Blog

  • השקה עולמית: ק.ט.מ 250/300EXC TPI – הזרקת דלק

    השקה עולמית: ק.ט.מ 250/300EXC TPI – הזרקת דלק

    צילום: Sebas Romero, Marco Campelli

    • יתרונות: מנוע חלק ונעים, הורדת כוח, תצרוכת דלק, תצרוכת שמן, אין ערבוב שמן בדלק, פיצוי על הפרש גובה וטמפרטורה, וכמובן – כל היתרונות הדינמיים של גרסת 2017 הקודמת
    • חסרונות: כבד יותר ב-3 ק"ג ויקר יותר ב-450 יורו מגרסת 2017 בעלת הקרבורטור
    • שורה תחתונה: הזרקת הדלק לדו-פעימתיים עובדת כמעט מושלם, מורידה כוח לקרקע טוב יותר מבעבר, ולוקחת את המנועים הדו-פעימתיים שני שלבים קדימה אל העתיד
    • מחירים: טרם נקבעו; באירופה יקרים יותר ב-450 יורו מגרסאות 2017 עם הקרבורטור
    • מתחרים: הוסקוורנה TE250/300, גאס גאס EC250/300, שרקו SE-R250/300, בטא 250/300RR ו-TM EN250/300
    ק.ט.מ 250/300EXC TPI - דו-פעימתי עם הזרקת דלק אלקטרונית
    ק.ט.מ 250/300EXC TPI – דו-פעימתי עם הזרקת דלק אלקטרונית

    13 שנים תמימות לקח לק.ט.מ לפתח מערכת הזרקת דלק אלקטרונית למנועים הדו-פעימתיים שלהם. 13 שנים שבהן פיתחו וניסו מערכות שונות שיצליחו להחליף את הקרבורטור הישן והטוב ואף להתעלות עליו בפרמטרים מסוימים. 13 שנים שבהן, אחרי רוב הניסיונות, גילו שהחסרונות גדולים מהיתרונות. לבסוף נמצאה הנוסחה – בפיתוח של ק.ט.מ שמוגן תחת פטנט – להזרקת דלק אלקטרונית, כאמור למנועים דו-פעימתיים.

    הסיבה למעבר להזרקת דלק היא כמובן תקנות זיהום האוויר, שהולכות וסוגרות גם על מנועי האופנועים. היצרניות האירופאיות מאמינות במנועים דו-פעימתיים לאופנועי אנדורו, ושלא כמו היפניות – שהפסיקו כמעט לחלוטין ייצור מנועים דו-פעימתיים – הן ממשיכות לפתח את המנועים והאופנועים מתוך אמונה שלאנדורו מודרני יש להם יתרונות רבים – החל מאופי עבודת מנוע המתאים לאנדורו טכני, דרך משקל נמוך יותר משל 4 פעימות, ועד עלויות רכישה ותחזוקה נמוכות יותר.

    תקנות יורו 4 אילצו את יצרניות האופנועים לעשות שמיניות באוויר כדי להצליח לעבור את התקנות. חלק מהיצרניות, כמו גאס גאס למשל, בחרו לספק את האופנועים בעלי רישוי הכביש בקרבורטור אחד מוגבל מאוד שאיתו האופנוע יעבור את הבדיקות, וקרבורטור נוסף – משוחרר מהגבלות – שמסופק ב'קיט מרוצים' שיגיע עם האופנוע. הסידור הזה יכול אולי לעבור את יורו 4, בקושי, אבל בעוד שנתיים תיכנסנה לתוקף תקנות יורו 5, ואז גם אלו יהיו בבעיה.

    מנוע דו-פעימתי - לראשונה עם מערכת הזרקת דלק
    מנוע דו-פעימתי – לראשונה עם מערכת הזרקת דלק

    בק.ט.מ, מתוך הסתכלות ארוכת טווח שהחלה בשלב מוקדם מאוד – כאמור לפני 13 שנים – בחרו לפתח מערכת הזרקת דלק, שתמשיך איתם גם ליורו 5, יורו 6, וכן הלאה. יש להם סיבה טובה לכך – כ-60% מאופנועי האנדורו של ק.ט.מ שנמכרו ב-2016 הם דו-פעימתיים. במספרים זה יוצא כ-60,000 כלים. חבל להפסיד מספרי מכירות כל כך גדולים בגלל איזו תקנת זיהום אוויר של חבורת פקידים אירופאית.

    הפיתוח הראשון של מערכת הזרקת דלק לדו-פעימתיים התחיל ב-2004. אז ניסו בק.ט.מ מערכת הזרקת דלק ישירה (הזרקה ישירות לצילינדר) בשיתוף עם חברת ORBITAL. שנתיים לאחר מכן הגיע האבטיפוס הראשון, שהיה גדול, כבד, מסורבל, ובמילים פשוטות – שילב את החסרונות של 2 פעימות עם אלו של 4 פעימות ויצר לא מעט בעיות. הניסיון לא הצליח. הלאה.

    הניסיון הבא התחיל ב-2012, מיד אחרי המשבר הכלכלי הגדול. אז פיתחה ק.ט.מ יחד עם אוניברסיטת גראץ מערכת הזרקת דלק ישירה שגם מזריקה אוויר בלחץ גבוה לצילינדר. בלי להכביר במילים – גם המערכת הזו לא הצליחה.

    גוף המצערת, עליו חיישן TPS, ומשאבת הדלק שבמיכל
    גוף המצערת, עליו חיישן TPS, ומשאבת הדלק שבמיכל

    2014 – TPI

    הרעיון ל-TPI (ר"ת Transfer Port Injection – הזרקה לפתח המעבר) נולד בק.ט.מ עצמה על-ידי מהנדסי המנועים. הרעיון הוא גוף מצערת שנשלט על-ידי הרוכב ושולט על כמות האוויר שנכנסת לבית גל הארכובה – כמו בקרבורטור רק בלי הדלק – ואל האוויר מתווסף שמן המנוע על-ידי משאבת אספקה נשלטת מחשב. האוויר והשמן עוברים בבית גל הארכובה תהליך זהה למנוע קרבורטור, כלומר שימון ארבעת המסבים ודחיסה מוקדמת של האוויר בעת ירידת הבוכנה, ולאחר מכן, כשהאוויר עולה מבית גל הארכובה אל חלל הצילינדר דרך פתח המעבר – מוזרק אליו הדלק על ידי צמד מזרקים שיושבים בפתח המעבר עצמו. כך אל הצילינדר מגיעה תערובת של אוויר-דלק, ואל בית גל הארכובה מגיע כל השמן שהוא צריך. בינגו!

    איך זה עובד?

    היישום של מערכת הזרקת דלק ממוחשבת למנועי 2 פעימות הוא לא פשוט כמו ב-4 פעימות, בגלל כמה סיבות. העיקריות שביניהן הן שימון המסבים בבית גל הארכובה, מיקום המזרקים, וגם מדידת כמות האוויר. במנועי 4 פעימות מדידת כמות האוויר מתבצעת על ידי חישוב תרמודינמי עקיף של 3 משתנים – הלחץ האבסולוטי בסעפת היניקה (חיישן MAP – ר"ת Manifold Absolute Pressusre – שיושב על גוף המצערת), מהירות סיבובי המנוע, וטמפרטורת האוויר בסעפת היניקה. בגלל המבנה של מנועי 2 פעימות, שבהם האוויר (או התערובת) נכנסים קודם לבית גל הארכובה ורק לאחר מכן עולים לחלל הצילינדר דרך פתח המעבר, חיישן MAP לא אפשרי ליישום, ולכן בק.ט.מ מצאו פתרון חדשני – חיישן לחץ בבית גל הארכובה, בנוסף לחיישן טמפרטורת האוויר וחיישן מהירות המנוע.

    הזרקת דלק אל פתח המעבר
    הזרקת דלק אל פתח המעבר

    אל שלושת חיישני מדידת האוויר התווספו חיישן מצב מצערת (TPS), חיישן טמפרטורת נוזל קירור (ECT), וגם חיישן התהפכות שמדומם את המנוע במידה והאופנוע שוכב יותר מכמה שניות. חיישן נוסף שהתאפשר להרכיב הוא מתג בחירת מפות ניהול מנוע (כבר לא מפות הצתה, מכיוון שכעת מפות ניהול המנוע שולטות לא רק על קידום ההצתה אלא גם על ההזרקה, כלומר על כמות הדלק).

    מחשב ניהול המנוע חדש לחלוטין, ייחודי ל-TPI, והוא פותח על ידי Synerject. בעתיד, אגב, עם המשך הפיתוח, ניתן יהיה גם להשתמש ב-User Setting Tool של ק.ט.מ, לשנות את מפות ניהול המנוע או לטעון חדשות – יותר מה-2 הקיימות.

    המחשב מעבד את הנתונים מ-7 החיישנים, וקובע מה יהיה הפלט – כלומר את קידום ההצתה ואת משך זמן ההזרקה – כאמור על ידי צמד מזרקים שיושבים בשני צידי פתח המעבר. אבל זה לא הכל. מכיוון שמדובר על מנוע 2 פעימות הדורש שימון לארבעת המסבים שבבית גל הארכובה (צמד מסבי גל ארכובה, מסב טלטל ומסב פין בוכנה), המחשב שולט גם על משאבת שמן חיצונית שמזריקה שמן אל האוויר שנכנס לגוף המצערת. אם תהיתם, אז מדובר בשמן 2 פעימות סטנדרטי לחלוטין, כזה שעד היום ערבבנו עם הדלק. מיכל השמן יושב מתחת לשלדה, פתח המילוי נמצא בין מיכל הדלק לכידון לטובת נוחות במילוי השמן, והצינור המחבר ביניהם עובר בתוך הקורה הראשית של השלדה.

    מיכל השמן בן 700 סמ"ק - הצינור עובר בתוך השלדה
    מיכל השמן בן 700 סמ"ק – הצינור עובר בתוך השלדה

    מיכל הדלק, אגב, עוצב מחדש כדי לאחסן את משאבת הדלק החדשה (שנלקחה מדגמי ה-4 פעימות) וכדי לפנות מקום לפתח מילוי השמן, וכעת נפחו 9 ליטרים במקום 9.5 בדגם הקודם. הוא מגיע גם עם חיישן מצב דלק שידליק נורת אזהרה על לוח השעונים כשמפלס הדלק נמוך מדי. מיכל השמן, אם שאלתם, מכיל 700 סמ"ק, ועל פי ק.ט.מ הוא מספיק ל-5-8 תדלוקים – תלוי כמה גז אתם פותחים וביחס ישר מה תצרוכת השמן.

    מה עוד חדש? ובכן, גוף המצערת הוא של דל'אורטו, בקוטר 39 מ"מ, והוא כולל צמד כבלים – מושך ומחזיר – כמו ב-4 פעימות. יש לו גם כפתור התנעה קרה ובורג כיוון סל"ד סרק. כדי לספק את החשמל לכל הצרכנים החדשים, הוחלף האלטרנטור בזה של דגמי ה-4 פעימות, אשר חזק יותר משל הדו-פעימתיים בעלי הקרבורטורים.

    מה עוד חדש בדגמי 2018?

    נעבור לרגע לשינויים שמקבלים כל דגמי האנדורו של 2018. ובכן, הצינור החיצוני של מזלג ה-XPlor 48 הוא חדש, מחומר בעל פחות חיכוך, ולכן הסט-אפ של ההידראוליקה קשיח יותר משנה שעברה. פרט לכך יש כנפוני רדיאטורים חדשים – קשיחים משמעותית מבעבר, ובק.ט.מ טוענים שזהו הסוף לעיקומי רדיאטורים. רשמנו לפנינו ונבדוק את זה.

    פרט לכך יש גרפיקה חדשה – כמו בכל שנה, וזהו. כל השאר נשאר זהה ל-2017.

    ויש גם גרסת סיקסדייז - בצבעי דגל צרפת
    ויש גם גרסת סיקסדייז – בצבעי דגל צרפת

    אז מהם היתרונות של מערכת ההזרקה לדו-פעימתיים?

    עוד לפני שרכבנו אפילו מטר אחד על הדו-פעימתיים המוזרקים, אנחנו יכולים לרשום כמה יתרונות משמעותיים למערכת ההזרקה.

    ראשית, אין יותר צורך בהכנת תערובת דלק-שמן ואין יותר צורך להסתובב עם בקבוקון שמן בתיק הרכיבה, שכן כאמור יש הזרקת שמן אל גוף המצערת, והשמן מאוחסן במיכל חיצוני שמספיק ל-5 מיכלי דלק ויותר (בדרך כלל יותר).

    שנית, תצרוכת השמן ירדה משמעותית. מחשב ניהול המנוע קובע את כמות השמן שתוזרק אל המנוע בהתאם למהירות המנוע ולמצב המצערת, כך שברכיבה איטית יוזרק מעט שמן וברכיבה חזקה יוזרק יותר. היחסים, אגב, עומדים על 1:70 עד 1:100, כלומר בין 1% לבין 1.4% בלבד. בק.ט.מ אומרים שזה מספיק. אגב, מערכת הפליטה פולטת משמעותית פחות עשן דו-פעימתי.

    רוכבים על מסלולי הארצברג-רודיאו
    רוכבים על מסלולי הארצברג-רודיאו

    יתרון נוסף הוא שגם תצרוכת הדלק ירדה. בק.ט.מ מדברים על עד 50% פחות תצרוכת דלק במצבים מסוימים, ובממוצע 20% פחות תצרוכת דלק.

    עוד יתרון חשוב הוא שאין יותר צורך לבצע כיוון לקרבורטור (ג'טינג) בין קיץ לחורף או בין שינויי גובה. כעת המערכת האלקטרונית מודדת את כמות וטמפרטורת האוויר, ומזריקה דלק בכמות המדויקת. זה כשלעצמו פשוט מצוין בעינינו.

    יתרון אחרון, חשוב לא פחות כשזה נוגע לעבודת המנוע, הוא ההתאוששות המהירה מפליימאאוט (Flameout) – שזו תופעה שמופיעה במנועי 2 פעימות בגלל הגל החוזר ממערכת הפליטה. בדרך כלל לוקח למנוע כ-50 סיבובים להתאושש מפליימאווט ולחזור לפעולה סדירה. הרוכב מרגיש את זה כהשתנקות. כאן במערכת ההזרקה, לא רק שיש פחות פליימאאוטים, אלא שההתאוששות מהם מהירה הרבה יותר ולוקחת סיבובי מנוע בודדים, מה שאומר מנוע חלק ועגול יותר.

    וגם על ערימות סלעים
    וגם על ערימות סלעים

    ומה עם החסרונות?

    הרי אין ארוחות חינם. ברור שאם מקבלים כל כך הרבה יתרונות, צריך לשלם עליהם במשהו. ובכן, כאן בדו-פעימתיים המוזרקים המשקל עלה ב-3 ק"ג בגלל הרכיבים הנוספים, ובנוסף, מחירם יהיה גבוה יותר משל ה-250EXC / 300EXC של 2017 ב-450 יורו באירופה. הוגן למדי.

    אקסטרים-אנדורו בארצברג

    את ההשקה לעיתונות העולמית קיימו הפעם אנשי ק.ט.מ במחצבה של ארצברג – על אותם המסלולים שבהם מתקיים בכל חודש יוני מרוץ האקסטרים-אנדורו ארצברג-רודיאו.

    הבחירה בארצברג היא לא מקרית. ראשית, תחום האקסטרים-אנדורו צובר תאוצה בשנים האחרונות, ויותר ויותר רוכבי אנדורו עממיים פונים לתחום הזה ברכיבת ההובי שלהם. כפועל יוצא גם אופנועי האנדורו, במיוחד הדו-פעימתיים האירופאים ובמיוחד אלו של ק.ט.מ (והוסקוורנה), הופכים לקלים יותר ומתאימים יותר לדוקטרינה האקסטרימית והכיפית הזו.

    מחצבת ארצברג, אוסטריה
    מחצבת ארצברג, אוסטריה

    אבל סיבה נוספת, לא פחות חשובה, היא שבק.ט.מ רצו להראות לנו, העיתונאים, שגם בהפרשי גובה משמעותיים המנוע עובד עגול וחלק ולא צריך לכוון כלום. מערכת ההזרקה מפצה על הפרשי גובה וטמפרטורה. הנקודה הנמוכה ביותר שאליה ירדנו הייתה ברום של כ-500 מ', ואילו הגבוהה ביותר, על קצה ההר הסמוך, עברה את ה-1,600 מטרים.

    אגב, הארצברג הוא מכרה ברזל שפועל ברציפות משנת 1900 ועד היום, ולפני שכיסחו את ההר הזה לגובה 500 מ', הוא עמד ברום של 1,670 מטרים מעל פני הים. ואם שאלתם את עצמכם איך גילו בשנת 1900, לפני 117 שנים, שההר מכיל כמות גבוהה של ברזל, אז התשובה היא פשוטה – בעת סופות רעמים וברקים, כל הברקים של הסביבה התנקזו לקצה ההר הזה. ואז התחילו לחפור…

    אז רכבנו על מסלולי הארצברג-רודיאו – בעליות התלולות הבלתי נגמרות, ביערות עם העצים, השורשים ו… העליות, על ערימות הסלעים שמגיעים לגודל של האופנועים, וגם בעליות אל נקודות הביקורת האימתניות כמו The Machine. אל Karl's Diner, לצערנו, לא הספקנו להגיע, אבל זה לא הוריד מעוצמת החוויה.

    ומטפסים. כל הזמן מטפסים!
    ומטפסים. כל הזמן מטפסים!

    התרשמות רכיבה

    בואו נגיע לעניין שלשמו התכנסנו – איך הכלים עובדים? במהלך ההשקה רכבנו חצי יום על ה-250EXC TPI, ובחצי השני על ה-300EXC TPI. ראשית נספר שהם מרגישים זהים לחלוטין לדגמי 2017 בכל הקשור לארגונומיה ותנוחת רכיבה. גם תוספת המשקל של 3 ק"ג לא ממש מורגשת, והכלים מרגישים קלים ודינמיים. את מערכת המתלים של 2017 מאוד אהבנו, וגם כאן היא עושה עבודה נפלאה, ובשורה התחתונה לא מורגש שינוי בתחום הזה.

    העניין הגדול פה הוא המנועים. ההתנעה, על אף הזרקת הדלק, מתבצעת עם מעט מצערת – כמו בקרבורטור. אולם לאחר מכן סל"ד הסרק מתייצב מהר מאוד. בדקות הראשונות לרכיבה, כשהמנוע עדיין לא מגיע לטמפרטורת עבודה, הוא מקרטע ומרגיש חנוק. אחרי 3 דקות הוא מגיע לטמפרטורת עבודה ואז מתגלה הקסם.

    מעולם לא רכבנו על אופנוע בעל מנוע דו-פעימתי שהרגיש כל כך חלק וכל כך עגול, עם תגובות מסטיק. בניית הכוח מתחילה מלמטה, מסל"ד סרק, והיא נבנית בהדרגתיות ובלינאריות עד לסל"ד הגבוה. בשני המנועים – גם ב-250 וגם ב-300 – אין התפוצצות כוח אלא בנייה הדרגתית שלו, ובעינינו זה יתרון גדול כשמדובר ברכיבת אנדורו.

    בנייה הדרגתית של הכוח, המון רגש - ואיתו האחיזה
    בנייה הדרגתית של הכוח, המון רגש – ואיתו האחיזה

    תגובת המנוע כאמור רכה ונעימה, גם ב-250 וגם ב-300, גם בסל"ד נמוך וגם בגבוה, והמנועים ההללו סופר-נשלטים. נכון, חלק מזה נובע מהאבולוציה בת 30 השנים שהמנוע הזה עבר בק.ט.מ, ושהצליחו להפוך אותו איכותי מאוד לרכיבת אנדורו, ולמרות זאת – ההבדל מורגש, והוא משמעותי. בעיקר כשזה נוגע לייצור אחיזה במקומות בעיתיים, ובארצברג לא חסר כאלו.

    מערכת ההזרקה עובדת כמעט מושלם על צמד המנועים המוצלחים הללו, ולמרות שהם היו קלים לרכיבה קודם לכן, כעת הם קלים יותר וידידותיים יותר לרוכב, כאמור בזכות תגובת מצערת מצוינת, רכה ונעימה, ובזכות בניית כוח הדרגתית ולינארית. תיארנו לעצמנו שהמערכת תעבוד טוב – בכל זאת, ק.ט.מ – אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה היא תעבוד טוב. לתחושה הזו היו שותפים כל העיתונאים שהשתתפו בהשקה העולמית, ועל כך מגיעות כל המחמאות לק.ט.מ.

    נספר שבמעבר בין מפת ניהול מנוע אגרסיבית לבין המפה הרכה יותר, כמעט ולא הרגשנו הבדל. מה שכן, במפה הרכה יותר תגובת המצערת בהחלט רכה וקל יותר למצוא אחיזה במקומות בעייתיים. מתג בחירת מצבי ניהול המנוע מוצע כאופציה בתשלום, אולם גם אם לא רוכשים אותו – ניתן להחליף מפה על ידי חיבור או ניתוק פלאג שנמצא מתחת למיכל הדלק.

    הזרקת הדלק עובדת כמעט מושלם! כל הכבוד ק.ט.מ!
    הזרקת הדלק עובדת כמעט מושלם! כל הכבוד ק.ט.מ!

    חיסרון אחד שהיה במנועי קרבורטור ושקיווינו שייעלם כאן עם ההזרקה הוא העניין של דימום מנוע בירידות ארוכות. ובכן, אם תרדו ירידה מספיק ארוכה על הבלמים עם קלאץ' משוך, גם מנועי ה-TPI ידוממו לבסוף. מה שכן, הם מתעוררים לחיים מהר מאוד עם המתנע החשמלי.

    לקראת סיום הרכיבה, כשטיפסנו על שבילי הפרולוג קבוצה של כ-10 אופנועים – 250 ו-300 סמ"ק, שמתי לב לעניין נוסף – אין ריח עשן דו-פעימתי בכלל. פה אני דווקא ברגשות מעורבים מכיוון שאני חייב להודות שאני מאוד אוהב ריח של עשן דו-פעימתי. אבל השורה התחתונה היא שהמערכת עובדת.

    אז 250 או 300?

    אם הייתם שואלים אותנו עד עכשיו, היינו אומרים באופן חד-משמעי שה-250 הוא הוורסטילי יותר מבין השניים, והוא מתאים לרכיבת אנדורו מכל הסוגים. ה-300 מצידו מתאים יותר לרוכבים שמתמקצעים באקסטרים-אנדורו. לרוכבי הובי שיוצאים בסופי שבוע לשבילים וסינגלים – הוא פשוט חזק מדי ולכן מעייף יותר מה-250.

    אנחנו עדיין חושבים ככה, אבל כבר לא חד-משמעית כמו בעבר. זה לא שה-250 לא ורסטילי. הוא ורסטילי מאוד, הוא קל לרכיבה כמו צעצוע, והוא בהחלט מתאים לרוב הרוכבים. וזה לא שה-300 לא מתאים לאקסטרים-אנדורו. הוא בהחלט מתאים. תוספת המומנט עוזרת בדיוק איפה שצריך – אם זה בהנפת הגלגל הקדמי לפני מכשול בסל"ד נמוך ובשליטה, ואם זה בעליות הארוכות – שם קורה שה-300 נותן את תוספת הכוח של-250 חסר ויש צורך להוריד בו הילוך. אלא שתגובות המנוע של ה-300EXC TPI דגם 2018 הן כל כך רכות ונעימות, שהוא כבר פחות מעייף מבעבר, ולכן אנחנו חושבים שהשנה הוא הרחיב את טווח השימושים שלו גם מעבר לאקסטרים-אנדורו. מדהים לראות לאן ק.ט.מ הביאו את צמד המכונות האלה וכמה קל פתאום נהיה לרכב אנדורו ואקסטרים-אנדורו.

    מחכים לראות איך המערכת תעבוד בעוד כמה שנים של פיתוח
    מחכים לראות איך המערכת תעבוד בעוד כמה שנים של פיתוח

    הבשורה – מנועי 2 פעימות ימשיכו להיות גם באנדורו

    במקום לוותר על נתח שוק כל כך גדול, בק.ט.מ החליטו להשקיע במנועי ה-2 פעימות ולקחת אותם קדימה אל העתיד. מערכת ההזרקה הזו – שעובדת מעולה ואף תמשיך בפיתוח ובשיפורים – לוקחת את מנועי ה-2 פעימות של ק.ט.מ לא רק ליורו 4, אלא גם ליורו 5 ויורו 6 שיגיעו גם יגיעו, ומבטיחה לנו – הרוכבים – עוד שנים ארוכות של רכיבה על אופנועי אנדורו עם מנועים דו-פעימתיים.

    דגמי ה-EXC TPI, שהם הראשונים בעולם עם הזרקת דלק ל-2 פעימות ביצור סדרתי, הם פורצי דרך, והם מציבים את ק.ט.מ במקום אפילו גבוה יותר משהייתה עד עכשיו בשוק האנדורו העולמי. מה שמדהים הוא שהמערכת עובדת נפלא, כבר בשנה הראשונה שלה, אז אנחנו כבר לחוצים לדעת איך המערכת תעבוד בעוד כמה שנים, כשתתפתח ותשתפר. כל הכבוד ק.ט.מ!

    *הכותב היה אורח של ק.ט.מ בהשקה העולמית באוסטריה.

    ככה מסיימים רכיבה בארצברג-רודיאו!
    ככה מסיימים רכיבה בארצברג-רודיאו!

    מפרט טכני

    [table id=91 /]

  • טרגדיה: ניקי היידן הלך לעולמו

    טרגדיה: ניקי היידן הלך לעולמו

    טרגדיה לחובבי המרוצים והספורט המוטורי: הערב (שני) התקבלה הודעה רשמית כי ניקי היידן הלך לעולמו בעקבות תאונת הדרכים שבה היה מעורב בשבוע שעבר. היידן היה בן 35 במותו.

    הרוכב האמריקאי שזכה בשנת 2006 באליפות ה-MotoGP והתמודד זו העונה השנייה באליפות הסופרבייק העולמית בקבוצת המפעל של הונדה, נפגע ביום רביעי האחרון מרכב פרטי באיטליה בעת שרכב על אופניו. היידן הובהל לבית החולים המקומי כשהוא סובל מפגיעה קשה בראש ובחזה, ומאוחר יותר הועבר לבית חולים סמוך להמשך טיפול.

    עם תום הסבב החמישי של אליפות הסופרבייק שהתקיים באיטליה בסוף השבוע שקדם לתאונה, נשאר היידן באיטליה והחל בהכנותיו לקראת הסבב הבא, במהלכן יצא לאימון אופניים באזור החוף של העיר רימיני, ונפגע על ידי רכב חולף. על פי דיווחים לא רשמיים, הסיבה לתאונה הייתה אי ציות של הרוכב לתמרור עצור בכניסה לצומת. כתוצאה מכך נפגע היידן חזיתית מרכב חולף ששמשתו הקדמית נופצה לחלוטין מעצמת מהפגיעה.

    ניקולס 'ניקי' פטריק היידן נולד ב-30.7.81 בקאנטקי שבארה"ב. הוא רכב והתחרה על אופנועים כבר מגיל צעיר, ואת קריירת ה-MotoGP שלו החל בשנת 2003 כשטרם מלאו לו בן 22. בעונתו השלישית ניצח מרוץ MotoGP בפעם הראשונה בחייו, על אדמת ארה"ב, ואת אותה עונה סיים שלישי בטבלת האליפות. בעונה שלאחר מכן – 2006 – זכה היידן באליפות בסבב האחרון של העונה כשהוא מסיים את המרוץ בוולנסיה לפני ולנטינו רוסי, גובר עליו בקרב על האליפות וקוטע רצף של 5 אליפויות רצופות של הדוקטור. היידן היה הרוכב האמריקאי האחרון שזכה באליפות ה-MotoGP.

    יהי זכרו ברוך.

  • כ-300 הארליסטים הגיעו לקבל את פני הנשיא טראמפ

    כ-300 הארליסטים הגיעו לקבל את פני הנשיא טראמפ

    הארלי-דיווידסון הוא אולי הסמל האמריקאי המובהק ביותר. נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, שמבקר היום בישראל, הוא חובב הארלי מושבע, ובבעלותו מספר אופנועים כולל הארלי אחד העשוי מזהב. את השקת מסע הבחירות שלו לנשיאות, אגב, בחר טראמפ לקיים במפעל של הארלי-דיווידסון.

    Harley-Trump-001

    כמחווה לנשיא ארה"ב המבקר היום בישראל, קיימו הבוקר חברי מועדון הארלי-דיווידסון ישראל מסע קבלת פנים לנשיא טראמפ. כ-300 רוכבים הגיעו בשעות הבוקר לסוכנות המרכזית של הארלי-דיווידסון בחולון, שם קושטו האופנועים בדגלי ארה"ב וישראל. ב-12:00 בצהריים יצאה השיירה לסיבוב בן כשעה ברחבי תל-אביב, סיבוב שהסתיים בשגרירות ארה"ב ברחוב הירקון.

    ניסים בנימין, מנכ"ל אלבר מוטו, יבואנית הארלי דיווידסון לישראל: "עבור ההארליסטים בישראל, טראמפ, המחזיק באופנוע כבוד מזהב של הארלי-דיווידסון, הוא קודם הארליסט מס' 1 ורק לאחר מכן נשיא ארה"ב. סוכנות הארלי ערכה לכבודו מסע כבוד כמו שרק הוא ראוי לו. זהו יום יום חג עבורנו".

    Harley-Trump-003

  • חדש בארץ: מוטוגוצי V7 III – דור שלישי

    חדש בארץ: מוטוגוצי V7 III – דור שלישי

    המוטוגוצי V7 IIIהדור השלישי של ה-V7 הבסיסי – נחת בארץ. היבואנית, עופר-אבניר, מודיעה על הגעתו בימים אלו ועל תחילת השיווק.

    הדור השלישי של ה-V7 הוצג לכבוד יובל ה-50 ל-V7 המקורי, ועל הדרך הוא קיבל מספר עדכונים – בין היתר כדי שיעמוד בתקנות יורו 4. על הדרך עלה ההספק ל-52 כ"ס (רישיון נהיגה A, לעומת A1 בעבר). בנוסף, האופנוע שופר בשלדה ובזוויות ההיגוי, בבולמים (מעתה קאיאבה), בבלמים, ובמערכת בקרת ההחלקה הכוללת מעתה 3 מצבים. פרט לכך שופרה הארגונומיה, כמובן עודכן העיצוב הקלאסי. לרשימת השינויים המלאה, לחצו כאן.

    מוטוגוצי V7 III Special
    מוטוגוצי V7 III Special

    ה-V7 III מגיע ארצה בשתי גרסאות – Stone ו-Special. גרסת ה-Stone מגיעה עם צביעת מט אחידה, סעפת ודוד פליטה מושחמים, וכך גם המשולשים, המראות, קפיצי הבולמים האחוריים ורקע לוח השעונים. זה האחרון משלב בין תצוגה דיגיטלית לבין תצוגת מהירות אנלוגית. מחירה של גרסת ה-Stone נקבע על 55,957 ש"ח.

    גרסת ה-Special היא הומאג' ל-V750 S3 משנות ה-70. היא מגיעה בצמד סכימות צביעה ב-3 צבעים, ועם הרבה ניקל – כמו על הסעפת ודוד הפליטה, המראות, קפיצי הבולמים האחוריים, ידית האחיזה למורכב, ולוח השעונים. המושב עצמו בעל תפירה ייחודית לדגם, והחישוקים ייחודיים גם הם ומרובי שפיצים. מחירה של גרסת ה-Special נקבע על 59,957 ש"ח.

    מוטוגוצי V7 III Stone
    מוטוגוצי V7 III Stone
  • רכיבה ראשונה: הונדה X-ADV – 'איקס-אד'

    רכיבה ראשונה: הונדה X-ADV – 'איקס-אד'

    צילום: אסף רחמים

    • יתרונות: קונספט, עיצוב, התנהגות דינמית בכביש, עבִירוּת, נפח אחסון (יחסית לאופנוע)
    • חסרונות: מחיר, משקל, היעדר בקרת החלקה, נפח אחסון (יחסית לקטנוע)
    • שורה תחתונה: אופנוע כביש מחופש לקטנוע אדוונצ'ר שנראה ונוסע מעולה
    • מחיר: 77,900 ש"ח
    • מתחרים ישירים: אין. (כאילו מתחרים: מקסי סקוטרים, אופנועי אדוונצ'ר בינוניים, אופנועי ספורט תיור)
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 745 סמ"ק, 54 כ"ס, 6.9 קג"מ, הזרקת דלק, 6 הילוכים אוטומטיים DCT, הינע סופי שרשרת, מתלה קדמי טלסקופי הפוך שוואה 41 מ"מ, מהלך 154 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, מהלך 150 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 296 מ"מ, אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,245 מ"מ, בסיס גלגלים 1,590 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 13.1 ל', משקל מלא 238 ק"ג, צמיגים 160/60ZR15, 120/60ZR17
    הונדה X-ADV - איקס-אד
    הונדה X-ADV – איקס-אד

    מה זה?

    ההונדה X-ADV, קיצור של איקס אדוונצ'ר (ייקרא מעתה: איקס-אֵד), הוא קונספט שהוצג על-ידי הונדה לפני מספר חודשים בתערוכת מילאנו האחרונה ובבסיסו מהווה הכלאה בין קטנוע עתיר סמ"קים לבין אופנוע אדוונצ'ר. לכאורה – הסבר בהמשך. מצד אחד תנוחת רכיבה וישיבה 'קטנוענית' לחלוטין עם מדרסים בצדדים במקום רגליות רוכב, חלל ריק בין הברכיים במקום מיכל דלק שאותו ניתן לחבוק, ותא אחסון לא מאוד גדול מתחת למושב שבו נכנסת קסדה שלמה וחוץ ממנה לא עוד הרבה. גם התפעול נוטה לכיוון המוכר לנו מקטנועים, כשצידו השמאלי של האיקס-אד נטול רגלית הילוכים או ידית קלאץ'. עד כאן הדמיון לקטנוע.

    מן העבר השני המושב גבוה מאוד, הכידון רחב ומאסיבי עם מגני ידיים (שמגיעים ישירות מהאפריקה טווין), המחובר למזלג הפוך עם מהלך מתלה ארוך, חישוקי שפיצים כאשר הקדמי גדול מהאחורי כמקובל באופנועי שטח, האגזוז מוטה בחדות כלפי מעלה לכיוון קצה הזנב, ישנו מגן גחון בחלקו התחתון, מלפנים מגן הרוח המתכוונן צר וארוך, מסוכך על צג דיגיטלי גדול, ותאי אחסון נוספים לא קיימים בשום מקום. מתחיל להישמע כמו אופנוע שטח? בהחלט.

    המנוע שלו – בנפח 745 סמ"ק – יחד עם התמסורת, מגיעים ישירות מהאינטגרה – המקסי סקוטר המוכר של הונדה, עם התאמה לאיקס-אד שבליבו הם הושתלו, כך שהעברת ההילוכים, למשל, מתבצעת ב-500 סל"ד גבוה יותר. המשמעות היא שגם פה העברת הכוח לגלגל האחורי מתבצעת באמצעות שרשרת כמו באופנוע, ועל העברת ההילוכים אמונה מערכת הגיר האוטומטית, ה-DCT דור 3 של הונדה כפולת מצמדים, אותה כבר הזכרנו בעבר גם במבחן של האינטגרה וגם באפריקה טווין DCT. לטובת מי שלא יצא לו לקרוא עדיין, נזכיר רק בקצרה שמדובר בתיבת הילוכים שבה ניתן לבחור בין העברת הילוכים בצורה אוטומטית לחלוטין בכמה מצבים או 'ידנית' על-ידי כפתורים מהכידון.

    האיקס-אד מגיע עם עיצוב מודרני ופנסי LED מלפנים ומאחור ברוח התקופה, וגם הוא, כמו עוד ועוד דגמים חדשים היורדים מפס הייצור לאחרונה, מגיע עם שלט קרבה KEYLESS האחראי על פתיחת הסוויץ', פתח התדלוק ותא האחסון שמתחת למושב הרוכב.

    הכלאה בין קטנוע עתיק סמ"קים לבין אופנוע אדוונצ'ר
    הכלאה בין קטנוע עתיק סמ"קים לבין אופנוע אדוונצ'ר

    ביצועים

    הביצועים של האיקס-אד מתחלקים לשניים: כל זמן שרוכבים איתו על הכביש והחל מהרגע שיורדים איתו מהאספלט. נתחיל דווקא מהסוף.

    אין ספק שהרעיון של הונדה לייצר כלי שנראה כמו קטנוע ויכול לנסוע בשטח הוא אדיר ופורץ את גבולות החשיבה שאליה היינו מורגלים עד היום בתחום הדו-גלגלי. זה טוויסט מגניב לגמרי. מצד שני, זה לא שלאיקס-אד יש באמת ביצועי שטח טהורים, כאלו שמזכירים במשהו את האפריקה טווין למשל. הוא בהחלט מסוגל לרדת מכביש סלול לדרך כורכר או שביל מהודק בין השדות, והוא יעשה את זה הרבה יותר טוב מכלי עם חישוקים יצוקים, כשגם המתלים בעלי המהלך הארוך תומכים לגמרי באפשרות הזו למי שרוצה בכך. אבל לא שם הוא מככב, במיוחד לא עם משקל שלו. אולי אם היינו מרכיבים עליו צמיגי 50/50 אפשר היה לנסות ולאתגר אותו מעט ולראות אם יש לו מה להציע, אבל עם צמיגי הכביש שאיתם הוא מגיע שבילים זה די והותר בשבילו.

    המקום שבו הביצועים של האיקס-אד באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר הוא דווקא על הכביש. הורדת הכוח לכביש דרך גלגל ה-"15 מייצרת יציאה חזקה יותר מהמקום לעומת אם היה לו אחד גדול יותר (כמו באינטגרה למשל). מצד שני, גלגל אחורי גדול יותר היה הופך את התנהגות הכביש שלו לאפילו טובה יותר, וגם עוזר למצוא לו צמיג אחורי ספורטיבי במידות הנפוצות. סיבוב בריא של המצערת יגרום למהירות המוצגת לטפס מעלה בזריזות עד לאזור ה-160, ואם ממש רוצים אז אפשר גם לראות 190 על השעון. ההיגוי מדויק ויציב גם בהטיה, ועל אף המשקל המכובד הוא קל לשליטה – הרבה בזכות הכידון הרחב והגבוה.

    העברת ההילוכים על-ידי ה-DCT עובדת היטב, אם כי לפני שהוא מגיע לטמפרטורת עבודה מורגשת נקישה קלה בעת העברת הילוך, אך זו הולכת ונעלמת אחרי דקות ספורות. את אותו הדבר אפשר להגיד על רגישות המצערת במעבר ממצב סגור לפתוח. בזמן שצריכת הדלק המוצהרת שלו היא בערך 27 ק"מ לליטר, אנחנו קצת פחות ריחמנו עליו במהלך המבחן והיינו קרובים יותר ל-18 ק"מ לליטר. מצד שני, ברכיבה קצת פחות אינטנסיבית הצריכה בהחלט טובה יותר.

    ביצועי כביש מעולים
    ביצועי כביש מעולים

    איך זה מרגיש ?

    כשמסתכלים על האיקס-אד מרחוק הוא לגמרי נראה כמו קטנוע. קטנוע חתיך ומודרני – אבל קטנוע. אולם כשמתקרבים אליו, ובמיוחד אם בחניה לידו עומד אופנוע בגודל מלא, מבינים פתאום עד כמה שהוא גדול – גם בגובה וגם ברוחב. לשם השוואה, כשהוצאנו אותו מהסוכנות הוא עמד ליד CB650F שנראה ממש נמוך וקטן ליד האיקס-אד.

    המושב גבוה ורחב, וגם רוכבים גבוהים יתקשו להגיע לרצפה עם יותר מרגל אחת המונחת במלואה על הקרקע, או לחלופין עם שתי רגליים מתוחות עם עקבים באוויר. השילוב בין הגובה למשקל הלא מבוטל שלו יחד עם הכידון הרחב הופכים את התנועה העירונית הסואנת למקום לא אידאלי עבור האיקס-אד. על הכביש המהיר הוא מרגיש יותר טבעי ובנוח, כשגם צמד הדיסקים מלפנים מרמזים שהם נועדו לעבוד במהירויות ובעומסים גבוהים יותר. הם עושים זאת מצוין, אם שאלתם.

    מחשב ניהול המנוע המוכר לנו מדגמי הונדה אחרים עובד פה מצוין, כשבבחירה בין מצב ידני לאוטומט מצאנו שהאחרון מבין השניים הוא גם הנוח יותר ברוב המקרים, אם כי הבחירה בין המצבים השונים תלויה בסיטואציית הרכיבה ובקצב. מצב D, דהיינו Drive, הוא זה שהכי נוח להתנייד איתו בעיר, ובכלל במקומות שבהם לא בא לנו 'לתת גז' יותר מדי, סוג של מצב שיוט. אבל חוץ ממנו יש למנוע עוד 3 מצבי 'S', וכל אחד מהמצבים פשוט משנה את הסל"ד שבו מועברים ההילוכים כלפי מעלה קצת יותר מקודמו.

    אבל אנחנו חושבים שבהונדה התכוונו בכלל למשהו אחר. הנה איך שאנחנו הבנו את זה: ה-S הראשון (S1) זה סבבה. במצב הזה המנוע קצת יותר חי מאשר במצב D; ה-S השני (S2) זה סחטיין. מתחילים להרגיש את הכוח שיש למנוע הזה; אבל ה-S השלישי (S3), או – עליו אנחנו רוצים לדבר. ה-S הזה הוא קיצור של סלמתאק. פה המנוע נותן את כל 54 הסוסים שלו, פה כל משיכת מצערת מרגישה מחוברת לסיבוב של הקראנק ומהדהדת נהדר דרך האגזוז המקורי, כל יציאה מכיכר מלווה בדריפט. פשוט תענוג.

    רמת הגימור של האיקס-אד היא גבוהה כמו שאנחנו כבר רגילים ומצפים מהונדה. המושב המרופד מוצק ולא שוקע, וגם למורכבת שלנו היה נוח עם שפע של מקום מאחור. המשקף המתכוונן עושה עבודה לא רעה בכלל בהסטת הרוח, ואם רוצים להנמיך אותו ניתן לעשות זאת בקלות ללא צורך בכלים. לוח השעונים הוא למעשה מסך LCD גדול מאוד המציג שפע של מידע וחיווי בצורה ברורה ומסודרת. יחד עם זאת ובאופן מעט מפתיע, אם מסתכלים מקרוב ומקישים קלות עם האצבע, פה ושם ניתן להבחין בחיפויים מפלסטיק שלא תמיד תואמים את התחושה הכללית של תכנון וגימור ברמה גבוהה.

    בשטח קצת פחות, אבל העבירות טובה
    בשטח קצת פחות, אבל העבירות טובה

    סיכום ועלויות

    לא משנה אם תבחרו לקרוא לו קטנוע או אופנוע, האיקס-אד הוא ללא שום צל של ספק כלי שלא ניתן להתעלם מנוכחותו. גם העוברים והשבים במרכז תל-אביב שעצרו לצלם אותו ללא הפסקה בזמן שאנחנו ישבנו לאכול צהריים, לא יכלו להתעלם ממנו, וכמוהם הנהגים שבכל רמזור שאלו אותנו מה זה בדיוק ותמיד הביטו בו במבט נוגה, בדרך כלל מפטירים לכיוונו "אחח… איזה יפה הוא!", ואנחנו כמובן לא יכולים להאשים אותם.

    אלמנט האדוונצ'ר שבו הוא גימיק נחמד שבהחלט משך אליו את רוב תשומת הלב, אבל למען האמת מדובר בכלי נהדר לכביש המהיר ולכבישים מפותלים, שבהם הוא יסב לרוכב שעל אוכפו הנאה מרובה. אנחנו היינו מחליפים לו את הנעליים לזוג צמיגים ספורטיביים איכותיים ולוקחים אותו לטיול בהרים. המרחק בינו לבין אופנוע ספורט-תיור הוא כלל לא גדול, ואולי אם במקרה אחד המהנדסים של הונדה קורא את זה אז יש לנו בקשה קטנה: אנחנו מאוד נשמח לראות אופנוע כזה על בסיס המנוע, התמסורת וחשוב מכל – העיצוב של האיקס-אד.

    מחירו של ההונדה X-ADV הוא 77,900 ש"ח. זה לא מעט כסף, ויש שיעדיפו לקנות בסכום שכזה מקסי-סקוטר או אופנוע אחר, מתוך התפישה שאליה היינו מורגלים עד היום: שאופנוע צריך להיראות כמו אופנוע, ושקטנוע צריך שיהיה לו נפח אחסון של קטנוע, וכל מה שהוא לא אחד מהשניים הללו לא בא בחשבון. אלא שעם 2 משלוחים שלמים של הדגם החדש שנחטפו כבר, כנראה שמסתובבים בינינו כמה וכמה אנשים שכבר הבינו שההגדרות הישנות עומדות להתחלף במושגים חדשים שטומנים בחובם הנאה מסוג אחר. מהסוג של האיקס-אד.

    עלויות תחזוקה

    [table id=90 /]

    Honda-X-ADV-007

    Honda-X-ADV-012

    Honda-X-ADV-008

    Honda-X-ADV-017

  • MotoGP לה-מאן: משלושה יוצא אחד

    MotoGP לה-מאן: משלושה יוצא אחד

    ללה-מאן מגיעים שלושת המתחרים העיקריים לאליפות כאשר מפרידות ביניהם 4 נקודות בלבד: רוסי עם 62 נקודות, ויניאלס עם 60 נקודות ומרקז עם 58 נקודות. אליהם מצטרף השנה פדרוסה, שבכיסו 52 נקודות אליפות, שזה כאילו להתחיל את העונה מחדש בלה-מאן.

    מתחילים במחווה להחלמתו של ניקי היידן שנפצע קשה בתאונת אופניים
    מתחילים במחווה להחלמתו של ניקי היידן שנפצע קשה בתאונת אופניים

    בשישי המסלול רטוב ובחוד נראים רוכבים שונים מבדרך כלל, ביניהם מילר על ההונדה RCV, באז  ואברהם על הדוקאטי, ואפילו ברדלי סמית' על RC16 של ק.ט.מ. הגשם של שישי והמסלול היבש ברובו וההולך ומתייבש בשאריתו בשבת סיפקו לנו יום שבת של אימונים ודירוג מותחים. מקצה האימון השלישי שקובע את העשרה שיעברו ישירות למקצה הדירוג הקובע, התנהל בסופו כמקצה דירוג. המפסידים העיקריים במקצה זה היו דובי, זרקו, פדרוסה ולורנזו. שני האחרונים אף סגרו את טבלת הזמנים.

    זרקו הימר על מקצה אחד רצוף ללא עצירות להחלפת צמיגים והוביל את Q1 עד שהודח למקום השלישי על ידי דובי ופדרוסה. אבל זרקו הוא קוסם, ועל הצמיגים הרכים והמשומשים שלו הוא מקדים את פדרוסה בחמש מאיות השנייה ושולח את פדרוסה לזנק מהמקום ה-13. לורנזו לא ממשיך את המומנטום מחרז ומזנק מהמקום ה-16.

    יוהאן זרקו - פעמיים אלוף Moto2 נותן בראש על אופנוע לוויין
    יוהאן זרקו – פעמיים אלוף Moto2 נותן בראש על אופנוע לוויין

    את מקצה הדירוג הקובע כובשים רוכבי ימאהה, כשבפול פוזישן ויניאלס ואחריו רוסי וזרקו. זרקו שוב זוהר ברגע האחרון כשהוא מדיח את קראטשלאו מהמקום השלישי לרביעי בהקפה האחרונה. מרקז מזנק מהמקום החמישי. לה-מאן היה טוב מאד ל-RC16 של ק.ט.מ, כשפול אספרגרו מדרג שמיני וברדלי סמית' מדרג עשירי.

    15:00, האורות האדומים כבים ומזנקים

    השורות הראשונות מזנקים היטב, כשטוב מכולם מזנק זרקו. ויניאלס וזרקו נכנסים יחדיו לפנייה 1, אבל לפנייה 2 זרקו ממקם את עצמו באופן מושלם וסוגר לויניאלס את הקו הפנימי. מרקז מצליח לדחוק את רוסי לרביעי, אבל כבר לאחר מספר פניות רוסי מחזיר לעצמו את המקום השלישי. פדרוסה, שנשדד בהקפה האחרונה של מקצה הדירוג Q1, מזנק כהרגלו כמו טיל מונחה מדויק וקל משקל למקום השמיני.

    ויניאלס - מכתיב קצב מטורף
    ויניאלס – מכתיב קצב מטורף

    למשך 6 הקפות זרקו מוביל את המרוץ, כשאחריו ויניאלס, רוסי ומרקז. בשונה מקטאר, זרקו לא מאבד את האופנוע אלא רק את ההובלה לויניאלס, והוא ממשיך ורוכב מצוין במסלול הביתי אל מול הקהל הצרפתי ומסיים במקום השני. פודיום ראשון ליוהאן זרקו – פעמיים אלוף ה-Moto2 ברציפות, ואת זה זרקו משיג על אופנוע של קבוצת הלוויין ימאהה טק 3 ולא על אופנוע מפעל.

    מרקז רוכב רביעי, כשמדי פעם הוא סוגר מעט את הפער על רוסי בשלישי ומדי פעם הפער גדל. קצב המרוץ עומד על 1:32.5 דקות להקפה – קצב מהיר בשנייה שלמה מהקצב הצפוי למרוץ על פי אימון חופשי שלוש וארבע. את הקצב קובע בחוד ויניאלס, כשזרקו ורוסי עומדים בקצב. מרקז נאלץ לרכב על המגבלות על מנת לשמור את רוסי במרחק סביר. בתחילת ההקפה ה-18 מרקז טס בפנייה אחת ושתיים מהר על מנת לשמור את רוסי, אבל לפנייה 3 הוא נושא מהירות רבה מדי, ובליטוף הבלם הקדמי אל תוך הפנייה מרקז מאבד את הקדמי בלואו-סייד ומסיים את המרוץ.

    מרקז - מנסה לרדוף ומאבד את המרוץ
    מרקז – מנסה לרדוף ומאבד את המרוץ

    פדרוסה מאבד זמן ואולי מעט בטחון כשמרקז מתרסק ממש מולו ומשאיר את הטריו של ימאהה בחוד. רוסי יושב צמוד לזנב של זרקו, ושבע הקפות לתום המרוץ הוא מחליט לאיים על המקום הראשון. רוסי מאחר בבלימה לפנייה 1, וכשהוא מקביל לזרקו רוסי ממקם עצמו בקו הפנימי לשיקיין בפנייה 3 ומשאיר את זרקו מאחור. זה האחרון מחליט לנתק מגע ולסיים על הפודיום ולא להסתכן במאבק עם רוסי. רוסי מגביר את הקצב, שובר את שיא המסלול ונצמד לויניאלס. רוסי, שמבין שמבלי לנצח מרוצים אין אליפות, מהמר על כל הקופה. הוא חותך באגרסיביות לקו הפנימי בפנייה 3, יוצא מעט רחב אבל מצליח לשמור על הקו בפנייה 4 ועל ההובלה. ויניאלס, שגם הוא שבר את שיא המסלול בלה-מאן, שומר את רוסי במרחק תקיפה. ויניאלס חותך את השיקיין כשהוא טועה בבלימה, אבל לא מרוויח מקום. בשתי ההקפות האחרונות רוסי רוכב מהר ומנסה להגן על הקו. ויניאלס, שמקיף בסערה את לה-מאן בפעם האחרונה, מכריח את רוסי לרכב על הקצה. קו הגנתי ובלימה מאוחרת מאוד בכניסה לפנייה 8 מוציאה את רוסי רחב, וויניאלס מנצל זאת ומוביל את המרוץ. רוסי לא מוותר ובמאמץ עליון הוא נצמד לויניאלס. רק שזה האחרון רוכב את ההקפה האחרונה בקצב ששובר שוב את שיא המסלול. רוסי בניסיון לנצח את המרוץ דוחף חזק מאוד, בלימה מאוחרת ומהירות פנייה גבוהה מדי, ורוסי מאבד את האופנוע בלואו-סייד. ובסיום ויניאלס, זרקו ופדרוסה שזוכה בפודיום שלל.

    פדרוסה - זוכה בפודיום שלל
    פדרוסה – זוכה בפודיום שלל

    שלושה נכנסו ללה-מאן בחמישי ורק ויניאלס יצא משם כשצמיגיו על האספלט. מרקז ורוסי נפלו חלל אל מול קצב המרוץ שאותו קבע ויניאלס – מרקז נפל במרדף ורוסי נפל תחת לחץ הרודף. פדרוסה מנצל את אפס הנקודות של רוסי את מרקז ומשפר למקום השני באליפות.

    לורנזו מסיים שישי תודות לעדר שלם של דוקאטי GP15 ו- GP16 ולאפריליה של אלייש אספרגרו שנופלים שדודים לתקלות טכניות. חרז היה אור, אבל נראה שהיה זה אור קטן.

    במוג'לו, בדיוק בעוד שבועיים, הכל יכול להשתנות.

    רוסי - כאן עוד מחייך. אחרי ההתרסקות הוא בכה
    רוסי – כאן עוד מחייך. אחרי ההתרסקות הוא בכה

    תוצאות הסבב החמישי – לה-מאן

    1. מאבריק ויניאלס
    2. יוהאן זרקו
    3. מארק מרקז
    4. אנדראה דוביציוזו
    5. קאל קראטשלאו

    טבלת האליפות לאחר הסבב החמישי

    • מאבריק ויניאלס, ימאהה, 85 נק'
    • דני פדרוסה, הונדה, 68 נק'
    • ולנטינו רוסי, ימאהה, 62 נק'
    • מארק מרקז, הונדה, 58 נק'
    • יוהאן זרקו, ימאהה, 55 נק'
    ועוד אחת של זרקו - כי מגיע לו!
    ועוד אחת של זרקו – כי מגיע לו!
  • בהארלי-דיווידסון עושים כבוד לדונאלד טראמפ

    בהארלי-דיווידסון עושים כבוד לדונאלד טראמפ

    מחר, יום שני 22.5.17, יגיע נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לביקור בישראל. הארלי-דיווידסון, המותג הכי אמריקאי שיש, עורך לכבודו רכיבת מחווה וקבלת פנים.

    השלט שיישאו רוכבי הארלי-דיווידסון הישראלים לכבודו של דונאלד טראמפ נשיא ארה"ב
    השלט שיישאו רוכבי הארלי-דיווידסון הישראלים לכבודו של דונאלד טראמפ נשיא ארה"ב

    רוכבי הארלי-דיווידסון ישראל מוזמנים להגיע לסוכנות הארלי ברחוב המלאכה 6 בחולון, בשעה 10:00 בבוקר. האופנועים יקושטו בדגלי ישראל וארה"ב, ויוגשו כיבוד קל ושתייה.

    בשעה 12:00 תצא שיירת ההארלים לרכיבת בת כשעה במסלול שיעבור בתל-אביב ויגיע אל שגרירות ארה"ב ברחוב הירקון, שם תעצור השיירה למפגן הזדהות עם ארה"ב ודונאלד טראמפ. לאחר מכן יתפזרו הרוכבים לביתם.

    רכיבת ההזדהות מאושרת על-ידי משטרת התנועה ואף תלווה על ידה.

  • חדש בארץ: סאן-יאנג ג'ט 14

    חדש בארץ: סאן-יאנג ג'ט 14

    מטרו-מוטור, יבואנית סאן-יאנג לישראל, מודיעה על הגעתו של הג'ט 14 – הגרסה החדשה של הג'ט הוותיק, שהוא מהקטנועים הזולים בליין של סאן-יאנג.

    סאן-יאנג ג'ט 14
    סאן-יאנג ג'ט 14

    הג'ט 14 הוא קטנוע 125 סמ"ק פשוט ובסיסי עם עיצוב ספורטיבי הכולל משקף כהה, עיצוב חד והתנהגות זריזה. המנוע בנפח 125 סמ"ק, מקורר נוזל, מוזרק דלק ועומד בתקן יורו 4. הגלגלים בקוטר "14, יש מערכת בלמים משולבת (3% הנחה בביטוח החובה), מיכל הדלק בנפח 7.5 ל', והעיצוב, כאמור, ספורטיבי.

    מחירו של הג'ט 14 נקבע על 11,985 ש"ח. אחריות לשנתיים או 24,000 ק"מ.

    ויש גם בלבן
    ויש גם בלבן
  • מודעה: AD MOTORSPORT באירוע מכירות קיץ

    מודעה: AD MOTORSPORT באירוע מכירות קיץ

    ADMOTORSPORT-001

    – ידיעה זו היא מודעה פרסומית בתשלום –