בסוף השבוע האחרון, במזג אוויר חורפי וסגרירי, התקיים לראשונה מזה זמן רב מרוץ ראלי-רייד. המרוץ התקיים במנוחה, כ-100 ק"מ מאילת, בשטחי הנגב הדרומי שבחורף תמיד נראים מיוחד. אל הראלי הגיעו כ-30 צוותים בסך הכל, מתוכם כ-15 רוכבי אופנוע ב-3 קטגוריות – מקצועית, סניורים ואופנועים כללי.
המרוץ התקיים על פני הקפה בת כ-85 ק"מ, שאותה רכבו המתחרים פעמיים תוך כדי ניווט. המתחרים מספרים שהשטח היה קשה, והשבילים היו 'מכונת כביסה', כלומר הרבה חריצים, באמפים ואבנים, ולא שבילים חלקים ומהירים.
מרוץ הראלי הזה בא אחרי תקופה ארוכה שבה תחום הראלי היה שקוע בתרדמת עמוקה, כמו כל הספורט המוטורי, ועם ההתעוררות הכללית שמתרחשת בשבועות האחרונים גם אנשי הראלי יודעים להגיד שב-2016 תהיה עונת מרוצים מלאה עם 5 סבבים. נעדכן כשיהיו תאריכים.
בסטייג' השלישי מטרמס דה ריו הונדו לחוחוי שוב תנאי מזג אוויר סוערים גרמו לקיצור של חלק מהספיישל. הפעם זהו חלקו הראשון של הספיישל עד נקודת הביקורת הראשונה, כלומר כ-120 ק"מ שירדו. בסך הכל רכבו המתחרים היום כ-200 ק"מ בספיישל ועוד כ-470 ק"מ בקטעי קישור. גם היום תוואי השטח התאפיין בשבילים מהירים בשילוב של שבילים הרריים טכניים.
הסטייג' השלישי הוא הסטייג' של הונדה, עם שלושת המקומות הראשונים. חואן ברדה (הונדה מס' 6) סיים את הספיישל ראשון בשעתיים וחצי תוך שהוא מציג רכיבה החלטית, חזקה וחלקה, נטולת טעויות. הניצחון של ברדה מעלה אותו למקום הראשון בדירוג הכללי, 14 שניות לפני סטפן סביטקו הסלובקי, רוכב ק.ט.מ שסיים היום חמישי, 57 שניות אחרי ברדה, אבל חטף דקת עונשין בשל מהירות מופרזת בשטח מוגבל בסטייג' של אתמול יחד עם 75 רוכבים נוספים וביניהם רובן פאריה.
חואן ברדה בתמונה יפהפייה מהסטייג' השני
שני, 26 שניות אחרי ברדה, סיים היום קווין בנבידס הארגנטינאי על ההונדה מס' 47, שעולה למקום השלישי בדירוג הכללי, 48 שניות אחרי ברדה. שלישי היום בן קבוצתו של ברדה, פאולו גונקלבס הפורטוגזי (הונדה מס' 2), שמסיים 52 שניות אחרי ברדה וממוקם רביעי בדירוג הכללי, 1:08 דק' אחרי בן קבוצתו.
רביעי מסיים היום ברכיבה מעולה אנטוני מיאו על הק.ט.מ מס' 49. מיאו הוא 5 פעמים אלוף העולם באנדורו, וזהו הדקאר הראשון שלו. הוא ממוקם כעת 13 בדירוג הכללי, אחרי שסיים אתמול במקום ה-19, ואין ספק שכשירכוש ניסיון הוא יהיה אחד מהמובילים.
המאכזבים היום הם מתיאס וולקנר עם הק.ט.מ מס' 14 שמסיים במקום ה-10, כמעט 3 דקות אחרי ברדה, רובן פאריה על ההוסקוורנה, שסיים 6 דקות אחרי המוביל, וטובי פרייס האוסטרלי שניצח את הסטייג' השני וסיים היום יותר מ-8 דקות אחרי המנצח, במקום ה-37. פרייס יורד למקום ה-10 בדירוג הכללי. גם הלדר רודריגז הוותיק על הימאהה מס' 7 לא מצליח למצוא את הקצב. הוא מסיים היום 18 וממוקם 15 בדירוג הכללי.
הנסיכה שלנו, לאיה סאנז, מסיימת היום במקום ה-21, ארבע וחצי דקות אחרי ברדה, והיא ממוקמת 21 בדירוג הכללי, אחרי שחטפה גם היא דקת עונשין על מהירות.
מחר יצאו המתחרים לסיבוב שמתחיל ומסתיים בחוחוי – 630 ק"מ שמתוכם כ-430 ק"מ של ספיישל בשטח ההררי שמסביב.
אחרי שהסטייג' הראשון בדקאר בוטל בגלל מזג אוויר סוער, גם בסטייג' השני בוטל מקטע בשל אותה הסיבה. הסטייג' השני מווילה קרלוס פז לטרמס ריו הונדו שאורכו המצטבר כ-800 ק"מ מאופיין בתוואי שטח קל למדי של שבילים מהירים. אורך הספיישל 450 ק"מ מ לאופנועים וטרקטורונים ו-510 ק"מ למכוניות ומשאיות, אך כאמור בשל תנאי מזג האוויר הקשים החליטו המארגנים לבטל את חלקו האחרון של הספיישל ולעצור אותו בנקודת הביקורת הרביעית מתוך 6. כך יצא שהרוכבים התחרו בכ-350 ק"מ בלבד, כשכל השאר קטעי קישור.
המנצח הראשון של דקאר 2016 הוא טובי פרייס האוסטרלי (ק.ט.מ מס' 3). זהו הניצחון השני של הרוכב הרשמי של ק.ט.מ בסטייג' בדקאר אחרי שניצח סטייג' בשנה שעברה. הוא עשה זאת ברכיבה מהירה וחלקה כשהוא מסיים את הספיישל ב-3:46:24 ש'.
2 שניות בלבד אחריו הגיע רוכב הוסקוורנה, הפורטוגזי רובן פאריה (8), שהדביק פער בן 3 דקות מהספרדי חואן ברדה (הונדה מס' 6) ורכב איתו צמוד במהלך רוב הספיישל. ברדה, אחד הפייבוריטים הרציניים לזכות השנה בדקאר, סיים שביעי בלבד, 3:22 אחרי המנצח.
רובן פאריה וההוסקוורנה
שלישי היום הגיע סטפן סביטקו הסלובקי (ק.ט.מ מס' 5), שהופך שחקן משמעותי בראלי הדקאר, ורביעי אליין דוקלו הצרפתי על השרקו מס' 20, שנתן רכיבה מצוינת היום ובהחלט יכול להיות מרוצה. מתיאס וולקנר (ק.ט.מ מס' 14), אלוף הראלי-רייד לעונת 2015, הגיע חמישי, 2 דקות בדיוק אחרי המנצח, ושישי הגיע פאולו גונקלבס (הונדה מס' 2), בן קבוצתו של ברדה ואחד השחקנים החזקים על השדה.
לאיה סאנז הספרדייה (ק.ט.מ מס' 12) מסיימת היום במקום ה-19 המכובד, 10:34 דק' אחרי מנצח הסטייג'.
בסך הכל אלו גישושים של התחלה, ימים לא קשים ביחס לקושי האמיתי של הדקאר, כך שלא ניתן לראות עדיין מגמות כאלו ואחרות. מחר בסטייג' השלישי מטרמס ריו הונדו לחוחוי יעברו הרוכבים והנהגים מסלול זהה בן 664 ק"מ, שמתוכו ספיישל בן 314 ק"מ. תוואי הספיישל עדיין מורכב ברובו משבילים מהירים, אולם בחלקו השני נכנסים לשרשרת הרים ברום של עד 1,500 מ', שבהם השבילים יהיו מפותלים וטכניים יותר. עדייו מתחממים לקראת הקושי האמיתי.
עם סוף שנת 2015 החליטו בהתאחדות הכידונאים לדחוף את נושא המרוצים החוקיים כמה שאפשר, גם על מנת ליצור מומנטום לעונת 2016 וגם על מנת לקבל תקציבים שיאפשרו פעילות בעונה הבאה. כך זכינו לשבועיים של שפע מרוצים – אנדורו, מוטוקרוס, ראלי, ולראשונה גם מרוץ סופרבייק.
מרוץ הסופרבייק התקיים בערד ביום רביעי האחרון, ונטלו בו חלק כ-15 רוכבים בשתי קטגוריות – מקצועית ורוקי'ז. המנוע שמאחורי המרוץ הוא יו"ר ההתאחדות, שון בן יקר, וההפקה של ספארקו בראשות יובל מלמד.
מזג אוויר סוער עם רוחות עזות ולאחר מכן גם גשם גרם לביטול מקצה המקצועית השני, כך שבמהלך יום המרוצים התקיימו שלושה מקצים – שניים לרוקי'ז ואחד למקצועית.
תוצאות מרוץ ערד
מקצועית מקצה 1
אבישי חסון
אולג (שארקי) וסילקוב
עופר איתח
רוקי'ז מקצה 1
טל בכר
סטיבן-רן כהן
עדי שרעבי
רוקי'ז מקצה שני
טל בכר
עדי שרעבי
סטיבן-רן כהן
על פתיחת אליפות ישראל לסופרבייק בעונת 2016 נדווח כאן כשייקבעו תאריכים.
דקאר 2016 נפתח הבוקר (א') קצת פחות טוב מהמתוכנן. הסטייג' הראשון מבין 13 בוטל בהחלטת המארגנים, וזאת בשל סערה שהשתוללה בחציו השני של המסלול.
הסטייג' הראשון התחיל ברוסאריו והסתיים בווילה קרלוס פז, מרחק של כ-650 ק"מ, מהם 227 ספיישל לאופנועים וטרקטורונים ו-250 ק"מ ספיישל למכוניות ומשאיות. אך בשל סערה חזקה שפקדה את חציו השני של הסטייג' המארגנים דחו את הזינוק כמה פעמים, ולבסוף ביטלו אותו לגמרי. הסיבה היא אי-יכולת להרים מסוקי בטיחות לאוויר, וכמובן בטיחות.
האופנועים והטרקטורונים עושים את דרכם בשיירה מנהלתית לווילה קרלוס פז, משם יזנקו מחר לסטייג' השני לטרמאס דה ריו הונדה.
בדקאר 2016 יהיו 5 קבוצות מפעל רשמיות עם אופנועים מפעל שהוכנו במיוחד לדקאר בפרט ולמרוצי ראלי בכלל. חלק מהם מבוססים ברמה כזו או אחרת על אופנועי אנדורו של היצרניות, אבל חלק הם אופנועי ראלי ייעודיים שנבנו מדף חלק במטרה אחת – ליצור את אופנוע הראלי הטוב ביותר שאפשר. אגב, חוק ה-450 של הדקאר, שמגביל את נפח המנוע של האופנועים ל-450 סמ"ק, הוא זה שפתח את הדלת ליצרניות נוספות זולת ק.ט.מ להשתתף בראלי, שכן עם השליטה המוחלטת של ה-690 ראלי עד 2011 – לאף יצרנית אחרת לא היה סיכוי להתמודד כשווה.
קבלו את חמשת האופנועים הרשמיים של דקאר 2016.
ק.ט.מ 450 ראלי
ק.ט.מ 450 ראלי
האופנוע הוותיק ביותר על קו הזינוק של הדקאר, שנמצא שם כבר עם יישום חוק ה-450 המדורג ב-2011 (אבל כמובן שעובר מקצה שיפורים בכל שנה). המנוע נלקח במקור מגרסת המוטוקרוס 450SX-F, אבל עבר הסבה לראלי, בין היתר על ידי הוספת כמות משמעותית של שמן, הורדת יחס דחיסה לטובת עמידות, וכמובן הוספת הילוך שישי. הוא בעל גל זיזים יחיד ו-4 שסתומים, נפח של 449.3 סמ"ק (קוטר 95 מ"מ, מהלך 63.4 מ"מ), הזנת הדלק על ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ, ויש גם מתנע חשמלי. ההספק לא מצוין, אבל על פי הערכות עומד על יותר מ-60 כ"ס. השלדה נבנתה במיוחד – שלדת מסבך משולשי פלדת כרומולי, הבולמים הם של WP – בקוטר 52 מ"מ מלפנים עם שסתום קוני, וזרוע אלומיניום מאחור עם בולם פקטורי ומערכת לינקים. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, הנפח הכולל של מיכלי הדלק (מלפנים ומאחור) עומד על 33 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 140 ק"ג, בין היתר על ידי שימוש נרחב בחלקי גוף מקרבון. מתחרים פרטיים יכולים לרכוש בהזמנה מיוחדת ראלי רפליקה – אופנוע ראלי ייעודי שקרוב מאוד לאופנוע המפעל – תמורת 25 אלף יורו.
הוסקוורנה FR450 ראלי
הוסקוורנה 450 ראלי – ק.ט.מ בצבעי הוסקוורנה
קחו את כל מה שכתבנו על הק.ט.מ פסקה אחת למעלה, תעשו העתק-הדבק, ותקבלו את אופנוע הראלי של הוסקוורנה שעושה את הופעת הבכורה שלו בדקאר 2016. זהו למעשה ק.ט.מ 450 ראלי, אחד לאחד, פשוט צבוע בצבעי הוסקוורנה. השוו בין התמונות בשביל הספורט…
הונדה CRF450 ראלי
הונדה CRF450 ראלי
ה-CRF450 ראלי הוא אופנוע שפותח במיוחד לפני 3 שנים עבור מרוצי ראלי בכלל והדקאר בפרט על ידי HRC – חטיבת המרוצים של הונדה. הבסיס במקור היה הונדה CRF450X, אבל למעשה מדובר באופנוע שבנוי מחדש מהיסוד. המנוע בנפח 449.4 סמ"ק (97 מ"מ קוטר, 60.8 מהלך), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים. גם כאן יש מערכת הזרקת דלק ומתנע חשמלי, ונוסף פה הילוך שישי. הונדה מצהירים על יותר מ-45 קילוואט, כלומר יותר מ-60 כ"ס. השלדה הראשית מצמד קורות אלומיניום, בדיוק כמו ה-CRF המקורי, אך שלדת הזנב עשויה מקרבון. מלפנים יש מזלג הפוך פקטורי של שוואה בקוטר 51 מ"מ ומהלך של 310 מ"מ, ומאחור בולם יחיד פקטורי של שוואה עם מערכת לינקים ומהלך גלגל של 315 מ"מ. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, והנפח הכללי של מיכלי הדלק עומד על 33.7 ליטרים.
ימאהה WR450F ראלי
ימאהה WR450F ראלי
ה-WR450F ראלי הוא אופנוע חדש לדקאר 2016 – הפעם הראשונה מזה כמעט 20 שנה שימאהה משתתפת בראלי הדקאר עם קבוצת מפעל רשמית שלא דרך ימאהה-אירופה או ימאהה-צרפת. ה-WR450F ראלי בנוי על בסיס ה-WR450F, אולם שלא כמו ה-CRF של הונדה, פה מדובר יותר על הסבה לראלי ולא על בניית אופנוע מחדש. המנוע נלקח דווקא מה-YZ450F, והוא הוסב לעבודת ראלי, בין היתר על ידי הוספת שמן כמו בק.ט.מ. הנפח 449 סמ"ק (97 על 60.8 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים, ויש כמובן מערכת הזרקה. הגיר בן 5 הילוכים בלבד, ואין מתנע חשמלי אלא רק רגלית התנעה. השלדה היא אותה שלדת אלומיניום של ה-WR, אבל הבולמים של WP – מלפנים מזלג בקוטר 52 מ"מ כמו בק.ט.מ / הוסקוורנה, ומאחור אל הזרוע מאלומיניום ומערכת הלינקים התווסף בולם פקטורי של WP. הדיסק הקדמי בקוטר 270 מ"מ בלבד, אבל המשקל על פי ימאהה עומד על 123 ק"ג מוכן למרוץ. קצת נמוך בעינינו, שכן רק נפח מיכלי הדלק עומד על 30 ליטרים.
שרקו RTR450 ראלי
שרקו RTR450 ראלי
זו השנה השנייה ששרקו מריצה קבוצה רשמית בדקאר – שרקו TVS. המנוע הוא ה-450 של שרקו בנפח 449.4 סמ"ק (95 על 63.5 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים ועם הזרקת דלק של סינרג'קט. הגיר בן 6 הילוכים ויש מתנע חשמלי. השלדה עשויה מפלדת כרומולי, והבולמים – WP פקטורי מלפנים בקוטר 52 מ"מ (שסתום קוני) עם מהלך של 300 מ"מ, ומאחור זרוע אלומיניום עם מערכת לינקים ובולם WP פקטורי מסוג TRAX עם מהלך גלגל של 300 מ"מ. הדיסק הקדמי בקוטר 300 מ"מ, בסיס הגלגלים באורך 1,505 מ"מ, גובה המושב 970 מ"מ, מרווח הגחון 355 מ"מ, מיכלי הדלק בנפח כולל של 32 ליטר, והמשקל עומד על 135 ק"ג.
רגע לפני שדקאר 2016 מתחיל, יש כמה רוכבים שאנחנו חושבים שאתם חייבים להכיר. ב-37 המהדורות של ראלי הדקאר שהתקיימו עד כה יש 11 מנצחים, כששישה מהם מנצחים 3 מרוצים או יותר, שלושה מהם מנצחים 2 מרוצים ושניים נוספים מנצחים פעם אחת. בחרנו את שש האגדות – אלו שניצחו בדקאר 3 פעמים ויותר, והוספנו אליהם את הרוכבים הבולטים יותר בהיסטוריה של הדקאר – למשל אלו שניצחו פעמיים. בכנות, הרשימה הזו מצליחה לרגש אותנו!
סיריל נבאו – Cyril Neveu
סיריל נבאו על ההונדה XR500R בשנת 1982
סיריל נבאו הוא מנצח המהדורה הראשונה של ראלי הדקאר שהתקיימה ב-1979, על גבי ימאהה XT500. בשנה שלאחר מכן הוא שוב ניצח, שוב על גבי XT500, ושני ניצחונות נוספים הוא הוסיף ב-1982 על הונדה XR500R (בתמונה) וב-1986 על הונדה NXR750V. המהדורה של 1987 תיזכר כאחת ההירואיות בתולדות הדקאר – את הראלי הוביל הוברט אוריאול, אחד משני מתחריו העיקריים של נבאו, אולם התרסקות כואבת במיוחד גרמה לו לשבור את שני הקרסוליים. אוריאול המשיך את הסטייג' וסיים אותו, אולם אולץ לפרוש בסופו אל מול מצלמות הטלוויזיה, וכך נבאו זכה באליפות החמישית שלו. כשהאופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה.
הוברט אוריאול – Hubert Auriol
הוברט אוריאול – פעמיים על אופנוע, פעם אחת עם רכב
הוברט אוריאול הצרפתי השתתף גם הוא בראלי פריז-דקאר כבר מהמהדורה הראשונה. אחרי 2 ניצחונות של נבאו, היה זה תורו של אוריאול לזכות בתואר, במהדורה השלישית שהתקיימה ב-1981, והוא עשה את זה על גבי ב.מ.וו R80G/S אחרי שנתיים על גבי XT500. ב-82 שוב היה זה נבאו שניצח, וב-83 הפינג-פונג המשיך בניצחון שני לאוריאול על גבי R100GS. הוא היה קרוב מאוד לניצחון שלישי ב-1987, אבל כאמור שבר את שני הקרסוליים לקראת הסיום והניצחון הלך לנבאו. בהמשך הקריירה עבר אוריאול ל-4 גלגלים, ואף ניצח את הדקאר ב-1992 עם מיצובישי פאג'רו. ב-2009, כשראלי הדקאר עבר לדרום אמריקה, אוריאול לא היה מוכן להסכים על רוע הגזירה, וארגן את 'ראלי אפריקה' – ראלי שעובר על מסלול הפריז-דקאר המקורי, אך ראלי זה לא זכה להצלחה.
גאסטון ראייה – Gaston Rahier
גאסטון ראייה – איש קטן, רוכב גדול
בשנים הראשונות של הדקאר היה לנבאו ולאוריאול מתחרה נוסף, לא פחות חזק ואגדת דקאר בפני עצמו – גאסטון ראייה, הבלגי נמוך הקומה. ראייה ניצח פעמיים ברציפות, ב-1984 ו-1985, בשתי הפעמים על ב.מ.וו R100GS של סדנת HPN, ועל אף שניצח 'רק' פעמיים בדקאר, הפך לאגדה יחד עם שני מתחריו העיקריים. ראייה מת ב-2005 בגיל 59, אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן.
אדי אוריאולי – Edi Orioli
אדי אוריאולי והקאג'יבה אלפנט 900
אחרי תור דוברי הצרפתית (שני הצרפתים והבלגי), הגיע אוריאולי האיטלקי וניצח את הדקאר ב-1988 על גבי הונדה NXR800V. בהמשך הוא זכה בעוד שלושה ניצחונות – ב-1990, 1994 ו-1996, שניים מהם על גבי הקאג'יבה אלפנט האלמותי כבן קבוצתו של ג'ורדי ארקארונס, והאחרון על גבי ימאהה YZE850T כבן קבוצתו של סטפן פטרהנסל, שהיה מתחרהו העיקרי בשנים אלו. אוריאולי ייזכר כרוכב היחידי שהצליח לנצח את פטרהנסל בשנות השיא. בסך הכל יש לאוריאולי 4 ניצחונות בדקאר. ב-2006 ו-2007 הוא ניסה לחזור לדקאר עם איסוזו, אבל לא נחל הצלחה רבה.
סטפן פטרהנסל – Stéphane Peterhansel
פטרהנסל עם איזה אחד – סיריל דפרה
פטרהנסל החזיר לאוכלי הצפרדעים את הכבוד שאוריאולי לקח. אגדת הדקאר הגדולה מכולן עם 6 ניצחונות בראלי על גבי אופנוע ו-5 ניצחונות ברכב, ובסך הכל 11 ניצחונות בדקאר! פטרהנסל ניצח 3 פעמים רצוף – ב-1991, 1992 ו-1993, ואז בסדרת פינג-פונג עם אוריאולי ניצח ב-1995, 1997 ו-1998 – כל הניצחונות עם ימאהה. בשנים 2004, 2005 ו-2007 הוא ניצח עם מיצובישי פאג'רו, וב-2012 ו-2013 עם מיני. מה שמדהים הוא שפטרהנסל ממשיך ומתחרה גם עכשיו, למעשה בלי הפסקה. אייקון!
ריצ'ארד סיינקט – Richard Sainct
ריצ'ארד סיינקט – בא משום מקום ונתן בראש לכולם
אחרי השליטה המוחלטת של פטרהנסל, הגענו כבר לסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. ק.ט.מ מנסים לנצח בכל הכוח עם היינץ קיניגדנר ורוכבים נוספים, אבל צרפתי כמעט עלום שם בשם ריצ'ארד סיינקט, רכוב על ב.מ.וו F650RR של סדנה פרטית, שצבר ניצחונות במרוצי ראלי קצרים יותר כמו מרוקו ותוניס, עושה לכולם בית ספר ומנצח שנתיים ברציפות ב-1999 ו-2000. את הניצחון השלישי שלו הוא משיג ב-2003 במדי ק.ט.מ על גבי LC4 660R. ריצ'ארד סיינקט נהרג בשנת 2004 במהלך הסטייג' הרביעי של ראלי הפרעונים, כשהתרסק חזק עם האופנוע.
פבריציו מאוני – Fabrizio Meoni
פבריציו מאוני – האיטלקי שהביא את הניצחון הראשון לק.ט.מ
עוד אגדת דקאר שחתום על הישג חסר תקדים – מאוני הנפיל האיטלקי היה הרוכב הראשון שניצח את הדקאר על גבי ק.ט.מ. זה קרה בשנת 2001 כשהוא רכב על LC4 660R, ומאז ק.ט.מ שולטת לגמרי בראלי עם 14 ניצחונות רצופים. שנה אחרי הניצחון הראשון מאוני חזר לדקאר רכוב על גבי LC8 950R – שהוא הבסיס לאדוונצ'ר 950/990 שאנחנו מכירים, כתש את מתחריו עד דק וזכה בניצחון אדיר, שני ברציפות. השליטה של מאוני והווי-טווין הייתה כל כך דומיננטית, שבשנה שלאחר מכן תקנות הדקאר אסרו השתתפות של אופנועים עם יותר מצילינדר אחד בתואנה של מהירות ובטיחות. מאוני נהרג בסטייג' ה-11 של דקאר 2005 כשהוא בן 47. הסיבה הרשמית למותו היא דום לב שהביא להתרסקות, אולם יש הטוענים שההתרסקות היא שגרמה לשבר במפרקת ולמוות.
סיריל דפרה – Cyril Despres
סיריל דפרה – 5 ניצחונות בדקאר
עוד צרפתי שהפך לאייקון דקאר הוא סיריל דפרה, שבאמתחתו לא פחות מ-5 ניצחונות בראלי הקשה מכולם – שניים מהם באפריקה ושלושה בדרום אמריקה, כולם עם ק.ט.מ. יריבו העיקרי היה מארק קומה, ובשנים הטובות שלהם השניים עשו פינג-פונג בניצחונות, כשפעם זה מנצח ופעם השני. דפרה נחשב עילוי ברכיבה ובניווט, אולם שנוי במחלוקת מבחינת תדמית בשל גאווה צרפתית יתרה, סירוב להתראיין לתקשורת ספרדית, או קטעים לא מכובדים שעשה לרוכבים אחרים כמו פאולו גונקלבס. אחרי 5 ניצחונות דפרה עבר בשנה שעברה למכוניות, אך גם הוא לא נחל הצלחה יתרה בתחום.
מארק קומה – Marc Coma
מארק קומה – הספרדי הראשון
הספרדי הראשון לנצח את הדקאר על אופנוע, עשה זאת 5 פעמים – האחרון במהדורה ה-37 שהתקיימה בשנה שעברה. הוא גם הראשון לנצח בדקאר אחרי המעבר לדרום אמריקה. קומה נחשב לרוכב קר רוח ועקבי, ולאסטרטג דקאר גדול, והוא ללא ספק אחד מהרוכבים הגדולים שהיו בספורט הזה. היום קומה משמש כמנהל מקצועי של קבוצת ק.ט.מ לדקאר, כך שנראה את הפנים שלו גם השנה.
יש עוד כל כך הרבה רוכבים שהיינו רוצים להכניס לפה, למשל היינץ קיניגדנר, נני רומה, יוטה קליינשמידט, אנדריאה מאייר, ג'ובאני סאלה, ועוד, אבל קצרה היריעה ונתמקד הפעם רק באגדות שזכו בשני ניצחונות ויותר. זה אומר שיש לנו עוד חומר לכתבה הבאה.
כל שנה אותו סיפור. מגיעים לסוף דצמבר ואז רף ההתרגשות עולה, כי בשבוע הראשון של ינואר מתחילה הצגת הראלי המרתקת מכולן ואחד מאירועי הספורט המוטורי הקשים והתובעניים ביותר שיש. הראלי שמיועד לקשוחים שבקשוחים – ראלי דקאר.
השנה יזנק הראלי במהדורה ה-38 ביום ראשון 3.1 מבואנוס איירס שבארגנטינה, ובמשך 14 ימים, מהם 13 ימי רכיבה ויום אחד של מנוחה (היום השמיני), יעברו המתחרים לא פחות מ-9,000 ק"מ מפרכים. השינוי העיקרי השנה במסלול הוא שהשנה לא חוצים את רכס האנדים ונכנסים לצ'ילה ולמדבר האטקאמה הצחיח, אלא עולים מארגנטינה צפונה לבוליביה וחזרה דרך דרכים מקבילות. חבל, שכן צ'ילה הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהדקאר, והרכיבה בדיונות של מדבר אטקאמה בהחלט היו תחליף ראוי לאלו של מאוריטניה שבאפריקה. כך או כך, אנחנו בטוחים שגם השנה המסלול לא יעשה חיים קלים למתחרים.
דקאר 2016 – המסלול
הרוכבים
בעשור האחרון הדקאר נשלט על ידי שני רוכבי-על שכל אחד מהם אגדה – מארק קומה וסיריל דפרה. לשניהם 5 זכיות בדקאר במצטבר, כולם במדי ק.ט.מ. אחרי המעבר של דפרה לרכבים בשנה שעברה הבמה נשארה בראלי הקודם לקומה, והוא אכן לא אכזב וזכה כאור בפעם החמישית בדקאר. אחרי דקאר 2015 הודיע הספרדי בן ה-39 על פרישה ממרוצי ראלי.
המשמעות של פרישת שני הרוכבים המובילים של העשור האחרון היא שהבמה כעת פתוחה לרוכבים צעירים וכשרוניים להביא את יכולתם לידי ביטוי ולזכות בדקאר.
הראשון מבין הרוכבים הללו הוא האס של השנים האחרונות – הספרדי חואן ברדה שרוכב בקבוצת הונדה. ברדה התגלה לפני 5 שנים כשרכב בקבוצת ספידבריין-הוסקוורנה, וכבר אז הציג כישורי רכיבה גבוהים מאוד. יש לו בסך הכל 13 ניצחונות בסטייג'ים בדקאר, אבל בעייתו הגדולה ביותר הייתה יציבות ועקביות. להיות רוכב טוב ומהיר זה חשוב, אבל צריך גם חוכמת חיים ואסטרטגיה מסודרת ובוגרת במרוץ כל כך ארוך, ובתחום הזה ברדה עוד לא הוכיח את הבגרות הדרושה, ולכן בכל הדקארים האחרונים הוא ירד אחורנית בשלבים האחרונים של המרוץ בשל התרסקויות או תקלות טכניות. השנה זו הפעם השלישית שברדה יתחרה בקבוצת הונדה, שכבר צברה ניסיון רב בדקאר, והשילוב של הניסיון וההשקעה של הונדה יחד עם הבגרות של ברדה שללא ספק תגיע השנה בהיעדר צמד מתחריו העיקריים, גורמת לנו להמר עליו כמועמד המוביל לזכייה בתואר השנה.
חואן ברדה – זו עשויה להיות שנת הפריצה שלו
רוכב כשרוני נוסף שהוכיח את עצמו בגדול בשנה האחרונה הוא מתיאס וולקנר האוסטרי. וולקנר הצעיר בן ה-29, שרוכב בקבוצת ק.ט.מ, הוא בכלל רוכב מוטוקרוס שזכה 3 פעמים באליפות העולם במוטוקרוס בקטגוריות MX1 ו-MX2, וב-2014 עשה הרוכב הכשרוני הסבה למרוצי ראלי. כמה כשרוני הבחור? ובכן, מספיק אם נספר שבעונת 2015 הוא זכה באליפות העולם בראלי-רייד בשנתו הראשונה המלאה התחום. בדקאר הקודם הוא השתתף לראשונה כוויילד-קארד של ק.ט.מ, ובשל ההצלחה היחסית (כולל ניצחון בסטייג'!) בק.ט.מ בונים עליו כרוכב המוביל וכזה שיחליף את קומה ודפרה וימשיך את הרצף של 14 ניצחונות רצופים בדקאר ליצרנית הקטומה. עם המערך המשומן והמסיבי של ק.ט.מ לדקאר, אין ספק שגם וולקנר הוא פייבוריט רציני לתואר השנה.
מתיאס וולקנר – כישרון
רוכב נוסף שעשוי השנה לבוא לידי ביטוי הוא פאולו גונקלבס הפורטוגזי, שרוכב כמו ברדה בקבוצת הונדה, ועבר כמו ברדה לספידבריין-הוסקוורנה. גונקלבס עשוי להיות המבוגר האחראי השנה, ועם קור הרוח שלו והניסיון הרב הוא לדעתנו יהיה הרוכב העקבי ביותר. ועקביות, כידוע לכל חובב דקאר, היא שם המשחק כשמדובר במרוץ של שבועיים ו-9,000 ק"מ.
אבל יש רוכבים נוספים שאליהם יש לשים השנה לב. טובי פרייס האוסטרלי, שרוכב בקבוצת ק.ט.מ הרשמית, אם רק יקפיד לא להתרסק עשוי להיות בצמרת ולנצח סטייג'ים. הלדר רודריגז הפורטוגזי הוותיק סיים בעשור האחרון 5 פעמים בתוך החמישייה הראשונה, והשנה עם קבוצה רשמית של ימאהה ולוגיסטיקה בהתאם הוא עשוי להביא את יכולותיו הגבוהות לידי ביטוי. רובן פאריה, ששימש בשנים האחרונות כנושא המים של מארק קומה, ועם פרישתו של האחרון עבר לקבוצה המקבילה והחדשה – הוסקוורנה. גם הוא רוכב עתיר ניסיון שצפוי להיות בטופ 5. ג'ורדי וילאדומס, הספרדי הוותיק, שגם השנה ירכב בקבוצה הרשמית של ק.ט.מ ויביא איתו 15 שנות ניסיון. סטפן סוויטקו הסלובקי, רוכב ק.ט.מ שהציג כמה סטייג'ים יפים מאוד בשנים האחרונות. פאבלו קינטנילה, רוכב הוסקוורנה שגם הציג בשנים האחרונות כמה סטייג'ים יפים, ובן קבוצתו בהופעת הבכורה בדקאר – פלה רנה הצרפתי, שהגיע לראלי מאליפות העולם באנדורו. בהחלט נבחרת רוכבים מכובדת.
ואיך אפשר בלי נסיכת המערכת – לאיה סאנז הספרדייה המוכשרת, שסיימה בשנה שעברה במקום ה-9 המדהים – המקום הגבוה ביותר לאישה בראלי הדקאר אי-פעם. השנה, במדי ק.ט.מ, על ק.ט.מ 450 ראלי ועם מערך הסיוע של ק.ט.מ, סאנז צפויה להשיג תוצאות אפילו טובות יותר, ואנחנו (כמו רבים אחרים) מתכוונים לעקוב אחריה באופן צמוד.
לאיה סאנז – יקירת המערכת!
הקבוצות
עכשיו כבר אפשר להגיד באופן ברור – חוק ה-450 סמ"ק שהחל לפני כמה שנים עשה טוב לראלי הדקאר כל עוד מדובר בקבוצות רשמיות. ההוכחה – השנה תהיינה לא פחות מ-5 קבוצות מפעל רשמיות, לעומת אחת בודדת בימי השליטה האבסולוטית של ק.ט.מ עם ה-660/690 ראלי. מי שנדפק מהחוק הזה הם הרוכבים הפרטיים, שבגלל החוק מגדילים את הוצאות התחזוקה הגם כך יקרות במהלך מרוץ, עד לרמה של להביא מנוע נוסף רזרבי. כך או כך, כשיש תחרות ברמות הגבוהות יש יותר עניין, יש יותר סיקור תקשורתי, ויש יותר כסף, לשם בדיוק כיוונו ב-ASO – מארגני הדקאר.
הקבוצה המובילה היא כמובן קבוצת המפעל של ק.ט.מ. כאמור, כבר 14 שנים ברציפות שהקבוצה זוכה בתואר בדקאר. יש שם מערכת סיוע מסיבית ומשומנת, שיודעת היטב את העבודה, והכספים שזורמים כדי להחזיק את האופרציה הזו הם גדולים מאוד. הכל כדי לשמור על ההגמוניה. בקבוצת ק.ט.מ ירכבו השנה 5 רוכבים רשמיים – מתיאס וולקנר, טובי פרייס וג'ורדי וילאדומס, כמובן לאיה סאנז, ורוכב וויילד-קארד שהגיע גם הוא מאליפות העולם באנדורו – אנטוני מיאו, אלוף EWC. בק.ט.מ כבר מכינים את התשתית לשנים הבאות.
קבוצת ק.ט.מ
המתחרה הגדולה של ק.ט.מ גם השנה תהיה קבוצת הונדה HRC. אחרי שנתיים של השקעות עתק ב-CRF450 ראלי ובקבוצה, וזאת על מנת לקחת מק.ט.מ את התואר, השנה עשויה להיות שנה של צומת חשוב עבור הונדה. אם המאמצים הרבים והמשאבים המטורפים ש-HRC משקיעה בקבוצת הדקאר שלה לא יניבו פרי, כלומר אליפות, לא בטוח שהקבוצה תמשיך להשקיע בהיקפים גדולים כאלה בדקאר. כך או כך, גם השנה הקבוצה מריצה מערך סיוע אדיר ממדים שמשתווה רק לזה של ק.ט.מ. הרוכבים המובילים מבין החמישה הם כאמור חואן ברדה ופאולו גונקלבס, והשלושה הנוספים הם מיכאל מטג' הצרפתי, פאולו קצ'י האיטלקי וריקי בראבק האמריקאי. פרט לקבוצת HRC הרשמית יש גם את קבוצת הונדה דרום-אמריקה שמריצה ארבעה רוכבים נוספים בראשות חבייר פיזוליטו המצוין.
רוכבי קבוצת HRC
פרט לשתי הקבוצות הגדולות שמתמודדות ראש בראש בשנתיים האחרונות, השנה יש שתי קבוצות חדשות – הוסקוורנה וימאהה. קבוצת הוסקוורנה היא למעשה קבוצת ק.ט.מ נוספת. האופנוע – הוסקוורנה 450 ראלי, הוא למעשה ק.ט.מ 450 ראלי צבוע בצבעי הוסקוורנה, כשהקונספט שעונד מאחורי קבוצת הוסקוורנה הוא למצג את החברה כמובילה בכל דוקטרינות הספורט המוטורי. בקבוצת הוסקוורנה ירכבו כאמור רובן פאריה הוותיק, פלה רנה הצעיר ופאבלו קינטנילה. יחד עם זאת, חשוב להבין שעל אף שהוסקוורנה שייכת לק.ט.מ, שתי הקבוצות נפרדות לחלוטין, עם מערך סיוע נפרד לחלוטין.
שלושת רוכבי הוסקוורנה
הקבוצה החדשה השנייה היא קבוצת ימאהה, עם ה-WR450F ראלי. אם עד היום ימאהה הריצה קבוצה בדקאר דרך ימאהה-צרפת או ימאהה-אירופה, כעת ישנה קבוצת מפעל רשמית. הרוכב הוא כאמור הלדר רודריגז הוותיק, שרוכב שנים ארוכות על אופנועי הראלי של ימאהה, ואליו יצטרפו לקבוצה פראנס ורהובן ההולנדי הוותיק ואלסנדרו בוטורי האיטלקי.
הקבוצה האחרונה היא קבוצתשרקו, שעם הרוכבים חואן פדררו גרסיה ואליין דוקלו הוותיק, ינסו לגנוב ניצחון או שניים ולהתברג לצמרת. בשנה שעברה זה בהחלט הצליח להם.
אין ספק שיהיה מעניין!
רצועת בונוס
הפעם רצועה אמיתית, לא במטאפורה. הוותיקים שביניכם שעוקבים אחרי הדקאר עוד מימי אפריקה, ודאי יעלו חיוך על פניהם ואפילו ישקעו ברגע של נוסטלגיה למשמע השיר הבא והתמונות שהוא מביא איתו.
https://www.youtube.com/watch?v=ZY4TvOh6eto
שיהיה לנו יופי של דקאר. אנחנו כמובן נהיה פה מדי יום בכדי לעדכן.
בשנת 2015 הספורט המוטורי נכנס לקיפאון עמוק, בכל התחומים. ריבים וסכסוכים בין גופים ובין אנשים, ניהול לא תקין של כספים, עלויות הפקה גבוהות וכו', כל אלו גרמו גם למעט האנשים שניסו לדחוף קדימה, להרים ידיים ולפרוש. כאילו מלחמה בלתי אפשרית לקיים פה ספורט מוטורי.
כעת, בסוף שנת 2015, שוב נראה שהספורט הולך לכיוון טוב. התרגלנו לתנודות האלה אז אנחנו מאוד זהירים באופטימיות שלנו, אבל כרגע נראה שיש דרייב, וההתאחדות דוחפת קדימה כדי שיתקיימו פה אליפויות מסודרות.
אתמול (שבת) התקיים הסבב הראשון מבין שבעה סבבים של אליפות ישראל באנדורו – עונת 2016. המרוץ, חוקי לגמרי כמובן, התקיים בשטחי רמת הגולן בסמוך לקצרין, וכדי לחסור בעלויות הפקה ובלוגיסטיקה הוא התקיים בסגנון הייר-סקרמבלר – מקסימום הקפות בזמן נתון.
כ-50 רוכבים הגיעו לסבב הראשון בכלל הקטגוריות, כולל ילדים ונוער, כשהרוכבים מדווחים על תוואי קרקע קשוח ומסלול צפוף הכולל איסוף סלעים ואבנים משוחרות רבות. הקצב, כצפוי, לא היה גבוה, אבל קרבות בין המתחרים היו גם היו.
המנצח הכללי של המרוץ הוא נמרוד חמו (ק.ט.מ 350EXC-F), שסיים 12 הקפות ב-2:00:27 ש'. בן קבוצתו, זיו כרמי (ק.ט.מ 350EXC-F), רכב צמוד לחמו בכל מהלך המרוץ וסיים 3 שניות אחריו, שני בקטגוריה E2 ושני בכללי. כרמי גם עשה את ההקפה המהירה ביותר במרוץ. שלישי בכללי וראשון בקטגוריה E1 סיים גב סלע הצעיר (ק.ט.מ 250EXC-F), וצמוד אליו, רביעי בכללי ושני בקטגוריה E1, סיים תומר שמש (ק.ט.מ 250EXC-F).
אתם קולטים מה הולך פה בזמן האחרון? במקביל לזה שתחום האנדורו חווה פריחה חסרת תקדים, מגיעים לכאן סוללה של תותחים ביוזמות כאלה ואחרות כדי להעביר הדרכות רכיבה לרוכבי האנדורו הישראליים. רק מהזמן האחרון אפשר למנות את אלפרדו גומז, שהיה פה פעמיים, את פול בולטון ואת גראהם ג'רוויס – שלושה תותחי אקסטרים-אנדורו ברמה העולמית.
בשבוע שעבר, בשקט בשקט, בלי מסע יחסי ציבור, ביקרו פה בארץ שני קליברים נוספים. אמנם לא בתחום האקסטרים-אנדורו הכל כך פופולרי אצלנו בזמן האחרון, אלא מתחום האנדורו הקלאסי, אבל בהחלט שנים חשובים. אלו הם אלברטו גררו וקיריאן מיראבט (בתמונה הראשית). הראשון הוא רוכב עבר עם רקורד מרשים שכולל לא מעט תארים, אליפויות ותחרויות, והשני הוא בחור בן 20 סופר-כשרוני שצפוי בשנים הקרובות להיות אחד ממובילי סצנת האנדורו העולמית. שני קצוות אפשר לומר.
את גררו אנחנו מכירים אישית כבר כמה שנים, שכן בין היתר הוא שימש כעיתונאי למגזין אנדורו ספרדי ויצא לנו לפגוש אותו ולרכב איתו בהשקות עולמיות. אפילו ראיינו אותו בהשקה של גאס גאס ב-2015 (כאן). בשנות ה-90 הוא היה אלוף ספרד באנדורו בכמה קטגוריות, כולל ג'וניור ובוגרים, השתתף 3 פעמים עם נבחרת ספרד בסיקס-דייז, והתחרה גם באנדורו העולמי. אחרי פרישתו הוא שימש בתפקידים שונים בתחום האנדורו הספרדי, כולל מנהל מקצועי של קבוצות המרוץ של גאס גאס ב-2014, רגע לפני שקרסה כלכלית, ולפני כן שימש במשך כעשור כבוחן אופנועי אנדורו למגזין אנדורו ספרדי. הוא גם ניהל את הקבוצות הספרדיות באליפות העולם באנדורו במשך 5 שנים. כעת גררו מאמן רוכבים ספרדים, בין היתר את קיריאן מיראבט, שרוכב בקבוצת שרקו.
מיראבט הוא רוכב צעיר, כאמור בן 20, אבל הוא כישרון רכיבה גדול. כבר בגיל 15 הוא סיים את אליפות ספרד במקום השני בקטגוריית 125 סמ"ק, ובעונה שלאחר מכן הוא לקח את האליפות כשהוא בן 16 בלבד. עד עכשיו יש באמתחתו כבר 3 אליפויות ספרדיות, וכיום הוא רוכב של שרקו באליפות האנדורו העולמית.
מיראבט קופץ, גררו מדריך, ורק ששון שלנו בהלם…
איך זה ששני רוכבים ברמה כזאת, שאליהם הצטרף גם אוריאול מנה – רוכב ספרדי נוסף שמתחרה באליפות העולם באנדורו, מגיעים לביקור בישראל בן יותר משבוע, ואף אחד לא יודע מזה? ובכן, פשוט כי הם הגיעו לביקור פרטי אצל משפחה של חברים שאצלם התארחו. בין היתר הם אימנו פה כמה רוכבים מצטיינים, וגם סיירו קצת בארץ. ה.מ מוטורס, יבואנית שרקו, קפצה על המציאה ששני רוכבי שרקו ברמה כזו נמצאים בארץ, ושאלה אותם ליום אחד של הדרכת רכיבה לרוכבי המותג הצרפתי. גם אנחנו באנו לראות מה העניין.
אנדורו בוצי
ההדרכה התקיימה ביום שישי האחרון במסלול עץ הזית שבמצפה מודיעין, וזה אחרי יממה גשומה במיוחד. ממש מזג אוויר אירופאי. לשמחתנו, השמש יצאה בבוקר והחלה לייבש את המסלול, כך שבתחילת היום היה בוצי במיוחד, אבל בהמשך השתפר ונהנינו מאחיזה מעולה.
בחצי הראשון של היום עבדנו על התאמה של האופנוע לרוכב – פעולה חשובה מאוד, במיוחד כשמדובר ברוכבים מתחילים שפחות יודעים לכוון את האופנוע. כיוונו כידון, מנופים ורגליות על מנת להגיע לתנוחת רכיבה אידאלית. השניים הקדישו זמן רב לנושא, כולל מעבר על כל אופנוע ואופנוע יחד עם הרוכב, וזאת משום שלדעתם זהו הבסיס לרכיבה נכונה.
בחצי השני של היום עבדנו על רכיבה בספיישל. כמו בכל פעם שרוכבים מובילים מגיעים לכאן ומדריכים בשטח שהוא לא שטח האימונים שלהם, ההדרכה הייתה מורכבת בעיקר מאלתורים על המסלול. תופסים פנייה, מסבירים עליה כמה נקודות חשובות, וקדימה – מתחילים לעבוד ולהשתפר. עם עין פקוחה של שניים ברמה כזו – השיפור מגיע במהירות. תענוג!
5 שעות בילינו במקום בסך הכל, אבל הן היו מרוכזות, ממוקדות, והכי חשוב – מהנות. קצת אנדורו אמיתי של גז על מסלול פתוח, ולא רק טיפוסי אקסטרים-אנדורו-ורטיקלי, ועם שני תותחים כאלה. איזה כיף!
