ביום שבת הקרוב, 13.4.19, בין השעות 10:00 – 15:00, יתקיים זו הפעם השנייה הפנינג מוטורי דו-גלגלי בהאנגר 9 שבפארק התעשיות עמק חפר. ההפנינג בהפקת MVP ובחסות ברקום יבואני קארדו.
בשטח של כ-5 דונמים תתקיים תצוגה של משפצים, אספנים, בונים ומעצבי אופנועי קאסטום, ולצידם תצוגה של יבואנים כמו אינדיאן ויוסאנג. בנוסף, תתקיימנה תחרויות אופנוע האספנות היפה ביותר ואופנוע הקאסטום היפה ביותר, וההצבעה תתבצע על-ידי הקהל באמצעות קלפי שתוצב במקום.
קהל הרוכבים מוזמן להגיע להפנינג וליהנות מדוכני מזון ושתייה, ממוזיקה לאורך כל משך ההפנינג, וכן מהופעות חיות של יהודה עדר מ'תמוז' ואלי חדד מ'בנזין'.
על מנת לאזן את הכוחות בשדה ולצמצם את הפערים, ב-FIM הודיעו שמנועי דוקאטי יוגבלו ב- 250 סל"ד, כלומר סיבובי המנוע של הפניגאלה V4R מאושרים עד ל-16,100 סל"ד במקום 16,350 סל"ד עד כה. ההגבלה תקבל תוקף החל ממחר – סופ"ש המרוצים באסן, הולנד.
הגבלה נוספת שדוקאטי קיבלו, ובהקשר זה גם קוואסאקי – לאור הצלחתו של האלוף (היוצא?) ג'ונתן ראיי – הוא השימוש, עד סוף העונה, בתצורת המנוע המקורי בו התחילו את העונה. לכל קבוצה יש את האפשרות להציג שיפורי מנוע פעם אחת במהלך השנה. שתי הקבוצות, כאמור, ימשיכו עם מה שהתחילו בו את העונה.
הונדה, לעומת זאת, קיבלו אישור להעלות את תקרת הסל"ד בעוד 500 סיבובים – עד 15,050 סל"ד במנוע ה-CBR1000RR שלהם. בהונדה מתקשים מאוד העונה, ותוצאותיהם – 21 נקודות באליפות היצרנים לעומת 186 של דוקאטי – מראות את זה. רוכב הונדה המוביל, לאון קאמייר, ממוקם כעת רק במקום ה-14 בטבלת הרוכבים.
בדוקאטי, שכבר קיבלו התרעה מראש לנושא, בחנו בשבועיים האחרונים את המנועים עם ההגבלה, כך שאנו לא צופים שינויים לרעה מבחינת המהירות או התוצאות. לדעתנו בהונדה כן יצליחו למצוא קצת יותר מהירות עכשיו, ולטובתנו הצופים נראה קצת יותר אקשן.
האתר הברזילאי Motor1 מפרסם סקיצות ממסמכי פטנט של דגם חדש מבית ב.מ.וו, שעוצב במוסד לעיצוב תעשייתי בברזיל. הדגם, למרות השם, אמור להיות גרסה מוקטנת של ה-S1000XR המוצלח של ב.מ.וו, ומיועד – בראש ובראשונה – להתחרות בדוקאטי מולטיסטרדה 950. תמונות ריגול של ה-F850XR (או F850RS לפי גרסאות כאלה ואחרות) כבר ראינו בשנה שעברה, וכעת כאמור ישנה התקדמות נוספת עם הדגם החדש.
F850XR?
מהפרטים שניתן לראות מדובר על מנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו שמגיע ב-F850GS החדש, יחד עם גלגלי "17 עם צמיגים במידות ספורטיביות ועיצוב בקורלציה מלאה ל-S1000XR. לא נופתע אם הוא יגיע עם הטכנולוגיה ואלקטרוניקה העכשווית של היצרן, שמגיעה בדגמי ה-GS, כמו למשל מערכת ABS Pro מתקדמת להטיה, מערכת בקרת אחיזה, מערכת בקרת יציבות, בקרת זינוק בעלייה, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, מערכת המתלים החשמליים ESA מהדור האחרון שמכוונת אוטומטית את עומס הקפיץ בבולם האחורי ואת השיכוכים, מערכת עזר לבלימה ואור בלם דינמי, וכן ניהול מנוע / אופנוע מתקדם.
לפי ההערכות, הדגם צפוי להיחשף בתערוכת EICMA במילאנו בתחילת נובמבר. נעקוב ונעדכן.
קבוצת ה.מ מוטורס, יבואנית אופנועי AJP לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-PR7 – אופנוע האדוונצ'ר-ראלי-שטח של היצרנית הפורטוגלית.
AJP PR7
ל-PR7 מנוע סינגל בנפח 600 סמ"ק שמגיע מ-SWM, עם 4 שסתומים, מערכת הזרקת דלק של דלפי בעלת גוף מצערת בקוטר 45 מ"מ וגיר בן 6 הילוכים.
המנוע מותקן בתוך שלדה חדשה, שגם היא כמו שאר השלדות של AJP עשויה משילוב של פלדה ואלומיניום. הבולמים הקדמיים הפוכים של מרזוקי בקוטר 48 מ"מ, מתכווננים מלא ועם מהלך של 300 מ"מ, ומאחור זרוע אלומיניום עם מערכת לינקים של AJP ובולם אחורי של זקס עם מהלך של 280 מ"מ. הגלגלים במידות "21 ו-"18 עם צמיגי שטח קרביים, הדיסק הקדמי בקוטר 300 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 17 ל', והמשקל המלא 165 ק"ג. גובה המושב עומד על 920 מ"מ, ועם בסיס גלגלים של 1,540 מ"מ ומיגון הרוח סטייל דקאר, הוא אמור להיות מאוד יציב במהירויות גבוהות.
ה-PR7 מצויד במחשב דרך מתוצרת ASUS עם מסך בגודל 18 ס"מ הניתן לפירוק, נתמך על-ידי מערכת אנדרואיד המאפשרת הורדה של אפליקציות ושל תוכנות ניווט כגון WAZE ומפות שטח למיניהן. לטענת AJP, המחשב עמיד בכל מזג אוויר.
עוד מצויד ה-PR7 בחלקי אנודייז כמו נאבות ורגליות רוכב מכורסמות, וכן במגן גחון אלומיניום, במגני ידיים סגורים ובצמיגי מישלין דזרט. לארץ תגיע גרסת הפקטורי, הכוללת מערכת פליטה של DOMA, מחשב מרוצים מתוצרת טורק רייסינג וכונס תיבת אוויר מקרבון.
הסאן-יאנג ג'וימקס הראשון הוריד ב-2005 את קטנוע המנהלים אל העם. ההצלחה האדירה שלו בארץ הביאה לכך שאת ההשקה העולמית של הדגם המחליף ערכה סאן-יאנג בישראל ב-2012. כעת מגיע דגם ה-Z שבפניו ניצבות שתי מטרות: דיאטה למשקל ודיאטה למחיר. ואכן, הדגם החדש שוקל עשרה ק"ג פחות ועולה כאלפיים ש"ח פחות.
בבסיסו נראה שהג'וימקס Z שומר על מאפיינים רבים מהדגם הישן, כמו מידות הגלגלים והבלמים שנשארו זהות, אך בסיס הגלגלים התארך ומגלה שהשלדה גם היא חדשה. אולם השינוי העיקרי הוא בעיצוב: ה-Z נראה קטן יותר, ספורטיבי יותר ומודרני ונאה וזו גם התחושה שהוא נותן. גם באבזור יש שינוי עליו נפרט בהמשך.
הג'וימקס המוכר עבר דיאטה במשקל והוזל במחיר
ביצועים
לצמד הג׳וימקסים – ה-250 וה-300 סמ"ק – מנוע חלק ונעים. ההבדל לטובת ה-300 סמ"ק מורגש, והוא מושך יפה ומספק יותר כוח בכל תחום סל"ד, אך גם דגם ה-250 סמ"ק מסתדר היטב – בעיקר בתנועה עירונית.
הרכיבה חלקה גם בזכות המתלים שעושים עבודה טובה למדי, ורק מהמורה עמוקה או כביש משובש יוציאו את הג'וימקס Z משלוותו. גרסת ה-300 סמ"ק מגיעה למהירות של 145 קמ״ש על השעון, שהם 135 קמ"ש אמיתיים על מכשיר ה-GPS, אך הקטנוע יעדיף לשייט עד ל-120 ומעל זה מורגש שהוא נמצא מחוץ לתחום המחייה הנוח שלו. המשפט הקודם יתאים גם לדגם ה-250 סמ"ק – לאחר הורדה של 10 קמ"ש מכל המהירויות המוזכרות בו.
ההיגוי של הג'וימקס אינו חד, והתחושה היא של ניתוק מהגלגל – כמו כל אבות אבותיו מאז הג'וימקס הראשון. הדבר מורגש בעיקר במהירות איטית בה הכלי נופל לכיוון ההיגוי. מתרגלים לזה בקלות וזו אינה ממש בעיה, אבל זו בטח אינה תכונה ספורטיבית – על אף שהוא מוגדר כקטנוע מנהלים ספורטיבי.
הבלמים עושים את עבודתם היטב, וגם ה-ABS נכנס לפעולה בצורה חלקה ואינו מרעיד את הכלי. מאידך, לאחר סדרת בלימות חזקות הרגשנו דעיכה מסוימת מעוצמתם. גם לא ספורטיבי, אולם לחלוטין בתוך טווח הפעולה הנורמלי של הקטנוע.
ה-250 מצוין בעיר; ה-300 גם פותח את האפשרות לבינעירוני ארוך
איך זה מרגיש?
הג'וימקס Z מרווח ונוח. מדרס הרגליים מעט קרוב למושב ולרוכבים גבוהים הרגליים יהיו מעט מקופלות מדי, אולם אין זו בעיה מכיוון שניתן לשלוח את הרגליים קדימה אל משטח הרגליים האלכסוני שמתחת לכידון – 'מדרס השיוט'. בסך הכל הג'וימקס מרווח, המושב נוח, וקל לשלוט בו בתנועה עירונית.
מחוץ לעיר מיגון הרוח טוב, וניתן לכוון את המשקף באמצעות 4 ברגים להתאמה טובה יותר לרוכב. מתחת למשקף נמצא לוח השעונים הכולל שני שעונים אנלוגיים – למהירות ומד סיבובי מנוע – וביניהם מסך LCD עם תצוגת קילומטראז׳, שעון, מד דלק ומד חום מנוע. בסיסי אבל נאה ויעיל. הביקורת היחידה כלפי לוח השעונים היא שכאשר השמש מאחורי הרוכב היא נוטה להשתקף מהמסך ולסנוור. בסך הכל סביבת הרוכב יפה ונותנת תחושה איכותית, ואפילו צמד המראות המורכבות על הכידון – במטרה להוזיל את העלות לעומת המראות האינטגרליות של הדגם היוצא – נותנות שדה ראייה מצוין ובנויות באיכות סבירה, כמו כל שאר הקטנוע.
רק בבעיה אחת מצאנו בגימור של הג'וימקס Z – סופית כידון שנפלה לנו כשנתקלנו בה בחניה – אבל יש לסייג ולומר שקטנוע המבחן עבר נפילה לפני קיבלנו אותו וייתכן שזו הסיבה לבעיה. הסופית הוחזרה לכידון ונשארה שם עד סיום המבחן. בסך הכל, כאמור, איכות הגימור והחומרים טובים מאוד.
המושב נוח, גם לאחר נסיעה ארוכה, ומתחתיו יש תא ענק המכיל בקלות שתי קסדות מלאות עם קצת עודף מקום לכפפות או פאוץ' קטן. לג'וימקס Z יש גם תא כפפות קדמי ובתוכו שקע USB לטעינת טלפון נייד – עוד שדרוג שימושי.
אותה הגברת, קצת משופרת, בשינוי אדרת
סיכום ועלויות
אפשר להרגיש שהג'וימקס Z הוא תוצאה של אבולוציה ארוכה. אין לו נקודות תורפה או חולשות בולטות, והוא נותן חבילה מאוזנת ופרקטית. הוא אמנם אינו ספורטיבי, אבל בהחלט יותר קטן וקל מקודמו, ובכלל מסגמנט המנהלים השמנמן בדרך כלל.
הוא נוח ומרווח, מציע אבזור בסיסי אך מספק, ועם השם והמוניטין של סאן-יאנג, הג'וימקס Z ייתן לקונה שקט נפשי וביטחון. מורגש שהקטנוע תוכנן עבור מנוע ה-300 סמ"ק, שכן גרסה זו נותנת תחושה יותר שלמה ומאוזנת. האח הקטן בנפח 250 סמ"ק חלש מעט, אבל עדיין נותן את רוב היתרונות של אחיו הגדול, רק עם מעט פחות כוח ועם הנחה משמעותית בביטוח החובה.
הג'וימקס Z 300 יתאים לכל מי שמחפש קטנוע מנהלים כולבויניק בנפח זה. מי שהנסיעה היומית שלו קצרה מ-25 ק"מ לכיוון או שתוואי הרכיבה שלו אורבני ברובו – יוכל להסתפק גם בגרסת ה-250 סמ"ק ולחסוך יותר מ-1,000 ש"ח בשנה על ביטוח החובה.
עלויות תחזוקה
1,000 ק"מ – 611 ש"ח
5,000 ק"מ – 402 ש"ח
10,000 ק"מ – 873 ש"ח
15,000 ק"מ – 1,519 ש"ח
20,000 ק"מ – 967 ש"ח
סה"כ ל-20,000 ק"מ – 4,372 ש"ח
* המחירים כוללים חלפים מקוריים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
מטרו מוטור, יבואנית קאוואסאקי בישראל, משיקה את הנינג'ה 400 RE – דגם ייעודי מאובזר ומוכן למסלול המרוצים.
עם פתיחתם של 3 מסלולי אספלט – מוטורסיטי, פצאל וערד – דגמי הביניים זוכים לביקוש רב בשל עלויות הרכישה והתפעול הנוחות ביחס לאופנועי מרוץ בנפחים גבוהים יותר, וכן בשל היותם בית ספר מעולה לרכיבת מסלול. הנינג'ה 400 RE המוכן למסלול עומד בסטנדרטים בינלאומיים ובתקנוני המרוצים הרשמיים, ונחשב לדגם אידאלי לאימונים ותחרויות בקטגוריית הסופרספורט 300 הפופולרית. במטרו מתכוונים להשיק בעתיד דגמים נוספים מוכנים למסלול.
נינג'ה 400 (מימין) מול נינג'ה 400 RE (משמאל)
400 RE
הנינג'ה 400 RE, המבוסס על הנינג'ה 400, יימכר ברישוי אפור כשהוא מוכן למסלול עם שורה ארוכה של שיפורים ואביזרים, שהופכים את פלטפורמת הנינג'ה 400 למכונת מסלול.
רשימת התוספות – נינג'ה 400 RE
מערכת פליטה למרוצים אקראפוביץ' פול סיסטם
בולם אחורי Bitubo מדגם XXT11 – מתכוונן מלא
קיט קארטרידג'ים לטלסקופים מבית Bitubo – מתכוונן מלא
מחשב Power Commander לניהול יחס דלק / אוויר
קוויקשיפטר להעלאת הילוכים של Dynojet
רירסט (רגליות רוכב למרוצים) מתכוונן
קליפ-אונים רחבים למסלול
קלאץ' מחוזק – ייעודי לעומסי מסלול
סט פיירינג מלא למרוצים
האבזור והמערכות המשופרות מורידים את המשקל הרטוב בכ-28 קילוגרם ביחס לנינג'ה 400, ומקרבים את גרסת ה-RE ל-140 ק"ג רטובים.
הנינג'ה 400 RE יוצע רישוי אפור במחיר של 53,400 ש"ח, וזאת על-ידי זיכוי עבור החלפים המקוריים שהוחלפו, שערכם 7,500 ש"ח.
ניתן יהיה לרכוש את הנינג'ה 400 RE גם בגרסת רישוי צהוב חוקית לכביש הציבורי. גרסה זו תוצע ללא פיירינג מרוצים, ללא מערכת ניהול המנוע ועם דוד פליטה של אקרפוביץ' העומד בתקינת כביש. מחיר גרסה זו 57,400 ש"ח.
דוקאטי משיגים את ניצחונם ה-350 (!), בעונתם ה-21 באליפות. 9 ניצחונות מסך זה רשומים על שמו של 'הרוקי' אלווארו באוטיסטה, שניצח את שלושת המרוצים שהתקיימו בסוף שבוע האחרון במסלול הביתי שלו – אראגון, ספרד.
באוטיסטה (בתמונה בראש הידיעה) שבר את שיא דוקאטי הפנימי של מספר ניצחונות רצופים – שיא שנקבע על 8 ניצחונות על-ידי טרוי בייליס ב-2006. הפער הפעם היה פחות מהזמן הדו-ספרתי שנקבע עד כה בניצחונות הקודמים, אך עדיין שליטתו לא הוטלה בספק בשום שלב. בן קבוצתו, צ'אז דיוויס, הפגין שיפור ניכר בתוצאותיו וסיים רביעי במרוץ הראשון ושלישי במקצה השני. ומה עם האלוף ג'ונתן ראיי על הקוואסאקי? האומלל – מקום שני זה המפסיד הראשון – סיים במקום השני, בפעם התשיעית ברציפות…
הרוכבים נעים עכשיו למסלול אסן בהולנד, לסופ"ש הקרוב, ואנו בטוחים שהם מקווים שעל דוקאטי תוטל המגבלה עליה כתבנו.
תקציר מקצה ראשון:
https://www.youtube.com/watch?v=LY-Fm45rBPU
תקציר מקצה שני:
https://www.youtube.com/watch?v=NXSFYUlmYgY
סופראנדורו עולמי
לסבב האחרון של העונה שנערך בבילבאו, ספרד, הגיעו שלושה רוכבים עם סיכוי לזכות בתואר: קולטון האקר (הוסקוורנה), האלוף המכהן קודי ווב (ק.ט.מ) וטדי בלזוסיאק (ק.ט.מ).
בכל סבב נערכים שלושה מקצים – בראשון ניצח ווב ובשני האקר. כל מה שרוכב ההוסקוורנה נדרש לעשות במקצה השלישי – בהנחה שווב ינצח – הוא לסיים שלישי ומעלה. ווב עשה את שלו – הוביל וניצח. האקר לא מצא את הקצב וביצע לא מעט טעויות. להקפה האחרונה הוא נכנס במקום הרביעי, כלומר הפסד באליפות. בן קבוצתו, אלפרדו גומז שהיה לפניו, פשוט עצר על קו הסיום ואפשר להאקר לעקוף – מהלך שהביא לפסילתו של הספרדי. האמריקאי, שנתן את כל כולו, התרסק בקפיצת הסיום ואיבד את הכרתו. הוא התעורר כשחברי קבוצתו סביבו מריעים לו ואחד קודי ווב, שרותח מכעס על המהלך החוקי אך מסריח, שהקבוצה הלבנה עשתה.
תקציר המרוץ:
סופרקרוס אמריקאי
רוכב ק.ט.מ, קופר ווב, מגדיל את ההובלה באליפות ל-21 נקודות על שני יריביו אילי טומאק (קוואסאקי) ומרווין מסקווין (ק.ט.מ), שחולקים את אותו מספר הנקודות. טומאק ניצח את המרוץ בעיר המוסיקה, נאשוויל – ניצחונו הרביעי העונה – אך לאור תוצאות לא עקביות מאז תחילת העונה הוא מסתכל מלמטה על יריבו הקטום שניצח, עד כה, בשישה מרוצים. שלושה מרוצים נשארו עד תום העונה.
ג'יי לנו, הקומיקאי המפורסם (שגם מחזיק באוסף מטורף של מכוניות ואופנועים וכן בערוץ יוטיוב משלו – מומלץ!), אמר לאחרונה משפט שצריך לחלחל לראש של כולנו: ילד או ילדה שנולדו לאחרונה – סביר להניח שהאופנוע הראשון שלהם, בהגיעם לגיל רישיון, כבר לא יהיה עם מנוע בעירה פנימית.
ארבע היצרניות היפניות הגדולות – הונדה, קוואסאקי, ימאהה וסוזוקי – יצאו בכרזה משמעותית על ייסוד שיתוף פעולה חסר תקדים בשוק האופנועים. ארבעתן – יריבות מרות על שוק אופנועים שמצטמצם לו ביפן – תתכנסנה לצוות חשיבה טכנולוגי משותף בנושא של סוללות חשמליות לאופנועים.
העולם כולו צועד לקראת הנעה חשמלית ואיסור מוחלט של דלקים. בשוק גלובלי יש כרגע קושי רב בתיאום טכנולוגיית הטעינה האחידה והפריסה שנדרשת לכך על-מנת לאפשר מכירה גלובלית של כל יצרן. אין כרגע גם תיאום בין היצרניות עצמן, כל עוד לא התקבלה החלטה שמגדירה את הדרך הנכונה. על מנת לייעל את התהליכים העתידיים ולמנוע מצב בו יצרנית משקיעה משאבים גדולים בפיתוח הטכנולוגיה, שבסוף תברר כלא מתאימה, החליטו ארבע היצרניות לנהל את הנושא במשותף.
בתערוכת טוקיו האחרונה הונדה הציגה את רעיון החלפת הסוללות בתחנת טעינה. ממש כמו הרעיון (הכושל בזמנו) של 'בטר פלייס' הישראלית, של תחנות החלפה אשר יחליפו את הסוללות הגוועות בסוללות טעונות ויחסכו את תהליך הטעינה, שבטכנולוגיה הנוכחית עדיין מצריך כמה שעות להטענה. האם היפניות יעבדו על יישום הטכנולוגיה הזאת או יפתחו משהו אחר לגמרי?
אגב, פתרון דומה ראינו בשנה שעברה מקימקו הטייוואנית, שהציגה את ה-IONEX – מערכת סוללות אינטגרליות לקטנועים החשמליים, עם מקום ל-2 סוללות נשלפות שניתנות להחלפה בתחנות החלפה קבועות, ומגדילות את טווח הרכיבה, לפחות התאורטי, לאינסוף.
נמשיך כמובן לעקוב אחר העניין המסקרן, שמעיד רבות על עתיד התעשייה.
מאיר, יבואנית הונדה לישראל, מכריזה על שיתוף פעולה עם אדקיז טכנולוגיות, יבואנית אפודי ומעילי כריות האוויר של HELITE.
במסגרת שיתוף הפעולה יוכל כל רוכש אופנוע או קטנוע, חדש או משומש מהטרייד-אין של הונדה, לרכוש את אפוד כרית האוויר של HELITE מדגם 'טרטל' בסבסוד של 1,000 ש"ח שהם כ-35% הנחה. מחירו של האפוד ללקוחות הונדה יעמוד על 1,990 ש"ח.
לפרטים מלאים על אפוד כרית האוויר של HELITE, כולל וידאו שמציג את הפעלת המערכת – לחצו על הקישור.
בשנת 2007, קיאנו ריבס – כוכב הוליוודי שמוכר משלל סרטים כגון ספיד, מטריקס, ג'ון וויק וכו', וגם רוכב חובב שמחזיק שלל אופנועים לכביש ולמסלול – נכנס לסדנה מקומית וביקש להתקין משענת גב למורכב (Sissy Bar) על ההארלי-דיווידסון שלו. גארד הולינגר, המעצב באותה הסדנה ולימים שותפו העסקי של ריבס, סירב. התקנת שטות עיצובית ופונקציונלית כמו כידון גבוה על אופנוע זה פשוט לא לרמתו. במקום זה הוא הציע לריבס לבנות עבורו אופנוע בהתאמה אישית (קאסטום בייק באנגלית). ריבס הסכים, וכעבור ארבע שנים הוא קיבל לידיו את האופנוע המוגמר.
KRGT-1
בשנת 2011, לאחר שהתלהב ממה שקיבל, יצר חברה משותפת עם הולינגר וקרא לה בשם ARCH (קשת). השניים יצרו בקליפורניה מפעל קטן, שלמעשה מייצר את כל החלקים במקום, בדרכם לייצר קרוזרים ללקוחות אמידים. הדגם העיקרי שלהם – KRGT-1 – מגיע עם מנוע וי-טווין בנפח 2.1 ליטר, בולמי אוהלינס מלפנים ומאחור, ועם עיצוב מדהים. מחירו מתחיל ב-80 אלף דולר.
לחברה יש עוד שני דגמים: ה-1S, שמכוון יותר ספורטיבי ומגיע עם זרוע אחורית חד-צדית. בנוסף, דגם ייחודי שמוגבל ל-23 יחידות ומגיע עם מנוע וי-טווין בנפח 2.3 ליטר ושלדה אחודה מסיבי פחם, ונקרא METHOD 143. שלושת הדגמים מגיעים למעשה כפלטפורמה שאותה לקוח הקצה יכול לתפור למידותיו ולבקשתו, כך שיקבל אופנוע ייחודי שרק לו יש. החברה תציע בעתיד גם מנוע חשמלי שיבוא בעטיפה הכה ייחודית הזאת.
