לציון 100 שנות ייצור של דגם הסקאוט, באינדיאן משחררים שתי גרסאות מיוחדות: Scout Bobber Twenty ו-Scout 100th Anniversary.
חברת אינדיאן, היצרנית האמריקאית הראשונה, נוסדה בשנת 1901. לשנת 1920, כלומר לפני 100 שנים, באינדיאן שחררו דגם חדש – הסקאוט. על-מנת לציין את המאורע החשוב המהווה ציון דרך משמעותי, באינדיאן מציגים שני דגמים.
אינדיאן Scout Bobber Twenty
נתחיל עם העשרים (Twenty) שמגיע עם אותו מנוע וי-טווין מקורר נוזל בנפח 1,133 סמ"ק המפיק כ-100 כ"ס ו-10 קג"מ. התוספות שבאות לקרוץ לדגם המקורי הן כיסא (אוכף) צף, חיפוי כרום ליחידת התאורה ושפיצים בצבע כרום שמשתלבים עם חישוקים שחורים.
גרסת ה-100th Anniversary תיוצר ב-750 יחידות בלבד, והיא תגיע עם תג מיוחד לציון הגרסה, צביעה אדומה עם כיתוב בזהב, מושב יחיד מעור, חישוקים שחורים וסבל לקשירת ציוד בכנף האחורית. בנוסף, נגיעות כרום בכל מיני מקומות. מחירו בארה"ב: 16,000$.
אינדיאן Scout 100th Anniversary
באינדיאן הודיעו על שיפור מערכת הבלימה שלהם, הכוללת דיסקים צפים וקליפרים חדשים, לשיפור העוצמה והרגש. בנוסף, הם מציעים קיט שאותו ניתן להרכיב על כל דגמי ושנות הסקאוט, המאפשר להרכיב פיירינג קדמי חדש עם מסיט רוח. מתקדמים חזק שם באינדיאן.
זה היה צפוי: אחרי שבשנת 2019 חשפו בימאהה YZ250F חדש לחלוטין לצד WR450F שקיבל את השדרוגים של ה-YZ450F משנה קודם (2018), כעת משלימים בימאהה את המשפחה וחושפים את ה-WR250F החדש לשנת 2020 – שכצפוי מקבל את השדרוגים של ה-YZ250F של שנה שעברה – כולל האפליקציה לכיוון המנוע בטלפון הנייד.
ימאהה WR250F חדש ל-2020
ה-WR250F מבוסס על גרסת המוטוקרוס – ה-YZ250F – ולכן המנוע קיבל שדרוגים כמעט זהים לאלו של ה-YZ. כך למשל יש בוכנה חדשה שמעלה את יחס הדחיסה ל-13.8:1, ויש שינויים בראש המנוע כמו תזמון חדש לשסתומי הפליטה (על-ידי גל-זיזים חדש) ותושבות שסתומי יניקה חדשות. כל אלו, לטענת ימאהה, משפרים את אספקת הכוח בסל"ד נמוך ובינוני. יש גם מזרק דחק חדש עם 12 חרירים במקום 10, ויש גוף מצערת חדש של מיקוני בקוטר 44 מ"מ, המגיע עם צינור יניקה חדש. לסיום פרק המנוע, גל האיזון מתוכנן מחדש, המתנע החשמלי חדש וקל יותר, ויש קלאץ' מחליק חדש עם תפעול קל יותר מבעבר בזכות מנגנון ההצמדה המודרני.
מבחינת אלקטרוניקה, גם ה-WR250F של 2020 מקבל את ניהול המנוע החדש של ימאהה, הכולל אפליקציה לבחירה ולכיוון מפות ניהול המנוע. המערכת הוצגה לראשונה ב-YZ450F של 2018, הגיעה ל-WR450F ול-YZ250F של 2019, וכעת היא מגיעה ל-WR250F של 2020. המערכת מציעה לרוכב 3 מפות ניהול מנוע מתוכנתות מראש, ועוד אפשרות לכיוון של 16 פרמטרים שונים במערכת ההזרקה וההצתה. הערכים מוצגים כשינויים על מפה תלת-ממדית על מסך הטלפון הנייד, ובנוסף לכיוון האפליקציה משמשת גם כאוגר נתונים (Data Loger). פרט לאפליקציה, יש גם כפתור על הכידון לבחירה בין 2 מפות ניהול מנוע מתוכנתות. מרשים ביותר.
אפליקציה לבחירת מפות ולכיוון המנוע
השלדה חדשה לחלוטין, והיא מבוססת על זו של ה-YZ250F של 2019. לטענת ימאהה, שלדת האלומיניום החדשה קשיחה יותר בכ-15%. הבולמים הקדמיים ההפוכים של קאיאבה הם מסוג קארטרידג' סגור (AOS – ר"ת Air Oil Separate – כלומר הפרדה בין תא השמן ותא האוויר), והם מגיעים בסט-אפ ייעודי לאנדורו – גם בקפיצים וגם בהידראוליקה. מאחור, קוטר הצילינדר בבולם הקאיאבה גדל ב-1 מ"מ ל-25 מ"מ, כך שהוא מכיל כעת יותר שמן. בנוסף, הבולם שופר בהידראוליקה – בעיקר בטווח המהירויות הבינוניות. הקפיץ האחורי, אגב, איבד ממשקלו לא פחות מ-350 גרם.
גם הארגונומיה חדשה ל-2020, וגם היא נשענת על ה-WR450F וה-YZ250F של שנה שעברה. אזור כונסי האוויר ומרכז האופנוע עוצבו מחדש והם צרים יותר, הכנף האחורית חדשה ואגרסיבית יותר, גם המסיכה חדשה, ומיכל הדלק גדל בנפחו ב-0.5 ל', וכעת הוא מציע נפח של 7.9 ליטרים.
מבחינת אבזור, ה-WR250F של 2020 מגיע עם מגן גחון קל יותר ועם זאת חזק יותר, וכן עם חיישן מהירות חדש וקל יותר וכן עם מסך LCD מדויק יותר – כך על-פי ימאהה.
לצערנו, ה-WR250F של 2020 לא יגיע ארצה – לא ברישוי צהוב ולא באפור. דגמי ה-WR-F של ימאהה מגיעים ללא תקינת כביש והם לא עומדים בתקנות יורו 4. עד כה הם עברו הומולוגציית כביש בחברת ווינט האיטלקית, אולם נכון לעכשיו השת"פ הסתיים, ולכן הכלים לא יגיעו ארצה ברישוי צהוב, וכאמור גם לא באפור.
האם נזכה לראות עוד השנה בייבי-פיירבלייד בנפח 300 סמ"ק מהונדה?
תמונת רשת שהחלה לרוץ בימים האחרונים רומזת על גרסת קצה לוהטת לדגם ה-CBR300R הוותיק של הונדה, שמבחינת מראה דומה מאוד לאח הקרבי והמעוטר – ה-CBR1000RR פיירבלייד.
דגם ה-CBR300R כבר ותיק וחוגג תכף עשור. מנוע סינגל פשוט בנפח 286 סמ"ק וכ-31 כ"ס ביום טוב. בשנה שעברה רכבנו על גרסת הנייקד החדשה – ה-CB300R – וגילינו פלטפורמה מעולה עם מנוע שיכול להיות יותר חזק, אבל עם אלקטרוניקה מודרנית הכוללת מערכת IMU למדידת אינרציה – אמנם ברמה הבסיסית שלה, אולם המערכת מתקשרת עם מערכת ה-ABS, מנטרת את הכוחות שפועלים על האופנוע ב-5 צירים, ויודעת למשל לווסת את פעולת ה-ABS ולמנוע עלייה של הגלגל האחורי לאוויר בזמן בלימה חזקה.
אין לנו תשובה לגבי מספרים וסוסים שצפויים לצאת והאם יהיו שתי גרסאות – R רגילה ו-RR קרבית יותר. בכל מקרה, בהונדה צפויים לחשוף את הקלפים בתערוכת מילאנו בנובמבר. נמשיך לעדכן.
לפני שאתם ממשיכים לקרוא, תסתכלו רגע על התמונות. לא בא לכם סיבוב על מפלצת שכזאת?
החברה הצרפתית Lazarethאחראית על כמה יצירות מפלצתיות, וה-LM 410 הוא אחד מהם. לודוויק לאזארת' הקים את החברה בשנת 1998 כחברת בוטיק שמשפרת אופנועים. בשנת 2005 קיבל את החותמת של יצרן והחל לעבוד גם ובעיקר עם חברות סרטים, על-מנת לייצר אופנועים ומכוניות ייחודיים לעולם הסינמה.
ה-LM 410 המוצג כאן הוא אחת הגרסאות השפויות שלו ונושא את מנוע הליטר של הימאהה YZF-R1. לאופנו-קוואד הזה יש מנגנון ייצוב בעמידה, המאפשר לעמוד עם האופנוע ברמזורים ללא צורך להוריד רגל – לטענתם על-מנת להקל על השימוש היומיומי. המתלה האחורי הוא של חברת TFX ההולנדית והצמיגים הם Power Cup Evo של מישלין. לאופנוע יש רישוי כדת וכדין בצרפת.
כתבנו, זאת אחת הגרסאות השפויות. חכו למחר ותראו מה הם יצרו עם מנוע V8 של מזארטי…
הימאהה YZF-R3 הוא אופנוע שליש ליטר חביב שנושא את שם אחיו למשפחת YZF-R בגאווה. מנוע 2 צילינדרים בנפח 321 סמ"ק שמפיק 42 כ"ס, מזלג הפוך בקוטר 37 מ"מ (בדגם החדש. עד 2018 ה-R3 הגיע עם מזלג קונבנציונלי), מסך LCD ופוטנציאל להפוך גם למכונת מירוצים אמיתית – תשאלו את אביעד עורך פול גז ו-R3 המרוצים שלו.
אבל אם יש לכם אחד ובא לכם אותו בעיצוב אחר לגמרי, אז סדנה אמריקאית בשם GG RETRO FITZיצרה קיט גוף להלבשה פשוטה שעלותו פחותה מאלף דולר לגרסת Street ו-1,200 דולר לגרסת Race. העיצוב – רטרו נקי ופשוט שגם נראה מעולה וגם שוקל 6.5 ק"ג בלבד – 4 ק"ג פחות מהמקור. ואם זה לא מספיק, החברה מציגה גם קיטים תואמים של גרפיקה אם לא הצלחתם למצוא בעצמכם את סכימת הצביעה שבה אתם מעוניינים.
נראה טוב!
חלק מהקיט ל-R3כך נראה הקיט לפני צביעה
וזו אופציה אחת של קיט גרפיקהאופציה נוספתוכך נראית גרסת ה-Race
כמה הייתם משלמים עבור הארלי בן 43 שהיה שייך למלך רוקנרול בעצמו, אלביס פרסלי? ובכן, מישהו שילם כמעט מיליון דולר.
הארלי-דיווידסון מדגם FLH 1200 אלקטרה-גלייד מודל 1976 נקנה על-ידי אלביס פרסלי מספר חודשים לפני מותו, והוא הספיק לרכוב עליו 201 ק"מ בלבד (126 מיילים ליתר דיוק). לאחר מותו האופנוע נקנה על-ידי אדם פרטי בתמורה ל-20 אלף דולר, והוצג מאז במוזיאון. לאחרונה עמד למכירה פומבית, כשיעד המחיר עמד על שני מיליון דולר, כך שמחיר הרכישה הסופי של 800,000$ יכול להיחשב לאכזבה. אך עדיין, זהו מחיר ראוי לציון.
האלקטרה גלייד נושא מנוע וי-טווין בנפח 1,206 סמ"ק מקורר אוויר, והוא סיפק – כאמור בשנת 1976 – כ-54 כ"ס ב-5,150 סל"ד. ארבעת ההילוכים הצליחו להביא את 345 הקילוגרמים שלו למהירות מירבית של 135 קמ"ש.
עופר-אבניר משיקה בישראל מותג אופנועים חדש – CFMOTO, כשבתחילת הדרך יגיעו 5 דגמים בנפחים של 250, 500 ו-650 סמ"ק. האסטרטגיה של החברה מתבססת על "התמורה הטובה ביותר למחיר" – כשמדובר על מחירי רכישה נמוכים, עלויות תחזוקה נמוכות, וכל זה למוצרים טובים למדי עם מכלולים איכותיים.
החברה הסינית CFMOTO הוקמה ב-1989, והיא מייצרת רכבי שטח, רכבים תפעוליים ואופנועים. בשנים האחרונות ישנה שותפות אסטרטגית בין ק.ט.מ לבין CFMOTO, כששתי החברות הקימו חברה בשם R2R המייצרת אופנועי ק.ט.מ לשוק הסיני. לאחרונה הקימו 2 החברות מפעל חדש, שאמור לייצר כ-50 אלף כלים בשנה. פרט לק.ט.מ יש ל-CFMOTO שת"פים עם כ-30 חברות אופנועים ורכב, כשהחברה מייצרת מנועים, חלקים ואביזרים שונים – בעיקר לדו-גלגלי.
נתון מעניין על CFMOTO הוא שעל עיצובי האופנועים אחראית סדנת KISKA האוסטרית, שמעצבת את כל אופנועי ק.ט.מ משנת 1994 ואת אופנועי הוסקוורנה מ-2014. בנוסף, ב-CFMOTO משתמשים במכלולים איכותיים כמו מערכות הזרקה של בוש, בולמי קאיאבה, צמיגי מצלר וקונטטיננטל, מערכות ABS של קונטיננטל, ועוד.
עופר-אבניר מייבאת את רכבי השטח והטרקטורונים של CFMOTO כבר מ-2012, אולם כעת בשלו התנאים לייבא גם את אופנועי המותג, כשבשלב הראשון מגיעים 5 דגמים בנפחים של 250, 400 ו-650 סמ"ק. בעופר-אבניר אומרים שהמטרה המוצהרת היא להוות את התמורה הטובה ביותר למחיר, כשכאמור מדובר על מחירי הרכישה של הכלים ועל עלויות התחזוקה שלהם.
בשלב הראשון יגיעו ארצה 5 דגמים, כשבשנה הקרובה ייתכן ויגיעו 3 דגמים נוספים. אז מה מגיע ארצה?
250NK
250NK
זהו נייקד בנפח 250 סמ"ק, עם מנוע צילינדר יחיד מקורר נוזל ובעל מערכת הזרקה של בוש, תיבת הילוכים בת 6 מהירויות ומשקל של 151 ק"ג.
מבחינת אבזור יש פנסי LED היקפיים, מסך TFT צבעוני ומערכת ABS של קונטיננטל. גובה המושב עומד על 795 מ"מ, ועלות הטיפולים ל-25,000 ק"מ עומדת על 3,824 ש"ח (כולל מע"מ).
מחיר: 22,000 ש"ח
400NK
400NK
גרסת הנייקד בנפח 400 סמ"ק, עם מנוע טווין מקבילי מקורר נוזל המפיק 42 כ"ס, עם הזרקת דלק של בוש. ה-400NK מגיע עם מיכל דלק סנפח 17 ל', מערכת ABS של קונטיננטל, מסך TFT ופנסי LED היקפיים. עלות הטיפולים ל-25 אלף ק"מ – 3,371 ש"ח (כולל מע"מ).
מחיר: 29,900 ש"ח
400GT
400GT
אותו מנוע טווין מקבילי בנפח 400 סמ"ק, אולם האופנוע בגרסת GT מאובזרת, הכוללת פיירינג מלא עם מיגון רוח מתכוונן לגובה ב-60 מ"מ ומיכל דלק בנפח 19 ל'. מבחינת אבזור יש פנסי LED, מסך TFT ו-ABS של קונטיננטל. גובה המושב עומד על 795 מ"מ. למעשה, זהו הכלי היחיד בקטגוריית הנפח בקונספט הזה של GT.
מחיר: 34,900 ש"ח
650NK
650NK
נייקד עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק, מקורר נוזל ומפיק 61 כ"ס. מיכל הדלק בנפח 17 ל' וגובה המושב 815 מ"מ. גם הוא מאובזר בפנסי LED, מסך TFT ומערכת ABS של קונטיננטל.
מחיר: 37,900 ש"ח
650MT
650MT
אופנוע ספורט-תיור (Multi-Touring) עם מנוע הטווין המקבילי בנפח 650 סמ"ק (61 כ"ס). מגיע עם פיירינג מלא, משקף מתכוונן, מגני ידיים, וצמד ארגזי צד מקוריים בנפח 32 ל' כל אחד. מיכל הדלק בנפח 18 ל', גובה המושב 840 מ"מ, המשקל 218 ק"ג, המזלג ההפוך של קאיאבה והצמיגים של מצלר. עלויות טיפולים ל-25 אלף ק"מ – 3,371 ש"ח ל-25 אלף ק"מ.
מחיר: 39,900 ש"ח
כל הכלים מגיעים עם שנתיים אחריוות מלאה.
בבחינה של מבט ומישוש הכלים נראים ונותנים תחושה של כלים טובים עם איכות חומרים טובה וגימור טוב. מבחני דרכים לדגמי CFMOTO תמצאו כאן בפול גז בקרוב מאוד.
פטנטים עדכניים שהוגשו על-ידי סוזוקי מרמזים על היפר-אופנוע חדש ועדכני לעתיד הקרוב, עם אופציה מעניינת בתחום מערכת התמסורת.
בדרך כלל כששמועות מתחילות להציף את הרשת, אנחנו יושבים בסבלנות, מרחרחים בעצמנו ומחכים לאימותים נוספים, אבל הפעם נכה בשמועות עוד כשהן בהתחלה, משום שהן מדברות על חידוש האופנוע הפסיכי ביותר שסוזוקי הוציאה – היאבוסה.
סוזוקי היאבוסה / בוסה / GSX1300R הפציץ בשנת 1999 וכבש את תואר האופנוע המהיר ביותר בייצור סדרתי, עם 313 קמ"ש לזכותו (ויש שטוענים שזה 330 קמ"ש). את זה הוא השיג ממנוע בנפח 1,299 סמ"ק (שעלה ל-1,340 סמ"ק בהמשך), 173 כ"ס וסביב ה-220 ק"ג יבש (תלוי את מי שואלים). הייעוד והעיצוב שלו היו ללקוחות שרוצים את הדבר הכי-הכי שיש לסוזוקי להציע. עולם השיפורים סביבו, בעיקר בארה"ב, היה מהפורים שיש. ייצורו פסק לפני כשנה לאור תקנות היורו 5 המחמירות שלא אפשרו את המשך קיומו.
שני פטנטים שהוגשו על-ידי סוזוקי מרמזים שהם מצאו את הפתרון להפוך אותו לידידותי יותר לסביבה, ובו בזמן להפוך אותו לספורטיבי ומודרני, כיאה למתחרים ובראשם הקוואסאקי H2. התרשימים מראים ראש מנוע שונה – שסביר להניח גם יגדל מעט בנפח – ושלדה אחרת. אחד התרשימים גם מרמז על הפעלה סמי-אוטומטית לתיבת ההילוכים; האם מדובר על גרסה מסוימת לקוויקשיפטר להעלאה או אוטובליפר להורדה, או אולי גיר אוטומטי מלא כדוגמת ה-DCT של הונדה (להסבר טכני על הגיר של הונדה – לחצו כאן) – אין לנו תשובה כרגע. מה שכן, תרשים נוסף שהוגש מראה גיר וקלאץ' קונבנציונליים לגמרי, ולכן בטח תהיה אפשרות לבחירה בין שתי הגרסאות.
אנו נמשיך לעקוב כי צריך אופנועים כאלה בעולם שלנו. ההשערה שלנו היא שלא נזכה לראות כלום עד לשנת 2021, אבל לכו תדעו.
בתקופה האחרונה, כמות הכתבות בפול גז על אופנועים חשמליים עלתה בצורה משמעותית (לחצו על תגית 'אופנוע חשמלי' בתחתית הכתבה ותראו). בתעשיית האופנועים הגלובלית מתכוננים לכך בשנים האחרונות על-מנת להגיע ראשונים לקו הזינוק ביום שמנועי הבעירה הפנימית יוקצו מחמת זיהום, וכשזה יתפוס בשאר העולם המערבי – היו בטוחים שבישראל נתחיל לראות אופנועים חשמליים במיינסטרים. לא מאמינים? הציצו רגע לתעשיית הרכב החשמלי / היברידי בישראל. לפני חמש שנים לא האמינו שגם זה יחזיק מים.
ידיעה מאוסטרליה הרחוקה תפסה את עינינו. המדינה שם הקציבה עשרות מליוני דולרים לטיפול במה שהם קוראים 'חרדת מרחק'. האופנועים החשמליים החדשים אמנם מתגאים בנתוני הטענה 'על הנייר' מרשימים יחסית, אך הלכה למעשה – וקחו לדוגמה את ההארלי דיווידסון LiveWire החדש – טווח הנסיעה הריאלי בשימוש בינעירוני הוא כ-150 ק"מ. באוסטרליה הגדירו יעד לתחנת תדלוק מהירה – קרי, 100 ק"מ של מיץ חשמל ב-15 דקות טעינה – בכל 100 ק"מ של כביש בינעירוני.
אז מה בישראל?
משרד האנרגיה הציב יעד לגמילת מדינת ישראל מאנרגיה מזהמת עד שנת 2030. בתחילת השנה פורסם 'קול קורא' לפריסת תחנות טעינה מהירות לרכבים חשמליים, ולאחרונה פורסמו התוצאות (מתוך דוברות משרד האנרגיה):
33 רשויות מקומיות, מדרום הארץ ועד צפונה, הגישו בקשה וזכו במכרז התמיכה להקמת עמדות טעינה רגילות (AC) במרחב המוניציפלי-ציבורי לרשויות מקומיות (עמדות שיוצבו במדרכות, חניונים עירוניים וכו'). מדובר בסך הכל ב-731 שקעי טעינה, בתמיכת המשרד ובסך מענקים כולל של 7 מיליון ש"ח. כך לדוגמה:
ירושלים היא העיר שתזכה לתמיכה הגדולה ביותר, כשקיבלה מענק של מיליון ש"ח עבור הקמה של 100 שקעי טעינה.
חולון תקבל מענק של 570 אלף ש"ח עבור הקמה של 60 שקעי טעינה.
מודיעין עילית תזכה לקבל ממשרד האנרגיה 367 אלף ש"ח עבור הקמה של 36 שקעי טעינה.
חיפה תקבל 234 אלף ש"ח עבור הקמה של 24 שקעי טעינה.
תמיכת משרד האנרגיה עומדת על סבסוד של 75-65% מעלות ההקמה של השקעים, תלוי במצב הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית. בשלב הבא צפויות הרשויות לפרסם מכרזים לחברות שיקימו את העמדות בשטחן, והן צפויות לקום עד סוף 2020.
במכרז לתמיכה בהקמת עמדות טעינה רגילות (AC) במרחב הציבורי למחצה (חניוני קניונים, מרכזי קניות ובילויים וכו') זכו 9 חברות שונות, אשר יקימו 812 שקעי טעינה ב-148 אתרים שונים, ויקבלו מהמשרד מענקים בסכום כולל של 3.2 מיליון ש"ח. בין האתרים האלה ניתן למצוא, בין השאר, את רשת קניוני עזריאלי, מרכזי BIG ברחבי הארץ, סניפי איקאה השונים, מרכז שרונה, בילו סנטר ומתחמי הגרנד-קניון והסינמה סיטי. הצפי להקמת עמדות אלה הוא עד אמצע 2020.
במכרז לתמיכה בהקמת עמדות טעינה רגילות (AC) למעסיקים זכו 9 חברות שונות, ביניהן גם רשויות מקומיות, חברות ויבואניות רכב. מדובר בסך הכל ב-940 שקעי טעינה, עבורן יעביר המשרד מענקים בסכום כולל של שני מיליון ש"ח. במכרז זה, מעניק המשרד סבסוד של עד 50 אחוזים מעלות ההקמה של השקעים, כאשר המענק עצמו מותנה בכך שהמעסיקים עצמם ירכשו כלי-רכב חשמלי . אלה שייעשו כן, יוכלו לפנות לאחת החברות הזוכות בבקשה להתקנת שקע טעינה במחיר מסובסד. הצפי להקמת שקעים אלה הוא עד סוף 2020.
ומה לגבי תחנות טעינה מהירות?
בשלב האחרון זכו מרבית חברות האנרגיה והדלק החזקות בישראל, שהתחייבו להקים 110 תחנות טעינה מהירה בתוך שנה. על-פי נתוני משרד האנרגיה, חלק מהעמדות תהיינה מהירות וחלקן מהירות מאוד (אולטרה־מהירות): העמדות המהירות יעבדו בהספק של 50 קילו־וואט ויאפשרו טווח נסיעה של כ-100 ק”מ בתום טעינה שתימשך 20 דקות. העמדות האולטרה־מהירות יעבדו בהספק של 150 קילו־וואט, על-מנת לאפשר טווח נסיעה של כ-100 ק"מ ב-7 דקות טעינה. זמן ההקמה של העמדות נקבע לשנה ויקבל סבסוד של 15 מיליון ש"ח מכספי המדינה.
פריסת התחנות המדויקת, שחלקן תהיינה בתחנות הדלק וחלקן במרכזי קניות, תתאפשר באפליקציה מיוחדת ותהיה זמינה לכולם. אז הנה, אם דאגתם שלא תצליחו לרכב את האיירון-באט הישראלי עם האופנוע החשמלי שלכם, אז מדינת ישראל התקדמה בעוד צעד על-מנת לאפשר זאת.
בהארלי-דיווידסון עובדים על פיתוח מעניין לעתיד הקרוב – בקרת שיוט אדפטיבית מבוססת לייזר, שתתן מענה לרכיבה בקבוצה.
החידוש הטכנולוגי המעניין הוא מערכת מבוססת לייזר המזכירה את המערכות שהוצגו על-ידי דוקאטי וק.ט.מ, אשר תורכב על דגמי הפרימיום בשנת 2020 – המולטיסטרדה V4 וה-1290 סופר-אדוונצ'ר S בהתאמה, וגם את המערכת של Ride Vision הישראלית. הייעוד הראשון של המערכת המבוססת על מספר חיישנים – כולל חיישני רדאר קדמי ואחורי – לספק התראות לרוכב על עצמים הנכנסים למרחב האופנוע כמו מכוניות או מכשולים, ועל-ידי כך להגביר את הבטיחות האקטיבית. אנו יודעים שהמערכות יודעות גם לתת מענה לבקרת שיוט אדפטיבית, אשר מאפשרת – דרך המצערת החשמלית ומערכת הבלימה – לווסת את מהירות האופנוע בהתאם לתנועה מלפנים, ללא התערבות הרוכב.
החידוש שהארלי מציעים, על-בסיס התרשימים שהוגשו למשרד הפטנטים, הוא היכולת להבדיל בין רכב לאופנוע – וזאת ככל הנראה על בסיס מצלמה שתתווסף למערכת. היכולת להבדיל תאפשר לתכנת את האופנוע להתאים את מהירות הנסיעה בצורה קבוצתית בהתאם למוביל. בהארלי התייחסו גם לאפשרות שהאופנוע מלפנים עוקף רכב בכך שבמסך תופיע אינדיקציה לסוג הרכב עליו המערכת ננעלה.
