משרד התחבורה מתכנן צעדי רגולציה ראשוניים בתחום הקורקנטים והאופניים חשמליים – הפרוץ לחלוטין נכון להיום – ומציע תכנית רישום במאגר של משרד התחבורה אשר תספק לוחית זיהוי על שם הרוכב. אנחנו חושבים שחשוב לעשות סדר בתחום הפרוץ, ומעריכים שבטווח הרחוק המהלכים המתוכננים יביאו או יחזירו רוכבים אל תחום הקטנועים ואופנועים.
על-פי נתוני משרד התחבורה, נעים ברחובות ישראל סך של מאות אלפי אופניים וקורקינטים חשמליים. מאז שנת 2014 התקבעו כללים שונים בנוגע לשימוש בהם בתחומי תקנים לכלי הרכב, הגדרת גיל רכיבה מינימלי, חובת קסדות, איסור רכיבה על המדרכה, חובת הכשרה עיונית ועוד. במקביל הורחבו סמכויות האכיפה באופן שגם פקח עירוני יכול לבצע אכיפה של חלק מעבירות, ולא רק משטרת ישראל. מבחן המציאות מראה שאכיפת החוקים בפועל קשה עד בלתי אפשרית מכיוון שרוב הכלים אינם נושאים סימן זיהוי גלוי. כך מתאפשר לרוכבים עליהם להיעלם לשוטר או לפקח ולהימנע מדו"ח על עבירה שביצעו. גם אם עבירה או תאונה שנגרמה על-ידי רכיבה בלתי זהירה או פרועה תועדה במצלמה כזו או אחרת – אין אפשרות לאתר את הרוכב.
על-מנת לתקוף את הבעיה הזו מציעים במשרד התחבורה לחייב את בעלי 'כלי הרכב לתחבורה קלה' (כך בלשון משרד התחבורה) לבצע הליך רישום, שיחייב כל אדם שירכוש כלי קל ברישום במאגר של משרד התחבורה. שם תינתן לו לוחית זיהוי על שמו, שאותה יוכל להעביר בין הכלים השונים. משרד התחבורה מציין שמדובר על מהלך המשך לתכנית של השקעה בתשתיות, קביעת קנסות בצו לעבירות רכיבה, מתן סמכויות נרחבות יותר לאכיפה על-ידי פקחים עירוניים ותוכנית עתידית למדידת מהירות הרוכבים באמצעים דיגיטליים.
נכון לעכשיו הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, אך טרם עברה את ועדת הכלכלה של הכנסת. בשלב זה מדובר על מהלך התנדבותי, כאשר התקנות אמורות להיכנס לתוקף במהלך שנת 2023. בשלב זה אין כוונה לחובת אגרת רישוי או ביטוח, ונזכיר שבשנת 2020 נפסק על-ידי בית המשפט העליון כי אופניים חשמליים אינם מוגדרים ככלי תחבורה ולא מחייבים ברישיון נהיגה, מצב אשר מונע את ביטוחם בביטוח חובה. המשמעות היא שהולך רגל אשר נפצע בתאונה עם רוכב אופניים או קורקינט חשמליים, ויוכח כי זו נגרמה ברשלנותו המלאה – לא יקבל כל פיצוי. מאידך, אם רוכב אופניים חשמליים ייפגע בתאונה עם רכב (הרוב המוחלט של התאונות בהן מעורבים אופניים חשמליים) – יקבל פיצוי מלא על נזקיו.
רבים בוחרים להשתמש בכלים החשמליים הקלים בגלל העלות החד-פעמית ללא עלויות אחזקה, הזמינות, קלות הרכיבה והאחסנה. לצד אלו יש את המיעוט הרועש, שבוחר לשפר את הכלים ולסכן את עצמו בעיקר ואת התופעה הבולטת של חוסר ציות לחוקים וסדר יחד עם סיכון משתמשי דרך אחרים. נפוץ לחזות ברוכבי קורקינט ואופניים חשמליים אשר נוסעים במרכז הכביש, חוצים רמזורים אדומים, נוסעים במהירות על מדרכות ועוד. אלו הגורמים העיקריים לאבולוציה בתקנות שממשיכה להתהדק על אותם הרוכבים. להערכתנו, ובטח לאור מספר התאונות החמורות וקטלניות המתרבות, הרגלוטורים וגורמי האכיפה ימשיכו להקשיח ולהוסיף תקנות, כאשר לא רחוק היום שיגיע השלב של אגרת רישוי וביטוח.
להערכתנו, הגברת האכיפה בתחום תגרום לרוכבים שנטשו את התחום הדו-גלגלי לחזור לקטנועים ולאופנועים, וגם עשויה להביא חסרי רישיון שהתרגלו לתנועה דרך הפקקים ולשליטה מוחלטת על הזמן והמרחב – להגיע ולהגדיל את תחום הדו-גלגלי הממונע.
