קטגוריה: ספורט

MotoGP חרז: באולינג דה לה חרז
חרז הוא הסבב שבאופן מסורתי פותח את סדרת המרוצים על אדמת אירופה – לב ליבו של מרוץ האליפות בקטגוריה הבכירה.

מזג אוויר בהיר ושמשי גורם לאספלט של חרז לרתוח מעט, כשבעת הדירוג והמרוץ טמפרטורת המסלול מעל 40 מעלות והשיא במקצה הדירוג Q2 עם 44 מעלות צלזיוס. רוכבי המפעל של הונדה מסתדרים היטב עם המסלול, רוכבי דוקאטי באופן סביר, בעוד רוסי את ויניאלס מגלים שוב שעל מסלול רותח לימאהה YZR-M1 יש בעיות אחיזה משמעותיות.

מרקז – מתרסק באימונים ומוצא את הקצה

באימונים היה זה מרקז שנראה המהיר ביותר, אבל בצמוד לו הצטופפו רבים וביניהם פדרוסה וקראטשלאו על ההונדה, לורנזו על הדוקאטי GP18, וגם יאנונה ורינס על גבי הסוזוקי GSR-RR. מרקז, כדרכו בקודש, מתרסק 3 פעמים באימונים בדרכו למצוא את קצה מעטפת הביצועים של ה- RCV213V וצמיגי מישלין. כל רוכב מצא צמיגים מתאימים לאופנוע ולסגנון הרכיבה שלו, החל ממרקז האגרסיבי שבחר צמיגים קשים מלפנים ומאחור, דרך רוכבי ימאהה שרכבו על צמיגים בדרגת קושי בינונית, ועד לורנזו שהימר על צמיג קדמי רך. בשבת בבוקר, באימון חופשי 3, מארק מרקז שובר את שיא המסלול כשהוא עוצר את השעון על 1:37.702 דק'.

דובי וויניאלס שהתקשו מעט באימונים צולחים שניהם את מקצה הדירוג Q1. בדירוג מרקז מתקשה לשמור על הקצב מהבוקר, מאבד זמן רב במקטע האחרון ומדורג חמישי. מנגד, קראטשלאו על אופנוע זהה מבריק לכל אורך מקצה הדירוג כשהוא משפר את זמנו שוב ושוב. קאל קראטשלאו על גבי ההונדה RCV213V הרשמי של קבוצת LCR זוכה בפול פוזישן כשהוא שובר את שיאו של מרקז מהבוקר עם 1:37.653 דקות להקפה. פדרוסה מדורג שני, וכרגיל זרקו והימאהה מהעונה שעברה נותנים בראש לרוסי את ויניאלס, כשהם מזנקים מהמקום השלישי. לורנזו רביעי, דובי שמיני ורוסי את ויניאלס מתקשים עם מקום עשירי ואחד עשר בהתאמה.

לורנזו מתרסק, דוביציוזו עושה באולינג

זינוק. לורנזו מזנק נפלא מרביעי להובלה. קראטשלאו נסוג לרביעי כשפדרוסה, זרקו ומרקז שומרים על המיקום מהגריד. רוסי וויניאלס מתקדמים מקום אחד בלבד ודובי נותר במקום השמיני. לורנזו מנצל היטב את הצמיג הרך מלפנים ומוביל את המרוץ. אחריו מסתדרת רכבת של שישה רוכבים, כשמרקז שני ואחריו פדרוסה, זרקו, קראטשלאו, דובי ורינס.

הטמפרטורה הגבוהה בחרז מתחילה לגבות קורבנות. ראשון מרוכבי החוד להתרסק הוא אלכס רינס על גבי הסוזוקי GSR-RR – בפעם השלישית בארבעה מרוצים. אחריו היה זה קאל קראטשלאו על גבי ההונדה של קבוצת LCR. דובי, שנעזר בהתרסקויות של רינס וקראשטלאו, מתקדם לרביעי ואז לשלישי על חשבון פדרוסה.

רוסי – לא מוצא

בחוד נאבקים לורנזו, מרקז, דובי ופדרוסה. בודד במקום הרביעי נמצא יוהאן זרקו על גבי הימאהה של קבוצת טק-3. על המקום החמישי נאבקים יאנונה, פטרוצ'י, רוסי ומילר. מאבריק ויניאלס נאבק כתף אל כתף במקום ה-12 עם רוכבים שאליהם אינו רגיל כמו פרנקו מורבידלי, אלוף ה-Moto2, וברדלי סמית' על גבי הק.ט.מ, כשהוא במרוץ על חוזה לעונת 2019.

מרקז, שהתרסק שלוש פעמים באימונים, רכב זהיר במקום השני עד שבהקפה השמינית הוא נכנס ללורנזו בפנימי בפנייה 13 והאחרונה. מרקז כמעט ומתרסק כשהוא חולף דרך שאריות חצץ ואבק שמשאיר ההונדה המרוסק של תומאס לוטי מקבוצת מארק VDS. הוא משאיר אחריו פס שחור ארוך כשהוא מחליק את האחורי מרקז סטייל, ומכאן ואילך מרקז פותח גז עד לקו הסיום. מאחור, דובי במקום השלישי רואה את מרקז נעלם כשלורנזו במקום השני מונע ממנו עקיפה שוב ושוב. צמוד לדובי ברביעי רוכב מאיים פדרוסה.

וגם לא ויניאלס

דובי, שמתוסכל מלורנזו, מנסה עקיפה כאן וכאן ושם, עד ל'באולינג דה לה חרז' בפנייה 6, שמונה הקפות לתום המרוץ: דובי טס לפנייה בקו פנימי משל לורנזו, בולם מאוחר ויוצא רחב. לורנזו, שרוכב בקווים רחבים, מהדק את הקו בניסיון למנוע מדובי עקיפה מוצלחת ומתנגש בפדרוסה, שרוכב בקו הפנימי ביותר. פדרוסה עולה להיי-סייד, האופנוע המעופף של פדרוסה פוגע ומפיל את לורנזו, שבתורו פוגע ומפיל את דובי.

זרקו שהיה בחמישי מתקדם למקום השני, שש שניות אחרי מרקז. מאחור, לפתע, המאבק בין יאנונה, פטרוצ'י, רוסי ומילר הופך למאבק על המקום השלישי והאחרון בפודיום. רוסי מצליח לנער את מילר, מעלה את הקצב ומנסה להיצמד לפטרוצ'י ויאנונה. זה האחרון רוכב היטב ומגן על המקום השלישי. פעם שנייה ברציפות ליאנונה ונראה שסוף סוף יאנונה פורח בסוזוקי.

זרקו, לעומת זאת, על הגל

טבלת האליפות מתהפכת. דובי, שהוביל את טבלת האליפות, עוזב את חרז ללא נקודות. קראטשלאו, מרוץ שני ברציפות, ללא נקודות.

מרקז מנצח בפעם השנייה ברציפות, והוא רוכב על אופנוע שעובד לטובתו. מתחריו הישירים בקשיים, כשויניאלס מפגר ב-20 נקודות, דובי מפגר ב-24 נקודות ורוסי ב-30 נקודות.

רוסי גם משלים 40,000 ק"מ של רכיבת מרוצים בפול גז, שזה כמו היקף כדור הארץ, אבל מרקז הוא זה מקבע את אחיזתו במרוץ לאליפות 2018.

וגם יאנונה על הסוזוקי

ניפגש בלה-מאן.

תוצאות הסבב הרביעי, חרז
1. מארק מרקז
2. יוהאן זרקו
3. אנדראה יאנונה
4. דנילו פטרוצ'י
5. ולנטינו רוסי
טבלת האליפות לאחר הסבב הרביעי
1. מארק מרקז, הונדה, 70 נק'
2. יוהאן זרקו, ימאהה, 58 נק'
3. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 50 נק'
4. אנדראה יאנונה, סוזוקי, 47 נק'
5. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 46 נק'
6. ולנטינו רוסי, ימאהה, 40 נק'
7 במאי 2018
אליפות אספלט חדשה: פירלי קאפ ישראל

עם התפתחות מסלולי האספלט בישראל והקמת מסלולים נוספים, מתפתחת גם סצנת רכיבת המסלול בישראל. ביום שישי האחרון התקיים הסבב הראשון של 'אליפות הגביע הישראל י' – אליפות חדשה של עמותת מסלול, המפיקה של אליפות ישראל בסופרבייק, המיועדת לחובבים ולבעלי אופנועי כביש מכל המינים, ואתמול הוכרזה אליפות חדשה – 'פירלי קאפ' – אליפות שמגדילה את מספר ליגות האספלט בישראל ל-3.

האליפות החדשה, שאותה מממנת בכבדות חברת 'תמיג' – יבואנית צמיגי פירלי ומצלר לישראל, בגיבוי מלא של פירלי העולמית, היא יוזמה פרטית של עמותת אייפקס, כשלראשונה בישראל יתקיימו מרוצים שלא תחת המטרייה של התאחדות הספורט המוטורי, אולם תחת הרגולציה של הרשות לנהיגה ספורטיבית בהתאם לחוק הספורט המוטורי, ועם פוליסת ביטוח חדשה שאותה רכש מיקי יוחאי, הבעלים של מסלול פצאל. המגעים בין הגורמים מתקיימים כבר חודשים ארוכים, וכעת נסגרו הפרטים האחרונים וכאמור יצאה ההכרזה הרשמית.

מסלול פצאל (צילום: לנה טאובס)

אליפות פירלי קאפ תכלול 5 קטגוריות: סופרבייק 1,000 סמ"ק, סופרספורט 600 סמ"ק, סופרספורט 300 סמ"ק, ושתי קטגוריות פתוחות – קטגוריה מעורבת 1,000 ו-600 סמ"ק וקטגוריית 300 סמ"ק. נכון לעכשיו הסבבים כולם יתקיימו במסלול פצאל שבבקעת הירדן, אם כי במידה והעלויות יימצאו כהגיוניות, יתקיימו סבבי מרוצים גם במסלול שדה-תימן.

בחודש יוני הקרוב מתוכנן יום מדידת זמנים לקטגוריות השונות במסלול פצאל. לפי הזמנים יחולקו הרוכבים בין הקטגוריות המקצועיות לבין הפתוחות, כשהמובילים בכל קטגוריה יזכו למימון מלא של צמיגי פירלי (מדגם סופרקורסה SC) לפתיחת עונת המרוצים בחודש ספטמבר. שאר הרוכבים שישתתפו בסדרה יזכו להנחות משמעותיות מאוד על צמיגי פירלי וישלמו כמחצית ממחירי השוק הנהוגים. כאמור, הסבסוד מגיע מיבואנית פירלי המקומית ובגיבוי מלא של היצרנית.

בסיום עונת 2018, שבה מתוכננים לפחות 3 סבבים, יוכרז אלוף האלופים – הרוכב שזכה מקסימום נקודות ליגה, והוא יטוס לסבב של הסופרבייק העולמי, יקבל אופנוע תחרותי וישתתף כוויילד-קארד במקצי החימום והדירוג. במידה וזמן הדירוג שלו יהיה בטווח המאושר, הוא גם יתחרה בסבב הסופרספורט העולמי.

מעמותת אייפקס נמסר כי הם שמחים ונרגשים להכריז על אליפות פירלי קאפ החדשה, וכי האליפות תחרוט על דגלה מקצועיות, היצמדות לתקנות בינלאומיות וחוקה קשיחה.

תחום האספלט בישראל מתפתח בקצב אדיר, ואנחנו נהיה שם כדי לעדכן.

6 במאי 2018
ענפים בעולם: מרוצי סיבולת

מה זה?

סיבולת היא סדרת מרוצים ארוכי טווח בינלאומיים במסלולי אספלט, שאורכת – לפי חוקי הפדרציה העולמית FIM)) – 8, 12 או 24 שעות. בסוף המאה ה-19, מיד אחרי שהמציאו בכלל את הדו-גלגלי ועוד לפני שהוקמו מסלולים, מרוצים אלו נערכו על כבישים ציבוריים בין ערים ומדינות. הענף, ששילב מכוניות ואופנועים ביחד, משך הרבה עניין והרבה תאונות. מהר מאוד עברו למערכות כבישים שחסומים לציבור הרחב, וברגע שהוקמו מסלולים, המרוצים עברו אליהם. מסלול הבול ד'ור (Bol d’Or) בצרפת מארח עד היום מרוצי סיבולת מאז התחיל בשנת 1922.

זינוק למרוץ סיבולת (לה מאן)

בשנת 1960 הפדרציה העולמית החלה את סדרת מרוצי הסיבולת שכללה ארבעה מרוצים באירופה. בשנות ה-80 התחרות הורחבה לעשרה סבבים בעולם. העלויות הגבוהות ליצרנים ולרוכבים בשילוב חוסר עניין של הקהל צמצמו בהדרגה את הסדרה לחמישה סבבים שנהוגים כיום – מתוכם רק שניים של 24 שעות (בול ד'ור ולה מאן) ושלושה של 8 שעות (סלובקיה-רינג, אוסצ'רלבן בגרמניה וסוזוקה ביפן).

ישנן שתי קטגוריות של אופנועים: פורמולה שמיועדת לאופנועי מסלול יורקי אש וסופרסטוק שמאפשרת שיפורים מינימליים. בשתי הקטגוריות מדובר על אופנועי ספורט בנפח 1,000 סמ"ק (3 או 4 צילינדרים) או 1,200 סמ"ק (עם 2 צילינדרים). המנצחים בסוף העונה הם הרוכבים, הקבוצות והיצרנים.

כושר גופני וריכוז ברמות גבוהות

כל קבוצה מורכבת משלושה רוכבים שמתחלפים ביניהם. מטרת הרוכבים היא לשמר מהירות מקסימלית לאורך כל חלק הרכיבה שלהם, ללא טעויות וללא תקלות. הריכוז והכושר הגופני והמנטלי הנדרשים בכדי לשרוד בהצלחה מרוץ סיבולת הם פנומנליים. רק תחשבו על שימור הקצב בשעות הלילה הקטנות, תחת תאורת המסלול. צוותי הסיוע של הקבוצות הם גם ברמה הגבוהה ביותר בכדי לתדלק, להחליף ולתקן כל דבר בפרק זמן מינימלי ככל האפשר.

בישראל

עד כה ציינו את הקטגוריה הגבוהה ביותר בעולם הסיבולת. ברחבי העולם קיימות גרסאות מקומיות של מרוצי סיבולת בני שעתיים, ארבע שעות ויותר. אגב, גם בתחום מרוצי השטח זה מוכר ומקובל בצורה של אנדורו או מוטוקרוס. זה בהחלט מתאים למדינת ישראל, ואנחנו בטוחים שעוד נזכה לראות כאן מרוץ בודד או סדרת מרוצי סיבולת כזו או אחרת.

29 באפריל 2018
MotoGP אוסטין: הנקמה השקטה של מרקז
עד ליציאה מהפנייה הראשונה באוסטין שבטקסס, מרבית העניין בסוף שבוע התרכז בעונש של שלושה מקומות בזינוק למארק מרקז, לאחר ששייט עם ההונדה RCV213V הרשמי על קו המרוץ במקצה הדירוג הקובע Q2 והפריע למאבריק ויניאלס בניסיון לקבוע הקפה מהירה על הימאהה YZR-M1 של קבוצת מוביסטאר.

מרקז היה המהיר ביותר בכל המקצים פרט לאימון החופשי השני שבו הקדים אנדראה יאנונה על הסוזוקי GSX-RR בחמישים אלפיות השנייה. את מרבית האימון החופשי השני מרקז מבצע על צמיג אחורי משומש, וחמישים אלפיות צריכות להטריד בעיקר את מתחריו. אחרי מרקז רודפים יאנונה וויניאלס. הראשון שומע שמועות על לורנזו ממיורקה שעתיד לשבת באוכף ה-GSX-RR שלו ב-2019, והאחרון מבקש מראש הצוות שלו, רמון פורקדה, לנטרל מעט את האלקטרוניקה ולקבל חיבור ישיר בין המוח, יד ימין והצמיג האחורי של ה-YZR-M1.

מרקז היה המהיר ביותר באוסטין

במקצה הדירוג הקובע Q2 מרקז מתרסק בלואו-סייד, רץ לפיטס, ועם אופנוע מספר 2 עוצר את השעון על 2:03.658 דקות. אחריו מסתדרים ויניאלס ויאנונה בשורה הראשונה, וזרקו, רוסי ולורנזו בשורה השנייה. קראטשלאו, דובי ופדרוסה בשורה השלישית, ופטרוצ'י סוגר את העשירייה הראשונה. מרקז, כאמור, נענש ומזנק מהמקום הרביעי, וכך ויניאלס בפול פוזישן ואחריו יאנונה וזרקו.

הקפת היכרות אחת לכולם, ורק לורנזו על השור האדום המשתולל של דוקאטי עושה שתיים לאחר שהדוקאטי מאיים להעיף אותו עוד לפני הזינוק.

יאנונה – פודיום ראשון עם סוזוקי

מזנקים. מרקז משתחל בין רוכבי השורה הראשונה היישר אל המקום השני אחרי יאנונה והסוזוקי. בפנייה 12 של ההקפה הראשונה מרקז צולל אל מתחת ליאנונה ומוביל. יאנונה מרגיש חם על הסוזוקי ומחליט לאתגר את מרקז למשך מספר הקפות. שתיים וחצי הקפות לתוך המרוץ ויאנונה מצליח בקושי לרסן את אופנוע על הבאמפ הנוראי בפנייה 10, צולל אל מתחת למרקז כשהוא בולם מאוחר לפנייה 11, ויוצא רחב. מרקז שומר על קו המרוץ, ובשלווה מוחלטת כמו קטר על פסים משוגעים פותח פער שמגיע בשיאו ל 7.684 שניות.

מאחור יהיו אלה צמד רוכבי ימאהה מפעל, ויניאלס ורוסי, שייצמדו ליאנונה. ויניאלס משאיר את יאנונה מאחור עם בלוק-פס קלאסי בפנייה 1. מנגד, רוסי, שמצליח להיצמד ליאנונה בחלקו הראשון של המרוץ, לא עומד בקצב ומאפשר ליאנונה מקום שלישי ופודיום ראשון מאז דוקאטי וולנסיה 2016.

ויניאלס – מתחיל להתחבר

קראטשלאו, הבריטי הראשון מאז בארי שין להוביל את טבלת האליפות ב-MotoGP, היה צריך לסיים במקום החמישי על מנת להוביל את הטבלה גם בזינוק בחרז. קראטשלאו, שסבל באוסטין והתקשה במרוץ עצמו כשה-RCV213V שלו מזהיר אותו מספר פעמים, מתרסק בלואו-סייד בפנייה האחרונה, חוזר להתחרות במקום ה-22 ומסיים במקום ה-19 עם אפס נקודות.

חורחה לורנזו חווה עוד מרוץ קשה על גבי הדוקאטי GP18 של קבוצת המפעל. הוא מזנק שישי, אבל חוטף בראש מטיטו רבאט וג'ק מילר על הדוקאטים של העונה שעברה, וגם מאלייש אספרגרו על גבי האפריליה RSGP, ומסיים במקום ה-11.

לורנזו – פחות

דוביציוזו, כמו בארגנטינה, מוציא דבש מלימונים ומצליח להכניע את יוהאן זרקו על גבי הימאהה של קבוצת טק-3 במאבק על המקום החמישי. הנקודות שדובי אוסף באוסטין ובארגנטינה, יחד עם הניצחון בקטאר, מאפשרות לו להקדים בנקודה בודדת את מרקז בטבלת האליפות.

אחרון חביב, פדרוסה שרכב על ההונדה RCV213 שלו עם יד ימין שבורה, מסיים במקום השביעי המדהים בכל קנה מידה.

דוביציוזו – מוציא דבש מלימונים

בצד השמח של טבלת האליפות אנו מוצאים את דובי, מרקז וויניאלס. דובי אמנם מוביל את הטבלה, אבל מרקז נראה נפלא על ההונדה של 2018 וויניאלס נראה כמי שמצא את הימאהה שלו מחדש. גם זרקו וקראטשלאו מאושרים עם 38 נקודות – רק 8 נקודות אחרי דובי.

בצד הבינוני מצטופפים פנים מוכרות בדמות יאנונה, רוסי, פטרוצ'י ופדרוסה, ופנים חדשות בדמות מילר, רבאט ורינס.

בצד העצוב של טבלת האליפות עומד בודד וגלמוד חורחה לורנזו וה-GP18 הרשמי של קבוצת המפעל של דוקאטי.

רוסי – רביעי ושמח

בעוד שבועיים, ביום ראשון בשעה 15:00, יזנקו הרוכבים למרוץ הראשון באירופה – בחרז שבספרד. אנחנו במקומכם היינו מקצרים מעט את יום העבודה.

תוצאות הסבב השלישי – אמריקאס
1. מארק מרקז
2. מאבריק ויניאלס
3. אנדראה יאנונה
4. ולנטינו רוסי
5. אנדראה דוביציוזו
טבלת האליפות לאחר הסבב השלישי
1. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 46 נק'
2. מארק מרקז, הונדה, 45 נק'
3. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 41 נק'
4. קאל קראטשלאו, הונדה, 38 נק'
5. יוהאן זרקו, ימאהה, 38 נק'
23 באפריל 2018
ענפים בעולם: טריאל

מה זה?

הארד-קור של עולם מרוצי האופנועים. הרעיון הוא מעבר מסלול מכשולים קיצוניים – טבעיים בגרסה החיצונית ומלאכותיים בגרסת הפנים. הניקוד נקבע בעזרת שופט צמוד, שמעניש בנקודה על כל הורדת רגל, דימום מנוע, יציאה מהמסלול המסומן או נסיגה לאחור עם האופנוע. המנצח הוא זה שחטף הכי פחות נקודות עונשין. במקרה של שוויון נקודות מסתמכים על הזמנים שנדרשו לביצוע המסלול. בקטגוריות המקצועיות נמצא גם נתב – חבר קבוצה שמלווה מקרוב ומנתב את הרוכב בציר הנכון.

האופנועים קלי משקל ומינימליסטיים לחלוטין. אין להם מושבים משום שהרוכבים נמצאים תמידית במצב עמידה, מהלך המתלים קצרצר. הענף אינו מבוסס על כוח או מהירות, ולכן האופנועים, בעלי צילנדר אחד – שתיים או ארבע פעימות, הינם בנפחים של 300-250 סמ"ק, ומכוונים למומנט מרבי ויצירת אחיזה. על האופנוע להיות גם קליל לתמרון ותפעול. מיכל הדלק לדוגמה, שמכיל פחות מ-3 ליטרים, בנוי בצורה של 'U' כדי לאפשר מרכז כובד נמוך וסימטרי.

מכשולים טבעיים בחוץ

יצרנים בולטים בתחום הם גאס גאס, בטא, שרקו, סקורפה, אוסה ועוד. לאחרונה התבשרנו על קטגוריה חדשה של ה-FIM לטריאל חשמלי, שמכניס אותנו לעידן חדש.

לא מעט רוכבי שטח התחילו את הקריירה – בגילאים חד-ספרתיים כמובן – בעולם הזה. מהרוכב נדרשות יכולות-על של שיווי משקל, איזון, שליטת מצערת ומכלולים, תזמון, תכנון, או בקיצור – טכניקה מושחזת ומחודדת. האלוף הטרי של הסופראנדורו, קודי ווב, התמקצע בעולם הטריאל לפני שעבר לעולם האנדורו. שמות עבר מפורסמים כוללים את חורדי טארס הספרדי שזכה בשבע אליפויות עולם (ועוד תשע אליפויות מקומיות) בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. דאגי למפקין הבריטי (בתמונה בראש הידיעה), שבא משושלת מכובדת של רוכבי טריאל, זכה בסוף שנות ה-90 בחמש אליפויות עולם רצופות של האולמות (Indoor) ושבע אליפויות רצופות באליפות העולם של החוץ (Outdoor). השם החם של תקופתנו הוא טוני באו הקטלוני בן ה-31, שמחזיק ב-11 אליפויות חוץ ומספר זהה של אליפויות פנים – כולן מקבילות, רצופות ועדכניות (2017-2007)!

ומכשולים מלאכותיים בפנים

ישראל

למרות שיש דגמי טריאל למספר יבואנים, קהילת הטריאל בישראל מחתרתית למדי ונחבאת אל הכלים, ואין עדיין תחרויות מסודרות בתחום. כנראה שיש בזה משהו שלא מצליח לדבר אל חזירי הגז הטיפוסיים. יחד עם זאת, התחום, שעדיין נמצא בחיתוליו בישראל, נמצא בעלייה, ועם התנופה שבה הוא נמצא הרמה עולה ובעתיד יהיו גם תחרויות מסודרות.

צפו בתקציר אליפות העולם 2018:

22 באפריל 2018
אליפות ישראל במוטוקרוס – סבב 2, וינגייט

אם יבקשו מאיתנו למנות דבר חיובי אחד שנבע מחוק הספורט המוטורי – הוא יהיה ללא ספק הכניסה המסיבית של ילדים ונערים לספורט המוטורי הישראלי, מגמה שעשויה לפתח בישראל בסיס רחב של דור המשך, שבעשורים הקרובים תיקח את הספורט המוטורי הישראלי אל המקום שבו הוא צריך להיות. הסבב השני בעונת 2018 של אליפות ישראל במוטוקרוס הוכיח את זה מעל לכל ספק; מתוך 82 מתחרים שהשתתפו במרוץ – כמחצית היו ילדים ונערים. יותר מזה – 12 מהם התחרו בקטגורית הסופר-ג׳וניורס שמיועדת לילדים מגיל 8 עד 11.

על קו הזינוק…

אז מה היה בסבב השני?

קטגוריה מקצועית MX1

במקצה הראשון קרב ענקים בין שחר בלולו על גבי ההונדה CRF450R לבין דור עטיה על גבי ימאהה YZ450F, כשבסיומו דור עטיה במקום הראשון ושחר בלולו בשני.

במקצה השני דור עטיה מתרסק, חוזר למסלול, מתרסק שוב באותה הנקודה ולא מסיים את המרוץ, ובכך מפנה את המקום השני לאליקו אוחנה (ימאהה YZ250F) ואת השלישי לזיו כרמי (ק.ט.מ 250EXC).

קטגוריה מקצועית MX2

מרוץ מעניין בין רוכבים ותיקים ומובילים כמו דן מיה (קוואסאקי KX-F250) ורוני רגף (הונדה CRF250R) לבין נערים שעלו השנה מקטגוריית הרוקי'ז, חלקם עוד לא בני 15 – סוף סלע (ק.ט.מ SX125), איתי דוב (ק.ט.מ SX-F250), גיא דוברובסקי (ימאהה YZ125), הראל מלמן (ק.ט.מ SX125) ושגיא צרפתי (ימאהה YZ250F).

במקצה הראשון דן מיה הוביל, סלע זינק שלישי ונתן הופעה יפה אבל סיים רביעי עקב נפילה, שגיא צרפתי הגיע שני, ובמקום השלישי דוד פורמנוב (הונדה CRF250R).

במקצה השני דן מיה הגיע ראשון, סלע שני וצרפתי במקום השלישי.

קטגוריה מקצועית פתוחה

בשני המקצים גיא אליתים (קוואסאקי KX-F250) היה צמוד לאריאל דדיה (ימאהה YZ250F), ובשני המקצים דדיה לקח את המקום הראשון ואליתים את המקום השני. במקצה הראשון אוהד תמיר (הוסקוורנה FC350) הגיע למקום השלישי ובמקצה השני מוטי אלקיים (ימאהה YZ250F).

קטגורית רוקיז

קטגוריית הנוער, הילדים שגדלו ועברו לאופנועים בגודל מלא.

במקצה הראשון גיל זרקו (ימאהה YZ125) עוקף את כולם בכמעט הקפה שלמה וזוכה במקום הראשון בקלות. אחריו מגיעים הוד ויינשטיין (ימאהה YZ250F) ויהלי דנון (הוסקוורנה TC125).

במקצה השני זרקו התרסק, ירד למקום השישי, התאושש ועקף את כולם בחזרה למקום הראשון. גם במקצה השני ויינשטיין ודנון שרכבו יפה מגיעים למקומות השני והשלישי בהתאמה.

ג׳וניורס – ילדים בגילאים 15-11

מרוץ מעניין עם הרבה חילופי הובלה ועקיפות שהשאירו את הקהל במתח, והניצחון לא היה ודאי עד לסיום. שי ספקטור (ק.ט.מ SX85) הציג רכיבה מרשימה והגיע במקום הראשון בשני המקצים. כמעט פעמיים עקף אותו גלב פורמנוב, שרוכב על אופנוע 4 פעימות ייחודי לקטגוריה – הונדה CRF150. במקום השלישי ניב סבן (הוסקוורנה TC85).

סופר ג׳וניורס – ילדים בגילאים 11-8

קרבות צמודים עם מסלול עמוס ב-12 רוכבים, ושליטה מוחלטת של בן אלמגור (ק.ט.מ SX65) בשני המקצים. אופיר צמח (הוסקוורנה TC65) שני, אוראן אוחנה (ק.ט.מ SX65) ושי אשכנזי (ק.ט.מ SX65) נלחמים ביניהם על המקום השלישי בשני המקצים, כבשניהם אוראן אוחנה לוקח את המקום השלישי.

סניורים

רמי ברנס (ימאהה YZ250F) ומאור אברהם (ימאהה YZ250F) נלחמו על המקום הראשון, במקצה השני ברנס הוביל אבל בשני המקצים אברהם מסיים במקום הראשון. במקצה הראשון יריב לוי (ימאהה YZ250F) סיים שלישי, אבל במקצה השני הוא פורק את הכתף ומפנה את המקום השלישי לאברהים אל חמידי (קוואסאקי KX-F450) .

נשים (נערות)

רן יוחאי (הוסקוורנה TC125) מובילה ללא עוררין. הקטגוריה מוזנקת יחד עם קטגורית הסניורים, ורן עוקפת לא רק את הנשים אלא מגיעה שנייה בכללי אחרי מאור אברהם. נועה כהן (ימאהה YZ125) שמגיעה שנייה ודנה פרדר (ק.ט.מ SX125) שלישית רוכבות יפה וללא טעויות.

15 באפריל 2018
ענפים בעולם: סופראנדורו

מה זה?

ענף מוכר יותר בשם אנדורוקרוס, ובגרסת אליפות העולם – סופראנדורו. הרעיון נולד באירופה בתחילת שנות ה-2000 על-ידי מארגן תחרויות טריאל. הרעיון היה לקחת את האלמנטים של טריאל, ולשלב אופנועי אנדורו. המתארים לתחרויות הם אולמות הוקי או כדורסל, כלומר צרים וצפופים (וזולים יותר יחסית להפקה). הרוכבים מתמודדים עם מסלול שמשלב קורות עץ, בריכות סלעים, בורות מים, קפיצות גדולות, צמיגים ענקיים, בוץ, חול ועוד. מכשולים טבעיים בתוך סביבה מלאכותית. בשנת 2004 נוסדה הגרסה האמריקאית, ושלוש שנים לאחר מכן הפכה לאליפות מסודרת ויוקרתית. מאחורי זה מסתתר הגיון מסחרי, שזיהה את דלדול הצופים במרוצי אנדורו המאפשרים להם לראות מקטעים בודדים, וגם אז רק רוכב אחד בכל פעם. המארגנים אפשרו לצופה הממוצע לשבת על כיסא, תחת קורת גג, עם בירה ונקניקייה ביד, ולראות את כל האקשן.

אליפות העולם

בסוף מרץ האחרון הסתיימה עונת 2018 של אליפות העולם (כאמור, ליגת הסופראנדורו). האליפות מכילה 5 סבבים, כשכל סבב משלב שלוש תחרויות. המנצח שלקח את כל הקופה השנה היה האמריקאי קודי ווב על ק.ט.מ 350EXC-F, שלקח את התואר מאלוף השנתיים האחרונות קולטון האקר, גם כן אמריקאי, מקבוצת הוסקוורנה. האליפות מושכת את היצרנים הגדולים ששולחים את התותחים המוכרים בתחום. שימו לב לשמות שהתחרו השנה: טדי בלזוסיאק (רוכב פולני עתור תארים שזכה באינסוף תארים בעולם השטח ובאליפות העולם שש שנים ברציפות), בילי בולט, ג'וני ווקר, אלפרדו גומז, דיוויד נייט ועוד.

המרוצים נראים לעתים כמשחק פוטבול ולא כמרוץ אופנועים, וזה גם סוד הקסם שלו. ענף מאוד אגרסיבי, פיזי, חכם. אין לדעת מי ינצח כי גם המובילים נופלים, מתרסקים ושוברים בכל רגע נתון. עוד דבר מעניין הוא השילוב של שתי פעימות וארבע פעימות באותו השדה – אומנם יותר על פי החלטת יצרן מאשר רוכב, אך אין רגע שאפשר להגיד שהאחד טוב יותר מהשני.

אליפות ישראל

אין. חוץ ממספר מצומצם של מסלולים פיראטיים אין משהו מסודר, למעט מרוץ בודד שנערך לפני כ-6 שנים.

צפו בתקציר מהסבב האחרון שנערך בשבדיה וראו מה אנחנו מפסידים:

10 באפריל 2018
MotoGP ארגנטינה: מרקז משתולל
45 שניות של זרזיף מעט לפני הקפת ההיכרות מוכרז מרוץ רטוב. 5 דקות לזינוק וכל הרוכבים פרט לג'ק מילר, שהימר על סליקס, בעמדת הפול, נוטשים את הגריד להחליף לצמיגי סליקס. הזינוק נדחה ומנהלת המרוץ חופרת בספר החוקים. התקנה, שנקבעה אחרי הזינוק הפרוע של כמעט 20 רוכבים מהפיט ליין בסקסנרינג 2014, קובעת שרוכב שלא יוצא להקפת החימום מעמדת הזינוק שלו יזנק מקצה הגריד. אבל מה עושים כשכל הרוכבים פרט לאחד נדרשים לזנק אחרונים? מסדרים אותם הפוך מקצה הגריד קדימה, כשהרוכב היחידי שמזנק ממקומו הוא ג'ק מילר על גבי הדוקאטי של קבוצת אלמה-פרמאק, שבהימור צל"ש או טר"ש זוכה בעמדת הפול במקצה הדירוג הקובע כשהוא רוכב על סליקס במסלול לח ברובו ורטוב בחלקו.

מרקז, מה אתה עושה?!

מארק מרקז על גבי ההונדה RCV213V היה מהיר כשד לכל אורך האימונים ביבש וברטוב, והוביל את כולם פרט לאימון חופשי 1 בפער ניכר. מי שהתקשו היו שלושת רוכבי דוקאטי GP18 – דובי, לורנזו ופטרוצ'י – שנאלצו לעמול במקצה הדירוג Q1 כשרק דובי מצליח לצלוח למקצה הדירוג הקובע. לורנזו מזנק מהמקום ה-14, ויניאלס ורוסי התקשו ברטוב ודורגו 9 ו-11 בהתאמה, וביניהם חוצץ קאל קראטשלאו על ההונדה RCV213V ברמת המפעל של קבוצת LCR. תנאי המסלול אפשרו לטיטו רבאט על הדוקאטי של אווינטיה ולאלכס רינס על הסוזוקי GSX-RR לזנק רביעי וחמישי. מרקז היה הראשון לבדוק סליקס ולחזור בו, מצליח לדרג רק במקום השישי.

עיכוב של 20 דקות ונוהל זינוק מהיר. הגריד מסתדר כשמילר במקומו ואז שאר הרוכבים ארבע שורות אחריו. מרקז חונק את המנוע ומדומם, מניע בדחיפה עצמית, מקבל הנחיה לזנק מהפיט-ליין ושב למקומו על הגריד – כשהוא רוכב בניגוד לכיוון הנסיעה.

רינס, זרקו וקראטשלאו; בסוף הסדר יתהפך

מזנקים. מילר בחוד ואחריו פדרוסה ומרקז, כשמרקז נכנס בכוח לפדרוסה בקו הפנימי בפנייה 9 ועובר למקום השני. חולפות 4 פניות נוספות ופדרוסה משאיר סדק לזרקו ולימאהה YZR-M1 של טק-3. לזרקו לא משאירים סדק, אבל הסדק צר מלהכיל 2 אופנועים ופדרוסה נדחף לפס רטוב במסלול ועולה להיי-סייד עוד בטרם סיים הקפה בודדת.

חולפות 4 הקפות ומרקז נענש על סירובו לזנק מהפיט-ליין ועל כך שרכב נגד הכיוון במעבר בפיט-ליין. מרקז חולף במהירות מבוקרת מחשב דרך הפיט-ליין, ובעודו חולף על פני התאים של כל רוכבי ה-MotoGP מרה שחורה עוטפת אותו ודם ממלא את עיניו. מרקז נענש פעם שנייה – הוא נדרש לסגת מקום לאחור כשהוא מתנגש באלייש אספרגרו על גבי ה-RSGP של אפריליה בניסיון עקיפה. מרקז, שמהיר כשד משאר השדה, צפוי לסיים במקום החמישי. אבל אותה עננה ודם בעיניים גורמים למרקז לרכוב באופן מסוכן וחסר אחריות, אפילו שלאור המהירות וקצב הרכיבה שלו הוא יכול להשחיל ברוגע את כל הרוכבים פרט לרביעיית החוד – קראטשלאו, זרקו, רינס ומילר.

רוסי – בלי נקודות

השיא מגיע לקראת סוף המרוץ, כשמרקז מתנגש ברוסי מאחור בפנייה 13. רוסי בהטיה נדחף לדשא שבצדי המסלול ומתרסק. הוא חוזר למרוץ ומסיים במקום ה-19. מרקז מנגד עוד מצליח לצוד את ויניאלס בפנייה האחרונה ולסיים חמישי. על העקיפה המסוכנת של רוסי מרקז נענש פעם שלישית על רכיבה מסוכנת וחסרת אחריות ב-30 שניות ומדורג במרוץ במקום ה-18 וללא נקודות.

לטעמנו, דגל שחור – פסילה מוחלטת מהמרוץ בארגנטינה ועונש במיקום לזינוק באוסטין, הולמים יותר את המרוץ של מרקז בטרמס דה ריו הונדו.

מרקז – דגל שחור!

בחוד היו אלה ארבעה – מילר, רינס, זרקו וקראטשלאו – שרכבו יחדיו לאורך מרבית המרוץ. רינס היה הראשון לאתגר את מילר ואפילו הוביל למשך מספר הקפות, אבל טעות מחזירה אותו לרביעי. הבא לטעות היה מילר, שחזר למקום הרביעי שבו סיים את המרוץ. בחוד היו אלה זרקו וקראטשלאו במאבק ראש בראש עד לקו הסיום. קראטשלאו על ההונדה RCV213V ברמת מפעל רוכב שתי הקפות מושלמות ומצליח לחצות את דגל השחמט 0.251 שניות לפני זרקו על גבי ה-YZR-M1 לוויין של קבוצת טק-3.

17 מרוצים לפנינו. סנטי הרננדז, ראש הצוות של מארק מרקז, חייב לעשות טיונינג מחודש למרקז. רוסי וויניאלס חייבים לפתור את תעלומת ה-YZR-M1. דובי משיג 10 נקודות ומנצל את עונשו של מרקז, אבל כך בדיוק דובי הפסיד את האליפות ב-2017. לורנזו פותח פה על דובי ומעלה באוב מאבקים שלהם מלפני יותר מעשור עת התחרו ראש בראש ב-125 וב-250 סמ"ק במקום לפתור את חידת ה-GP18/ מילא לפתוח פה על בן קבוצה, אבל דובי, באופן אבסולוטי, נחשב לרוכב ההוגן ב-MotoGP.

פודיום ראשון לאלכס רינס

קאל קראטשלאו הוא הרוכב הבריטי הראשון מאז בארי שין ב-1979, שמוביל את טבלת האליפות. לצערו של קראטשלאו, אנחנו משערים, שזה לא יימשך לאורך זמן.

ניפגש באוסטין.

קראטשלאו מוביל את הטבלה, פודיום לזרקו

תוצאות הסבב השני – ארגנטינה
1. קאל קראטשלאו
2. יוהאן זרקו
3. אלכס רינס
4. ג'ק מילר
5. מאבריק ויניאלס
טבלת האליפות לאחר הסבב השני
1. קאל קראטשלאו, הונדה, 38 נק'
2. אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 35 נק'
3. יוהאן זרקו, ימאהה, 28 נק'
4. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 21 נק'
5. מארק מרקז, הונדה, 20 נק'
9 באפריל 2018
ענפים בעולם: טיפוס גבעה

מה זה?

מרוץ אישי כנגד צלע הר. המנצח הוא זה שכבש את ההר בזמן המהיר ביותר, או לחילופין זה שהגיע רחוק יותר במעלה ההר במידה ואף רוכב לא הצליח להגיע לפסגה. בלא מעט תחרויות הסיטואציה השנייה היא המציאות.

מרוצים אלו (כמו לא מעט ענפים שסיקרנו עד כה) החלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הסיפורים מתארים שהענף החל כמסע פרסום של חברת אינדיאן האמריקאית, שערכה השקה לעיתונאים למרגלות צלע הר תלול במסצ'וסטס. רוכב המבחן הדגים את יכולות האופנוע וכוחו, בכך שעלה על פיסטין שנראה בלתי אפשרי. בראייה היסטורית, זאת הייתה החלטה מסחרית גאונית.

תרגיל יח"צ שהפך לענף אקסטרים פופולרי

דבר הוביל לדבר, ובשנים שלאחר מכן התקבצו רוכבים ברחבי המדינה והחלו לנסות לטפס מעלה עם אופנועיהם. מועדונים נוצרו ותחרויות מסודרות החלו לכבוש את ארה"ב. אירופה לא נשארה מאחור, וגם שם נוצרו אירועים דומים, שחלקם אופיינו במעלות עם מכשולים שנועדו להכניס עוד עניין ושעשוע (לפחות לצופים…). רד-בול החלה במסורת של טיפוס גבעה משודרג: 2 רוכבים ראש בראש, על מסלול שמתחיל במכשולי אנדורוקרוס וממשיך למעלה.

צפו בסרטון של רד-בול:

קטגוריות

סדרתי – כל אופנוע רשאי להיכנס. אם התחרויות הן דרך האיגוד האמריקאי (AMA), הקטגוריה הזאת היא עד למקסימום של צילינדר אחד ו-450 סמ"ק. הדרישה הבטיחותית העיקרית היא מגני צוואר ומתג דימום מנוע כשהרוכב מתנתק ממנו (Dead Man's Switch).

אקסטרים – אופנועים עם ארבעה צילינדרים ונפח של עד 700 סמ"ק או טווין עד 750 סמ"ק. ניתן לייצר שלדה מייצור עצמי ולהשתמש בכל סוגי הדלקים, לרבות ניטרו. השימוש בצמיגי כפות מותר גם כן לאחיזה טובה יותר. שם גם נראה את בסיסי הגלגלים הארוכים יותר, בעזרת זרוע אחורית ארוכה, לשימור הגלגל הקדמי על הקרקע.

פרו – רק לרוכבים בעלי דרגת פרו. אין מגבלה על נפח האופנועים.

כביש

עד עכשיו, גם אם לא צוין, התייחסנו לשטח. מרוצי טיפוס גבעה מתקיימים גם במסלולי כביש סגורים, שם כמובן המנצח הוא זה שקבע את הזמן המהיר ביותר. המפורסם שבהם הוא פייקס פיק שבקולורדו, ארה"ב. 150 פניות וכמעט 20 ק"מ עד לעננים – מסורת של 102 שנים שנקדיש לה פרק נפרד.

בישראל

בארצנו נערכו תחרויות טיפוס גבעה, אך תמיד כאירועים בודדים ומבודדים. לא נוצרה מסורת ואליפות מסודרת עד כה. כמובן ששיפועים והתרסקויות כמו באירופה לא נחזו אצלנו. מיותר לציין שסגנון הכביש מעולם לא נוסה. נותר רק לדמיין את ווילי הניצחון בפסגת החרמון.

2 באפריל 2018
אליפות ישראל בסופרבייק – קלאב רייסינג
צילום: לנה טאובס

מעולם לא התחריתי בעצמי במרוצי אספלט בישראל, אבל לאורך השנים עקבתי אחריהם מקרוב ואף הייתי מעורב בהם. זה החל כצופה במרוצי 50 סמ"ק במסלול נחשונים. אלי חן וחיים זנדברג רכבו אז, כמו גם היום. השנה הייתה 1996, ושוחחנו על איזה איטלקי מגניב אחד שרק החל להתחרות ב 125. האיטלקי המגניב הזה הוא כמובן ולנטינו רוסי.

אצלנו, המרוצים קרטעו לאורך שנים. מרוצים במסלול קרטינג במיני ישראל ואז מרוצים במסלול באשדוד ואז בחניון של מכללת אחווה – הכל מחתרתי ובניגוד לחוק, כשכל מי שמעורב בהפקה של המרוצים הללו לוקח על עצמו סיכונים עצומים. זה נס גלוי – לא פחות – שאותה תקופה מחתרתית הסתיימה ללא קטסטרופות.

זינוק קטגוריית סופרספורט 600 בדלתון

יש לי חיבה מיוחדת לסאונד של אופנועי מרוץ במסלול. אם זו יללה צרחנית של מנוע דו-פעימתי בפול גז לאורך הישורת, שמיד אחריה דממה כשהרוכב בולם לקראת הפנייה, ואם זה הצליל של מנוע ארבע פעימות תחת בלימת מנוע בקצה אותה ישורת.

בסוף השבוע האחרון הגעתי למסלול דלתון שבצפון עמוק בתוך מקצי הדירוג. משתהה רגע בחניה, עוצם את העיניים ומתמסר לצלילים. ככה זה נשמע במרוצים.

כ-40 רוכבים על מגוון אופנועים, החל בנייקדים, אופנועי ספורט קטני נפח כמו הק.ט.מ RC390 וה-R3 של ימאהה, דרך אופנועי סופרספורט ועד סופרבייקס בנפח ליטר. חלקם משמשים את הרוכבים ביום יום וחלקם נראים כאופנועים שבנויים לרכיבת מסלול ומרוצים בלבד.

אלמוג מנגד – סופרבייק

התשתית עצמה לא באמת מתאימה למרוצים, ועם תקציב מוגבל מאוד עמותת מסלול מצליחה לייצר יש מאין. חלק מהכשלים נובעים מאותו תקציב מוגבל, אבל גם המתחרים עצמם תורמים את חלקם כשהפיטס הופך לטיילת של מלווים ובני משפחה. אפשר וצריך להתייחס למרוצים ברמה חובבנית באופן מקצועי הרבה יותר.

ואל נא תטעו, השימוש במונח 'קלאב רייסינג' אינו שלילי ולא בא לגמד את האירוע והמתחרים. נהפוך הוא. קלאב רייסינג הוא הבסיס שעליו נשען כל עולם המרוצים. גם מארק מרקז וולנטינו רוסי החלו את הקריירה בקלאב רייסינג, וכך גם ה-MotoGP וה-WSBK.

התשתיות משתפרות, כשבנוסף למסלול בדלתון פועל המסלול בפצאל, והמסלול בשדה תימן בשלבי סיום. אני מניח שאם תהיה הצדקה כלכלית יתווספו למסלולים הללו גם בוקסים עם פיט-ליין מסודר ופאדוק מאחור.

יוגב הרוש; מאחור: נביל שפסו וליעד לב

אבל בשורה התחתונה, בשביל מרוצים צריך מתחרים. וככל שיהיו יותר מתחרים כך ייטב. מכיוון שמרוצי אופנועים זה עסק יקר, אנחנו חושבים שהעתיד הקרוב טמון בקטגוריה לאופנועים קטני נפח כדוגמת ה-RC390 של ק.ט.מ, ה-YZF-R3 של ימאהה, הג'יקסר 250 של סוזוקי וה-CBR300R של הונדה. השיפורים צריכים להיות מוגבלים אם הכלל הוא שלא להגדיר את הקטגוריה ברמת אופנועי פרודקשן בלבד. גם כך, רק הצמיגים עצמם לסבב שלם יהיו יקרים להחריד. ככל שיהיו יותר מתחרים בקטגוריות הקטנות והזולות, כך תיבנה תשתית רחבה יותר לשפיץ ולקצה – הקטגוריות הגדולות והיקרות.

הסיכום לסוף השבוע בדלתון – היה יופי של קלאב רייסינג.

טבלת אליפות ישראל בסופרבייק לאחר צמד הסבבים הראשונים

סופרבייק – 1,000 סמ"ק
1. אלמוג מנגד, ימאהה, 50 נק'
2. אבי אלבז, הונדה, 40 נק'
3. הרון אדמוז, סוזוקי, 32 נק'
4. אלי מאירי, דוקאטי, 26 נק'
5. שון בן יקר, ימאהה, 11 נק'
סופרספורט – 600 סמ"ק
1. יוגב הרוש, ימאהה, 45 נק'
2. נביל שפסו, ימאהה, 45 נק'
3. אלי חן, ימאהה, 29 נק'
4. חיים זנדברג, הונדה, 22 נק'
5. משה מנצור, הונדה, 20 נק'
סופרספורט – 300 סמ"ק
1. בר לוי, CBR500R הונדה – 50 נק'
2. חיים זנדברג, R3 ימאהה, 33 נק'
3. מולי לוי, YZ450F ימאהה – 27 נק'
4. אליעד בן שטרית, R3 ימאהה, 23 נק'
5. תובל ארד, RC390 ק.ט.מ, 20 נק'
חובבים
1. חן אבאיוב, MT-07 ימאהה, 50 נק'
2. עמית פוקס, דיוק 690 ק.ט.מ, 40 נק'
3. גן בן דהן, דיוק 690 ק.ט.מ, 32 נק'
4. יהודה מלצר, דיוק 690 ק.ט.מ, 24 נק'
5. אייל חוברה, CBR600RR הונדה, 24 נק'
26 במרץ 2018