שר האוצר משה כחלון חתם השבוע על צו שייכנס לתוקף ב-1.9.18 ושבמסגרתו רשות המסים מבצעת רפורמה בהטבות המס הניתנות למערכות בטיחות לאופנועים וקטנועים. שינוי הטבות המס פוגע באופן מקיף בדו-גלגלי, כשבאופן אבסורדי דווקא הכלים הקטנים והזולים נפגעים יותר, ואילו כלים גדולים ויקרים בעלי מערכות כאלו ואחרות נפגעים פחות.
לפי הצו החדש, בוטלה לחלוטין הטבת המס למערכת ABSלכלים שנפחם גבוה מ-125 סמ"ק והספקם עולה על 11 קילוואט (כ-14.9 כ"ס). בנוסף, הצטמצמה משמעותית הטבת המס לכלים תלת-גלגליים. זו הפעם השנייה, אגב, שהטבת המס לתלת-גלגליים מצטמצמת, כשהפעם הראשונה הייתה בשנה שעברה. פרט לצמצום משמעותי של הטבות המס, ברשות המסים הוסיפו הטבות מס למערכות בטיחות כמו משכך היגוי, מערכת בלימה משולבת, בקרת יציבות ובקרת אחיזה.
המשמעות היא שדווקא על כלים קטנים וזולים – בעיקר מקטגוריית הרישוי A1 – יוטל כעת שיעור מס גבוה יותר, מה שיוביל באופן ישיר לעליית מחיריהם. לעומת זאת, כלים גדולים ויקרים הכוללים למשל בקרת יציבות ומשכך היגוי, ייפגעו פחות מביטול ההטבה של מערכת ABS. גם אלו צפויים להתייקר, אולם באחוז נמוך יותר מאשר כלים קטנים. מצב זה הפוך לחלוטין מהכיוון אליו דוחפים בכנסת ועדת הכספים ומשרד התחבורה – הוזלת הכלים הקטנים והבינוניים ודחיפת הפתרון הדו-גלגלי לתחבורה אורבנית במטרופולינים.
הצעד הזה של רשות המסים, שעליו כאמור חתם שר האוצר משה כחלון, הוא תמוה מאוד בעינינו, מכמה סיבות: ראשית, הצו הגיע בהפתעה גמורה, וככל הנראה ללא התייעצות עם גורמי מקצוע או עם משרד התחבורה. שנית, וזה העניין העיקרי, הצו מגיע דווקא בתקופה שבה הרשויות – כמו משרד התחבורה וועדת הכספים של הכנסת – מעודדים שימוש בתחבורה דו-גלגלית זולה ובסיסית ומקדמים רפורמות שיוזילו את הכלים הקטנים והבינוניים. כך למשל דיווחנו בחודש אפריל על הטבות מס שצפויות להיכנס לתוקף בקרוב, ונראה שעם הצו החדש הן תבוטלנה. עוד דיווחנו על חקיקה הצפויה בוועדת הכספים במידה ורשות המסים ומשרד האוצר לא יסכימו למתווה להוזלת שיעורי המס על כלים קטנים ובינוניים.
המהלך החד-צדדי של רשות המסים, של משרד האוצר ושל שר האוצר – שמייקר באופן גורף את האופנועים והקטנועים – מעורר הדים רבים, ולהערכתנו הוא לא יעבור בשקט. הצו אמור להיכנס לתוקף כאמור ב-1.9, ואנחנו נוטים להאמין שעד אז יהיו התפתחויות ויצוצו חסמים שונים שימנעו כניסה לתוקף של הצו.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 799 סמ"ק, 105 כ"ס, 8.86 קג"מ, הזרקת דלק, 6 הילוכים, הינע סופי שרשרת, מתלה קדמי טלסקופי הפוך WP בקוטר 43 מ"מ, מהלך 140 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, מהלך 150 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 300 מ"מ, אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS להטיה של בוש 9.1, אורך 2,128 מ"מ, בסיס גלגלים 1,474 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ, מיכל דלק 14 ל', משקל מלא 189 ק"ג, צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17, תצרוכת דלק במבחן 19 ק"מ ל'
ק.ט.מ 790 דיוק
מה זה
הק.ט.מ 790 דיוק הוא אופנוע נייקד חדש, והוא היציאה האחרונה והחמה במיוחד של החברה האוסטרית בתחום אופנועי הכביש בכלל ובאופנועי הנייקד בפרט. ה-790 דיוק הוא נצר לשושלת ארוכה ומכובדת של 'דוכסים' ששורשיה אי-שם באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, ויחד עם עם הדיוק 690 הוא מהווה את החוליה המקשרת בין הדגמים בנפחים הקטנים יותר של משפחת הדיוק לבין אלו שנמצאים בקצה השני של קשת הסמ"קים. על ה-790 דיוק רכבנו בהשקה העולמית באיים הקנאריים, וכעת זה זמן טוב לרכוב עליו גם על כבישי ישראל.
החדשות הגדולות שמביא ה-790 הן המנוע שלו, ולא – אנחנו לא מתכוונים ל-109 סמ"ק או ל-32 כ"ס הנוספים שיש לו ביחס ל-690, אלא לתצורה שלו. בפעם הראשונה מייצרת ק.ט.מ מנוע שאיננו אחד מהשניים שראינו ממנה עד היום, כלומר מנוע שהוא לא סינגל ולא וי-טווין. ה-790 מגיע עם מנוע טווין מקבילי, דהיינו 2 בוכנות מקבילות, כשהדמיון היחיד שניתן למצוא בו לגנים המשפחתיים הוא ההיסט של 75 מעלות בין פיני הארכובה והבוכנות – זהה לזה שבמנועי הוי-טווין של החברה. למעשה, יתר המנוע תוכנן ופותח מאפס במשך 3 שנים שבסופן הציגה ק.ט.מ מנוע 799 סמ"ק קומפקטי כל כך, עד שניתן בקלות לחשוב שמדובר ביחידת כוח צנועה בהרבה.
ה-790 מעוצב באופן שמזוהה עם מרבית הדגמים של ק.ט.מ מהשנתיים האחרונות – אותה מסיכת חזית בצורת דלתון שקטום בחלקו התחתון, המופרדת לאורכה לשני פנסי LED בוהקים, וכיאה למשפחת הדיוק גם הוא תוכנן ויוצר עם מוטיב בולט של מינימליזם שניכר כמעט בכל מקום שבו בוחנים את האופנוע מקרוב.
החוליה החסרה במשפחת המנועים של ק.ט.מ
ביצועים
בסעיף הביצועים ה-790 אוסף בקלות את מרבית הנקודות, כשהוא מציג התנהגות דינמית משובחת מהשנייה הראשונה. הגיר קצר ומדויק, עם יחסי העברה שמתאימים מאוד לאופי של האופנוע ועובדים מצוין עם המנוע של הדיוק. העברת ההילוכים ב-790 קלה ונוחה מאין כמותה, כשאת העבודה השארנו רוב הזמן לקוויקשיפטר המקורי שאיתו מגיע האופנוע ועובד חלק לשני הכיוונים. לידית המצמד אפשרנו לנוח רוב הזמן, אולם גם כשעשינו בה שימוש, הוא היה קל, נוח ורך.
ההיגוי – כמו כל האופנוע – קליל וזריז, אך מדויק מאוד וללא תנודות מיותרות במהירויות גבוהות הודות למשכך ההיגוי המקורי מתוצרת WP שמגיע עם האופנוע, וקיומו די מתבקש נוכח המשקל הנמוך של האופנוע כולו ולכן גם של הפרונט. זווית הצידוד של הכידון – מהגדולות שזכורות לנו באופנועים בגודל מלא – מאפשרת סיבוב של האופנוע ברדיוס צפוף במיוחד והשתחלות סופר-קלה ומהירה בתנועה אורבנית צפופה, לא פחות טובה מזו של קטנוע 250 סמ"ק.
התנהגות הכביש של ה-790 היא ללא ספק הפתעה נעימה. כשלקחנו אותו למבחן ידענו מראש שהבולמים אינם מתכווננים כלל למעט עומס הקפיץ מאחור, אך רק דקות ספורות מרגע שעלינו עליו הספקנו לשכוח בכלל מעניין הבולמים, שכן האופנוע הרגיש מאוד מאוזן מהבחינה הזו, כשהסט-אפ של הבולמים שאיתו הם מגיעים 'סטוק' (ונשארים איתו) הרגיש נכון כמעט בכל מצב שבו רכבנו ועבד בסינרגיה עם שאר המכלולים באופנוע. גם צמיגי המקסיס שאיתם מגיע האופנוע, המיוצרים במיוחד עבור ה-790, הפגינו התנהגות וביצועים שעומדים בקו אחד עם האופנוע וסיפקו אחיזה מצוינת בכל המצבים שבהם בחנו אותם.
מסך התצוגה של ה-790, כמו שכבר הורגלנו מדגמי ק.ט.מ האחרונים, הוא צג TFT צבעוני גדול ומודרני ועליו מופיע כל המידע הרלוונטי לרוכב, כשהשליטה על תצוגת המידע ומצבי ניהול הרכיבה מתבצעים בקלות מבית המתגים המוקם בצידו השמאלי של הכידון. המצערות החשמליות ומחשב ניהול הרכיבה מציעים 4 מצבים: גשם, כביש, ספורט ומסלול, כשהאחרון מאפשר בחירה מותאמת אישית של מצב בקרת האחיזה מתוך 9 רמות אפשריות, בנוסף לבחירת מצב 'סופרמוטו' עבור מערכת ה-ABS של בוש מדגם 9.1M שעובדת גם בהטיה. המעבר בין המצבים משפיע בצורה מורגשת על 'חלקות' העבודה של ידית המצערת בתגובה לפתיחה וסגירה שלה, כשבמצב 'גשם' התגובות הן העדינות ביותר, ואילו במצב 'מסלול' הן החדות והמיידיות ביותר.
אחד מאופנועי הכביש היותר מהנים לרכיבה
איך זה מרגיש ?
נתחיל מהסוף – זהו אחד מאופנועי הכביש המהנים ביותר לרכיבה שיצא לנו לרכוב עליהם אי-פעם. למרות תצורת המנוע המשעממת לכאורה של 2 צילינדרים במקביל, התחושה כשעולים עליו היא בכל לא מה שמצפים. מיד כשמתניעים המנוע מווברץ קלות בקצב שמשדר למוח 'יאללה, בוא ניסע כבר' – ופתיחת המצערת, גם אם היא מעט מאופקת בגלל תקנות יורו 4, עדיין מעלה את מפלס האדרנלין וגורמת לרצות לתת לו עוד ועוד גז.
המושב מרגיש מוצק למגע אך נוח למדי ומספק לרוכב יכולת לנוע עליו בקלות קדימה ואחורה. הוא לא גבוה במיוחד, והעובדה שהוא צר בחלקו הקדמי עד למפגש עם מיכל הדלק – שגם הוא צר למדי, תעזור גם כן לרוכבים לא גבוהים להסתדר בקלות עם עניין הגובה, אם כי יש גם קיט הנמכה מקורי למי שרוצה. רגליות הרוכב ממוקמות אחורנית למדי ביחס לנייקדים, מה שתורם להכנסת הרוכב ל'מוד' קרבי יותר כבר בישיבה על האופנוע, ואילו מבנה מיכל הדלק הצר מאפשר לרוכב לחבוק את המיכל בקלות, גם לרוכב גבוה.
הכידון רחב ומאפשר שליטה קלה על האופנוע ועל ההיגוי – שכאמור מהיר, מדויק וגם יציב מאוד, בין אם זה בעיר, בכביש המהיר או במסלול – שגם בו בדקנו אותו. שם, במסלול, לא גילינו על הדיוק שום דבר חדש, אלא שכל התחושות לגביו התחדדו עוד יותר: הקלות שבה ניתן להזיז אותו מצד לצד, ההיגוי המהיר והמדויק והארגונומיה המעולה – כל אלו הופכים אותו לאופנוע שכיף להגיע איתו ליום מסלול ולתת גז.
ה-790 נראה קטן מאוד מהצד וגם ומרגיש קטן כשיושבים עליו, אך המהנדסים באוסטריה גרמו לו להתאים גם לרוכבים גבוהים, כשבין היתר ניתן לכוון בו את מיקום הכידון ואת רגליות הבלם האחורי וההילוכים. במבט מקרוב האופנוע כולו נראה ומרגיש איכותי ומוקפד מאוד, אך מאידך ישנם כמה פרטים קטנים כמו המראות ומנופי הבלם והמצמד שנראה כאילו נשכחו בתהליך השלמת הגימור של האופנוע, וגם אופציה למיגון רוח קטן הייתה יכולה להיות תוספת מבורכת.
וגם אופנוע שעשועים לא רע…
סיכום ועלויות
ה-790 דיוק הוא נייקד שונה למדי ממה שהכרנו עד היום, וצריך לרכוב עליו בשביל להבין את זה. הוא קל וזריז ומלא שמחת חיים, והוא מדביק את הרוכב שעליו בכל אלו. מצד אחד הוא לכאורה לא מאוד שונה מיתר המתחרים הישירים שלו, ובכל זאת הוא לא כל כך דומה להם בשום צורה למעט השייכות לסגמנט הנייקדים הבינוניים פלוס.
שילוב התכונות שלו יוצר אופנוע שהוא גם מהנה מאוד לרכיבה וגם בעל מאפיינים טכנולוגיים מתקדמים. בעינינו הוא גם נראה מצוין.
במחיר של 76,900 ש"ח לעסקת מזומן, ה-790 דיוק מתמקם בחלקה העליון של קשת המחירים בקטגוריה, עם מתמודד אחד או שניים בלבד שיקרים ממנו. מאידך, הוא מציע אופנוע קל משקל ומתקדם טכנולוגית, עם אלקטרוניקה ברמה גבוהה יותר משל המתחרים, ועם מקדם הנאה גבוה עיצוב שלא דומים לאף אחד אחר.
אליפות 'פירלי קאפ' יוצאת לדרך. בחודש מאי דיווחנו כאן על אליפות אספלט ישראלית חדשה, וכעת אנו מעדכנים כי יש התקדמות משמעותית, וכי מבחני הכניסה לאליפות יתקיימו ביום שישי הבא, 27.7.18, במסלול פצאל שבבקעת הירדן.
אליפות פירלי קאפ היא אליפות אספלט חדשה בישראל אשר מופקת על-ידי עמותת 'אייפקס' בשיתוף פעולה הדוק ובמימון כבד של יבואני צמיגי פירלי לישראל – תמיג, עם שיתוף פעולה מצד פירלי העולמית. האליפות תכלול 5 קטגוריות – סופרבייק 1,000 סמ"ק, סופרספורט 600 סמ"ק, סופרספורט 300 סמ"ק, קטגוריה פתוחה עד 500 סמ"ק וקטגוריה פתוחה עד 1,000 סמ"ק.
מסלול פצאל (צילום: לנה טאובס)
מבחני הכניסה לאליפות יתקיימו במסלול פצאל ביום שישי 27.7.18, והם יכללו אימונים מקדימים ולאחר מכן 2 מקצים של מדידת זמנים לכל קטגוריה. 15 הרוכבים המהירים ביותר בכל אחת מ-3 הקטגוריות המקצועיות ייכנסו לאליפות, כשזמן הגג לכניסה לקטגוריות המקצועיות עומד על 117% מהזמן הטוב ביותר שיושג באותו היום. מדידת הזמנים תתבצע על-ידי תנועה מדידת זמנים. ליום מדידת הזמנים והכניסה לאליפות ניתן להגיע עם הצמיגים שמותקנים על האופנוע, ולא יידרשו צמיגי פירלי.
הסבב הראשון של האליפות, שתכלול ככל הנראה ארבעה סבבים בעונה הראשונה, יתקיים כבר בחודש ספטמבר הקרוב. המסלולים שבהם תתקיים האליפות הם פצאל שבבקעת הירדן ומוטורסיטי שבשדה-תימן. לפני כל מרוץ תהיה כמובן מדידת זמנים לדירוג, ובמרוצים עצמם הרוכבים ירכבו עם צמיגי פירלי, אשר יסופקו במחירים נמוכים במיוחד למתחרים באליפות.
בסיום עונת 2018 יוכרז אלוף האלופים – הרוכב שזכה במקסימום נקודות אליפות. אלוף האלופים יטוס על חשבון פירלי לסבב של הסופרבייק העולמי, יקבל אופנוע תחרותי וישתתף כוויילד-קארד במקצי החימום והדירוג. במידה וזמן הדירוג שלו יהיה בטווח המאושר – הוא גם יתחרה בסבב של הסופרספורט העולמי.
רוכבים המעוניינים להשתתף באליפות פירלי קאפ או לקבל פרטים נוספים, מוזמנים להיכנס לאתר עמותת אייפקס או ליצור קשר עם ליאור בר-עמי בטל' 054-668-6485.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 286 סמ"ק, 31 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 2.8 קג"מ ב-7,500 סל"ד, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת צינורות פלדה, מזלג טלסקופי הפוך 41 מ"מ, מהלך 130 מ"מ, זרוע פלדה עם בולם יחיד ומערכת לינקים, כיוון עומס קפיץ, מהלך 107 מ"מ, דיסק קדמי 296 מ"מ עם קליפר רדיאלי, דיסק אחורי 220 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,012 מ"מ, בסיס גלגלים 1,352 מ"מ, גובה מושב 799 מ"מ, משקל מלא 143 ק"ג, מיכל דלק 10 ל', צמיגים 110/70R17, 150/60R17, תצרוכת דלק 19 ק"מ/ל'
הונדה CB300R (צילום: אביעד אברהמי)
מה זה?
ה-CB300R הוא האח האמצעי במשפחת ה'ניאו ספורט קפה' של הונדה, הכוללת את ה-CB1000R הגדול מחד, ואת ה-CB125R מאידך. הסדרה הזו הוצגה בתערוכת מילאנו האחרונה, והיא מסמלת את הרוח הרעננה שנושבת בהונדה בגזרת הנייקדים – כלים מוקפדים ומעוצבים, עם רוח רטרו של פעם, אבל מודרניים לחלוטין ואפילו עם נגיעות עתידניות.
בבסיס ה-CB300R שוכן מנוע הסינגל הוותיק של ה-CBR300R. נפחו המדויק עומד על 286 סמ"ק, והוא מספק 31 כ"ס – הספק נמוך ביחס לקטגוריית הנייקדים ל-A1 שעומדת על 45-40 כ"ס. השלדה ומכלוליה יושבת על פלטפורמה משותפת עם ה-CB125R, כשרק המנוע שונה בין צמד הדגמים.
מבחינת אבזור, ה-CB300R מציע חבילה סבירה ביחס לקטגוריה. יש כמובן מערכת הזרקת דלק והוא עומד בתקנות יורו 4, יש מערכת ABS, אולם ה-CB מציע לראשונה באופנועים בקטגוריה הזו מערכת IMU למדידת אינרציה. אמנם ברמה הבסיסית שלה, אולם המערכת מתקשרת עם מערכת ה-ABS, מנטרת את הכוחות שפועלים על האופנוע ב-5 צירים, ויודעת למשל לווסת את פעולת ה-ABS ולמנוע עלייה של הגלגל האחורי לאוויר בזמן בלימה חזקה. התקדמות. פרט לכך יש פנסי LED היקפיים, כולל בפנס הקדמי היפהפה והמודרני. מאידך, לוח השעונים אמנם כולל מחשב דרך המציג נתוני תצרוכת דלק ותצוגת הילוך מעבר לסטנדרט המקובל, אבל הוא מסוג LCD, ובהחלט היינו רוצים לראות גם פה צג TFT צבעוני.
קטן, קל ואינטואיטיבי
ביצועים
ה-CB300R הוא אחד הכלים המהנים לרכיבה בסגמנט הזה. מנוע הסינגל גמיש למדי ולא צריך למשוך את ההילוכים כדי לקבל תאוצה סבירה. כשכן מושכים אותו, מרואים בלוח השעונים גם 160 קמ"ש, שהם 150 קמ"ש לפי ה-GPS. הגיר מחולק נכון, ותפעול הקלאץ' רך ונעים.
אבל העניין המרכזי ב-CB300R הוא ההתנהגות. הוא קטן וקל, ועם תנוחת הרכיבה הזקופה והכידון הרחב מתקבלת מכונת שעשועים שקל מאוד לתמרן איתה ולקפל אותה – למשל בפניות צפופות או בין מכוניות שעומדות בפקק. גם זווית צידוד הכידון הסופר-רחבה עוזרת מאוד לסובב את האופנוע ברדיוסים של חצי שקל.
המתלה הקדמי – צמד טלסקופים הפוכים – אמנם אינו מתכוונן, אולם הוא טוב מאוד, בטח ביחס מקובל בסגמנט. הקשיחות שלו לפיתול גבוהה והוא יודע לעמוד בעומסים, רכות הקפיצים בדיוק במידה הנכונה לפשרה שבין ספיגה ונוחות לבין יכולות ספורטיביות, וההידראוליקה טובה למדי. הבולם האחורי אינו עומד בסטנדרט של הבולמים הקדמיים ובמהלך המבחן נטה להתנדנד. לאחר שכיוונו את עומס הקפיץ מאחור המצב השתפר משמעותית, אולם ההידראוליקה לא ברמה של הפרונט. בסך הכל מדובר על חבילת מתלים טובה, שמאפשרת לסחוט ביצועים טובים מהנייקד הקטן – גם כשהכביש מתפתל וגם באימונים רכיבה במגרשי חניה. הבלמים סבירים פלוס, ומספקים עוצמה טובה בסך הכל.
למרות שה-CB300R מציע מכלולים פשוטים למדי, התוצאה הסופים היא אופנוע בעל ביצועים טובים מאוד ביחס לנייקדים הקטנים.
פלטפורמה משותפת עם ה-CB125R
איך זה מרגיש?
בראש ובראשונה, ה-CB300R הוא אופנוע סופר-קל לרכיבה. ממש אינטואיטיבי. הוא כאמור קטן וקל, והוא בנוי כיחידה מגומרת ומהוקצעת. קל מאוד לשלוט בו, לקפל אותו לפניות ולתפעל את המערכות השונות. הונדה קלאסי.
לרכיבה עירונית, למשל, ה-CB300R הוא אחד האופנועים היעילים שיש. המנוע גמיש ויעיל, תנוחת הרכיבה הזקופה נוחה, וזווית צידוד הכידון מאפשרת להשתחל בקלות בין מכוניות.
גם ברכיבה בינעירונית הוא טוב, אם כי לא חזק מספיק לנסיעות ארוכות. כשמדובר על רכיבה בינעירונית בין הפרברים למטרופולין למשל, ה-CB בהחלט יעיל וטוב. למרחקים ארוכים יותר, כמו טיולי סוף שבוע ארוכים, היינו בוחרים בכלי גדול יותר – למשל CB500F שיושב גם הוא בקטגוריית הנייקדים לרישיון A1.
מהירות השיוט הנוחה עומדת על סביב 140-130 קמ"ש, והיעדר מיגון הרוח לא ממש מפריע במהירויות הללו.
את היתרון הגדול של ה-CB300 מצאנו, כאמור, דווקא בקלות הרכיבה עליו ובאפשרות לקפל אותו בסביבה צפופה. יחד עם מערכת המתלים הטובה, ובמיוחד הקדמי, גילינו שזה אחד האופנועים הכיפיים שיש לאימוני רכיבה במגרשים, כך שלדעתנו הוא בית ספר מצוין לרכיבה למי שבדיוק הוציאו רישיון נהיגה A1. אג'יליות וזמישות – זה שם המשחק ב-CB300R.
עיצוב רטרו-מודרני יפהפה
סיכום ועלויות
ה-CB300R נכנס לקטגוריה צפופה של נייקדים קטנים לבעלי רישיון נהיגה A1, ולא פחות מזה – קטגוריה חשובה של אופנוע ראשון.
הוא מביא איתו איכויות כמו תפעול קל ואינטואיטיבי, מנוע גמיש ויעיל ומערכת מתלים שיודעת לספוג כוחות ולשמור על יציבות, מה שאומר שהוא בית ספר מצוין לרכיבה במיוחד לרוכבים מתחילים, אם כי גם רוכבים מיומנים יותר ייהנו מאוד מהרכיבה עליו.
יחד עם זאת, הוא לא מושלם. בסגמנט הזה נדרש למשל מנוע חזק יותר, אם כי על המשבצת הזו תמצאו בהונדה את ה-CB500F, אם כי ה-300 החדש סוגר פער שיש בין ה-125 לבין ה-500 ומרחיב את ליין האופציות של הונדה. כשעלויות הפיתוח זולות – בשל הפלטפורמה המשותפת עם ה-125 והמנוע שנלקח מה-CBR300R – ה-CB300R הוא לא רק אופנוע חשוב, הוא גם אופנוע נדרש.
במחיר של 35,000 ש"ח, גם המחיר נמצא בדיוק בלב קטגוריית הנייקדים הקטנים, ועם האיכויות והגימור של הונדה, יחד עם אבזור כמו פנסי LED ו-ABS מתקדם, ל-CB300R יש מה להציע בסגמנט – למרות המחסור בהספק.
אנחנו אוהבים נייקדים קטנים וקלים לשליטה, ולכן ה-CB300R הוא אופנוע נהדר בעינינו.
9/9 למארק מרקז שמנצח בפעם התשיעית ברציפות בסקסנרינג אחרי שהוא משלים פול פוזישן תשיעי רצוף מאז 2010.
46/46 – מרקז יוצא לחופשה כשהוא מחזיק ביתרון 46 נקודות על רוכב מספר 46, הלא הוא ולנטינו רוסי, שממוקם שני בטבלת האליפות.
18 שנים אחרי שזינק לראשונה למרוץ GP ביפן מודיע דני פדרוסה על פרישה בתום העונה. פדרוסה פורש כשבאמתחתו 3 תארי אליפות. תואר ב-125 סמ"ק ב-2003 ושני תארים רצופים ב-250 סמ"ק ב-2004 ו-2005, וכמעט אליפות ב-MotoGP ב-2012.
יוצאים לדרך
בצמיגים
רוכבים רבים התקשו במציאת הצמיג האופטימלי למרוץ בסקסנרינג. הגדיל לעשות ולנטינו רוסי, שגם על הגריד התייעץ עם הד"ר לצמיגים של מישלין, כשבסופו של דבר רוסי בחר לרכוב עם צמיגים בתרכובת בינונית מלפנים ומאחור. הדאגה לאורך חיי האחיזה של צמיגי הסליקס של מישלין בכל דרגות הקושי הייתה רבה, ורוכבים רבים החליפו לצמיג טרי על הגריד ממש לפני הזינוק. לורנזו בחר בצמיג רך מלפנים וצמיג בדרגת קושי בינונית מאחור. מרקז בחר בצמיג קדמי קשה שהולם את סגנון הרכיבה הייחודי והאגרסיבי שלו, בעוד לצמיג האחורי הוא בחר צמיג רך.
לורנזו – המפסיד הגדול
במנצחים
מארק מרקז לוקח את ההונדה RCV213V וחוצה ראשון את קו הסיום, ובכך ממשיך את המומנטום מאסן. מרקז נדחף על ידי פטרוצ'י למקום השלישי בזינוק, נתן לצמיג הקשה מלפנים להגיע לטמפרטורת עבודה, ואז תקף את פטרוצ'י למקום השני ואת לורנזו שבמקום הראשון. בין עקיפה אחת לשנייה מרקז רוכב בצורה רגועה ונשלטת, בלי דרמה. השליטה האבסולוטית שלו נגלית שוב, כשעשר הקפות לסיום רוסי והימאהה YZR-M1 סוגרים את הפער ל-0.6 שניות ומרקז מגיב באבחה, מנצל את האחיזה של הצמיג האחורי הרך שעליה שמר בקפידה למשך 20 הקפות מהירות, וצולל אל תחום ה-1:21 דקות להקפה. אחרי שני-שליש מרוץ רוסי חסר את הנשימה ואת האחיזה לאתגר את מרקז.
רוסי – מקום שני בסקסנרינג
ולנטינו רוסי ומאבריק ויניאלס לוקחים את צמד הימאהה YZR-M1 של קבוצת המפעל מוביסטאר-ימאהה למקום השני והשלישי בהתאמה. רוסי וגם ויניאלס מצליחים להוציא מהימאהה יותר ביום המרוץ, ועוד במסלול ובטמפרטורת אספלט שהייתה אמורה להקשות על ימאהה להשיג תוצאה טובה. פודיום כפול לימאהה הוא דחיפה מורלית חשובה, אבל הקשיים של ה-YZR-M1 הרשמי בעינם עומדים.
דנילו פטרוצ'י מוציא מהדוקאטי GP18 של קבוצת אלמה-פרמאק יותר ממה שמוצאים ממנו דובי את לורנזו בקבוצת המפעל. פטרוצ'י מזנק מהמקום השני ומסיים במקום הרביעי, והוא הרוכב הפרטי המוביל בסקסנרינג, אבל הניצחון שלו הוא המר משל כולם. זה נגמר כשויניאלס שודד מפטרוצ'י את המקום השלישי והאחרון על הפודיום הקפה ומחצה לתום המרוץ. זה התחיל במקצה הדירוג הקובע Q2, כשפטרוצ'י רוכב אגודל בצד העקב של לורנזו ומנצל את לורנזו כסמן ואת האופנוע של לורנזו כמגן רוח על מנת לקבוע הקפה מהירה ב-32 אלפיות השנייה. למרקז נותרו שתי הקפות בדירוג, כשבהקפה הראשונה הוא מתקדם למקום השני. בפנייה הראשונה של ההקפה האחרונה מרקז מאבד מעט את הקדמי, מאבד זמן יקר שאותו הוא מחזיר במקטעים השני והשלישי ומצליח לשדוד את עמדת הפול מפטרוצ'י, כשהוא מהיר מפטרוצ'י ב-25 אלפיות בלבד. על הדרך, מרקז קובע שיא מסלול חדש כשהוא עוצר את השעון על 1:21.270 דקות להקפה.
מרקז – 9/9
במפסידים
לורנזו מראה יכולת ומהירות רבה בהקפה בודדת או לאורך מספר הקפות, ובכך חוזר לסורו טרם הניצחונות במוג'לו וקטלוניה. לורנזו מוביל את המרוץ לאורך 12 הקפות, ואז מאבד אחיזה בצמיג הקדמי הרך שלו. מרקז אמנם לא נזקק לכך על מנת לעקוף את לורנזו, אבל רוסי, ויניאלס, פטרוצ'י ובאוטיסטה ניצלו עד תום את הסליק-מרגרינה של לורנזו ועקפו, ולורנזו מסיים במקום השישי.
דובי הראה קצב מרוץ טוב באימונים בשבת, אבל לא הצליח לייצר הקפה מהירה מספיק ונאלץ לכתת את צמיגיו במקצה הדירוג המקדים. למרוץ דובי מזנק מהמקום החמישי כשהוא הממרח שבין ויניאלס ברביעי לרוסי בשישי. רוסי וויניאלס סיימו על הפודיום, בעוד דובי לוקח את הדוקאטי GP18 של קבוצת המפעל וחוצה את דגל השחמט במקום השביעי בלבד.
זרקו שוב מתקשה, מפספס את מקצה הדירוג Q2 ומסיים את המרוץ במקום התשיעי אחרי שזינק מהמקום ה-13. זרקו עדיין נראה כמי שמחפש משהו שאבד לו כשהוא מתרסק בלואו-סייד בלה מאן.
ויניאלס – על הפודיום
קאל קראטשלאו שוב מרסק את ההונדה RCV213V ברמת המפעל של קבוצת LCR כשהוא רוכב בחוד.
ראויים לציון אלבארו באוטיסטה, רוכב דוקאטי בקבוצת אנחל נייטו, שרוכב את המרוץ הטוב שלו העונה ומסיים במקום החמישי. לבאוטיסטה זה כנראה מעט מדי ומאוחר מדי ועתידו הוא בסופרבייק ולא ב-MotoGP. גם ברדלי סמית', רוכב ה-RC16 של ק.ט.מ, רוכב היטב כשהוא מצליח להתקדם 6 מקומות בזינוק למקום העשירי וגם מצליח לשמור עליו לכל אורכו של המרוץ.
אחרי פגרת קיץ קצרה של שלושה שבועות, ניפגש בברנו שבצ'כיה ב-5.8 ושבוע לאחר מכן במסלול דוקאטי בשפיילברג שבאוסטריה.
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל, משיקה בימים אלו את דגמי 2019 של ק.ט.מ – מוטוקרוס ואנדורו.
בעוד בדגמי האנדורו השינויים קטנים למדי וכוללים בעיקר בולם אחורי חדש, סט-אפ חדש לבולמים, מצבר חזק יותר ועדכוני גרפיקה, השינוי המרכזי השנה נמצא בדגמי המוטוקרוס, כשלמעשה מדובר בדור חדש של אופנועים. השינויים הללו בדגמי המוטוקרוס, אגב, צפויים להגיע לדגמי האנדורו בשנת הדגם הבאה – 2020.
ק.ט.מ EXC 2019
דגמי המוטוקרוס של 2019 מהווים קפיצת מדרגה נוספת שפיתוח אופנועי השטח שלה – כאמור דור חדש של אופנועים. בראש ובראשונה יש שלדת פלדת כרומולי חדשה, שלטענת ק.ט.מ קשיחה יותר לפיתול מקודמתה ועל-ידי כך מגדילה את יציבות האופנוע. בנוסף, הזרוע האחורית החדשה ארוכה יותר ב-5 מ"מ, וכך גם בסיס הגלגלים גדל. הבולם האחורי מציע בוכנה חדשה – כמו בדגמי האנדורו, והבולמים בשני הצדדים עברו כיול למושב החדש.
פרט לאלו מערכות רבות טופלו ושופרו. כך למשל הרדיאטורים גדלו בנפחם, והם נמוכים יותר ב-12 מ"מ מבעבר. תיבת האוויר חדשה לגמרי, יש מצבר ליתיון-יון חזק יותר, צמת החשמל קומפקטית מבעבר, ומערכת הפליטה החדשה גם היא קלה יותר. הרעיון בק.ט.מ, מעבר להורדת המשקל, היה שיפור הידידותיות לרוכב – תהליך שאותו אנחנו רואים ביתר שאת בשנים האחרונות, אצל רוב היצרניות.
שינויים נוספים בוצעו גם בארגונומיה ובחיבור הרוכב לאופנועים. כך למשל כל עבודת הגוף חודשה, וכעת לטענת ק.ט.מ קל יותר לזוז על האופנוע. גם המושב חדש לחלוטין, שטוח, ומגיע עד לפקק מיכל הדלק. זה האחרון חדש גם הוא ומכיל 7 ליטרים של דלק.
ק.ט.מ SX 2019 – דור חדש
דגמי ה-4 פעימות – 250SX-F, 350 SX-F ו-450SX-F – עברו שינויים במנועים כמו ראשי מנוע חדשים ב-350 וב-450, תזמון שסתומים חדש ב-250, וכל הדגמים קיבלו קלאץ' חדש וקל יותר לתפעול ותיבת הילוכים חדשה לחלוטין מבית PANKL.
בדגמי ה-2 פעימות, ה-125SX וה-150SX מקבלים צילינדר חדש, מערכת פליטה חדשה וסט-אפ חדש לקרבורטור, פרט לכל השינויים הרוחביים של כל משפחת המוטוקרוס ותיבת ההילוכים החדשה.
ה-250SX מקבל שיפורים בפורט הפליטה, כמו גם מערכת פליטה חדשה, שיפור במשאבת המים, וכן שינויים בתושבות המנוע שמורידים את מיקומו ומפחיתים רעידות.
ה-85SX הקטן מקבל השנה שינויים רבים כמו מנוע חדש וקל יותר ב-1.5 ק"ג עם גל ארכובה וקלאץ' חדשים, שלדה חדשה – חזקה וקלה יותר, ואת עבודת הגוף והארגונומיה של אחיו הגדולים.
דגמי המוטוקרוס והאנדורו של ק.ט.מ לשנת הדגם 2019 זמינים כולם כבר עכשיו אצל יבואנית ק.ט.מ ואצל רשת הסוכנים המונה כ-20 סניפים ברחבי הארץ.
בשישי האחרון יצאו עשרות רוכבים למסע אל עבר ישובי עוטף עזה והסביבה, למפגן תמיכה בתושבי האזור וחיזוק העסקים המקומיים בתקופה שבה שוב פוקדים את ישובי חבל עזה אירועים ביטחוניים רבים.
היוזמה לרכיבה נולדה רק כמה ימים קודם לכן בשיחה בין שני חברים – ישראל מועלם ולאון חפץ, שניהם רוכבים, ומהר מאוד מה שהחל כרעיון בראשם עבר לקבוצות וואטסאפ ואירוע בפייסבוק, שכאמור משכו אליהם רוכבים רבים. מועלם חבר ומתנדב בארגון 'השומר החדש' שבימים אלו מוקמת בו יחידת מתנדבים רוכבי אופנועי שטח. בתקופה זו, בין היתר, מסייע הארגון לכוחות הביטחון באיתור של אמצעי חבלה מן האוויר המסכנים את השדות החקלאיים בדרום.
יותר מ-150 רוכבים הגיעו להביע תמיכה
הקבוצות השונות שיצאו ממקומות רבים בארץ חברו יחדיו בנקודת המפגש בצומת עד הלום, ומשם יצאה קבוצה של כ-150 אופנועים אל עבר הישובים הסמוכים לרצועה, כשאליהם חברה קבוצה של כ-20 רוכבי שטח שיצאו מקיבוץ בארי, בהובלתו של דני אהרונוביץ' – תושב האזור בעצמו.
המסע, שהחל בשעה 10:00 בבוקר דרך הכביש, ומעט מוקדם יותר דרך השטח, לווה על-ידי ניידת של איחוד הצלה, עבר בסמוך לישובים רבים בתחומי חבל הבשור, שער הנגב וסביבתם, והסתיים בצהריים בבסיס הצבאי 'מחנה רעים', שם המתינו לרוכבים דוכני מזון ומכירה שונים של בעלי עסקים מקומיים מחוץ לבסיס, וכל זה כמובן בתיאום מלא עם שלטונות צה"ל.
גם מערכת פול גז לקחה חלק ברכיבה כאות הזדהות ותמיכה, ומקווה שבקרוב מאוד יחזור השקט והביטחון לתושבי הדרום.
ראלי קרוס קאנטרי הוא מרוץ ארוך טווח, הפרוש על אלפי קילומטרים וימים רבים. המרוץ מתקיים במתארי שטח שונים ומגוונים במטרה להוכיח את יכולת וסיבולת הרוכבים, את יכולת הניווט שלהם, וכן את העליונות הטכנולוגית ואמינות ועמידות האופנועים על יצרניהם.
האליפות, ששמה הרשמי FIM bajas & cross-country Rallies , נוסדה בשנת 1999 על-ידי הפדרציה העולמית לאופנועים (FIM) במטרה לאגד, לארגן ולסדר את שלל מרוצי המדבר, המופקים דרך גופים שונים וללא בקרה, אחידות ותיאום תאריכים.
בתחילה הענף התהדר בתואר גביע, אך בעקבות הפופולריות של הענף הפדרציה הגדירה אותו כאליפות העולם. רשימת האלופים בשנים האחרונות מכילה שמות כמו סיריל דפרה הצרפתי (ק.ט.מ 450 ראלי), מארק קומה הספרדי (ק.ט.מ), מתיאס וולקנר הגרמני (ק.ט.מ), ואלוף השנתיים האחרונות פאבלו קוואנטנילה הצ'ילאני שרוכב על הוסקוורנה FR450. הוא אגב, גם ניצח את הסבב הראשון שנערך באבו דאבי.
פאבלו קאנטנילה וההוסקוורנה FR450
הסדרה מונה חמישה סבבים שנמשכים בממוצע חמישה ימים. בסבב השני בקטאר נעדרו כל רוכבי המפעל בשל מחלוקות פוליטיות של היצרנים הגדולים. הם יחזרו באוגוסט לסבב הבא, בן 7 ימים, בצ'ילה. עד סוף השנה הם שוב יבלו שישה ימים באוגוסט – הפעם בארגנטינה, ויקנחו את העונה בשישה ימים במרוקו בחודש אוקטובר.
השנה נכנס לסבב הפתיחה צוות ישראלי כדת וכדין, אמנם לא על אופנועים, אך קרוב – רייזרים. הם אמנם לא הורשו לשאת דגלים ישראלים, אך דני פרל על ההגה של ה-RZR ואיתי מולדובסקי הנווט נכנסו עם הדרכונים הישראלים, עם מדבקות הספונסרים הישראלים על הרייזר, וסיימו בהצלחה את 1,300 הקילומטרים הרותחים והקשים.
הצוות הישראלי באבו דאבי
ראלי-רייד
נתעכב על ענף הראלי-רייד, שמתאר מרוצי ניווט במדבר. המרוצים נמשכים 15-3 ימים, כשבכל יום ניתן להגיע למרחק של מאות קילומטרים תחרותיים ומרחק דומה של קטעי קישור. המרוץ המפורסם ביותר הוא ללא ספק ראלי דקאר, שבעשור האחרון מנווט את מתחריו בדרום אמריקה. בין הרוכבים הישראלים שהשתתפו בעבר במרוץ נמצא את אביב קדשאי (שסיים בהמשך גם עם רכב וגם עם משאית), חזי עלון וגלעד בנאי. מרוץ נוסף ראוי לציון הוא ראלי 'אקו אפריקה' שמתקיים במשך 11 ימים ו-6,500 ק"מ במדבר סהרה שבצפון אפריקה – על תוואי המרוץ המקורי של ראלי הדקאר, לפני שעבר לדרום אמריקה. בשנה שעברה ניצח בו גב סלע הישראלי על-גבי ק.ט.מ 450 ראלי.
האופנועים מבוססים על אופנועי אנדורו ומוטוקרוס, אולם מותאמים לעבודה ראלי קשוחה עם מערכות שמן וקירור מוגדלות, מסיכת חזית גדולה, מכשירי ניווט רבים, גיר ארוך ומתלים מותאמים לעבודת ראלי אינטנסיבית. נפחי האופנועים המותרים החל משנת 2011 הם 450 סמ"ק ומטה, זאת לשם הפחתת עלויות והורדת מהירויות רכיבה. לפני הגבלת הנפח, אופנועי הראלי היו מגיעים בקטעים מסוימים גם ל-200 קמ"ש. בשטח, כן? יש קטגוריית מרתון לאופנועים הקרובים לפיתוח סדרתי, לרוב לרוכבים הפרטיים, וקטגוריית סופר-פרודקשן לאופנועי מפעל, שבאופן טבעי מכילים את כל רכיבי הקצה האפשריים.
טראביס פסטרנה, רוכב הפריסטייל המפורסם בעולם ומקים חבורת הנייטרו סירקס (Nitro Circus), ביצע אתמול בלאס וגאס שבארה"ב – מול 25,000 צופים – 3 קפיצות ראווה המשחזרות את הקפיצות האגדתיות משנות ה-70 של המאה הקודמת של האב הרוחני של הפריסטייל מוטוקרוס – איוול קניבל.
שואו אמריקאי במיטבו
בקפיצה הראשונה שבר פסטרנה את שיאו של קניבל, כשקפץ מעל 52 מכוניות מרוסקות (השיא של קניבל מ-1973 עונד על 50 מכוניות). מרחק הקפיצה – 43.5 מטרים.
בקפיצה השנייה שחזר פסטרנה את שיאו של קניוול מ-1975, כשקפץ מעל 16 אוטובוסים. השיא של קניוול, אגב, עומד על 14 אוטובוסים. מרחק הקפיצה – 58.5 מטרים.
הקפיצה השלישית, מעל המזרקה המפורסמת של סיזרס פאלאס, שחזרה את הקפיצה של קניוול שבה כמעט ואיבד את חייו כשהתרסק בנחיתה. 60 מטרים – זה המרחק שהיה לפסטרנה להאיץ לעבר הקפיצה ולהגיע למהירות של כ-110 קמ"ש – מהירות שמאפשרת רק מטרים ספורים של מרווח ביטחון. גם את הקפיצה הזו פסטרנה ביצע בהצלחה.
אירוע הראווה היה מחווה של חברת אינדיאן לאיוול קניבל, ובמהלכו רכב פסטרנה על אינדיאן סקאוט FTR750 – גרסה מודרנית של הפלאט-טראק מהעבר, ששונה לחלוטין מאופנועי הפריסטייל-מוטוקרוס שעליהם רוכב פסטרנה במסגרת הופעותיו בנייטרו סירקס. גם הלבוש של פסטרנה היה הומאז' ללבוש בצבעי דגל אמריקה של איוול קניוול.
מחווה יפה, ושואו אמריקאי מופגן כמיטב המסורת. אהבנו.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה וקוואסאקי לישראל, תקיים קורס רכיבת מסלול בסיסי במסגרת ה-MRA (ר"ת Metro Riding Academy) לבעלי אופנועי הספורט הקטנים בנפחים 400-250 סמ"ק של ימאהה וקוואסאקי – כמו נינג'ה 250, 300 ו-400, קוואסאקי Z250 ו-300, ימאהה YZF-R3 וימאהה MT-03.
עדכון, 11.7.18: הקורס נפתח לנפחים של עד 900 סמ"ק.
הקורס, שיתקיים ביום חמישי הבא, 19.7.18, מהשעה 16:00 ועד 19:00, ייערך לראשונה במסלול מוטורסיטי בשדה תימן שליד באר שבע, ועלותו 85 ש"ח.
את תכני הקורס תעביר חברת פרו-ריידינג, והוא יעסוק באלמנטים של רכיבת מסלול כמו תפעול מתקדם של האופנוע, הכנה לפנייה, קווי רכיבת מסלול, הטיה ושימוש במבט.
הימאהה YZF-R3 שבנינו למרוצים לפי תקנות קטגוריית הסופרספורט 300 העולמית ישתתף גם הוא בקורס, והרוכבים יוכלו להתרשם ממנו.
