מטרו מוטור, יבואנית ימאהה, קוואסאקי, סאן-יאנג, בטא וגאס גאס, מכריזה על מחירון אופנועים וקטנועים מעודכן ל-2018 וכן על מבצעי חודש ינואר.
במסגרת עדכוני מחירון החדשים עודכנו מספר מחירי דגמים – חלקם קיבעו במחירון את מחיר המבצע של החודשים האחרונים באופן קבוע וחלקם עודכנו ללא מבצע כזה או אחר.
אילו כתבות הכי אהבתם לקרוא בפול גז בשנת 2017? פתחנו את נתוני האתר, בחנו את הנתונים, וריכזנו את הכתבות הנצפות ביותר בפול גז בשנת 2017 – לפי מספר הגולשים שצפו בהן. בלי הרבה חפירות, בואו ניגש לרשימה.
מסתבר שאהבתם מאוד את הכתבה שמרכזת את כל אופנועי ה-A1 שמגיעים לישראל, ובעיקר חיפשתם אותה בגוגל. 62,048 גולשים צפו בכתבה הזו בשנת 2017 – יותר מכל כתבה אחרת. אנחנו כמובן ממשיכים לעדכן אותה בכל פעם שמגיע אופנוע A1 חדש או שאחר יורד.
מגזין פול גז היה גוף התקשורת הראשון שיצא עם האייטם הזה, שאחריו עקבנו חודשים ארוכים. אחרינו היו כמה וכמה גופי תקשורת – כולל ארציים וגדולים – שעשו פולו-אפ. 40,642 גולשים צפו בכתבה, ששותפה מאות פעמים ברשתות חברתיות.
פחות מחודשיים נמצא באוויר המבחן הראשון לקימקו AK550 שפרסמנו לראשונה, והוא כבר שובר שיאי צפיות. כמעט 35 אלף איש קראו את המבחן הזה, והמספר הולך וגדל בכל יום שעובר. זה לא מפליא, שכן ה-AK550 הוא המתחרה הישיר לימאהה טימקס, ואת הטימקס הקהל הישראלי מאוד אוהב: הוא זכה בשנה שעברה במקום הראשון בכמות הצפיות, והנה הוא מגיע ממש עכשיו שוב, בסעיף הבא…
מיד אחרי שהטימקס של 2017 נחשף בתערוכת מילאנו 2016, היינו גוף התקשורת הראשון בעולם שפרסם פרטים ותמונות עליו, ובשעה הראשונה שלאחר הפרסום נתקע לנו האתר מרוב העומס המטורף. האייטם הזה גרף בחודשיים כ-60 אלף צפיות, וב-2017 הוא צבר 26 אלף צפיות נוספות. אמרנו כבר שהישראלים אוהבים טימקס, כן?
גב סלע, בן 18 בלבד, ניצח בחודש ינואר ראלי בינלאומי – ראלי אפריקה – הישג חסר תקדים לרוכב ישראלי. אנחנו התלהבנו מזה, וגם אתם, ושיתפתם את הכתבה מאות פעמים ברשתות החברתיות. כתוצאה מכך האייטם על סלע הצעיר זכה ל-26 אלף צפיות. האמת, מגיע לו.
צמוד לגב סלע נמצא המבחן ההשוואתי לנייקדים הבינוניים הזולים עם 25,800 צפיות. גם אותו מאוד אהבתם, וקיבלנו עליו תגובות טובות מאוד, לכן בעתיד נפיק מבחנים נוספים כאלה – עם אופי צרכני, אבל מגניבים ומהנים.
כבר אמרנו שהישראלים אוהבים טימקס, כן? אז הם אוהבים כל מה שקשור לטימקס, והם אוהבים גם סאן-יאנג. השילוב הזה של סאן-יאנג וטימקס יצר את אחד האייטמים החזקים של השנה. פחות מחודשיים באוויר וכבר 23,020 צפיות.
אבל אתם גם אוהבים יציאות מגניבות ואופנועים מעניינים. 22,800 גולשים קראו את הכתבה על הימאהה NIKEN – האופנוע התלת-גלגלי החדש של ימאהה שהוצג לא מזמן במילאנו. מעניין.
הכתבה הזו, שאותה פרסמנו במקור במוסף הרכב של ידיעות אחרונות שיצא לאור בתחילת ינואר 2017, מאוד אינפורמטיבית, ומסתבר שגולשים רבים שמתלבטים בין דו"ג לתל"ג חיפשו אותה בגוגל – וגם מצאו. 21,950 גולשים קראו אותה במהלך השנה. חלקם גם צפו בווידאו.
ואחרי העשירייה הראשונה, קבלו עוד כמה אייטמים מעניינים שאהבתם:
יבואנית קסדות האיכות של שוברט לישראל, חברת אמביל, מודיעה על הורדת מחירים רוחבית לכל ליין דגמי שוברט בישראל לשנת הדגם 2018. הסיבה – הנגשת קסדות שוברט לרוכב הישראלי. הורדת המחירים, אגב, מתאפשרת בין היתר על ידי הידוק שיתוף הפעולה בין היצרנית לבין היבואנית המקומית – מהלך שמתגלגל ישירות ללקוח. בחלק מהמקרים מדובר על הוזלה של למעלה מ-1,000 ש"ח, כשה-SR2 – ספינת הדגל הספורטיבית של שוברט – עולה מעתה 4,102 ש"ח לסכימת צביעה מעוטרת, והיא הקסדה היקרה ביותר בליין שוברט. דוגמה נוספת – ה-E1, קסדת האדוונצ'ר של שוברט, עולה כעת 3,470 ש"ח לצביעה חלקה במקום 4,195 ש"ח, ו-3,997 ש"ח לסכמת צביעה מעוטרת במקום 4,700 ש"ח בעבר.
קסדות שוברט הגרמניות הן ייחודיות בנוף ציוד הרכיבה לדו-גלגלי, בין היתר בשל העיצובים יוצאי הדופן של הקסדות. החברה מציעה קסדות כביש סגורות לשימוש יומיומי, קסדות ספורט קלות ואווירודינמיות, קסדות נפתחות 'פליפ-אפ', וכן קסדות אדוונצ'ר הכוללות משקף ומגן שמש.
61 רוכבי אופנועים וקטנועים נהרגו על הכבישים בשנת 2017 – עלייה דרמטית של 42% ביחס ל-2016, אז נהרגו על הכבישים 43 רוכבי דו-גלגלי. כך עולה מדו"ח הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שפורסם אתמול, 31.12.17. בהקשר הזה חשוב לציין כי שנת 2016 הסתיימה עם ירידה בכמות ההרוגים על דו-גלגלי, שכן בשנת 2015 נהרגו 56 רוכבי דו-גלגלי. כך או כך, שנת 2017 מסתמנת כשנת שיא שלילי במספר ההרוגים על אופנועים וקטנועים.
61 ההרוגים על דו-גלגלי מהווים 17% מכלל הרוגי תאונות הדרכים בישראל ב-2017, וזאת למרות שמצבת הדו-גלגלי ביחס לשאר כלי הרכב על כבישי ישראל קטנה משמעותית ועומדת על 6.4% בלבד. המשמעות היא שרוכבי דו-גלגלי נהרגים כמעט פי 3 מחלקם היחסי על הכבישים – נתון שכמעט ולא השתנה בשני העשורים האחרון.
כמות ההרוגים על אופנועים וקטנועים לא באמת מפתיעה, שכן עם העלייה במספרי המכירות של דו-גלגלי בשנים האחרונות וכניסה של אלפי רוכבים חדשים אל מעגל הרכיבה, טבעי שגם מספר התאונות יעלה, וביחס ישר גם מספר ההרוגים. אם מוסיפים למשוואה את העומס הבלתי נסבל על כבישי ישראל בשילוב של האופי קל הדעת של הנהג והרוכב הישראלי, אפשר להבין מהיכן העלייה הזו. עוד חשוב לציין שאבסולוטית מדובר במספרים קטנים יחסית, ועל כן סטיית התקן גדולה – כפי שראינו בשנת 2016, שכאמור הייתה שנה שבה מספר ההרוגים על דו-גלגלי ירדה דרסטית.
על מנת להוריד את כמות התאונות שבהן מעורבים רוכבי דו-גלגלי, וביחס ישר את מספר ההרוגים, יש צורך לדעתנו בתכנית מקיפה של גופים רבים שיפעלו למען הנושא. כך למשל המדינה צריכה לקדם הקמת מגרשי הדרכה מודרניים, ובעיקר תכניות הכשרה מקיפות יותר לרוכבים חדשים שמוציאים רישיון נהיגה. גם יבואני הדו-גלגלי מצדם צריכים להירתם יותר לנושא. מטרו מוטור העבירה בשנת 2017 כ-500 רוכבים במסלול קצר של הכשרה בסיסית, ובשנה הקרובה התכנון הוא להכפיל את המספר הזה. יבואנים נוספים ביצעו גם הם הכשרות רכיבה והשתלמויות כאלה ואחרות, אולם זה עדיין לא מספיק, שכן המודעות לנושא הרכיבה הבטוחה והמודעת עדיין נמוכה מדי – בעיקר אצל רוכבים חדשים.
נציין גם את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שבשנה האחרונה יצאה בסדרת תשדירי רדיו להעלאת המודעות להכשרות רכיבה. על פי גידי פרדר, הבעלים של בית הספר לרכיבה מתקדמת 'אופנוען מאומן', זה בהחלט עזר להגברת המודעות, אולם זה עדיין רחוק מלהספיק: "עם העלייה במספרי המכירות של אופנועים וקטנועים, אנחנו רואים אצלנו עלייה בכמות הרוכבים החדשים שמגיעים למסלולי ההכשרה המקיפים שלנו, כשרובם ממשיכים לאימונים תקופתיים כדי לשמור על חדות ולשפר יכולות. יחד עם זאת, זה עדיין לא מספיק, ויש צורך להגביר משמעותית את המודעות בקרב רוכבים – ותיקים וחדשים כאחד. המדינה צריכה לקחת את נושא ההכשרה לדו-גלגלי ברצינות, ולבצע רפורמה מקיפה שבמסגרתה ישונו תכניות הלימוד ויותאמו ל-2018, יוקמו מגרשי הדרכה מודרניים שבהם ניתן יהיה ללמד רכיבה, ובאופן כללי תגדל המודעות לסכנות שברכיבה על דו-גלגלי – ובעיקר עם הדרכים להתמודד איתן ולמזער אותן".
עונת הגשמים הגיעה ואיתה הצורך המיידי לכסות ולהגן על עצמנו מפני הגשמים. לפני שנפנה לסקור את הדגמים הספציפיים עצמם נענה לשאלה – למי בכלל מתאימה חליפת סערה? הרי יש דרכים נוספות למגן את עצמנו בחורף, כשהעיקרי ביניהם הוא ציוד חורף ייעודי הכולל שכבות הגנה משפשוף, מגנים נגד מכות, שכבת הגנה מגשם ובידוד מהקור והרוח.
ובכן, חליפת סערה היא פתרון טוב וזול להתמגנות מפני גשם שתופס אותנו לא מוכנים, אפשר לשים אותה בתיק או בארגז, וללבוש אותה ברגע שמתחיל לרדת גשם. בנוסף, היא מייתרת את הצורך בציוד גשם ייעודי (מעיל רכיבה ומכנסיים), כך שאפשר לרכב עם ציוד הרכיבה הרגיל שלנו, וכשמתחיל לרדת גשם פשוט לעצור לרגע בצד הדרך וללבוש אותה על ציוד הרכיבה.
חליפת סערה מיועדת ללבישה על הציוד הקיים ולכן יש צורך לקנות מידה גדולה יותר משאר ציוד הרכיבה, כך שהיא תוכל להכיל אתכם עם המיגון בנוחות ובמינימום סרבול. אנחנו ממליצים למדוד את המוצר שאתם קונים יחד עם כל הציוד שלכם עליכם – קצת עבודה אבל יחסוך עוגמת נפש במקרה ותגלו שהמידה לא נכונה כשתצטרכו את חליפת הסערה ולא תצליחו ללבוש אותה מעל כל הציוד הרכיבה שלכם.
רוויט Pacific 2 H2O
רוויט Pacific 2
חליפה חלק אחד עמידה במים, עשויה מחומר H2O (מקביל ל'גורטקס' המותג)
שנת 2017 הסתיימה – כמו ב-4 השנים האחרונות – בעלייה נוספת במכירות דו-גלגלי. את השנה מסיים השוק הדו-גלגלי עם כ-18,500 אופנועים וקטנועים – עלייה של כ-7.6% ביחס לשנה שעברה.
שנת 2017 מתאפיינת בעלייה במכירות אופנועים, כאלו עם קלאץ'. כ-6,650 מהם נמכרו השנה, שהם כ-35% מסך המכירות השנה. זהו שיא חדש ביחס שבין אופנועים לקטנועים, כשבשנים מסוימות וחלשות היחס הזה עמד על כ-5% בלבד. הישראלים עוברים לאופנועים, וזה מצוין.
ועכשיו, כמו בסיום של כל שנה, אנחנו בוחרים את האופנועים (והקטנועים) שעשו לנו את זה השנה יותר מאחרים. הכללים פשוטים: בחרנו את האופנועים שעשו לנו את זה יותר מאחרים, שהביאו משהו מיוחד לשוק הדו-גלגלי, או שסתם הם מגניבים ונהנינו לרכב עליהם. אז קבלו את רשימת האופנועים והקטנועים שלנו לשנת 2017.
הונדה X-ADV
X-ADV – יציאה אדירה של הונדה (צילום: אסף רחמים)
יציאת השנה של הונדה. שילוב בין קטנוע לבין אופנוע, בתצורת אדוונצ'ר, היי-טקי לגמרי בעיצוב, כולל את גיר ה-DCT של הונדה, ומביא משהו אחר לחלוטין בנוף הדו-גלגלי. ואחרי הכל, הוא גם נוסע מגניב לגמרי. הונדה יודעת לייצר אופנועים מגניבים כשהיא רוצה, וה-X-ADV הוא אחת הדוגמאות הטובות לכך.
ק.ט.מ דיוק 390
ק.ט.מ דיוק 390 דור שני – רדיקלי (צילום: בני דויטש)
הגרסה הראשונה של הדיוק 390 הייתה להיט מכירות. הגרסה השנייה, שהחלה להימכר השנה, כבר שוברת שיאים. הנייקד הקטן של ק.ט.מ קיבל עיצוב רדיקלי מוחצן ברוח משפחת הדיוקים הגדולים, שפע של אבזור כמו פנסי LED, מסך TFT צבעוני עם חיבור לסמארטפון, ומערכת ABS הכוללת מצב סופרמוטו, והפך לאטרקטיבי הרבה יותר. הקהל הצביע ברגליים, ואנחנו עפנו עליו לגמרי.
הדור הרביעי של הטימקס (יש שיאמרו דור שישי) שהושק השנה לקח את פלטפורמת הטימקס – שכבר מזמן הפכה לסמל סטטוס – והפך אותה לשואפת לשלמות. לראשונה יש גם 3 גרסאות ב-3 רמות אבזור. לא בכדי הוא הפך ללהיט מכירות שמוכר 700 כלים בישראל. הוא איכותי מאוד, והוא מציב סטנדרט חדש בעולם המקסי-סקוטרים, חוץ מזה שהוא מאוד מהנה לרכיבה.
קימקו AK550
AK550 – הטימקס של קימקו (צילום: נועם עופרן)
'הטימקס של קימקו'. 17 שנה שהטימקס שולט בשוק המקסי-סקוטרים הספורטיביים. בזמן הזה יצרניות כמו ב.מ.וו ואפריליה ניסו לייצר מקסי-סקוטר ספורטיבי בדרך שלהם, ללא הצלחה גדולה. אבל אז באה קימקו הטייוואנית וייצרה טימקס, פשוט כך. רכבנו עליו בהשקה המקומית ונדהמנו מהיכולות הגבוהות שקימקו השיגו על הניסיון הראשון. מבחן השוואתי ראש בראש יותר ממתבקש (אל תדאגו, הוא כבר בוצע ויתפרסם בקרוב…).
דוקאטי סופרספורט 939
SS939 – גם יפה וגם אופה (צילום: בני דויטש)
בשנים שאופנועי הספורט הפכו למכונות מרוץ חוקיות לכביש ובלתי שמישות, בדוקאטי הלכו צעד אחורה והוציאו את הסופרספורט 939. הוא לא רק קאמבק לשם סופרספורט, אלא בעיקר אופנוע ספורטיבי ביצועיסט שלא מוותר על סעיפי השימושיות. הוא מעולה לכביש הציבורי, ממלא את הוואקום שבין אופנועי הספורט הקיצוניים לבין הנייקדים הספורטיביים, ולא פחות חשוב – הוא גם יפהפה.
אפריליה טואונו RR 1100
טואונו RR – מתמודד חזק על תואר האופנוע הטוב בעולם (צילום: אביעד אברהמי)
הטואונו של אפריליה התמודד מאז ומתמיד על תואר אופנוע הכביש הטוב בעולם. הוא מציע יכולות כביש משובחות, מנוע V4 מטריף ועיצוב ייחודי ורדיקלי. ב-2015 הסופר-נייקד של אפריליה שבנוי על בסיס ה-RSV4R השתדרג ל-1,100 סמ"ק, השנה קיבל עוד מערכות אלקטרוניות, והוא טוב מתמיד. רכבנו השנה גם על גרסת הפקטורי המצוידת בבולמי אוהלינס, ונזל לנו המוח. איזו מכונה!
בואו נעשה את זה קצר: נכון להיום המולטיסטראדה 950 הוא האופנוע המועדף עלינו בליין האופנועים של דוקאטי, והוא המולטיסטראדה הנכון יותר. הוא חזק מספיק, הוא נוח ומפנק, הוא מתנהג מעולה בכביש – למרות גלגלי ה-"19 וה-"17, ויש לו גם יכולות שבילים מסוימות מזכות גלגלי ה-"19 וה-"17. גם המחיר סביר, וכל הנתונים הללו הופכים אותו למכונה משובחת שגורמת לגרסת ה-1200 להיראות מוגזמת מדי.
ק.ט.מ אדוונצ'ר 1090R
ק.ט.מ אדוונצ'ר 1090R – קשוח ועם מכלול התחושות של ק.ט.מ (צילום: אסף רחמים)
ק.ט.מ עשתה השנה סדר במשפחת האדוונצ'רים. ה-1190 על צמד גרסאותיו נגנז, ה-1290 קיבל 2 גרסאות נוספות, וה-1050 שינה את שמו ל-1090 וקיבל עוד 30 סוסים לאורווה. גרסת ה-R של ה-1090 מציעה את כל מה שרוכבי אדוונצ'ר קשוחים – כאלה שממש רוכבים בשטח עם האופנוע שלהם – צריכים. מנוע חזק, נוחות גבוהה, יכולות כביש ושטח של אופנוע-על, אלקטרוניקה, והתחושה הקרבית המיוחדת של ק.ט.מ. עוד אופנוע שהיינו רוצים בגראז' החלומות שלנו.
ק.ט.מ / הוסקוורנה מוזרקים
הוסקוורנה TE300i – מנוע 3 פעימות גם לו לגם לק.ט.מ 300EXC (צילום: מרקו קמפלי)
בשנה שעברה ק.ט.מ שחררה מנועים דו-פעימתיים חדשים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק בדור חדש של אופנועים – גם של ק.ט.מ וגם של הוסקוורנה. השנה המנועים הללו מקבלים מערכת הזרקת דלק חדשה, לראשונה באנדורו 2 פעימות, שהופכת את מנועי השתי פעימות לחתלתולים קלים לשליטה, וזה מעבר לאופנועים עצמם שהם לא פחות ממשובחים. '3 פעימות' קראנו להם, כי הם קרובים מתמיד בהתנהגותם למנועי 4 פעימות, רק עם היתרונות של הדו-פעימתיים. קפיצת מדרגה עצומה בעולם האנדורו בכלל ובדו-פעימתיים בפרט.
נישאר באנדורו דו-פעימתי, פשוט כי אנחנו מאוהבים בהם. אחרי שק.ט.מ / הוסקוורנה הפסיקה לייצר את ה-125EXC / TE125 בשל תקנות זיהום האוויר (וחוסר כדאיות כלכלית בגלל מספרים נמוכים), בשרקו הצרפתית הרימו את הכפפה. 3 שנים לקח לפתח את ה-SE-R125, ואחרי שרכבנו עליו התאהבנו בו לגמרי. הוא לוקח את כל היתרונות של הק.ט.מ וההוסקוורנה, אבל מגיע באריזה קטנה וקלה יותר, ועם מתנע חשמלי אינטגרלי. אנחנו מקווים שהאופנוע הזה יחזיר את ה-125 סמ"ק 2 פעימות לקדמת במת האנדורו המקומי, כמו שהיה בעשור האחרון.
אינדיאן סקאוט
אינדיאן סקאוט – גם נראה טוב, גם עובד טוב (צילום: אסף רחמים)
נכון שסדרת הצ'יף מהווה את ספינת הדגל של אינדיאן (שהגיעה לאחרונה ארצה), אבל אנחנו עפנו לגמרי דווקא על סדרת הסקאוט, שמביאה את רוח הקרוזר במלואה – עם עיצוב אותנטי ועם תנוחת רכיבה בהתאם, אבל עושה את זה בצורה מודרנית – עם מערכות אלקטרוניקה, מנוע חזק ומודרני, ואולי הכי חשוב – התנהגות כביש מעולה. לא ציפינו להתנהגות כזו מאופנוע שאמור להיות כל-כולו וייב ורוח, והופתענו.
אנחנו מסיימים את הרשימה של 2017 עם קטנוע. הימאהה איקסמקס 300 שיצא השנה והחליף את ה-250 הוותיק הוא סטנדרט חדש בקטנועים בינוניים. זה לא רק העיצוב הקרבי והמודרני, אלא גם המכניקה, שכוללת למשל מזלג קדמי עם 2 משולשים שמשפר משמעותית את ביצועי הכביש, וגם האלקטרוניקה המודרנית – למשל פנסי LED, מפתח קרבה ובקרת אחיזה. חוץ מזה שהוא מאוד איכותי בבנייה ובגימור, והוא עובד מעולה. האיקסמקס 300 ניצח את המבחן ההשוואתי שערכנו לקטנועי 300 סמ"ק, ולא בכדי.
המדריך השלם עם הנקודות החשובות עליהן יש לחשוב לפני שיוצאים להגשים חלום של מסע אופנוע. עכשיו בחורף הארוך זהו בדיוק הזמן להתחיל לתכנן ולחלום.
1. כמה זמן עומד לרשותך?
משך המסע יכתיב וישפיע על מסלול הטיול שתקבע. ככל שהטיול ארוך יותר יהיו יותר ימי מנוחה, יותר בלת"מים ויותר הכנות לפני היציאה לדרך. לכן, כהערכה גסה להבין כמה זמן יידרש לעבור איזה מרחק, אפשר להשתמש בחישוב הגס:
14-1 ימים – 500 ק"מ ביום
30-15 ימים – 350-300 ק"מ ביום
31 ימים ויותר – 150-100 ק"מ ביום
התכנון הזה לוקח בחשבון זמן התארגנות לפני ואחרי הטיול, וכן ימי מנוחה תוך כדי, כלומר לא כמה קילומטר תרכב בפועל כל יום. המטרה היא לתת מושג כמה זמן ייקח לעבור דרך מסוימת עם עצירות. למשל, לרכב 25,000 ק"מ מקייפטאון לקניה וחזרה, ייקח 250-166 ימים בקצב סביר ומהנה.
2. מזג אוויר
מזג האוויר יכתיב את כיוון ועיתוי הנסיעה. מומלץ לבדוק מזג אוויר בכל מדינה על-פי חודשים כדי לוודא מתי תהיה העונה היבשה.
3. איזה אופנוע לקחת?
זאת שאלה של סדר עדיפויות, והפתרון שלה נמצא במשוואה – סגנון רכיבה מועדף X (מרחק מתוכנן / זמן לרשותך).
ככל שיש פחות זמן עדיף אופנוע בעל נפח גדול יותר. באפריקה, למשל, רכבתי על ב.מ.וו F700GS במשך חצי שנה, ובממוצע כיסיתי 138 ק"מ ביום (25,000 ק"מ ב-180 יום). ברוב ימי הרכיבה רכבתי בממוצע 350 ק"מ. זה אופנוע גדול והרכיבה יחסית מהירה בהתחשב בכך שמדובר במדינות עולם שלישית עם תנאי דרך קשים ופחות אפשרויות חילוץ בעת תקלות. אופנוע קטן יותר יאפשר יותר רכיבת שטח ויהיה זול יותר.
שיקולים נוספים:
יש מי שיאמרו שאופנוע 'מתוחכם' יותר יהיה בעייתי יותר, כי מכונאי בצריף פח בעיירה מבודדת באפריקה לא ידע לתקן בעיות חשמליות של ב.מ.וו R1200GS. האופנוע שלי היה מאוד אמין ולכן אני לא יכולה להסכים להכללה הזאת. ברוב המדינות בערים הגדולות יש מכונאים שמסוגלים לתקן תקלות.
שיקול נוסף הוא עלות האופנוע והאם תרכב לבד או עם מורכב/ת.
כמות הציוד שצריך לקחת היא לא שיקול. מהר מאוד מגלים שניתן להיפטר מחלק נכבד מהציוד שלפני המסע היה נראה הכרחי. כלל האצבע: כמה שפחות – יותר טוב.
תלה מפה על הקיר וקח טוש אדום. סמן בנקודות כל מקום שאתה רוצה לעבור בו. קרא על אטרקציות מעניינות של כל מדינה בנפרד – דרך אתרים כמו Lonely Planet ו-WikiTravel.
באזורים פחות מפותחים בעולם יש פחות כבישים. ברוב המדינות באפריקה יש כביש אחד מרכזי מצפון לדרום ואחד ממזרח למערב. אני מצאתי שהדרך הטובה ביותר היא לתכנן את כל המקומות העיקריים שבהם תרצו לבקר, לבנות מסלול הגיוני על-פיהם, וכאשר מגיעים למדינה עצמה לשבת עם מקומיים מול מפה ולשאול אותם על אזורים נידחים מיוחדים, שבילים יפים דרך השטח. התוכנית נועדה בשביל לסטות ממנה.
5. ניווט
במקום הראשון: עצה של אנשים שחיים במדינות האלה. לאו דווקא מקומיים, אלא אנשים שנוסעים הרבה בכבישים. אזהרה: לא כל מקומי ידע לעזור!
במקום השני: גוגל מפות. מניסיוני היה המעודכן ביותר והמדויק ביותר מבחינת הערכת זמני נסיעה.
במקום השלישי: אפליקציית maps.me, שהיא תוכנת ניווט שעובדת ללא רשת סלולארית או אינטרנטית. ניתן לחפש ולראות על גב מפה תחנות דלק, מקומות לינה, מסעדות וכו', וניתן בקלות לסמן נקודות על המפה ולשמור אותן כ'מיקומים שלי'. באופן זה אפשר לשמור קוארדינטות של אתרי קמפינג נידחים, או אם אתם בעיר זרה לשמור את המיקום של בית בו אתם מתארחים ולנווט אליו חזרה.
במקום הרביעי: GPS. על גב הגרמין שהיה ברשותי התקנתי את תוכנת הניווט Tracks4Africa, שלטעמי לא הייתה מעודכנת או הכרחית. ניתן לרכוש את המפות של Tracks4Africa גם כאפליקציה לסמארטפון.
במקום החמישי: מפות קשיחות ליתר ביטחון.
ניווט במדינות לא מפותחות הוא פשוט יחסית מכיוון שאין הרבה אופציות. צריך להסתובב עם מספיק דלק, מים ואוכל, כך שבמקרה הגרוע ישנים בלילה בחוץ וממשיכים לנווט בבוקר.
6. מקורות מידע
החדשות הטובות: כל המידע נמצא באינטרנט היום.
החדשות הרעות: אתה צריך לחפש אותו.
כלל חשוב: היעזרו באנשים. הם ישמחו לעזור. אבל – בואו עם רשימת שאלות, שאלות ענייניות, אחרי שהכנתם שיעורי בית. לא לצפות שאדם זר יבנה לכם את הטיול.
היעזרו בחברים לפני ותוך כדי המסע. צרו קשר עם יוני בן-שלום מאתר הרפתקה שמאגד את רוכבי האדוונצ'ר הקשוחים והמנוסים בישראל, שתמיד ישמחו לתת עצה בנוגע לאיזה מוסך ללכת אליו בלימה או איפה לאכול ארוחת בוקר מצוינת באולן-באטור שבמונגוליה. ישנה רשת של אופנוענים פרוסים בכל העולם שישמחו לסייע לכם. הנה דרכי הקשר להגיע אליהם:
ניתן להזמין הרבה מציוד הקמפינג דרך האינטרנט באתרים כמו אלי אקספרס, ובמחיר נמוך משמעותית מחנויות ציוד כאן בארץ. מגבת טיולים, שמיכת חירום, מחבת קומפקטי, ג'ריקן פלסטיק מתקפל, פנס ראש.
אחרי שאספת את כל הציוד שאתה חושב שאתה צריך – היפטר מחצי ממנו. חבל לקחת משקל מיותר.
ציוד שלא הייתי יוצאת בלעדיו: כיסוי לאופנוע, פנימית לשק"ש, משאבה חשמלית לצמיגים ואטמי אוזניים.
8. בישול ואוכל
בתחילת הדרך בישלתי לעצמי הרבה על בנזינייה קטנה, בעיקר פסטה עם טונה ואורז עם סרדינים מקופסאות שימורים. אחרי זמן מסוים, וחוסר הצלחה מסחררת, ויתרתי על הבישולים לטובת הזמנת צלחת אורז וירקות במסעדות קטנות בצד הדרך.
אין בעיה למצוא מוצרים בסיסיים כמו אורז ודייסה. בלוני גז לא ניתן למצוא בכל מדינה (באפריקה למשל לרוב רק בדרום אפריקה, אתיופיה וקניה יש למצוא) לכן מומלץ להגיע עם בנזינייה ולברר מראש אם ניתן לקנות בלוני גז.
9. לינה
במהלך המסע ישנתי ברוב הלילות באוהל באתרי קמפינג מסודרים. ישנה אפליקציה מצוינת בשם iOverlander שבה ניתן לראות על גב מפה אופציות למקומות לינה עם המלצות של מטיילים, ולרוב המידע על מחיר ואיכות מדויק למדי. היתרון הגדול הוא שזהו מאגר של מקומות לינה זולים למטיילים כמונו.
בערים גדולות התארחתי לרוב אצל חברים של חברים, אופנוענים אחרים ומכרים. הכרתי כך הרבה אנשים מיוחדים וטובים.
בנוסף, בערים רבות התארחתי אצל אנשים מקומיים דרך קהילת Couchsurfing – קהילת מטיילים שמארחים אחד את השני בכל העולם. הרעיון הוא שבמקום לישון בהוסטל ולהסתובב רק עם תיירים, להתארח אצל מקומי ולהכיר את התרבות שלו דרך עיניו.
חיסונים: רצוי להתחיל להתחסן כחודש עד חודש וחצי לפני הנסיעה. חשוב גם לדאוג לתרופות כמו כדורים נגד מלריה, כדורים נגד מחלת גבהים, תרופה לבילהרציה, שלשולים, אנטיביוטיקה וכו'.
רישיון נהיגה ורישיון נהיגה בינלאומי: רישיון נהיגה בינלאומי ניתן להוציא במ.מ.ס.י, בחנויות משקפיים ובמקומות שבהם מנפיקים טופס ירוק ללימוד נהיגה. העלות היא כ-20 ש"ח. ברישיון הבינלאומי אין דרגות רישיון לאופנועים, ולרוב שוטרים לא יוודאו שיש לכם רישיון מתאים לנפח האופנוע.
כדאי לסרוק ולניילן כמה עותקים של רישיון הנהיגה בגודל המקורי, וליצור העתקים שלו אותם מציגים לשוטרים.
דרכון בתוקף: לפחות לחצי שנה קדימה, וכמה עותקים של הדרכון מודפסים מראש.
כרטיסי טיסה: כדאי לוודא מראש אם יאפשרו לכם לעלות על טיסה בלי כרטיס חזרה, ואם לא – לקנות אחד מראש.
ביטוח רפואי אישי: וכל מילה נוספת מיותרת. כיום כל מי שרוכש ביטוח נסיעות לחו"ל מחויב ברכישת ביטוח אתגרי הכולל חילוץ.
רישיון האופנוע: הנושא עלול להיות בעייתי מכיוון שלא בכל מדינה ניתן להעביר רכב לבעלותך, ויש מקרים בהם תרצה לקנות אופנוע עם רישוי זר במדינה שלישית (למשל אופנוע עם רישוי אמריקאי בברזיל). צריך לברר את הנושא פרטנית.
בדרום אפריקה ישנה בעיה לרשום כלי על שמך, לכן ניתן או לזייף את המסמכים הדרושים לרישום בעלות או למצוא מי שירשום את האופנוע על שמו עבורך. כך אני עשיתי אצל בחור דרום אפריקאי נדיב שהכרתי דרך חברים משותפים וסמכתי עליו. קיבלתי ממנו צילום של הדרכון חתום על ידו, מכתב המאשר לי לחצות למדינות מסוימות עם האופנוע 'שלו', ואישור מהמשטרה שהאופנוע לא גנוב.
ביטוח צד ג': לכל מדינה החוקים שלה וצריך לברר את הנושא. בדרום אפריקה, נמיביה, זימבבואה ובוטסואנה למשל, המס על הדלק מהווה תעודת ביטוח שאתה משלם. בשאר המדינות במזרח אפריקה צריך לרכוש ביטוח צד ג'. מומלץ לעשות את זה באופן מרוכז דרך COMESA במחיר של 180 שקל לחודשיים בערך.
קרנט Carnet de Passsage: כמו דרכון לאופנוע. משאירים סכום כסף כעירבון שלא תמכור את האופנוע במדינה שלישית בלי תשלום מיסים. הקרנט עולה בערך 650 – 1,000 ש"ח (לא כולל את סכום העירבון שיוחזר כאשר האופנוע שב למדינה בה הוא רשום, ואשר עומד על 40%-100% משווי הכלי), וניתן להוציאו בסוכנויות AA במדינות זרות או בחברת מ.מ.ס.י בארץ.
11. כסף
מומלץ לקחת סכום כסף מזומן ולהחביאו על האופנוע (סביב 500$). בהרבה מדינות, אפילו מדינות עולם שלישית, ניתן למשוך כסף מכספומטים בקלות, אם כי יש הגבלות על כמות המשיכה. סעו עם לפחות 2 כרטיסי אשראי בינלאומיים, ותמיד תדאגו שיהיו עליכם דולרים. מומלץ לקנות 2 ארנקים ולפזר אותם בין החפצים. בארנק שממנו משלמים מומלץ להשאיר רק סכום כסף קטן.
התקציב היומי שלי היה 25$, כשסכום זה התחלק בין דלק, לינה ואוכל. בסך הכל 6 חודשים באפריקה עלו לי 40,000 ש"ח.
אופנועים בדרום אפריקה הרבה יותר זולים מאשר בארץ – בערך שליש. ב-38,000 ש"ח קניתי בקייפ טאון:
אופנוע ב.מ.וו F700GS שנת 2014 עם 3,000 ק"מ
משקף גבוה
מגן לפנס הקדמי
מגני ידיים
מגן מנוע
מגן גחון
מושב נוח יותר
רגליות רחבות
הרחבה לרגלית צד
מערכת אזעקה
סבל לתיקי צד
מזוודות אלומיניום שהוחלפו לאחר מכן לתיקי צד
תיק למיכל הדלק
GPS גרמין 390
את כל זה מכרתי ב-28,000 ש"ח בסיום הטיול.
12. תקשורת
במדינות רבות ניתן לרכוש כרטיס SIM מקומי בקלות יחסית, וכך להיות מחוברים לאינטרנט. לוקחים טלפון לווייני ומסודרים לכל מקרה חירום.
13. ציוד רכיבה
תלוי העדפה אישית, אבל דורש חשיבה. והכי חשוב – לרכב תמיד עם מיגון.
אפשר לקחת קסדת אדוונצ'ר משקף ומגן שמש, ובנוסף לקחת משקפי אבק ליתר ביטחון, כך שאם ייסדק/יישרט המשקף ניתן יהיה להחליף אותו במשקפיים.
מעיל עם ריפוד או חליפת לחץ עם חלק חיצוני רך מעל – לפי הנוחות וההרגל.
מומלץ לקחת מגן צוואר ונעליים נוחות שגם יגנו על הרגל כמו שצריך.
לא לשכוח מעיל רוח ומכנס נגד גשם!
שפצורים קטנים ויעילים שעשיתי לאופנוע:
זהו – אתם מוכנים לצאת לדרך.
לשאלות או התעניינות, בין אם בקשר לתכנון מסע באפריקה ובין אם באזור אחר – מוזמנים ליצור איתי קשר.
מטרו מוטור, יבואנית הדו-גלגלי הגדולה בישראל המחזיקה בכ-46% מנתח השוק עם המותגים ימאהה, קוואסאקי וסאן-יאנג, ערכה הבוקר (ב') את הסיכום השנתי המסורתי שלה, וסיפקה תחזית ל-2018 – כולל הדגמים שיגיעו ארצה בקרוב ומחיריהם.
עיקרי הדברים, כפי שהציגם גדי אבירם, מנכ"ל מטרו מוטור, הם שהשנה – 2017 – הייתה שנת מפנה מבחינת השלטונות ביחס לדו-גלגלי, גידול במכירות דו-גלגלי בישראל – כשלראשונה מאז 2008 נחצה רף ה-18 אלף כלים, גידול ביחס של אופנועים לעומת קטנועים, וגידול במכירת דו-גלגלי בפריפריה.
ימאהה טימקס 530 – כ-700 כלים ב-2017
השלטונות בעד דו-גלגלי
שנת 2017 הייתה שנה מצוינת לדו-גלגלי – לא רק במכירות בפועל אלא גם ובעיקר ביחס של גורמי השלטון אל התחום. כך למשל השנה אושרה נסיעת דו-גלגלי על נת"צים בתל-אביב, כשבקרוב ההרשאה תורחב לערים נוספות, הפחתת מס הקנייה ל-125 ל-25% הוארכה, עם אופציה להרחבה גם לאופנועי A1, הופחת מס הקנייה לדו-גלגלי עם מערכות בטיחות כמו ABS, בקרת אחיזה ומערכת בלימה משולבת, ואושר תקציב למחקר מקיף בנושא חשיבות ותרומת הדו-גלגלי על מערך התחבורה הארצי – מחקר שיתבצע על-ידי המדען הראשי של משרד התחבורה.
פרט לאלו, יבואני הדו-גלגלי עובדים במרץ על הפחתה נוספת במיסוי על מערכות בטיחות, וכן על הוזלה בביטוחי החובה.
הימאהה MT-07 החדש של 2018
2017 במספרים
לראשונה מאז שנת 2008, שהייתה שנת שיא בדו-גלגלי בישראל, נחצה רף 18 אלף כלים חדשים. בשנת 2017 נמכרו בישראל כ-18,500 אופנועים וקטנועים חדשים (מספר לא סופי) – גידול של 7.6%ביחס לשנת 2016, שהייתה גם היא שנת שיא. למעשה, מאז שנת 2013, אז היה השיא השלילי שעמד על 14,100 כלים חדשים בלבד, מכירות הדו-גלגלי רק הולכות ומטפסות, כשבשנת 2018 ייתכן ויישבר מחסום ה-20 אלף כלים.
נתון מעניין במיוחד הוא שהיחס בין קטנועים לאופנועים עומד השנה על 65% קטנועים מול 35% אופנועים. זהו שיא של כל הזמנים ביחס אופנועים-קטנועים, כשבשנה שעברה יחס האופנועים מכלל השוק עמד על כ-29%. חלק נכבד מאותם אופנועים הם אופנועי A1, כשהגדילה המשמעותית במכירות נמצאת דווקא בפריפריה – הקרובה והרחוקה. המשמעות היא שנהגים שמאסו בעומסי התנועה ההולכים וגדלים עוברים לדו-גלגלי, וספציפית לאופנועי A1. נתון יפה ומעודד, שצפוי לגדול גם בשנה הקרובה. בסך הכל נמכרו ב-2017 בישראל כ-6,650 אופנועים עם קלאץ' – בכל הנפחים.
אגב, עם קצב מכירות רכבים חדשים בישראל, שעומד על כ-300 אלף מכוניות חדשות בשנה, הצפי הוא שעד שנת 2020 יתווספו למצבת הרכב במדינת ישראל כ-600 אלף רכבים. במצב כזה, בלי הגדלה משמעותית של התשתיות (מה שלא צפוי) אנו צפויים לכאוס תחבורתי אחד גדול שבו הכבישים ייסתמו – הלכה למעשה. אם התחזית הפסימית אכן תתממש, ואם לא תשתפר התחבורה הציבורית, הרי שהמרוויח העיקרי יהיה השוק הדו-גלגלי, שכן דו-גלגלי הוא הפתרון המהיר, הזמין והזול ביותר לעומסי התנועה ולמצוקת החניה, בעיקר במטרופולין גוש-דן.
סאן-יאנג הטייוואנית היא היצרנית שמכרה הכי הרבה כלים בישראל ב-2017 – קצת יותר מ-4,000 כלים. אחריה במקום השני ימאהה, שתפסה את המקום השני על חשבון קימקו עם כ-3,250 כלים. קימקו מכרה השנה כ-3,000 כלים, הונדה עם עלייה דרמטית מכ-1,000 כלים ב-2016 ליותר מ-1,400 כלים ב-2017, קוואסאקי עם כ-1,150 כלים וק.ט.מ עם מספר דומה.
הימאהה טימקס החדש, שהגיע ארצה בחודש אפריל, שבר את השיא של עצמו כשהשנה נמכרו ממנו כ-700 כלים. להזכירכם, מדובר בכלי פרימיום שעלותו מתחילה ב-80 אלף ש"ח, כשגרסתו המפוארת (DX) עם תוספות עשויה לחצות את רף ה-100 אלף ש"ח בלי מאמץ. ישראל היא המובילה בעולם ביחס בין מכירת טימקסים לגודל האוכלוסייה, לגודל השוק הדו-גלגלי, וגם ביחס שבין מכירות ימאהה בכלל. טירוף הטימקס בעיצומו.
הצפי ל-2018
להערכת גדי אבירם, כשאנחנו שותפים להערכה זו, גם ב-2018 השוק הדו-גלגלי ימשיך לגדול. כשמצבת כלי הרכב הפרטיים ממשיכה לגדול וכתוצאה מכך הכבישים ממשיכים להיסתם, הפתרון היחיד הזמין הוא דו-גלגלי, ולכן הצפי הוא שנהגים נוספים ייכנסו למעגל הרוכבים. יותר מזה, ההערכה היא שתוך שנתיים-שלוש זמן ההגעה מהפריפריה למטרופולינים יכפיל את עצמו, ולכן ביחס ישר גם שוק ה-A1 יגדל ויתחזק, במקביל לשאר השוק הדו-גלגלי.
צפי לייקור ביטוח החובה אין לעת עתה, וכאמור לובי יבואני הדו-גלגלי עובד נמרצות גם על הורדת המחירים הבלתי שפויים. בנוסף, נעשית עבודה מאחורי הקלעים על הורדת מס הקנייה לאופנועי A1, או לפחות לחלקם.
במטרו הציבו לעצמם 3 מטרות ל-2018: צמיחה של החברה בשווקים מקבילים (רכב תפעולי, טרקטורונים ו-SBS וכו'), שדרוג חוויית הלקוח, והרחבת המערך הלוגיסטי. כך למשל, בפברואר הקרוב ייפתח בלוד המרכז הלוגיסטי החדש של מטרו, המשתרע על כ-10,000 מ"ר, ושבו תתקיים כל פעילות הבונדד וההכנה למסירה. בנוסף, סניף הדגל של ימאהה ברחוב שוקן בת"א צפוי להיפתח במאי הקרוב, ועל-פי מטרו הוא יציב סטנדרטים חדשים בכל הקשור לחוויית הרכישה, כולל מסכי ענק אינטראקטיביים ואפשרות לבנות את אופנוע הלקוח על-ידי הדמיית מחשב. 6.5 מיליון ש"ח מושקעים בסניף ימאהה החדש, אשר עוצב בסטנדרטים של ימאהה-אירופה על-ידי קבוצת אדריכלים מאיטליה.
ימאהה איקסמקס 300 – כ-180 יחידות, ולטענת מטרו אם היו מקבלים, היו יכולים למכור עוד מאות (צילום: אביעד אברהמי)
הדגמים החדשים של 2018
בשנת 2018 יגיעו לישראל מספר דגמים חדשים בייבוא של מטרו – רובם ככולם הוצגו לאחרונה בתערוכת מילאנו או אחריה.
ימאהה
איקסמקס 125 החדש יגיע ארצה בפברואר; המחיר – 24,985 ש"ח
MT-07 החדש יגיע ארצה באפריל; המחיר – 57,985 ש"ח – 2,000 ש"ח פחות ממחירו הרשמי של הדגם היוצא
MT-09 SP החדש יגיע ארצה בפברואר; המחיר – 79,985 ש"ח
טרייסר 900 דור שני יגיע ארצה ביוני; המחיר – 79,985 ש"ח – 5,000 ש"ח פחות ממחירו של הטרייסר 900 הנוכחי
טרייסר 900GTיגיע ארצה ביוני; המחיר – 84,985 ש"ח – כמו מחירו של הטרייסר הנוכחי
מאיר, יבואנית הונדה בישראל, יוצאת במבצע סוף שנה על מספר דגמים.
במסגרת המבצע יימכרו ה-CB500F וה-CB500R בהנחה של 5,000 ש"ח ממחיר המחירון, כך שה-CB500F יימכר ב-42,900 ש"ח במקום ב-47,900 ש"ח, וה-CB500R יימכר ב-44,900 ש"ח במקום ב-49,000 ש"ח.
בנוסף, ה-PCX125 יימכר ב-15,900 ש"ח במקום ב-18,700 ש"ח – הנחה של 2,800 ש"ח.
בפעם הראשונה בישראל: יבואנית אופנועים משיקה אופנוע מוטוקרוס על מסלול מוטוקרוס. מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, השיקה בסוף השבוע את ה-YZ450F החדש של 2018, על מסלול המוטוקרוס בווינגייט. ההשקה הזו הייתה חשובה מאוד לימאהה, שכן היא בציון 20 שנה ל-YZ400F – האופנוע ששינה את כללי המשחק והתחיל את מהפכת ה-4 פעימות במוטוקרוס העולמי ואת תחילת הסוף של המנועים הדו-פעימתיים.
ימאהה YZ450F דגם 2010
לכבוד ההשקה הגיע ארצה ארנו טונוס, רוכב ימאהה באליפות העולם במוטוקרוס – ה-MXGP – שרכב על המסלול עם העיתונאים ביום חמישי ועם קהל הרוכבים ביום שישי. תמיד יפה ונעים לראות רוכב בינלאומי בפעולה, ומעניינת במיוחד ההשואה לרוכבים הישראלים – טונוס רכב עמוק בתוך אזור הנוחות שלו, ולמרות זאת קבע זמנים המהירים ב-5 שניות מהרוכבים הישראלים המהירים יותר. מרשים ביותר!
הימאהה YZ450F של 2018 הוא אופנוע חדש לחלוטין. השלדה חדשה, המנוע עבר שינויים רבים, הסט-אפ לבולמי הקאיאבה עודכן, וגם הארגונומיה חודשה ועודכנה. על ה-YZ450F של 2018 תוכלו לקרוא בהרחבה כאן בקישור.
ארנו טונוס, רוכב ימאהה ב-MXGP, עם ה-YZ450F החדש
אבל החידוש העיקרי ב-YZ450F של 2018 הוא האפליקציה לטלפון הסלולרי (אנדרואיד ו-iOS), אשר בעזרתה ניתן לכוון פרמטרים שונים במנוע וכן לקרוא נתונים. מדובר ביחידת תקשורת אלחוטית CCU (ר"ת onboard Communication Control Unit) המאפשרת לרוכב להתחבר לממשק מחשב ניהול המנוע בעזרת אפליקציה ייעודית לסמארטפון, כשהחיבור מתבצע על-ידי תקשורת WiFi הנמצאת ב-CCU.
בעזרת האפליקציה ניתן להחליף מפות ניהול מנוע, לבצע שינויים במפות קיימות – בהזרקה ובקידום ההצתה, לקרוא נתונים שנאגרו כמו טמפרטורת מנוע, מצב מצערת, תצרוכת דלק, מהירות מנוע וכו', וכן לדעת מרווחי טיפולים המתבססים על שעות מנוע וק"מ.
נציין שעד עתה ניתן היה לבצע את הפעולות הללו עם מכשיר ייעודי של ימאהה הנרכש בנפרד ומקשר בין מחשב ניהול המנוע לבין המחשב הנייד. מעתה, כאמור, הטיונינג וקריאת הנתונים קלים יותר, ומתבצעים באופן אלחוטי ישירות באפליקציה בסמארטפון.
טונוס – 5 שניות מהיר יותר מהרוכבים הישראלים
בוחן המוטוקרוס של פול גז, אסף בן אהרון, מסכם את חוויותיו על ה-YZ החדש: ה-YZ450F של 2018 הוא קודם כל אופנוע שנראה מעולה. קימורי הפלסטיקה השתנו מעט מהקו הרגיל שימאהה הרגילה אותנו אליו, ואפילו התרבעו מעט.
היכולת לבצע שינויים במערכת ההזרקה על מנת להתאים את האופנוע לרוכב ולאופי המסלול היא חשובה מאין כמוה, וההנגשה של אפשרויות אלו לציבור הרחב פותחת עולם שלם של אפשרויות וכיוונים. היכולת לחלוק נתונים וכיוונים של האופנוע עם החברים לרכיבה היא בלתי מתפשרת ומאפשרת שיפור מתמיד ביכולת לכוון את האופנוע ברמת הקצה.
לדוגמה, היכולת שלי, כרוכב חולות וגזים, להגיע למסלול עם אדמה קשה ולהתחיל את הסט-אפ שלי עם מפת ניהול מנוע שקיבלתי מחבר שכבר רכב באותו מסלול כבר לפניי או סתם מתמחה מסוג האדמה הזו, תאפשר לי להגיע לסט-אפ מהיר ומדויק יותר, וכך להיות מהיר יותר על המסלול וכמובן ליהנות יותר.
ככל שרמת הרכיבה עולה הירידה לפרטים הקטנים עולה יחד איתה, וכיוון האופנוע למסלול וסגנון הרכיבה שלי מחייב אותי לדיוק מושלם ככל הניתן. כך שהמערכת החדשה של ימאהה תאפשר לשפר את הרוכבים הממוצעים ולפתוח בפניהם סט-אפים שלא היו יכולים לדמיין.
אסף בן אהרון וה-YZ450F החדש
הרכיבה על ה-YZ450F החדש הפתיעה אותי מאוד. אם האופנועים היפנים נתנו עד היום תחושה אנושית בחיבור אליהם, הרי שה-YZ450F החדש הרגיש לי מיד כאופנוע קר ומדויק. תנוחת הרכיבה מתקרבת יותר לאופנועים האירופאים והתחושה היא שרוכבים 'על' האופנוע ולא 'בתוכו'.
הנתון הזה הוא לא טוב ולא רע. הוא פשוט נתון. אני מאמין שהמהנדסים היפניים לא עשו זאת לשווא ויש סיבות מבוססות לשינוי הזה – יישור הקו מסביב לעולם מורגש מאוד.
שלדת ה-YZ החדשה קשיחה יותר מבעבר, ומאפשרת דיוק מדהים ושליטה בכניסה לפניות ובפניות עצמן. השלדה החדשה מאפשרת שליטה כמעט אבסולוטית במהלך הפנייה תוך תשומת לב לחלק הקדמי בלבד של האופנוע. הפרונט נשאר 'דבוק' לקרקע ולקו שבחרתי בכל ניסיון שלי להוציא את האופנוע מאיזון. היא גם מאפשרת כניסה לפניות בהטיה חזקה יותר ממה שהורגלנו בעבר מאופנועי המוטוקרוס של ימאהה. הפיתול של השלדה בכניסה אינטנסיבית לפנייה נשאר מדויק ולא בועט אותך חזרה רגע לפני שיא הפנייה. גם הבולמים של קאיאבה מתנהגים נפלא, על אף שבאופנוע המבחן שעליו רכבתי הם היו בסט-אפ קשיח בשל העדפתו של הרוכב. בכל זאת, אסכם אותם כך: בכל פעם שהמסלול הפתיע אותי, הבולמים של ה-YZ450F הפתיעו אותי עוד יותר.
שלדה מעולה, מתלים בהתאם, אבל עדיין 450 סמ"ק ברוטאלי שדורש כושר גבוה
המנוע החדש של ה-YZ450F נשלט ומדויק מאוד כשיודעים איך להשתמש בו. לדוגמה, ניסיון תאוצה מסל"ד נמוך לקראת שיגור לקפיצה בהילוך רביעי 'פוצץ' לפתע את הליניאריות המוכרת של ימאהה והתקבל כוח מתפרץ – ומהנה מאוד לטעמי – כמו של מנועים דו-פעימתיים מהעבר. כך או כך, בכל מקום על מסלול המנוע הרגיש לי חזק ונעים מאוד, אם כי צריך לזכור שמדובר במנוע 450 חזק וברוטאלי, שדורש כושר גופני גבוה מאוד מהרוכב על מנת להיות מהיר לאורך זמן.
השורה התחתונה היא שה-YZ450F של 2018 הוא אופנוע מוטוקרוס סופר מדויק וסופר סקסי. חסרה בו הנשמה היפנית שהורגלנו אליה בעבר, אך קיבל דיוק חדש ורמת גימור מהגבוהות בקטגוריה. כיאה לאופנוע מוטוקרוס 450 סמ"ק הוא חזק מאוד, מעט ברוטאלי, אך לא כמו בעבר, ובכל מקרה דורש כוח פיזי וכוח גופני גבוהים. ממשיכים להתקדם.
