המרוץ המפורסם המתקיים באי מאן בוטל בשנת 2020, כמו רוב האירועים הגדולים. בשלב זה החליטו המארגנים לבטל גם את מהדורת 2021 שאמורה הייתה להתקיים בחודש מאי 2021.
קיווינו שבשנת 2021 יחזרו כלל האירועים והמרוצים בעולם האופנועים, אך לאחר הביטול המובן של שנת 2020 החליטו המארגנים, ביחד עם השלטון המקומי, על ביטול ה-TT של האי מאן גם ב-2021 לאור אי-הוודאות שעדיין שורר סביב המגיפה והרצון לחסוך את הצורך לביטול יקר בסמוך למועד המרוץ, כפי שהיה בשנה שעברה. המארגנים גם ציינו שבשנת 2022 המרוץ יתקיים ב-28 במאי.
ה-TT של האי מאן מארח על כבישי האי, עוד משנת 1907 (למעט הפסקות הכרחיות מסיבות של מלחמה כזו או אחרת), את אחד המרוצים המאתגרים ומסוכנים המוכרים בעולם האופנועים. המתחרים רוכבים 10 הקפות של המסלול, כאשר אורך כל הקפה הוא כ-60 ק"מ (37.7 מייל למען הדיוק) וכולל מעל 200 פניות. תוואי המסלול, כאמור, סובב את האי ומורכב מכבישים ציבוריים צרים, מפותלים, ולעתים אף בין הבתים המקומיים. אופי המרוץ, בגלל הכבישים הצרים, הוא נגד השעון, אך 10 השניות בהזנקה בין רוכב לרוכב יזכו אותנו הצופים בניסיונות עקיפה מלאי אדרנלין.
הסרטון משנה שעברה, שחוזה שהרוכבים ישובו בשנת 2021…
מהדורה מספר 43 של ראלי דקאר המפורסם תוזנק לפי התוכנית בינואר הקרוב עם 321 רכבים, מתוכם 108 אופנועים, אשר ירכבו למשך 12 ימים ו-7,646 ק"מ, ועם אמצעים שנועדו להבטיח את ביטחונם לאור התאונות הקטלניות מהראלי של שנה שעברה. הדקאר יוזנק ב-3 בינואר 2021 וימשך עד ל-15 בינואר.
השינויים העיקריים מתייחסים למסלול קצר יותר יחסית (7,646 ק"מ לעומת 7,900 ק"מ ב-2020), הפחתת המהירות של הסטייג'ים על-ידי יצירת מסלולים טכניים יותר, אשר בחלקם יוגדרו אזורים מסוכנים ומהירות הרכיבה בהם תוגבל ל-90 קמ"ש. לכלל הראלי יתאפשר השימוש ב-6 צמיגים אחוריים בלבד, נתון אשר ידרוש מהרוכבים להוריד מהירות ולשמור על הצמיגים. ציר הניווט לכל יום ייטען, באמצעים אלקטרוניים, 20 דקות לפני הזינוק – כך הרוכבים ייאלצו ללמוד את הציר תוך כדי תנועה וכתוצאה מכך להפחית את מהירות הרכיבה.
דבר משמעותי נוסף – בדומה לחליפות האוויר לרוכבי הכביש (כמו מערכת כרית האוויר של אלפינסטארס מדגם Tech-Air שנבדקה על-ידי אנדראה דוביציוזו), הרוכבים מחויבים ללבוש וסט מגן מתנפח כבר משנת 2021.
גאס גאס תתחרה בקטגוריית ה-Moto3 בעונת 2021 תחת קבוצת אספאר המנוסה, לראשונה בתולדות היצרנית הספרדית-אוסטרית.
גאס גאס נרכשה בשנה שעברה על-ידי ק.ט.מ ומיידית הפנתה תקציבים רבים למחלקת המרוצים. האדומים-לבנים כבר השתתפו בהצלחה השנה באליפות המוטוקרוס העולמית, החתימו את ג'סטין בארשה שירכב עבורם באליפות הסופרקרוס והמוטוקרוס האמריקאית בעונת 2021, החתימו את טאדי בלזוסיאק הוותיק בשורות קטגוריית האנדורו, ועכשיו נכנסים לעולם מסלולי האספלט והגרנד-פרי – לראשונה בתולדות המותג הספרדי.
גאס גאס יעלו על המסלול בקטגוריית Moto3 עם צמד RC250 GP עם הרוכבים סרג'יו גרסיה ואיזן גואוורה (Izan Guevara), אשר ירכבו תחת קבוצת אספאר הוותיקה שסופרת 12 אליפויות עולם, 7 סגני אלופי עולם, 139 ניצחונות ו-377 מקומות בפודיום – כל זה ב-40 השנים האחרונות.
נזכיר, שבעונה שעברה ק.ט.מ עצמם יצאו מקטגוריית Moto3 אחרי שזכו שלוש פעמים בעבר בראשות הקטגוריה – 2012 ,2013 ו-2016 – והציגו במקומם את ההוסקוורנה FR250 GP. נזכיר שגם מותג הוסקוורנה שייך לק.ט.מ.
קטגוריית Moto3 מריצה אופנועי סינגל ארבע פעימות בנפח 250 סמ"ק. מרבית היצרנים מספקים נתונים של עד 55 כ"ס ב-14,000 סל"ד ממנוע הצילינדר היחיד עם ארבעה שסתומים. המשקל המינימלי המותר, אגב, יחד עם רוכב, עומד על 152 ק"ג.
מרוץ הרד-בול רומניאקס לשנה זו היה האירוע היחיד באליפות ה-WESS שהתקיים ב-2020, עם משתתף ישראלי אחד – סוף סלע הצעיר – ועם תנאים קשים מאוד.
הרומניאקס מתקיים בדרך כלל בחודשי הקיץ. מגיפת הקורונה יצרה מעבר כפוי של האירוע לחודש אוקטובר, והביאה על הרוכבים תנאי קור, גשם ואף שלג בפסגות – שהפכו את האירוע הקשה מלכתחילה לקשה אף יותר. מאמץ עיקש של המארגנים, שכבר נאלצו לבטל את כל המרוצים השנה בסדרת ה-WESS (אליפות העולם למרוצי אנדורו), נשא פירות, אם כי כמות הרוכבים קוצצה בצורה משמעותית, כמו גם נוכחות הקהל ואף קיום הפרולוג המפורסם ברחובות העיירה סיביו, שאותו נאלצו המארגנים לבטל.
מנואל לטנביכלר, גראהם ג'רוויס ואלפרדו גומז
בסופם של ארבעה ימי תחרות אינטנסיביים וקשים ניצח, בפעם השנייה ברציפות, מנואל לטנביכלר על גבי הק.ט.מ 300EXC TPI. לטי ג'וניור ניצל נפילה ותקלה במתנע החשמלי של גרהאם ג'רביס הנצחי ביום האחרון. ג'רביס על ההוסקוורנה TE300i הוביל עד לפתחו של היום הרביעי בפער של 27 שניות, אך בסיום נאלץ להסתפק במקום השני. שלישי סיים אלפרדו גומז על ההוסקוורנה, אך זאת לא נקודת הציון היחידה במשפחה: אחותו סנדרה היא הרוכבת הראשונה שמסיימת בקטגוריית גולד, עם המיקום 13 בסוף התחרות.
סוף סלע, הרוכב הישראלי הצעיר (בסך הכל בן 17) והבלתי נלאה השתתף על-גבי הק.ט.מ 300EXC TPI בקטגוריית הגולד, וסיים את האירוע במקום ה-12 – 11 שעות ו-51 דקות אחרי המנצח מבחינת הזמנים. סוף כבר מכיר את המרוץ היטב, כשהשתתף בקטגוריית הברונזה כבר בגיל 13, לאחר מכן בקטגוריית הסילבר, וסיים בשנה שעברה בקטגוריית גולד עם אצבעות שבורות. הסיום במקום ה-12 השנה מהווה הישג חסר תקדים לישראלי באנדורו העולמי בפרט ובזירה העולמית בכלל, כשסוף סלע הצעיר מתקדם בצעדי ענק לטופ 5 של רוכבי האנדורו העולמיים.
סוף סלע ברומניאקס של 2019 (צילום: ניר עמוס)מנואל לטנביכלר והעליות של רומניאקסמנואל לטנביכלר והירידות של רומניאקס
בציוד של קבוצת ב.מ.וו, העובר ממסלול למסלול באליפות הסופרבייק העולמית, נמצאת גם מדפסת תלת-ממד המאפשרת לטכנאים להדפיס חלקים מסוימים ב-S1000RR באופן מיידי. המידע הזה עובר גם למפעל, ומשם לדגמים הסדרתיים הנמכרים לקהל הרחב.
כאשר יצרן מבקש לייצר כל חלק שהוא לשיפור התנהגות האופנוע הוא עובר תהליך של תכנון הנדסי, בנייה מחומר אקזוטי, ואז עובר למחלקת הניסוי לבחינה מסודרת. מדובר על תהליך ארוך שאינו מאפשר פתרונות או שינויים מיידים במידת הצורך. על-מנת להתגבר על הנושא הזה משתמשים בקבוצת המרוצים של ב.מ.וו לאליפות הסופרבייק העולמית במדפסת תלת-ממד (3D) המאפשרת לייצר חלקים – אשר אינם נושאים בעומס מיוחד – בצורה מיידית במסלול עצמו ולבחון אותם.
בב.מ.וו נותנים כדוגמה לכך את את הימים הבודדים שעברו בין הסבב במסלול חרז בספרד העונה לבין הסבב בפורטימאו, פורטוגל. הרוכבים ביקשו לבצע שינויים בחיבור הלינק של הבולם האחורי. הטכנאים במסלול יצרו דוגמה מפלסטיק מורכב ושלחו ליצרן, אשר בנה את הרכיב תוך מספר ימים, והוא הורכב כבר בסבב הבא.
כמובן, שבב.מ.וו יכולים לייצר מיידית במסלול רק חלקים קטנים שאינם נושאי עומס וניתנים להרכבה מיידית. אם נדרש לייצר חלק גדול מחומר מורכב יותר כמו קרבון או טיטניום, הטכנאים שולחים את הסקיצות ישירות למחלקת הפיתוח של היצרן, ושם משתמשים במדפסת משוכללת ומתקדמת הרבה יותר.
כמה דקות לפני המרוץ הראשון בסבב מוג'לו של ה-R3 Cup, ורן יוחאי רצה בסיבובים מסביב לפאדוק. היא תגיד שזה כדי לקבל מרץ ואנרגיה לפני המרוץ, אבל כל מי שנכח ידע לספר לכם שהספורטאית בת ה-17.5 נאבקה להכיל את כמות ההתרגשות והלחץ שנבנו לפני המרוץ הזה.
בשונה ממרוץ אליפות הנשים שבו השתתפה רן במסלול אימולה בתחילת חודש ספטמבר, כעת היא עומדת מול מרוץ ה-R3 Cup – – מרוץ מעורב שבו כל המתחרים משתמשים באותו אופנוע עם אותם נתונים ואותם צמיגים. מרוץ שבוחן באופן טהור את יכולות הרוכב. בתוך המרוץ הזה מתחרים הרוכבים הצעירים עד גיל 19 גם בקטגוריית ה-bLU cRU – מסלול קידום וציד הכישרונות של ימאהה שמשמש כמקפצה לכיוון אליפויות עולם בקטגוריית הסופרספורט 300. מול רן מתחרים כשלושים רוכבים מכל רחבי היבשת והעולם.
רן יוחאי על הגריד במוג'לו עם ה-R3 והצוות
הנערים שנמצאים בראש הדירוג מתחרים על הזכות להשתתף באליפויות העולמיות בעונה הבאה. זהו הסבב האחרון של אליפות ה-R3, וככל שהאמוציות עולות, כך גם רמת הרכיבה של המתחרים. זמני ההקפה נעים סביב 2.08 דק', ומי שבקיא בזמני ההקפות במסלול הזה יודע שזמן כזה נחשב מכובד ביותר גם לרוכבי 600 סמ"ק.
במהלך סוף השבוע שבו רן קיבלה טעימה ראשונה מהרכיבה במסלול האגדי הזה, שיושב בחבל טוסקנה היפהפה, ולמרות שהייתה צריכה להסתגל לאופנוע שכור של Team AG Motorsport Yamaha, היא הייתה בתהליך שיפור מתמיד של הזמנים.
לאחר יום אימון היא קבעה זמן של 2.14.9 דק', ובמהלך המרוץ שהתחיל עם זינוק מצוין היא הגיעה למקום 27 בקטגוריית הבלו קרו ולמקום שני בדירוג הנשים (30 בדירוג הכללי), לאחר שאנסטסיה קובלנקו האסטונית סבלה מכשל טכני ונאלצה לפרוש, והמתחרה השווייצרית בטינה פפיסטר החליקה ולא סיימה את 7 ההקפות של מרוץ הספרינט. זמן ההקפה המהיר שלה עמד על 2.14.4, כשהאישה המהירה במסלול באותו יום הייתה המתחרה האיטלקייה אירנה ברמאטו.
לאחר ערב טעון שעבר בדיונים עם הקבוצה לגבי שינוי יחסי העברה 'על עיוור', ובוקר שעבר בדאגה לגבי מזג האוויר שכלל סופה שאיימה להגיע, רן זינקה למרוץ השני מהמקום ה-34 ואף שיפרה את השיא האישי במהלך המרוץ, לאחר שינוי יחסי העברה וכיוון נוסף בבולם האחורי שבוצעו ברגע האחרון. ההימור השתלם, וזמן ההקפה המהיר והשיא האישי שלה עומד כרגע על 2.13.3, עם סיום במקום 25 בבלו קרו ומקום שלישי בקטגוריית הנשים (29 בדירוג הכללי), אחרי אנסטסיה ואירנה.
תוצאות מרשימות ל"רכיבת הבכורה של רן יוחאי הישראלית שהצליחה לבוא להתחרות באיטליה למרות מצב הקורונה", כפי שרמקולי הכריזה דאגו להזכיר לפוקדי הפאדוק. כמובן שהסיפור של רן והתוצאות המכובדות לא איחרו להתפשט בקרב הרוכבים מהקטגוריות השונות, ורן הצליחה לסובב כמה ראשים ולגרום לכמה גבות עבותות לזנק למשמע הזמנים שלה. בתום המרוץ השני, שניות ספורות לאחר שהאופנוע נלקח לבדיקות הטכניות, ראיתי פנים מוכרות של רוכב הסופרבייק האיטלקי אלסנדרו 'פאליקס' טורקולאצ'י, שנשען על גדר ההפרדה וחיכה למישהו שהרגע סיים את המרוץ. חשבנו שיש לו חניך בקטגוריית ה-R3, אבל כשרן התקרבה אלינו הופתענו לגלות שפאליקס חיכה כדי לראות את רן.
בסוף כל מרוץ יש תחושה לא קלה אצל הרוכבים, התחושה שאנחנו לא רואים בתמונות המחייכות על הפודיום ולא שומעים בראיונות המתוקתקים עם העיתונאים. זאת תחושה שספורטאים מקצועיים חולקים ביניהם, בינם לבין עצמם, הרחק מאור הזרקורים. הפנים של רן הקרינו את התחושה הזאת בדיוק ברגע שהיא הורידה את הקסדה.
"זה בסדר לא להיות מרוצים, זאת התחושה הנכונה" – המילים של פאליקס נשמעות מעבר להמולת הפיט ליין. "תרתמי את התחושה הזאת כדי לשפר, כדי להשתפר. כל פעם, הפעם הבאה תהיה יותר טובה. זאת המהות של המרוצים".
עם חצי חיוך מרן, פאליקס עלה על הק.ט.מ שלו ונעלם אל תוך עיר האוהלים והמשאיות שהיא הפאדוק של מוג'לו. סוף השבוע נגמר, ובשביל המתחרים הגיע הזמן לחזור לעולם האמיתי, מחוץ לשערי המסלול. בשביל רן זה אומר לחזור להתמודד עם חוסר הוודאות שמאפיין את התקופה הזאת. מה שבטוח זה שאנחנו נהיה שם בפעם הבאה כשהיא תחזור להתחרות באיטליה.
כמה אקשן ודרמה סיפקו לנו השבועיים ברד-בול רינג, אוסטריה. בין לא מעט הדברים החיוביים שצפים עקב הקורונה, הקטע הזה של סבבים כפולים, שבוע אחרי שבוע באותו מסלול, מתגלה כפתרון לא רע בכלל. חוץ מהדגל האדום שנשאר הדבר הקבוע היחיד בערך, כל השאר משתנה ומוליד מרוצים שונים לגמרי, משודרגים. יש כל כך הרבה משתנים בדרך לניצחון בסבב GP, כשכל אחד מהם מושפע ומשפיע על מגוון פרמטרים אחר, סימביוזה קוראים לזה? שאפילו אותו מסלול בהפרש של שבוע, משנה אופי ומוליד הזדמנויות וגם לא מעט אכזבות.
הרמה הטכנית של הרוכבים והקבוצות כל כך גבוהה שגרף הלימוד והמוכנות למרוץ השני מבין השניים על אותו מסלול משתדרגת פלאים והמרוץ השני הופך תחרותי הרבה יותר. כל פרמטר טכני שניתן לשליטה ממוצה עד תום, אבל למרות כל ההיי-טק, ההנדסה המתקדמת והמיליונים שנשפכים, אי-שם בקוקפיט דחוס רוכב, ומוכשר ומאומן ככל שיהיה – הוא עדיין אנושי. עם רגשות, לחצים, פציעות וטעויות שלו או של אחרים שטורפים את הקלפים שמייצרים עבורנו את הדרמה וההפתעה שאף אחד לא חזה. MotoGP במיטבו. ואם כבר מדברים על ה-MotoGP, אז הדבר הנוסף שמתגלה לנו הוא שהוא חזק הרבה יותר מרוכב כזה או אחר, הדוקטור ולנטינו שנחשב לאלוהי ה-GP ועדיין סוחב, כבר מזמן עבר את השיא אבל הסדרה ממשיכה לנסוק וממש לא צוללת אחריו. כך גם היעדרותו של מרקז, המלך החדש, השאירה ואקום שמיד התמלא בקבוצות ופרצופים חדשים שמספקים לנו את הסחורה, שבוע אחרי שבוע.
בכלל, העונה הזאת מתהווה לאחת המטורללות, והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-עקביות. רוקי'ז שפורחים, קבוצות לוויין שנותנות בראש למפעלים, כוחות חדשים שעולים אל מול ישנים שקורסים. הקרקס הזה שמנוהל על ידי איש בבלייזר, ברמודה וגרבי כדורגל ירוקים מתוחים עד לברך, הופך כאוטי במובן החיובי של הכאוס, ואנחנו מתים על זה. ואם כבר מדברים על למות, אז פנייה מספר 3. היא יכלה בקלות להפוך לפניית רוסי, או ויניאלס, או סתם פניית המוות. מגיעים אליה אחרי ישורת ארוכה שבשני שליש האחרון שלה יש שמאלית קטנטנה, אבל הקטנה הזו בשישי פול גז במהירויות שמלטפות את ה-350 קמ"ש הופכת לוואחד פנייה שמיד אחריה הרוכב צריך לרדת בכל הכוח על הבלמים כי פנייה מספר 3 שנשברת 90 מעלות ימינה תכף מגיעה.
מסלול טירוף
יוהן זרקו רכוב על הטיל של דוקאטי שמהיר מהימאהה באיזה 20 קמ"ש לפחות, עוקף את מורבידלי משמאל בדיוק אחרי השמאלית הקטנה, ונכנס לתהליך הבלימה לקראת פנייה מספר 3 בעוד מורבידלי שמופתע מהעקיפה ממצמץ לשבריר שנייה ולפני שמספיק להגיב נשאב בסליפסטרים האדיר שנוצר במהירויות האלה לתוך הדוקאטי. שוב, ההתנגשות מתרחשת במהירות של מעל 300 קמ"ש! הרוכבים עפים הצידה בעוד האופנועים טסים בפול ספיד לעבר פנייה 3. הדוקאטי מתנגש בגדר הבטיחות, נגזר לשניים, וחלקיו ניתזים הלאה אל המסלול, בעוד הימאהה טס בכינון ישיר. אל הפנייה בדיוק מגיעים ויניאלס ורוסי, והאופנועים המתעופפים חותכים את הנתיב שלהם ומחטיאים אותם בסנטימטרים.
פול אספרגרו, בכיר רוכבי ק.ט.מ, מוביל בזמן הזה את המרוץ די בבטחה, ואז רואה את הדגל האדום מונף. הוא חוזר לפיטס מתוסכל וזועף כמו שור ספרדי מול המולטה (יריעת הבד האדומה של המטאדור). שבוע קודם בצ'כיה הוא ראה את בן קבוצתו הצעיר B.B מנצח ניצחון היסטורי ראשון עבור ק.ט.מ, בעוד הוא עף החוצה על-ידי לא אחר מיוהן זרקו, האקס שנטש. ועכשיו, שוב, מיסייה זרקו מעורב בהתרסקות שטורפת לו את הקלפים בדרך לניצחון ראשון וכל כך נחשק. כשהמרוץ מוזנק מחדש, פול שעדיין לא מצליח להירגע לוחץ חזק מדי וטועה. הוא לוקח פניות רחב ומאבד מיקומים, עד שאוליברה על הק.ט.מ של טק-3 נכנס בדלת הפתוחה, וכמו שבוע קודם, אספרגרו מהדק את הפנייה מבלי להתחשב, הפעם לוקח איתו את אוליברה ומוציא 2 ק.ט.מים מהתמונה. משאיר את הקרב על הניצחון לדוקאטים של דובי ומילר ולסוזוקים של רינס ומיר.
חואן מיר והסוזוקי – נותנים עבודה
דובי, שהודיע לפני סוף השבוע שהחליט לסיים את דרכו בדוקאטי, סוג של הודעת אני מתפטר לפני שמפטרים אותי, מוצא מוטיבציה מחודשת ומוכיח לכולם ובעיקר לאיטלקים שלא רוצים אותו מה הוא שווה, מנצל את המהירות והכוח של הדוקאטי על המסלול המהיר הזה ומוביל את המרוץ בשקט המחושב והמדויק שלו. רינס, שעדיין מתאושש מהפציעה, מנסה לדחוף את הסוזוקי בקטעים המפותלים ולעקוף, אבל ניסיון קצת חזק מדי והוא מאבד את הקדמי ומסיים את המרוץ מאוכזב. מילר חוזר למקום השני, אבל הצמיגים שלו גמורים והוא עובר למוד הגנתי בעוד מיר הצעיר עם הסוזוקי לא מפסיק להציק ולנסות למצוא את הפרצה, שלבסוף מגיעה בפנייה האחרונה של המרוץ.
תוצאות הסבב החמישי, אוסטריה
אנדראה דוביציוזו (דוקאטי)
חואן מיר (סוזוקי)
ג'ק מילר (דוקאטי)
בראד בינדר (ק.ט.מ)
ולנטינו רוסי (ימאהה)
דוביציוזו – ניצחון מרשים
אחרי ההיי מגיע הדאון
השבוע שבין המרוצים לא היה רגוע, בעיקר סביב התאונה הגדולה בפנייה מספר 3. הפוליטיקה נכנסה חזק לתמונה, והדרישה והלחץ להעניש את זרקו – בעיקר מצד ולנטינו רוסי, שפאביו קוארטררו הוא בן טיפוחיו ושייך לאקדמיתVR46 , לבסוף עבדו. הענשת זרקו נותנת תחושה של זריקת האחריות על הש"ג. המסלול הזה, ובעיקר הפנייה הזו, ידועים כמסוכנים, ועדיין חוץ מתוספת קיר מתנפח כסוג של כסת"ח, האשמה נפלה על זרקו והוא נאלץ לזנק במרוץ הבא מהפיטס. הפוליטיקה הקטנה שיצאה בעיקר מצידו של ולנטינו רוסי פגמה עבורי בזוהר הצהוב שלו.
פול אספרגרו ממשיך את המרדף אחרי הניצחון, מצליח לקבוע את הזמן המהיר ביותר במקצה הדירוג ומזנק מהפול. יחד איתו בשורה הראשונה היה אמור לזנק לא אחר מהפרחח הצרפתי יוהן זרקו, שוב מה שמוטיבציה מוציאה מהגורם האנושי. זרקו עם שורש כף יד שבור נותן עבודה וקצב, מצליח לעלות מה-Q2, וקובע את הזמן השלישי ב-Q1 אחרי טקאקי נקאגמי המפתיע של הונדה, שדי נעלמה יחד עם מרק מרקז. במקומו של הצרפתי מצטרף לשורה הראשונה חואן מיר עם הסוזוקי.
המרוץ שהתנהל בחלק הראשון מקבל טוויסט לא צפוי בחלקו השני. שוב, כמו שבוע קודם, דגל אדום טורף את הקלפים והדירוג. הפעם הדגל נשלף אחרי שויניאלס מאבד את הבלמים ונאלץ לקפוץ במהירות של מעל 200 קמ"ש מהימאהה M1 שלו, שממשיך לדהור ישירות לעבר קיר הבטיחות, מתרסק כליל ועולה באש. עוד סופ"ש מביך לימאהה, שהעונה הזו מתבזה בפן הטכני.
מיר, שהוביל כבר את המרוץ במעל לשתי שניות מנקאגמי ומילר כשפול אספארגרו מפגר בעוד 2 שניות אחריהם, נכנס למוסך כמו כל השאר רק כדי לגלות שהקבוצה לא שמרה עבורו סט צמיגים רענן, בעוד היריבים מתחמשים בצמיגים טריים. לא כוחות. למרות שהוא פותח חזק ומוביל, מילר מצליח לגבור עליו ולקחת את ההובלה, בעוד נקאגמי נעלם הרחק מאחור. פול אספרגרו ומיגל אוליברה סוגרים על מיר, וגם על מילר שלא מצליח להתנתק מהקבוצה ולברוח קדימה. פול עוקף ראשון את מיר שהולך ונחלש הקפה נוספת, וגם אוליברה עוקף ומכאן מתחיל מפגן אדיר של כוחות סוס, תאוצות ושליטה, מלחמה על כל פנייה בין הדוקאטי של מילר לבין הק.ט.מ של אספרגרו, בעוד אוליברה מלווה אותם כצל מאחור. הם נכנסים יחד לפנייה האחרונה על הקצה, נלחמים על קו היציאה אל עבר קו הסיום, נדחקים בלהט הקרב טיפה החוצה, ומשאירים לאוליברה את הדרך פתוחה לניצחון – ראשון שלו ושל טק-3 בעידן ק.ט.מ. איזה פיניש!
צמד הסבבים הבאים יתקיימו במיזאנו, איטליה – מסלול מפותל יותר שמספק מרוצים ואקשן לא פחות עוצרי נשימה. כמו שהעונה הזו מתנהלת עד כה, אין אף אחד בעולם שיכול לחלום על התסריט שהמציאות תכתיב. יהיה מעניין, זה בטוח. אל תחמיצו.
הניצחון של אנדראה דוביציוזו במרוץ באוסטריה מביא את סך הניצחונות של דוקאטי ב-MotoGP ל-50; בואו נשחזר את דרכם להישג הזה.
דוקאטי הם שם דבר באליפות הסופרבייק העולמית משנות ה-90 של המאה הקודמת, אך ל-MotoGP (גרנד פרי) הם נכנסו רק בשנת 2003. מאז ועד ליום ראשון האחרון הם מציינים 50 ניצחונות ו-155 פודיומים. הרוכב המצליח ביותר בשורות דוקאטי הוא קייסי סטונר עם 23 ניצחונות, דוביציוזו עם 14 ניצחונות, לוריס קפירוסי עם 7, חורחה לורנזו עם 3, וטרוי בייליס, אנדראה יאנונה ודניאלו פטרוצ'י עם ניצחון יחיד לכל אחד.
לוריס קפירוסי על הדוקאטי של עונת 2004
דרכם של דוקאטי ב-MotoGP החלה כאמור בעונת 2003 עם לוריס קפירוסי וטרוי בייליס. כבר במרוץ הראשון בסוזוקה זכה קפירוסי האיטלקי לעלות על הפודיום עם מקום שלישי. באותה העונה קפירוסי גם זכה במקום השני במרוץ הביתי שלו באיטליה, זכה בניצחון הראשון עבור האיטלקים בקטלוניה, ותיעד את מהירות השיא של כל הזמנים דאז באליפות: 332.409 קמ"ש.
בעונת 2007, עם מנוע ה-800 סמ"ק החדש, זכה קייסי סטונר בלא פחות מ-10 ניצחונות ו-14 פודיומים, על-מנת לציין את האליפות הראשונה (והיחידה) של דוקאטי. גם 2018 הייתה עונה מוצלחת עם 7 ניצחונות, כש-6 ניצחונות תועדו בעונות 2008 ו-2017. עוד נתונים לציון הם 19 מסלולים שונים שזכו לטעום את השמפניה של דוקאטי, ועוד שישה מרוצים שזכו לראות תוצאות 2-1 של דוקאטי.
קייסי סטונר – כאן בסבב האוסטרלי (הביתי) בעונת 2007 – ניצחון נוסף
לדוקאטי דזמודיצ'י GP20 של עונת 2020 יש מנוע 1,000 סמ"ק המפיק מעל 250 כ"ס, שמסוגלים להביא את 157 הק"ג היבשים למהירויות של מעל 350 קמ"ש. המנוע הוא V4 עם 90° בין הצילינדרים וארבעה שסתומי דזמודרומיקס לצילינדר. במערכת הדזמו גל הזיזים העילי אחראי באופן ישיר על פתיחה וסגירת השסתומים. המצערות חשמליות (Ride-by-Wire) ואובאליות, עם שסתומים אווירודינמיים לפגיעה מינימלית בזרימת האוויר לסעפת היניקה בשעה שהמצערת פתוחה לרווחה. ואם כבר סעפות יניקה – אז הסעפות כאן משתנות באורכן ובקוטרן בין סל"ד נמוך לבין סל"ד גבוה כדי לקרב את מהירויות זרימת האוויר לאופטימליות ולהגדיל את המילוי הנפחי ואת הטווח היעיל של המנוע. יש 2 מזרקים לכל צילינדר, על-מנת לספק את כמות הדלק בגדולה בסל"ד גבוה כזה. מערכת הפליטה היא של אקרפוביץ'.
מערכת המתלים היא של אוהלינס, כשמאחור הבולם מסוג TTX36. טכנולוגיית ה-TTX של אוהלינס מונעת את הוואקום הנוצר בחלק התחתון של הבוכנה בבולם בעת דחיסה מהירה, ולמעשה שומרת על לחצים כמעט קבועים בגוף הבולם – מעל ומתחת לבוכנה. המשמעות – פחות התנגדות לפעולת הבולם. מלפנים מותקן בולם הפוך של אוהלינס מסוג NPX25/30 עם תא לחץ פנימי וציפוי TiN להורדת חיכוך. הדיסקים הקדמיים עשויים מקרבון ובקוטר 340 מ"מ, ועליהם מורכבים קליפרים של ברמבו עם ארבע בוכנות. מאחור יש דיסק יחיד מפלדה ושתי בוכנות לקליפר.
אנדראה דוביציוזו ואנדראה יאנונה בסיום הסבב בברנו 2015וכאן טרוי בייליס הגדול בתמונה מעונת 2004 – פשוט כי אנחנו אוהבים את הרוכב הזה
אנדראה דוביציוזו הודיע שלא ימשיך לרכוב בשורות דוקאטי מעבר לעונת 2020. רולטת השמות של המחליף שלו כבר התחילה לעבוד.
לאחר שמונה עונות ארוכות בשורות דוקאטי, סיכמו מנהלו של דוביציוזו ומנהלי קבוצת המרוצים של דוקאטי על פרידה יפה בהסכמה. דוביציוזו, שאיבד תקווה בכך שדוקאטי יעניקו לו אופנוע של אליפות, יפנה את עצמו לשוק הרוכבים לעונת 2021. בשלב זה אין שום אינדיקציה לאן פניו מועדות.
אנדראה דוביציוזו – יעזוב את דוקאטי אחרי 8 עונות
אנו כבר יודעים שג'ק מילר יצטרף לשורות קבוצת המפעל בעונת 2021, והשם החם שעתיד להצטרף אליו הוא פרנצ'סקו בגניה, האיטלקי הצעיר שרוכב בשורות קבוצת פרמאק העונה. עוד שם מפתיע שמתחבר לדוקאטי בעונה הבאה הוא לא פחות מאלוף המחומש – חורחה לורנזו. לורנזו הצטרף העונה כרוכב פיתוח בימאהה, אך סוכניו כבר החלו להריץ את שמו בחזרה לדוקאטי.
חורחה לורנזו, מספר 99 האגדי שנכנס להיכל התהילה של הרוכבים, זכה ב-5 אליפויות עולם. הישגים שהחל בניצחון הראשון שלו ב-2003 והאחרון ב-2018, ומסתכמים בסך של 68 ניצחונות. ב-2006 זכה באליפות בקטגוריית ה-250 סמ"ק, הישג אותו שכפל בעונת 2007. במרוצו הראשון בקטגוריה הבכירה זכה בפול פוזישן, והוא גרף את ניצחונו הראשון כבר במרוצו השלישי. את שלוש האליפויות בקטגוריה הבכירה סימן בשנים 2010, 2012 ו-2015 – שלושתן על-גבי ימאהה, איתה זכה ב-44 מרוצים. ב-2017 ביצע מעבר לדוקאטי וזכה איתם ב-3 ניצחונות נוספים, כשאת הקריירה הוא סיים עם הונדה, לאחר תקופה רוויה בפציעות ובכישלונות. כאמור, את עונת 2020 החל כרוכב פיתוח בימאהה.
הייתי עמוק בניסיון לסגור עוד יום עבודה לחוץ בשטח, כשהווטסאפ מהעורך הגיע ושאל אם אני רואה מה מתחולל. משהו גדול קרה, ועכשיו זו מלחמה בפיתוי להתעדכן עד שאגיע הביתה לצפות. הרגש עוד פלירטט על ניצחון של הדוקטור, אבל ההיגיון שלל וריצוד כתמתם הלך והתחזק.
צמיגים מאז ומעולם שיחקו תפקיד משמעותי באליפות. הפעם כולם הבינו שתנאי המסלול, אופיו, ומזג האוויר יצרו קומבינציה שאף צמיג אחורי שמישלין סיפקו לסוף השבוע הזה לא יחזיק מעמד עד סופו, ושבהקפות האחרונות נכנסים אל הלא נודע.
לעמוד בפיתוי או להתעדכן? מתחילים.
יוהן זרקו הצרפתי, שנשם אוויר פסגות על הימאהה של טק-3 ואז עבר להיות רוכב מפעל של ק.ט.מ, איבד סבלנות ואמון כשהיה נראה שהם מגששים באפלה את דרכם ב-MotoGP ונטש אותם לטובת קבוצת לוויין ענייה עם אופנוע דוקאטי מודל 19. זרקו הגיח הסופ"ש הזה מתהומות הגריד וקטף את עמדת הפול, דוקאטי מודל 19 כשרוכבי המפעל דוביציוזו ומילר מתקשים מאד ומזנקים מהשורות האחרונות.
בשלב הזה אף אחד עדיין לא ציפה להפתעה שהתבשלה במוסך הכתום. ק.ט.מ היא הרבה יותר מעוד יצרנית אופנועים. המותג הכתום הפך לדת עם מיליוני מאמינים הדוקים ברחבי העולם, מכונת השיווק היעילה שלהם היא נדבך מרכזי בהצלחה ובגידול, ובקצה ניצב פרויקט ה-MotoGP. המטרה המוצהרת היא אליפות, ועל הכוונת הם שמו מהתחלה את יריבתם המושבעת משבילי המדבר המאובקים של הסהרה, דרך מדבריות המלח של דרום אמריקה ומסלולי המוטוקרוס של ארה"ב, הלא היא הונדה. בהתחלה זה נראה קצת מנותק מהמציאות, אבל הייקים השמחים שמו מטרה, שפכו מיליונים והתקדמו לפי תכנית סדורה.
דני פדרוסה הגיע לק.ט.מ אחרי שנמאס לו מהונדה שבנו שור זועם ששבר לו את העצמות, ורק מרקז מצליח לנתב לניצחונות. בדרכו השקטה השתלב בתכנית ועזר לאוסטרים לשדרג את המכונה ולהביא אותה לשורה הראשונה – ראש בראש עם אופנועי המפעל האחרים. עכשיו כשמרקז בבית מחלים מהנגיחה שחטף מהשור הזועם, או שעל-פי מנהלו מחלון שניסה לפתוח, ואף הונדה אחר לא נראה שמסוגל להילחם על ניצחון, הבעיה הידועה מוארת קצת יותר.
פדרוסה מאחורי הקלעים
קווארטררו הכוכב העולה ידע שהפעם יהיה לו קשה. הוא – או יותר נכון הצמיג האחורי שלו – החזיק מאחורי בן קבוצתו מורבידלי שליש מרוץ, ומשם זה הפך להישרדות וצמצום נזקים, כשהוא נעקף ומתדרדר עד למקום השביעי. מורבידלי, שהיה טוב יותר באימונים וזינק מצוין, שרד יותר, אבל צמד הק.ט.מים שהגיחו מאחור בקצב מהיר סגרו על המובילים, פול אספרגרו נקלע לתקרית עם הרוכב האחרון שכדאי להיכנס לו למרחב האישי, זרקו הצרפתי המשוגע מבין השניים שיש לנו העונה, לא רואה ממטר אף אחד על המסלול. אספרגרו, תוך כדי ניסיונות מאומצים מדי לשמור על הקצב של בן קבוצתו הצעיר, ביבי, בראד בינדר, מפספס את הפנייה ולוקח אותה רחב מאד. קוארטטרו, שכבר סובל מהצמיג הגמור, שומר על הקו ועוקף, זרקו מריח דם ומצטרף לחגיגה, מתיישב לאספרגרו על הזנב ומחכה. בפנייה הימנית הבאה הק.ט.מ שוב בורח מהקו הפנימי החוצה, וזרקו שרואה את הפתח פשוט שומר על הקו הפנימי. אספרגרו בניסיון נואש לתקן את הטעות חותך חזרה פנימה על זרקו, התנגשות, והק.ט.מ מתעופף לחצץ והדוקאטי של זרקו ממשיך קדימה.
אספרגרו כנראה ציפה שזרקו יירתע, יסגור גז ויאפשר לו לתקן את הטעות ולחזור לקו הפנימי, אבל זרקו לא בנוי בצורה כזו ועל המסלול הוא לא מוותר על מילימטר לאף אחד, ובצדק. שופטי המרוץ חשבו אחרת והענישו בהקפה ארוכה, אנשי דוקאטי רתחו ומחו בזעם, וזרקו שלקח את הפנייה הארוכה כל כך מדויק ומהר הצליח לשמור על המיקום ובכך הציל לעצמו את הפודיום, ולדוקאטי את הכבוד.
ניצחון ראשון והיסטורי לק.ט.מ
בשלבים האחרונים הצמיג של מורבידלי גם נותן אותותיו בעוד הק.ט.מ של בינדר ממשיך לעוף, קדימה ואחרי שהוא נוטל את ההובלה, בינדר מגדיל את הפער ומראה עליונות מרשימה. ניצחון GP ראשון לק.ט.מ עם רוכב צעיר ומבטיח, חגיגה אמיתית לאליפות ולעונה הזו שהופכת לאחת הססגוניות והמעניינות ואנחנו רק בהתחלה – ובלי מרקז.
בשבוע הבא מגיעים לרדבולרינג באוסטריה, לשני סבבים רצופים. נתראה.
