  והמושב נשאר קשה. ריפוד רך יותר נדרש פה בהקדם.

    עוד באותו טיול גילינו שהמתלים, כמו שצפינו, הם פשוט תענוג. על הספק-כביש-ספק-שביל של דרך ציר הנפט בין קלע-אלון לתל-פאחר, כולל כמה מהמורות רציניות בהן לא הספקנו להבחין בזמן כי היינו עסוקים בנוף, המתלים ספגו הכל. גם את הפניות הצפופות ביותר הבורגן עשה בקלות ונתן תחושה של יציבות ובטיחות. לא ספורטיבי, אבל בהחלט לא פראייר. קיימת מעט נפילה לתוך הפנייה, אבל הבורגמן שומר על קו יציב והמשקל אינו מורגש.

    תנוחת הישיבה נוחה ואפשר להזיז את הרגליים לאורך המדרס הארוך, אם כי לרוב מצאנו את עצמנו עם הרגליים שלוחות קדימה כדי לדחוף את הגוף כנגד משענת הגב ולהקל מעט על העכוז. מגן הרוח קצר יחסית ומפנה את האוויר לחזה כך שלא נוצרות מערבולות מסביב לקסדה, והוא אינו מסתיר את הדרך. בסך הכל לאחר יום רכיבה של כעשר שעות מתוכן לפחות שש על הקטנוע, חזרנו באופן מפתיע רעננים למדי.

    והמנוע? כמו בעיר גם בכבישים המהירים הוא מגיב לאט. הגיר מעביר מצוין את הכוח לגלגל, לא בו האשם, אבל לוקח זמן עד שהכוח הזה נהיה משמעותי מספיק. כשהכביש מספיק פתוח הבורגמן מפתח מהירות סופית יפה וגם בה מיגון הרוח מצוין.

    מתלים מעולים, מנוע קצת עצל
    מתלים מעולים, מנוע קצת עצל

    איך זה מרגיש?

    הבורגמן החדש כמעט לא מרגיש כמו בורגמן. הוא מרגיש כמו 'סתם' קטנוע 400 מרווח ולא ספינת טיול. הוא אכן נראה רזה וקטן ליד קודמו. אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה – הוא לא באמת כלי רזה וקטן, ועם המשקל הזה צריך להתמודד מנוע חלק אבל לא חזק. הבורגמן מרגיש מסורבל וחלש בתוך העיר הצפופה.

    כשיוצאים מהעיר המצב משתפר. הכלי מרווח, נוח לישיבה ולהיגוי בפניות, סופג מהמורות, עוצר מצוין, וככל שהקילומטרים נצברים ההערכה אליו עולה. אם נשפוט אותו לעצמו, ללא השוואה לדגם הקודם, הרי שהבורגמן 400 החדש הוא כלי תיור נוח ללא יומרות ספורטיביות.

    עדיין קטנוע תיור מעולה
    עדיין קטנוע תיור מעולה

    סיכום ועלויות

    בניגוד למשפט הקודם, נראה שחלק גדול מקהל היעד ישפוט אותו ביחס לכלי הקודם של סוזוקי ושל אותו קונה פוטנציאלי, שכן בעלי בורגמן נאמנים שמשדרגים לבורגמן חדש יהיו חלק נכבד מהלקוחות הפוטנציאלים. משיחות שלנו עם כאלו שכבר עשו את המעבר נראה שהם מרגישים היטב את הדיאטה (כולם גם הספיקו לרפד מחדש את המושב). אבל אנחנו לא ערכנו מבחן השוואתי בין שני הדגמים, היוצא והנכנס, ונשאר לסכם את המבחן לגופו של כלי.

    הבורגמן הוא כלי שיהיה טוב בעיקר למרחקים ארוכים. בין אם מדובר בטיולים או בהתניידות יומיומית מהפרברים,  למרחקים מעט יותר גדולים מבתוך גוש דן. הוא יכול לגמוע בקלות ובנוחות 50 ק"מ ויותר לכל כיוון, תוך כדי נשיאת ציוד רב ואף נוסע נוסף. נכון שהמנוע לא מצטיין בביצועים, אבל הבורגמן יפנק, למרות רמת האבזור הנמוכה יחסית לקטגוריה, וכל עוד רוכבים איתו מחוץ לפקק הוא מתמודד חזק בקטגוריה. האם הוא שווה את המחיר הגבוה בקטגוריה? לכל רוכב תהיה תשובה אחרת. אנחנו נצטרך להחליט במבחן השוואתי.

    עלויות טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 625 ש"ח
    • 6,000 ק"מ – 714 ש"ח
    • 12,000 ק"מ – 1,169 ש"ח
    • 18,000 ק"מ – 714 ש"ח
    • 24,000 ק"מ – 2,854 ש"ח
    • סה"כ ל-34,000 ק"מ – 6,076 ש"ח

    *המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.

  • אפריליה דורסודורו 900 במבחן ארוך טווח

    אפריליה דורסודורו 900 במבחן ארוך טווח

    בשנת 2009, כשאפריליה הגיעה ארצה, רכשתי את הדורסודורו 750 הראשון בישראל. בתור מי שבא מעולם מרוצי הסופרמוטו אבל היה זקוק לאופנוע כביש גדול וחזק, הדורסודורו שילב עבורי את כל העולמות באופן כמעט מושלם.

    שנתיים רצופות ו-30 אלף ק"מ רכבתי על הדורסודורו 750, כשאחת לשבוע גם ביקרתי ורכבתי במסלול נחשונים. הוא לא היה מושלם, בעיקר בכל הנוגע לעבודת מתלים, אבל הוא היה סופר-מהנה, ואחרי עבודה אינטנסיבית על הבולמים גם הצלחתי להגיע לתוצאות טובות למדי שהפכו אותו לעוד יותר כיפי.

    מה שבטוח זה שהדורסודורו שהיה לי היה אחד האופנועים היפים, הסקסיים והמרשימים שהסתובבו על הכבישים, והעדות הטובה ביותר לכך הייתה כמות המבטים והשיחות האקראיות ברמזורים. הוא היה כל כך יפה וכל כך סקסי, שהוא גרם לי להיות אובססיבי לגבי הניקיון שלו. הדורסודורו 750 שלי היה מבריק בכל זמן נתון, בכל מקום אפשרי, ואפילו הייתי מורח וקס על החישוקים כדי שהאבק ירד מהם בקלות. גם נמנעתי מלרכוב בגשם כדי שהוא לא חלילה יתלכלך במקומות שאותם אי אפשר לנקות. עד כדי כך.

    הדורסודורו 750 במסלול נחשונים
    הדורסודורו 750 במסלול נחשונים

    דורסודורו 900 – שדרוג

    כעת, לכבוד 2018 ותקנות יורו 4, באפריליה הגדילו את גרסת ה-750 ל-900 סמ"ק. הדורסודורו גם שודרג באלקטרוניקה והוא מציע בקרת אחיזה, ABS ומסך TFT צבעוני, פרט למצערות החשמליות עם שלושת מצבי הרכיבה שהיו גם קודם לכן. אבל שאר האופנוע נשאר כמעט זהה – כולל העיצוב האייקוני והסקסי, שגם אחרי 10 שנים עדיין נראה… ובכן… סקסי. הדבר היחיד שהשתנה בעיצוב היא סכמת הצביעה, שעברה לאדום-שחור-אפור עוד יותר סקסי מהמקור בצביעה אחת, ועם ה-a של אפריליה על כונסי מיכל הדלק הוא גם נראה קרבי יותר מבעבר. כמה שהוא יפה! או כמאמר האיטלקים – First we make it look good.

    אם ב-2009 הדורסודורו 750 עלה 85 אלף ש"ח, הרי שכעת, עם כל השדרוגים, הוא עולה 69 אלף ש"ח, ובמחיר הזה הוא הופך להיות אופנוע עם ערך צרכני גבוה. זה היה הטריגר שלנו לקחת אותו למבחן ארוך טווח בן חצי שנה, שבמהלכו נראה האם אחרי 9 שנים לדורסודורו יש עדיין מה להציע.

    תמיד כיף לקבל אופנוע חדש
    תמיד כיף לקבל אופנוע חדש

    מקבלים את האופנוע

    זה תמיד משמח לקבל אופנוע חדש, והמפגש הראשון עם הדורסודורו 900 היה כזה ויותר. הוא גדול ומרשים מאוד, והוא מותיר אימפקט ויזואלי בסכמת הצביעה הזו.

    מיד עם קבלת האופנוע הורדנו את מדרכי הגומי מרגליות הרוכב. הם גם מגביהים את הרגליות ואת מנח הרגליים, וגם מבודדים תחושות מרגלי הרוכב ומאפשרים חיבור פחות טוב של הרוכב למכונה. בורג אחד בכל צד והרגליות בחוץ, וכעת אנחנו בחיבור ישיר לאופנוע.

    לפני מקצה הצילומים הראשון גם הורדנו את מחזירי האור שמחויבים על-פי תקן יורו 4, גם מצדי המזלג וגם מאחור מתחת ללוחית הרישוי. האופנוע הזה כל כך יפה וחבל ללכלך אותו עם מחזירי אור לא קשורים.

    את פרק ההרצה ניצלנו כדי להתחבר לאופנוע ולמכלול התחושות שהוא מייצר, אם כי היה קל מאוד להתחבר לדורסודורו. למעשה, במהלך ההרצה רכבנו רגיל – כאילו אין הרצה. פשוט את הרכיבה הרגילה שלנו שכוללת בעיקר רכיבה בינעירונית על 130 עד 150 קמ"ש, בשילוב רכיבות עירוניות קצרות בתל-אביב.

    אחרי 1,000 ק"מ הגענו למוסך לטיפול הרצה, ושם הוחלף שמן מנוע, מסנן שמן, ונערכו בדיקות כלליות לכלי כולל חיבור למחשב של אפריליה ובדיקת תקלות ועדכוני תוכנה (אין תקלות ואין עדכוני תוכנה). עלות הטיפול – 550 ש"ח. הכניסה הבאה לטיפול במוסך – ב-10,000 ק"מ.

    לא פראייר על הגז!
    לא פראייר על הגז!

    מכוונים את ההתנהגות

    השלב הבא היה לכוון את הבולמים ואת לחצי האוויר בצמיגים כדי להגיע לסט-אפ הטוב ביותר שאפשר.

    הדורסודורו 900 – כמו ה-750 – כולל כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, גם מלפנים וגם מאחור. כדי לשפר את ההתנהגות הדינמית שלו ואת נקודת התורפה שלו – התנהגות המתלים – שנובעת ממרכז כובד גבוה בשילוב הידראוליקה בינונית, העלינו עומס קפיץ מאחור כדי לקבל שקיעה של 30%, ובמקביל פתחנו את עומס הקפיץ מלפנים ב-4 מ"מ (2 פסים על בורג הכיוון). במקביל, הוספנו שיכוך החזרה – חצי סיבוב של הבורג בכל צד.

    השינוי היה מיידי ומורגש: שינויי עומס הקפיץ שינו במעט את הגאומטריה, הוסיפו משקל על הפרונט, וכעת הדורסודורו 900 שלנו פונה הרבה יותר טוב. סגירת שיכוכי ההחזרה עזרו לייצב את האופנוע ולמנוע נדנודים, ואנחנו מאוד מרוצים מהתוצאה.

    אחרי ניסיונות להורדת לחץ אוויר התקבענו על הלחץ הטוב ביותר עבורנו, כזה שמשלב אחיזה טובה עם זריזות והיגוי טובים – 34PSI מלפנים ו-37PSI מאחור. ברכיבת מסלול בפצאל, אגב, הורדנו את לחץ האוויר מאחור ל-32PSI, אולם כשחזרנו לכביש העלינו אותו בחזרה ל-37.

    כעת הדורסודורו 900 שלנו מתנהג בדיוק כמו שאנחנו רוצים, והכי טוב שאפשר עבורנו בהתחשב במגבלות המכאניות-הידראוליות שלו. אחלה.

    נותנים גז בפצאל (צילום: לנה טאובס)
    נותנים גז בפצאל (צילום: לנה טאובס)

    מחליפים את הצמיגים

    הדורסודורו 900, כמו הדורסודורו 750 לאורך השנים, מגיע במקור עם צמיגי דאנלופ מדגם קואליפייר. הצמיגים האלו אמנם טריים בני חודשים ספורים, אבל הם מיוצרים כבר 15 שנים ללא שינוי, ומה שהיה טוב לפני 15 שנים – היום כבר נחשב נחות. ואכן, הפידבק מצמיגי הדאנלופ המקוריים רחוק מלהשביע את רצוננו.

    ההחלטה הייתה לחסל את הצמיג האחורי מהר ככל האפשר, ואז להחליף את שני הצמיגים לגומי איכותי יותר – למשל המיטאס SportForce+ שעליהם רכבנו גם עם ה-SV650.

    אז ב-5,300 ק"מ, כשהצמיג האחורי נגמר (בעזרתנו האדיבה), ניגשנו למוסך וביקשנו להחליף סט צמיגים – גם מאחור אבל גם מלפנים. לצערנו, מיטאס קדמי לא היה במלאי וצריך להגיע בקרוב מאוד, אז החלפנו רק את האחורי ובשבועות הקרובים נחליף גם את הקדמי לאחד תואם.

    עכשיו, ידוע שלצמיגים יש השפעה גדולה על התנהגות האופנוע, ואכן רק עם החלפת האחורי הדורסודורו שלנו הפך להיות יותר ניטרלי, ולא רק כי החלפנו צמיג משומש לצמיג חדש. גם מניסיוננו עם הדורסודורו 750 – החלפת צמיגים לגומי איכותי (על ה-750 השתמשנו בדגמים שונים של פירלי) משפרת מאוד את ההתנהגות הדינמית, את הניטרליות ואת היציבות. אנחנו בטוחים שעם החלפת הקדמי בקרוב המצב אפילו ישתפר יותר.

    חניה פרטית - גם במספרה
    חניה פרטית – גם במספרה

    החיים עם דורסודורו 900

    כמו שכתבנו במבחן הדרכים שערכנו לו, הדורסודורו 900 הוא אופנוע לאופנוענים. הוא לא הכי נוח שיש (אם כי הוא בהחלט לא רע בתחום הזה), הוא לא כלי רב-שימושי, אי אפשר להתקין עליו ארגז (וגם אם היה אפשר לא היינו מרכיבים שום אביזר שעלול לכער אותו), והוא אופנוע קשוח. כדי לחיות איתו ביום-יום מקריבים את אלו, אבל בתמורה מקבלים כמות חיוכים בלתי נגמרת. כן, הוא מאוד מהנה לרכיבה.

    המנוע שלו בגרסת ה-900 איטי יותר בזריזותו מאשר גרסת ה-750, אבל מאידך הוא שופע מומנט כבר משחרור קלאץ', והוא גמיש כמו שווי-טווין גדול צריך להיות. רק חסר לנו קצת סאונד, שכן מערכת הפליטה בתקינת יורו 4 חונקת ומסרסת את המנוע הנפלא הזה, וצמד סליפ-אונים עם צינור ביניים שיבטל את הממיר הקטליטי עשויים לעשות למנוע הזה פלאים.

    ההתנהגות – מהמיוחדות שיש בעולם האופנועים. הוא גבוה, וכך גם המושב, הכידון רחב, ותנוחת הרכיבה הזקופה-אך-קרבית מכניסה את הרוכב כמעט כל הזמן למצב קרבי. המתלים הארוכים, מרכז הכובד הגבוה וזווית ציר ההיגוי החדה יוצרים מכונה סופר-זריזה וסופר-רגישה לפקודות היגוי, אבל מצד שני המשקל הגבוה ובסיס הגלגלים הארוך מייצבים אותה לחלוטין אם רק שומרים את הכידון משוחרר. כלומר על הדורסודורו 900 לא נחים, אלא עובדים, כל הזמן. עם הרגליים, עם הבטן, ועם פלג הגוף העליון שצריך להיות משוחרר לחלוטין. איזה כיף – אופנוע לאופנוענים!

    ככה עזרנו לצמיג להיגמר...
    ככה עזרנו לצמיג להיגמר…

    הרכיבות הרגילות שלנו הן ברובן בינעירונית, על מהירויות של סביב 140 קמ"ש, כשחלקן עם רוכב יחיד וחלקן בהרכבה. הנוחות סבירה בסך הכל, אם כי היעדר מוחלט של מיגון רוח מחייב אותנו לרכוב עם אטמי אוזניים. המהירות המרבית עוברת את ה-200 קמ"ש, ואז נעצרת בגלל הגבלת ההספק ל-95 כ"ס (כדי שיהיה אפשר לשחרר גרסה מוגבלת לרישיון A1). זה מעל ומעבר לסוג כזה של היפרמוטו, ולמהירות הזו הוא מגיע מהר מאוד.

    החיסרון העיקרי ברכיבה היומיומית שלנו הוא טווח הרכיבה, שנובע ממיכל הדלק הקטן שנפחו הכללי עומד על 12 ליטרים. עם תצרוכת דלק ממוצעת של 15.6 ק"מ/ל', ועם נורת דלק שנדלקת כשנשארים 4 ליטרים במיכל הדלק, יוצא שסביב 120 ק"מ כבר נדלקת לנו הנורה. יותר טוב מהדורסודורו 1200, אבל פחות טוב מה-750. כנראה שבשביל לשמור על העיצוב הסקסי נאלצו באפריליה לשמור על מיכל דלק קטן. כמו שכתבנו – First we make it look good. איטלקים, נו…

    עניין נוסף שגילינו לאחרונה, עם בוא האביב, הוא כמויות החום שנזרקות לרגליים מהמנוע ברכיבה עירונית צפופה – עניין שבחורף לא הורגש בכלל. אנחנו ממעטים ברכיבה כזו ומעדיפים להיות מחוץ לעיר כמובן, אבל בכל מקרה נמשיך לעקוב.

    וכן, כמו הדורסודורו 750 של 2009, גם הדורסודורו 900 גרם לנו להיות אובססיביים לגבי הניקיון. המכונה הסקסית האיטלקית הזו צריכה להיות נקייה כל הזמן, לכן בממוצע אנחנו שוטפים את האופנוע אחת לשבוע ומשתדלים בכל מאודנו שלא לרכוב בגשם. בגשם של תחילת חודש אפריל נקלענו לכביש רטוב שלכלך את האופנוע, ומיד לאחר מכן הדורסודורו עבר מקצה ניקיון מיוחד ואחריו וקס לחישוקים. אצלנו לא יהיה עליו גרם לכלוך!

    תמיד נקי, וזה גובל אצלנו בחולניות
    תמיד נקי, וזה גובל אצלנו בחולניות

    ממשיכים במבחן

    אז בינתיים אנחנו נהנים מאוד מהדורסודורו 900 שלנו, והוא כאמור משמש אותנו ברכיבה היומיומית ככלי תחבורה, וגם לטיולים בסופי שבוע. יש לו אופי מיוחד מאוד, יש לו התנהגות מיוחדת, הוא נראה מיליון דולר, והוא מציע חבילת אלקטרוניקה טובה למדי.

    בדיווח הבא נספר לכם על המערכות השונות של הדורסודורו 900 כמו מסך ה-TFT, ואולי גם נעמת אותו עם נייקד כזה או אחר כדי לבדוק מה עדיף.

    סטטיסטיקה – 3 חודשים עם אפריליה דורסודורו 900

    • 5,323 ק"מ
    • 341.5 ליטר דלק
    • 39 תדלוקים
    • 8.76 ל' בכל תדלוק בממוצע
    • 136.5 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
    • 15.6 ק"מ/ל' בממוצע

    כמה כסף?

    • דלק – 2,148 ש"ח
    • טיפול 1,000 ק"מ – 550 ש"ח
    • צמיג אחורי – 850 ש"ח
    • סה"כ הוצאות ל-3 חודשים לפני ביטוח חובה: 3,548 ש"ח (כולל דלק)

    מה אהבנו?

    • עיצוב יפהפה וסקסי
    • תנוחת רכיבה קרבית
    • מנוע גמיש
    • אלקטרוניקה מתקדמת
    • יציבות
    • זריזות היגוי פסיכית
    • התגלגלות
    • מכלול תחושות ייחודי
    • איכות בנייה וגימור
    • מחיר – 69 אלף ש"ח

    מה פחות אהבנו?

    • ההידראוליקה של הבולמים יכולה הייתה להיות טובה יותר
    • מיכל דלק קטן וטווח רכיבה
    • חום לרגליים ברכיבה עירונית
    • צמיגים מקוריים דאנלופ קואליפייר

    10 דברים שאתם צריכים לדעת על האפריליה דורסודורו 900

  • אופנועי מערכת: ניסוי כלים ל-R3 על המסלול

    אופנועי מערכת: ניסוי כלים ל-R3 על המסלול

    צילומים: לנה טאובס, דרור אלדר

    יופי, סיימנו לבנות את אופנוע המרוץ שלנוימאהה YZF-R3 – לפי תקנות הסופרספורט 300 העולמי. אבל זה שסיימנו לבנות לא אומר שסיימנו לעבוד, שכן יש עוד הרבה עבודה – גם על האופנוע בכיוונים וסט-אפ, וגם על הרוכב, שצריך לחזור ליכולת תחרותית של רכיבת מסלול אחרי 11 שנים ללא תחרויות משמעותיות בתחום האופנועים. קיבלנו החלטה אסטרטגית – להשתתף בכל יום מסלול ובכל מרוץ שנוכל – גם במסגרת של עמותת מסלול, גם במסגרת של עמותת אייפקס, וגם בכל מסגרת אחרת שתאפשר לנו זמן מסלול וזמן אוכף.

    רצה הגורל ושבוע אחרי שסיימנו לבנות את האופנוע התקיים במסלול פצאל הסבב הראשון של אליפות הגביע הישראלי, ועוד ביום שרב של 40 מעלות בבקעת הירדן. ניסיתי למצוא זמן באמצע השבוע כדי להגיע לפצאל לפני המרוץ, לכוון את האופנוע, להתחבר למסלול ולנסות להיכנס לקצב תחרותי, אבל שבוע עמוס במיוחד לא באמת אפשר לי, מה שאומר שאני מגיע למרוץ לפני שרכבתי על ה-R3.

    הגעתי למסלול פצאל מוקדם בבוקר, לפני השעה הייעודה, כמו שאני תמיד עושה במרוצים. אני אוהב לפתוח את עמדת הפיטס שלי מוקדם, ואז יש לי זמן ומרחב, אני יכול להתכונן בנחת, לשים לב לפרטים, ובעיקר להיות נינוח ורגוע לפני המרוץ. מה גם שבשל מזג האוויר הקיצוני המרוץ הוקדם לשעות הבוקר המוקדמות.

    עמדת הפיטס של קבוצת פול גז
    עמדת הפיטס של קבוצת פול גז

    לוח הזמנים ההדוק של המרוץ אפשר מקצה חימום של 15 דקות בלבד לפני מקצה המרוץ הראשון. בזמן הזה אני צריך להתחבר למסלול, להתחבר לאופנוע, להבין מה דורש כיוון – גם בארגונומיה, גם בגאומטריה וגם בבולמים – וגם לנסות לייצר קצב תחרותי כי בכל זאת זה מרוץ. הרבה יותר מדי דברים בהרבה פחות מדי זמן. הכי רחוק שיש מאידאלי.

    ב-15 הדקות הללו הבנתי כמה דברים: ראשית, הגאומטריה לא טובה ואפילו גרועה. הסיבה היא שהבולם האחורי של אוהלינס הוא קצר יותר מהבולם המקורי של ה-R3, מה שגורם לזנב להיות נמוך ולפרונט גבוה מדי. יש אמנם כיוון לאורך הבולם (בלי קשר לעומס הקפיץ שקובע את הסאג), אבל הרציונל היה להרכיב את הבולם כפי שמגיע מאוהלינס, ולכוון גובה בולם מאוחר יותר – אחרי הרכיבה הראשונה. בדיעבד זו הייתה טעות. הייתי צריך לכוון את אורך הבולם לפי אורך הבולם המקורי. עכשיו אני רוכב על אופנוע בעל התנהגות של צ'ופר, ולפני המרוץ לא יהיה לי זמן לפרק את הבולם ולכוון את האורך שלו. נצטרך לרכוב ככה.

    עוד הרגשתי נדנוד של המתלה האחורי במקביל לאיבודי אחיזה קטנים. הפתרון המידי לכך היה סגירת 2 קליקים בשיכוך הכיווץ ובשיכוך ההחזרה – לפי ההמלצה של אוהלינס לרכיבה ספורטיבית, וכן הורדה של 2PSI בלחץ האוויר בצמיג האחורי – מ-29 ל-27PSI. השינויים האלה הפכו את האופנוע ליציב ונשלט. הדבר האחרון היה רגלית הבלם האחורי, שלמרות הכיוון הראשוני בסדנה הייתה נמוכה מדי והקשתה על שימוש בבלם האחורי.

    הלו! הזנב נמוך מדי!
    הלו! הזנב נמוך מדי!

    מזנקים למרוץ הראשון. המיקום על הגריד נקבע בהגרלה, וזינקתי ממקום 4 מתוך 13 רוכבים. בזינוקים למרוצים אני טוב, וכבר אל הפנייה הראשונה הגעתי שלישי. בהמשך ההקפה הראשונה עקפתי רוכב נוסף והתמקמתי במקום השני, בפער לא גדול מהמקום הראשון. אולם הרוכב שהוביל, על גבי קוואסאקי נינג'ה 400, רכב יפה מאוד, חלק ומהיר, והפער גדל בהמשך לכ-50 מטרים בלתי ניתנים לסגירה.

    בהמשך המרוץ היו קרבות מעניינים עם הרוכב במקום השלישי שרכב על ק.ט.מ דיוק 390, כולל ניסיון עקיפה שלו שבמהלכו שני האופנועים ממש נגעו אחד בשני. הצלחתי לסגור את הדלת, פתחתי פער קטן וסיימתי במקום השני, מרוצה מאוד ואפילו מופתע מההישג הלא מתוכנן.

    האופנוע מצדו עבד מדהים ושיתף פעולה, למרות הגאומטריה שדורשת כיוון משמעותי. בעיקר בבולמים, ששמרו על יציבות סופר-מרשימה, רחוקה שנות אור מהמקור. אמנם הפידבק מהפרונט היה לא טוב וקשה היה לסמוך עליו, שוב – בגלל הגאומטריה, אבל תחושת הביטחון מהיציבות אפשרה לפתוח גז, לרכוב חלק ולשמור על קצב סביר.

    מלחמה על המקום השני!
    מלחמה על המקום השני!

    אל המקצה השני הגעתי פחות מרוכז ועם יותר חששות. זה לא רק המיקום ה-10 על הגריד בזינוק (הפוך למקצה הראשון) ולא רק החום, אלא בעיקר חשש פנימי שנבע מחוסר היכולת לכוון את הגאומטריה בתנאי שדה ובחוסר זמן.

    זינקתי מעולה מהמקום העשירי, וכבר בפנייה הראשונה התמקמתי רביעי. בפנייה מס' 4 כבר עליתי למקום השני, ותוך 2 פניות נוספות תפסתי את ההובלה, אבל לא לאורך זמן. רוכב הנינג'ה 400 שניצח את המקצה הראשון עקף אותי כבר בהמשך ההקפה ועלה להובלה. בתחילת ההקפה השלישית נעקפתי גם על-ידי רוכב ק.ט.מ RC390, והשניים החלו לפתוח פער. אני במקום השלישי, בפער לא קטן מהרוכב שבמקום הרביעי. אני מנסה לרכוב מהר, אבל עושה טעויות רבות בשל חוסר ריכוז, שנובע גם בגלל הקליפ-און השמאלי שיצא מכיוון והתקרב לגוף האופנוע מפני שלא היה מהודק מספיק, ומחליט לרכוב חלק וללא טעויות. גם ככה אני פה לניסוי כלים ולא כדי לנצח.

    הרוכב שבמקום הרביעי הלך וסגר עליי עם התקדמות המרוץ, ו-2 הקפות לסיום הוא הצליח לעקוף – ללא מלחמה מצדי. סיימתי את המרוץ במקום הרביעי, מרוצה מניסוי הכלים, מיכולות האופנוע, וגם מתוצאות המרוצים שהם בונוס חשוב ומהנה. בכל זאת, פודיום במקצה הראשון.

    אבל יותר חשוב – סיימתי את יום המרוצים בידיעה ברורה של מה צריך לעשות ל-R3 מבחינת סט-אפ ובעיקר מבחינת גאומטריה.

    מתחילים להתחבר
    מתחילים להתחבר

    למחרת – יום מסלול של עמותת אייפקס

    במסגרת ההחלטה האסטרטגית לנצל כל דקת מסלול אפשרית, נרשמתי גם ליום המסלול של עמותת אייפקס שהתקיים למחרת, ביום שבת, על אותו המסלול. גם ליום המסלול הגעתי מוקדם מאוד, הקמתי את הסככה ואת הלוגיסטיקה שמסביב, והתחלתי בעבודה – כיוון הגאומטריה והארגונומיה של ה-R3. יש לי פחות משעה בשביל זה וצריך למהר כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

    ראשית הורדתי את הפרונט על-ידי הרמת הטלסקופים במשולשים ב-10 מ"מ, כדי לשפר את הגאומטריה אם לא אספיק להגביה את הבולם האחורי. משם עברתי לכיוון גובה רגלית הבלם, וכאן נתקלתי בבעיה: אחרי הרמה של כמה מ"מ, בורג הכיוון הגיע לסוף מהלכו והרגלית עדיין נמוכה מדי, אם כי המצב טוב יותר. אצטרך להחליף בורג לארוך יותר בהזדמנות הראשונה. לסיום פירקתי את הגלגל האחורי ומגן הבוץ כדי להגיע לבולם האחורי, והגבהתי אותו בכ-3 מ"מ, שהגביהו את הזנב בקצת יותר מ-1 ס"מ. העדפתי שלא להגביה יותר, גם משום שרציתי לבצע את שינויי הגאומטריה בשלבים, אבל גם כי לא הייתה ברשותי מידת הבולם המקורי. כשאגיע לסדנה אפרק את הבולם מהאופנוע ואכוון את גובהו בדיוק לפי אורך הבולם המקורי. זו תהיה נקודת המוצא לפיין-טיונינג לגאומטריה. בדקה ה-90 הספקתי לסגור את האופנוע ולהגיע לתדריך הבטיחות.

    כבר במקצה הראשון הרגשתי שיפור אדיר. פידבק טוב משמעותית מהפרונט שאפשר להיכנס הרבה יותר מהר לפניות – בעיקר המהירות, יציבות גבוהה, היגוי מהיר יותר ובאופן כללי תחושה הרבה יותר טובה שאפשרה לי להתעסק פחות באופנוע ויותר ברכיבה ובמסלול. רכבתי חלק, בביטחון, והתחלתי לקצץ זמנים תוך כדי שאני הופך את הרכיבה הנוחה למהירה ולא להפך.

    במשך 4 מקצים של 15 דקות כל אחד הרגשתי טוב יותר ויותר, גם מכיוון האופנוע וגם מהרכיבה ומהמסלול, ויצאתי מיום הרכיבה הזה מרוצה מאוד, עם תובנות משמעותיות לגבי כיוון אופנוע מרוץ למסלול. תחושת הרכיבה, אגב, שונה לגמרי מאופנוע כביש ומגרסת המקור של ה-R3. האופנוע שלנו קל מאוד, סופר-יציב על המתלים, בעל היגוי חד כתער והתנהגות פנייה מדהימה שמאפשרת לפתוח הרבה גז, ומוקדם. אנחנו כבר רוצים לנסות אותו אחרי סדרת הכיוונים שתבוא בקרוב, כי בטוח שהוא יתנהג אפילו טוב יותר.

    עכשיו האופנוע חוזר לסדנה להמשך עבודה וכיוונים – בגאומטריה, בארגונומיה ובסט-טפ. איזה תהליך מהנה וכמה התרגשות!

    נמשיך כמובן לעדכן.

    הפודיום זה רק הבונוס...
    הפודיום זה רק הבונוס…
  • רכיבה ראשונה: הוסקוורנה 401 – רטרו-מודרני

    רכיבה ראשונה: הוסקוורנה 401 – רטרו-מודרני

    צילום: רונן טופלברג

    • יתרונות: קונספט ועיצוב, מנוע גמיש ומהנה, התנהגות דינמית טובה, תנוחת רכיבה בסווארטפילן
    • חסרונות: לוח שעונים פשוט, תנוחת רכיבה בוויטפילן
    • שורה תחתונה: בהוסקוורנה הצליחו לתת טוויסט מגניב לק.ט.מ דיוק 390, לשמור על המאפיינים הדינמיים ולהוסיף ערימות של סטייל מודרני וייחודיות
    • מחיר: 39,900 ש"ח (40,943 ש"ח כולל אגרות רישוי)
    • מתחרים: דוקאטי סקרמבלר Sixty2, בנלי לאונצ'ינו, SWM סילבר-וייס וגראן-מילאנו, הונדה Rebel
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 375 סמ"ק, 43 כ"ס ב-9,000 סל"ד, 3.77 קג"מ ב-7,000 סל"ד, DOHC עם 4 שסתומים, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, קירור נוזל, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת פלדת כרומולי, מזלג הפוך WP בקוטר 43 מ"מ, מהלך 142 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד WP, כיוון עומס קפיץ, מהלך 150 מ"מ, דיסק קדמי 300 מ"מ, קליפר רדיאלי BYBRE, דיסק אחורי 230 מ"מ, מערכת ABS, בסיס גלגלים 1,357 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ, מיכל דלק 9.5 ל', משקל 150 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 110/70R17, 150/60R17
    סווארטפילן (חץ שחור) מימין; ויטפילן (חץ לבן) משמאל
    סווארטפילן (חץ שחור) מימין; ויטפילן (חץ לבן) משמאל

    מה זה?

    צמד ההוסקוורנה 401 – הוויטפילן והסווארטפילן (חץ לבן וחץ שחור בשוודית) – הם הסנוניות הראשונות של המותג השוודי שבבעלות אוסטרית בייצור אופנועי כביש, יחד עם הוויטפילן 701 כמובן. הפלטפורמה המכאנית נלקחה כמעט בשלמותה מהדיוק 390 של חברת האם, ק.ט.מ, אולם בהוסקוורנה בנו עבודת גוף חדשה לחלוטין שמרמזת על הרוח החדשה של החברה בכל הנוגע לאופנועי כביש.

    המנוע הוא סינגל בנפח 375 סמ"ק, מתאים לרישיון נהיגה A1, והוא מוזן על-ידי מערכת הזרקה עם מצערות חשמליות RbW. השלדה הקשיחה עשויה ממסבך משולשי פלדת כרומולי, הבולמים הקדמיים של WP הפוכים מטיפוס קארטרידג', ומאחור יש זרוע אלומיניום יפה עם בולם יחיד – גם הוא של WP. מערכת הבלמים היא של BYBRE, כולל קליפר רדיאלי מלפנים, וכאמור כל הפלטפורמה הזו הגיעה ישירות מהדיוק 390 של 2017, כשעליה הוסיפו את חישוקי השפיצים היפהפיים במקום החישוקים היצוקים בגרסת המקור.

    על הפלטפורמה הזו, שכבר רכבנו עליה בגרסת המקור והיא התגלתה כמגניבה במיוחד, בנו כאמור בהוסקוורנה עבודת גוף חדשה לחלוטין. העיצוב, ברוח הסלוגן Simple. Profressive, כלומר פשוט אבל מתקדם, נקי למדי, ובעיקר מביא איתו רוח עיצובית חדשה, מודרנית מאוד, שלא לומר היפסטרית.

    לצמד הוויטפילן והסווארטפילן עיצוב זהה לעבודת הגוף, כשההבדלים נובעים מהקונספט השונה של השניים. בעוד הסווארטפילן מהווה סקרמבלר מודרני ומגיע עם כידון שטוח, רחב וגבוה, עם צמיגי קוביות לכביש של פירלי מדגם STR, הוויטפילן הוא מעין קפה-רייסר-רודסטר, עם קליפואונים נמוכים שמורידים את פלג הגוף העליון לכמעט שכיבה וצמיגי כביש של מצלר מדגם ספורטק M5.

    ההבדלים בין השניים נמצאים כאמור בכידון ובצמיגים, אבל גם בעיצוב המושב, וכמובן – בצביעה. הוויטפילן מגיע בלבן בלבד, ואילו הסווארטפילן בשחור בלבד.

    כאן נעצור לרגע ונמליץ לכם לגשת לאולם התצוגה של היבואנית, עופר-אבניר, ולהתבונן בצמד הכלים פנים אל מול פנים. שום תמונה לא תצליח להעביר את האימפקט הוויזואלי שהשניים נותנים. תחום הרטרו מעולם לא היה יותר מודרני.

    הסווארטפילן - סקרמבלר עם כידון גבוה ורחב
    הסווארטפילן – סקרמבלר עם כידון גבוה ורחב

    ביצועים

    מאופנועי רטרו, גם אם הם מודרניים, לא מצפים להתנהגות דינמית ולביצועים ברמה גבוהה. אבל למרות זאת, כשהפלטפורמה עליה אתה יושב היא אחד הנייקדים המגניבים והמהנים בקטגוריית הרישוי A1, הביצועים בהתאם.

    המנוע גמיש, מייצר יופי של כוח כבר בסל"ד נמוך, והוא מאוד מהנה וקל לשליטה. האופי הסינגלי שלו בא לידי ביטוי בפמפום כיפי של הבוכנה ושל מערכת הפליטה, ולמרות שהוא סינגל הוא נושם היטב ועובר את קו ה-10,000 סל"ד בקלות.

    הגיר מצוין, כמו שק.ט.מ / הוסקוורנה יודעים לייצר, ועם קלאץ' מחליק מנוף הקלאץ' רך ונעים לתפעול. המהירות המרבית שראינו על השעון עברה את ה-175 קמ"ש, אבל זו הנוחה לשיוט עומדת על כ-130 קמ"ש, ושם יש הרבה רזרבת כוח לעקיפות מזדמנות.

    ההתנהגות הדינמית עומדת בקו אחד עם המנוע הכיפי. השלדה קשיחה ועומדת בעומסים של רוכבים כמונו, שאוהבים לדחוף את האופנועים לקצה וגם לבצע עליהם פעלולי סטאנטס. המתלים, על אף היותר רכים, משלבים היטב ספיגה ונוחות עם ספורטיביות ויציבות, וכמו ברוב האופנועים של יצרנית האם – הם גם מאפשרים עבודה תלת-ממדית עם האופנוע, וזה ממש כיף. במיוחד כשזה על אופנוע רטרו. גם הבלמים טובים ואף יותר.

    המשקל הנמוך יחד עם הכידון הרחב של השחור, מאפשרים היגוי סופר-זריז, וזה מאוד מהנה לשלוט במשקל נמוך כזה.

    אז למרות שמדובר באופנועי רטרו, גם אם הם מודרניים, עדיין צמד ההוסקוורנות מציעים חבילת ביצועים שלא תבייש כל כלי אחר בקטגוריית ה-A1.

    ויטפילן - רודסטר-קפה-רייסר על קליפ-אונים
    ויטפילן – רודסטר-קפה-רייסר על קליפ-אונים

    איך זה מרגיש?

    אהבנו במיוחד את הסקרמבלר השחור, בעיקר משום שתנוחת הרכיבה הזקופה והכידון הרחב והגבוה מאפשרים שליטה אבסולוטית ואינטואיטיבית בכלי בשילוב של נוחות גבוהה.

    הרודסטר הלבן עם הקליפ-אונים אמנם מציע מראה ופוזה מהגיהינום, אבל הוא משמעותית פחות נוח, ואפילו מתחיל להציק בצוואר מהר מאוד רק מעצם תנוחת הרכיבה וללא קשר לרכיבה במהירויות גבוהות ללא מיגון רוח.

    איכות החומרים, ההרכבה והגימור ברמה גבוהה, וזה לא פלא שכן צמד ה-401 מיוצרים לעת עתה – לפחות בשנתיים הקרובות – במפעלי ק.ט.מ שבאוסטריה. בנוסף, בהוסקוורנה עשו מאמצים להסתיר כבלים וצינורות חשופים כדי לתת מראה נקי יותר. לפעמים הצליח להם, לפעמים פחות.

    נחזור לסווארטפילן – המועדף עלינו מבין השניים בזכות תנוחת הרכיבה. הוא מאוד קל לרכיבה, נשלט וידידותי, ובנוסף לביצועי אספלט ברמה גבוהה ביחס לסגמנט, הוא גם מאפשר רכיבת שבילים בזכות תנוחת הרכיבה והצמיגים איתם הוא מגיע.

    פחות אהבנו את לוח השעונים, שאמנם מעוצב יפהפה – כמו כל האופנוע – אולם עם תצוגת LCD הוא מיושן מדי ל-2018 והיינו רוצים לראות משהו מודרני יותר.

    ביצועיסטים לא קטנים
    ביצועיסטים לא קטנים

    סיכום ועלויות

    צמד ה-401 החדשים של הוסקוורנה הם לא רק יפים אלא גם אופים. את העיצוב היפהפה כבר ראינו עם חשיפתם, והוא בהחלט מרשים ומיוחד בעינינו, ועשוי לקרוץ לרוכבים רבים. יחד עם זאת, שניהם גם מציעים חבילת ביצועים טובה שאיתה אפשר לדחוף את האופנוע יותר, או לחלופין ליהנות ממכלולי שלדה טובים שמאפשרים בטיחות אקטיבית גבוהה.

    אבל מעבר לזה, שניהם, ובמיוחד החץ השחור, מהנים מאוד לרכיבה. הם יכולים לשמש ככלי תחבורה סטייליסטי במיוחד למרחב האורבני, אבל גם לשמש לנסיעות בינעירוניות ארוכות יותר ואפילו טיולים ארוכים אחת לכמה זמן, והם מביאים איתם ערך מוסף רב – כאמור העיצוב והקונספט המגניבים.

    41 אלף ש"ח על הכביש הם עולים. יקר יותר מק.ט.מ דיוק 390 שמחירו 35 אלף ש"ח, אבל פחות מסקרמבלר 400 שעולה 57 אלף ש"ח (בעל מנוע וי-טווין). בסך הכל מחיר סביר לאופנועים ייחודיים, טכנולוגיים (יחסית לסגמנט), מעוצבים וביצועיסטיים.

    ואם זה הכיוון של הוסקוורנה כשמדובר באופנועי כביש, אנחנו כבר יותר מסקרנים לראות מה צופן העתיד בדגמים נוספים, גדולים יותר.

    מחירון טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 674 ש"ח
    • 7,500 ק"מ – 872 ש"ח
    • 15,000 ק"מ – 1,012 ש"ח

  • רכיבה ראשונה: הונדה X-ADV מוגבל ל-A1

    רכיבה ראשונה: הונדה X-ADV מוגבל ל-A1

    • יתרונות: קונספט, עיצוב, התנהגות דינמית בכביש, עבִירוּת, נפח אחסון (יחסית לאופנוע)
    • חסרונות: מחיר, משקל, נפח אחסון (יחסית לקטנוע)
    • שורה תחתונה: לא פחות מהנה מהגרסה הרגילה הבלתי מוגבלת
    • מחיר: 79,400 ש"ח
    • מתחרים (מוגבלי הספק): מקסי סקוטרים, אופנועי אדוונצ'ר בינוניים, אופנועי ספורט תיור
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 745 סמ"ק, הגבלה אלקטרונית ל-47.6 כ"ס, 6.9 קג"מ, הזרקת דלק, 6 הילוכים אוטומטיים DCT, הינע סופי שרשרת, מתלה קדמי טלסקופי הפוך שוואה 41 מ"מ, מהלך 154 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, מהלך 150 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 296 מ"מ, אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,245 מ"מ, בסיס גלגלים 1,590 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 13.1 ל', משקל מלא 238 ק"ג, צמיגים 160/60ZR15, 120/60ZR17.
    ה-X-ADV של 2018 - גם לרישיון A1
    ה-X-ADV של 2018 – גם לרישיון A1

    מה זה?

    בגדול זהו אותו אופנוע-קטנוע אדוונצ'רי שעליו רכבנו בשנה שעברה, רק שהפעם מדובר במודל 2018 ובגרסה המוגבלת להספק מקסימלי של לא יותר מ-47.6 כ"ס (35 קילווואט) כך שתתאים לרוכבים בעלי רישיון נהיגה A1.

    ההגבלה עצמה מתבצעת בצורה ממוחשבת לחלוטין, כלומר באמצעות טעינה של מפת ניהול מנוע שונה מזו המקורית שמגיעה בדגם הלא מוגבל, וזו בתורה, על-פי הנתונים שמוזנים לתוכה – לא מאפשרת למנוע לעבור הספק מקסימלי של 35 קילוואט על-ידי הורדת המומנט החל מהנקודה על הסל"ד שבה מגיעים להספק זה. בעבר הלא רחוק ניתן היה למצוא צורות שונות של הגבלות באמצעים מכאניים, כמו למשל מעצור שמונע מידית או מגופי המצערת לבצע סיבוב / פתיחה מלאים, אך כיום ההגבלה ברוב הכמעט מוחלט של האופנועים נעשית באופן ממוחשב.

    הנקודה המשמעותית ביותר בהגבלת ההספק של כלי המיועד לבעלי רישיון A1 – היא ללא ספק המומנט, שכן בכלים הללו המומנט כבר מסל"ד נמוך מאוד הוא לרוב גבוה משמעותית מהמומנט המקסימלי של כלים בעלי מנועים בנפח ובהספק קטנים יותר, ואילו פה הוא גבוה כבר בתחילת התנועה מהמקום.

    בשנה שחלפה מאז הגעתו של האיקס-אד ארצה הוא הספיק לצבור פופולריות גבוהה למדי ולמכור כ-140 כלים ב-12 חודשים. מרשים ביותר.

    לשנת 2018 מקבל האיקס-אד מערכת בקרת אחיזה בעלת 2 מצבי התערבות, בדיוק כפי שציפינו שיקרה, ובנוסף גם כפתור G נפרד ל'מצב שטח', בדיוק כמו באפריקה טווין DCT (על הגיר האוטומט של הונדה, ה-DCT – קראו כאן), המיועד עבור רכיבת שטח מעט אגרסיבית יותר.

    אותו האיקס-אד, רק עם 6 כ"ס פחות
    אותו האיקס-אד, רק עם 6 כ"ס פחות

    איך זה מרגיש?

    ובכן, לא שונה מאוד מגרסה נטולת ההגבלות, וזאת על אף היעדרם של יותר מ-6 סוסים מהמנוע, שמהווים כ-11% מההספק בהשוואה לדגם הבלתי מוגבל. אבל חסרונם של אלו אינו מורגש באופן בולט ומיידי אלא רק בחלק העליון של קשת הסל"ד, שם אנחנו נעצרים בעדינות בשלב מעט מוקדם יותר. עד לשם יש לנו שפע של מומנט שמזיז אותנו בקלות ממקום למקום, וב-95% מהזמן זה הרבה יותר חשוב לנו מאשר ההספק הסופי.

    כשרכבנו במצב D או S1 של ניהול המנוע, ואפילו במצב S2 – חשנו בכך רק במהירות הסופית שהתקבלה, ואילו רק במצב S3 מצאנו שחלה גם התמתנות קלה בהתנהגות המנוע, מה שהתבטא בעיקר בעוצמת המשיכה של ההילוכים בזמן פתיחת מצערת רציפה. מיותר כמעט לציין שיתר המכלולים באיקס-אד נותרו זהים לאלו שפגשנו בדגם הרגיל ומרגישים זהים לחלוטין.

    בקרת האחיזה, תוספת מבורכת שמיישרת קו עם הסטנדרט המקובל כיום, עובדת היטב ואינה ממהרת להתערב שלא לצורך, ונכנסת לפעולה מתי שבאמת צריך.

    מרחיב את טווח הלקוחות של הכלי המיוחד הזה
    מרחיב את טווח הלקוחות של הכלי המיוחד הזה

    סיכום ועלויות

    מאוד אהבנו את האיקס-אד בגרסה הרגילה שלו, והרכיבה על הדגם המותאם לרישיון A1 הזכירה לנו זאת מיד כשעלינו עליו. החשש שאולי נתאכזב מהגבלת ההספק התפוגג בן רגע, ואותו החליפה המחשבה על כמה כיף למי שיש רישיון A1 בימינו, ויכול ליהנות מכלים איכותיים בעלי מנוע גדול ושפע של מומנט שזמין כבר מהרגע הראשון, שהוא הרבה יותר משמעותי ופרקטי עבור חלק נכבד מהרוכבים.

    במחיר של 79,400 ש"ח האיקס-אד בגרסת ה-A1 הוא אחד מהכלים היותר יקרים שבעלי רישיון A1 יכולים לקנות, אם כי לא היקר ביותר. בתמורה תקבלו כלי פרמיום איכותי וייחודי בסגמנט משל עצמו, ולאור ההצלחה של הדגם הרגיל בשוק הישראלי, לא נתפלא אם גם גרסת ה-A1 תלך באותה הדרך.

  • הק.ט.מ 790 דיוק הושק בישראל

    הק.ט.מ 790 דיוק הושק בישראל

    זהו אחר הכלים החשובים של ק.ט.מ בתקופה האחרונה, ואתמול הוא הושק רשמית בישראל: ה-790 דיוק.

    הק.ט.מ 790 דיוק מושק בישראל
    הק.ט.מ 790 דיוק מושק בישראל

    החשיבות הגדולה של ה-790 דיוק בפרט ושל משפחת ה-790 העתידה לבוא בכלל, היא מילוי החלל הגדול שבליין דגמי ק.ט.מ בין מנוע הסינגל 690 סמ"ק לבין הנפחים הגדולים – ה-1090 וה-1290. מנוע ה-LC8c החדש – טווין מקבילי בנפח 800 סמ"ק וקומפקטי מאוד (לכן ה-'c' בשם המנוע) – סוגר את הפער הזה ומאפשר לק.ט.מ להציע אופנוע בכל קטגוריית נפח.

    ראשון הדגמים שהוצג על-בסיס המנוע החדש הוא כאמור ה-790 דיוק – נייקד קרבי וספורטיבי, אח למשפחת הדיוק הפופולרית והסטייליסטית – שהוצג בתערוכת מילאנו האחרונה והושק לעיתונות העולמית לפני חודשיים (את רכיבת המבחן שלנו תוכלו לקרוא כאן)

    הק.ט.מ 790 מציע עיצוב רדיקלי בהתאמה מוחלטת למשפחת הדיוק, מנוע טווין מקבילי בנפח 800 סמ"ק, בעל גל ארוכבה בעל היסט של 75 מעלות בין פיני הארכובה (זהה למנועי הווי-טווין של ק.ט.מ), המפיק 105 כ"ס, קומפקטיות ומינימליסטיות בגודל האופנוע והמכלולים, התנהגות כביש מעולה וזמישה (זריזה וגמישה) המספקת ערימות של כיף, וכן חבילת אלקטרוניקה רחבה מאוד הכוללת מצערות חשמליות עם 4 מצבי ניהול מנוע, מערכת ABS להטיה הכוללת גם מצב סופרמוטו (ניתוק ה-ABS מהגלגל האחורי להחלקות זנב), בקרת אחיזה ב-9 מצבים, בקרת זינוק, בקרת ווילי, קוויקשיפטר להעלאה והורדת הילוכים, מסך TFT צבעוני הכולל חיבור לסמארטפון, וכן פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הראשי.

    חנות האביזרים החדשה של ק.ט.מ באולם התצוגה המחודש
    חנות האביזרים החדשה של ק.ט.מ באולם התצוגה המחודש

    את השקת ה-790 דיוק החדש קיימו אנשי ק.ט.מ באולם התצוגה המחודש ברחוב שוקן 16 בתל-אביב, שעבר לאחרונה שיפוץ מקיף, שינה את פניו, וקיבל את הסטנדרטים המחמירים של העיצוב כפי שנקבעו על-ידי ק.ט.מ-אוסטריה. פרט לאולם תצוגה מרשים ומכובד ישנה גם חנות ציוד ואביזרים מקוריים של ק.ט.מ הכוללת פריטי לבוש, ציוד רכיבה וציוד נלווה רבים.

    על המפרט המלא של ה-790 דיוק, וכן את מבחן הדרכים של האופנוע החשוב הזה, תוכלו לקרוא כאן.

    מחירו של ה-790 דיוק בישראל נקבע על 76,900 ש"ח לעסקת מזומן ו-79,900 ש"ח לעסקת טרייד-אין.

    רכיבת מבחן על כבישי ישראל – בקרוב.

    KTM-790-duke-local-launch-003

    KTM-790-duke-local-launch-005