דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, ממשיכה את המסורת זו השנה השמינית ברציפות ומוציאה את הטיול השנתי ללקוחותיה – רוכבי אופנועי ב.מ.וו.
צילום ועריכה: שי דרויאק
השנה הטיול השנתי יצא לדרום – לכרם רמון שליד מצפה רמון. כ-350 רוכבים על אופנועיהם הגיעו לטיול, כשחלקם הגיעו עם מורכבת, ובסך הכל השתתפו כ-500 איש ואישה בטיול – שהיה מפגן כוח מרשים למדי של אופנועי ב.מ.וו עם נחש ארוך שנמתח לאורך קילומטרים והורכב כולו מאופנועי ב.מ.וו, ובעיקר R1200GS ו-R1250GS על דגמיהם השונים.
גם השנה הטיול נחלק למסלול כביש ולמסלול שטח, כשבמסלול השטח התובעני השתתפו כ-50 רוכבים. חלקם, אגב, המשיך לאחר האירוע להמשך טיול בנגב, כולל לינה בשטח. המאסה הגדולה רכבה כמובן בכביש, כבכל שנה.
וכרגיל בטיולים מעין אלה – חוץ ממסלול הטיול המעניין שכלל את המכתש הגדול, ירוחם, דימונה וכבישי הנגב, בהגעה לכרם רמון חיכתה לרוכבים ארוחת צהריים מושקעת במיוחד. טיול למיטיבי לסת, כבר אמרנו…
כמה GS-ים אתם רואים בצילום?
לאחר הארוחה נהנו הרוכבים מהופעה בת שעה של עיליי בוטנר וילדי החוץ, שהצליחו להרים את הקהל – גם אחרי ארוחת הצהריים.
הסיבה שכולם אוהבים טיולים מסוג זה היא לא רק המסלול המהנה, הרכיבה הקבוצתית או הפינוקים הרבים שמחכים לרוכבים בכל נקודה, אלא גם האפשרות לקשר בלתי אמצעי ובלתי פורמלי עם מנהלי ועובדי המותג – שהגיעו כמובן בהרכב מלא, כולם ברכיבה.
כמו תמיד, אנחנו חושבים שאירועים כאלה, שמטרתם להחזיר קצת לרוכבי המותג ולפרגן להם בחזרה, עושים רק טוב לכולם, מפתחים את התרבות המוטורית כולה, מחזקים את המותג בעיני הלקוחות, ואפילו גורמים ל'גאוות יחידה' בקרב הרוכבים. נתראה בשנה הבאה כמובן.
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אופנועי ק.ט.מ ואינדיאן לישראל, מחדשת את הייבוא והשיווק של קטנועי פיג'ו. כזכור, ד.ל.ב מוטוספורט היא חברה בת של דוד לובינסקי, יבואנית פיג'ו וסיטרואן לישראל. הייבוא המחודש של קטנועי פיג'ו הוא חלק ממהלך התרחבות של החברה בשוק הדו-גלגלי הישראלי, שמיועד להרחיב את ליין הכלים והסגמנטים שמציעה ד.ל.ב מוטוספורט.
את החזרה לשוק הישראלי מתחילה פיג'ו עם שלושה קטנועים:
טוויט 125
פיג'ו טוויט 125
קטנוע עירוני קומפקטי בעל גלגלים גדולים בקוטר "16. הטוויט 125 מצויד במנוע סינגל בנפח 124.6 סמ"ק מוזרק דלק ומקורר אוויר, עם הספק של 10.2 כ"ס ב-8,500 סל"ד ו-1 קג"מ ב-7,000 סל"ד. לטענת היצרנית, תצרוכת הדלק המשולבת עומדת על 35.7 ק"מ/ל'. הטוויט שוקל 120 ק"ג, ומצויד בשני בלמי דיסק ובמערכת בלימה משולבת.
מחיר: 14,900 ש"ח
ספידפייט 125
פיג'ו ספידפייט 125 – כאן בצביעת פיג'ו קאפ
הדור הרביעי של הספידפייט הספורטיבי הוותיק מצויד במנוע 125 סמ"ק חדש לחלוטין, מקורר נוזל, ממשפחת מנועי ה'סמארט-מושן', מפיק 11 כ"ס ב-7,400 סל"ד ו-1.1 קג"מ ב-5,600 סל"ד, חסכוני, כשעל-פי היצרנית עם מסוגל להגיע לתצרוכת דלק משולבת של 47.6 ק"מ/ל' וטווח רכיבה של כ-400 ק"מ בין תדלוקים. הספידפייט 125 החדש מגיע עם צמד בלמי דיסק ומערכת בלימה משולבת, צמד פנסי LED בחזית, מסך תצוגה LCD דיגיטלי, שקע USB, שקע 12V ומנשא של RAM לטלפון הנייד.
הקטנוע התלת-גלגלי של פיג'ו – מתוכנן, מעוצב ומיוצר בצרפת. צמד הגלגלים הקדמיים מחוברים למתלה עצמאי שהגיע מעולם המכוניות. המטרופוליס מצויד בפנסי LED ליום, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, מערכת ABS מתקדמת, ומערכת בלימה משולבת, ובנוסף תא מטען גדול מתחת למושב, לוח מחוונים LCD דיגיטלי, מפתח קרבה KEYLESS, תא כפפות ושקעי טעינה. המטרופוליס עוצב בהשראת דגמי המכוניות של פיג'ו – ה-2008 וה-5008 החדשים, ואף נצבע באותם צבעים כשל רכבי פנאי אלה.
הפיג'ו מטרופוליס מצויד במנוע בנפח 399 סמ"ק מקורר נוזל, אשר מפיק 35.6 כ"ס ב-7,250 סל"ד ו-3.9 קג"מ ב-5,750 סל"ד, שעל-פי היצרנית יכול להגיע לתצרוכת ממוצעת של 25.6 ק"מ/ל' וטווח נסיעה של כ-285 ק"מ בין תדלוקים.
מחיר: החל מ-48,900 ש"ח
הספידפייט 125 בצביעה רגילה
לאחרונה רכשה חברת מהינדרה ההודית את מותג הקטנועים פיג'ו, ובעתיד – הקרוב והרחוק – מתוכננים דגמים רבים נוספים, שאת רובם גם נראה פה בארץ. מהלך זה עשוי לספק לד.ל.ב מוטוספורט ליין כלים עשיר שיהיה מסוגל להתמודד בשוק הקטנועים הישראלי התובעני.
מבחני דרכים לקטנועים פיג'ו החדשים תמצאו כאן בפול גז כבר בתקופה הקרובה.
ראשית נתחיל בהתנצלות לסוזוקי DR-Z400S. בחודש מאי פרסמנו על דגמי השטח הצפויים ליצרן היפני בשנת 2020 ועל כך שסוזוקי הפקיעו את השם של הדרוזי מדגמי העתיד. לקח להם זמן, אבל ה-DR-Z400S חזר לליין בגדול, עם צבע חדש למכסה הונטיל או משהו כזה. ככה זה כשהדגם איתנו כבר 20 שנים – לא ממהרים לגנוז אותו.
בואו נלך אחורה לדגם שהתחיל את כל זה ונצא למסע בעקבות ה-DR-ים הבינוניים.
DR350
סוזוקי DR350S
בשנות ה-80 היה לסוזוקי דגם דו-שימושי עם אוריינטציית שטח שנקרא TS250X. ל-TS היה מנוע שתי פעימות, מקורר נוזל ועם 31 כ"ס – שאז היו מאוד מרשימים. עם מזלג רגיל מלפנים ומערכת ה-FULL FLOATER מאחור הוא נחשב לדגם מקצועי ותחרותי באותם הימים.
בשנת 1990 הציגו בסוזוקי את מחליפו, שגדל בנפח והוסיף עוד שתי פעימות למחזור פעולת המנוע – קבלו את ה-DR350. עם מנוע חד צילינדרי, קירור אוויר ושמן בשיטת SACS של סוזוקי (ר"ת Suzuki Advanced Cooling System), והספק של 30 כ"ס על 130 ק"ג – הדגם היה להיט מיידי.
בסוזוקי הוציאו שתי גרסאות: DR350S עם התנעה רגלית ורישוי כביש, ודגם מקצועי יותר – DR350 ללא ה-S, שהוצג ב-1991 ויועד לשטח בלבד, עם עשרה קילוגרמים פחות במשקל, קרבורטור קרבי יותר, יחידת תאורה שונה, מיכל דלק מפלסטיק (לעומת פלדה בדו"ש) וקפיצים קשיחים יותר. הדגם המקצועי לא נמכר בישראל כי היה ללא רישוי ואביזרי כביש, אך לא מעט יחידות הגיעו ארצה ב'ייבוא אישי' על-ידי רוכבי השטח של שנות ה-90.
הסוזוקי DR350SE של 1999
כאמור, הדגם הדו-שימושי היה ללהיט מכירות בישראל, ומרבית היחידות בילו חלק ניכר מזמנם בשטח. באמצע שנת 1994 התווספה גרסת ה-SE, שכללה כבר התנעה חשמלית ואף הגדילה את הפופולריות שלה בקרב רוכבי ישראל והעולם. הדגם קיבל עדכוני גרפיקה קלים בכל שנה על-בסיס צביעת הלבן-צהוב המזוהה איתו, אך נותר ללא שינוי מהותי עד שנתו האחרונה – 1999.
DR-Z400
בשנת 2000 הציגו בסוזוקי את מחליפו של ה-DR350 – ה-DR-Z400S. גם כאן, מנוע חד-צילינדרי גדול יותר בנפח, הפעם מקורר נוזל, ועם 39 כ"ס ו-145 ק"ג. אנחנו קיבלנו את גרסת ה-S החוקית לכביש ועם התנעה חשמלית, ובארץ הוא הפך מיד ללהיט מכירות בקרב רוכבי שטח מתחילים, שקיבלו דו"ש ליום-יום עם יכולות שטח גבוהות יחסית.
סוזוקי DR-Z400S (כאן בגרסת 2005)
גם תחום השיפורים ל-DR-Z400S פרח, כשרוכבים רבים הולכים עד הסוף ומסבים את ה-S כל הדרך לגרסת ה-E הקרבית שלא הגיעה ארצה בשל חוסר בתקינת כביש (במשך שנים בודדות יוצר גם DR-Z400 – גרסה קרבית יותר ללא מתנע חשמלי). יוני לוי, מבכירי רוכבי האנדורו בישראל, עשה נפלאות וניצחונות עם הסוזוקי שלו בסצנת המרוצים המקומית.
בשנת 2002, שנתיים בלבד אחרי שהוצג, בסוזוקי שיפרו את ה-DR-Z400S, כשהוא קיבל את המזלג הקדמי מטיפוס קארטרידג' שהגיע מגרסת ה-E הקרבית. מאז ועד היום ה-DR-Z400S נשאר זהה, למעט עדכוני גרפיקה על בסיס שנתי.
סוזוקי DR-Z400E – גרסה קרבית לשטח, ללא תקינת כביש
בשנת 2005 יצאה גרסת הסופרמוטו – DR-Z400SM, שגם היא נחלה הצלחה אדירה בארץ ובעולם. גרסת הסופרמוטו קיבלה, גלגלי "17 עם צמיגי כביש ספורטיביים, וכן את מערכת המתלים של ה-RM-Z450 – אופנוע המוטוקרוס של סוזוקי – כשהיא מותאמת לעבודת סופרמוטו.
הייבוא של צמד ה-DR-Z-ים הופסק ב-2010, גם כן בגלל בעיות תקינה אירופאית, אך ה-DR-Z400S חזר אלינו בשנת 2016 לצד ה-DR650SE – בזכות פתיחת האפשרות לייבוא כלים עם תקינה אמריקאית.
סוזוקי DR-Z400SM
כאמור, ה'דרוזי' – כפי שהוא מכונה בחיבה אצלנו – עדיין חי ובועט בהיצע הדגמים של סוזוקי בארץ ובעולם גם בשנת 2020, אך ממזמן הוא לא נחשב לדגם האולטימטיבי, כפי שהיה בתחילת שנות ה-2000. למרות זאת, מגיע הרבה כבוד לדגם שמיוצר כבר 21 שנים כמעט ללא שינויים, ויחד עם אביו – ה-DR350S – גרם להרבה מאוד רוכבים ישראליים להיכנס לשטח.
בשישי הקרוב, 29.11.19, החל מהשעה 08:00 בבוקר, ייפגשו בבקעת הירדן רוכבי אנדורו משני צדי המתרס למפגש משותף הכולל רכיבה משותפת והדרכת אנדורו, באירוע מוטורי משותף של מסלול פצאל וקרוס קאנטרי, ק.ט.מ ישראל, ובית הספר לרכיבה 'צ'אמפ פקטורי' של זיו כרמי.
מטרת האירוע היא להפגיש את הרוכבים הישראלים עם שותפיהם לאהבת רכיבת השטח מהצד הפלסטיני. לא פעם רוכבי השטח מישראל נפגשים עם עמיתיהם מיהודה ושומרון, והפערים ביניהם גדולים מאוד מבחינת ניסיון רכיבה, ציוד בטיחות ונגישות להדרכות רכיבת שטח ייעודיות. בשל כך החליטו שלושת הגורמים המעורבים – מיקי יוחאי מקרוס קאנטרי ומסלול פצאל, ק.ט.מ ישראל וצ'אמפ פקטורי – לערוך אירוע הדרכה משולב לרכיבת שטח לרוכבים ישראלים ורוכבים ערבים פלסטינים.
לצורך הפעילות הוקם על-ידי קרוס קאנטרי, בשיתוף עם נציגים מעולם האנדורו הישראלי והפלסטיני, מסלול אנדורוקרוס קטן, אשר משלב אלמנטים ייעודיים להדרכה ופיתוח כישורי רכיבה מדויקים המשמעותיים לפיתוח יכולות רכיבת אנדורו בכלל ואנדורוקרוס בפרט. את ההדרכה והפעילות ירכז זיו כרמי מצ'אמפ פקטורי – מהרוכבים המובילים בישראל בתחום האנדורו.
האירוע מתקיים בתמיכת המועצה האזורית בקעת הירדן והעומד בראשה, מר דוד אלחייני, שזה עתה נבחר לכהן גם כיו"ר מועצת יש"ע. את האירוע יארח מסלול פצאל בבקעת הירדן, בתמיכת ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל, והתאחדות הספורט המוטורי, אשר רואה חשיבות רבה בקידום שיתוף הפעולה הישראלי פלסטיני ופעילות רכיבת השטח.
חודשיים בלבד אחרי שהונדה חשפה את האפריקה טווין החדש, הוא נוחת כאן בישראל, על כל 6 גרסאותיו, ובשבילנו זו הזדמנות נהדרת לקחת אותו לעוד רכיבת מבחן, להתרשמות נוספת.
מה זה?
ההונדה CRF1100L אפריקה טווין – בשמו המלא – הוא העדכון האחרון והחדש של הונדה לאדוונצ'ר הדגל שלה בעל השם הנוסטלגי שחזר לפני 4 שנים למרכז הבמה. את הקאמבק של 2016 עשתה הונדה עם דגם בעל מנוע טווין מקבילי בנפח 998 סמ"ק, שהחליף את הווי-טווין מאותם הדגמים הידועים של המאה הקודמת, אך זווית של 270 מעלות בגל הארכובה נתנה לו תחושה דומה לווי-טווין ההוא. כעבור שנתיים הדגם עבר מתיחת פנים וקיבל מספר שדרוגים, ולראשונה הוצע גם בגרסת אדוונצ'ר ספורט מאובזרת יותר.
הונדה CRF1100L אפריקה טווין – כאן בגרסת אדוונצ'ר ספורט
הדגם החדש של 2020 הוא לא עוד שדרוג או מתיחת פנים, אלא דור חדש לשושלת האפריקה טווין. בראש ובראשונה נפח המנוע גדל ל-1,084 סמ"ק, ואיתו עלו גם ההספק והמומנט בכ-7%. במקביל ירד המשקל בכ-4 ק"ג, מתוכם כ-2.5 מהמנוע לבדו, ובסך הכל שופר יחס ההספק / משקל בכ-10% מרשימים למדי על הנייר.
לאפריקה טווין 1100 החדש מספר גרסאות; תחילה הן נחלקות בין הדגם ה'רגיל' והקרבי יותר, בעל המשקף הקצר, הזנב המינימליסטי והמשקל הנמוך יותר, לבין דגם האדוונצ'ר ספורט המאובזר, בעל מיכל הדלק הגדול יותר, הזנב המסיבי עם הסבל המובנה ומשקף הרוח הארוך והמתכוונן – כשזה האחרון בעצמו מגיע בשתי גרסאות משלו: עם מערכת בולמים הידראוליים או חשמליים סמי-אקטיביים. עד כאן אלו 3 גרסאות, אולם כל אחת מהן אפשר לקבל עם גיר רגיל או בגרסת DCT בעלת הגיר הרובוטי המוכר של הונדה – מהדור האחרון. בסך הכל 6 גרסאות שונות לאפריקה החדש.
הניהול והשליטה בכל האלקטרוניקה המתקדמת מתבצעים דרך שילוב של מתגים הממוקמים בבית המתגים השמאלי, יחד עם מסך מגע TFT צבעוני וגדול ("6.5), שמאפשר לחיצה עם כל כפפה (אין צורך בכפפות מיוחדות) לשם שינוי ההגדרות.
העיצוב החדש שומר על הקווים הכלליים של האפריקה הקודמים, אולם מתחדד ומקבל מראה קרבי ומודרני יותר וכן פנסי LED היקפיים, כשבדגם האדוונצ'ר ספורט קיימים גם פנסים מתכווננים לפנייה.
אדוונצ'ר ספורט – בשחור
איך זה מרגיש?
אמנם רכבנו על האפריקה טווין החדש מוקדם יותר החודש בהשקה העולמית בסרדיניה, שם אביעד גמע כ-500 ק"מ ביומיים, אך כעת קיבלנו הזדמנות לבחון אותו מקרוב פה בישראל, בתנאים המוכרים לנו, ולשם כך שלחנו את נמרוד למשימה. לרשותנו הועמדו 6 כלים חדשים מ-5 גרסאות (מתוך ה-6), שעליהם רכבנו לסירוגין במהלך היום.
הנפת רגל מעל המושב הגבוה של האפריקה (870 מ"מ, ניתן לשנות ל-850 מ"מ) והתיישבות עליו מגלה ארגונומיה וסביבת רוכב שמזכירות לנו את התחושה הכללית של הדגם הקודם, אולם ניכר מיד שהמושב צר יותר מלפנים, מה שמקל את ההגעה לרצפה בנוחות.
לחיצה על מתג ההתנעה מלווה בגרגור נעים מכיוון המנוע, שגם הוא זכור לנו לטובה מהדגם הקודם, אולם כעת הוא עומד בתקנות יורו 5. אליו משודך אגזוז חדש עם שסתום (חשמלי) שתפקידו לשפר את פליטת הגזים בטווחי סל"ד נמוכים וגבוהים.
האופנוע היפני הטכנולוגי ביותר בעולם
אנחנו יוצאים לדרך אל עבר הכבישים ההרריים, והתחושה היא שהמנוע גמיש מאוד ויכול לסחוב כמעט בכל הילוך ובכל סל"ד טוב יותר מבעבר – נקודה משמעותית להמשך היום, שם נרכב בשטח. בשלב הזה אנחנו מנסים לעשות שימוש במחשב ניהול האופנוע כדי להתרשם מהשינויים בין המצבים השונים, ומגלים שמה שנראה היה פשוט וברור בחניה, דורש קצת יותר ריכוז תוך כדי הרכיבה. לא בכדי שמו בהונדה הודעה שמופיעה על המסך בכל פתיחת סוויץ' שמזכירה לרוכב לשים לב לדרך ולא להתעסק עם המסך במהלך הרכיבה. אוקיי, אז שינויי הגדרות עושים לפני היציאה לדרך. מתבקש בסך הכל.
המעבר בין המצבים מגלה שלא מדובר בגימיק, והתנהגות האופנוע משתנה בצורה מורגשת מאוד בכל פרמטר ופרמטר לפי הגדרתו. בין אם זה בכוח המנוע שמועבר לתמסורת, עצמת בלימת המנוע, בקרת האחיזה ובקרת הרמת הגלגל (ווילי). בדגם עם המתלים האלקטרוניים ניתן לחוש בבירור בהבדלים בין המצבים השונים של מתלי האופנוע, כפי שהוגדרו, והתוצאה היא אופנוע שניתן לשנות את אופי הרכיבה שלו מקצה לקצה בלחיצת כפתור.
ההתנהגות הדינמית של האפריקה בכביש – על אף הגלגלים במידות השטח – טובה מאוד. אפילו מעט יותר מזו שזכרנו מהדגם הקודם, עם דגש על הפידבק מהגלגל הקדמי שבעבר היה עמום וכעת השתפר. העברת המשקל מצד לצד מתבצעת בקלות הודות לכידון הרחב, ומאפשרת רכיבה בקצב גבוה גם בכבישים הטכניים.
הגרסה הקרבית לשטח – משקף קצר וזנב מחודד
בהמשך אנחנו יורדים לטעום קצת שטח, והאפריקה מגלה שגם כאן הוא שומר על יכולות גבוהות, ובקלות ניתן לשכוח שמדובר על אופנוע בנפח של קרוב ל-1,100 סמ"ק. הוא מתנועע בקלות רבה בשבילים ובשדות, וכמעט משכיח את נתון המשקל שלו – לפחות עד לעצירה הבאה. אבל יותר מזה, למרות שאינני מרבה לרכוב בשטח, גיליתי שהאפריקה טווין 1100 הפך עבורי את הרכיבה בתנאים הללו לנוחה ומלאת ביטחון, כמעט קלה מדי, כשגם דגם ה-DCT נטול ידית המצמד לא גורע מתחושת השליטה המתבקשת במצבים הללו. עבודה יפה מאוד של הונדה.
כצפוי, מחיר הכניסה של האפריקה טווין 1100 החדש הוא 105,900 ש"ח לדגם הקרבי, ואילו דגם האדוונצ'ר ספורט מתחיל ב-122,900 ש"ח, כשעבור הדגם עם הבולמים האלקטרוניים המחיר הוא 135,900 ש"ח. עבור גיר DCT יש להוסיף 10,000 ש"ח לכל אחד מהדגמים.
בהונדה שמו להם למטרה להתמקם חזק בצמרת הקטגוריה שבה שולטים ביד רמה המתחרים מאירופה, ועם האפריקה טווין 1100 החדש נראה שיש להם גם את הכלים הדרושים לשם כך, כשהם מלבישים אותו במיטב הטכנולוגיה היפנית ומוציאים את מה שנראה כאופנוע היפני המתקדם ביותר מבחינת אלקטרוניקה נכון להיום.
כמו שזה נראה, הולכת להיות תחרות קשה – במובן הכי חיובי שיכול להיות.
סדנה איטלקית מעניינת בשם E-RACER מציעה לשנת 2020 חבילה ייחודית שהופכת את אופנועי הזירו החשמליים – המעניינים והמיוחדים בפני עצמם – למשהו אחר לגמרי.
סדנת E-RACER האיטלקית מציעה את גרסתה לשני דגמים של זירו. הדגם הראשון – E-Racer EDGE – מבוסס על ה-SR/F ומציע קיט עיצוב פלאג-אנד-פליי שמשדרג את העיצוב מצד אחד ומפחית במשקל מצד שני. הקיט כולל יחידת תאורה, מיכל דלק שונה וזנב חדש. בנוסף, יש פריטים כמו כידון שונה, משולש היגוי מכורסם, מושב בתפירה ידנית, מערכת בלימה משודרגת מעולם המרוצים ומערכת מתלים מתקדמת של AirTender האיטלקית.
E-Racer EDGE
הדגם השני – E-Racer RUGGED Mark2 – מבוסס על גרסת השטח של זירו, ה-FXS. האיטלקים מוסיפים טבעות אלומיניום מובנות לשלדה כדי לאפשר קשירה של האופנוע בעת העמסה על הרכב. גם כאן יש יחידת תאורה מהפנטת וייחודית. מתחת למושב התווסף תא מטען מוגן מפגעי מזג אוויר עם שקע USB, שיכול לאכלס גם כבל חשמלי באורך 15 מטרים (הם מדדו) להטענה במקומות ציבוריים. לגרסה זו יש מושב מיוחד שיכול לאכלס 4-3 אנשים. עכשיו אתם בטח שואלים, למה? ובכן, האיטלקים גם מייעדים אותו לשימוש על-גבי אוניות גדולות. בשני צדדיו יש גם נקודות LED שמאפשרות תאורה היקפית מלאה על האופנוע. היצרן מייעד את הדגם גם ליחידות לחימה כאלו ואחרות, גם ללוחמים בפני עצמם כגון ציידים וגם לכאלו שחושבים שהם לוחמים.
E-RACER RUGGED Mark2
שני הדגמים מגיעים עם אפליקציית בטיחות שנקראת E-RAF (ר"ת E-Racer Audio-Forceback). המערכת מיועדת לספק תדרי שמע גבוהים ונמוכים לשני שימושים: האחד, בתדרים הנמוכים, נועד 'להזהיר' משתמשי דרך אחרים ולהתריע על נוכחות וכיוון האופנוע המגיע. התדר הגבוה נועד לתת לרוכב משוב על מהירותו והכוח בו הוא משתמש על-ידי צליל וויברציה המתעצמים ביחס ישר לכוח המנוע.
העלות לשני הקיטים הללו היא 6,000 יורו, וזאת בנוסף למחיר רכישת הזירו המקורי. לשנת 2020 החברה תציע 10 דגמים מכל אחד, בעיקר ללקוחות אקסצנטריים ועשירים.
ביום חמישי האחרון פרסמנו לראשונה על כוונת אגף התנועה של משטרת ישראל לבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שירכבו בשוליים. כלי תקשורת רבים בארץ, כולל המרכזיים שבהם, עשו פולו-אפ לאייטם שפרסמנו, ובקרב הרוכבים מפלס ההתמרמרות גאה ואף גלש, עד לשיא של רכיבת המחאה בנתיבי איילון ביום ראשון בבוקר.
ביום ראשון כבר הודיע דובר אגף התנועה כי לא תהיה אכיפה גורפת כלפי רכיבה על השול, אלא רק כנגד רוכבים שישתוללו, ירכבו מהר, יסכנו את שאר משתמשי הדרך ולא יכבדו את הכללים. רוכבים אשר ירכבו לפי הכללים – לא תבוצע נגדם אכיפה. בכתבה זו נעשה סדר ונסביר בדיוק מה מותר ומה אסור לעשות על השול.
רקע – החל מ-2008
בשנת 2008 נוצרה הסכמה בין נציגי הרוכבים (מועדון האופנועים הישראלי) לבין אגף התנועה בראשות ניצב שחר איילון, כי לא תבוצע אכיפת משטרה כנגד רוכבי דו-גלגלי שירכבו על השול הימני בעת עומס תנועה. הרציונל היה שמבחינה בטיחותית עדיף לרוכבים לרכוב בזמן עומס על השול מאשר על הכביש בין המכוניות, והתנאים היו שמדובר על השול הימני בלבד (מצד שמאל לא מדובר בשול אלא בקו הפרדה לבן), במהירות סבירה, ומבלי לסכן את שאר משתמשי הדרך.
חשוב לציין שעל אף שלא התבצעה אכיפה, עדיין רכיבה על השול הייתה פעולה שנוגדת את תקנות התעבורה, וכל שוטר יכול היה לתת דו"ח לרוכב אשר רכב על השול. בנוסף, במקרה תאונה על השול שבה היה מעורב רוכב דו-גלגלי – האשמה הייתה נופלת עליו ברוב המקרים, שכן כאמור רכיבה על השול אסורה, גם אם לא נאכפת.
רכיבה על השול – מה מותר ומה אסור? (צילום: אביעד אברהמי)
ההסכמה הזו עמדה בתוקף 11 שנים ברציפות, עד עכשיו. בשבועות האחרונים היינו עדים לסדרת תאונות דרכים קטלניות שבהן היו מעורבים רוכבי דו-גלגלי. בכלל, שנת 2019 תשבור שיא שלילי במספר ההרוגים בקרב רוכבי הדו-גלגלי, כשנכון לכתיבת שורות אלו מדובר על 63 רוכבים מתחילת השנה, כשבשנת 2017 כולה – השנה השחורה ביותר אי-פעם במספר ההרוגים על דו-גלגלי – נהרגו 61 רוכבים. עם העלייה הדרמטית במספר ההרוגים, באגף התנועה חיפשו דרכים להילחם בתאונות הדרכים. אחת הדרכים הייתה לאסור רכיבת דו-גלגלי על השול, וזאת בשל העובדה ש-3 מתוך ההרוגים השנה נהרגו על השול.
מה מותר?
במסגרת ההסכמה של אגף התנועה, לא תתבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שרוכבים על השול, בתנאי שמתקיימים כל התנאים הבאים:
עומס תנועה (פקק תנועה), רכיבה בשול הימני, במהירות סבירה ומבלי לסכן את שאר משתמשי הדרך.
אנחנו ממליצים לרכוב על השול במהירות איטית שלא עולה על 30 או 40 קמ"ש מעל מהירות התנועה. כלומר אם מהירות התנועה היא 0 קמ"ש (פקק עומד) – מהירות הרכיבה צריכה להיות עד 40 קמ"ש. נזכיר שוב שגם אם לא מתבצעת אכיפה, עדיין מדובר בפעולה שמנוגדת לתקנות התעבורה, וכי ככל שרוכב קיבל דו"ח משוטר גם אם רכב לפי ההוראות הנ"ל – הדו"ח חוקי וקביל.
מה אסור?
עד עתה נדירים היו המקרים שבהם התבצעה אכיפה על השול, ומדובר היה במקרים קיצוניים בלבד. מעתה והלאה, לפי ההוראה של אגף התנועה שניתנה לשוטרים בשטח, תתבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי על השול שירכבו לא לפי הכלל שנקבע בהסכמה, כשנכון לעכשיו מי שיקבע אם הרוכב עמד בתנאים או לא הוא השוטר בשטח. הדו"ח הוא לפי סעיף 6680 – נהיגה שלא בכביש (רכב דו-גלגלי), והקנס על העבירה הוא 250 ש"ח ללא נקודות.
חשוב לדעת שבסעיף 6680 לא ניתן לקבל דו"ח אזהרה – גם אם לרוכב אין עבירות קודמות שנים רבות.
לחצו להגדלה
באילו מקרים יינתן דו"ח?
רכיבה מהירה על השול
עקיפת רוכב אחר על השול
שימוש בשול לצורך עקיפת רכב
רכיבה על השול שלא בעומס תנועה (פקק)
השתוללות על השול
רכיבה המסכנת משתמשי דרך אחרים
רכיבה על אי-תנועה צבוע (תמרור 815)
רכיבה על שול שמאלי (מעבר קו הפרדה)
האכיפה תתבצע באזורים מרכזיים כמו נתיבי איילון, כביש החוף וכביש 5, על-ידי שוטרים על אופנועים, שוטרים בניידות, שוטרים המצוידים באמצעי עזר כמו מצלמות, וכן על-ידי מצלמות טקטיות המופעלות מרחוק.
עוד חשוב לזכור שבמקומות רבים השול הימני מלוכלך והסיכוי לתקרים גדל משמעותית, לכן כדאי להימנע ככל האפשר מרכיבה על השול שלא לצורך. עוד חשוב לזכור ונדגיש זאת בפעם השלישית: רכיבה על השול אינה חוקית, ובמקרה תאונה הרוכב עלול לצאת אשם. בנוסף, ככל שיינתן דו"ח גם אם הרוכב עמד בתנאים – הדו"ח חוקי וקביל.
נדגיש כי בכל מקרה אסור לרכוב על 'השול' השמאלי' – שאינו נחשב שול בכלל. רוכב שייתפס כשהוא רוכב משמאל לכביש עלול לחטוף דו"ח על מעבר קו הפרדה רצוף (קו לבן).
אי-תנועה צבוע – תמרור 815
נזכיר שוב כי בתקופה האחרונה המשטרה אוכפת ביתר-שאת רכיבה על איי-תנועה צבועים (תמרור 815, לשעבר ד'14) – מה שנקרא בפי הרוכבים 'זברה'.
לחצו להגדלה
האכיפה תתבצע גם אם מדובר על עומס תנועה, כלומר מבחינת המשטרה בכל מקרה אסור לעלות על אי-תנועה צבוע, ובכל מקרה תתבצע אכיפה לפי סעיף 5512 – אי ציות לתמרור 815. אגב, גם הסעיף הזה אינו ניתן להמרה לאזהרה, ובכל מקרה יינתן דו"ח על סך 250 ש"ח ובלי נקודות.
אנו במערכת פול גז ממליצים תמיד לרכוב בזהירות ולפי כללי התנועה. רכבו בזהירות גם על השול, ורק כאשר ישנם עומסי תנועה כבדים. ועם כל חוסר הנוחות – גם בזמן עומס תנועה, כאשר מגיעים לאי-תנועה צבוע עלו בחזרה על הכביש ואל תעלו על אי-התנועה הצבוע.
בקוואסאקי לא ימשיכו את ייצורו של ה-ZX-14R (שנקרא אצלנו ZZR1400), שמייצג אצל היצרנית את מלחמת הכוח והמהירות שניהלו נגד סוזוקי והונדה בעשור הקודם.
בשנת 2006 הציגו בקוואסאקי את טיל הקרקע-קרקע שלהם אל מול ההונדה סופר בלאקבירד והסוזוקי היאבוסה (שאינו מיוצר עוד, כמו ההונדה, למרות השמועות על תחייתו). ה-ZX-14R, שהחליף את ה-ZX-12R, הציע קרוב ל-200 כ"ס, תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-2.5 שניות, ומהירות מרבית של 300 קמ"ש ויותר. בשוק האמריקאי הוא נקרא ZX-14R, אולם בשוקים האירופאים, ובכלל זה הישראלי, הוא נקרא ZZR1400. אגב, האגדה מספרת שיש עורך של מגזין אופנועים ישראלי, שעל ZZR1400 הוא סגר בפעם הראשונה בחייו 300 קמ"ש…
בשנת 2012 המפלץ הירוק שודרג ועודכן בעוד 3 כ"ס, מערכת ABS, בקרת אחיזה ומצבי רכיבה כסטנדרט, והוא עבר מקצה שיפורים נרחב ב-2017. ה-ZZR1400 / ZX-14R נשאר בתפריט הדגמים למרות שכל התהילה עברה ממנו לדגם ה-H2 המודרני ומותאם התקנות.
בתחילת ינואר 2020 תיכנסנה לתוקפן תקנות זיהום האוויר יורו 5 המחמירות, והן אלו ששמו את הגולל על הדגם האחרון במשולש הכוחות שהרכיב את הקטגוריה המהירה הזו. גלגלי ההיסטוריה אינם עוצרים.
הקוואסאקי ZZR1400 בכבישי ישראל בעשור הקודם – נוסטלגיהקוואסאקי ZZR1400 דגם 2017
לשנת 2020 בימאהה מציגים את הדור החמישי של הטימקס (או השביעי – תלוי את מי שואלים. פירוט מלא של כל הטימקסים לדורותיהם תמצאו כאן). הטימקס הוא מותג בפני עצמו, רב-מכר ברחבי אירופה, וגם ישראל היא מעצמת טימקסים לא קטנה – אפילו מהגדולות באירופה.
בראש השינויים לדגם 2020 יש הגדלת נפח מ-530 ל-562 סמ"ק, שהושגה על-ידי הגדלת קוטר הצילינדרים ב-2 מ"מ. גם שסתומי היניקה גדלו בקוטרם ב-1 מ"מ, ותזמון השסתומים חדש לחלוטין, כמו גם הבוכנות, הטלטלים וגל הארכובה. גם מערכת הקירור כולה חדשה, יעילה יותר ומכילה פחות נוזל קירור למרות הגדלת הרדיאטור. מערכת היניקה חדשה, כולל מסנן האוויר, גופי המצערת ומחשב ניהול המנוע, ומערכת הפליטה חדשה גם היא וכוללת צמד ממירים קטליטיים. אגב, מערכת ניהול המנוע כוללת לראשונה שקע OBD2 שבו פרוטוקול הנתונים אחיד לכל היצרנים.
התוצאה של כל אלו היא עליית ההספק מ-46 ל-47.6 כ"ס (המקסימום המותר לרישיון נהיגה A1), ועליית המומנט מ-5.4 ל-5.68 קג"מ. לטענת ימאהה המהירות הסופית עלתה בכ-5 קמ"ש, וגם התאוצות השתפרו – למרות הארכת יחס ההעברה הסופי. בגלל השיפור בכוח המנוע גם ניתן לשלב את הקלאץ' מוקדם יותר, והוא אכן משתלב ב-4,000 סל"ד במקום ב-4,300 בדגם הקודם. אלמנט זה, יחד עם יחס ההעברה הארוך יותר, עוזרים לשפר את תצרוכת הדלק ולעמוד בתקנות יורו 5 המחמירות.
ימאהה טימקס 560 (מימין טימקס, משמאל TECH MAX)
שלדת האלומיניום היצוקה זהה לדגם היוצא, אולם מערכת המתלים עברה מסאג' וקיבלה קפיצים קשיחים יותר מלפנים ומאחור וכן הידראוליקה איטית יותר. הבלמים נותרו זהים, אך מערכת ה-ABS קיבלה תוכנה חדשה ומודרנית יותר – אם כי היא לא ניתנת לניתוק, שלא כמו בקרת האחיזה.
שינוי חשוב נוסף נמצא בעיצוב, שהשנה הופך להיות חד יותר, קומפקטי יותר ודינמי יותר. החזית דומה למדי לזו של הדגם הקודם, אולם היא עוצבה מחדש וכוללת בין היתר מאותתי LED אינטגרליים חדשים בנוסף לפנסי ה-LED ההיקפיים. יחידת הזנב עוצבה מחדש, ומעבר לכך שהיא צרה יותר יש גם פנס LED אחורי חדש בתצורת T, עם אלמנט עיצובי שמזכיר מאוד את דגם 2016. עבודת הגוף כולה הוצרה, כך שכעת קל יוצר להגיע עם הרגליים לקרקע, וגם נוח יותר למורכב. כך או כך, הטימקס 560 נראה בעינינו נפלא, שכן מצד אחד הוא לוקח את העיצוב של הטימקס צעד מודרני קדימה, אולם מצד שני שומר על קווי המתאר המוכרים הכל כך מזוהים עם הדגם זו כבר השנה ה-20.
לשנת 2020 בימאהה משחררים את הטימקס בשתי גרסאות: ה-TMAX הכולל בקרת אחיזה, מתג D-MODE לבחירת מצבי ניהול מנוע, מפתח קרבה KEYLESS, מדרכי רגליים מאלומיניום ורגלית אמצע הכוללת נעילה, וה-TECH MAX, שהלכה למעשה מחליף את ה-DX, וכולל משקף מתכוונן חשמלית לגובה, בקרת שיוט, חימום לידיות ולמושב, בולם אחורי מתכוונן, וחיבור לאפליקציית MyTmax.
בנוסף לצמד הדגמים, בימאהה מציעים חבילות אבזור מקוריות. כך למשל חבילת הספורט כוללת משקף קצר מקרבון, מערכת פליטה של אקרפוביץ', מחרשה מאלומיניום, מדרכי רגליים נוספים מאלומיניום, רגליות מורכב גדולות מאלומיניום ומשענת למושב המורכב. חבילת האורבן כוללת ארגז אחורי עם משענת למורכב, סבל אחורי, שקע טעינה USB ותושבת לטלפון נייד.
זנב חדש לחלוטין
ביצועים
הימאהה טימקס תמיד הצטיין בביצועים, ובעיקר בהתנהגות הדינמית שלו, אולם בדור החדש בימאהה עלו מדרגה בכל הקשור לביצועים. בראש ובראשונה זה המנוע. תוספת 32 הסמ"ק שיפרה את המומנט ואת ההספק, וזה מורגש בתאוצה – גם מעמידה וגם במהירויות ביניים. כך למשל, ביציאות מפניות יש כעת יותר דרייב החוצה, וזה בהחלט מורגש.
הבדל הכוח מורגש למרות הארכת יחס ההעברה הכללי ולמרות שבימאהה נאלצו לחנוק את המנוע בגלל תקנות יורו 5. אין לנו ספק שמערכת פליטה חלופית משוחררת יותר תעשה למנוע הזה רק טוב ותאפשר לסחוט עוד קצת מומנט. תגובת המנוע, אגב, טובה למדי למרות יורו 5, ואם תהיתם לגבי המהירות הסופית, אז על השעון ראינו 180 קמ"ש כשחצינו בפול גז את גשר ואשקו דה גמה שבליסבון, וה-GPS שלנו הראה 170 קמ"ש אמיתיים ומכובדים.
גם ההתנהגות הדינמית קפצה מדרגה, ואנחנו שמחים מפני שבדיוק על זה התלוננו בדגם הקודם – שניתן להקשיח את הבולמים ולשפר את היציבות, אבל מבלי לפגוע בנוחות. וזה בדיוק מה שעשו בימאהה. הקשחת הבולמים מלפנים ומאחור גרמה לטימקס החדש להיות יציב יותר מקודמו, במיוחד על הצד, וגם לספוג טוב יותר כוחות משולבים כמו בלימה אל תוך פנייה. כעת המצב מצוין, והטימקס מתנהג בדיוק כמו שהוא אמור.
תאוצות טובות יותר – מעמידה וביציאות מפניות
מה שחשוב זה שהקשחת המתלים לא פגעה בנוחות, והטימקס עדיין סופג מצוין ומתנהג היטב גם בקו ישר. נראה שבימאהה מצאו את הנוסחה לשלב באופן מדויק בין יכולות ספורטיביות לבין נוחות, והטימקס 560 מצטיין בשני הסעיפים. יפה מאוד.
ההיגוי חד ומדויק, טוב יותר משל הדגם היוצא בזכות המתלים הקשיחים, וזאת למרות בסיס הגלגלים הארוך, שתורם את חלקו ליציבות ולתחושת הקטר על המסילה.
שאר הביצועים זהים למדי לטימקס 530. כך למשל מערכת הבלמים חזקה למדי ויעילה, במיוחד מאחור, ויש מערכת ABS טובה שלא ממהרת להתערב כל עוד האחיזה טובה. קרוב לוודאי שעל הכבישים החלקלקים של גוש דן המערכת תתערב מוקדם יותר, ובמיוחד בגלגל האחורי.
נסכם ונאמר שהביצועים של הטימקס עברו קפיצת מדרגה חשובה – גם במנוע, בתאוצות ובמהירות הסופית, וגם בהתנהגות הדינמית, בהיגוי וביציבות. מעולה.
ביצועים משופרים גם בתחום ההתנהגות הדינמית
איך זה מרגיש?
ובכן, קודם כל כמו טימקס. בימאהה שמרו על הד.נ.א הייחודי של הטימקס, ומכלול התחושות זהה לדגם הקודם.
המנוע מצד אחד חלק מאוד, נעים לשימוש וגמיש למדי, אולם הזווית בין פעימות העבודה, שעומדת על 360 מעלות, יוצרת חספוס נעים ואופייני למנוע הזה שאנחנו מאוד אוהבים. מערכת הפליטה אמנם חונקת את רוב הסאונד והתחושה, אבל כמו שכבר ציינו – מערכת פליטה חלופית משוחררת תעשה טוב גם בהקשר הזה.
נקודה חשובה לזכות הטימקס היא איכות החלקים, איכות הבנייה, איכות החומרים ואיכות הגימור. בכל אלו הטימקס 560 מקבל ציון גבוה מאוד, שכן הוא איכותי מאוד בכל מקום – מהחזית ועד לקצה הזנב. סביבת הרוכב, למשל, איכותית ומפנקת, וכך גם המתגים ולוחות השעונים. התפעול, אגב, מתבצע מבית המתגים השמאלי.
בהשקה העולמית רכבנו רוב הזמן על ה-TECH MAX המאובזר, והתרשמנו בעיקר מהמשקף החשמלי היעיל. כך למשל ברכיבה בכביש מפותל או בעיר הורדנו את המשקף, אבל בעלייה לכבישים מהירים יותר העלינו את המשקף בלחיצת כפתור ונהנינו מבידוד מוחלט, ללא רוח בקסדה. אהבנו גם את החימום לידיות ולמושב – שהיו יעילים מאוד בבוקר הקר של פורטוגל.
איכות חומרים וגימור משובחים!
מבחינת נפח אחסון, הטימקס 560 כולל תא מתחת למושב אשר מכיל קסדה מלאה בקלות, ונשאר עוד קצת מקום. התא נפתח בלחיצת כפתור בקדמת המושב – בדיוק כמו בדגם הקודם. מלפנים יש תא כפפות עמוק הכולל שקע טעינה 12V ומכיל כל טלפון נייד. התא ננעל עם דימום המנוע ונעילת הקטנוע – כאמור על-ידי מפתח קרבה.
המושב קשיח למדי, ואחרי יום רכיבה מלא שכלל כמעט 250 ק"מ קצת כאב לנו בישבן, אולם זה קרה רק לקראת סוף הרכיבה. עד אז לא הייתה בעיה, והטימקס 560 היה נוח למדי. בנוסף, הטימקס מרווח מאוד לרוכב וגם למורכב. כך למשל יש המון מקום לרגלי הרוכב, וניתן לבחור בין כמה תנוחות רכיבה כשבכולן יש שפע של מקום לרגליים ולאורך המושב. גם כשמותחים את רגליים לפנים למדרסי השיוט – יש מקום גם לרוכבים גבוהים מאוד. מעולה.
מה עוד אהבנו? ובכן, את פנסי ה-LED. מעבר לנראות המודרנית והמרשימה, הפנסים הקדמיים יעילים מאוד ומאירים את הדרך היטב. אהבנו גם את הפנס האחורי החדש, שנראה לטעמנו משמעותית טוב יותר מזה של 2019-2017.
ואחרי הכל, הטימקס 560 הוא טימקס לכל דבר ועניין, רק שהוא קצת יותר טוב בכמה פרמטרים, והתוצאה הסופית היא כלי שמשדרג משמעותית את הגרסה הקודמת, שגם היא הייתה טובה מאוד כאמור.
נראה מעולה – כמו טימקס, אבל יותר מודרני
סיכום ועלויות
טימקס חדש זו תמיד סיבה לחגיגה, והטימקס 560 של 2020 הוא בהחלט סיבה מצוינת. בימאהה לקחו מוצר איכותי וטוב, ועל-ידי טיפול בכמה נקודות הפכו אותו לשואף לשלמות – למרות המגבלות הקשות שתקנות יורו 5 מטילות על הדו-גלגלי.
המנוע השנה מצוין – גמיש יותר, חזק יותר, מאיץ טוב יותר וסוגר מהירות גבוהה יותר, ההתנהגות הדינמית שופרה על-ידי טיפול במערכת המתלים והקשחתה, והנראות שופרה על-ידי עיצוב מחודש – מודרני וחד יותר. התוצאה, כאמור, היא טימקס שטוב יותר בכל פרמטר מהדגם היוצא.
הטימקס 560 הוא לא כלי זול. מחירה של הגרסה הבסיסית יעמוד על כ-84 אלף ש"ח. גרסת ה-TECH MAX המאובזרת תעלה 8,000 ש"ח נוספים – כ-92 אלף ש"ח. אבסולוטית זה המון כסף, אולם בחינה של הטימקס מגלה בדיוק לאן הכסף הזה הולך, שכן זהו כלי סופר-איכותי ומושקע – במכלולים, באלקטרוניקה, בעיצוב ובחומרים, בהרכבה ובגימור.
ואחרי הכל, הטימקס היה ונשאר סמל סטטוס ומושא הערצה, ולדעתנו הגדלת הנפח ל-560 סמ"ק רק תגדיל את ההייפ סביבו. אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אנחנו מעריכים ש-2020 – השנה ה-20 של הימאהה טימקס – תהיה שנת שיא במכירות של הכלי בישראל, ויימכרו בה יותר מ-700 כלים. פשוט כי השנה הוא טוב מתמיד, והקהל אוהב את זה. איזה אייקון, איזו מכונה!
הכותב היה אורח של חברת ימאהה בהשקה עולמית בפורטוגל.
עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-FS450 – מכונת הסופרמוטו המקצועית של הוסקוורנה שמגיעה ברישוי אפור ומיועדת למסלולי סופרמוטו בלבד.
לפי הוסקוורנה, זהו הסופרמוטו התחרותי היחיד שמיוצר סדרתית ונמכר כרגע בשווקים. אחיו התאום הלא זהה מבית ק.ט.מ, ה-SMR450, כבר אינו מיוצר, ובכך משאיר את במת הסופרמוטו התחרותי להוסקוורנה, שמקפידה על אבולוציה עקבית לדגם בכל שנה.
המנוע הוא הסינגל 450 סמ"ק המוכר מדגמי המוטוקרוס ומפיק 63 כ"ס. ה-FS450 מגיע כמובן עם מכלולי הקצה שמוכרים מהוסקוורנה כמו מערכת המתלים הייעודית לסופרמוטו מבית WP, כולל מזלג XACT חדש מלפנים, כשמהלכי המתלה מלפנים ומאחור עומדים על 285 ו-266 מ"מ בהתאמה. מערכת הבלמים היא של ברמבו, עם דיסק קדמי בקוטר 310 מ"מ וקליפר רדיאלי 4 בוכנות. שלדת הזנב עשויה מקרבון, והאופנוע מגיע עם חישוקי Alpina טיובלס קרביים שעליהם צמיגי סופרמוטו תחרותיים של ברידג'סטון, כשהקדמי בקוטר "16.5 סופר-קרבי ותחרותי. המשקל המלא ללא דלק – 102.8 ק"ג.
לשנת 2020 ה-FS450 מקבל מערכת בקרת זינוק, שמאפשרת ויסות הכוח לגלגל האחורי על-ידי המחשב בשני ההילוכים הראשונים. בנוסף, ה-FS450 מקבל כמובן גם את הגרפיקה העדכנית של הוסקוורנה, וכן כאמור את בולמי ה-XACT החדשים והתחרותיים.
מחירו של ה-FS450 בישראל נקבע על 55,000 ש"ח – ברישוי אפור.
