Blog

בחודש אוגוסט 2022 נהרגו ארבעה רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל – כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז. אלו מצטרפים ל-40 רוכבים שנהרגו בששת החודשים הראשונים של השנה, כך שבסך הכל נהרגו 44 רוכבים עד כה בכבישי ישראל. זוהי ירידה של 22 רוכבים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כלומר ירידה משמעותית של 33%, כשנזכיר ששנת 2021 הייתה הקטלנית ביותר לדו-גלגלי על כבישי ישראל אי-פעם, ונהרגו בה 89 רוכבים.

בחודש ינואר 2022 חלה ירידה דרסטית במספרי ההרוגים על דו-גלגלי, בעיקר בגלל הכבישים הריקים יחסית בשל הבידודים הרבים של גל האומיקרון והסגר דה-פקטו, כשבחודש זה נהרגו 2 רוכבי דו-גלגלי בלבד. חודש פברואר, שבו גל האומיקרון נחלש משמעותית והכבישים חזרו לעומסים הרגילים, חזר למספרי הרוגים גבוהים. חודש מארס 2022 המשיך את המגמה של פברואר, כשנהרגו בו 6 רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל, בחודש אפריל נהרגו 5 רוכבים, בחודש מאי חלה עלייה דרסטית במספרי ההרוגים כש-9 רוכבים קיפחו את חייהם על כבישי ישראל, בחודש יוני נהרגו ארבעה רוכבים, וביולי שישה רוכבים נוספים. כאמור, בחודש אוגוסט נהרגו ארבעה רוכבים נוספים, ואחד נוסף נפטר פטירה מאוחרת אחרי ששכב פצוע.

בסך הכל נהרגו בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2022 על כבישי ישראל 232 בני אדם, וזאת לעומת 238 בני אדם שנהרגו בתקופה המקבילה ב-2021.

 

1. ב-1.8.22 סביב 14:00 נהרג רוכב כבן 40 בכביש 35 בסמוך לגשר חלחול.

מהפרטים עולה שהרוכב נסע בכביש 35, ובסמוך לגשר חלחול התנגש חזיתית ברכב שנסע בנתיב הנגדי וככל הנראה יצא לעקיפה. הרוכב כבן 40, ערבי, רכב על קטנוע בנפח 250 סמ"ק.

 

2. ב-3.8.22 סביב 16:15 נהרג רוכב כבן 19 ונפצע קשה רוכב נוסף בדרך חיים ע. קוליץ בירושלים.

הרוכב נסע בדרך חיים ע. קוליץ בירושלים לכיוון מערב כשהוא מרכיב את חברו. בשלב מסוים, בעת עיקול בכביש לקראת סוף קטע הכביש בעיר גנים, הרוכב איבד שליטה על האופנוע, החליק ועף אל צד הדרך. כתוצאה מהפגיעה המורכב נהרג במקום, ואילו הרוכב נפצע באורח קשה ופונה לבית החולים. המורכב כבן 19, יהודי, והאופנוע עליו הורכב בנפח 400 סמ"ק.

 

 

3. ב-11.8.22 סביב 22:30 נהרג רוכב כבן 25 בכביש 65, בין כפר קרע למחצבות ורד.

הרוכב נסע בהרכבה בכביש 65, ובקטע הכביש שבין כפר קרע למחצבות ורד (בסמוך למחלף עירון) פגע ברכב שנסע לצידו והתרסק. כתוצאה מההתרסקות אחד הרוכבים נהרג, ואילו השני נפצע באורח קשה ופונה לבית החולים. הרוכב שנהרג כבן 25, ערבי מכפר קרע, רכב על אופנוע בנפח 900 סמ"ק.

 

4. ב-18.8.22 מת מפצעיו רוכב כבן 26 שנפצע קשה בתאונה בכביש 554 בסמוך לטירה שבוע קודם לכן.

ב-11.8.22 סביב 07:10 הרוכב נסע בכביש 554, ובסמוך לצומת טירה הוא התנגש ברכב פרטי שלא נתן זכות קדימה בצומת. הרוכב נפתע באורח קשה, פונה לבית החולים, וכעבור שבוע – ב-18.8.22 – הוא מת מפצעיו. הרוכב כבן 26, ערבי.

 

• בינואר: 2 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• בפברואר: 7 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• במארס: 6 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• באפריל: 5 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• במאי: 9 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• ביוני: 4 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• ביולי: 6 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• 89 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2021
• 69 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2020
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו-גלגלי

תודה לדני גולדברג על העזרה באיסוף החומרים לכתבה.

עופר אבניר, יבואנית וספה לישראל, מודיעה על הגעתה ארצה של גרסה מיוחדת של הווספה פרימוורה בנפח 125 סמ"ק שנקראת 'פיקניק', ומציעה את כל מה שצריך לפיקניק – מנשא אחורי וסל פיקניק, שטיח וצידנית.

הפיקניק החדשה היא גרסת מיוחדת של הווספה פרימוורה, שהוצגה בחודש שעבר, כשהיא מגיעה עם מנשא אחורי המכיל את סל הפיקניק ובתוכו צידנית קטנה המאפשרת לשמור על הטמפרטורה של המזון, וכן תיק נוסף ובקבוק תואם. בחלקה הקדמי יש מנשא נוסף הכולל שטיח מגולגל דוחה מים. גרסת הפיקניק מגיעה בשילוב צבעים ירוק או אפור עם גרפיקה אלגנטית לאורך הצדדים, וכוללת מושב דו-גווני כשמאחור רצועה בצבע חום כהה בתבנית שזירה מיוחדת. המושב מעוטר בקווים בצבע אפור בהיר, והחגורה שלו מקושטת בדגל האיטלקי.

הווספה ('צרעה' באיטלקית) התחילה כקטנוע של פיאג'ו אי-שם בחודש אפריל של שנת 1946, ומאז עברה גלגולים רבים. בגלגול המודרני של הווספה מדובר בכלי מודרני לחלוטין עם מנוע 4 פעימות נקי, תמסורת וריאטור ועיצוב רטרו מודרני מוכר, שמזכיר את הווספה המיתולוגית של השליחים.

מחירה של הפיאג'ו וספה פיקניק 125 נקבע על 25,950 ש"ח.

צילום: טים נודלמן

הרעיון להצטרף לטיול מועדון רויאל אנפילד, ועל הדרך לבחון את הסקראם 411, עלה כבר בהשקת האופנוע באולם התצוגה של רויאל אנפילד בתחילת יולי. כשנקבע המועד הסופי לטיול זה היה נראה פחות נוח – שבת אחרי שבוע 'נופש' ביוון (ואני כותב 'נופש' במירכאות כי הנופש הוא לילדים, לא לאבא שמשמש כסבל, מציל, טועם ומדריך). אבל הסכמתי, מה כבר יכול להיות? את השיחה לתיאום האיסוף של הסקראם 411 קיבלתי על שפת הבריכה, ועדיין לא חשדתי – מה אני חשדניסט? רק בעת איסוף האופנוע התחלתי לקלוט שבניגוד לתדמית שבניתי על רוכבי רויאל אנפילד – לא מדובר בטיול לסטלנים.

המפגש נקבע לשעה שמונה בבוקר בחניון בית אורן, מה שאומר שאצטרך לצאת מהרצלייה כבר בשבע! בשבת בבוקר!!! למזלי לא ידעתי מה אורך המסלול שצפוי לי, כי אז באמת הייתי נלחץ. אז למרות שאלו ממש לא השעות שלי, יש אופנוע חדש וטיול של מועדון ששמעתי שמועות שיש לו אחלה טיולים – אז יצאתי לדרך.

בשעה שמונה הגעתי לחניון בית אורן לפי ההוראות של האפליקציה של רויאל אנפילד שהוצגו בלוח השעונים של הסקראם. הכניסה לא הייתה מסומנת מספיק ברור, אבל אי-אפשר היה לפספס את נחיל האופנועים שהגיע בזמן – למרות השעה המוקדמת והמיקום המרוחק. במקום חיכו לנו סוככים ממותגים, שתייה קלה וחמה, וגם עוגות. ב-08:20 יובל מוביל הטיול נשא תדריך קצר, ועשר דקות לאחר מכן – בדיוק בשעה שנקבעה – יצאה שיירה של כשישים וחמישה אופנועי רויאל אנפילד לכיוון בית אורן. מגיעים בזמן ויוצאים בזמן? שוב אני מבין שהתדמית שבניתי לא הייתה במקום.

אנחנו יוצאים במעלה הכביש המפותל, שיירת אנפילדים ארוכה. החל מקלאסיקים 350 ו-500, כמות קטנה של קונטיננטל ואינטרספטור 650, והמון מטאורים והימלאין. אה, וסקראם 411 בודד מתחת לישבני. יובל בראש, מוטי מאסף, וביניהם טל מרכיב את הצלם טים שתיעד נהדר את המסע ושלומי שמפקח על הכל. מלבד הצוות המארגן התנועה לא מאוד מסודרת, אין כאן שמירה על רכיבה מדורגת ימין-שמאל, אבל הרכיבה איטית ורגועה כך שבכל מקרה אי-הסדר לא גרם לחששות בטיחותיות. אין הרבה עקיפות, וכשאלו קורות אנשים מפנים מקום לעוקפים (שרובם היו אני, בכל זאת רציתי גם לבדוק את ביצועי הסקראם 411 – מבחן בקרוב).

הכביש היפהפה מתפתל מעלה, ובפסגת הפס אנחנו זוכים לאוויר צונן ומרענן. הנסיעה האיטית, מזג האוויר המושלם ובעיקר הכביש ההררי – מאפשרים לי לדמיין שאני בטיול למרגלות ההימלאיה, כמו לפני 20 שנה, רק עם הרבה פחות רויאל אנפילדים בשיירה. לאחר הירידה מנשר יש קטע קישור על כביש 70 שמאפשר לרכב קצת יותר מהר – לא שמישהו טורח לעשות את זה. משם אנחנו נכנסים לספק כביש ספק שביל ביער קריית אתא, ושוב – התחושה היא שהטיול עבר לארץ אחרת ולזמן אחר. הכביש הופך לשביל כבוש, אבל קצב הנסיעה מאפשר לכולם לרכוב ללא חשש וליהנות מהנוף הירוק ברוגע ובביטחון. אנחנו עוצרים ביער לעצירה קצרה, האווירה טובה וידידותית, ואפילו אינטרוורט שכמוני מקשקש עם כל מי שבסביבה (הם התחילו!).

השיירה יוצאת מהיער וממשיכה לכיוון כרמיאל, כשרוב הרכיבה מתבצעת על כבישים צדדיים בין שדות ומטעים, ורק קטעי קישור הכרחיים מעלים אותנו לכבישים ראשיים. אנחנו ממשיכים צפונה, בטור איטי וארוך. נראה שכולם נהנים. הרוכבים רוכבים, המורכבים מצלמים, המון צבע ואביזרים הן למכונות והן לאנשים. לאחר עצירת תדלוק קצרה בתפן אנחנו ממשיכים עד לשתולה שעל גדר המערכת בצפון, שם אנחנו עוצרים להפסקה ארוכה ליד חומת 'הקירות המדברים'. אנחנו מתרעננים ואף מקבלים סקירה על המקום מעופר מקפה אסתר, שמספר על החיים במקום ועל נקודה 105 – בה נעבור בהמשך – בה התבצע פיגוע החטיפה ב-2006. כמו כן מסתבר שעופר גם הוא יוצא מועדון רוכבי-רויאל-אנפילד-בטיול-בהודו, וניכר שהאופנועים מעוררים אצלו רגש רדום.

השיירה הסגנונית ממשיכה לאורך גבול הצפון, עוברת דרך זרעית לצהלות ילדים שמנפנפים בצידי הדרך – ומקבלים בחזרה נפנופים מכל הרוכבים. משם השיירה יורדת בכביש 8993 על עשרות פיתוליו התלויים על-פי תהום, אל מישור החוף. בחלק זה של הטיול מצטרפים לשיירה שני אורחים לא קרואים – החום והלחות. לפחות כבר לא נשארה נסיעה ארוכה, ובחמישה לשתיים, לאחר חמש וחצי שעות ומאה ושישים קילומטרים, אנחנו מגיעים מזיעים לנקודת הסיום בחוף סוקולוב בנהרייה. בחוף מחכים לנו סוככי רויאל אנפילד מנקודת המפגש של הבוקר, ושתייה קרה או בירה צוננת מחולקת למשתתפי הטיול במסעדה שבחוף. אני יושב בצל ונהנה מהבריזה הנעימה. לידי יושבים שני חבר'ה צעירים ומנומסים שמספרים לי שהפעם היו יחסית הרבה קטעים בכביש מהיר – מה שלא מסתדר לי בכלל כי בחיי שכמעט שלא עלינו על כאלו. בעוד אנחנו מדברים מגיעים אלינו מגשים עם המבורגר וצ׳יפס – בדיוק בזמן.

הטיול היה נהדר. המסלול מתוכנן היטב, הקצב טוב, האווירה חברית ורגועה, הכל תיקתק כמו שעון, ומעל לכל – המון אופנועים ורוכבים במראה הרטרו המיוחד של רויאל אנפילד. העלות לחברי המועדון היא סמלית בלבד – 49 ש"ח לטיול מאורגן הכולל ארוחת בוקר קלה וארוחת צהריים חביבה – 'דמי רצינות' בלבד.

על בטן מלאה אני נפרד לשלום ויוצא עצמאית לרכיבה של תשעים דקות הביתה. בסך הכל על הכביש ברוטו – תשע שעות וחצי. לא קליל, אבל השילוב של רכיבה נינוחה, נופים וכבישים מיוחדים, מזג אוויר מושלם, אופנוע נוח ואווירה טובה – הביאו לכך שבכלל לא היה לי קשה. רק בדרך הביתה, לבד, התחלתי להרגיש עייפות ואי-נוחות בישבן.

חזרתי הביתה עייף אך מלא אנרגיות חיוביות, ושעות ארוכות עוד המשיכו להגיע בקבוצת הוואטסאפ של הטיול תודות מהמשתתפים והמון תמונות. יש לרויאל אנפילד אחלה מועדון רוכבים פה בארץ, ואם אתם בעלי אופנוע של המותג ועוד לא הצטרפתם לטיול כזה – למה אתם מחכים?

ההונדה ATC250R הוצג בתחילת שנות ה-80 כטרקטורון דו-פעימתי קרבי עם שלושה-גלגלים; אחרי אלפי תאונות ותביעות משפטיות הוא נאסר לשימוש.

מדהים כמה רעש תקשורתי יצר בן כלאיים יפני עם שלושה גלגלים בתקשורת של שנות ה-80. אלפי התהפכויות צד או אחור של לקוחות, שהפכו בארצות הברית לתביעות משפטיות על מסוכנות, הפכו את ההונדה הקטן למכונה מסוכנת, לא חוקית ואסורה לשימוש. הרגולטור האמריקאי האחראי על תקנות הבטיחות אף דרש מסוכני הונדה השונים לחתוך את השלדות של הטרייקים שלא נמכרו ולהשמיד את כל חלקי החילוף.

עם הקדמה שכזאת, בואו נבין על מה מדובר. ההונדה ATC250R הוצג בשנת 1981 כטרקטורון מרוץ, כלומר לא לרכיבות מנהלתיות בחווה אלא לגז חופשי במסלול כזה או אחר. הדור הראשון היה עם מנוע דו-פעימתי בנפח 248 סמ"ק שנלקח מה-CR250R. עם השנים הוא עבר מספר גלגולים ושיפורים – החל משיפורי בולמים והארכת מהלכי גלגל לכמעט 250 מ"מ במתלי ה-Pro-Link של הגרסאות הסופיות, המשך עם שיפורי בלמים ומעבר לבלמי דיסק בכל גלגל, שיפורי תיבת הילוכים, וקרבורטורים גדולים יותר. בשנת 1985 שודרג המנוע למקורר נוזל בנפח 246 סמ"ק.

ההונדה התלת-גלגלי צבר פופולריות בשטחי ארצות הברית וקנדה, עם יכולות גבוהות במסלולים ובדיונות הקרביות של דרום קליפורניה. הבעיה הייתה בהנדסה הבסיסית של הטרקטורון – עם מרכז כובד גבוה, חוסר יציבות אורגני בגלל המבנה התלת-גלגלי עם אחד מלפנים ושניים מאחור, ועודף משקל מאחור, שגרמו להתהפכויות ברגע.

בשנת 1986 אסר ה-CPSC (ר"ת U.S. Consumer Product Safety Commission) על המשך השימוש ב-ATC250R לאור הצטברות עדויות על תאונות וסכנה כללית. הונדה גם נחשפו לתביעות רבות על רשלנות.

החבר'ה המטורללים באתר Donut Media רכשו אחד לאחרונה ולקחו אותו למבחנים שבסופם יש מסקנה ברורה: האמריקאים בכיינים וההונדה ATC250R הוא טרקטורון לא צפוי שיכול להיות מסוכן בידי רוכב לא מיומן.

במהלך צפוי יציגו בגאס גאס רפליקה בייצור סדרתי מוגבל של אופנוע הראלי שניצח הדקאר – עם כמה עשרות יחידות בלבד ובמחיר של כרבע מיליון ש"ח.

עדיין אין הודעה רשמית מגאס גאס, אך הוגשה בקשה לרשום את השם RX450F רפליקה ברשויות באירופה. הסבירות גבוהה לכך שמדובר בגרסה של גאס גאס ל-450 ראלי רפליקה של ק.ט.מ. כזכור, גאס גאס והרוכב סם סנדרלנד ניצחו לראשונה בראלי דקאר השנה.

בהתבסס על הנתונים של הק.ט.מ נצפה למנוע מאופנוע המוטוקרוס בנפח של 449.3 סמ"ק (קוטר צילינדר 95 מ"מ, מהלך בוכנה 63.4 מ"מ), והזנת הדלק על-ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ המופעל על-ידי כבל. לרפליקה יתווסף הילוך שישי, לעומת חמישה במוטוקרוס. מערכת הפליטה היא של אקרפוביץ', וההספק עומד על יותר מ-60 כ"ס.

מלפנים יותקן מזלג הפוך של WP מדגם XACT PRO בקוטר 48 מ"מ, עם קארטרידג' סגור ובטכנולוגיית Cone Valve, מאחור בולם של WP המיועד למרוצים ולעומסים גבוהים, והבלמים של ברמבו – כולם בסט-אפ המכוון לתנאים ולעומסים הקשים ביותר. תיבת הילוכים של PANKL Racing Systems עם יחסי העברה זהים לאופנועי המפעל. האופנוע יגיע עם כל הציוד והאביזרים שצריך לרכיבת ראלי תחרותית, כמו צמד מיכלי דלק גדולים, משקף רוח גדול ואביזריי ניווט ותושבות מובנות ביחידת התאורה. המשקל היבש צפוי לעמוד על 139 ק"ג.

הגאס גאס ראלי רפליקה נועד לרוכבי מרוצים הרוצים להתחרות בענפי המדבר הקשוחים, אך אינם תחת קבוצת מפעל רשמית. הרפליקה מאפשר לרוכבים הפרטיים את הכלי הקרוב ביותר לאופנוע המפעל, כאשר צפויים לצאת רק כמה עשרות במחיר משוער של כ-26 אלף יורו.

מוטו 24 מודיעה על תחילת הייבוא של המותג איטלג'ט עם הדראגסטר הרובוטריקי בעל מנוע 4 פעימות ובשני נפחים – 125 ו-200 סמ"ק.

מוטו 24, יבואנית מונדיאל, ווג, אורל, נורטון, לונג'יה ומוטו מוריני, מודיעה על תחילת הייבוא לישראל של המותג האיטלקי איטלג'ט, ועל הגעתו של הדראגסטר. הקטנוע הרובוטריקי האיטלקי הוצג בתערוכת מילאנו של שנת 2019, עם מנוע ארבע פעימות מקורר נוזל ומותאם לתקנות יורו 5 לפליטת מזהמים המגיע בשני נפחים: 125 סמ"ק עם 14.7 כ"ס ב-10,000 סל"ד ומומנט של 1.3 קג"מ ב-7,750 סל"ד, כאשר המשקל הכללי של האופנוע עומד על 108 ק"ג, ו-200 סמ"ק, המספק 18 כ"ס ב-8,250 סל"ד ו-1.8 קג"מ ב-6,250 סל"ד. המשקל עומד על 112 ק"ג. התמסורת היא רציפה (CVT – וריאטור).

לשני הנפחים ניתן לשדך מערכות פליטה חוקיות לכביש של אקרפוביץ' (עם תוספת של 4 כ"ס) או מערכת מרוצים זהה, הכוללת גם סעפות ללא ממיר, ומספקות סאונד אגרסיבי עוד יותר. כמו-כן ניתן לשדרג את המתלים לבולמי מסלול של אוהלינס, ואריאטורים משופרים של מאלוסי, מערכת בלימה קיצונות עוד יותר של ברמבו, וקיט קרבון סופר קליל. ניתן להביא מנועים מוגדלים של 168 או 204 סמ"ק בהתאמה, המספקות עוד תוספת עוד 2 כ"ס, בנוסף ל-4 כ"ס עם מערכת הפליטה החליפית.

המראה שונה וייחודי, עם שלדת צינורות פלדה חשופה בחלקה ומתלה קדמי לא קונבנציונלי עם ציר היגוי הנפרד ממערכת הבולמים הקדמית – ISS (ר"ת Independent Steering System) – שמקבילה בזווית שלה לקרקע. לטענת איטלג'ט, סידור זה מאפשר לנטרל את השפעת הכביש על ההיגוי. המזלג, אגב, מגיע עם אפשרויות כוונון.

איטלג'ט הוא מפעל איטלקי הפועל מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת ומפתיע מפעם לפעם עם אופנועי מרוץ קטנים או קטנועי ספורט מעניינים כמו הדראגסטר, שיצא במקור אי-שם בסוף שנות ה-90.

מחירים:

• דראגסטר 125 – 45,000 ש"ח
• דראגסטר 200 – 50,000 ש"ח

מחירי שיפורים:

• מערכת פליטה אקרפוביץ' הומולוגייטד (Homologated) – 7,200 ש"ח
• מערכת פליטה אקרפוביץ' רייס (Race) – 4,800 ש"ח
• סעפת ללא ממיר קטליטי – 2,240 ש"ח
• קיט וריאטור מאלוסי – 3,100 ש"ח
• קיט קרבון 4 חלקים – 5,240 ש"ח
• מערכת בלימה משופרת ברמבו – 7,200 ש"ח
• בולם קדמי אוהלינס – 8,000 ש"ח
• בולם אחורי אוהלינס – 8,800 ש"ח
• מנוע תחרותי (168 / 204 סמ"ק) – מחיר טרם נקבע