אמ;לק: צ'אז דיוויס 2 רמות מעל כולם באימולה וחוזר למקום השני בטבלה, אך למרות זאת ראיי מגדיל את הפער בצמרת. תאונה מחרידה בשבת מסיימת את המקצה הראשון כשרק במזל אף רוכב לא נהרג. הונדה עדיין לא בכיוון, אך לאון קמיאר חוזר לחיים באיטליה.
דיוויס שולט בזמנים ביד רמה ובפער ניכר לאורך האימונים, אך את הפול פוזישן הוא לוקח בהפרש של 32 אלפיות בלבד מסייקס. אחריהם ראיי, ורביעי מפתיע ללאון קמייר.
צ'אז דיוויס – 2 רמות מעל כולם
https://www.youtube.com/watch?v=zoWBR-NoqUA
דגל אדום הונף ביום שבת בהקפה ה-13 מתוך 18 אחרי שהאפריליה של יוג'ין לאברטי טס אל תוך קיר בטון, התפוצץ ועלה באש. מגע בין לאברטי לגלגל האחורי של אלכס לואז גורם לכנף הקדמית של האפריליה להישבר ולהיתקע בקאליפר, מה שמנע מהרוכב האירי לבלום לקראת הפנייה הבאה. למרבה המזל הרוכב מספיק לנטוש בזמן ובכך להימנע מפציעה קשה ואולי אף חמור מכך. סיומו של המרוץ הראשון מוכרז והתוצאות נקבעות לפי סיום ההקפה ה-12.
גם במקצה השני שלמחרת הונף דגל אדום, הפעם בהקפה הראשונה. תקלה באופנוע של איירטון בדוביני משאירה כמויות נכבדות של שמן על המסלול.
דגלים אדומים וצמד ניצחונות לדיוויס – אימולה
אופנוע ירוקאחד, השייך לג'ונתן ראיי, עמד על הפודיום במקצה הראשון, רחוק 6.7 שניות מדיוויס שניצח. אופנוע ירוק אחר, של סייקס, לא הצליח להשיג את הדוקאטי של מארקו מלאנדרי שסיים לפניו במקום השלישי. במקצה השני היה זה סייקס שאייש את המקום השלישי על הפודיום בזמן שהשניים הראשונים שוב היו דיוויס וראיי.
רוכבי קבוצת קוואסאקי; ראיי מגדיל את הפער
קסדה צהובה, איתה רוכב חאבי פורס, חצתה את קו הסיום במקום החמישי במקצה הראשון ובמקום הרביעי במקצה השני – כשלאורך מרבית המרוץ מלאנדרי על דוקאטי המפעל צמוד אל פורס הרוכב על גבי דוקאטי לוויין של קבוצת בארני, עד לקו הסיום, אך ללא יכולת לעקוף את פורס. הישג מרשים לספרדי.
אחד המסלולים אימולה
צבעים של תקווה. קשה לתאר אותם בדיוק, אבל נראה היה שהם חזרו ללחייו של לאון קמיאר הבריטי וה-MV אגוסטה שלו. אחרי המקום הרביעי בדירוג, קמיאר מסיים שישי במקצה הראשון, מה ששם אותו בעמדת זינוק מצוינת ביום ראשון למקצה השני כשהוא מזנק מהמקום השלישי, ממנו הוא מצליח להתמקם שני למשך 2 הקפות כשהוא שומר על קצב מרוץ גבוה, אלא שבהקפה השלישית הוא מתרסק בפנייה מס' 12 ומסיים את המרוץ. ועדיין, טוב לראות את קמיאר חוזר לקדמת הבמה ומוסיף קצת אקשן לסדרה. נקווה לראות אותו שם גם בהמשך.
תוצאותהסבב ה-5
מקצה 1
צ'אז דיוויס
ג'ונתן ראיי
מרקו מלאנדרי
מקצה 2
צ'אז דיוויס
ג'ונתן ראיי
טום סייקס
טבלת האליפות בתום סבב מספר 5
ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 235 נק'
צ'אז דיוויס, דוקאטי, 161 נק'
טום סייקס, קוואסאקי, 160 נק'
מרקו מלאנדרי, דוקאטי, 124 נק'
אלכס לואז, ימאהה, 94 נק'
הסבב הבא יתקיים בדונינגטון פארק (אנגליה) בסוף השבוע של ה-28.5.
ה-Z900 החדש הוא המחליף של ה-Z800, שבעצמו החליף את ה-Z750 על צמד דגמיו. ה-900 יוצא לשנת 2017, בין היתר בגלל תקנות יורו 4 שמחייבות את היצרניות לבצע שינויים רבים במנועיהן. היצרניות מצידן מנצלות את ההזדמנות כדי לבצע רענונים מקיפים בחלק ניכר מהדגמים, ובמקרה של ה-Z900, בקוואסאקי הגדילו לעשות ושחררו דגם חדש לחלוטין.
כאמור, ה-Z900 הוא אופנוע חדש לחלוטין שתוכנן מדף חלק לגמרי. המנוע, בנפח 948 סמ"ק, הוא לא הגדלה של גרסת ה-800 אלא דווקא הקטנה של גרסת ה-1,000 סמ"ק. על-ידי הקטנת קוטר הצילינדרים מ-77 ל-73 מ"מ קטן הנפח מ-1,046 ל-948 סמ"ק. מהלך הבוכנות נשאר זהה – 56 מ"מ. המנוע הזה מפיק 125 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-10 קג"מ ב-7,700 סל"ד.
מכלולי השלדה חדשים גם הם. השלדה – מסבך צינורות פלדה – תוכננה במיוחד עבור ה-Z900, והיא שוקלת 13.5 ק"ג בלבד. הבולמים – פרונט הפוך בקוטר 41 מ"מ מלפנים ובולם אופקי המחובר לזרוע האחורית העשויה אלומיניום – מתכווננים באופן מלא, וקוטר הדיסקים הקדמיים עומד על 300 מ"מ. בניגוד לטרנד של השנים האחרונות, הקליפרים הקדמיים קונבנציונליים עם גשר קבוע ולא רדיאליים. מעניין. יש כמובן מערכת ABS, כמו שתקנות יורו 4 מחייבות, ויש לוח שעונים חדש ומינימליסטי שמזכיר מאוד את זה של ה-Z650 שנבחן כאן לאחרונה, עם מחט סל"ד דיגיטלית.
כנייקד ספורטיבי ממשפחת ה-Z של קוואסאקי, העיצוב מוחצן ובעל פינות חדות, ובעיקר – שופע בלוגו ה-'Z' בכל מקום, כולל בתצורת הפנס האחורי. את זה דווקא אהבנו. פחות אהבנו את העובדה שהוא מעט מצועצע מדי, כמו למשל בחיפויי הפלסטיק של השלדה מעל לרגליות הרוכב שמקנות תחושה שמדובר בשלדת אלומיניום, על אף שכאמור מדובר בשלדת צינורות פלדה שבה אין לקוואסאקי סיבה להתבייש.
יותר Z1000 מוקטן מאשר Z800 מוגדל
ביצועים
ה-Z750 המקורי, וגם זה שבא אחריו, סבלו מיכולות דינמיות שלא בהתאם ליכולות המנוע, בעיקר בשל מערכת מתלים פשוטה מדי. את הבעיה הזו פתרו בקוואסאקי ב-Z750R המצוין, וה-Z800 שבא אחריו כבר היה אופנוע מאוזן וטוב. כעת ה-Z900 לוקח את הביצועים צעד נוסף קדימה, ומביא אותם למחוזות ה-Z1000. מחמאה יותר גדולה קוואסאקי לא יכולים לבקש.
מערכת המתלים ב-Z900 פשוט מעולה, בטח ובטח כשמדובר בנייקד יפני שאמור לשמור על פשטות. הם סופגים מצוין, הם נותנים תחושה שיש פה הידראוליקה איכותית, והם בעיקר יודעים לספוג כוחות גדולים של רכיבה חזקה. בגלל האיזון והיציבות של ה-900, גם התחושה על הצד מצוינת, וגם לזה עוזרת מערכת המתלים, שמקבלת פה ציון גבוה מאוד. ההיגוי מצידו לא מהיר כמו שאתה מצפה מנייקד, אולי בשל המשקל הגבוה, אולם הכידון הרחב לא מאפשר ל-Z900 להתנגד לפקודות היגוי, והוא נשכב בקלות מרשימה – גם במהירויות גבוהות. הבלמים מצידם, על אף היותם 'מיושנים' ולא רדיאליים, חזקים מאוד ובעלי נשיכה עוצמתית. מצוין!
זה הזמן לדבר על המנוע. ובכן, המספרים היבשים לא מספרים את הסיפור המלא כאן. נכון, יש לו 125 כ"ס בקצה הסקאלה, אז הוא חזק מאוד ויאיץ את ה-Z900 במהירות עצומה ויגיע אפילו ל-250 קמ"ש, אבל העניין הגדול פה הוא המומנט והגמישות. על אף שדף הנתונים מספר ששיא המומנט מגיע ב-7,700 סל"ד, יש פה ערימות של כוח כבר מסל"ד נמוך מאוד – 3,000 ואפילו פחות. עם האופי החלק של מנוע 4 צילינדרים יפני קונבנציונלי, זה אומר שליטה קלה מאוד על הגלגל האחורי והכוח שיורד אליו. במילים אחרות – ה-Z900 הוא מלך הדריפטים העירוניים ביציאה מכיכרות, ומדהים כמה שזה קל.
אז ה-Z900 מציע חבילת ביצועים ברמה גבוהה – הרבה יותר גבוהה ממה שאתה מצפה במחיר כזה.
ביצועים ברמה של כלים גדולים ויקרים יותר
איך זה מרגיש?
ובכן, קודם כל כאופנוע שלם ומוצק שמרגיש יחידה אחת שלמה. מעבר לכך, ה-Z900 מרגיש קרבי בדיוק כמו שהוא נראה. המושב לא גבוה מדי (אם כי קשיח, שטוח וספורטיבי), אבל מיכל הדלק שמתחת לגוף הרוכב גדול ומסיבי, ונותן תחושה של אופנוע ענק. הכידון רחב ושטוח, וגם הוא תורם לתחושת הקרביות, והארגונומיה כולה טובה למדי. רק המורכבת האומללה שלנו התלוננה על חוסר נוחות על פיסת הספוג הקטנטנה שנקראת מושב המורכב. לזכות האופנוע (או לזכות המורכבת שלנו…) ייאמר שהתלונה הראשונה שלה הגיעה אחרי מאות רבות של ק"מ.
היעדר מיגון הרוח מגביל את הרכיבה הנינוחה על ה-Z900 לסביב 160 קמ"ש. לא ציפינו אחרת, ואנחנו בהחלט ממליצים על התקנת משקף רוח קטן שלא יכער את המראה הכללי של ה-Z אבל ישפר משמעותית את איכות החיים עליו. המהירות המקסימלית שראינו על לוח השעונים הקטנטן עומדת על כ-250 קמ"ש, ותצרוכת הדלק הממוצעת – סביב 15 ק"מ לליטר, אבל רוב הזמן לחצנו יותר מהממוצע.
בכלל, ה-Z900 מרגיש הרבה יותר כמו Z1000 – גם במנוע, גם בממדים וגם בביצועים וביכולות הדינמיות – מאשר ה-Z800, שעשוי להרגיש קטן וחלש ליד ה-900 החדש. לדעתנו, אגב, עם כוח המנוע הזה, ובעיקר עם גמישות המנוע הזה, מערכת בקרת החלקה – גם אם בסיסית ופשוטה -בהחלט נדרשת פה. ABS יש והוא עובד היטב, ויש גם קלאץ' מחליק שמאפשר הורדת הילוכים אגרסיבית ללא החשש של נעילת גלגל אחורי.
איכות החומרים, איכות ההרכבה ואיכות הגימור גם הם ברמה טובה בסך הכל, אם כי לא מושלמת. פה ושם יש איזה חוט חשמל מבצבץ, ועל כיסויי הפלסטיק של השלדה כבר דיברנו. מאידך, מנופי הבלם והמצמד ניתנים לכיוון מרחק, והצביעה וקישוטי ה-Z בהחלט מוסיפים לו ייחודיות – כמו לכל משפחת ה-Z.
אז ה-Z900 מרגיש מעולה, כמו אופנוע גדול אמיתי, ואם לסכם את הפרק אז הוא הרבה יותר Z1000 מאשר Z800 מוגדל – גם בכוח וגם באיכויות.
סיכום ועלויות
העניין הגדול עם ה-Z900 החדש הוא המחיר. בתחילה מחירו נקבע על 72,985 ש"ח, אולם עם תחילת השיווק בשבועות האחרונים מחשף המחיר החדש – 67,985 ש"ח (לפני אגרות רישוי). כלומר ב-69 אלף ש"ח על הכביש מקבלים אופנוע כמעט-ליטר שקרוב מאוד בממדים, ביכולות ובביצועים – גם של המנוע – ל-Z1000 שמחירו עומד כיום על 90 אלף ש"ח. במחיר הזה מדובר בתמורה מעולה, ולא נגזים אם נגיד שה-Z900 הוא הכי הרבה אופנוע לשקל בשוק הישראלי נכון להיום.
אין לו מצערות חשמליות, מצבי ניהול מנוע, בקרת החלקה או קוויקשיפטר, אבל יש לו את הדברים החשובים ביותר – מנוע ומכלולי שלדה מצוינים, שיחד יוצרים אופנוע שעובד מעולה, ומאוד מהנה.
מלחמת המחירים של היצרניות והיבואניות עושות לנו – הצרכנים – רק טוב, וה-Z900 הוא דוגמה מובהקת לכך. אופנוע מעולה במחיר מעולה.
אחד הכלים היותר מעניינים של התקופה האחרונה מגיע ארצה. ק.ט.מ משיקה בישראל את הדור השני של הסופר דיוק 1290R – הסופר-נייקד של ק.ט.מ, שנקרא גם 'החיה 2.0', שהוצג בתערוכת מילאנו בנובמבר האחרון.
The Beast 2.0
מנוע ה-1,301 סמ"ק של הסופר דיוק 1290R נשאר כמעט זהה ביחס לזה של הדור הקודם, ולא באמת צריך להוסיף כוח ל-177 כוחות הסוס האימתניים שלו, אבל יש לא מעט שיפורים אחרים. ראשית, הבולמים של WP – גם מלפנים וגם מאחור – משתדרגים, וכעת הקפיצים בהם קשיחים יותר. כמובן שהם מתכווננים באופן מלא. יש מסך TFT חדש, שעם אופציית MY RIDE של ק.ט.מ יתממשק לסמארטפון ללא מגע יד, ויש פנסי LED גם מלפנים בנוסף למפתח קרבה חכם.
הבקרות האלקטרוניות משתדרגות, וכעת מערכת ה-ABS של בוש היא מהסוג שמותאם גם לפניות עם אפשרות נוספת לביטול ה-ABS על הגלגל האחורי (מצב סופרמוטו), ויש מערכת בקרת החלקה בכמה מצבים. ניתן לבחור בין 2 חבילות גימור: חבילת ביצועים עם שליטה על החלקת המנוע, קוויקשיפטר ו-MY RIDE, וחבילת מסלול הכוללת שינוי מפות ניהול מנוע, מערכת בקרת ווילי, שליטה על בקרת היציבות ובקרת זינוק.
בנוסף לכל אלו, הסופר דיוק 1290R מקבל מתיחת פנים עיצובית, כשכל עבודת הגוף מעוצבת מחדש, מתחדדת ומצטמצמת. ואחרי כל זה, המשקל יורד ב-6 ק"ג ועומד על 195 ק"ג.
יתרונות: מחיר, מראה ועיצוב, גמישות מנוע, יכולות כביש והתנהגות, אפשרויות קסטומיזציה
חסרונות: איכות של חלק מהחלקים כמו רגליות רוכב ורגליות בלם אחורי והילוכים
שורה תחתונה: הסטריט רוד נותן את החוויה של הארלי-דיווידסון, כולל המראה, אבל במעט כסף
מחיר: כ-70 אלף ש"ח (מחיר מדויק ייקבע בקרוב)
מתחרים: הארלי-דיווידסון ספורטסטר 883, מוטוגוצי V9
הארלי-דיווידסון סטריט רוד 750
היצע האופנועים של הארלי-דיווידסון אמנם רחב מאוד, אבל הוא לא מיועד לכל אחד. אם מוציאים לרגע את הספורטסטר 883 בגרסה הבסיסית שלו, שהיה עד לא מזמן האופנוע הזול ביותר בליין של הארלי, אז מגלים שהאופנועים הפחות יקרים מתחילים ב-100 אלף ש"ח, והיקרים יותר מגיעים ל… טוב, לא משנה. לא כי אין להם מחיר מחירון, אלא כי ברוב המקרים רוכשי הארלי מעמיסים אותם בתוספות ושיפורים, ועושים את מה שלשמו נועד ההארלי – מקסטמים אותם. יוצרים אופנוע בהתאמה אישית, עם התוספות והקישוטים שהם אוהבים ושמייצגים אותם. במקרים כאלו, המחיר בישראל עשוי להגיע למספר בן 6 ספרות שמתחיל ב-2 ואפילו ב-3. לשמחתנו, יש לא מעט רוכבים כאלה שהפנינות המוטוריות שלהם מקשטות את כבישי ישראל כמו נזם זהב באף חזיר.
הארלי להמונים
עכשיו, הארלי זה חלום. מושא חלומות. שימו במדרחוב סואן אופנוע ספורט חדש ונוצץ ולידו הארלי-דיווידסון גדול ומאובזר, ורוב האנשים שיעברו, הגברים בעיקר, יסתכלו על ההארלי, יחלמו, ואז ישלפו את הטלפון הנייד ויצלמו תמונה שאותה הם ישלחו לקבוצת הוואטסאפ של החבר'ה מהמילואים.
כדי להנגיש את העולם המופלא של הארלי-דיווידסון לאותם גברים, לאותו ציבור רחב יותר, הארלי הציגה לפני כשנתיים את הסטריט 750 – הארלי קטן בנפח 750 סמ"ק, שמאפשר כניסה זולה לעולם של הארלי. על מנת שיהיה זול במיוחד (60 אלף ש"ח בישראל), חסכו על הסטריט כמעט בכל מקום אפשרי. זה ניכר לעין, אבל זה עדיין הארלי, כזה עם סמל העיט, מנוע וי-טווין (מקורר נוזל…), מיכל טיפה ממתכת וקטלוג תוספות מכובד.
ב-3 סכמות צביעה שונות
הארלי להמונים, אבל ספורטיביים
השנה, שנתיים אחרי הסטריט 750 המקורי, הארלי מציגה את הסטריט רוד 750 – גרסה משופרת יותר של אותו סטריט 750, שאמור לטפל לא רק במראה – שהוא חלק חשוב ביותר כשמדובר על הארלי-דיווידסון – אלא גם, או בעיקר, בביצועים. ביכולות הדינמיות של הסטריט.
לצורך כך גרסת הרוד קיבלה שורה ארוכה של שיפורים ותוספות. זה מתחיל במנוע, שחוזק ב-10% במומנט המקסימלי ובערך דומה לאורך כל העקומה, וכן בלא פחות מ-20% תוספת להספק המקסימלי, בין היתר על-ידי העלאת הסל"ד המקסימלי. את השיפור הזה השיגו בהארלי על-ידי ראשי מנוע חדשים למנוע הווי-טווין 60 מעלות מקורר הנוזל שלהם, תזמון שסתומים שונה, סעפות חדשות וגדולות יותר, וגם מערכת פליטה חדשה.
אבל פרט למנוע נעשו עוד שינויים רבים שאמורים לשפר את ההתנהגות. כך למשל המזלג הקדמי הפשוט הוחלף במזלג הפוך בשרני, וצמד הבולמים מאחור הוחלפו באיכותיים יותר עם מהלך גדול יותר של 117 מ"מ. מערכת הבלימה כפולת הדיסקים מלפנים שופרה גם היא עם דיסקים בקוטר 300 מ"מ ומערכת ABS, החישוקים בקוטר "17, ועליהם צמיגים ספורטיביים במידות 120/70 מלפנים ו-160/60 מאחור.
הסטריט רוד מקבל גם עבודת גוף חדשה, המתאימה כאמור לרוח ה-Rod וכוללת מיכל דלק, יחידת זנב ומסיכה קדמית מעוצבים מחדש, וכמובן מראה עדכני יותר, בצבעים מטאליים, שמתאימים לחבילה הכללית.
אנחנו קיבלנו את האפור מט
הארלי אורבאני
את הסטריט מגדירים בהארלי-דיווידסון ככלי אורבאני ועוד קצת, כלומר הם מייעדים אותו בראש ובראשונה לעיר. הם כנראה לא מכירים את הצפיפות של תל-אביב, ולא יודעים שהמרחק בין העיר הגדולה לבין בר-בהר הוא פחות מחצי המרחק ממרכז מנהטן לניו-ג'רזי. כך או כך, הסטריט רוד 750 הוא לגמרי אופנוע שהיינו שמחים להחנות מחוץ לבר האהוב עלינו. במיוחד אם זה פיק-אפ בר.
כמתחייב מהשם 'רוד', הוא לא רק צבוע בצבעי מט כהים, גם תנוחת הרכיבה מזכירה במשהו את הווי-רוד הגדול, עם מושב נמוך וכידון רחב ושטוח במיוחד ששולח את הידיים הרחק לפנים ויוצר כיפוף הארליסטי בגב. לרגע חלמנו על קסדת חצי ועל צמיג אחורי ברוחב 300 מ"מ, אבל הסתפקנו ב-160 הצנועים של הסטריט רוד ובקסדת ה-SHOEI הכתומה שמתאימה בול לצבעים של הארלי.
אבל למרות שהוא מרשים ואפילו יפה, מבט מקרוב מראה היכן חסכו בהארלי כסף כדי שיוכלו למכור את הסטריט רוד במחיר נמוך. רגליות הרוכב למשל פשוטות מאוד, וכך גם רגליות הבלם האחורי וההילוכים, ויש עוד כמה חלקים היצוקים מפלדה ומצופים בצבע שחור פשוט, כמו משולשי ההיגוי. וזה בסדר, כי בכל זאת – המחיר מדבר פה יותר מכל. דווקא החלקים החשובים – המושב, מיכל הדלק, אפילו חלק מסביבת הרוכב, נראים ומרגישים איכותיים למדי, וזו גם התחושה הכללית שמתקבלת מהאופנוע, גם ברכיבה.
לא רק אורבאני
חגיגת גז והשחזת רגליות
מסלול הרכיבה שלנו בכבישים המפותלים של דרום ספרד כלל קצת יותר מ-200 ק"מ, רובם ככולם מפותלים. רגע, הארלי-דיווידסון וכבישים מפותלים? זה לא קצת דיסוננס? הרי בחלום של כולנו אנחנו עולים על ההארלי השמן ורוכבים על הכביש האינסופי לעבר השקיעה. אז זהו, שלא סתם נבחר המיקום הזה, שכן לסטריט רוד יש יכולות כביש לא מבוטלות ואפילו טובות. מאוד טובות. בטח ביחס למה שאתה מצפה מהארלי.
המנוע מגניב לגמרי. מווי-טווין של הארלי אתה לא מצפה שיעלה למחוזות סל"ד 5 ספרתיים, אבל כן מצפה לערימות של מומנט מסל"ד אפס בערך, והוא אכן כזה. ותופתעו, אפשר למשוך איתו הילוכים. אמנם לא לסל"ד של 4 צילינדרים יפניים, אבל בהחלט לכיוון 6,000 ואפילו 7,000 סל"ד. למרות זאת, הוא מרגיש טוב יותר בין 3,000 ל-5,000 סל"ד. הבעיה היחידה של המנוע הזה – שבהחלט אפשר להגדיר אותו כיעיל (רגע, כשאומרים 'מנוע יעיל' על הארלי, זו מחמאה או נקודה לחובתו?…) – היא יורו 4. תקנות זיהום האוויר האירופאיות חונקות את מערכת הפליטה, ובמקום רעם אגזוזים יש כאן משהו שהוא יותר לכיוון נהמה חרישית. למרות זאת, את מכלול התחושות שהווי-טווין הזה מייצר אי אפשר לקחת לו. מרוכשי הסטריט רוד נבקש – אנא מכם, שימו לו מערכת פליטה חליפית ומשוחררת ותשאירו את היורו 4 לגרמנים ולשווייצרים.
בבקשה, שימו לו מערכת פליטה משוחררת
אבל העניין הגדול בסטריט רוד הוא לא המנוע, אלא ההתנהגות הדינמית. הוא אמנם ארוך ויציב, אבל הכידון הסופר-רחב יאפשר לכם לתת פקודות היגוי החלטיות ולשים את הסטריט רוד על הצד בקלות. איזה שיפור אדיר מהסטריט הרגיל. הבולמים הקדמיים יודעים לספוג כוחות גדולים, גם של בלימה וגם של הטיה, ושומרים גם הם על יציבות האופנוע, והבלמים ישתלו את הפרונט באספלט במשיכה קלה. פשוט תענוג שהכל נעשה בקלות חצי יפנית.
עד כמה היה לנו כיף איתו על הכבישים המפותלים? ובכן, בהפסקת הצהריים המכונאים נאלצו להחליף לאופנוע שלי רגליות רוכב, פשוט כי את המקוריות שחקתי עד לאמצע. לשמחתם, הם פשוט היו צריכים להחליף בין אלו של הרוכב לבין אלו של הנוסע, שכן הן זהות. בעניין הזה נספר שזווית ההטיה עומדת על 38 מעלות מימין ו-40 מעלות משמאל. לא רע בסך הכל.
ואחרי הכל, הוא גם נוח למדי. לא כמו אדוונצ'ר מודרני, אבל גם אחרי יום רכיבה מלא ויותר מ-200 ק"מ, לא כאב לנו כלום בגוף. זה כשלעצמו הישג עבור הארלי, בטח ובטח בהתחשב בקהל היעד.
רגליות ברבאק!
לא רק לבתי קפה וברים תל-אביביים
הסטריט רוד החדש הוא שדרוג עצום לסדרת הסטריט הזולה. הוא לא רק נראה טוב, וזה לא רק הסמל של הארלי על מיכל הדלק, הוא גם נוסע טוב. רוכשי האופנוע ייהנו מעצם הרכיבה על הארלי – גם אם הארליסטים יגידו להם שזה לא באמת הארלי אמיתי – גם מהמראה וההילה, אבל לא פחות חשוב – מאופנוע שמתנהג טוב ולא רק נראה טוב.
היתרון הגדול של הסטריט רוד הוא כאמור המחיר, שצפוי להיות כ-70 אלף שקלים ואפילו פחות מזה. המחיר המדויק ייקבע בימים הקרובים, עם הגעת האופנוע ארצה. במחיר הזה הסטריט רוד מאפשר כניסה נוחה לעולם של הארלי-דיווידסון לכל החולמים, אבל מאפשר להם גם באמת לרכב עליו. לאלבר, יבואנית הארלי לישראל, יש קלף חזק ביד שעשוי למשוך רוכבים חדשים. בעתיד הם עשויים להתקדם להארלי גדול ויקר יותר. יופי של אופנוע.
הכותב היה אורח של הארלי-דיווידסון בהשקה העולמית בספרד.
בפעם השישית ברציפות בישראל וה-11 בעולם, התקיים בשבת אירוע IFRD – יום הרוכבת הבינלאומי. יום בהפקת רוכבות עבור רוכבות, ושנועד להעצים את הכוח הנשי שברכיבה על דו-גלגלי.
משנה לשנה האירוע הזה גדל, גם כי יש יותר מודעות וגם כי פשוט יש יותר רוכבות, והשנה השתתפו בו כמעט 150 רוכבות אופנועים וקטנועים.
יום הרוכבת – התמונה המסורתית עם דגל ישראל (צילום: רוני בר נחמד)
החידוש השנה, לצד מסלול רכיבה בכביש, יצאו 10 רוכבות למסלול שטח שבסופו הגיעו לנקודת המפגש בפארק רעננה. רוכבות הכביש נחלקו השנה ל-2 קבוצות – מהירה ואיטית, כשלכל קבוצה מובילה ומרשלים משלה, ויצאו לטיול מרעננה צפונה לכיוון ואדי-עארה דרך כבישים מפותלים, ובחזרה לרעננה דרך כביש החוף. בסיום הרכיבה נפגשו הרוכבות כולן להפנינג בפארק רעננה, שכלל מוזיקה, ריקודים ופרסים.
כמו בכל שנה, גם הפעם הגענו כדי לכבד את רוכבות ישראל (בהחלט מגיע להן). הקונספט של יום הרוכבת הוא ראוי וטוב, אבל לדעתנו כדאי לעשות מספר שינויים לשנים הבאות ולקחת את האירוע כמה צעדים קדימה. אפשר למשל להיעזר באנשי מקצוע (אוקי, נשות מקצוע…) כדי להפוך את הרכיבה לאיכותית ובטיחותית יותר. אפשר גם לשדרג את האירוע כך שיכלול לא רק מוזיקה ופרסים, אלא גם – למשל – הופעה של הרכב נשים, רצוי רוכבות, וגם יותר פעילויות.
כך או כך, יום הרוכבת הבינלאומי הוא אירוע חשוב, וטוב שיש מי שמפיקות אותו גם אצלנו בישראל. וכמו שכתבנו בשנה שעברה: אנחנו לגמרי חושבים שמגיע לרוכבות ישראל יום משלהן, למרות שאנחנו מקבלים אותן בזרועות פתוחות במשך כל השנה.
באופן מסורתי בשנים האחרונות, חרז הוא הסבב הראשון באירופה אחרי שלושה מרוצים – קטאר, ארגנטינה, אוסטין. על הדרך, דורנה והסבב חגגו בחרז את המרוץ ה-3,000 מאז המרוץ הראשון באי מאן ב-1949. לא שיש ניקוד כפול במרוץ מילניום. תשאלו את דוהאן שניצח את מרוץ האלף השני.
רוסי מחבב מאוד את חרז ויש לו רקורד יוצא דופן של 9 ניצחונות על המסלול, כולל פול פוזישן וניצחון ב-2016. לורנזו מעולם לא זינק נמוך מהמקום השלישי על הגריד, וגם לו רקורד משובח בחרז. מרקז ופדרוסה אולי גדלו בקטלוניה, אבל שמחים גם הם לרכב בחרז שבאנדלוסיה. ויניאלס מגיע כולו מוכוון משימה לאחר שהתרסק באוסטין, וגם הוא ספרדי.
הזינוק לחרז 2017
ואז, בוקה ומבולקה ביום האימונים הראשון. גשם יורד במקצה האימון הראשון, ולמקצה השני הרוכבים מקבלים מסלול שרובו יבש אבל עם אזורים לחים כאן ושם וגם בקו המרוץ. פדרוסה זורח באימון הראשון. גם בשני. באופן מפתיע, לורנזו שסבל קשות מתנאים כאלה על גבי הימאהה YZR-M1, מצליח להתמודד טוב יותר כשהוא רוכב על הדוקאטי GP17. רוסי, ויניאלס ומרקז משתרכים מאחור.
בשבת השמש זורחת והטמפרטורה של האספלט מאמירה. ככל שהטמפרטורה עולה הסדר שב על כנו. רוסי, מרקז וויניאלס שבים למקומם הטבעי בחזית, ואיתם פדרוסה, לורנזו וקראטשלאו. את מקצה הדירוג Q1 צולחים יאנונה על הסוזוקי ואלייש אספרגרו על האפריליה המשתפרת. מקצה הדירוג הקובע הפך לתחרות פרטית בין מרקז לפדרוסה. זה האחרון זרח לכל אורך האימונים, ומרקז ורוכבים נוספים כמו רוסי וויניאלס ניסו לרכב אחריו וללמוד משהו על חרז 2017. פדרוסה עוצר את השעון על 1:39.249 ומוותר על ההקפה האחרונה. מרקז שממוקם שני עוד נותן גז להקפה אחת נוספת לפני דגל השחמט. ההקפה עובדת לו עד פנייה 12 שבה מרקז מאבד 2 עשיריות שנייה ואת הפול פוזישן.
פדרוסה – דגל לדגל
הזינוק היה ברובו חסר אירועים כשפדרוסה מזנק אל ההולשוט, מרקז שומר על המקום השני ויאנונה לשלישי. את העניין בחלקו הראשון של המרוץ מספק לנו יוהאן זרקו, אלוף ה-Moto2 והרוקי הזוהר של קבוצת ימאהה טק-3, כשהוא – שוב – תוקף את רוסי כולל מגע והחלפת מקומות, מתקדם לשלישי על חשבון ויניאלס, קראטשלאו ויאנונה, ולשני על חשבון מרקז. זרקו ממשיך לרכב היטב עד קו הסיום אותו הוא חוצה במקום הרביעי.
פדרוסה של חרז 2017 רכב באופן מושלם, כשמיד אחרי ההולשוט בפנייה 1 פדרוסה פותח פער של כ-1.5 שניות על מרקז ואז על זרקו ושוב על מרקז. הוא שולט בפער הקטן הזה של כ-1.5 שניות לאורך מרבית המרוץ תוך שהוא רוכב באופן עקבי בתוך 1:40 דקות להקפה. מרקז ניסה לדחוף כאן ושם לאורכו של המרוץ, אבל עם 3 הקפות לתום המרוץ מרקז מחליט על 20 נקודות ותודה רבה.
מרקז – 20 נקודות ותודה רבה
לורנזו והדוקאטי GP17 של קבוצת המפעל סוף סוף רואים מעט אור. זה מתחיל באימונים בתנאים משתנים בשישי, דרך שבת, ומעבר ישיר למקצה הדירוג Q2. לורנזו אולי נסוג למקום התשיעי במהלך ההקפה הראשונה, אבל דבר לא עוצר אותו בדרכו לכבוש – לראשונה – את המקום השלישי על הפודיום עם הדוקאטי. לורנזו עובר את רוסי, ויניאלס וזרקו, ונעזר בהתרסקות של קראטשלאו על מנת לסיים במקום השלישי.
לורנזו – מקום שלישי, פעם ראשונה עם הדוקאטי
ויניאלס ורוסי סבלו קשות מהשילוב בין הימאהה YZR-M1 לבין הצמיגים של מישלין. בחרז העסק פשוט לא עבד. רוסי אמנם התקדם עד למקום החמישי, אבל החל מההקפה העשירית רוסי מתחיל לסבול מירידה חדה באחיזה בשני צדי האופנוע. רוסי נסוג לאחור ומסיים עשירי.
גם ויניאלס לא מוצא אחיזה עם צמיגי המישלין. ניסיון לרכב עם צמיג אחורי קשה באימונים לא צולח. ויניאלס סובל מסחרור ניכר של הצמיג האחורי בפניות שמאליות, וכך הוא נאלץ, מחוסר ברירה, לרכב עם צמיג אחורי בינוני. הצמיג אמנם נותן לויניאלס אחיזה, אבל אורך חייו אינו מספיק ל-27 ההקפות בחרז. וינאלס חוצה את דגל השחמט במקום השישי.
ויניאלס ורוסי – הימאהה לא עבד טוב עם המישלינים בחרז
גשם לא ירד בחרז, אבל 6 רוכבים לא מסיימים את המרוץ, שזה קצת יותר מרבע מהרוכבים. פנייה 1 שולחת את קראטשלאו ופול אספרגרו אל מחוץ למרוץ. מיד אחריהם באוטיסטה לוקח אתו את מילר. מילר, שכולו עצבים, דוחף את באוטיסטה באלימות כששניהם עדיין במלכודת החצץ שבצדי המסלול. יאנונה שב ומרסק את הסוזוקי GSX-RR בפתיחת עונה איומה, וכך גם טיטו רבאט.
חרז חילק את הקלפים מחדש בין הרודפים אחרי תואר האליפות. רוסי עדיין מוביל, אבל הפער עומד על 2 נקודות מויניאלס. מרקז שהתרסק בארגנטינה מפגר רק ב-2 נקודות אחרי ויניאלס. פדרוסה מצרף 25 נקודות בחרז לקופתו ומפגר רק ב-10 נקודות אחרי רוסי.
יוהאן זרקו – חיה!
לה מאן, 21.5 יום ראשון בשעה 15:00, והעונה כאילו תתחיל מחדש.
האיקסמקס 300 החדש והחשוב לימאהה נחת בישראל. מטרו מודיעה הבוקר על הגעתו של האיקסמקס 300, שרק לפני שבועיים הושק לעיתונות העולמית באירופה.
האיקסמקס 300 לוקח את גרסת ה-250 הפופולרית כמה צעדים קדימה. זה לא רק המנוע הגדול והחזק יותר עם ה-28 כ"ס (שבישראל גם מקפיץ את דרגת ביטוח החובה בשל נפח המנוע), אלא דווקא כל מה שמסביב – השלדה והמזלג הקדמי בעל צמד משולשי ההיגוי, מערכת ההזרקה עם בקרת ההחלקה, האבזור – כמו למשל מפתח הקרבה החכם או פנסי ה-LED, וכמובן – העיצוב המודרני בהשראת הטימקס 530 החדש.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 330 סמ"ק, 33 כ"ס, 3.3 קג"מ, קירור נוזל, הזרקת דלק עם בקרת החלקה, גיר וריאטור, מזלג 35 מ"מ עם מהלך 90 מ"מ, צמד בולמים אחוריים עם מהלך 81 מ"מ, דיסק קדמי 300 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,215 מ"מ, בסיס גלגלים 1,560 מ"מ, גובה מושב 795 מ"מ, מיכל דלק 13 ל', צמיגים 110/70-16, 150/70-14
פיאג'ו בוורלי 350 דגם 2017
מה זה?
הבוורלי 350 הוא הגלגול הנוכחי של גרסת ה-300 הוותיקה, ואם אתם שואלים את עצמכם מה הסיבה למתיחת הפנים ולהגדלת הנפח – אז התשובה היא יורו 4. לשנת 2017 בפיאג'ו היו חייבים להתאים את הבוורלי לתקנות זיהום האוויר המחמירות, אז כבר התקינו בו את מנועו של ה-X10 בנפח של 330 סמ"ק, ועל הדך התאימו אותו כך שיזהם פחות.
המנוע הזה חזק יותר ממנוע ה-300 הקודם, אבל הוא לא העניין היחיד בבוורלי החדש. ראשית, מערכת ההזרקה המתוחכמת מגיעה עם מערכת בקרת החלקה ASR, הניתנת לניתוק מכפתור על הכידון. שנית, וזה עניין לא פחות חשוב – המנוע הקומפקטי מאפשר להנות נפח אחסון ענק מתחת למושב שמכיל בקלות קסדה מלאה ועוד נשאר מקום רב, למרות שמדובר בקטנוע גלגלים גדולים.
לבסוף, הבוורלי, שתמיד היה סטייליסט ומעודן, מקבל מתיחת פנים עיצובית שעושה אותו אפילו יותר נעים, יותר סטייליסט ויותר מעודן. אנחנו מאוד אוהבים את השיק האיטלקי הזה לקטנועים, כי זה גורם לנו להרגיש לרגע במילאנו, לא בדרום תל-אביב.
מבחינת אבזור, גרסת הספורט-תיור שכאן במבחן מגיעה עם משקף רוח, וו-תלייה נשלף, תא כפפות גדול המחולק לתאים קטנים פנימיים, לוח שעונים המחולק ל-3 שעונים שונים ולוח דיגיטלי, פתיחה חשמלית למושב ממתג על הכידון, ושלט רחוק לפתיחה ונעילה של כל התאים והמנעולים בקטנוע. כאמור, יש גם מערכת ABS ומערכת בקרת החלקה ASR. בהחלט סטנדרט גבוה כשמדובר בקטנועים.
מילאנו בתל-אביב
ביצועים
זה לא שאנחנו מצפים לביצועים גבוהים כשמדובר בקטנועים, אבל בכל זאת – הבוורלי נמצא בליגה אחרת בכל הקשור להתנהגות דינמית, וזאת בזכות הגלגלים הגדולים. הם מצליחים לבודד את רוב מפגעי האספלט העירוני ולשמור על יציבות גבוהה של הקטנוע ברכיבה עירונית מנהלתית, אבל כשלוחצים קצת את הבוורלי מגלים שהם מספקים יתרונות דינמיים בטיחותיים גם במקומות שאליהם קטנועים לא אמורים להגיע – בין אם זה רכיבה עירונית ובין אם בינעירונית בכבישים מפותלים. ההיגוי מעולה, היציבות גבוהה, והבוורלי – כמו שכתבנו בעבר – הוא הכי אופנוע שיש בקטנועים בינוניים. את היתרונות הדינמיים הללו, אגב, לא חייבים לקחת לכיוון הספורט אבל הם נמצאים שם כדי להגדיל את גבולות מעטפת הבטיחות – וזה מבחינתנו היתרון הגדול.
המנוע, כמו כל סדרת המנועים הבינוניים של פיאג'ו – מעולה. הוא חזק כבר מסל"ד נמוך, והוא חלק מאוד בהתנהגות שלו. העניין פה הוא לא המנוע עצמו כמו השילוב עם הווריאטור המצוין, שיחד יוצר יחידת הנעה מהחלקות והיעילות שפגשנו בסגמנט. גם בזה, אגב, פיאג'ו מצטיינת לאורך השנים, וה-איקסאבו למשל קיבל מאיתנו מחמאות רבות על כך במהלך השנים.
הכי אופנוע בקטנועים
איך זה מרגיש?
במשפט – מהקטנועים האיכותיים יותר שיש היום על הכבישים, בטח ובטח בסגמנט הזה של כלים בינוניים. איכות הבנייה, ההרכבה והגימור מעולה, ושילוב שני הצבעים יוצר סטייל מיוחד ששובר את האפור המשעמם של הכלים הטייוואנים.
המושב גבוה יחסית – כמעט 800 מ"מ, הבוורלי מרווח, גם לגבוהים שבינינו, והרכיבה עליו חלקה ונעימה, כך שיש קורלציה מלאה בין איך שהוא נראה לבין איך שהוא נוסע.
רכיבה בינעירונית נינוחה מתבצעת על סביב 120-130 קמ"ש, אם כי יש לו עוד כ-20 קמ"ש בקנה. במדידת GPS קיבלנו מהירות מקסימלית במישור של 149 קמ"ש, אבל ברור לחלוטין שהמהירות הזו מחוץ לאזור הנוחות שלו. ברכיבה הנינוחה, קצת מהר יותר ממהירות התנועה הבינעירונית, הוא מרגיש מצוין, יציב, ויש לו עוד רזרבות כוח לעקיפות. כך שהבוורלי יכול בהחלט לשמש ככלי תחבורה בינעירוני למרחקים קצרים, ואפילו בינוניים מדי פעם. בעיר הוא סוכריה אמיתית, עם זווית צידוד כידון מצוינת, מנוע חלק במיוחד, וכאמור – מערכת גלגלים ומתלים שסופגת הרבה יותר מקטנועים עם גלגלים בקוטר רגיל.
פרט לאלו יש גם את עניין האלקטרוניקה, שעובדת פה מצוין. ה-ABS סטנדרטי למדי, לא ניתן לניתוק, וכמו בהרבה כלים – ממהר להיכנס לפעולה על אספלט עירוני חלק – במיוחד בגלגל האחורי. לעומת זאת, בקרת ההחלקה לא רק שעובדת היטב ונכנסת לפעולה בהדרגתיות ובעדינות, היא גם נדרשת כאן, שכן על אספלט עירוני חלק הבוורלי יפרפר בתאוצות ויחליק את הגלגל האחורי.
סיכום ועלויות
אם זה לא היה ברור, אז הבוורלי הוא מהקטנועים האיכותיים יותר שמתגלגלים כיום על כבישי ישראל. הוא מביא איתו לא רק סטייל ושיק איטלקיים ששוברים את האפור של עדר הקטנועים הטייוואנים, אלא גם איכות חומרים, הרכבה וגימור והגבוהים שיש, ביצועי מנוע-וריאטור חלקים, נעימים וטובים, התנהגות דינמית שקרובה יותר לאופנועים מאשר לקטנועים – בזכות הגלגלים הגדולים, ואלקטרוניקה שהיא קליק וחצי מעל למקובל בסגמנט הזה.
על הטוב הזה תצטרכו לשלם 35 אלף שקלים. זה אולי הרבה כסף אבסולוטית, אבל יחסית למה שמקבלים בכלים אחרים זו נראית לנו עסקה מעולה. הבעיה היחידה – כמו כל הכלים שנפחם גבוה מ-250 סמ"ק – היא שבמעבר הזה מדרגת ביטוח החובה קופצת ב-1,000-1,200 ש"ח ביחס ל-250 סמ"ק. אם אתם יכולים לשלם את ההפרש, תיהנו מקטנוע איכותי – מהאיכותיים יותר שיש היום בישראל בטווח הנפחים הבינוני.
יום הרוכבת הבינלאומי הוא אירוע המאורגן עבור רוכבות ועל-ידי רוכבות זו הפעם ה-11 ברציפות בעולם, וגם בישראל תחגוגנה הרוכבות את היום הזה, בפעם השביעית ברציפות.
יום הרוכבת 2016
במסגרת האירוע הישראלי, המתקיים במקביל לסדרת האירועים הבינלאומיים ברחבי העולם, תצאנה רוכבות ישראל לרכיבה משותפת שבסופה יתקיים הפנינג גדול בפארק רעננה.
נקודת המפגש בשבת 6.5.17 בשעה 08:00 בבוקר, בתחנת הדלק סונול 'הברוש' בצומת רעננה. משם ייצא מסלול כביש ומסלול שטח ברחבי השרון, ככשני המסלולים יסתיימו לקראת הצהריים בפארק רעננה, בהפנינג גדול המאורגן לרוכבות והכולל מוזיקה, ספונסרים ופרסים.
