Blog

לראשונה מזה יותר מעשור – שוק האנדורו הישראלי חווה ירידה במכירות. במחצית הראשונה של 2019 נמכרו בישראל 545 אופנועי אנדורו וטריאל מקצועיים, וזאת לעומת 639 כלים במחצית הראשונה של 2018. המשמעות היא ירידה של כ-20% במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

הירידות בכמויות האופנועים הן רוחביות, אצל כל המותגים, למעט שרקו שמציגה עלייה יפה, כששלוש היצרניות הגדולות – ק.ט.מ, הוסקוורנה ובטא – חוות את הירידות המשמעותיות במספרים האבסולוטיים, ובאחוזים כאמור כ-20%.

שוק האנדורו הישראלי חווה בעשור האחרון פריחה חסרת תקדים. באמצע העשור הקודם נמכרו בישראל כ-80 אופנועי אנדורו מקצועיים – של ק.ט.מ ושל ימאהה – רובם ככולם למתחרי אליפות ישראל באנדורו. מאז הלך השוק הזה והתפתח לכיוון ההובי, כשהקהל העיקרי של רוכבי האנדורו הפך להיות דווקא רוכבים בני 30, 40 ו-50 שגילו את התחביב הזה ונכנסו לתחום. התוצאה הייתה גדילה של עשרות אחוזים בכל שנה, עד ל-2017 שבה נמכרו 1,255 אופנועי אנדורו מקצועיים. בשנת 2018 נרשמה התמתנות בגרף העלייה, ומספר אופנועי האנדורו שנמכרו עמד על 1,326 – שנת השיא של כל הזמנים באופנועי אנדורו מקצועיים. כעת, בסיכום 6 החודשים הראשונים של 2019, אנו רואים לראשונה מגמת ירידה, כך שייתכן ששנת 2018 הייתה שנת השיא.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי בשל כניסת דגמים חדשים ב-2020 של ק.ט.מ והוסקוורנה, שיחד מהווים כשני שליש משוק האנדורו הישראלי, רוכבים רבים העדיפו להמתין עם רכישת אופנוע חדש ולחכות להגעתם ארצה של דגמי 2020 (יגיעו ארצה במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2019). בנוסף, דגמים רבים של מספר יצרנים אזלו מהמלאי, כשהמלאי כאמור יתחדש רק עם כניסתם של דגמי 2020. המשמעות היא שייתכן מאוד שהמחצית השנייה של שנת 2019 תדביק את הפער שנוצר, ושהשנה הקלנדרית 2019 לא תסתיים בירידה.

המותג הנמכר ביותר המחצית הראשונה של 2019 הוא ק.ט.מ, עם 203 אופנועי אנדורו (לעומת 240 בתקופה המקבילה אשתקד). לאחר מכן הוסקוורנה עם 125 (לעומת 142) ובטא עם 97 (לעומת 133). שרקו ממשיכה בגדילה בשוק הישראלי ועולה ל-40 כלים לעומת 28 בחצי הראשון של שנה שעברה.

האופנוע הנמכר ביותר, בדיוק כמו בשנה שעברה, הוא הק.ט.מ 250EXC TPI – הדו פעימתי המוזרק – שממנו נמכרו 101 כלים (20% מכלל אופנועי האנדורו בישראל!). אחריו אחיו הגדול, ה-300EXC TPI עם 49 יחידות, ואחריהם הוסקוורנה TE250i עם 44 יחידות ו-TE300i עם 38 יחידות. את טבלת הדגמים המלאה תמצאו למטה.

בחלוקה בין 2 פעימות ל-4 פעימות, 360 מתוך 513 הכלים שנמכרו, כלומר כ-70%, הם דו-פעימתיים. עלייה מ-64 האחוזים שאפיינו את שנת 2018 כולה, ונתון מעניין בפני עצמו שמעיד על הכיוון אליו הולכת רכיבת האנדורו בישראל.

טבלת מכירות אופנועי האנדורו המלאה – מחצית ראשונה של 2019

[table id=145 /]

• להשוואה למחצית הראשונה של 2018 – לחצו על הקישור

השוק הדו-גלגלי יציב, ויש אפילו ירידה קלה. כך עולה מנתוני מכירות האופנועים והקטנועים לששת החודשים הראשונים של שנת 2019, כפי שהתקבלו מדו"ח התוצרים של איגוד לשכות המסחר.

במחצית הראשונה של 2019 נמכרו בישראל 9,080 אופנועים וקטנועים (מספר לא סופי שצפוי לעלות בעוד כ-200 כלים). זאת לעומת 10,162 כלים שנמכרו בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת ראוי לציין כי שנת 2018 נפתחה חזק מאוד, עם מכירות שאמורות היו לשבור שיאים ואף להגיע לרף הנכסף של 20 אלף כלים, אולם במחצית השנייה של השנה המכירות נחלשו והמספר הסופי עמד על קצת יותר מ-18 אלף כלים. קצב של כ-9,200 כלים במחצית הראשונה של 2019 אומר קצב מכירות שנתי דומה לזה של שנה שעברה – כלומר כ-18 אלף כלים. עוד חשוב לציין ששלושת החודשים הראשונים של 2019 היו חלשים באופן יחסי, וזאת בשל החורף עם כמויות הגשם המשמעותיות שירדו השנה והרחיקו רוכשים מאולמות התצוגה.

מבחינת מותגים, סאן-יאנג כרגיל מוביל עם 2,464 כלים שנמכרו במחצית הראשונה של 2019 (לעומת 2,224 כלים בתקופה המקבילה אשתקד). ימאהה עם 1,595 כלים (1,797) וקימקו עם 1,511 כלים (1,626) משלימים את השלישייה הראשונה, והיחידים שחצו את רף 1,000 הכלים. צריך לזכור שבארבעת החודשים הראשונים של 2019 לא היה קימקו מובי – הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר בישראל בשנים האחרונות. זה האחרון, בגרסתו החדשה, החל להימכר רק בחודש מאי, ומאז מכר 257 יחידות במשך חודשיים.

הונדה עם עלייה יפה מ-722 ל-825 כלים במחציות הראשונות של 2018 ו-2019 בהתאמה, ועליות יפות מציגים גם בב.מ.וו, עם 257 לעומת 229 כלים, ובעיקר בדוקאטי, שעלו ל-79 כלים במחצית הראשונה של 2019 לעומת 51 כלים בתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, ק.ט.מ ופיאג'ו מציגות ירידות: ק.ט.מ עם 427 כלים לעומת 550, ופיאג'ו עם 142 כלים בלבד לעומת 570 במחצית הראשונה של שנה שעברה.

נתון מעניין הוא נתח השוק של מטרו מוטור. אם מחברים את המותגים סאן-יאנג, ימאהה, קוואסאקי, בטא וגאס גאס, יוצא שבמטרו מכרו במחצית הראשונה של 2019 לא פחות מ-4,768 כלים, שהם כ-52.5% מהשוק הדו-גלגלי הישראלי. זוהי עלייה למטרו ביחס לשוק, שכן בשנים האחרונות נתח השוק של החברה עמד על כ-46% ממכירות הדו-גלגלי בישראל. המשמעות היא שיותר ממחצית האופנועים והקטנועים שנמכרו בישראל ב-2019 יצאו משערי מטרו מוטור.

מכירות מחצית ראשונה של 2019 לפי מותגים

• סאן-יאנג – 2,464 כלים
• ימאהה – 1,595 כלים
• קימקו – 1,511 כלים
• הונדה – 825 כלים
• קוואסאקי – 576 כלים
• ק.ט.מ – 427 כלים
• סוזוקי – 260 כלים
• ב.מ.וו – 257 כלים
• בנלי / קיוואי – 174 כלים
• הוסקוורנה – 153 כלים
• הארלי-דיווידסון – 150 כלים
• פיאג'ו ומותגיו – 142 כלים
• בטא – 116 כלים
• דוקאטי – 79 כלים
• בליץ – 49 כלים
• שרקו – 40 כלים
• אינדיאן – 32 כלים
• גאס גאס – 17 כלים
• רויאל אנפילד – 16 כלים
• MV אגוסטה – 6 כלים

סיכומים מלאים, כולל מספרי מכירות של כל דגם, נביא כמובן בסוף שנת 2019, כמו בכל שנה.

המשק הישראלי סובל מריכוזיות, מיסוי גבוה ועודף רגולציה על עסקים ועל אזרחים פרטיים, וכל אלה מובילים לא פעם ליוקר מחייה גבוה. הבעיות הללו לא פסחו גם על ענף האופנועים. עד לאחרונה בלטה במיוחד בעיית הייבוא האישי של קסדות. בנוסף לכל הקשיים והעיכובים של קניית קסדה, ההמתנה להגעת המשלוח ותשלום המע"מ עליה, נדרש הקונה גם לשלם כ-400 ש"ח לבדיקת מעבדה של הקסדה שתאשר שהיא אכן עומדת בתנאים.

כעת, בעקבות סדרה של הקלות שהתקבלו במשרד הכלכלה והתעשייה, מבוטלת הדרישה לבדיקה היקרה והמסורבלת, ונדרש שהקסדה תעמוד באחד משני התקנים האירופאיים – ECE או DOT. הווידוא המהיר של תקן הקסדה יסיר את התשלום המיותר וגם יזרז משמעותית את הליך השחרור של הקסדה.

אנחנו מברכים על המהלך, שעשוי להגביר תחרותיות ולהוריד את מחירי הקסדות גם אצל היבואנים המקומיים, וקוראים להמשך ההקלות על עסקים ועל אזרחים פרטיים בכלל, ובפרט על כל אדם שיש לו נגיעה בתחום האופנוענות.

הפרטים המלאים באתר משרד הכלכלה והתעשייה, בקישור: http://apps.moital.gov.il/PersonalImport/Product/Index/310

רכשתם קסדה בחו"ל ועברתם את המסלול המהיר החדש? נשמח לשמוע את רשמיכם כאן בתגובות.

אם יש לכם מיליון שקל בחשבון העו"ש, אתם  מוזמנים לדלג על הכתבה, אולם כל האחרים שאי-פעם חלפה בראשם המחשבה להרכיב חבר, ללא שיש ברשותם רישיון נהיגה תואם לכלי המסוים וביטוח חובה בתוקף ,חייבים לקרוא אותה ולהפנים טוב טוב את המסר – לעולם לא רוכבים על אופנוע ללא רישיון ולבטח לא מרכיבים נוסע.

הסיפור שלפנינו מתחיל בבחור שמספר כי בעודו מתהלך בשכונת מגוריו "כדי להוציא את העצבים מהראש", מבחין בחברו רוכב על טרקטורון. זה האחרון מציע לו להצטרף אליו לסיבוב הרגעה. כעבור זמן מה הרוכב מאבד שליטה על הכלי והמורכב עף היישר לעבר עמוד תאורה. כמו שקורה בנסיבות כאלו, החברות האמיצה בין השניים מתחלפת מהר מאוד ביריבות משפטית: הנפגע הגיש תביעת נזיקין בסכום של שני מיליון ש"ח כנגד חברו וכן כנגד קרנית, היות ולמעשה לא היה לכלי ביטוח חובה בתוקף. אלא שקרנית דחתה את הפנייה בטענה כי בזמן התאונה התובע ידע שהנתבע נוהג ללא רשות וללא רישיון נהיגה, מה ששולל ממנו את עילת התביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. או במילים אחרות – שהנהג יתמודד לבד עם ההשלכות של ההחלטה שקיבל.

הדבר היחיד ששיחק לטובתו במקרה הזה, זו העובדה כי המורכב ידע שלרוכב אין רישיון נהיגה. במסגרת הדיון בבית המשפט טען בא כוחו של הרוכב כי לאור העובדה שהנפגע בחר לרכוב על הטרקטורון כשידע שלנתבע אין רישיון נהיגה, יש לראות אותו כמי שהסתכן מרצון. לחילופין נטען כי יש לייחס לנפגע אשם תורם משמעותי. בסופו של דבר החליט בית המשפט לקזז את הפיצוי אותו ישלם הרוכב בשיעור של 50%. כך יוצא כי במקום 2 מיליון ש"ח, ישולם 'רק' סכום של מיליון ש"ח, או ליתר דיוק 1,076,000 ש"ח אם מכניסים לתוך התחשיב את ההוצאות המשפטיות.

מי שקורא את הכתבה לבטח חושב כי מדובר על מקרה פרטי ועל החלטה שגויה ומאוד נדירה, אלא שהמציאות מלמדת אחרת לגמרי: לבתי המשפט בישראל מוגשות לא מעט תביעות של חברים שהורכבו , נפצעו ותבעו את הנהג. כך למשל, במקרה אחר שנדון, חויב רוכב לשלם 255 אלף ש"ח פיצויים לצעיר שהורכב על אופנוע. הצעיר שנסע על אופנוע אשר היה נהוג על-ידי צעיר אחר ללא כיסוי ביטוחי או רישיון נהיגה מתאים, יקבל פיצויים מקרנית בעקבות פציעתו בתאונת דרכים. רוכב האופנוע שהורשע בגין העבירות שביצע ישלם לקרנית את סכום הפיצויים.

אחת מהשאלות השכיחות שמועלות בנסיבות של תאונה ללא ביטוח חובה היא איך ייתכן כי הפיצוי מאמיר לסכומים של מאות אלפי שקלים, אף שלעתים הפגיעה אינה קשה מאוד והנפגע חזר במידה כזו או אחרת לתפקוד מלא. על מנת להבין זאת פנינו לעו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, שישרטט עבורנו את מפת הפיצויים. אם עד כה לא השתכנעתם שזו איוולת לרכוב או להרכיב ללא ביטוח חובה בתוקף, אז תקווה כי הדברים הבאים יגרמו לכם לחשוב היטב בטרם תעשו כן.

הפסדי שכר. לא רק שתשלמו לנפגע את הפסד השכר שנגרם לו במהלך ההחלמה, אלא שבמידה ובית המשפט יקבע כי נגרמה לו פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד – אתם ורק אתם תשלמו על כך. כמה? זה תלוי בין היתר בגובה השכר שלו עד למועד התאונה, לאחוזי הנכות שנקבעו ולהיבטים נוספים. בשורה התחתונה יחושב פוטנציאל ההשתכרות שנמנע מהתובע עקב מגבלותיו החדשות ומכך ייגזר הפיצוי לו זכאי התובע.

הוצאות רפואיות. כמה עולה שעת טיפול? בקלות יכולה להגיע לסכום של חמש מאות ש"ח. תכפילו למשל ב-100 ותוסיפו את עלות חוות הדעת, ביקורי המומחים ורכישת התרופות עליהן שילם התובע. וזאת כאמור רק בהתייחס לעבר. ומה עם ההוצאות הרפואיות בעתיד? ישולמו גם ישולמו. הפיצוי בגין רכיב זה יחושב על ידי בית המשפט תוך הבאה בחשבון של טיפוליו והוצאותיו העתידיים של התובע.

עזרה של בן משפחה. כאשר בן משפחה מטפל בנפגע תוך השקעת מאמצים חריגים היוצאים מגדר הרגיל, מעבר למקובל בין בני משפחה, זכאי הניזוק לפיצוי בגין אותה עזרה, אף אם אינו משלם עבורה. רכיב זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים. וכך לדוגמה, בתיק שנדון הוחלט כי רוכבת שנפגעה בתאונה תפוצה בגין רכיב 'עזרת הזולת' ביחס לעבר וביחס לעתיד בסכום כולל של 793 אלף ש"ח.

הפסדי ממון נוספים. העיקרון המשפטי הבסיסי בדיני הנזיקין קובע כי יש להשיב את הנפגע למצבו הקודם לפני התאונה. לפיכך, כל הוצאה שכזו מוכרת, ובכלל זה – התאמת דיור, הוצאות חשמל מוגברות, הוצאות לרכישת ציוד מחשב, הוצאות כביסה מוגברות. למעשה, כל הוצאה שיוכח כי היא הכרחית לשיקום הנפגע ולהתאמת חייו למצבו הרפואי.

חסכנו מכם את הפירוט המלא של כל מרכיבי הנזק, אולם האמינו כי קיימים עוד רבים, שבסופו של דבר נערמים לכדי פיצוי שגובהו יכול למוטט כלכלית את מרביתנו. זאת כאמור בנוסף לעובדה כי מדובר על עבירת תנועה חמורה שבצידה ענישה כבדה.

אנחנו מקווים מאוד כי הדברים יחלחלו היטב ויגרמו לכם לקבל את ההחלטה הנכונה – שלעולם לא מרכיבים על דו-גלגלי ללא רישיון נהיגה מתאים וללא ביטוח חובה בתוקף, גם לא ל-10 דקות ולמעשה גם לא לשנייה. זו יכולה להתברר כהחלטה הכי גרועה שקבלתם בחייכם.

זכרו: אנחנו לא מספיק עשירים כדי לרכוב ללא ביטוח חובה בתוקף.