רכב וכתב: ניר בר; צילום: עמרי זומר
רעש הדחיסה של המנוע תחת הבלימה מסמן את התזמון להורדה של שני הילוכים, הגלגל הקדמי מכוון לישורת כשהאחורי פוסע ומתייצב מאחוריו. הרגליים לוחצות על הרגליות דרך התאוצה ימינה שהופכת מיד לצלילה שמאלה ולמטה, עכשיו ליטוף עדין של הבלמים שהופך לחזק כשהאופנוע מזדקף ונחלש ונעלם בדרך חזרה אל הרגליות, ואז שקט.
איך בכלל אפשר להסביר רכיבה חזקה על מסלול? סוג של טריפ. מהקפה להקפה פעולות מודעות הופכות לזיכרון שריר ומפנות מקום למחשבה צלולה שחותכת דרך כל האטרף שנראה מהצד. כל הפעולות המקדימות מתנקזות לרגע אחד קריטי. גז שנפתח מוקדם מדי או חזק מדי יכוון את האופנוע החוצה, מאוחר מדי וזה סתם לאט. אבל כשהכל מתחבר לדרייב מושלם – זה ממכר.
ואז זה נגמר, אין יותר נחשונים, אין כוכב יאיר.
ישראל קטנה, והמסלולים (שהיו) בה קטנים. למכורים לעניין שתי אפשרויות – לטוס לרכב על מסלולים בחו"ל או להתקין סט גלגלי "17 על אופנוע שטח ולתת גז במגרשים המקומיים. יש איזה קסם בין הגמישות של המכונה לאחיזה של צמיגי הכביש, בשילוב יחד עם משקל נמוך ותנוחת הרכיבה שמעודדת החלקות בכניסה וביציאה מפניות, שיש לו את הפוטנציאל להפוך כל מגרש חניה לאדולן זול עם קצת יצירתיות וכמה צמיגים ישנים. תרכב – תבין. אבל אין באמת תחליף לאספלט עם שוליים שצבועים באדום לבן ואנשים רעבים לגז. אז מה הפלא שעמותת הסופרמוטו עלתה לבית שאן בהזדמנות הראשונה שהגיעה השמועה על מסלול הקארטינג החדש שנסלל. אנחנו, חזירי גז שכמונו, כמובן שעטנו על ההזדמנות.
אזור התעשייה בית שאן, שישי בבוקר, וסככות בכל הצבעים עושות פיטס לתפארת. אופנועים יורדים מהנגררים ועולים על ג'ק מרוצים, בדרך לליטוף אחרון לפני שיום המסלול מתחיל. אופנועים בסיסיים ופשוטים לצד מכונות מלחמה מושחזות. רוכבים מנוסים ומתחרים פעילים לצד רוכבים חדשים לעולם הסופרמוטו. ערימה של חולמים, חולי גז. קצת הכנות, קצת לנקות חול מהמסלול, תדריך בטיחות, ואז הקפה רגלית על המסלול שנגמרת מהר מדי. המסלול בבית שאן קטן וצפוף, גם בסטנדרט הישראלי. עם רוחב של 7 מטר ובלי ישורת ראויה לפול גז קשה לראות אופנוע אחר מלבד סופרמוטו שיכול להתמודד עם התוואי, ועוד ליהנות. זה לא עוצר אף אחד. הרוכבים נחלקים לקבוצות לפי קצב, ויאללה גז.
להשכיב את האופנוע ימינה ולהרים אותו חזרה ארבעה אפקסים מאוחר יותר. שם המשחק בבית שאן הוא מהירות כניסה וניהול קו וקצב על הצד. רק ככה אפשר לפתור את המסלול. לצורך המשימה קיבלנו אחד מצמד הונדה CRF250 רד-מוטו אדומים צהובים (X ו-R) מוסבים לסופרמוטו (גם ברישיון רכב), מסמנים את הדרך לקראת בואו ארצה של אופנוע סופרמוטו ייעודי מבית הסדנה. וגם עשרה רוכבים מחרחרי גז שמתעקשים לשכנע שאפשר גם מהר יותר, שאפשר גם נמוך יותר. אופנוע מוטוקרוס קל משקל על צמיגי סליקס – קשה היה לחשוב על כלי טוב יותר למשימה, קשה היה לחשוב על שותפים טובים יותר. ארבע שעות של רכיבה עוברות להן מהר מדי והתיאבון רק נפתח, אבל הגוף אומר את שלו ומזכיר שצריך גם כושר.
אני את המנה שלי קיבלתי, ועוד על סופרמוטו. תענוג!
