ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל, מקיימת היום (ג', 23.4.19) אירוע מכירות לציוד הרכיבה המקורי של ק.ט.מ.
במסגרת אירוע המכירות, שיתקיים בסניף הראשי ברחוב שוקן 16 בתל-אביב, יימכר ביגוד וציוד רכיבה של ק.ט.מ בהנחות של עד 70%. לדוגמה, חולצות רכיבה מקוריות של ק.ט.מ תעלה 80 ש"ח, סט אנדרסוט 2 חלקים יעלה 180 ש"ח, ומעיל רכיבה אדוונצ'ר של המותג יעלה 800 ש"ח.
יום המכירות יחל בשעה 10:30 ויסתיים ב-21:00. במקום יוגשו שתייה וכיבוד קל.
ד.ל.ב מוטוספורט, רח' שוקן 16, תל-אביב.
החל משנת 2019, מוצרי קארדו מגיעים עם רמקולים איכותיים של JBL בקוטר 40 מ"מ. על שיתוף הפעולה הזה בין קארדו הישראלית לבין חברת רמקולי האיכות JBL כבר כתבנו עם פרסום השת"פ, ואת הרמקולים החדשים כבר בחנו בפריקום 4+. המסקנה הייתה שאיכות השמע מעולה, וזה אחד משלושת הפרמטרים העיקריים שבהם משקיעים בקארדו, לצד ביצועים גבוהים ופשטות תפעול.
אז מה העניין של קיט הרמקולים הזה בקוטר 45 מ"מ? ובכן, הוא מיועד לרוכבים שרוצים לשפר אפילו עוד יותר את חוויית השמע בתוך הקסדה, וליהנות מסאונד ברמה הגבוהה ביותר שניתן לקבל כיום בתוך הקסדה.
סט הרמקולים בקוטר 45 מ"מ אינו מגיע עם מערכות התקשורת של קארדו (אלו מגיעים כאמור עם רמקולים בקוטר 40 מ"מ – גם הם של JBL), אלא נמכר בנפרד בערכת שדרוג. נכון לעכשיו הקיט נמכר באתר קארדו בלבד ולא דרך היבואנים והמשווקים, ומחירו באתר 89$ עם משלוח חינם.
חשוב לציין שאיכות הסאונד של הרמקולים מגיע לא רק מהרמקולים עצמם, אלא גם מהתוכנה ומעיבוד הסאונד של מערכת התקשורת עצמה (אקולייזר). בקארדו יצרו תוכנת עיבוד סאונד חדשה עבור הרמקולים של JBL, וכדי ליהנות ממנה במכשירים ישנים עם הרמקולים החדשים של JBL יש צורך לעדכן את גרסת התוכנה של הדיבורית. בנוסף, עם ערכת הרמקולים מגיע קוד אקטיבציה, שאותו יש לסרוק דרך האפליקציה הייעודית של קארדו ואז תיפתח האופציה במלואה. הקוד מתאים למכשיר אחד בלבד. עוד חשוב לציין שמכשירים חדשים מדגמי 2019 כבר מגיעים עם רמקולים של JBL, וכמובן עם התוכנה המותאמת ועיבוד הסאונד המתקדם.
בסדרות Packtalk ו-Smartpack התוכנה גם כוללת 3 פרופילי סאונד מובנים שמהם ניתן לבחור (רגיל, אקסטרה באס ו-ווקאל), בנוסף לעיבוד הסאונד המתקדם. במכשירי Freecom מכל הדגמים יש תוכנת עיבוד סאונד מתקדם, ואילו בדגמים מוקדמים יותר או בדיבוריות של חברות אחרות המאפשרות חיבור פלאג אודיו 3.5 מ"מ יש רק את האופציה לרמקולים האיכותיים – בלי עיבוד הסאונד המתקדם.
את הרמקולים של JBL בקוטר 45 מ"מ התקנו על קסדה שבה אנחנו משתמשים עם מערכת תקשורת Packtalk בת שנתיים – כלומר דור קודם, עם רמקולים שאינם של JBL וללא תוכנת עיבוד סאונד.
השלב הראשון היה להחליף את הרמקולים המקוריים באלו של JBL בקוטר 45 מ"מ. כאן גילינו שהרמקולים החדשים מעט עבים מהקודמים (40 מ"מ), אך בשל המדרגה במבנה שלהם הם נכנסים בדיוק לתוך שקעי ההכנה לרמקולים שיש בקסדה מודרנית. בדקנו בקסדה ישנה, ללא שקעי הכנה לרמקולים, וגילינו שהרמקולים עבים מדי ולוחצים מאוד על האוזניים. המסקנה: הרמקולים המוגדלים בקוטר 45 מ"מ מתאימים רק לקסדות שבהן יש שקעי הכנה לרמקולים, אם כי כיום הרוב המכריע של הקסדות החדשות מגיעות עם שקעים שכאלו. את הרמקולים חיברנו לערכת השמע, ושמחנו לגלות שתקע האודיו 3.5 מ"מ הוא כעת ישר ולא 90 מעלות כבעבר. שדרוג קטן אבל חשוב למי שאוהב להחביא היטב את החוטים בקסדה.
בשלב הבא הפעלנו את ה-Packtalk הישנה שלנו, התחברנו לאפליקציה, נכנסנו להגדרות, בחרנו את האופציה JBL Audio Prifiles שלידה יש סימן של מנעול, ונפתח לנו מסך סריקה. סרקנו את קוד ה-QR שמצורף לערכה, והאופציה לבחירת פרופילי אודיו נפתחה לנו – כאמור עם 3 פרופילים מובנים. זהו, כעת ה-Packtalk שלנו משודרג, וזהה לחלוטין בתכונותיו ל-Packtalk Bold JBL דגם 2019.
תהליך האקטיבציה באפליקציית קארדו
חבשנו את הקסדה, הפעלנו את הפלייליסט שלנו בטלפון, והאיכות הגבוהה מיד באה לידי ביטוי. למרות שהרמקולים הקודמים ב-Packtalk שלנו היו המשודרגים בקוטר 40 מ"מ, דור אחד לפני ה-JBL, והם טובים מאוד, הבדלי האיכות מורגשים מיד. מנעד הצלילים רחב הרבה יותר, הבאס מורגש משמעותית, וגם הצלילים הגבוהים חדים ומורגשים יותר.
שני ניסיונות נוספים עשינו בימים הקרובים. בראשון רכבנו מהר עם אטמי אוזניים ושמענו מוזיקה, ואז גילינו שאנחנו מקבלים לאוזניים הרבה יותר צלילים, ובאיכות הרבה יותר גבוהה. זה לדעתנו ההבדל המשמעותי ביותר בין הרמקולים הרגילים, גם אם הם בקוטר 40 מ"מ, לבין הרמקולים של JBL בקוטר 45 מ"מ. הווליום נשאר זהה, אולם אל האוזן מגיעים הרבה יותר צלילים והצליל הרבה יותר איכותי וברור – גם במהירויות שהשתיקה יפה להן וגם עם אטמי אוזניים.
הניסיון השני היה לשמוע רדיו, וספציפית תכניות אקטואליה של בוקר. עשינו את זה בפרופיל ווקאל, וגם כאן גילינו צליל עמוק יוצר ומנעד רחב יותר, עם הרבה פחות איבוד צלילים במהירויות גבוהות. אראל סג"ל מעולם לא נשמע טוב יותר.
ערכת הרמקולים של של קארדו ו-JBL בקוטר 45 מ"מ היא שדרוג עצום לאיכות השמע בקסדה. נכון, המעבר לרמקולים של JBL בקוטר 40 מ"מ עשה את שלו, כפי שנוכחנו לגלות במבחן שעשינו לפריקום 4+, אולם מי שרוצה את איכות הסאונד הטובה ביותר שיש כיום במערכות תקשורת לקסדה – הערכה הזו בשבילו. זה נכון בעיקר למי שאוהב לשמוע מוזיקה בזמן הרכיבה, ורוצה אותה באיכות גבוהה ככל האפשר.
הערכה הזו מתאימה בעיקר למערכות התקשורת המודרניות של קארדו ממשפחות Packtalk ו-Freecom, שכן עם אלו ניתן לשדרג גם את תוכנת עיבוד הסאונד, אולם גם מערכות תקשורת אחרות – של קארדו או של חברות אחרות – המגיעות עם פלאג אודיו 3.5 מ"מ, יכולות לקבל את הרמקולים האלה וליהנות מיכולות של רמקולים איכותיים יותר באופן משמעותי, עם מנעד צלילים רחב ועמוק, בכל מהירות.
מחירה של הערכה עומד כעת על 89$, והיא נמכרת בשלב זה באתר קארדו העולמי בלבד. ייתכן שבעתיד הערכה תגיע גם למשווקים בעולם, ובכלל זה למשווק הישראלי. בשער הדולר נכון להיום מדובר על כ-320 ש"ח – סכום סביר ביותר לטעמנו לשדרוג העצום, במיוחד אם מגיעים מרמקולים ישנים יותר בקוטר 32 מ"מ, שכן אז המעבר שווה כל שקל. ולמי שאוהב לשמוע מוזיקה איכותית בקסדה – 320 ש"ח הם לא סכום גבוה עבור השדרוג, שממנו אנו נהנים בכל יום. אהבנו מאוד את הכיוון שאליו הולכת קארדו ואת ההשקעה במקומות הנכונים. שיתוף הפעולה עם JBL והרמקולים הסופר-איכותיים האלה – מוכיחים את זה.
* עדכון, 28.4.19: בשבועות הקרובים ניתן יהיה לרכוש את הערכה בישראל, דרך ברקום היבואן המקומי ורשת המפיצים.
ב-25 במאי יזנקו מאות רוכבים לגרסת 2019 של המרוץ הכי מטורף שקיים: 60 ק"מ של טרור- ה-TT של האי מאן.
אנו בהחלט נעודד ונקנא במי שירכוש כרטיסים ויחווה את האווירה המיוחדת, שבה כל האי – התושבים, הבתים, העסקים והכבישים – משמש כמסלול המרוצים. תבדקו באתר המרוץ, אולי תוכלו לפנות שבוע לכך.
לבינתיים נזיל ריר על הטריילר למהדורת 2019:
המגזין Car and Bike מפרסם תמונת 'ריגול' של גרסת מבחן למה שנראה כמו מחליף לסוזוקי ויסרום הוותיק, שמיועד ככל הנראה לצאת בשנת 2020. התמונה צולמה בעת מבחנים באיטליה.
האדוונצ'ר הגדול של סוזוקי הוצג בשנת 2002 עם מנוע וי-טווין בנפח 1,000 סמ"ק בתחילה, ולאחר עם דגם 650 סמ"ק מוצלח ופופולרי. דגם מחודש ועדכני הוצג בשנת 2014 והוסיף לסל גם גרסת 250 סמ"ק. מהתבוננות בתמונות ניתן להבחין שמדובר על גרסה מוטת כביש עם גלגלי 19″ מקדימה ו-17″ מאחור, וכן כנף קדמית נמוכה וחישוקים יצוקים. ניתן להניח שברוח התקופה הויסטרום יצויד בטכנולוגיה ואלקטרוניקה עדכנית.
השמועות בענף טוענות בתוקף שבסוזוקי מתכוונים להציג גרסה מוכוונת שטח יותר, בסגנון ההונדה אפריקה טווין, ואף להחיות את השם DR BIG האייקוני. השם מתחבר לאופנוע דו-שימושי עם מנוע הסינגל הגדול ביותר שהיה בשנות ה-90 – בנפח 800 סמ"ק. בסוזוקי יצרו אז דגם דו-שימושי (האדוונצ'ר של פעם) ברוח מרוצי הפריז-דקאר, שבהחלט היה עם יכולות מעבר לכביש. הגרסה החדשה – אם אכן תצא – סביר להניח שתונע עם מנוע הוי-טווין 1,000 (בניגוד כאמור למנוע סינגל בנפח 800 סמ"ק במקור) ועם גלגלי שפיצים בקוטר 21″ קדמי ו-"18 אחורי. אם כי ייתכן בהחלט שהדגם שבתמונת הריגול הוא אכן DR BIG, אשר יושב על פלטפורמת הוויסטרום 1000 ומקבל עיצוב חדש ברוח ה-BIG של פעם.
נמשיך לעדכן.
300 סמ"ק הוא נפח המנוע השכיח לקטנועי A2 באירופה (מדרגת הרישוי שעדיין נקראת בישראל A1), ומי שמחפש לקנות קטנוע בנפח הגבוה מ-125 סמ״ק – זו המדרגה הבאה. באירופה. לישראל עדיין מגיעות גרסאות 250 סמ"ק בגלל מדרגות ביטוח חובה ארכאיות שלא עודכנו בהתאם לדרגות הרישוי, ושוק ה-300 סבל ממכירות נמוכות במשך שנים.
אך המצב הזה השתנה. הקונים בארץ מתחילים להפנים שלא מדובר רק בעוד כמה סמ"קים. הקטנועים כיום מתוכננים בנפח זה, ודגמי ה-250 הם גרסאות מוקטנות או דגמים ישנים. בין עשרת הקטנועים הנמכרים ביותר בארץ בשנת 2018 היו ארבעה קטנועים בנפח 350-300 ורק שניים בנפח 250-200. אי אפשר להתעלם מהמגמה ויצאנו לבדוק – מי מבין קטנועי ה-300 הוא הטוב ביותר?
בחרנו בקטנועים הפונים לקהל הרחב ביותר: הקימקו דאונטאון 350i הוותיק והמוכר, הימאהה איקסמקס 300 המוכר והנמכר, ההונדה פורצה 300 בדגם חדש מ-2018, והסאן-יאנג ג'וימקס Z – דגם חדש לגמרי לשושלת הוותיקה והמאוד פופולרית בשוק הישראלי.
הקימקו דאונטאון 350i הוא קטנוע מנהלים הנמכר פה בהצלחה מאז 2015. בשנה שעברה הוא היה הקטנוע הנמכר ביותר מעל ל-125 סמ"ק. מאות קטנועים כאלו נעים על כבישינו, והוא הדגם הוותיק מבין הארבעה. הוא גם בעל נפח המנוע הגדול ביותר (320 סמ"ק בלבד – למרות השם), וההספק הגבוה ביותר – 30 כ"ס, אך גם המשקל והגודל הפיזי הגבוהים ביותר. הוא גדול, מרווח, חזק וכבד. ברשימת האבזור תמצאו ABS, תא מטען ענק, שקע USB, ידיות אחיזה למורכב ולוח שעונים עשיר הכולל מחשב דרך. העיצוב עדיין נאה, אך מתחיל להיות מיושן.
הימאהה איקסמקס 300 נמכר פה כבר כשנתיים – בהצלחה כמעט כמו של הדאונטאון. נתון מרשים בהתחשב בזה שמחירו גבוה בכ-20%. הוא החליף את האיקסמקס 250, אבל הוא קטנוע חדש לחלוטין ולא שדרוג לדגם המוחלף. לאיקסמקס שלדה מודרנית עם צמד משולשי היגוי – כמו באופנוע, ובנוסף לאבזור הקיים בדאונטאון הוא מוסיף לרשימה גם לוח שעונים עשיר עם תצוגת LCD הפוכה, מחשב דרך ושליטה בתצוגה מהכידון, וגם בקרת אחיזה שאפשר לבטל בלחיצת כפתור. המשקף ניתן לכיוון בעזרת ארבעה ברגים, הפנס הקדמי והאחורי הם פנסי LED, ויש לו מפתח קרבה המאפשר התנעה ללא נעיצת המפתח במתג ההצתה – פטנט שאולי נשמע מיותר, אבל כשמתנסים בו מבינים מהר מאוד איזה שדרוג עצום לאיכות החיים. אפשר להגיע לקטנוע עם המפתח בכיס, הכפפות כבר על הידיים – ולהתניע. האיקסמקס מעוצב עם המון השראה מהטימקס 530 הגדול, והוא בהחלט נראה טוב, מודרני וספורטיבי.
ההונדה פורצה 300, קטנוע המנהלים הוותיק של הונדה, קיבל ב-2018 שדרוג משמעותי, ואף כי אינו דגם חדש לחלוטין – הוא קרוב מאוד לכך. הוא הקטנוע הקצר והצר ביותר מבין הארבעה, אך זה לא נראה ולא מרגיש ככה. הוא גם החלש ביותר עם 25 כ"ס בלבד על הנייר. הפורצה הוא הקטנוע המאובזר ביותר בחבורה, והוא מוסיף לרשימת האבזור המכובדת של האיקסמקס גם פנסי LED בארבעת המאותתים, משקף מתכוונן חשמלית בשליטה מהכידון, ויש אפשרות להוסיף לו גם ארגז מטען מקורי בנפח 45 ליטר שנפתח גם הוא עם מפתח הקרבה – אך התענוג הזה יגרום לקטנוע לעבור את רף הארבעים אלף ש"ח. אגב, לפורצה יש גם גרסה מוקטנת בנפח 250 סמ"ק שמיוצרת במיוחד לשווקים הישראלי והטורקי.
היינו יכולים לצרף למבחן גם את הסאן-יאנג קרוזים 300, אבל רצינו לבדוק את הג'וימקס Z החדש שהגיע ארצה ממש לאחרונה. ה-Z הוא קטנוע מנהלים ספורטיבי, הנצר האחרון לשושלת הג'וימקס הוותיקה והמוכרת. הוא הקטנוע הקל והנמוך מבין הארבעה, אבל בעיקר הזול מביניהם – זול ביותר מעשרת אלפי ש"ח מצמד היפנים – האיקסמקס והפורצה. לא היינו מצפים ממנו לאבזור עשיר כמו של היפנים, אך בכל זאת יש לו משקף ניתן לכיוון ידני כמו באיקסמקס, תא מטען ענק ותא כפפות עם שקע 12V. וכמובן, כמו לכולם, מערכת למניעת נעילת הגלגלים בבלימה – ABS. העיצוב החדש זוויתי ומודרני ובהחלט נעים לעין.
כל אופנוען יודע שאין תחליף לנפח, והדאונטאון 350 מוכיח את זה. הוא בעל המהירות הסופית הגבוהה במבחן והראשון לעבור את קו מאתיים המטרים בבדיקות התאוצה שלנו – למרות המשקל והגודל שלו (ראו נתוני ביצועים בטבלה למטה). המנוע נותן תחושה גסה ומחוספסת, אבל בכל מצב יש לו כוח, וביציאה מרמזורים קרה לא פעם שהרגשנו בחסרונה של בקרת האחיזה כשהגלגל האחורי פרפר על האספלט העירוני תחת אותו הכוח.
האיקסמקס הוא סגנו מבחינת נפח והספק, מפגר אחריו רק במעט במהירות הסופית ובתאוצה ל-200 מ', אך בזכות היתרון במשקל מנצח את הקימקו במיאוץ ל-100 מטרים, והמנוע שלו חלק, נעים וגמיש. הפורצה והג'וימקס הם החלשים בחבורה – גם בתאוצות וגם במהירות הסופית, עם יתרון קל להונדה.
לצמד היפנים יש את המתלים הטובים ביותר והם יבלעו את המהמורות בכביש בצורה הטובה ביותר מבין הארבעה. האיקסמקס מעט יותר קשיח וספורטיבי והפורצה יותר רך ומפנק, אבל שניהם עושים עבודה מעולה. הג'וימקס הקשיח והדאונטאון הרך לא מפגרים בהרבה מאחורי היפנים, אבל מהמורות קשות או רצופות יורגשו ויוציא את הכלי משלוותו – בעיקר בג'וימקס.
למרות הגודל, לא מצאנו שום בעיה להשתחל עם אף אחד מהם בתנועה העירונית הצפופה. הדאונטאון רחב מכולם, אך לא בהרבה. ההונדה הצטיין בזכות מושב נמוך ופעולת מנוע חלקה, ולעומתו האיקסמקס מצריך רגל ארוכה כדי להגיע לקרקע ויקשה על רוכבים ורוכבות מתחת ל-170 ס"מ.
גם עם נסיעה בינעירונית ארוכה התמודדו היטב כל הארבעה, אך כשהמהירות עלתה הג'וימקס נשאר מאחור, כי למרות שהמהירות הסופית שלו גבוהה במעט משל הפורצה, הוא פשוט מרגיש פחות בנוח במהירויות כאלו. אף כי אלו אינם קטנועי תיור או גדלנועים, אפשר בהחלט לגמוע איתם מרחקים.
בנסיעה טכנית בכבישים מפותלים – לא סביבת המחייה הטבעית של קטנוע – התבלט לטובה האיקסמקס בזכות הכוח והשלדה הטובה מבין הארבעה. הפורצה פחות ספורטיבי, אבל בזכות היגוי ניטרלי ומשקל קל תופס את המקום השני. הדאונטאון תפקד בצורה מספקת ובהחלט אפשר ליהנות איתו בכביש המפותל, אך הג'וימקס לא עמד ביומרות הספורטיביות ונתן תחושה לא ברורה ואף איבודי אחיזה קלים תחת עומסים.
כל הקטנועים בולמים היטב, אך לא בצורה זהה. הבלם של הג'וימקס מתחמם לאחר סדרת בלימות חזקות. לאיקסמקס בלימה נהדרת אבל תחושה מעט קשה בידית, כאילו מערכת הבלימה שלו היא פנאומטית ולא הידראולית. הדאונטאון בולם היטב אך מערכת ה-ABS משתלבת בצורה מעט אגרסיבית, והפורצה – בזכות המשקל ומערכת ABS כמעט ולא מורגשת – הוא המצטיין בתחום הבלימה.
תנוחת הרכיבה מחלקת את הקטנועים לשתי קבוצות: הפורצה והדאונטאון הם קטנועי מנהלים גדולים ומרווחים, עם המון מקום לרגליים ומושב רחב. אם היו להם עוד 100 סמ"ק הם כבר היו נחשבים לקטנועי תיור גדולים. מאידך, האיקסמקס והג'וימקס הספורטיביים יותר צפופים ועם מושבים יותר קצרים ונוקשים.
מבין הארבעה דווקא הפורצה הקצר מכולם הוא המרווח ביותר ונותן הכי הרבה אפשרויות תמרון לרגליים, וקל גם להגיע עם הרגל אל הקרקע. הדאונטאון מרווח גם הוא, אך עם פחות מקום להניח את הרגליים מתחת לרוכב. המושב שלו רך מדי ומקבע את הרוכב למקומו, ולאחר נסיעה ארוכה הישבן משווע להחליף תנוחה. לג'וימקס מושב קשה וצר, אך קל להגיע עם שתי רגליים לקרקע. יש בו גם מרווח מספק לשליחת הרגליים קדימה. המושב של האיקסמקס קשה מאוד, אבל נוח באופן מפתיע. הוא מרגיש הכי צפוף מבין הארבעה, עם הכי מעט מרווח תמרון לרגליים.
המשקפים של כולם עושים עבודה טובה בפינוי הרוח אל הקסדה. רשמנו יתרון קל לטובת הג'וימקס והאיקסמקס על פני הדאונטאון, בזכות המשקף המתכונן ידנית. כך יכול כל רוכב לפרק ולהתאים את המשקף לגובה שלו והעדפותיו. ניצחון מוחץ על פני כולם לפורצה בזכות המשקף החשמלי המאפשר להוריד ולהעלות אותו בלחיצת כפתור ולקבל רוח מרעננת בנסיעה איטית ומיגון רוח טוב בנסיעה מהירה. תענוג.
לארבעתם יש לוח שעונים במבנה דומה: שני שעונים אנלוגיים גדולים – מד מהירות ומד סיבובי מנוע, וביניהם צג LCD. לוח השעונים של הג'וימקס נראה יפה וקריא בכל מצב, אך חסרים מעט פרטים לעומת השאר. יש בו כל מה שצריך אך לא יותר – שעון, קילומטראז', מד דלק ומד חום-מנוע. לדאונטאון מתווסף מחשב דרך עם נתונים כמו תצרוכת דלק, אך מראהו מיושן. לצמד היפנים יש לוח שעונים ברמה אחרת עם תצוגה הפוכה, שליטה מהכידון בעזרת צמד מתגים ושפע של נתונים כמו טמפרטורת האוויר, זמן רכיבה ועוד. לוח השעונים של הפורצה מעט יותר גדול, אבל בשניהם תמצאו את כל המידע שתצטרכו וגם את כל המידע שאי-פעם תחלמו עליו.
תא המטען של ארבעת הקטנועים ענק ויכיל שתי קסדות מלאות, אך בשני היפנים גם יישאר מקום לתיק קטן. לפורצה ולג'וימקס יש רק תא כפפות אחד מלפנים לעומת השניים של הדאונטאון והאיקסמקס, אך זה של הפורצה עמוק במיוחד ויכיל גם בקבוק משקה של ליטר בלי בעיה.
איכות הגימור הכללית בפורצה היא הטובה ביותר. הצביעה, המתגים, המראות האינטגרליות – הכול נודף איכות. האיקסמקס לא מפגר בהרבה, אבל אפשר לראות את ההבדלים במספר נקודות, כמו המראות למשל. הקימקו מפתיע לטובה ואיכות הגימור שלו מצוינת. גם לג'וימקס איכות גימור טובה, אבל לא באותה הרמה, ואפשר לראות את ההפרש במחיר גם במתגים.
ארבעת הקטנועים טובים, חזקים, בטוחים ומגוונים ויאפשרו לרוכש שלהם מגוון רחב של שימושים: מהתחמקות יומיומית מהפקקים בדרך למשרד ועד טיולון שבת לבד או בזוג. כולם טובים אבל מנצח יכול להיות רק אחד.
הסאן-יאנג ג'וימקס קטנוע פרקטי, ועל אף מחירו הנמוך משמעותית מהאחרים יש לו אבזור מספק, רמת גימור טובה והוא יתאים למגוון של שימושים – כולבויניק אמיתי. מעט לא הוגן להשוות אותו לקטנועים היקרים ממנו משמעותית, אך בסך הכל הוא עמד בכבוד במשימה ולא רחוק מאחורי השאר. אמנם לא ספורטיבי, אבל בהחלט קומפקטי וקל לשליטה. הוא יקרוץ לכול מי שלא רוצה או לא יכול לשלם יותר מ-25 אלף ש"ח על קטנוע חדש.
הקימקו דאונטאון הוא קטנוע מנהלים מרווח וחזק. הוא נותן קרב צמוד ליפנים בהכל פרט לאבזור, והתמורה למחיר שהוא נותן היא גבוהה מאוד. הוא קטנוע מצוין ובחירה צרכנית נבונה, אבל הוא לא המנצח של המבחן שלנו.
את המנצח צריך לבחור מבין שני היפנים. שני קטנועי פרמיום מעולים, בגישה וקהל יעד מעט שונים.
הימאהה איקסמקס הוא הקטנוע הספורטיבי ביותר בחבורה. יש לו מנוע חזק, שלדה מעולה ועיצוב יפהפה. הוא יתאים למי שרוצה קטנוע עם יכולות ספורטיביות טובות מבלי להתפשר על נוחות ואבזור. הוא יכול להיחשב כאח קטן לטימקס 530, גם באופי וגם במראה, מה שבוודאי עזר רבות לקצב המכירות שלו.
ההונדה פורצה הוא קטנוע המנהלים הנוח והמפנק בחבורה. רמת אבזור וגימור ללא תחרות, קל לרכיבה, נוח וחלק. הבעיה הגדולה ביותר שלו היא הפורצה 250 שעומד לידו בסוכנות ומציע חבילה כמעט זהה, עם הבדל מינימלי בכוח ועם הנחה משמעותית בביטוח החובה. אבל הוא לא נמצא כאן במבחן.
שני הקטנועים האלו – הימאהה איקסמקס וההונדה פורצה – הם הטופ של קטנועי ה-300 סמ"ק. האחד יותר ספורטיבי והשני יותר… ובכן… יותר קטנוע. כל אחד מתאים לקונה אחר ושניהם בחירה טובה. אנחנו חושבים שרוב האנשים שקונים קטנוע מחפשים את הנוחות והפינוק יותר מיכולות לגהץ עיקולים בכבישים מפותלים, ומבין ארבעת הנבחנים הפורצה הוא הקטנוע המאובזר, המרווח, והמפנק ביותר, ולכן ההונדה פורצה 300 מנצח את המבחן ההשוואתי שלנו.
מערכת פול גז רוצה להודות לגיא לויט ולאריאל רותם על העזרה בהפקת המבחן.
[table id=142 /]
[table id=141 /]
רשת האביזרים 'אבזריון' תקיים במהלך חוה"מ פסח ימי מבצעים מטורפים על שלל מוצרי ומותגי הבית – לכביש ולשטח.
ימי המבצעים יתקיימו בסניף מודיעין, ברחוב המכונאי 23, החל מיום ראשון 21.4 ועד רביעי 24.4 – בכל שעות הפעילות.
דוגמאות למבצעים:
עופר אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל, ורשת האביזרים אבזריון, יקיימו חגיגת פסח בחול המועד בסניף מודיעין. במסגרת ההפנינג יתקיים אירוע מכירות ענק מ-21 ועד 24.4.19 בין השעות 09:00 – 16:00, ויוצעו הנחות על דגמי אופנועי השטח והכביש ועל ציוד השטח של המותגים המובילים. בנוסף, תתקיים הפעלה ושולחנות משחק ויצירה לילדים, ויתקיימו טיולי רכיבה למועדוני המותגים השונים.
ההפנינג מתאים לכל בני המשפחה שיוכלו ליהנות משולחנות משחק ויצירה לילדים, דוכני מזון, שתייה קרה חופשית ועוד.
רשת אבזריון תציע במסגרת אירוע המכירות הגדול מחירים חסרי תקדים על מגוון פריטים ממיטב המותגים. מחירים לדוגמה:
במסגרת מגוון האירועים יצאו מדי יום טיולים לרוכבי מועדוני המותגים השונים (כל הטיולים יצאו ויחזרו מסניף מודיעין):
עופר-אבניר סניף מודיעין, רח' המכונאי 23, מודיעין.
הקארדו Freecom 4+ היא גרסה חדשה ומשופרת לדגם ה-Freecom 4 הרגיל שהוצג לפני כשנתיים יחד עם כל סדרת הדגמים החדשה של קארדו, כשהשינוי הבולט יותר ויזואלית בדגם ה'פלוס' הוא העיצוב המעודכן שמקבל גלגלת לחיצה, כלומר בעלת תפקיד כפול – גם בוררת (מצבים או עצמת שמע) וגם משמשת ככפתור בחירה – בדומה לגלגלת בדגמים אחרים. אולם כאן היא מונחת על גבי ציר שונה ממה שהכרנו עד היום ממערכות התקשורת של קארדו.
את השינוי השני לא ניתן לראות כל כך בקלות, אך קל לשמוע אותו – הרמקולים המגיעים עם הדגם הזה הם מתוצרת JBL, חברת הרמקולים המוכרת בזכות איכויות השמע הגבוהות של מוצריה, בדומה לדגמים חדשים אחרים של קארדו – כפי שסיפרנו לכם לא מזמן.
בקארדו ממשיכים להשקיע במראה האריזה ובתכולה שלה, לרבות חוויית פתיחה המארז, ובדומה לדגמים האחרונים שאותם בחנו גם פה האריזה מזמינה ומושכת למראית עין ו'משדרת' תחושה של מוצר טכנולוגי מתקדם, הייטקי ויוקרתי.
באריזה מגיעים:
תהליך ההתקנה על הקסדה פשוט למדי ולא מצריך שימוש בכלים או אמצעים מיוחדים מעבר למה שמגיע באריזה עצמה, והחיבור לטלפון גם הוא אינטואיטיבי ומיידי. אחרי שמתקינים את האפליקציה (החדשה) של קארדו על הטלפון, אפשר להתחיל לבצע שינוים והתאמות בהגדרות הדיבורית דרך הסמארטפון בקלות רבה, אם כי גם למי שנתקע בלי סוללה בנייד – כמעט את הכל ניתן לשנות גם דרך הדיבורית עצמה, בסיוע המדריך למשתמש.
דגם הפלוס לא סתם עוצב מחדש, הוא מביא איתו עיצוב פונקציונאלי טוב יותר ביחס לדגם הרגיל – שלושת הכפתורים שמסביב לגלגלת מובלטים על-ידי זיז מורגש שלא ניתן לפספס גם עם כפפה עבה, כשהגלגלת בעצמה מהווה נקודת ייחוס מעולה להתמצאות ואין סיבה לטעות בין הכפתורים. אחרי עיון קצר במדריך (המקוצר כמובן) קל כבר לזכור את הפונקציות הבסיסיות ולתפעל אותן בקלות בצורה 'עיוורת'.
שינוי עוצמת השמע על-ידי הגלגלת עצמה הוא מתבקש, אינטואיטיבי וקל לתפעול, וטוב עשו בקארדו שהוסיפו אותה. יחד עם זאת, המיקום שלה בתחתית הדיבורית איננו אידאלי, שכן לעתים קרובות היא נלחצה לנו כנגד צווארון המעיל או הכתף כשסובבנו את הראש שמאלה או הטינו אותו מעט לאותו הצד.
ניכר שהושקעה מחשבה במבנה הדיבורית, שכן היא דקה יחסית, מקומרת קלות, ובעלת קווים שמרמזים על ניסיון לתת לה יותר אווירודינמיות. בנוסף על כך, המשקל של ה-4+ הוא זעום למדי – כ-35 גרם. לשם השוואה, דגם ה-Packtalk שוקל 59 גרם. הבדל משמעותי. יחד עם זאת, איכות החומרים נותרה גבוהה והמוצר הסופי נותן תחושה איכותית מאוד.
אז האם באמת יש הבדל בין הרמקולים הרגילים שהגיעו עם שאר הדגמים עד היום, לבין אלו שמגיעים עם הלוגו של JBL? נתחיל מהתשובה הקצרה: בהחלט כן!
מדובר על איכות שמע ב-2 רמות מעל מה שהתרגלנו עד היום כשמהירות הרכיבה היא נמוכה (עד 80 קמ"ש) – אז עוד ניתן לחוש בהבדל ולשמוע את הפרדת הצלילים בצורה טובה וליהנות מהמוזיקה כמעט כמו עם אוזניות איכותית ששמים בבית או במשרד. במהירות גבוהה יותר האיכות כבר פחות באה לידי ביטוי, אך עדיין תורמת לחוויית השימוש בכך שהצליל הבוקע נשמע ברור למדי, על אף רעשי הרקע של הרוח והסביבה, ולא נבלע כמו שקרה לנו לא אחת בדגמים אחרים.
לצערנו, גם בדגם הזה אין תמיכה בטכנולוגית ה-DMC, שהיא נוחה ושימושית מאוד כשרוכבים בקבוצה של מעל 4 משתתפים. נקווה שאולי בקארדו יוציאו דגם פלוס-פלוס שכן יתמוך בכך.
לא מצאנו בשום מקום כמה זמן בדיוק אמורה להחזיק הסוללה חוץ מאשר ההתייחסות לשימוש בשיחה (13 שעות דיבור בטלפון), אך אנחנו מוכרחים לציין לטובה את אורך חיי הסוללה, שלפחות כחדשה החזיקה לנו במשך שעות ארוכות של שמיעת מוזיקה מהנייד, פלוס כמה שיחות קצרות, ועד לרגע כתיבת שורות אלו ממש עדיין לא היינו צריכים להטעין אותה. בהחלט יתרון משמעותי.
דגם ה-Freecom 4+ לא הביא עמו הרבה חידושים ביחס לזה שאותו הוא נועד לשדרג, אך על זה נאמר: 'זו לא הכמות שקובעת – אלא האיכות'. ואכן, השינויים הם מעטים, אך מביאים איתם ערך מוסף שכולו מתמקד בשיפור איכויות המוצר, התפעול שלו והשמע שהוא מפיק.
אם בעבר היינו עשויים להמליץ על דגם ה-4 בעיקר למי שרוצה תמיכה בחיבור ליותר מרוכב אחד נוסף, מבלי להוציא יותר כסף על הדגמים היקרים יותר, הרי שכעת ההמלצה הזו כבר איננה נכונה עבור הדגם החדש, משום שאיכות השמע של הרמקולים של JBL בהחלט מהווה סיבה טובה לבחור בדגם הזה כשלעצמו.
אמנם ניתן לרכוש את הרמקולים האלו (ואף גדולים יותר בקוטר 45 מ"מ) בנפרד, אך אז ההפרש הוא כבר לא גדול ולא בטוח שבעבורו לא כדאי כבר להשתדרג עם כל מה שמקבלים עם ה-4+. בנוסף, איכות השמע היא לא רק בגלל הרמקולים עצמם, שכן אלו מהווים כמחצית מהאיכות, אלא גם בזכות התוכנה הנלווית, שלה חלק חשוב בהתאמה לרמקולים ובאיכות הגבוהה.
מחירו של ה-Freecom 4+ בישראל הוא 1,390 ש"ח לערכה של דיבורית יחידה ו-2,490 ש"ח עבור ערכה זוגית של 2 דיבוריות. הפרש של 140 ש"ח לסט יחיד לעומת ה-4 הרגיל, שקל לנו לראות לאן הוא הולך במקרה הזה. סטנדרט חדש באיכות השמע של דיבוריות קסדה.
בקוואסאקי הגישו בקשה לרישום פטנט על מערכות התרעה מבוססות רדאר. מערכות אלו – אשר מחויבות בתחום הרכבים – מכילות חיישנים, בקדמת האופנוע, שמזהים את המרחק והפרשי מהירויות בין האופנוע לבין כלי הרכב מלפנים ומפעילים התרעה או מפעילים את מערכות הבלימה. הטכנולוגיה הנוכחית של מצערת אלקטרונית ו-ABS מנוהל מחשב תאפשר, יחד עם החיישנים, גם את האופציה לבקרת שיוט אדפטיבית, בה המחשב יאיץ או יאט את האופנוע בהתאם לתנועה מקדימה – ללא התערבות הרוכב.
הפטנט שהוגש גם מציין חיישנים אחוריים. לדעתנו מדובר על מערכת התראה גרידא, שאינה מחוברת למערכות המצערת או בלמים, ותפקידה להתריע או לתת חיווי במידה ויש כלי רכב מאחור אשר מתקרב במהירות גבוהה מדי או שיש עצם שנכנס למרחב של האופנוע.
מערכות אלו כשלעצמן אינם ידיעה מרעישה. כבר כתבנו על דוקאטי שיציעו מערכת דומה בדגמי המוטיסטרדה החל משנת 2020, אנו יודעים שק.ט.מ יציגו מערכת משל עצמם בתקופה הקרובה במטרה להתקין על דגמי הכביש לשנה הבאה, רכבנו על מערכת בסיסית שכזו על הקטנועים הגדולים של ב.מ.וו, ויש גם את Ride Vision – חברה ישראלית שמפתחת מערכת שכזו, כולל מצלמת דרך (התמונה בראש הידיעה)
הכוונה של קוואסאקי – ואנחנו בטוחים ששאר היצרניות היפניות יציעו מהר מאוד מערכות משלהן – היא להנגיש את הטכנולוגיה לאופנועים הזולים יותר בשוק ולא רק לדגמי הפירמיום של היצרניות האירופאיות. בדומה למכוניות, אנו בטוחים שתוך מספר שנים ספורות תיכנס רגולציה שתחייב את היצרנים להתקין מערכות בטיחות כאלה באופנועיהן – לפחות באירופה.
הסיפור מתחיל כמו בכל 'על האש' – החבר'ה נפגשים, ואז מתברר שמישהו שכח להביא פיתות. הבחור במקרה הזה התנדב לקפוץ למאפייה הקרובה, והציע לידידה עימה הגיע לאירוע להתלוות אליו. תוך שניות האופנוע מונע והם מתחילים להתגלגל לעבר היציאה של פארק פרס בחולון. אלא שפרט קטן הוא שכח לספר לה: שאין לו כלל רישיון נהיגה תקף. רצה הגורל וכעבור זמן קצר הוא מאבד שליטה, מחליק ומתעופף מהכלי, והיא אחריו – מוטלת ארצה ונפצעת.
הידידות החזקה בין השניים התחלפה מהר מאוד ביריבות. כל רגעי הקסם שצברו במהלך השנתיים בהם הכירו תוך כדי עבודה משותפת בקניון – נעלמו, ובמקומם הגיעה יריבות משפטית. היות ותנאי מקדים לכיסוי ביטוחי הוא רישיון נהיגה בתוקף, היא הגישה תביעה לקרנית – הקרן שמפצה ניזוקים בנסיבות כאלו. הידידה טענה כי לא היה לה קצה של מושג כי אין לו רישיון נהיגה תקף ולפיכך על קרנית לפצות אותה בגין פציעתה.
קרנית, מנגד, התנגדה לטענתה והבהירה בין היתר בכתב ההגנה כי היה ובית המשפט יחייבה לשלם לה פיצויים היא תנקוט במהלך של הגשת תביעה כנגדו בגין כל הסכומים שזו תשלם לה.
ומה טען הרוכב? האשמה לתאונה מוטלת כלל על המורכבת; "התובעת זזה והשתוללה על האופנוע בזמן הנסיעה וגרמה לכך שהאופנוע איבד איזון והחליק", הוא הצהיר. בנוסף הוא מעיד כי מטרת ההרכבה כלל לא היתה לצורך הבאת פיתות אלא לשעשוע וקונדס. האם זה משנה? לכאורה, כך לא מתקיים כלל יסוד בחוק הפיצויים על פיו הכיסוי יינתן אך ורק אם הרכיבה היתה למטרות תחבורה. על פניו, שעשוע וקונדס אינם עונים להגדרה זו. אולם במבחן התוצאה זה לא שינה את החלטת בית המשפט. השופט הבהיר כי "בין אם מטרת הנסיעה הייתה רכישת פיתות ובין אם לצורך 'סיבוב' בלבד – בשניהם כרוך הדבר בשימוש בתכונות התחבורתיות של האופנוע".
אבל כיצד הגיע האופנוע לידיו של הבחור ולמי הוא שייך? הכירו את ב', עוד כוכב, בעליו של הכלי וחברו של הרוכב שהגיע גם הוא לחגיגת הבשרים בפארק. לטענתו, בזמן שהוא רב בטלפון עם חברתו לשעבר, לפתע שמע את רעש המנוע, התחיל ללכת לכיוון בו החנה אותו, אך זה היה מאוחר מדי – נאמר לו שהתאונה כבר התרחשה. וגם במקרה של השניים, החברות האמיצה התחלפה חיש מהר בעוינות והחלפת מכתבים בין עורכי הדין; הרוכב התעקש כי זה התיר לו לרכוב, כאשר מנגד בעליו מתעקש כי השימוש בכלי נעשה ללא רשות. אלא שבית המשפט לא התרשם מהגרסה שבעלי הכלי מסר. השופט כתב בפסק הדין כי עדותו לא אמינה והתגלו בה סתירות: "הוא יאמר כל שיידרש ממנו כדי להיחלץ מהטענות המופנות כלפיו". למזלו, ועל אף הסתייגותו של בית המשפט מגרסתו, סירב השופט לקבל את טענת קרנית וחסם בפניה את האפשרות לתבוע ממנו פיצוי.
אולם בכך לא תמה הסאגה: הרוכב טען בנוסף כי הוא נמצא באי-כשירות דיונית מחמת מצבו הנפשי, וכי קיימת המלצה לאשפז אותו בבית חולים לחולי נפש. האם זהו 'אס' שנשלף במטרה להתחמק מאימת הדין? מה שברור הוא שהשופט דווקא התרשם מבהירות המחשבה של הבחור.
סוף הסיפור שלנו מגיע בצורת החלטה בה קרנית תשלם לתובעת 83,250 שקלים (בתוספת 13% פלוס מע"מ שכר טרחה לעו"ד, וכן אגרת בית משפט) תוך 30 יום, ואילו הרוכב ישיב לקרנית את מלוא הסכום תוך 60 יום.
אז מה אנו למדים מהסיפור שלפנינו? שקבלת החלטה לרכוב ללא רישיון וללא ביטוח חובה עלולה להתברר כטעות גורלית, אולם להוסיף לכך גם הרכבה – זה כבר בגדר איוולת בל תתואר. למזלו של הבחור, הבחורה נפצעה באורח קל עם שברים מועטים ברגלה. מה היה קורה עם חלילה הייתה נפצעת באורח קשה ומאבדת את כושר עבודתה? אל תעשו את הטעות הזו, לבל תמצאו את עצמכם משעבדים את חייכם לטובת תשלום פיצויים. לא מדובר על איום בעלמה – קרו מקרים, ולא אחדים.
הכותב הוא מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, יו"ר ועדת רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.
