בתערוכת טוקיו האחרונה הציגה הונדה גרסה חשמלית לאופנוע המוטוקרוס המוצלח שלה – ה-CR. דגם התצוגה עורר הרבה תגובות בעולם לאור העובדה שהוא נראה… ובכן… בדיוק כמו אופנוע מוטוקרוס. המנוע, שפותח יחד עם חברת מיוגן המתמחה בתחום החשמלי, הורכב בשלדת האלומיניום ומתלי השוואה של דגמי 2019 הסטנדרטיים.
בסוף שבוע האחרון הציגה הונדה את הדגם והדגימה איתו מספר הקפות שקטות בסיבוב הראשון של אליפות יפן הפתוחה. היצרניות היפניות נוהגות להשתמש באליפות האמורה על מנת להציג את הדגמים העתידיים לצאת. אין הרבה מה ללמוד מהסרטון, חוץ להכיר בעובדה שהאופנוע כבר כאן וסביר להניח שייצא לשוק העולמי כבר השנה. אין לנו ספק ששאר היצרניות היפניות ימהרו להציג דגמים מקבילים, שישנו את פני מסלולי המוטוקרוס בעולם.
אנחנו רגילים להסתכל על אופנוע כמוצר הוליסטי, שלם. אבל בב.מ.וו משנים לנו רגעית את התפיסה ונוקטים בגישה יוצאת דופן בעולם האופנועים: בדרך כלל לפני הצגת דגם חדש נהוג שיצרן 'מדליף' תמונות ריגול או משחרר דגם קונספט. הפעם בב.מ.וו שמים את הפוקוס של כולנו על המנוע – מסביבו יוצג אופנוע חדש לשנת 2020, ככל הנראה קרוזר גדול.
אנשי סדנת Revival Cycles עם היצירה על-בסיס מנוע הבוקסר החדש
מה שאנחנו יודעים עד כה הוא שמדובר על מנוע בוקסר שטוח ומקורר אוויר, שני צילינדרים, בנפח של 1,800 סמ"ק. סביר להניח שהמנוע יפיק מומנט גבוה ושטוח על חשבון ההספק הסופי, בהתאם לייעודו. כמו כן, הגיוני שהמנוע ישמש לפלטפורמות עתידיות נוספות בליין דגמי ב.מ.וו.
בתחילת השנה ב.מ.וו נתנו את המנוע לסדנה יפנית בשם CUSTOM WORKS ZON, שבנו דגם קונספט מרהיב בשם R-18. השבוע, בתערוכה בטקסס, ארה"ב, נחשפה הפרשנות של סדנה אמריקאית בשם REVIVAL CYCLES, שבנו שלדה מרהיבה מטיטניום – כלוב ציפורים שמה – סביב המנוע.
ביום שישי האחרון הצטרפנו – יחד עם כ-70 רוכבים נוספים – ליום מסלול של חברת 'מאיר' – יבואנית אופנועי הונדה לישראל. ההרשמה לאירוע פורסמה מבעוד מועד בעמוד הפייסבוק של החברה עבור לקוחות ורוכבי המותג של הכנף האדומה בישראל, והוא התקיים במסלול מוטורסיטי הסמוך לעיר באר שבע, כשעל החלק המקצועי וההדרכתי במסלול היו אמונים המדריכים של 'פרו-ריידינג', ובראשם כפיר לוין.
יום מסלול לרוכבי הונדה
מי שנרשם והגיע באותו היום ודאי נהנה לא רק מהארגון המקצועי של מתחם הישיבה וההדרכה, אלא גם ממזג אוויר מושלם לרכיבה – לא חם מדי ולא קר מדי. הרוכבים חולקו תחילה ל-3 קבוצות בכדי לאפשר למדריכים לעבוד בכל פעם עם מספר קטן של רוכבים, ובכל מקצה רכיבה התמקדו באלמנט אחד שאותו התבקשו הרוכבים לתרגל.
עד ארוחת הצהריים עלתה כל קבוצה לשלושה מקצים של תרגול על-פי תכני ההדרכה, ואילו ביתר המקצים שנותרו עד אחר הצהריים עלו הרוכבים בחלוקה שונה לקבוצות – מהירה, בינונית ואיטית, כשכל אחד יכול לבחור באיזו קבוצה לרכוב לפי רצונו ותחושתו.
כאמור, גם אנחנו הצטרפנו לאירוע, ובכל מקצה עלינו לתרגל יחד עם אחת הקבוצות, מנצלים את ההזדמנות לעבוד על הטכניקה, המבט, הקווים וכל מה שבונה רכיבה חלקה יותר, שבתורה הופכת לרכיבה מהירה יותר. באירוע עצמו, אגב, פגשנו אורח מכובד בשם ליאון בנישו – רוכב ברמה בינלאומית (אליפות הסופרבייק הצרפתית, אליפות העולם במרוצי סיבולת) שבא לבקר.
בכך הונדה מצטרפת ליבואנים נוספים במה שתוך פחות משנתיים הפך כבר למראה נפוץ בארצנו הקטנה – ימי מסלול מודרכים במסלול אמיתי בגודל (כמעט) מלא, עם צוות הדרכה מקצועי, שלא רק מקנים לרוכבים כלים בסיסיים לרכיבת כביש, אלא גם מספקים להם את החוויה של לרכוב במסלול, על כל המשתמע מכך. כן ירבו.
נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 124.8 סמ"ק, כ-9 כ״ס. קירור אוויר, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, דיסק קדמי ואחורי, מערכת בלימה משולבת CBS, משקל מלא 114 ק"ג, בסיס גלגלים 1,230 מ"מ, מיכל דלק 6 ל', צמיגים 110/70-12
קימקו מובי S 125i – המחליף של המובי המיתולוגי
מה זה?
הקימקו מובי הוא הקטנוע המצליח ביותר בישראל בעשור האחרון, והוא מוביל בקביעות את טבלת המכירות. השם מובי הפך לשם נרדף לסוס עבודה המשלב פשטות ואמינות, והוא מהווה את פסגת השאיפות המוטוריות לשליח הממוצע.
בשנת 2018 הופסק הייבוא של המובי, היות והמנוע המתיישן שלו לא עמד בתקנות יורו 4 המחמירות – דבר שבוודאי לא עזר למאזן המסירות של עופר-אבניר. את החוסר ממלא דגם חדש לחלוטין שנקרא בטייוואן Gsense, ואצלנו הוא נקרא מובי S 125i. אמנם זהו דגם חדש, אבל הוא המשך טבעי למובי – עם אותו מנוע מקורר אוויר (אך משודרג במערכת הזרקת דלק), אותם גלגלי "12, מדרס רגליים שטוח ותא כפפות פתוח.
המובי החדש קל יותר, קצר יותר ונמוך יותר מהקודם – שלא היה ענק בפני עצמו. יש לו גם כמה פינוקים כמו שקע USB, כמה פנסי LED לשיפור המראה (אך התאורה הראשית עדיין אינה LED) ועיצוב חדש וספורטיבי. האם הדגם החדש יכול להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר אחריו המלך היוצא?
נכנס לנעליים גדולות
ביצועים
מערכת הזרקת הדלק של המובי מכוונת להשגת כוח זמין בסל"ד נמוך ובינוני, ואכן התאוצה של המובי ביציאה מרמזור מצוינת בהתחשב במנוע מקורר האוויר והחלש ביחס למקוררי נוזל מודרניים. גם בתאוצות ביניים ועקיפות בתוך העיר המובי מרגיש חזק באופן מפתיע – שוב, ביחס למקוררי אוויר. ככל שהמהירות מתגברת חלה התמתנות בתאוצה, והמהירות הסופית של כ-105 קמ"ש על השעון מושגת עמוק בתחום האדום של מד הסל"ד. אף כי המובי מסוגל להתמודד עם נסיעות בין-עירוניות קצרות, אין הוא מרגיש בבית על הכביש המהיר וניכר שהוא קטנוע בעל אופי עירוני מובהק. בשעות העומס על איילון זה לא כל כך נורא, אבל כשהכביש נפתח ובנסיעות יותר ארוכות המובי נשאר מאחור. בשביל לעבור את ה-90 קמ"ש צריך גם לעבור את הקו האדום במד הסל"ד, וזה כמובן לא מומלץ לאורך זמן. אנחנו נשארים בעיר.
ההיגוי של המובי קטן הגלגלים הוא חד ומדויק, והוא משנה כיוון במהירות שיא כיאה לקטנוע קטן גלגלים. קל לחמוק איתו ממכשולים בכביש ולהשתחל בין טורי המכוניות. אך עם זאת מרגיש המובי יציב גם בפניות ושומר יפה על קו הפנייה. אם היינו צריכים להמר לפי ההרגשה בפנייה, היינו מנחשים שמדובר בגלגלי "14, או לכל הפחות "13. אולי זה החתך הנמוך של הצמיגים, אבל בכל מקרה למובי יכולת דינאמית עירונית מצוינת, וגם במהירות גבוהה הקטנוע שומר על יציבות.
המתלים של המובי טובים וסופגים היטב את תחלואות הכביש העירוני מבלי להיות רכים מדי. את צמד הבולמים האחוריים ניתן לכוון לשלושה מצבי עומס קפיץ, אך מצאנו שהמצב בו הם הגיעו במקור – הרך ביותר – מתאים לנו היטב. במצבים קיצוניים, ותחת משקל רוכב של כמאה קילוגרם, הורגשה שקיעה משמעותית של המתלה, אך הוא לא סגר מהלך אפילו פעם אחת.
שדרוג נוסף ומשמעותי הוא מעצור הדיסק האחורי שהחליף את התוף המיושן ומהווה יתרון על פני המתחרים. למובי החדש מערכת עצירה משולבת CBS שמפעילה גם את הבלם הקדמי בלחיצה על האחורי, מספקת כוח בלימה טוב והנחה של 3% בביטוח החובה. במשיכה של מנוף הבלם השמאלי מורגשת האטה יותר טובה משמעותית מאשר במשיכה של המנוף הימני בלבד, ואפשר לומר שזה האחרון כמעט והפך למיותר.
ביצועים עירוניים מצוינים
איך זה מרגיש?
למובי החדש מראה אופנתי והוא כבר לא נראה כמו קטנוע עבודה נטו. קטנוע המבחן השחור עם הפסים בירוק זומבי נראה ספורטיבי למדי – מרחק שנות אור מהמובי הקודם. יש לו לוח שעונים נאה הכולל מד סל"ד אנלוגי בקצה השמאלי, ואת רוב השטח תופס מסך LCD בו מוצגת המהירות בספרות גדולות וברורות, ועוד כמה נתונים בסיסיים כמו כמות הדלק, שעון ומד אוץ. ניתן לשנות את הנתונים בעזרת צמד כפתורים בעלי עיצוב נאה אך קשים ללחיצה. מתחת למסך נמצאות עוד מספר נורות לאיתות, משנק ואור גבוה.
פתח התדלוק שממוקם מתחת לכידון נפתח ממתג ההצתה, וכך גם המושב, שמתרומם מעצמו עם זרוע הידראולית ומגלה תא מטען המכיל קסדה מלאה ועוד קצת – אך לא כל קסדה מלאה תצליח להיכנס. מתחת למתג ההצתה ישנו תא פתוח עמוק למדי שיכיל בקלות בקבוק שתייה. מעליו נמצא גם שקע ה-USB, ובסך הכל הסידור נוח ויעיל. וו מתקפל משלים את אפשרויות נשיאת המטען.
הפנס האחורי הוא מסוג LED ומסביבו נמצא עוד שני פסי LED לקישוט, אבל המאותתים והתאורה הקדמית הם של נורות להט קונבנציונליות. גם על המראות יש מה שנראה כמאותתים אך אלו רק מחזרי אור.
המובי הוא קטנוע קטן אבל נוח למדי. המושב שטוח וקשה, אך נוח לאורך זמן. את הרגליים אפשר להניח על המדרס השטוח או למתוח לפנים למדרס השיוט – שאמנם נמצא מעט קרוב ובעל זווית תלולה, אך למרות שאינו נוח כבקטנוע מנהלים עדיין מאפשר גיוון בתנוחה. קל להגיע מהמושב לרצפה ורדיוס הסיבוב של הקטנוע מצוין, אך צריך לפסק את הברכיים אחרת הכידון נתקע בהן כבר באמצע הדרך לצידוד מלא.
האם יצליח לשחזר את ההצלחה של המובי המקורי?
סיכום ועלויות
המובי החדש נותן תחושה של קטנוע בשל ומהוקצע, ללא נקודות תורפה בולטות. הוא יעיל כמו המובי הקודם, אך מעט יותר מפנק – הן את הרוכב והן את כל מי שמסתכל עליו.
המובי ללא ספק עלה כיתה והוא כבר לא קטנוע עבודה אפור, ובנוסף לשליחים יכול ליהנות ממנו גם מי שמחפש קטנוע עירוני קטן. נכון, הוא לא יודע לעשות הכל, אבל את מה שהוא כן עושה – הוא עושה מצוין. כמו אולר – לא זה עם כל הלהבים והפטנטים אלא רק כמה להבים בסיסיים שלא תרצו לעזוב את הבית בלעדיהם.
החיסרון הבולט היחיד שלו הוא המחיר, שעלה בכ-1,200 ש"ח לכמעט חמישה עשר אלף ש"ח. אמנם גם מקבלים יותר – יותר עיצוב ויותר אבזור – אך התחרות על כיסו של הלקוח תהיה קשה.
אנחנו חושבים שיש תמורה מלאה לתוספת המחיר, והמובי החדש הוא קטנוע מודרני, יעיל ושלם. אולר שוויצרי.
מחירון טיפולים
1,000 ק"מ – 374 ש"ח
4,000 ק"מ – 456 ש"ח
8,000 ק"מ – 1,433 ש"ח
12,000 ק"מ – 456 ש"ח
16,000 ק"מ – 1,433 ש"ח
20,000 ק"מ – 456 ש"ח
סה"כ ל-20,000 ק"מ – 4,608 ש"ח
* המחירים כוללים חלפים עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
בהודעה לעיתונות שהוציאה אתמול חברת ASO, המפיקה את מרוץ המדבר הקשה בעולם, נכתב שבשנת 2020 ראלי הדקאר משנה חזית ויתקיים במדבריות ערב הסעודית.
הנושא היה באוויר בתקופה האחרונה, ובימים לפני מתן ההודעה הרשמית יצאה ידיעה קצרה בה נכתב: "לאחר 30 שנים באפריקה ו-11 שנים בדרום אמריקה ייפתח הפרק השלישי בתולדות הדקאר". תאריך ההכרזה הרשמית נקבע ל-25 באפריל, ובו יפרטו את מיקום ומשך הראלי החל מהשנה הבאה. מה שבטוח הוא שנחזור לחזות באדם ומכונה נלחמים בים של חול ודיונות אין סופיות – כמו החזון המקורי של הדקאר.
כזכור, עד שנת 2008 ראלי דקאר עבר במדבריות אפריקה, אולם בשנה זו – המהדורה ה-30 החגיגית של הראלי הקשה בעולם – המארגנים ביטלו את הראלי עבר לפני הזינוק, וזאת בשל איומים ממשיים של גורמי טרור ובראשם אל-קעידה לפגוע בראלי. המהדורה ה-31 בשנת 2009 כבר התקיימה בדרום אמריקה, ומאז הראלי נתקיים בארגנטינה, פרו וצ'ילה, כשתוואי המסלול משתנה משנה לשנה.
ראלי דקאר מפורסם בשל אלפי הקילומטרים אותם עוברים המתחרים – מעל 9,000 ק"מ במהדורות האחרונות – ומעל שבועיים רכיבה ונהיגה. עד למסיבת העיתונאים הרשמית, שווה לתת כבוד לכמה מאגדות הראלי האייקוני.
מזג האוויר ההפכפך שמאפיין את הולנד בתקופה הזאת הוכיח את עצמו שוב בסוף שבוע המרוצים באסן. רוחות וגשמים גרמו לדחיות חוזרות ונשנות של המרוץ הראשון ולבסוף הביאו לביטולו. המועד החדש נקבע ליום ראשון, כך ששני המרוצים התקיימו באותו היום, והסופרפול (מתקיים ביום המרוצים השני ומכיל 10 הקפות) בוטל לגמרי.
גילינו כבר בכותרת: על אף 'ההגבלות' שהטילו על מנוע הפניגאלה V4, באוטיסטה שמר על הרצף המושלם מתחילת העונה, וציין לא רק את ניצחונה הראשון של דוקאטי באסן מאז 2012, אלא גם את הרוכב הראשון מאז תחילת האליפות שקובע רצף ניצחונות של 11 מרוצים – שהם 4 סבבים מלאים.
באוטיסטה ודוקאטי – בליץ מדהים של 11 מ-11
ומה במקום השני? שוב ג'ונתן ראיי על הקוואסאקי. מרוץ טוב מאוד שלו הביא אותו (שוב) למקום השני, לפני מייקל ואן דר מארק המקומי על-גבי הימאהה. במרוץ השני היוצרות התהפכו והוא סיים שלישי – רק 28 מאיות מאחורי ואן דר מארק.
יש עכשיו הפסקה ארוכה בת חודש עד לסבב הבא באימולה, איטליה. קשה לראות איך שאר הקבוצות יצליחו למצוא את המהירות הנחוצה לנצח את דוקאטי במסלולם הביתי.
אלכס רינס, על-גבי הסוזוקי GSX-RR, מנצח בפעם הראשונה מרוץ MotoGP ובכך מסיים בצורת של ניצחונות לסוזוקי מאז סילברסטון 2016. ואם כבר הזכרנו את סילברסטון 2016, מאבריק ויניאלס, שניצח אז לסוזוקי, מזיז את האופנוע לפני הזינוק ונאלץ לעבור בפיט-ליין, לא לפני שהוא טועה ומבצע שתי הקפות ארוכות. גם חואן מיר, הרוקי על הסוזוקי, נאלץ לעבור בפיט-ליין כעונש על זינוק מוקדם.
עד לפנייה 12 בהקפה התשיעית המרוץ היה תחת שליטה של מארק מרקז וההונדה RCV213V. בשני האימונים בשישי מרקז מראה קצב מרוץ מהיר בחצי שנייה מהאופוזיציה. האימונים בשבת היו לפרוטוקול בלבד בגלל מזג האוויר. מרקז בפול פוזישן, קצב מרוץ עדיף, צלילה אל ההולשוט בפנייה 1 ופער שהולך וגדל עד 3.6 שניות, פוגשים את האספלט באפקס של פנייה 12 כשמרקז מאבד את הקדמי ללא התראה. לאחר מכן הוא מפיל שוב את האופנוע בניסיון התנעה, וכשהוא שוכב על גבו, מרקז מרים ידים ופורש.
מרקז – כאן כשעוד הוביל; גם קראטשלאו מאחור התרסק (שוב)
להונדה זהו יום עגום כשקאל קראטשלאו מתרסק בהקפה השישית ולורנזו פורש בהקפה ה-12 עם תקלה מכאנית נוספת. שמישהו ידחוף לו חמסה מתחת למושב לפני חרז.
במאבק על תואר האליפות, דובי מקבל כרטיס יציאה מהכלא ממרקז. דובי מסיים את ארגנטינה כשהוא מפגר אחרי מרקז בתשע נקודות אליפות, מתקשה באוסטין ומדרג במקום ה-13. זינוק מצוין ודובי מסיים שישי את ההקפה הראשונה. עד תום המרוץ הוא יתקדם למקום הרביעי, וביחד עם אפס נקודות למרקז – חיסרון של תשע הופך ליתרון של תשע נקודות ומקום ראשון בטבלת האליפות.
דוביציוזו – 9 נקודות יתרון על מרקז
רוסי שוב מביך את ויניאלס כשהוא מדרג במקום השני, מזנק נהדר ונצמד למרקז בתחילת המרוץ. רוסי רוכב נפלא, אך מספר הקפות לתום המרוץ רוסי והימאהה YZR-M1 נכנעים לרינס ולסוזוקי, שבאופן מסורתי שומרים על אחיזה טובה יותר בהקפות האחרונות. זה לא מונע מרוסי לדייק באופן מושלם את הבלימה לפנייה 12 בהקפה האחרונה ולרדוף כמו שד אחרי רינס ממש עד לקו הסיום.
רוסי – נתן מרוץ אדיר, והוא בעיקר נהנה
אלכס רינס מצליח לא לפספס את הדירוג למרוץ, כפי שעשה בקטאר ובארגנטינה. רינס מדרג שביעי למרוץ – לא דירוג מושלם, אבל טוב מספיק כנגד שאר השדה כשמרקז טועה.
ג'ק מילר מוביל עדר של רוכבי דוקאטי לכל אורך סוף השבוע ועד לדגל השחמט. זינוק מהמקום הרביעי תוך שמירה על קצב מרוץ מהיר ושמירה על הצמיגים הרכים שלו, מזכים את מילר בפודיום ראשון על הדוקאטי של קבוצת פרמאק, הראשון של מילר במרוץ יבש והשני בסך הכל מאז הניצחון באסן ב-2017.
רינס – היום המאושר בחייו
עבור ק.ט.מ, מגדיל לעשות פול אספרגרו כשהוא מדרג במקום החמישי – הדירוג הטוב ביותר לק.ט.מ מאז הצטרפו ל-MotoGP. זינוק מחמישי וחצייה של קו הסיום במקום השמיני מסכמות מרוץ טוב עבור פול אספרגרו וה-RC16. מנגד, יוהאן זרקו ממשיך לסבול מאותו אופנוע בדיוק. זינוק מהמקום ה-19 מספיק לסיום במקום ה-13 בלבד. ק.ט.מ ברגשות מעורבים.
פרנקו מורבידלי מסיים חמישי את המרוץ הטוב ביותר שלו ב-MotoGP. גם שני רוקים מתבלטים לטובה: פאביו קוארטררו ממשיך להסתגל היטב לימאהה YZR-M1 של קבוצת פטרונאס, והוא מזנק תשיעי ומסיים שביעי. פרנססקו בניאיא מזנק 12 ומסיים תשיעי על-גבי הדוקאטי GP18 של קבוצת פרמאק.
לורנזו – תמונה פצצה, אבל שוב פורש
חרז, בעוד שבועיים בדיוק, ומרקז ימצא את עצמו ממשיך להגן על האליפות מאותה נקודה בה היה בעונה שעברה בזמן הזה – 45 נקודות.
האם מישהו מבין רוכבי השטח משער כי חשיפה לסאונד שבוקע מאגזוז פתוח יכולה להוביל למוות? סביר להניח שלא. אולם תיק שנדון לאחרונה בבית המשפט מגולל סיפור טראגי על גבר בן 79 שמצא את מותו בנסיבות כאלו.
מה קרה שם? בחודש יולי 2014, כבכל יום, הוא עלה על אוכף הסוס שלו ורכב בשטחי המושב גנות בו התגורר. בחור שעבר במקום מספר כי לפתע הוא ראה שני רוכבי אופנועי מוטוקרוס מגיחים מאחורי הסוס במהירות, עם גז פתוח ובאופן שגרם לסוס לנער באופן מיידי את הרוכב מגבו. תוך חלקיק שנייה הוא מצא את עצמו מתעופף מהאוכף בחוזקה, היישר לקרקע. התוצאה – שברים מרובים בכל חלקי הגוף, אובדן הכרה ומוות אחרי מספר ימים.
ומה עשו הרוכבים? "הם ראו את הרוכב נופל, אבל משום מה הם המשיכו בנסיעה. הבחנתי בשני הרוכבים בורחים ימינה לכיוון היציאה מהמושב לאחר שראו בוודאות שהוא נפל מהסוס", מספר עד הראייה.
בעקבות הודעתו של העד נפתחה חקירה מקיפה לאיתור שני הרוכבים, וכעבור מספר ימים הם אותרו ונחקרו באזהרה בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות והפקרת פצוע. בסופו של יום, בשל היעדר ראיות מספיקות החליטה המשטרה משיקוליה שלא להעמידם לדין. ההחלטה אם להעמיד לדין מצריכה מהמשטרה לגבש תשתית ראייתית מספקת שתוביל לדעת הפרקליטות להרשעה, וזה – במקרה המסוים – לא קרה. תמלולי החקירות של השניים לא נחשפו, אולם בשורה התחתונה רף ההוכחה הנדרש בהליך הפלילי גבוה יותר מזה שדרוש בהליך אזרחי, ואותו המשטרה לא הצליחה לעבור.
לצד ההליך הפלילי, הגישו יורשי המנוח תביעה נזיקית בדרישה לפצותם בגין מותו. לצורך כך, עליהם היה לעבור דרך מספר תחנות:
התחנה הראשונה (והקלה יותר למעבר): האם המנוח נפגע מרכב מנועי המיועד למטרת תחבורה?
אין מחלוקת ששלושת היסודות הראשונים של המונח "רכב מנועי" מתקיימים באופנוע מוטוקרוס – מדובר ברכב, שנע בכוח מכני, על פני הקרקע. אלא שיש גם מבחן נוסף – האם ייעודו של האופנוע הוא לצורכי תחבורה יבשתית. או במילים אחרות – האם תכליתו של אופנוע מוטוקרוס לשמש לתחבורה ולא לנהיגה ספורטיבית ותחרויות. השופט התעכב על סוגייה זו, אולם היות והדבר קרה מיוזמתו ולא הועלה על-ידי צוות ההגנה – לא ניתן לכך משקל בתיק.
התחנה השנייה: האם על אף שלא היה מגע בין האופנועים לבין המנוח, עדיין מתקיים קשר סיבתי שהוביל לתאונה?
במהלך הדיון התברר כי מקרה המוות הנוכחי הוא לא הראשון שבו רוכב על סוס נפל כתוצאה מבהלה שמקורה ברעש שיצר כלי רכב שנסע בסמוך אליו. כך למשל, במקרה שהיה, מדריך רכיבה רכב על סוס בחוף הים. קבוצת רוכבי טרקטורונים התקרבה אליו וגרמה לרעש, אבק ובהלה. הוא פנה לכיוונם וסימן להם להתרחק מהמקום אך הם התעלמו, הגבירו את מהירותם והתקרבו במהירות וברעש עצום לכיוונו. הסוס נבהל, נפל ומעך תחתיו את הרוכב. במקרה אחר, בחור הוביל סוס בחוף הים במסגרת עבודתו. לפתע הופיע טרקטורון שהחל בסיבובי ראווה סביב רוכב הסוס, שחל להשתולל עד שבסופו של דבר הוא נוער ונחבל.
שורת הדין של כל המקרים האלו זהה – אופנועים וטרקטורונים שנוסעים קרוב לרוכב ויוצרים רעש גדול – די בכך על-מנת ליצור את הקשר הסיבתי בין הנסיעה, הרעש, התאונה והנזק.
התחנה השלישית: האם קרנית צריכה לפצות את אשת המנוח?
למי שלא יודע, קרנית היא גוף של המדינה שתפקידו לפצות נפגע הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע אותם מחברת ביטוח, בין היתר מפני שאין לרוכב ביטוח חובה או שאינו מכסה את המקרה. קרנית טענה שאינה חבה בפיצוי משום שהוכח שלא ניתן לבטח את האופנועים בביטוח חובה. בית המשפט הדף את טענתה וקבע שהיא מחויבת לפצות את יורשיו.
בסופו של יום הצליחה התביעה לעבור בהצלחה את כל התחנות. בשורה התחתונה – קרנית תפצה את יורשיו.
אז מה מוסר ההשכל של הסיפור המצער הזה? שלא צריך להיות מגע פיזי בין האופנוע והנפגע על-מנת שהאירוע יוכר כתאונת דרכים. כך למשל במקרה שכיח יותר בו הולך רגל נבהל ונחבל. במקרה כזה, ההשלכות יכולות להיות קריטיות אם יתברר כי לרוכב אין פוליסת חובה בתוקף. קרנית תשלם את הפיצויים לנפגע, אך מיד לאחר מכן היא עשויה לדרוש מהרוכב לשלם לה את כל מה שהיא שילמה. וזה עלול להגיע למיליוני שקלים.
סעו בזהירות, ותנו כבוד למשתמשי הדרך האחרים. בקרבת סוסים הורידו מהירות ואף דוממו את המנוע כדי שהסוס לא ייבהל.
הכותב הוא מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.
מספר הרוכב של ניקי היידן – 69 – יצא ממאגר מספרי הרוכבים ב-MotoGP.
בטקס מרגש, בגבעת היידן במסלול COTA בטקסס שבו מתקיים הסופ"ש הסבב השלישי בעונת 2019 של ה-MotoGP, הוציאו ה-FIM את מספר המתחרה של ניקי היידן ממאגר מספרי הרוכבים – זאת לזכרו של אלוף 2006, שנהרג בזמן שרכב התנגש באופניו במהלך אימון בחודש מאי לפני שנתיים.
המספר הזה – 69 – שליווה את היידן לאורך כל הקריירה (למעט #1 בעונת 2007 ב-MotoGP) היה לכבוד אביו, שהתחרה עם המספר הזה בעבר. אביו טען שזה מספר שהוא יכול לקרוא גם שהוא מתהפך עם האופנוע במרוצי הפלאט טראק.
בדרכנו הצנועה לכבד את זכרו של ניקי היידן, נציין 10 נקודות שראוי לזכור בהן את ה'קאנטאקי קיד' הכישרוני.
1. בגיל 18, בשנת 1999, הוא זכה באליפות הסופרספורט האמריקאית על-גבי הונדה פרטית. שנתיים לאחר מכן הוא עבר לקטגוריית הסופרבייק הבכירה וסיים את העונה במקום השלישי.
2. באותה העונה הוא הוכתר כרוקי השנה ואתלט השנה של ה-AMA באליפות הפלאט טראק הלאומית.
3. בעונת 2002 הוא הוכתר כאלוף הסופרבייק האמריקאי הצעיר ביותר.
4. באותה העונה הוא ניצח ארבעה מרוצי פלאט טראק, שבהם התחרה במקביל לסופרבייק האמריקאי. באחד מניצחונותיו עלו איתו לפודיום שני אחיו – טומי ורוג'ר לי – שסיימו שני ושלישי. לימים הוא אמר שזה היה אחד הרגעים הכי מרגשים בחייו המקצועיים.
5. בעונת 2002 הוא גם השתתף בסבב של הסופרבייק העולמי, שהתארח בלגונה סקה. במרוץ הראשון הוא סיים במקום הרביעי המרשים. בשני התרסק.
6. ניצחון הבכורה שלו ב-MotoGP היה במסלול לגונה סקה בעונת 2005. על-גבי הונדה כמובן.
7. בעונת 2006 הוא הוביל את טבלת האליפות מהסבב השלישי ועד לאליפות הבכורה שלו.
8. בעונת 2009 הוא עבר להתחרות על דוקאטי, לאחר 10 שנים פוריות עם הונדה.
