פסיקה: אופניים חשמליים אינם מוגדרים ככלי-רכב

כתב: עו"ד אסף ורשה

לאחר סאגה משפטית שנמשכה שנים, קבע אתמול (ב') בית המשפט העליון באופן סופי כי אופניים חשמליים אינם מוגדרים כרכב מנועי ולא מחייבים ברישיון נהיגה – מצב אשר מונע את ביטוחם בביטוח חובה. המשמעות של פסיקה מהדהדהת זו היא כי מעתה, הולך רגל שנפצע בתאונה עם רוכב אופניים חשמליים ויוכח כי זו נגרמה ברשלנותו המלאה – לא יקבל כל פיצוי.  מאידך, אם רוכב אופניים חשמליים ייפגע בתאונה עם רכב (הרוב המוחלט של התאונות בהן מעורבים אופניים חשמליים) – הרי שהוא יקבל פיצוי מלא על נזקיו.

כיצד פסק הדין ישפיע על מערכת היחסים המורכבת בכביש בין כל משתמשי הדרך? עורך הדין אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין שמייצג עשרות נפגעי אופניים חשמליים, משיב על שאלות מהותיות בנושא.

רכב מנועי פגע ברוכב אופניים חשמליים. מי יישא בחובת הפיצוי של נזקיו הפיזיים?

למעשה, הקביעה כי אופניים חשמליים אינם נחשבים לרכב מנועי כהגדרתו בחוק מביאה לתוצאה לפיה בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים – דינו של רוכב אופניים חשמליים יהיה כדין הולך רגל, והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב. זה הדין גם לגבי פגיעה של הרוכב על-ידי אופנוע או קטנוע.

כלומר, אין זה משנה אם התאונה נגרמה ברשלנות רוכב האופניים? האם בכל מקרה חברת הביטוח שמבטחת את האופנוע תשלם לו פיצויים?

כן. בשונה מתביעות נזיקין רגילות, בהן קיים צורך להוכיח רשלנות על מנת לקבל פיצוי, במקרה של נזקי גוף במעורבות רכב מנועי אין צורך להוכיח זאת. בית המשפט כלל לא נכנס לסוגיה מי אשם בתאונה, אלא נדרש לפסוק לגבי גובה הנזק בלבד.

מה המשמעות מבחינת נהג הרכב אם יתברר כי פגע ברוכב אופניים חשמליים ולא רכש מבעוד מועד פוליסת חובה?

במקרה כזה, הגוף מטעם המדינה (קרנית) תישא בחובת הפיצוי, אולם בשלב הבא היא תפעל להגיש תביעה כנגד נהג הרכב ותדרוש ממנו להשיב לה את כל הסכומים אותם שילמה, כולל מלוא הוצאותיה.

מה בנוגע להולכי הרגל? ממי הם יקבלו פיצוי?

דעת הרוב בבית המשפט העליון מבסס את פסק הדין על הסטטיסטיקה שמלמדת כי רק שיעור של כ-10% מכלל הנפגעים הם הולכי רגל, ולרוב פגיעותיהם קלות. במובן הזה, הם העדיפו את האינטרס של הרוב על פני המיעוט. לגבי הולכי הרגל, במקרה תאונה הם יידרשו להוכיח כי היא נגרמה ברשלנות רוכב האופניים החשמליים, וגובה הפיצוי ייקבע בהתאם לחלוקת האחריות בין הצדדים. כך למשל, במקרה בו הולך הרגל חצה את הכביש שלא במעבר חציה, ובית המשפט פסק כי 30% מהאחריות מוטלת לפתחו, יקוזז מהפיצוי שיינתן לו השיעור האמור. המשמעות של קביעה זו עשויה להיות בעייתית מאוד עבור הולך הרגל, שכן מעבר להימשכות ההליכים בשל הצורך לקבוע בשאלת האחריות, אין ערובה כי הפוגע יוכל לעמוד במלוא התשלום. וכך לדוגמה, ישנן תאונות שמותירות בנפגע נזקים פיזיים ונכות צמיתה שמתורגמת להערכת נזק של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים. במקרה של אי-תשלום מצד הפוגע, יידרש הנפגע לפנות להוצאה לפועל לצורך מימושו.

על הכביש נעים אלפי אופניים חשמליים ששופרו, חלקם מגיעים למהירות של 50 קמ"ש ואף יותר. האם אין זה הופך אותם לכלים ממונעים שחייבים בביטוח חובה?

בית המשפט נדרש גם לסוגיה זו וקבע כי אף אם שופרו בניגוד לחוק, עדיין – אין מדובר על רכב מנועי שחייב בביטוח. לכן הגם שייתכן ותקום חבות פלילית בדבר נהיגה באופניים חשמליים "שאינם חוקייים", עדיין – יש כיסוי ביטוחי לפיצוי בגין נזקי הגוף.

האם פסיקת בית המשפט מאיינת את הצורך של הכנסת לחוקק חוק שיגדיר את סיווגם של האופניים החשמליים?

לא. בית המשפט מותח ביקורת על הכנסת שהתמהמהה בחקיקה שמכלילה את האופניים החשמליים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובכך הביאה לעינוי דין ולהעמסה של דיונים על כתפי בית המשפט. למעשה, בשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת מספר הצעות חוק בעניין, אך עד למועד זה לא הושלם הליך חקיקה שנדרש במפורש לתחולתו של חוק הפיצויים על האופניים החשמליים. הכנסת ניסתה להבטיח כיסוי ביטוחי למעורבים בתאונות אופניים חשמליים, אבל ההצעה טרם עברה את שלב החקיקה.

מה הדין במקרה בו הייתי מעורב בתאונה שנגרמה ברשלנות ילד שטרם הגיע לגיל המינימלי שמתיר רכיבה? מי יפצה אותו בגין נזקיו?

אף על פי כי מדובר בעבירה פלילית, הוא עדיין יוכל לקבל פיצוי ממבטחת הרכב המנועי. דומה הדבר לרכיבה על אופניים לא תקניים, כי אז גם במקרה זה, וחרף העבירה שכרוכה בכך, הדבר לא מהווה עילה לדחיית התביעה. ובכל הנוגע לרכיבת בני נוער, קיים היבט נוסף ומהותי: ילדים בני 18-3 מבוטחים בפוליסת תלמידים שמכוחה ניתן לקבל פיצוי כספי אף אם התאונה התרחשה מחוץ לגבולות בית הספר. עד כה סירבה המבטחת לפצות בנסיבות כאלו בטענה כי הפוליסה מחריגה שימוש בכלי רכב מנועי. אך כעת, לאור פסק הדין – המצב ישתנה.