אדווין סטרייבר, רוכב ק.ט.מ בדקאר 2020, מת מפצעיו ביום שישי והעלה את מניין ההרוגים במרוץ לשניים.
ביום שישי הלך לעולמו הרוכב ההולנדי אדווין סטרייבר, שהתחרה על ק.ט.מ 450 ראלי כרוכב פרטי בקטגוריית Originals by Motul (ללא סיוע של מכונאים) – אותה הוא ניצח בשנה שעברה. סטרייבר בן ה-47, שזה היה הדקאר השלישי שלו, התרסק בסטייג' ה-11. צווארו נשבר כתוצאה מהנפילה וליבו נדם ל-10 דקות שלמות עד שאנשי הרפואה הצליחו להחזיר לו דופק, אך הנזק המוחי היה כה חמור עד שמשפחתו הסכימה לנתק אותו ממכונת ההחייאה בבית החולים בהולנד, לשם הוטס בשבוע שעבר.
מותו מעלה את מניין הרוכבים שנהרגו במהלך הדקאר האחרון לשניים, לאחר מותו של פאולו גונקלבס.הפורטוגלי, רוכב מספר 8 בקבוצת הירו, נהרג לאחר שהתרסק בקילומטר 276. בשעה 10:16 (שעון מקומי) נשלח אות החירום של הרוכב המבשר על התרסקות. 8 דקות מאוחר יותר הגיע המסוק לנקודה ומצא את הרוכב מחוסר הכרה. גונקלבס פונה לבית החולים המקומי, שם הוכרז מותו. זה היה הדקאר ה-13 של גונקלבס בן ה-40, שסיים ארבע פעמים בעשירייה הראשונה, כולל מקום שני במהדורת 2015. בדקאר הנוכחי הוא היה ממוקם במקום ה-46 כשאירעה התאונה. גונקלבס רכב בעבר בקבוצת הוסקוורנה בתקופת ב.מ.וו, ולאחר מכן בקבוצת הונדה, והיה אחד הרוכבים המנוסים בראלי דקאר.
כמדי שנה ב-12 שנים האחרונות מתקיים ראלי מקביל לדקאר המפורסם המוביל מאות מתחרים ממונקו לדקאר.
ראלי אפריקה-אקו הוא ממשיך דרכו של ראלי הדקאר המקורי, לפני שעבר מאפריקה לדרום אמריקה. במהדורת 2008 של הדקאר, ערב הזינוק, בוטל הראלי בשל התראות לפיגועים מצד אל-קעידה. בשנה שלאחר מכן עבר הראלי לדרום-אמריקה, והשנה ראלי דקאר עבר למדבריות סעודיה. קבוצת רוכבים ונהגים צרפתים שלא היו מוכנים לקבל את העובדה שראלי דקאר לא מתקיים על אדמת אפריקה, הרימו ראלי אלטרנטיבי – אקו-אפריקה – שעובר על תוואי המסלול של הדקאר המקורי – ממרוקו לדקאר בירת סנגל. הראלי קטן משמעותית מראלי דקאר המאורגן והממוסחר, אולם עדיין בינלאומי ומאתגר. כזכור, בשנת 2017 ניצח בראלי, בקטגוריית האופנועים, לא אחר מאשר גב סלע הישראלי, שאז היה בן 18 בלבד. משמעות ה-אקו (ECO) בשם הוא האג'נדה של המארגנים לקדם אנרגיות חלופיות, רכבים ואופנועים היברידיים, מחזור שמנים, נטיעת עצים ועוד.
מהדורת 2020 זינקה ממונקו והובילה את המתחרים עד לדקאר, בירת סנגל, במשך 12 ימי תחרות ו-6,500 ק"מ. 95 רוכבים החלו את היום הראשון, 66 סיימו את הראלי ברכיבה לאורך האגם הוורוד. המנצח, שנה שנייה ברציפות, היה האיטלקי אלסנדרו בואטורי על-גבי הימאהה WR450 ראלי (בתמונה בראש הידיעה), בזמן של 48 שעות ו-47 דקות. שני סיים הנורבגי פאל אנדרס אולבלסטר (Pal-Anders Ullesvalseter) על הק.ט.מ, ושלישי סיים האנגלי לינדון פוסקיט, גם על ק.ט.מ, שגם העלה בערוץ היו-טיוב שלו סרטונים בכל יום (אתר היו טיוב: Lyndon Poskitt).
שלושה רוכבים החולקים יחד 13 אליפויות עולם יצטרפו השנה לרשימה מכובדת של אלופי עבר ורוכבים בולטים בעולם הגרנד-פרי בהיכל התהילה (MotoGP Legends).
חורחה לורנזו יוכרז בסבב של חרז – אותו מסלול בו החל את הקריירה בגיל 15 ובו יש פנייה הקרויה על-שמו. לורנזו – מספר 99 האלמותי – זכה ב-5 אליפויות עולם במסלול הישגים שהחל בניצחון הראשון שלו ב-2003 והאחרון ב-2018, לסך של 68 ניצחונות. ב-2006 זכה באליפות בקטגוריית ה-250 סמ"ק, הישג אותו שכפל בעונת 2007. במרוצו הראשון בקטגוריה הבכירה זכה בפול פוזישן, והוא גרף את ניצחונו הראשון כבר במרוצו השלישי. את שלוש האליפויות בקטגוריה הבכירה סימן בשנים 2010, 2012 ו-2015 – שלושתן על-גבי ימאהה, איתה זכה ב-44 מרוצים. ב-2017 ביצע מעבר לדוקאטי וזכה איתם ב-3 ניצחונות נוספים, כשאת הקריירה הוא מסיים עם הונדה, לאחר תקופה רוויה בפציעות ובכישלונות.
חורחה לורנזו
מקס ביאג'י– הקיסר הרומי – זכה ב-4 אליפויות עולם ב-MotoGP. בעונת 1991 השתתף במספר סבבים בקטגוריית ה-250 סמ"ק, ועונה מאוחר יותר כבר זכה בניצחונו הראשון. האיטלקי זכה בהישג הנכסף בקטגוריה 4 שנים רצופות, בשנים 1997-1994 – בשלוש העונות הראשונות על אפריליה ובעונה האחרונה על-גבי הונדה. שנה לאחר מכן עבר לקטגוריה הבכירה בגרנד-פרי, ה-500 סמ"ק 2 פעימות, שם זכה בניצחונו הראשון באותה העונה וסיים שני בקטגוריה בסיומה – הישג אותו שחזר בין העונות 1998 כאמור ועד 2005, עונתו האחרונה, 3 פעמים בסך-הכל ועם 13 ניצחונות. לאחר מכן עזב לעולם אליפות הסופרבייק העולמית, שם זכה בשתי אליפויות – בעונות 2010 ו-2012 – על-גבי האפריליה RSV4.
מקס ביאג'י במדי אפריליה
יו אנדרסון (Hugh Anderson) זכה ב-4 אליפויות עולם ב-MotoGP. הניו זילנדי נכנס לעולם הגרנד-פרי בשנת 1960 לקטגוריות ה-500 ו-350 סמ"ק. עד לעונת 1966, בה פרש, זכה ב-25 ניצחונות. בעונת 1963 זכה באליפות כפולה בקטגוריית ה-50 סמ"ק וה-125 סמ"ק, שוב אליפות 50 סמ"ק בעונת 1964, ואליפות רביעית ב-125 סמ"ק בעונת 1965. כל האליפויות היו על-גבי סוזוקי.
ריקי בראבק (הונדה) ניצח בדקאר 2020 והפך להיות גם האמריקאי הראשון שמנצח בדקאר וגם זה שמסיים רצף של 18 שנות שלטון ק.ט.מ.
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם התחילה השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (The Kingdom Of Sand), הוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום והסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ אמורים היו המתחרים לכסות כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים, אך ביטול היום השמיני בגלל מותו הטרגי של פאולו גונקלבס קיצר לרוכבים את המרחק. 158 רוכבים זינקו למירוץ ורק 96 סיימו אותו במלואו.
ריקי בראבק – שובר 18 שנות שלטון של ק.ט.מ
אחד השינויים הבולטים בפורמט הוא קבלת ציר הניווט רק 25 דקות לפני הזינוק, מהלך שנועד להשוות את התנאים לכל המתחרים, ללא תלות באביזרי ניווט יקרים ומתקדמים שיש למתחרי המפעל. הרוכבים נדרשו לעבור על הציר, לסמן כל אחד לפי שיטתו ולהכניס את המפה לקופסת הניווט – וכל זה, כאמור, ב-25 דקות בלבד.
מקום ראשון: ריקי בראבק בן ה-29 מקליפורניה עבר לקריירת שטח מצליחה לאחר שמיצה את תחום ה-BMX באופניים. לאחר שליטה במרוצים מקומיים בארה"ב ובאחה, טעם את הדקאר לראשונה ב-2016 עם הונדה, ואף ניצח סטייג' בשנה שאחרי. אך מאז הספיק לפרוש שלוש פעמים, אחת מהן לאחר שהוביל בשליש האחרון של מהדורת 2019. אסטרטגיית הניצחון שלו ל-2020 הייתה מושלמת, עם ביסוס הובלה נוחה מהיום השלישי, שהגיעה ל-21 דקות בשיא, שני ניצחונות סטייג' ואי-נקיטת סיכונים מיותרים בימים האחרונים. כאמור, בראבק הוא האמריקאי הראשון שמנצח ב-42 שנות הדקאר, וראשון מבין שלושה אמריקאים בעשירייה הראשונה עם סקיילר האוס (ק.ט.מ) במקום ה-9 ואנדרו שורט (הוסקוורנה) במקום ה-10.
מקום שני: פבלו קואינטנילה סיים 16:26 דקות אחרי המנצח לאחר שסיפק תוצאות פושרות בימים הראשונים, אך מציאת הקצב ושני ניצחונות סטייג' סיפקו לצ'יליאני את תוצאתו הטובה ביותר בראלי, כמו גם להוסקוורנה.
פבלו קואינטנילה והוסקוורנה – מקום שני
מקום שלישי: טובי פרייס מאוסטרליה ניצח את מהדורות 2016 ו-2019 של הדקאר, והשנה התחיל הכי חזק שאפשר עם ניצחון ביום הראשון, אך בעיות רבות גרמו לתנודות בתוצאותיו, שהתבטאו במקום ה-17 ביום השני, ניצחון שוב ביום החמישי ומקום 11 בשישי. פרייס היה גם הרוכב הראשון שהגיע לזירת התאונה של גונקלבס, הזעיק עזרה וניסה לבצע פעולות החייאה ראשונות. הוא תיאר איך הוא עזר בכל מה שיכול היה לכוחות הרפואה שהגיעו, והתעקש להישאר שם עד שגופתו של גונקבלס הועלתה על המסוק לבית החולים. את המשך הציר עד לנקודת הסיום הוא תיאר כרכיבה הקשה ביותר בחייו. מקום בפודיום הוא התוצאה הטובה ביותר לה יכול היה לצפות לאור האירועים.
הונדה: ליפנים זהו הניצחון השישי בכל שנות הדקאר (1982, 1986, 1987 עם סיריל נבו, 1989 עם אדי אוריולי ו-1989 עם ג'יל ללה). הונדה התרחקו מהראלי לתקופה מסוימת, אך חזרו בכל הכוח ב-2013 ובשנים האחרונות השקיעו רבות במאמץ לנצח בדקאר, עד שהגיעו למלכות השנה אחרי שהיו מרחק נגיעה מהניצחון בשנה שעברה ופרשו בגלל תקלה מכנית. עוד שני רוכבי מונסטר-הונדה סיימו בעשירייה עם ה-CRF 450 ראלי: חוזה אגנסיו קורנג'ו במקום הרביעי וחואן ברדה במקום השביעי. לא סתם כל צמרת הונדה ו-HRC (חטיבת המרוצים) טסה לברך את הקבוצה בטקס הסיום.
אנדרו שורט והוסקוורנה
ק.ט.מ: האוסטרים היו הפייבוריטים השנה עם האופנוע הטוב ביותר וקאדר רוכבים חזק, אך גם השלטון הארוך ביותר צריך להסתיים מתישהו. 18 שנים רצופות ניצחו ק.ט.מ – רצף שהתחיל עם פבריציו מאוני ז"ל וה-LC4 660R ב-2001 וה-LC8 950R יחד איתו ב-2002, עבר ל-690 ראלי עם קומה ודפרה ושלט ביד רמה מאז 2011 עם ה-450 ראלי.
לאיה סאנז: סיימה כרוכבת הראשונה במקום ה-18 והעניקה את טבילת האש הראשונה (והמוצלחת) לקבוצת גאס גאס, במרוצם הראשון בדקאר. זוהי הפעם העשירית ברציפות שסאנס מסיימת את הדקאר בהצלחה.
לאיה סאנז
יום שישי ה-13: בכל שנות הדקאר נהרגו 29 רוכבים, כשהאחרון ביניהם היה כאמור פאולו גונקלבס מקבוצת הירו, שהוגדר כהרוג הראשון מאז 2015 לאחר שמייקל הרניק מארגנטינה נמצא שרוע ליד הק.ט.מ שלו באותה השנה. לאחר התאונה הטראגית הרוכבים לא זינקו ליום השמיני (גונקלבס רכב תחת המספר 8) וקבוצתו פרשה מהראלי. גונקלבס נהרג בניסיונו ה-13 בדקאר, וסיבת המוות שהוגדרה הייתה דום לב כתוצאה מההתרסקות. פבריציו מאוני, שהוזכר לעיל כמנצח ב-2001 ו-2002 בק.ט.מ, נהרג בשנת 2005 בראלי, במה שהיה גם שנתו ה-13 במרוץ. גם במקרה שלו ההתרסקות גרמה לדום לב.
ערב הסעודית: תוואי המרוץ החדש העלה הרבה חששות וביקורות של ארגוני זכויות אדם ועל היחס לנשים באזור, אך המארגנים עשו עבודה מעולה בתכנון וניהול המרוץ וסיפקו למתחרים ולצופים נופים יפהפיים ותמונות של דיונות חול מקצה לקצה שמסמלים יותר מכל את הדקאר. כזכור, בשנים 2008-1978 ראלי דקאר עבר במדבריות אפריקה, אולם בשנת 2008 – במהדורה ה-30 החגיגית של הראלי הקשה בעולם – המארגנים ביטלו את הראלי ערב לפני הזינוק, וזאת בשל איומים ממשיים של גורמי טרור ובראשם אל-קעידה לפגוע בראלי. המהדורה ה-31 בשנת 2009 כבר התקיימה בדרום אמריקה, ומאז הראלי נערך בארגנטינה, פרו וצ'ילה, כשתוואי המסלול משתנה משנה לשנה.
רוכב קבוצת הירו בדקאר 2020, פאולו גונקלבס (Paulo Gonçalves), נהרג היום (ראשון) במהלך הסטייג' השביעי לאחר התרסקות.
הפורטוגלי, רוכב מספר 8 בקבוצת הירו, נהרג לאחר שהתרסק בקילומטר 276. בשעה 10:16 (שעון מקומי) נשלח אות החירום של הרוכב המבשר על התרסקות. 8 דקות מאוחר יותר הגיע המסוק לנקודה ומצא את הרוכב מחוסר הכרה. גונקלבס פונה לבית החולים המקומי, שם הוכרז מותו.
זה היה הדקאר ה-13 של גונקלבס בן ה-40, שסיים ארבע פעמים בעשירייה הראשונה, כולל מקום שני במהדורת 2015. בדקאר הנוכחי הוא היה ממוקם במקום ה-46 כשאירעה התאונה. גונקלבס רכב בעבר בקבוצת הוסקוורנה בתקופת ב.מ.וו, ולאחר מכן בקבוצת הונדה, והיה אחד הרוכבים המנוסים בראלי דקאר.
דאקר 2020 יצא לדרך ביום ראשון האחרון עם 158 רוכבים, והגיע לנקודת החצי לאחר שישה ימים עם 107 רוכבים – ובראשם עומד בודד רוכב הונדה ריקי בארבק.
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם התחילה השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (The Kingdom Of Sand) הוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים.
היום (שבת) קיבלו המתחרים את יום המנוחה לאחר שישה ימים מתישים, מאתגרים ומלאים בחול. אחד החידושים במהדורת 2020 הוא קבלת ספר הדרך וציר הניווט לאותו היום רק 25 דקות לפני הסטייג', כלומר הרוכבים צריכים לעבור עליו, לסמן כל אחד לפי שיטתו ולהכניס את המפה לקופסת הניווט – וכל זה ב-25 דקות בלבד.
הונדה – מובילים בחצי המרוץ
בראש רשימת מובילי קטגוריית האופנועים עומד רוכב מונסטר הונדה, ריקי בארבק. האמריקאי, שמנסה להיות גם הראשון מארה"ב שינצח בראלי, תפס את ההובלה ביום השלישי ומאז פתח בצורה הדרגתית פער של כ-21 דקות מרוכב הוסקוורנה פבלו קווינטנילה ו-25 דקות ממנצח מהדורת 2019 ורוכב ק.ט.מ טובי פרייס. בארבק, שלא סיים את שלושת הראלים האחרונים, יודע טוב מאוד שאסור לחגוג בינתיים – הכל יכול לקרות בתנאים הקשים האלה. יעידו על כך רוכב הונדה קווין בנבידאס שהיה בין מובילי הראלי עד שכשל במנוע ביום החמישי הוציא אותו מהמרוץ.
גם טובי פרייס, שרכב בקצב ניצחון, נכנע למוס אחורי שהתחמם יתר על המידה והתפורר לגמרי. אנדרו שורט, רוכב הוסקוורנה, עצר לידו ותרם לו את המוס והצמיג שלו – וכך זכינו למחזה לא שגרתי שלו רוכב את הרבע האחרון של הסטייג' השישי על חישוק בלבד (ראו בסרטון המצורף). סאם סאנדרלנד, רוכב ק.ט.מ ומנצח עבר, שהיה גם הוא מועמד לניצחון, התרסק בכבדות ביום החמישי ונאלץ לפרוש מהראלי. גם קבוצת ימאהה לא רווה נחת מהמרוץ עם שני רוכביה המובילים שפרשו בגלל התרסקויות ופציעות.
נציין גם את רוכבת גאס גאס, לאיה סאנז, שנותנת ראלי מצוין וממוקמת כרגע במקום ה-18 בדירוג הכללי. לסאנז ניסיון ראלי ודקאר רב, היא מתקדמת בתחום עקב בצד אגודל, ונמצאת בתוך הרוכבים המובילים והמנוסים של הראלי-רייד העולמי.
לפני הרוכבים עוד שישה ימי רכיבה ואלפי קילומטרים מתישים עד לנקודת הסיום באל-קידיה. צפו בסיכום היום השישי בסרטון:
היום יזנקו מאות רוכבים למהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם, שתתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. הרוכבים יתמודדו עם קטעי ניווט מאתגרים והרבה דיונות אינסופיות.
כיסינו את כל קבוצות המפעל הגדולות שהשקיעו משאבים רבים בכלים וברוכבים על-מנת להביא את הניצחון היוקרתי ואולי גם להיות הראשונים, לאחר 18 שנות שלטון, להדיח את ק.ט.מ מראש הפודיום. זירת הקרב החמה כוללת כאמור קבוצות מפעל משומנות ומתוקצבות בדמות ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס, הונדה, ימאהה, הירו ההודים, ושרקו הצרפתים-הודים.
קבוצה TVS ההודית, המריצה ארבעה אופנועי שרקו RTR450 בראלי דקאר הקרוב, תנסה 'לגנוב' ניצחונות בסטייג'ים הארוכים כנגד התחרות החזקה.
בזירת קרב חמה הכוללת קבוצות מפעל משומנות ומתוקצבות בדמות ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס, הונדה, ימאהה, ואפילו הירו ההודים, שרקו היא שחקנית משנה, חדשה יחסית, שמורצת על-ידי קבוצת מרוצים הודית ותיקה (TVS). אין להם שאיפות לניצחון הכללי, אלא 'לגנוב' פה ושם ניצחונות מכובדים בסטייג'ים, ולהציע קצב שאינו נופל מקבוצות המפעל הגדולות.
בשרקו יעמידו על קו הזינוק השנה ארבעה רוכבים: מייקל מטג' (Michael Metge) הצרפתי, אלוף האנדורו לורנזו סנטולינו (Lorenzo Santolino) מספרד, ג'וני אובר (Johnny Aubert) הצרפתי המנוסה, והרית' נואה (Harith Noah) הרוקי מהודו, שזהו הדקאר הראשון שלו.
השרקו RTR450 FX נושא את מנוע ה-450 של שרקו בנפח 449.4 סמ"ק (95 מ"מ על 63.5 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים, הזרקת דלק של סינרג'קט וקירור נוזל. הגיר בן 6 הילוכים ויש מתנע חשמלי. השלדה עשויה מפלדת כרומולי, והבולמים – WP פקטורי מלפנים בקוטר 52 מ"מ (שסתום קוני) עם מהלך של 300 מ"מ, ומאחור זרוע אלומיניום עם מערכת לינקים ובולם WP פקטורי מסוג TRAX, עם מהלך גלגל של 300 מ"מ. הדיסק הקדמי הוא של ברמבו בקוטר 300 מ"מ, בסיס הגלגלים באורך 1,505 מ"מ, גובה המושב 970 מ"מ, מרווח הגחון 355 מ"מ, מיכלי הדלק בנפח כולל של 32 ליטר, והמשקל עומד על 135 ק"ג.
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. על קו הזינוק יעמדו, נכון לעכשיו, 158 רוכבים.
לאחר ש-6 פעמים אלוף העולם בפורמולה 1, לואיס המילטון, ו-9 פעמים אלוף MotoGP, ולנטינו רוסי האגדי, ערכו מפגש החלפת כלים במסלול ולנסיה, אנו יכולים לראות איך המילטון, מאסטר בתחומו, יודע גם לתת גז על אופנוע.
בחסות יצרנית משקאות האנרגיה מונסטר, נפגשו שתי אגדות חיות – כל אחד בתחומו – על-מנת לארוך מפגש החלפה: ולנטינו רוסי נהג במרצדס W08 מעונת 2017 של לואיס המילטון, ואילו הבריטי רכב על הימאהה YZF-M1 של רוסי, אותו אופנוע עליו התחרה האיטלקי בסבב האחרון של העונה החולפת. קוריוז קטן: המילטון ספק החליק ספק התרסק עם הימאהה במהלך היום, אך זה לא מנע ממנו להמשיך את היום.
