ב-CF Moto מתכננים להציג 10 אופנועים חדשים בשנת 2023, מתוכם 4 חשמליים. בינתיים מציגים בחברה קונספט נייקד מרשים בשם NK C22, עם מנוע טווין מקבילי בנפח 800 סמ"ק.
את חברת CF MOTO אנחנו מכירים בישראל כבר כמה שנים. החברה מסין החלה לפני מספר שנים שיתוף פעולה אסטרטגי עם ק.ט.מ, שבמסגרתו בין היתר נבנה מפעל חדש בסין המייצר כלים קטנים ובינוניים לשוקי המזרח. שיתוף הפעולה עם ק.ט.מ מאפשר לחברה להתפתח לכלים גדולים, וראינו את זה עם ה-800MT המרשים. כעת מציגים ב-CF Moto אבטיפוס לגרסת נייקד בשם NK C22.
המנוע ב-NK C22 נלקח מה-800MT המוזכר, שהוא מנוע הטווין מקבילי (LC8c) שמגיע מהק.ט.מ 790 אדוונצ'ר (זה האחרון גדל בינתיים ל-890 סמ"ק). זה לא מנוע הבנוי על בסיס הטכנולוגיה, אלא ממש אחד לאחד מנועו של ה-790 אדוונצ'ר, המורכב במפעל בסין. הוא מפיק 95 כ"ס ב-9,250 סל"ד ו-7.65 קג"מ ב-ב-8,000 סל"ד. המכלולים מוכרים גם מה-790 דיוק של ק.ט.מ – עם בולמי קאיאבה, מערכת בלמים של J.Juan עם קליפרים רדיאליים ואלקטרוניקה עדכנית. אין פרטים נוספים, אך על פניו נראה שמדובר על אופנוע בשל שיהיה חלק מהאופנועים שיוצגו בשנה הבאה.
במקביל מודיעים ב-CF Moto על תכנית להצגת עשרה אופנועים חדשים בחודשים הקרובים ומהלך שנת 2023. אין פרטים עליהם, אך 40% מכלל האופנועים החדשים מתוכנן להיות על טהרת ההנעה החשמלית. נמשיך לעדכן.
מטרו מוטור, יבואנית סאן-יאנג לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הג'וירייד 300 החדש בשתי גרסאות – חישוק "15 וחישוק "16.
הסאן-יאנג ג'וירייד 300 החדש, שהוצג בסוף שנת 2021, הוא קטנוע בעיצוב חדש לחלוטין בקונספט הקבוע של משפחת הג'וירייד עם מדרס רגליים שטוח, כשהוא מצויד במנוע ה-300 סמ"ק הוותיק של החברה ובמערכות אלקטרוניקה מתקדמות לסגמנט.
סאן-יאנג ג'וירייד 300 – כאן בגרסת "15
המנוע מגיע בשלמותו מסדרת הג'וימקס – צילינדר יחיד בנפח 278.3 סמ"ק המפיק 25.5 כ"ס ו-2.65 קג"מ, מקורר נוזל ומוזרק דלק, כשהתמסורת היא מסוג וריאטור – הגיר הרציף הוותיק של סאן-יאנג. העיצוב חדש לגמרי, עם חזית הכוללת צמד פנסי LED ראשיים בסגנון העיצובי העכשווי של סאן-יאנג, כשבסאן-יאנג שומרים על מדרס הרגליים השטוח – אחד המאפיינים של הג'וירייד לאורך השנים. המשקף הקדמי הגבוה מתכוונן ל-2 מצבים, ויש מושב מדורג שמתחתיו נפח אחסון ל-2 קסדות. הבלם הקדמי מגיע עם דיסק בקוטר 260 מ"מ עם קליפר רדיאלי, מאחור דיסק בקוטר 240 מ"מ, ויש מערכת ABS דו-ערוצית. מיכל הדלק בנפח 11.5 ל'.
פרט לפנסי ה-LED ההיקפיים ולמערכת ה-ABS, הג'וירייד 300 מגיע עם מפתח קרבה KEYLESS מקורי, עם מסך LCD צבעוני, ועם שקע טעינה USB 2.0 בתא הכפפות, שמכיל טלפון סלולרי גדול.
הגרסה הרגילה של הג'וירייד 300 מגיעה עם גלגלים בקוטר "15 מלפנים ו-"14 מאחור, עם צמיגים במידות 120/70 ו-140/70. גרסה זו מציעה גובה מושב של 770 מ"מ. בסאן-יאנג מציעים גרסה נוספת של הג'וירייד 300, עם חישוק "16 מלפנים וצמיג במידה 110/70. גרסה זו תעלה את גובה המושב ל-778 מ"מ, כשכל שאר הכלי זהה לחלוטין לגרסה הרגילה.
שני צילינדרים במקביל, 755 סמ"ק, 8 שסתומים, 92 כוחות סוס ו-7.6 קג"מ – אלו נתוני המנוע החדש של הונדה שיופיע במספר אופנועים שיחלקו פלטפורמה משותפת.
בהונדה עומדים להציג בקרוב מספר אופנועים חדשים, שיתחילו בהורנט החדש, אדוונצ'ר שייקרא ככל הנראה טרנסאלפ, ואולי גם דגם ספורטיבי עם פיירינג מלא, כדוגמת הימאהה R7. המשותף לכולם הוא מנוע חדש, אשר ייכנס אל כל אחד מהאופנועים המוזכרים.
בהונדה חושפים בשלב ראשון רק את המנוע החדש: טווין מקבילי בנפח 755 סמ"ק עם סידור א-סימטרי של 270° בין פיני הארכובה – סידור מוכר שנותן תחושה של וי-טווין בגלל תזמון ההצתה. ההספק המוצהר עומד על 92 כ"ס (67.5KW) ב-9,500 סל"ד והמומנט המקסימלי 7.6 קג"מ ב-7,250 סל"ד. סביר להניח שבגרסת האדוונצ'ר נתון ההספק ירד לכיוון 80 כ"ס ונתון המומנט יעובה.
כאמור, בקרוב מאוד נראה את המנוע יושב בנייקד ספורטיבי שיתמודד כנגד ק.ט.מ 890 דיוק R, אפריליה טואונו 660 וימאהה MT-07. בנוסף, בגרסה ספורטיבית כדוגמת ה-R7 של ימאהה, ובאופנוע אדוונצ'ר שייתן מענה בקטגוריית הביניים בה הונדה חסרים.
בזירו מציגים את ה-DSR/X – אדוונצ'ר חשמלי חדש הבנוי על פלטפורמת ה-SR/F, עם מנוע חשמלי חדש המספק 102 כוחות סוס, עם טכנולוגיה חדשה ומתקדמת, עם מכלולי אדוונצ'ר כמו חישוקי "19 ו-"17 ומתלים ייעודיים, ועם טווח רכיבה שנע בין 137 ק"מ בכביש בין-עירוני מהיר ועד 290 ק"מ בעיר; רכבנו עליו בהשקה העולמית בסיציליה.
בחודש מאי האחרון חשפו באנרג'יקה את האקספיריה – אדוונצ'ר חשמלי שקופץ למים העמוקים של קטגוריית האדוונצ'ר הפופולרית. מספר ימים לאחר מכן רכבנו עליו, התרשמנו עמוקות והגדרנו אותו כאופנוע החשמלי הראשון שיעיל מבחינת טווחי רכיבה וזמני טעינה. כעת חושפים בזירו את ה-DSR/X, שיתמודד מול האנרג'יקה ראש בראש. רכבנו עליו ונספר הכל במבחן שיתפרסם בימים הקרובים.
המנוע החשמלי מסדרת Z-Force 75-10X נשען על זה של ה-SR/F, אולם הוא חדש לגמרי. הנתונים הם 102 כ"ס (75KW) ב-3,650 סל"ד ומומנט של כ-23 קג"מ. נתון ההספק זהה לאנרג'יקה, כשהמומנט כפול ממנו (11.7 באקספיריה). סוללה בקיבול של 20.9 קוט"ש (17.3 קוט"ש סוללה מקורית וסוללה נוספת של 3.6 קוט"ש) מאפשרת, לפי זירו, טווח רכיבה עירוני של 290 ק"מ, 185 ק"מ של רכיבה משולבת ו-137 ק"מ בכביש בין-עירוני מהיר. על-פי זירו, אגב, ברכיבת שבילים ניתן לסחוט טווח של עד 321 ק"מ. זמן טעינת הסוללה עומד על 10 שעות עד ל-95% בשקע ביתי ועד ל-60 דקות במטען מהיר LEVEL 2. המהירות המרבית עומדת על 180 קמ"ש, ויש גם מצב חניה שבו ניתן לנסוע לאחור במהירות של עד 5 קמ"ש.
שלדת מסבך משולשי הפלדה של ה-DSR/X לקוחה מה-SR/F, וכך גם הזרוע האחורית, כאשר נתון מהלך הבולמים הקדמיים של שוואה עומד על 200 מ"מ, כמו גם מהלך הגלגל האחורי, כשהבולמים מלפנים ומאחור מתכווננים באופן מלא. החישוקים היצוקים במידות אדוונצ'ר של "19 מלפנים ו-"17 מאחור, כשעליהם צמיגי פירלי סקורפיון טרייל במידות 120/70 ו-170/60 בהתאמה. ניתן לרכוש חישוקי שפיצים מקוריים עם אוריינטציית שטח, כשעליהם צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR. גובה המושב המקורי עומד על 828 מ"מ, כשיש אפשרות למושב נמוך יותר או גבוה יותר. המשקל המלא עומד על 247 ק"ג, ויש משקף מתכוונן ל-5 מצבים.
זירו DSR/X – אדוונצ'ר ראשון לזירו החשמלית
מערכות האלקטרוניקה המתקדמות מגיעות מבוש, בשילוב עם יחידת השליטה שלזירו, ה-Cypher III, שעברה מהחלק התחתון של האופנוע אל הזנב כך שלא תיפגע בעת רכיבת שטח. יש חיישן מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, כשעל בסיסו מוטמעים ABS להטיה, בקרת אחיזה להטיה, וכן בקרת יציבות – כולם מתכווננים לכמה מצבים. יש גם בקרת שיוט, פנסי LED, ויש מסך TFT מתקדם שדרגו ניתן לשלוח על ניהול האופנוע – הכולל 5 מצבי רכיבה, כשכל אחד מהם ניתן לכוון גם למצב שטח. את כל הפרמטרים ניתן לכוון גם דרך האפליקציה הייעודית של זירו, המתממשקת באופן מלא למסך ה-TFT.
בזירו מציעים אבזור מקורי רב – לרכיבות אדוונצ'ר ארוכות או לרכיבת שטח – החל מחישוקים וצמיגים, עבור בפנסים ובמיגונים, ועד לסט ארגזים ובחימום לידיות.
הזירו DSR/X הוא אופנוע חשמלי נוסף שנכנס לקטגוריית האדוונצ'ר הפופולרית, והוא צפוי כמובן להגיע ארצה. מבחן מלא מההשקה העולמית יתפרסם כאן בפול גז בקרוב.
ה.מ מוטורס, יבואנית שרקו לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה ותחילת השיווק של דגמי האנדורו 2023 של שרקו מסדרת פקטורי הקרבית והמאובזרת.
לשנת הדגם 2023 קיבלו בחברת שרקו הצרפתית החלטה אסטרטגית להתמקד בייצור גרסאות הקצה 'פקטורי', כאשר עד עכשיו היו גם גרסאות 'רייסינג' – 'פשוטות' יותר. גרסאות הפקטורי של שרקו, המצוידות במכלולים יקרים יותר מאשר אלו של סדרת הרייסינג ונחשפו בחודש מאי האחרון, מגיעות בשלושה נפחיSE דו-פעימתיים (125 סמ"ק, 250 סמ"ק, 300 סמ"ק) ו-4 נפחים של SEF מרובעי פעימות (250 סמ"ק, 300 סמ"ק, 450 סמ"ק, 500 סמ"ק).
כל הגרסאות מצוידות בבולמים מתוצרת קאיאבה מטיפוס קארטרידג' סגור. דגמי 2023 מגיעים עם גרפיקה עדכנית שמוזרקת לפלסטיק ומושב, שעוצב מחדש על מנת לאפשר לרוכב שליטה טובה יותר. מערכת פליטה היא של אקרפוביץ' במרובעי הפעימות ו-FMF בדו-פעימתיים, יש מיגון גחון כסטנדרט, מערכות בלימה של ברמבו, מיכל עיבוי ומאוורר רדיאטור כסטנדרט (למעט דגם ה-SE125), וכן מצבר ליתיום קל משקל.
שני אופנועים חדשים של סוזוקי עם מנוע טווין מקבילי נתפסו בתמונות 'ריגול'; עשויים להיות המחליפים המודרניים של שני דגמי הביניים הפופולריים עם מנועי הוי טווין – הוויסטרום 650 וה-SV650 – ייתכן שעם נפח מנוע גדול יותר.
אלו תמונות לא רשמיות שפורסמו באתר התמונות kanyarfoto וקיבלו תאוצה בימים האחרונים בעולם האופנועים. ניתן להבחין בשני אופנועים שונים של סוזוקי – אחד אדוונצ'ר והשני נייקד – ושככל הנראה מדובר על המחליפים של ה-DL650 ויסטרום ושל ה-SV650.
המחליף של הוויסטרום 650?
בתמונות ניתן להבחין במנוע הרחב יותר שמרמז על שינוי התצורה מווי-טווין לטווין מקבילי. הניחושים סביב הנפח נעים על 750-700 סמ"ק, כאשר אין בשלב הזה מידע על כך. בגרסת הנייקד ניתן להבחין במפלט קצר ונמוך. ניתן גם להבחין בשלדה חדשה, זרוע אחורית חדשה, מזלג הפוך, פנסי LED וצג TFT. אין מידע על אלקטרוניקה ובקרות, אך סביר להניח שכל המערכות המודרניות ימצאו דרכן לצמד האופנועים החדשים.
צמד הסוזוקי החדשים יהיו ככל הנראה המחליפים המודרניים של הוויסטרום 650 ושל ה-SV650. שניהם יגיעו עם תצורת מנוע שונה ונפח מוגדל, מה שידרוש גם שינוי בשמות הדגמים. ככל הנראה רק במהלך שנת 2023 יחשפו שני האופנועים, כאשר אין שום מידע מסוזוקי בשלב זה. נמשיך לעדכן.
ההונדה CBR954RR יצא בשנת 2002 כדור השישי והאחרון לפני שהנפח גדל לליטר, והוא נחשב לאחת מהגרסאות הטובות ביותר של הפיירבלייד.
לפני חמש שנים השקענו בסקירה על שושלת הפיירבלייד המפורסם של הונדה לקראת שנת חצי היובל, ופתחנו את הכתבה כך: "אין הרבה אופנועים שניתן להגדיר אותם כאייקון. יש עוד פחות אופנועים שהיו אבן דרך בעולם האופנועים. שעשו מהפכה. שהשאירו חותם עמוק, ושניתן להצביע על הנקודה שבה יצאו לשווקים כנקודת מפנה. אופנוע אחד כזה הוא הפיירבלייד, ה-CBR900RRהמקורי של 1992, שעשה מהפכה של ממש בתחום אופנועי הספורט באותה תקופה. זה לא רק המנוע החזק ויחס ההספק למשקל הדמיוניים לאותה תקופה שהפיירבלייד הציע. זו גם ההתנהגות הקיצונית, יש יאמרו קיצונית מדי, שנבעה בין היתר מגלגל קדמי בקוטר "16 (!) ובסיס גלגלים קצרצר. כדי לשלוט על הפיירבלייד היית צריך להיות רוכב איכותי ומנוסה, ולא מעט רוכבים הוכשו ונבעטו מהפיירבלייד – שהיה פשוט גדול עליהם. ועדיין לא אמרנו מילה על העיצוב, שבאותה תקופה נחשב פורץ דרך ונועז".
הונדה CBR954RR – המוצלח ביותר
עם השנים הנפח הלך וצמח ל-918 סמ"ק בשנת 1996, 929 סמ"ק בשנת 2000, ונושא הטור היום – 954 סמ"ק בשנת 2002. בחרנו להתמקד בנפח הזה כי לדעת כותב שורות אלו מדובר בגרסה הכי טובה ומושחזת של הפיירבלייד, וכי הוא הדור האחרון לפני שהוטבע נפח הליטר, שמגיע עד היום עם המפלצת מרובת ה-R בשם – ה-CBR-1000RR-R.
כאמור, בשנת 2002 החליטו בהונדה להמשיך ולשדרג את הפיירבלייד מול התחרות הקשה מצד לוחמי הליטר של ימאהה, סוזוקי וקוואסאקי. הפלטפורמה הייתה גרסת ה-929, שלמרות שהציגה לראשונה הזרקת דלק ומזלג הפוך נחשבה לפחות מוצלחת ומבוקשת. בהונדה התעשתו על עצמם, הגדילו את קוטר הצילינדרים ב-1 מ"מ וניפחו את כמות הסוסים במנוע ל-154 כ"ס ב-11,250 סל"ד ואת המומנט ל-10.3 קג"מ ב-9,000 סל"ד. הזרקת הדלק (PGM-FI) בדור השני תוכננה מחדש לפעולה חלקה ומהירה, המשקל ירד ב-4 ק"ג ל-168 ק"ג, המהירות המרבית עלתה ל-286 קמ"ש. השלדה והמתלים שופרו גם הם עם זרוע אחורית חדשה וקלה יותר – וחידדו את ההתנהגות. ההונדה פיירבלייד קיבל עיצוב חדש וקרבי. לא מובן מאליו כיום, אבל כל הכוח הזה הועבר בצורה ישירה לגלגל האחורי, ללא התערבות של בקרות מרובות שלבים או של מחשבים.
קשה להאמין, אבל ההונדה פיירבלייד כבר קיים 30 שנה. האבולוציה עשתה את שלה ודור ה-954 נחשב לאחד מהטובים בתקופה שלפני מנועי הליטר, ובזמנו היה בסיס מעולה יותר כאופנוע כביש סופר-ספורטיבי, כאופנוע סטאנטים, ופחות כאופנוע למסלול. הוא היה רלוונטי למשך שנתיים, כאשר בשנת 2004 כבר הוצג הדור הראשון של ה-CBR1000RR. ה-954 גם נחשב לאופנוע אמין ומבוקש, כאשר בטח נשארו בודדים בישראל.
בגאס גאס מציגים את ה-RX450F ראלי רפליקה שיגיע לייצור סדרתי מוגבל של אופנוע הראלי שניצח הדקאר – עם כמה עשרות יחידות בלבד ובמחיר משוער של כרבע מיליון ש"ח.
המנוע נלקח מגרסת המוטוקרוס ומגיע בנפח של 449.3 סמ"ק (קוטר צילינדר 95 מ"מ, מהלך בוכנה 63.4 מ"מ), והזנת הדלק על-ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ המופעל על-ידי כבל. לרפליקה יש הילוך שישי, לעומת חמישה במוטוקרוס. מערכת הפליטה היא של אקרפוביץ', וההספק עומד על יותר מ-60 כ"ס.
מלפנים מותקן מזלג הפוך של WP מדגם XACT PRO 7548 בקוטר 48 מ"מ, עם קארטרידג' סגור ובטכנולוגיית Cone Valve, מאחור בולם של WP XACT PRO 7750 המיועד למרוצים ולעומסים גבוהים, והבלמים של ברמבו – כולם בסט-אפ המכוון לתנאים ולעומסים הקשים ביותר. תיבת הילוכים של PANKL Racing Systems עם יחסי העברה זהים לאופנועי המפעל. ה-RX450F מגיע עם כל הציוד והאביזרים שצריך לרכיבת ראלי תחרותית, כמו צמד מיכלי דלק גדולים, משקף רוח גדול, כידון ניקן, חישוקי EXCEL, צמיגי קונטיננטל TKC 80, ואביזריי ניווט ותושבות מובנות ביחידת התאורה. המשקל עומד על 139 ק"ג.
הגאס גאס RX450F ראלי רפליקה נועד לרוכבי מרוצים הרוצים להתחרות בענפי המדבר הקשוחים, אך אינם תחת קבוצת מפעל רשמית. הרפליקה מאפשר לרוכבים הפרטיים את הכלי הקרוב ביותר לאופנוע המפעל, כאשר כמויות ומחירים לא נמסרו עדיין, אך צפויים לצאת רק כמה עשרות במחיר משוער של כ-26 אלף יורו.
בהארלי דיווידסון מציגים גרסה מיוחדת של הלואו ריידר ST תחת השם 'אל דיאבלו' – עם צביעה ייחודית ומערכת שמע משודרגת, וייצור של 1,500 יחידות.
קולקציית האייקון (Icons Collection) של הארלי משלבת דגמים או עיצובי עבר באריזה מודרנית. היא התחילה את דרכה אצל הארלי דיווידסון עם האלקטרה גלייד Revival, אשר נמכר ב-1,500 יחידות במהלך השנה שעברה. לשנה זו בוחרים בהארלי את הלואו ריידר ST, שיוצע באותם המספרים תחת גרסת אל דיאבלו (El Diablo).
הארלי דיווידסון לואו ריידר ST אל דיאבלו
השדרוג העיקרי הוא הצביעה המיוחדת בגווני הבורדו בשתי שכבות, עם קווים מוזהבים והשחרה של המנוע – וי-טווין מסדרת המילווקי אייט (Milwaukee-Eight) בנפח 117 אינצ'ים מעוקבים – 1,923 סמ"ק. המספרים מדברים על הספק של 106 כ"ס ב-4,750 סל"ד ומומנט של 17.23 קג"מ ב-3,500 סל"ד. ללואו ריידר יש פיירינג חזית מסיבי עם פתחים שמתעלים את האוויר לרוכב – שעל-פי הארלי מזכיר את דגם ה-FXRT של שנת 1983 – וכן תיקי צד. בפיירינג יש גם הכנה למערכת שמע שמגיעה בגרסת האל דיאבלו עם מגבר בהספק של 250 וואט. חישוקי האלומיניום בקוטר 19″ מלפנים ו-16″ מאחור.
אין מידע בשלב זה על מחיר בישראל, אך קרוב לוודאי שניתן להזמינו גם אצל היבואן המקומי.
תמונות 'ריגול' חושפות גרסה חדשה לגמרי של הדוקאטי דיאבל עם מנוע V4 שככל הנראה יגיע מהמולטיסטראדה V4.
תמונות 'ריגול' שמתפרסמות באתר motorradonline מראות דור חדש לגמרי של הדוקאטי דיאבל, שבראש ובראשונה זונח את מנוע הטסטהסטרטה L2 בנפח 1,262 סמ"ק ומחליף אותו במנוע ה-V4 גרנטוריזמו. הנפח עומד על 1,158 סמ"ק, ובמולטיסטראדה V4, שם הכרנו אותו, הוא מפיק 170 כ"ס ב-10,500 סל"ד ו-12.7 קג"מ ב-8,750 סל"ד. סביר להניח שבדיאבל החדש הוא ישחרר פחות סוסים בהספק הסופי לטובת יותר מומנט בסל"ד נמוך.
כך ייראה הדוקאטי דיאבל V4 שייחשף בקרוב
עוד ניתן לראות בתמונות שלדה חדשה לגמרי, שאמורה לשאת את המנוע החדש. צפויים שינויים ושדרוגים גם במערכת המתלים. האלקטרוניקה, כנהוג בדוקאטים המודרניים, תציע את כל מה שניתן לחבר, שזה כמובן חיישן IMU למדידת אינרציה ב-6 צירים עם ABS להטיה, בקרת ווילי, בקרת אחיזה – כולל להטיה, פנסי LED היקפיים ומסך TFT גדול וחדש. הגיוני להניח שגם תגיע בהמשך גרסה עם ה-DSS – מערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית של דוקאטי – סקייהוק.
ניתן לראות שיש זרוע אחורית חד-צידית, והדבר האחרון שנפנה אתכם אליו הוא דוד הפליטה המרובע בצד ימין. לא חושבים שמישהו יפספס את זה.
הדיאבל V4 ככל הנראה יוצג בתקופה הקרובה כחלק משבעת האופנועים החדשים שיוצגו בקרוב (והתחילו עם הסטריטפייטר V4 למבורגיני). נמשיך לעקוב ולעדכן.
