Blog

  • הארלי-דיווידסון: עובדים על מנוע וי-טווין חדש

    הארלי-דיווידסון: עובדים על מנוע וי-טווין חדש

    בהארלי ממשיכים לפתח את המנועים המייחדים אותם ועובדים על מנוע וי-טווין חדש ומקורר אוויר – 3 שנים אחרי שהוצג מנוע המילווקי אייט.

    בתרשים פטנט שהוגש למשרד הפטנטים בארה"ב נראה שבהארלי עובדים על מנוע חדש עם מערכת שסתומים חדשה בראש המנוע שתאפשר נשימה בסל"ד גבוה יותר – לעומת משפחת מנועי המילווקי אייט (בתמונה בראש הידיעה) שהוצגה ב-2016. בתרשים אנו רואים שלכל אחד משני הצילינדרים יהיו ארבעה שסתומים (כמו במנוע הנוכחי) אך בצידי הצילינדרים יהיו מוטות-דחיף (pushrods) שיתפעלו את השסתומים.

    מערכת מוטות הדחיפים היא זאת שמעבירה את התנועה הקווית מגל הזיזים אל הנדנדים, ודרכם אל השסתומים שנמצאים בראש המנוע, ומאפשרת את סגירתם ופתיחתם. הדבר צפוי להעלות את גבול סיבובי המנוע לכיוון ה-7,000 סל"ד לעומת 5,500 סל"ד במנועים הקיימים.

    קרוב לוודאי שדור המנועים החדש ייחשף בדגמי 2021. נמשיך לעדכן.

    Harley-Davidson-Pushrod-Patent-article169Gallery-3914c64-1621841-1-1024x576

  • ק.ט.מ: בקרוב SMT עם מנוע ה-890 החדש

    ק.ט.מ: בקרוב SMT עם מנוע ה-890 החדש

    ק.ט.מ נצפתה בוחנת גרסת היפרמוטו / ספורט-תיור חדשה, שככל הנראה תישא את מנוע ה-890 הסמ"ק החדש עליו כתבנו לאחרונה. האם זאת תהיה גרסת SMT מוקטנת?

    מבחינת המנוע – כפי שכבר כתבנו, בק.ט.מ נדרשים למחליף עבור מנוע ה-790 סמ"ק שלהם שמותקן ב-790 דיוק וב-790 אדוונצ'ר, זאת על-מנת להתמודד עם תקנות יורו 5, שמגבילות מאוד את המנועים הקיימים. בק.ט.מ בחרו להגדיל את הנפח ל-890 סמ"ק. המנוע יישאר בתצורת הטווין המקבילי, כשתוספת של 100-90 סמ"ק בקירוב תאפשר עוד 20-10 כ"ס.

    האופנוע שבצילום 'נתפס' במבחנים ונושא תצורת היפרמוטו-תיור, שמאוד מזכירות את ה-SMT של ק.ט.מ שכבר אינו מיוצר. ה-SMT ׁׁ(ר"ת סופר מוטו טורינג) היה יציאה מגניבה של ק.ט.מ בעשור הקודם. הוא הוצג בשנת 2008 עם מנוע 990 סמ"ק אשר הפיק 115 כ"ס ו-9.8 קג"מ, ומהלכי מתלה ארוכים למדי. ייצורו הופסק בשנת 2013.

    האופנוע שבתמונות נראה שממשיך את הקו העיצובי החדש של היצרן האוסטרי, עם מיכלי הדלק הנמוכים שנועדו להורדת מרכז הכובד ולחלוקת משקל סימטרית. מסיכת הפנים נראית מושתלת כלאחר יד, וככל הנראה לא תהיה בגרסה הסופית. אנו מניחים שבק.ט.מ ימשיכו עם הפנס הכפול שמופיע במרבית דגמיה לכביש. סביר מאוד להניח שגם כאן תורכב מערכת בקרת השיוט והתראה המבוססת לייזר כפי שראינו על גרסת ה-1290 סופר-אדוונצ'ר החדש, וכמובן אלקטרוניקה מודרנית כמו ABS להטיה, בקרת אחיזה, מצבי ניהול מנוע / אופנוע, מסך TFT ופנסי LED.

    נמשיך לעדכן.

    ktm-890-smt-gt (1)

    ktm-890-smt-gt

  • האינדיאן FTR1200 הושק בישראל

    האינדיאן FTR1200 הושק בישראל

    ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אינדיאן לישראל, משיקה את ה-FTR1200 – הכלי הספורטיבי והמסקרן של אינדיאן שבנוי על בסיס אופנוע הפלאט-טראק של החברה.

    ה-FTR1200 נבנה בהשראת ה-FTR750 – אופנוע הפלאט-טראק של אינדיאן, שהחל מחשיפתו ב-2016 כבש הלכה למעשה את אליפות הפלאט-טראק האמריקאית, וכצפוי, ה-FTR1200 בגרסה הסדרתית דומה מאוד לגרסת הקונספט.אחרי משפחת הסקאוט ומשפחת הצ'יף, ה-FTR1200 מהווה את הפלטפורמה השלישית של היצרנית, שהוקמה ב-1901 ועושה קאמבק אדיר החל מ-2014 תחת המטרייה של פולאריס, ומייצרת כלים מודרניים עם אופי מיוחד מאוד. אגב, מאז הושק המותג בישראל עלו על כבישי ארצנו כ-150 אופנועי אינדיאן.

    ה-FTR750 מול הגרסה הסדרתית של ה-FTR1200
    ה-FTR750 מול הגרסה הסדרתית של ה-FTR1200

    המנוע, וי-טווין חדש לחלוטין בנפח 1,203 סמ"ק, מספק 122 כ"ס (90 קילוואט), אבל לא פחות חשוב הוא המומנט שעומד על 11.7 קג"מ, כשלפי אינדיאן מדובר על רצועת מומנט שטוחה לחלוטין. השלדה עשויה ממסבך משולשי פלדה, מלפנים יש מזלג הפוך ובלמים רדיאליים של ברמבו, ומאחור זרוע פלדה עם בולם יחיד, החישוקים בקוטר "19 מלפנים ו-"18 מאחור עם צמיגי דאנלופ ייעודיים, כשכל המכלולים תומכים ברכיבה ספורטיבית. מיכל הדלק של ה-FTR נמצא מתחת למושב, ואילו תיבת האוויר היא זו היושבת מעל למנוע, לצורך שאיבת אוויר מקסימלית והגדלת המילוי הנפחי. המצערות הכפולות פועלות בתפעול חשמלי, הכידון העבה של פרו-טייפר, והפנסים כולם מסוג LED – כולל הפנס הקדמי העגול.

    יש גם גרסת FTR1200S מאובזרת יותר, הכוללת בולמים מתכווננים באופן מלא – כולל בולם אחורי בעל מיכל גז חיצוני, מסך מגע בגודל "4.3 עם קישורית בלוטות' (לעומת לוח מחוונים עגול בגרסה הרגילה), ואלקטרוניקה רבה הכוללת בקרת שיוט, בקרת יציבות כולל חיישן הטיה, ABS מתקדם הכולל בקרת אחיזה, בקרת ווילי, 3 מצבי ניהול מנוע (ספורט, סטנדרט וגשם), ושליטה על תגובת המצערת.

    גרסה שלישית – RACE REPLICA – הבנויה על-בסיס ה-FTR1200S, מציעה את כל מה שיש על גרסת ה-S, בתוספת מערכת פליטה של אקרפוביץ' וצביעה מיוחדת הכוללת שלדה באדום וסכימה מיוחדת למיכל הדלק והכנפיים.

    באינדיאן מציעים 4 רמות גימור של הכלים: טרקר, טורינג, ספורט וראלי, כשלכל אחת תוספות ייעודיות כמו מאותתים, רגליות, פנסים, מערכת פליטה, מושב, משקף, תיקים וכו'. את רמות הגימור ניתן להוסיף על כל אחת מהגרסאות. פרט לארבע רמות הגימור, באינדיאן מציעים שפע אביזרים מקוריים ואביזרי לבוש מתוך קטלוג ייעודי.

    המחירים:

    • אינדיאן FTR1200 – מחיר 105,900 ש"ח (99,900 ש"ח להשקה)
    • אינדיאן FTR1200S – מחיר 114,900 ש"ח (109,900 ש"ח להשקה)
    • אינדיאן FTR1200S RACE REPLICA – מחיר 124,900 ש"ח (119,900 ש"ח להשקה)

    קראו גם:

  • יומן מסע: שבועיים בארה"ב על הארלי-דיווידסון

    יומן מסע: שבועיים בארה"ב על הארלי-דיווידסון

    כתב: שרון בבלי

    גוד מורנינג אמריקה – היום הראשון

    אחרי טיסה מעייפת במיוחד הגענו ללוס אנג'לס בטיסת המשך מפולין. מישהו החליט לקרוא למטוס 'דרימליינר' אבל על השינה שלי זה לא עשה רושם וספרתי כל ק"מ עד ההגעה.

    שכרנו רכב ליומיים הקרובים לקחנו GMC ארוכה שבשיטוט איתה בעיר אנחנו מרגישים כמו אנשי FBI. קבוצת ילדים ברכב סמוך נופפה לנו לשלום ואני החזרתי להם בנפנוף מלא חשיבות. התמקמנו במוטל שידע ימים טובים יותר. השיקול בבחירתו היה שהוא צמוד לסוכנות הארלי-דיווידסון שממנה אנחנו לוקחים את האופנועים. בערב יצאנו למסעדה מקסיקנית עם מנות מוגזמות בעליל, אפילו דוד עברון לא סיים את הצלחת, נפלנו למיטות קרועים לגזרים ממתינים שאדון ג'ט-לג יעיר אותנו באמצע הלילה, והוא אכן לא אכזב.

    Harley-Trip-USA-017

    היום השנייום התקלות הקטנות

    לאחר ארוחת בוקר על שני בלוקים ברחוב בחברת מספר הומלסים, יצאנו עם הוואן לגלות מעט את העיר. מסתבר שהאופנועים יחכו לנו בשדה התעופה ולא במקום שנקבע (עניין פעוט של כשעה נסיעה), וכך מצאנו את עצמנו מודדים את האוטוסטרדות של LA הלוך ושוב. החזרנו את הרכב ולעת ערב הנחנו את עכוזינו על-גבי סוסי הברזל. קצת הסברים ואנחנו יוצאים לרחובות האפלים של LA. בקושי הספקנו להתפעל מאדיבות הנהגים המקומיים כשהם רואים 8 אופנועים יוצאי חלציהם, והופ… עוד תקלה. בעת רכיבה פקק השמן באופנוע שלי קפץ החוצה והשאיר אותי פעור פה ועם כתם שמן חם במכנסיים. לאחר מספר דקות הגיע עזרה, הכלים נפרסו, מסנן האוויר הוסר ונשם סורר נפתח. המשכנו בדרכנו למלון, סיימנו את היום שוב בארוחת ערב על שני בלוקים בחברת ההומלסים. מחר יוצאים למסע הגדול.

    Harley-Trip-USA-001

    היום השלישי – 450 ק"מ של עונג

    הג'ט-לג עדיין לא רוצה לעזוב. גררנו את עצמנו מהמיטות ויצאנו ליום הרכיבה הראשון. את הבוקר פתחנו בפקק עצום בגודלו שחימם את אשכינו לרמת שקשוקה חריפה, אבל באמצע היום נכנסנו לכביש 66 שנתן לנו תחושה שאנחנו מלכי העולם. השלטים בדרך טענו שהכביש משובש, אבל הכביש לא ממש הסכים עם השלטים חוץ מקטעים קצרים מאוד.

    מזג האוויר השתנה מחם לקר ומקר לחם, הנוף מדברי מדהים, קטעים ממנו נראים ככביש אל האופק שאין לו סוף.

    המשכנו דרך העיירה נידלס וחצינו למדינת נוואדה. סיימנו את היום בלאפלין, עיירה מיוחדת שיש בה יותר בתי קזינו מתושבים. ככה זה כשמותר להמר.

    שילמנו מחיר מופקע של 27 דולר ללילה לחדר זוגי מעולה – העיקר שתהמר בתקווה שתפסיד. אני מהמר שאחרי ארוחת הערב כולנו נופלים למיטות עד שהג'ט-לג יטריף אותנו שוב.

    Harley-Trip-USA-003

    היום הרביעי

    אחרי לילה בעיר לפלין – עיר ההימורים לגיל השלישי ולמעוטי יכולת – יצאנו לדרכנו. חצינו את הגבול למדינת אריזונה והמשכנו על כביש 66. עצרנו בעיירה אוטמן, עיירת כורים שהפכה לעיירת חמורים, בתי עץ בסגנון מערבונים, חרשי עור, מסעדות וחנויות מזכרות בסגנון המערב הפרוע. מישהו החליט שהתיירים צריכים להאכיל את החמורים שלו שמסתובבים כאטרקציה תיירותית ולגמרי תופסים תחת – תרתי משמע.

    המשכנו למוזיאון כביש 66 בקינגמאן. משהו במוזיאון גרם לירידה מסוכנת של רמות השומן בדם, אז נכנסנו לאכול צהריים, כמובן בורגר, ונרגענו. משם דרך כבישים שאינם נגמרים המשכנו במסע. מזג האוויר נפלא, 8 האופנועים דוהרים קדימה כרכבת, והלב מתמלא באושר שקשה לתאר. יד נאלמת ציירה לנו נוף שכאילו לקוח מהאגדות. בין לבין עצרנו בעיירות מיוחדות לאורך הכביש, מסעדות, תחנות דלק, חנויות, רכבים ישנים – הכל כאילו לקוח מסרט ואנחנו שחקנים ראשיים לרגע. את היום סגרנו בעיירה וויליאמס היפיפייה ובארוחה במסעדה תאילנדית מוצלחת.

    Harley-Trip-USA-002

    היום החמישי – עדיין באריזונה

    אחרי לילה שלם של שינה שהופרע רק מרכבת שחלפה בסמוך למלון, התעוררנו בוויליאמס הקרירה. ארוחת הבוקר כללה בעיקר דברים צהובים כמו ופל אמריקאי, חמאה, טוסטים, קורנפלקס, מיץ תפוזים לא טבעי ומיץ תפוחים מתוק להחריד.

    קנינו כרטיס כניסה לגרנד קניון והערנו את סוסי הברזל. אחרי שלושה ימי רכיבה יש דעות לכאן ולכאן בקרב חברי הקבוצה לגבי האופנועים. על הסופטייל הריטג' שעליו אני רוכב יש לי בעיקר מחמאות. כמעט מושלם.

    עזבנו את כביש 66 ועלינו לכביש שהוביל אותנו לשמורת הגרנד קניון. הגענו לתצפית מדהימה שהעתיקה את נשימתנו וסימרה את שיערותינו.

    אחרי שהסדרנו נשימה והסתרקנו יצאנו מהשמורה ברכיבה לכיוון היער הלאומי קאיבב. באופק הרים מושלגים, מסביב הכול ירוק, שהופך לחום, ואחרי עוד זמן קצר הרים צחיחים ואדומים מעוטרים בסלעים חדים ולמרגלותיהם צריפים של אינדיאנים. בירכנו ובורכנו לשלום והמשכנו לכיוון Horse Shoe.

    העמדנו את האופנועים וצעדנו בחול כקילומטר לכל כיוון לראות את אחד המראות המרתקים – נהר הקולורדו מתעקל ומסתובב סביב סלע עצום ועקשן שלא הצליח להכניע.

    המשכנו לביקור קצר בסכר לייק פאוול המרשים, ועזבנו את אריזונה. ברוכים הבאים ליוטה. עצרנו במלון דרכים בעיירה נידחת בשם Big Water ללילה.

    לרוב אנחנו רוכבים בכבישים לא עמוסים, אך אדיבות הנהגים האמריקאים בולטת וניכר עליהם שהם מעריכים קבוצות אופנועים, ולמשל נותנים זכות קדימה גם כשלא חייבים. תענוג.

    אנחנו בנקודה הצפון מזרחית של המסלול שלנו, וממחר רוכבים מערבה.

    Harley-Trip-USA-019

    היום השישי – 3 מדינות ביום אחד

    אחרי לילה שקט במיוחד ב-Big Water – אורחן מבודד למי שלא מוצא מקום לינה בפייג' – ואחרי ארוחת בוקר צהובה כרגיל, יצאנו לכיוון פארק ציון (Zion). הדרך ירוקה משולבת עם הרים אדמדמים, ושוב חוצים את הגבול לאריזונה. הגענו לכניסה המזרחית של הפארק. הפתעה: דווקא הפארק עם השם הכי ציוני לא הקל עלינו, ובכניסה המזרחית שממנה התכוונו להיכנס ולנוע מערבה בתוך הפארק היו עבודות והפארק היה חסום למעבר מערבה. החלטנו שעל פארק ציון לא מוותרים אף על פי שלהיכנס מהכניסה המערבית האריך לנו את המסלול שהיה מלכתחילה הארוך ביותר ליום הרכיבה הנוכחי. נכנסנו לפארק ושוב חווינו אכזבה: אי אפשר לרכוב עם האופנועים מזרחה על הדרך הראשית, וניתן להשתמש אך ורק בשאטלים לכניסה לפארק. מה לחבורת גברים מסוקסים כמונו ולאוטובוס? מילא אוטובוס עם חלונות גדולים שמתאים למשימה, אבל לשאטל הזה היו חלונות עם יותר אלומיניום מזכוכית, מה שגרם לחוסר רצון להביט החוצה ובטח שלא להצליח לצלם משהו.

    מאוכזבים משהו המשכנו ברכיבה ארוכה לכיוון לאס וגאס. חצינו את הגבול לנוואדה באור אחרון. חמישים ק"מ ויותר לפני לאס וגאס, בחשיכה מוחלטת, מבחינים בהילה שמייצרת עיר החטאים וצובעת את השמיים באור כתמתם. ההילה הזו היא רק ההכנה למראה של העיר המופרעת והמוגזמת ביותר בארה"ב, שמתגלית כמעט במפתיע. השינוי בין רכיבה במדבר בלילה שעות ארוכות בחשיכה מוחלטת לבין מראה העיר המוארת שנפרס מקצה לקצה, גרם לי לפלוט צעקת אושר לתוך הקסדה. התמקמנו במלון פלאנט הוליווד על הסטריפ, וסיימנו יום ארוך ומתיש עם חיוך על השפתיים. בסך הכל רכבנו היום 660 ק"מ בתנאים לא אופטימליים, בחום, ברוחות צד ובחשיכה. בלאס וגאס נשהה שני לילות של חופשה מהחופשה.

    Harley-Trip-USA-020

    היום השביעי – נוואדה, לאס וגאס

    היום יום מנוחה וקניות. העברנו את היום בסוכנות הארלי-דיווידסון, סדנת בניית האופנועים קאוונטי קאסטומס שמייצרים ומקסטמים אופנועים ומכוניות, רכשנו אביזרים בסייקל גיר, ובעיקר נחנו לקראת המסע שממשיך מחר.

    לאס וגאס מדהימה. מופרעת, חמה, מבעבעת – הכל ביחד. בחורות בלבוש מינימלי מסתובבות ברחובות, בתי קזינו עם שחקנים שלא ברור להם אם יום או לילה בחוץ, ערב רב של תיירים מכל העולם, ועל הכל מרחף ענן ריחני של מריחואנה. העיר הזאת דלוקה תמידית. סיימנו את היום במסעדת המבורגרים של השף גורדון ראמזי. היה שווה את הקלוריות.

    Harley-Trip-USA-008

    היום השמיני

    בוקר טוב ואגס. באופן אישי שמחתי לעזוב אותה. משהו בהמולה הבלתי נגמרת בעיר פשוט מתיש ומעייף גם אם לא עושים כלום. אחרי יומיים בוגאס שלא נגענו באופנועים, שמחנו לחזור אליהם.

    יצאנו לרכיבה אחרי קפה ומאפה בסטארבקס מתחת למלון. מזג האוויר היה מצוין ולא רמז למה שהולך להיות בהמשך. חצינו לקליפורניה ורכבנו לשמורת הטבע Death Vally. מי שמבקש לרכוב במקום שנקרא 'עמק המוות' שייקח בחשבון שיהיה חום מהגיהינום: 42 מעלות מלמעלה והארלי רותח מלמטה – מתכון לבישול ארוך של האשכים. עמק המוות הוא המקום הנמוך ביותר באמריקות – 86 מטרים מתחת לפני הים. נוף יפה דומה לערבה, אך הרבה יותר פראי והרבה יותר גדול, כיאה לשמורה באמריקה. הבדלי הטמפרטורות היו של לפחות 10 מעלות בין החלקים הנמוכים לגבוהים.

    בעיירה אולנצ'ה עשינו הפסקת קפה דלוח ופושר. המשכנו בדרך דרומה לעיירה רידג'קרסט. הדרך מיוחדת – מצד ימין הרים ירוקים ומצד שמאל הרים יבשים שמהווים את הגבול של עמק המוות. ברידג'קרסט מעבירים את הלילה. עיירה אמריקאית מנומנמת. נהדר אחרי וגאס.

    Harley-Trip-USA-014

    היום התשיעי – קליפורניה

    היום התחיל ברידג'קרסט בארוחת בוקר צהובה, כרגיל. היום בתפריט תפירה של 320 ק"מ מנהלתיים ללא אתרים מיוחדים. בכוונתנו היה להגיע לסקויה פארק, ולאחר מכן ללון בויסיליה.

    היום משמעת הרכיבה התרופפה מעט, והעונש לא אחר להגיע: אף על פי שאנו רוכבים עם מוביל, מאסף מספרי ברזל במיקום קבוע עם קשר עין רצוף ונהלים ברורים – נוצר נתק בקבוצה.

    לאחר כ-40 דקות הקבוצה אוחדה, הנהלים חודדו, הלקח נלמד והמשכנו בדרכנו.

    לכל חברי הקבוצה נמאס מהאוכל הטיפוסי האמריקאי. כמה שמחנו שבדרכנו נקרתה מסעדה שכתוב עליה 'שניצל האוס'. מה רבה הייתה אכזבתנו שלא היה בנמצא אפילו שארית שניצל, ונפלנו שוב על המבורגר ונקניקיות בקטשופ וצ'יפס. עקב המרחק הרב שאנו רוכבים, מדי יום ארוחת הצהריים זוכה לזמן מוקצב יחסית קצר ואין לנו פנאי להשקיע בחיפוש.

    בבקרספילד נכנסנו לסוכנות הארלי מרשימה. לא עצומה כמו בוגאס, אבל עדיין פי חמישה מגודל הסוכנות בחולון. בסוכנות מכבדים בקפה, שוקולד ומים.

    המשכנו בדרכנו לכיוון העיירה ויסיליה למרגלות שמורת הסקויה. היום קיבלנו אפטר, ובהחלטה משותפת החלטנו לסיים את היום יחסית מוקדם אחר הצהריים ולעלות לשמורת סקויה מחר בבוקר. טבלנו בבריכת המלון שמימיה ירוקים, ואת הערב סיימנו במסעדה סינית שהגישה לנו קומבינציה של ארוחה מלאה, מרק, מנה ראשונה ועיקרית, וכל זה ב-10 דולר.

    Harley-Trip-USA-013

    היום העשירי – קליפורניה

    בבוקר, לאחר השכמה מוקדמת, קיבלנו ארוחת בוקר מצוינת במונחים אמריקאים במלון בסט ווסטרן בויסיליה.

    לאחר שמילאנו את בטננו הוחלט בלב כבד שנוותר על שמורת הסקויה שתוכננה להיום עקב תחזית קרה במיוחד בשמורה עם סיכוי קל לגשם, שבשילוב עם טמפרטורות נמוכות מאוד סביב ה-0 מעלות עלול להפוך לקרח. וכידוע, קרח ודו-גלגלי לא מסתדרים טוב ביחד.

    הפלגנו לכיוון כללי מערב לכיוון כביש 1 הנושק לאוקיינוס השקט. בדרך חלפנו בין שדות חיטה ותפוחי אדמה בישורת כמו שיש רק באמריקה. בהמשך הנוף השתנה לירוק משובץ בגפנים מכל כיוון וקור מקפיא עצמות.

    עצרנו להוסיף שכבות לבוש. דוד (סנדלים) זוהה כשהוא לובש חליפת גשם שני חלקים ולרגליו נעלים סגורות – כל זאת בלי גשם. מחזה שאפשר לצפות בו פעם במיליון שנה ויירשם בדפי ההיסטוריה של המועדון.

    עצרנו לטעימות יין לחימום הבטן, והמשכנו מערבה עד לחיבור עם כביש 1 והאוקיינוס השקט.

    ביקרנו בהרסט קאסל והתרשמנו מעושרו של איל התקשורת והסרטים וויליאם רנדולף הרסט, שבנה לעצמו טירת מלכים.

    סיימנו את היום במוטל על כביש 1 באזור הרסט סאן סימון, ולשם שינוי התפנקנו בארוחת ערב שכללה בשר אמיתי שלא הונדס ועובד.

    עקב השינוי הבלתי צפוי רכבנו היום 220 ק"מ בלבד. מחר ממשיכים לנוע דרומה על כביש 1.

    Harley-Trip-USA-018

    היום האחד-עשר – קליפורניה

    התעוררנו לחופו של האוקיינוס השקט בסאן סימון, והצפנו מעט על כביש 1 לצפות במגדלור ובפילי הים. בעונה זו של השנה מגיעות הנקבות עם הצאצאים ללא הזכרים. הצאצאים נולדים במשקל של 35 ק"ג, ועולים 100 ק"ג בחודש הראשון. לאחר הסבר קצר במקום המשכנו דרומה על 1 ועצרנו במפרץ מורו להאכיל את השחפים. ארוחת צהריים אכלנו בסאן לואיס אוביספו. ביקרנו בסמטת המסטיקים, סמטה שמלאה במאות אלפי מסטיקים לעוסים מודבקים על קירות סמטה – ממש דיסקסטינג.

    דרך כביש 1 וכביש 101 הגענו לעיירה סולבאנג, כ-200 ק"מ צפונית ללוס אנג'לס. זוהי עיירה מיוחדת בנוף האמריקאי – עיירת מהגרים שהגיעו מדנמרק ב-1909 וביקשו להקים לעצמם קהילה בקליפורניה. פירוש השם סולבאנג – שדה שטוף שמש. זוהי עיירה יפהפייה, סוג של קפיצה לאירופה של פעם. בסולבאנג נעביר את הלילה האחרון בחברת סוסי הברזל שלנו.

    Harley-Trip-USA-021

    היום השנים-עשר והאחרון – קליפורניה

    הקצנו כמעט יקיצה טבעית בסולבנג, ולאחר ארוחת בוקר בקונדיטוריה מקומית בסמוך למלון התנענו את סוסי הברזל לפס האחרון. המשכנו לנוע על כביש 101 עד לסנטה ברברה, והצטלמנו על הפיר המפורסם. אווירת סיום טירונות באוויר. המשכנו תנועה דרומה על כביש 1, חלפנו על פני בתי 'המסכנות' של מליבו וחצינו את טונה קניון פארק – אזור שנשרף לפני מספר חודשים, אבל האביב מעיר אותו לחיים והגבעות מוריקות משובצות בפרחי בר סגולים.

    זהו, הגענו לנקודת ההחזרה של האופנועים בלוס אנג'לס.

    Harley-Trip-USA-027

    איך מסכמים מסע של כמעט שבועיים?

    קצת מספרים: 8 רוכבים, כ-3,500 ק"מ, ביחד רכבנו כ-28,000 ק"מ ללא תקלות וללא אירועים מיוחדים. רכבנו בנופים משתנים, בקור עז ובחום לוהט, בימים עמוסים יותר וגם פחות, עייפים יותר או פחות, וסיימנו כל יום עם חיוך מרוח וציפייה ליום המחר.

    אנחנו מכירים שנים רבות אחד את השני, את הצדדים הטובים והטובים פחות, למדנו להכיר טוב יותר ולהוקיר אחד את השני. זכינו, וזו לא קלישאה.

    14 ימים בלי מרווחי נשימה אחד מהשני, במסע שהוא לא תמיד רק כיף וטומן בחובו גם מאמץ לא קטן, יכול בקלות להיגרר לכעס ועצבים. כולנו ידענו איך לגרום למסע הזה להצליח וכולנו תרמנו לאווירה הטובה.

    תודה מיוחדת מגיעה לאדם מיוחד מאוד, משלב הרעיון שבתחילה נשמע לנו מופרך, דרך שלב ההזמנות, התכנון והציפייה, ולבסוף גם ההובלה של הטיול. אורן, בשם כולנו – תודה רבה.

    ומילה קטנה על המכונה המדהימה – במקרה שלנו הארלי-דיווידסון. היפנים מאמינים שלחפצים יש נשמה, בדומה לאנשים. אופנוע הוא בהחלט הוכחה לכך. ביד מאומנת בנוף מתאים ועם החבורה הנכונה, המכונה הזו הזיזה את הנשמה ולא רק את הגוף. היו לנו תחושות התעלות שזר לא יבין אותם. הספיק לנו להביט אחד בשני ולהבין כמה ברי מזל אנחנו שאנחנו מי שאנחנו.

    עוד תודה מגיעה לבנות הזוג שלנו. אני טוען ש-90 אחוז מאושרו של אדם טמון בבן / בת הזוג. תודה על הפרגון שאינו מובן מאליו ועל הליווי הצמוד שלכן, המילים החמות והעידוד.

    ובסופו של דבר גם תודה לאל ששמר עלינו.

  • ציוד במבחן: קסדת SHOEI VFX-WR לשטח

    ציוד במבחן: קסדת SHOEI VFX-WR לשטח

    • יתרונות: נוחות, ריפודים, שדה ראייה, משקל, עיצוב, טכנולוגיה, מחיר חו"ל
    • חסרונות: קשה להתקין מערכת תקשורת
    • שורה תחתונה: ה-VFX-WR היא אחת מקסדות השטח האיכותיות והנוחות שיש, והיא נמכרת בארץ במחיר חו"ל
    • מחירים: 1,999 ש"ח לצביעה חלקה, 2,300 ש"ח לצבעונית
    • יבואן: אבזריון

     

    SHOEI VFX-WR
    SHOEI VFX-WR

    מה זה?

    יצרנית הקסדות היפנית SHOEI שחררה לאחרונה את הדור השני של קסדת השטח VFX, שנקראת VFX-WR. עם הדור הראשון – ה-VFX-W – רכבנו המון, והיא הייתה קסדה טובה ואיכותית. הדור השני אמור לשפר את ה-VFX-W במספר נקודות חשובות, למשל משקל, בטיחות ונוחות.

    משקלה של ה-VFX-WR עומד על כ-1,150 גרם. ב-SHOEI מסבירים שבקסדות הקלות מ-1,100 גרם עובי הקליפה החיצונית וכן שכבת הספיגה קטנים משמעותית. הן אמנם מסוגלות לעמוד בתקן האירופאי לקסדות, אולם הן נמצאות על קצה גבול התקן. ב-SHOEI טוענים שרמת הבטיחות של קסדת השטח שלהם גבוהה בכ-50% מדרישות התקן.

    עוד טכנולוגיה בטיחותית – בריפוד הראש קיימת המערכת החדשה של SHOEI הנקראת M.E.D.S (ר"ת Motion Energy Distribution System), שנועדה לספיגת אנרגיה ופיזורה במקרה של פגיעה בזווית, וכן למנוע סיבוב יתר של הראש במקרה של פגיעה צדדית על-ידי שימוש בשכבות EPS בעלות יכולת תנועה.

    הבדלים נוספים מה-VFX-W הקודמת: עיצוב אגרסיבי וחד יותר, תוספת גומי באזור המשקף והרצועה לאחיזת משקף טובה יותר, ויותר פתחי אוורור לטובת אוורור טוב יותר.

    אבולוציה ל-VFX-W המצוינת
    אבולוציה ל-VFX-W המצוינת

    מפרט ותפעול

    ה-SHOEI VFX-WR שוקלת כאמור כ-1,150 גרם, כשהקסדה שלנו במידה S. קסדות במידה גדולה יותר עשויות לשקול מעט יותר. זהו לא המשקל הנמוך ביותר שיש לקסדות שטח, אולם האג'נדה של SHOEI מבחינת בטיחות ברורה, ובכל מקרה הקסדה לחלוטין לא כבדה על הראש ואפילו קלה למדי.

    יתרון חשוב הוא האוורור. ה-VFX-WR סופר-מאווררת, ומרגישים את זה במיוחד בקיץ הישראלי הלוהט. במקביל, שדה הראייה מצוין. הריפודים פריקים במלואם וניתנים לכביסה רגילה במכונת כביסה, גם זה פיצ'ר חשוב כשמדובר בקסדת שטח שבה מזיעים המון.

    מבחינת בטיחות, נעילת הרצועה על-ידי טבעות DD, ויש את מערכת ה-E.Q.R.S (ר"ת Emergency Quick Release System) שמאפשרת שליפת כריות הלחיים במהירות, דרך 2 לולאות אדומות על הכריות עצמן, וזאת לצורך הורדת הקסדה מהראש במקרה תאונה.

    ב-SHOEI מציינים שה-VFX-WR אווירודינמית מבעבר ומהאוירודינמיות ביותר, ובכל אופן העיצוב האגרסיבי יפה מאוד בעינינו ובהחלט מודרני.

    משקל נמוך, איכות גבוהה, נוחות מצוינת
    משקל נמוך, איכות גבוהה, נוחות מצוינת

    חוויית שימוש

    אחד המאפיינים של קסדות השטח של SHOEI לכל אורך השנים – ואנחנו מכירים את קסדות השטח של SHOEI של 15 השנים האחרונות – הוא ההתאמה המושלמת לראש והתחושה שהקסדה עוטפת את הפנים ממש כמו קסדת כביש. כאן נסייג ונגיד שלכל אדם יש מבנה פנים שונה, וכי קסדה שתהיה נוחה לאדם אחד עלולה להיות לא נוחה ואף מציקה לאדם אחר. כך או כך, למבנה הפנים שלנו ה-VFX-WR מתאימה כמו כפפה, כמו כל הקסדות של SHOEI, והתחושה היא של עטיפה מוחלטת של הראש, ללא פינות חדות ועם הרבה מאוד נוחות.

    הריפודים ברמה גבוהה מאוד, מהטובים שאנחנו מכירים, והם חוזרים לתת את תחושת הליטוף של קסדת איכות גם אחרי כביסה (כאמור, במכונת כביסה יחד שם שאר ציוד הרכיבה שלנו). גם זה אחד הפרמטרים החשובים בעינינו – איכות ונוחות הריפודים, וה-VFX-WR מקבלת את הציון המלא. גם האוורור ושדה הראייה, כאמור, מעולים, והתחושה הכללית היא של הנדסת אנוש ברמה הגבוהה ביותר שיש.

    ה-VFX-WR קלה יותר מהדגם היוצא בכ-100 גרם. לדעתנו החיסכון במשקל נובע מהקטנת הקליפה החיצונית (בקוטר, לא בעובי הדופן), כשהיא נותנת את התחושה של קסדה קטנה יותר. היא עדיין כבדה יותר בכ-150 גרם מהקסדות הקלות שיש בשוק, אולם את האג'נדה של SHOEI בעניין הבטיחות כבר הסברנו. כך או כך, כשהקסדה על הראש התחושה היא של קסדה קלה מאוד, גם בגלל המשקל וגם בגלל האופן שבו היא עוטפת את הראש.

    איכות החומרים, החל מהריפודים, דרך הקליפה, ועד הפלסטיקים, הגומי והברגים – מהטובות שאנחנו מכירים, וזה בהחלט מורגש. השורה התחתונה היא שה-SHOEI VFX-WR היא קסדה איכותית מאוד, נוחה, מאווררת ובעלת טכנולוגיה מהמתקדמות שבקסדות השטח. החיסרון היחיד שמצאנו בה היה הקושי להתקין מערכת תקשורת לקסדה, בשל העיצוב האגרסיבי שכולל קיפולים רבים בקסדה.

    מתאימה בדיוק למבנה הראש שלנו ויושבת על הראש כמו קסדת כביש
    מתאימה בדיוק למבנה הראש שלנו ויושבת על הראש כמו קסדת כביש

    סיכום ועלויות

    ה-SHOEI VFX-WR היא כאמור מקסדות השטח האיכותיות ביותר שעימן רכבנו, אם לא האיכותית ביותר. היא קלת משקל (כאמור, יש קלות ממנה), הריפודים ברמה הגבוהה ביותר כמו שאר החומרים שבהם השתמשו ב-SHOEI, היא מספקת נוחות רבה, שדה ראייה מצוין ואוורור טוב.

    לדעתנו ה-VFX-WR נמצאת בקצה העליון של סקאלת קסדות השטח האיכותיות, והיא אבולוציה ראויה לדגם הקודם – VFX-W – שהייתה קסדה טובה כשלעצמה.

    על פניו נראה שמעבר לעיצוב היפה והמודרני, לנוחות המצוינת ולאיכות הגבוהה, יש כאן טכנולוגיית בטיחות ברמה גבוהה – גם במבנה, בהנדסה ובחומרים וגם בפיצ'רים כמו הכריות המתפרקות בשליפה מהירה או בטכנולוגיית המעטפת הייחודית ל-SHOEI (אנחנו מקווים שלא אנחנו ולא אתם נצטרך לבדוק את זה).

    על האיכות הזו צריך לשלם, ומחירה של ה-VFX-WR עומד על 1,999 ש"ח לצביעה חלקה ו-2,300 ש"ח לסכימת צביעה צבעונית. המחיר הזה גבוה יותר משל קסדת שטח ממוצעת שנמכרת בישראל, אולם בהשוואה למחיר הקסדה באירופה ובארה"ב זהו מחיר מצוין, שכן בבדיקה שערכנו מחירה של צביעה חלקה בארה"ב עומד על 529$, וצבעונית תעלה 679$ – דומה מאוד למחירה בארץ. באירופה המחירים קרובים מאוד לאלו של ארה"ב, אולם נציין שאלו מחירים מלאים וכי יש מקומות שמוכרים במחירים נמוכים במעט – כ-50 אירו או דולר פחות. עדיין, כשקסדת איכות נמכרת בישראל במחיר חו"ל, זה מראה על נכונות היבואן להנגיש את המחירים לצרכן הישראלי.

    השורה התחתונה היא שה-SHOEI VFX-WR היא מקסדות השטח האיכותיות ביותר שיש כיום בשוק, ובמחיר שבה היא נמכרת בארץ – כאמור מחירי ארה"ב ואירופה – היא עסקה משתלמת ביותר. היא שווה את מחירה, ויותר מזה – שווה להשקיע מעט יותר מממוצע מחירי קסדות השטח בארץ, ולקבל את אחת מקסדות השטח הטובות שכסף יכול לקנות – אם לא הטובה שבהן.

    נמכרת בישראל במחיר חו"ל
    נמכרת בישראל במחיר חו"ל
  • ק.ט.מ: יום הדגמות בפצאל בשילוב יום מסלול פתוח

    ק.ט.מ: יום הדגמות בפצאל בשילוב יום מסלול פתוח

    ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל, בשיתוף מוסך הפודיום, יקיימו בשישי הבא, 6.9.19, החל מהשעה 09:00, יום מסלול בפצאל לרוכבי כל המותגים ובמחיר מסובסד. במסגרת יום המסלול ניתן יהיה להתנסות על המסלול בדגמי הכביש של ק.ט.מ שיוצעו לנסיעות מבחן – ללא עלות.

    בתכנית: אירוע חווייתי שבו יוכלו הרוכבים להכיר מקרוב את דגמי הכביש של ק.ט.מ, ולהתנסות ברכיבה עליהם במסלול מרוצים, בסביבה סטרילית ורצופת פניות. יום המסלול פתוח לבעלי רישיון נהיגה A ו-A1.

    יום המסלול פתוח לרוכבים מכל המותגים (אופנועים בעלי רישוי צהוב בלבד), והוא מסובסד על-ידי ק.ט.מ:

    • לרוכבי ק.ט.מ העלות 89 ש"ח.
    • לרוכבי כלל המותגים העלות 149 ש"ח.

    מספר המקומות מוגבל – מהרו להירשם ולהבטיח את מקומכם

    לפרטים והרשמה, היכנסו לקישור המצורף.

     13745-14_KTM_PostHapuduim_25.08.19

  • נורטון: הדומינייטור במהדורה מיוחדת ומוגבלת

    נורטון: הדומינייטור במהדורה מיוחדת ומוגבלת

    נורטון – החברה הבריטית הוותיקה-עתיקה ששורשיה הולכים אחורה עוד לשנת 1898 ועתידה נראה מבטיח (עוד נקדיש לחברה פרק מיוחד בקרוב) – משחררת גרסה מוגבלת ל-50 יחידות בלבד של דגם הדומינייטור (Dominator) שלה.

    הדומינייטור מציע מנוע טווין מקביל עם עוקה יבשה (מיכל שמן חיצוני) בנפח 961 סמ"ק. המנוע מקורר אוויר ושמן, עם מוטות דחיף ושני שסתומים לצילינדר, והוא מספק 80 כ"ס ב-6,500 סל"ד ו-9 קג"מ ב-5,200 סל"ד.

    הגרסה המוגבלת תגיע עם מיכל דלק בייצור עצמי, כמו גם מערכת הפליטה 2 ל-1. הכידון גבוה, בניגוד לקליפ-און שמגיע בגרסה ה'רגילה'. מאחור יש בולם מתכוונן של אוהלינס, ומלפנים הלקוח יכול לבחור בין מזלג הפוך או קונבנציונלי – שניהם של אוהלינס ושניהם בקוטר 43 מ"מ. בנוסף, יש משקף רוח קטן מקרבון, כמו כן תיבת האוויר, מגן השרשרת ועוד אי-אילו כיסויים ומגנים. הגרסה המיוחדת תגיע בצבע ניקל הבוהק והמיוחד שאתם רואים בתמונה.

    כל אחת מ-50 היחידות הממוספרות תגיע במחיר של 22,000 ליש"ט או 27,000$ אמריקאי. לא בישראל לצערנו.

    Norton

  • עופר-אבניר: קורס רכיבת כביש בעמק האלה בשישי הקרוב

    עופר-אבניר: קורס רכיבת כביש בעמק האלה בשישי הקרוב

    עופר-אבניר מזמינה את לקוחותיה, רוכבי המותגים אפריליה, מוטוגוצי, הוסקוורנה וסוזוקי, לקורס רכיבה במסגרת 'פרוריידינג' שייערך בכביש מפותל באזור עמק האלה. הקורס מיועד לכל רוכב שמעוניין לשדרג את מיומנויות הרכיבה שלו, כשמטרות הקורס הן שיפור טכניקת הרכיבה בכבישים הרריים ומפותלים והתייחסות לבעיות הבוערות בנוגע להתנהגות נכונה בתנאים אמיתיים של כביש ציבורי.

    משתתפי הקורס יתרגלו וישפרו רכיבות עם צמתים וסכנות בצידי הדרך, ניתוח נתונים לקראת פנייה, תרגול בכבישים מפותלים, התמודדות עם פניות עיוורות, פניות בעלייה / בירידה, קווים נכונים ותכנון רצף פניות, וכן רכיבה בקבוצה.

    ההדרכה תתקיים ביום שישי הקרוב, 30.08.2019, בין השעות 08:30 – 15:00, בעמק האלה. הנרשמים יקבלו קישור לניווט בסמראטפון. קבוצת עופר-אבניר מסבסדת את עלות הקורס, שתעמוד על 590 ש"ח במקום 999 ש"ח.

    הקורס מתאים לרוכבי אופנועי אפריליה, מוטוגוצי, הוסקוורנה וסוזוקי (כולל ויסטרום); אופנועים מעל 250 סמ"ק, קטנועים מעל 400 סמ"ק. 

    המשתתפים נדרשים להצטייד במיגון מלא לרכיבת כביש: רישיון נהיגה בתוקף, רישוי צהוב לכלי, קסדה מלאה, מעיל ממוגן, כפפות, מכנסיים ארוכים ונעליים סגורות. ההדרכה מיועדת לרוכבי אופנועי סוזוקי, אפריליה והוסקוורנה, מכל הדגמים, ולכל הרוכבים, ללא הבדלי וותק, ניסיון ויכולת רכיבה. אך לא תותר השתתפות ללא רישיון נהיגה וביטוח בתוקף, וציוד המיגון בהתאם לדרישות.

    לפרטים נוספים והרשמה: https://secure.cardcom.solutions/e/xxpl/

  • ימאהה: בקרוב גם XSR-בייבי

    ימאהה: בקרוב גם XSR-בייבי

    בימאהה הודיעו על הצגת דגם ה-XSR155 בתאילנד, מכאן סביר להניח שנזכה לראות בשאר העולם גרסת 125 סמ"ק לדגם הרטרו המגניב.

    ימאהה XSR155 לשווקי המזרח - בקרוב גם 125 לשווקים האירופאים?
    ימאהה XSR155 לשווקי המזרח – בקרוב גם 125 לשווקים האירופאים?

    את משפחת דגמי ה-XSR לבית ימאהה  אנחנו כבר מכירים טוב מאוד – בין אם זה ה-XSR900 או ה-XSR700. בקצרה נספר שמדובר בגרסאות רטרו מעוצבת הבנויות על הפלטפורמות המצוינות של ה-MT-09  וה-MT-07. לאחרונה גם רכבנו על גרסת ה-XTribute – גרסת הומאז' לימאהה XT500. עבור שווקי המזרח בימאהה הציגו את דגם הסקרמבלר-רטרו-אורבני שלהם בגרסת 155 סמ"ק, ובדומה לבייבי-טרייסר 125 סמ"ק אנו מצפים שימאהה יציגו גם גרסת 125 סמ"ק ל-XSR לשווקים האירופאים.

    בהנחה שבימאהה ימשיכו עם המנוע המורכב ב-MT125 ׁׁוב-YZF-R125, מדובר על מנוע ארבע פעימות מקורר נוזל ועם הזרקת דלק, המפיק כ-15 כ"ס ב-9,000 סל"ד. מבחינת המכלולים נראה מלפנים מזלג קדמי הפוך בקוטר 41 מ"מ. בדומה למה שחשבנו לגבי הטרייסר – XSR300 עם מנוע ה-321 סמ"ק של ה-YZF-R3 / MT-03 עשוי להיות מעניין.