גרים בחיפה או בצפון? בואו לרכב על סוזוקי!
בימים שני ושלישי, 8-9.5.17, תקיים עופר-אבניר ימי הדגמה מרוכזים לאופנועי וקטנועי סוזוקי בסניף עופר-אבניר בחיפה. הרכיבות תתקיימנה בין השעות 10:00-19:00.
בין הדגמים שיהיו זמינים לרכיבת מבחן: SV650, ויסטרום 1000, DR-Z400S, DR65-SE, בורגמן מןן, בורגמן 650.
במהלך ימי ההדגמה יינתנו מחירים ותנאי תשלום אטרקטיביים ללקוחות.
מומלץ להירשם לימי ההדגמה בקישור המצורף.
הפסטיבל הזה היה מיוחד בנוף הדו-גלגלי הישראלי. יותר מ-500 רוכבים ורוכבות הגיעו בסוף השבוע שעבר לפסטיבל Ride&Roll שהופק על-ידי מטרו מוטור בשיתוף רשת מלונות פתאל. הרוכבים שהגיעו נהנו מאירוח מוזל של 2 לילות ב-44 מלונות של הרשת, וכן מהופעות חיות של ברי סחרוף, מוש בן-ארי ואביב גפן ומפעילויות בריכה ונופש שונות.
זוהי מסורת חדשה שמטר החלה בה השנה, ואם דברים לא ישתבשו – היא תימשך גם בשנים הקרובות.
הפסטיבל היה השנה בסימן קוואסאקי, ומטרו חשפה כבר בערב הראשון את הכלים החדשים של היצרנית היפנית הירוקה שהגיעו ארצה לאחרונה, בראשם אופנועי ה-650 סמ"ק המוגבלים ל-A1, וכן השיקה רשמית את ה-Z900 החדש.
פרט לכך נהנו הרוכבים מרכיבה מיוחדת לאילת, דרך מצפה רמון, נאות סמדר וכביש 12 היפהפה, וזה כשלעצמו שווה את הנסיעה לאילת.
נתראה בשנה הבאה.
בעוד פחות משבועיים ק.ט.מ תשיק לעיתונות העולמית את דגמי האנדורו של 2018, הכוללים לראשונה מנועים דו-פעימתיים מוזרקים. דגמים אלו שואבים עניין רב, וכל תשומת הלב העולמית מופנית בימים אלו אליהם. אך במקביל, ק.ט.מ חושפת היום את דגמי המוטוקרוס של 2018 ואת השינויים שנעשו בהם. בראש הרשימה SX85 חדש ושיפורים בדגמי ה-2 פעימות.
אז בראש ובראשונה יש אופנוע ילדים חדש – SX85 (תמונה בראש הידיעה), שמקבל מנוע חדש, קל יותר וחזק יותר מקודמו לאורך כל טווח הסל"ד, שלדת כרומולי חדשה, גם היא קלה יותר מבעבר, ועיצוב מחודש. שלושת דגמי הילדים – ה-SX50, ה-SX65 וה-SX85 מצוידים במערכות בלמים של פורמולה, ובבולמים של WP – מתלה אוויר AER 43 מלפנים ומערכת PDS חדשה מאחור מדגם EXplor.
דגמי הדו"פ למבוגרים – ה-SX125 וה-SX150 – מקבלים השנה ראש מנוע חדש ומערכת הצתה משופרת, שעשויה על-פי ק.ט.מ לשפר את ההתנהגות בהתנעה. בדגמי ה-4 פעימות – SX-F250, SX-F350 ו-SX-F450 אין שינויים, למעט עדכוני גרפיקה. כל דגמי המוטוקרוס של ק.ט.מ מגיעים עם בולמי אוויר קדמיים מדגם AER 48, מתנע חשמלי ובקרת החלקה.
דגמי המוטוקרוס של ק.ט.מ 2018 מתחילים בייצור בימים אלו, ותוך שבועות ספורים יגיעו לסוכנויות וגם לישראל.
אחרי שבסבב הקודם הדוקאטי של פורס עלה באש, שוב תקלה מביכה של היצרן האיטלקי: דיוויס, שמוביל במרבית שלבי המרוץ הראשון, נאלץ לפרוש בהקפה האחרונה בשל תקלה באופנוע המפעל שמונעת ממנו לנסות ולזכות במרוץ ביום שבת.
אמ;לק: ג'ונתן ראיי עובד קשה כדי להשיג עוד ניצחון כפול, צ'אז דיוויס פורש בשל תקלה בהקפה האחרונה של המרוץ הראשון ולא מוצא סט-אפ מתאים במרוץ השני, סייקס מתחיל להראות סימני התאוששות ועוקף את דיוויס בטבלה. בראדל והונדה מסיימים במקום השישי במרוץ הראשון בהישג הטוב ביותר שלהם מאז תחילת העונה.
את מקצה הדירוג מסיים ראשון ג'ונתן ראיי כשהוא שובר את שיא ההקפה המהירה של לוריס באז מ-2014 בכמעט שנייה שלמה, אך נענש על מה שנראה כמו חסימה בלתי חוקית על דיוויס בהקפה האחרונה של סופרפול 2 ומזנק רביעי. את מקומו על הגריד תופס סייקס שמזנק ראשון וצמד הדוקאטי אחריו.
קוואסאקי: במקצה הראשון ראיי מנצח אחרי קרב צמוד בהקפות האחרונות עם דיוויס, עד להקפה האחרונה בה הדוקאטי פורש בשל תקלה. סייקס מסיים בשני בודד, 4.5 שניות אחרי ראיי ו-13 שניות לפני מלאנדרי שסוגר את תמונת הפודיום. במקצה השני סייקס שבמקום השני שומר על ראיי בטווח של עשיריות בודדות לאורך כל המרוץ, וביציאה מהפנייה האחרונה לפני דגל השחמט כמעט מצליח לעקוף חברו לקבוצה, אך ראיי בפוטו-פיניש מקדים אותו ברבע עשירית השנייה.
ראיי מסיים את מרוצו ה-200 בניצחון שני באותו סוף שבוע וניצחון מספר 11 בסך הכל במסלול באסן. סייקס עוקף את דיוויס בטבלת האליפות, וכשהוא מתאושש מהמחלה שתקפה אותו בשבועות האחרונים נראה כמי שיכול בהחלט לאיים על תואר האליפות העונה.
דוקאטי: כאמור, דיוויס מסיים את המרוץ הראשון ללא נקודות ומשאיר את המקום האחרון על הפודיום לדוקאטי מפעל אחר, כשמלאנדרי זוכה מן ההפקר אך רחוק מלהרשים. במרוץ השני זהו מלאנדרי שמסיים ללא ניקוד כשהוא מתרסק, ואילו דיוויס לא מצליח לשחזר את היכולת מהמרוץ הראשון ומסיים במקום השלישי, רחוק 5 שניות מהשניים שמלפנים.
ימאהה: בזינוק בשבת נוצר מגע בין שני רוכבי המפעל של ימאהה, מה שגורם לואן דר מארק לצאת מהמסלול ולרדת למקום האחרון. בהמשך שניהם מתרסקים וימאהה מסיימת את היום הזה ללא נקודות. ביום המחרת מצליחים הרוכבים בכחול לשפר את מאזנם ומסיימים במקומות 5-4, כשההולנדי המקומי מצליח אף לאיים על המקום השלישי של דיוויס לפרקים.
הונדה: בראדל מסיים את המקצה הראשון במקום ה-6 ומצליח לשמור על מידה מסוימת של אופטימיות בקבוצת המפעל של הונדה בזמן שהיידן מסיים רק במקום ה-14, 50 שניות (!) מהמקום הראשון. אלא שההישג של הגרמני מגיע בעזרתם של מספר רוכבים שלא מצליחים לסיים, ובמקצה השני שני הרוכבים חוזרים למקומות היותר מוכרים להם, כשהיידן מסיים 9 וחברו לקבוצה מגיע אחריו. כמו שזה נראה כרגע, מישהו בהונדה יצטרך לספק הסברים ליכולת הבלתי משכנעת של האופנוע החדש והמשוכלל שהחברה השקיעה זמן וכסף רב בפיתוחו. לנו כצופים נשאר לקוות שצוות הפיתוח של הקבוצה יצליח למצוא את הדרך להפוך את הפיירבלייד לתחרותי יותר.
תוצאות מקצה 1
תוצאות מקצה 2
טבלת האליפות בתום סבב מספר 4
הסבב הבא יתקיים באימולה (איטליה) בסוף השבוע של ה-14.5.
האם אאודי מציעה את דוקאטי למכירה? לפי שמועות הרשת של הימים האחרונים – התשובה היא כן.
פולקסווגן, דרך המותג אאודי, רכשה את דוקאטי האיטלקית לפני כ-4 שנים, והשקיעה כספים רבים על מנת לשפר תהליכי ארגון וניהול, תהליכי ייצור, ואיכות מוצר וטכנולוגיה. בשנים הללו המכירות של דוקאטי גדלו משמעותית, כשב-2015 ו-2016 מכרה דוקאטי כ-55,000 אופנועים בכל שנה.
אולם פרשת 'דיזלגייט', שהתפוצצה לפני כמעט שנתיים ובמסגרתה הודתה פולקסווגן שתכנתה את מחשבי ניהול המנוע במכוניותיה כך שיציגו רמת זיהום אוויר הנמוכה מהרמה בפועל, הכניסה את פולקסווגן לבור כלכלי גדול, גם בשל איבוד ערך משמעותי של יותר מ-50% במניותיה, וגם בשל העובדה שבית המשפט חייב את החברה לשלם פיצויים ללקוחות בסך של כ-17 מיליארד דולר.
במסגרת ההיערכות מחדש של קונצרן פולקסווגן, המחזיק ב-12 מותגים – כולל דוקאטי, עלתה ההצעה למכור את דוקאטי. המותג, שנרכש ב-2012 תמורת 747 מיליון יורו, שווה היום בין מיליארד למילארד וחצי יורו, והוא מכניס כ-100 מיליון יורו בשנה על-פי ההערכות. ביוני 2016 השמועות דיברו על מכירת אאודי, אולם מנכ"ל רופרט סטאדלר, עצר את השמועות כשהודיע ש'דוקאטי לא למכירה.
כעת עולות השמועות שוב, וייתכן מאוד שאאודי אכן מחפשת קונה רציני למותג הבולונזי, שכן כאמור – מכירתה של אאודי עשויה למזער את הנזקים מפרשת דיזלגייט.
בשוק הישראלי דוקאטי שומרת על יציבות יחסית, כשהיא מוכרת בכל שנה סביב 90 אופנועים. בשנת 2016 נמכרו בישראל 95 אופנועים של דוקאטי, מהם 35 סקרמבלרים – 800 ו-400.
הסבב הראשון של עונת 2017 באליפות ישראל במוטוקרוס התקיים אתמול (שבת) במסלול המוטוקרוס המחודש של מכון וינגייט. לאור המחלוקת הגדולה שבין עמותת המוטוקרוס – יחד עם עמותות האנדורו והסופרמוטו – לבין התאחדות הספורט המוטורי, עמותת המוטוקרוס לא הייתה שותפה למרוץ ואף קראה לחבריה שלא להשתתף בסבב. התוצאה – פחות מ-20 רוכבים השתתפו בסבב הראשון, חלקם רוכבי כביש מעמותת מסלול ששולטת הלכה למעשה בהתאחדות הספורט המוטורי.
במרוץ התקיימו מקצים ב-4 קטגוריות: סופר-ג'וניורס, ג'וניורס, מתחילים בוגרים, וקטגוריה מקצועית. כאמור, ללא השמות הגדולים בענף המוטוקרוס המקומי, ועם מספר מתחרים נמוך במיוחד.
סופר-ג'וניורס
ג'וניורס
מתחילים בוגרים
מקצועית
קיום מרוצים ואליפות מסודרת, במיוחד במוטוקרוס, זה דבר חשוב מאין כמוהו, אולם על התאחדות הספורט המוטורי נתונה החובה למצוא את הדרך המהירה ביותר לפתור את משבר האמון עם 3 העמותות העיקריות המרכיבות את התאחדות הספורט המוטורי – עמותת מועדון המוטוקרוס, מועדון רוכבי האנדורו, ועמותת הסופרמוטו אשר נמצאת כרגע חוץ להתאחדות. בלי 3 העמותות הללו, המאגדות את הרוב המכריע של הספורטאים המוטוריים בארץ – רוכבי האופנועים, אין אפשרות לקיום תקין של מרוצים בישראל.
לקרוא לכלי הזה 'קטנוע אדוונצ'ר' חוטא למטרה ולא מספר אפילו פסיק מהסיפור של הכלי המיוחד הזה – ה-X-ADV, שהגיע ארצה ומושק בימים אלו. הסיפור המלא הוא שמדובר בכלי גדול בנפח 750 סמ"ק עם הגיר האוטומטי כפול המצמדים של הונדה – DCT, ושמכלולי השלדה ועבודת הגוף – כולם מוכווני אדוונצ'ר. מגה-סקוטר אדוונצ'ר יתאר אותו קצת יותר טוב, אבל בטח שלא 'קטנוע'.
אז ה-X-ADV החדש יוצר הלכה למעשה קטגוריה משל עצמו, ובהונדה הפיקו אירוע מפואר כדי להשיק אותו לקהל הישראלי, ולא בכדי – הכלי הזה חשוב להונדה בישראל בדיוק כמו שהוא חשוב לשאר השווקים האירופאים.
פלטפורמת המנוע-גיר נלקחה מהאינטגרה, אבל עברה כמה שינויים בניהול תיבת ההילוכים כדי להתאים יותר לסגמנט. כך למשך העברת ההילוכים מתבצעת בסל"ד גבוה יותר ב-500 סיבובים. ה-DCT שכאן, אגב, הוא כבר מהדור השלישי המתקדם, כולל בקרת עליות וירידות לשטח – כמו באפריקה טווין DCT. מנוע הטווין המקבילי מפיק, אגב, כ-55 כ"ס, כך שהוא מתאים לרישיון A.
המנוע יושב בתוך שלדת פלדה במבנה אופנועני, ומכלולי השלדה כולם מוכווני אדוונצ'ר ושטח. כך למשל החישוקים הם חישוקי שפיצים במידות גדולות – "17 מלפנים ו-"15 מאחור, והצמיגים טיובלס – ללא פנימית. הבולמים – מזלג הפוך בשרני מלפנים ובולם יחד מאחור – במהלכים של 154 ו-150 מ"מ בהתאמה, והבלמים הקדמיים עוצמתיים עם צמד דיסקים וקליפרים רדיאליים.
אבל הסיפור הגדול פה הוא העיצוב ועבודת הגוף הייחודית, שכאמור מוכווני אדוונצ'ר. הכידון שטוח ורחב, נותן שליטה של אופנוע שטח, המושב גבוה (820 מ"מ), והמראה כולו משדר אדוונצ'ר והרפתקאות. הוא נראה נפלא בעינינו. פרט לכך יש אבזור לא רע בכלל כמו מערכת ABS, פנסי LED מלפנים ומאחור, תא אחסון מתחת למושב שמכיל קסדה מלאה, מפתח קרבה חכם, משקף מתכוונן לגובה 136 מ"מ, ומסך שעונים גדול הכולל שפע של אינפורמציה ומחשב דרך.
רכיבת ההתרשמות שלנו הייתה קצרה וכללה כביש וגם קצת שטח, אבל היא הספיקה כדי לטעום מהכלי ולקבל רושם ראשוני עליו, שהיה אגב מאוד חיובי.
תנוחת הרכיבה מאוד מיוחדת עם המושב הגבוה והכידון הרחב, שמציבים את הרוכב בתנוחה קרבית למדי. המנוע – כמו באינטגרה – חזק מאוד ומאיץ מצוין, ועל ה-DCT כבר כתבנו שזו אחת היציאות הטובות של הונדה.
אבל ההתנהגות, הו ההתנהגות. ההיגוי מצוין בזכות הכידון הרחב, ה-X-ADV יציב מאוד על הכביש ומספק שפע של אחיזה, והתחושה הכללית היא של אופנוע בגודל מלא, רק באריזה של קטנוע. קטנוע אדוונצ'ר. משהו אחר, ומיוחד. המתלים מצוינים, הבלמים סופר-חזקים, והכלי משדר המון איכות. כלי בוגר אם תרצו – וזה כבר בדור הראשון שלו, לפני מקצה השיפורים שיגיע בעוד כמה שנים. ולא פחות חשוב – יש לו המון נוכחות, והיא מרשימה מאוד.
כמובן שלא מדובר כאן על כלי לשטח, אבל הוא מתמודד היטב עם שבילים ואף יותר, והעבירות שלו גבוהה. אפשר אפילו לרכב איתו מהר על שבילים. אבל זה הערך המוסף של ה-X-ADV ולא המנה העיקרית בכלי המיוחד הזה.
כאמור, זו הייתה רק רכיבת התרשמות קצרה, ובקרוב מאוד ניקח אותו למבחן מלא ומקיף.
מחירו של ה-X-ADV נקבע על 77,900 ש"ח, ובהונדה גאים בכך ששני המשלוחים הראשונים כבר מכורים.
בהחלט כלי פורץ דרך ומיוחד. עבודה יפה מאוד, הונדה!
רגע לפני הגעתו ארצה של האפריליה טואונו 1100 החדש בחודש הבא, בעופר אבניר, יבואני אפריליה לישראל, מודיעים כי מעתה ניתן להזמין גם את גרסת הפקטורי היוקרתית של הטואונו.
גרסת הפקטורי, שהוצגה בתערוכת קלן האחרונה, כוללת מערכת בולמים סופר-איכותית של אוהלינס – NIX מלפנים ו-TTX36 מאחור, משכך היגוי של אוהלינס, וכן לוח תצוגה TFT צבעוני. כל אלו בנוסף לחבילת האלקטרוניקה המלאה של אפריליה, שמגיעה גם בגרסה הסדרתית:
המנוע, V4 עם 65 מעלות, מותאם השנה ליורו 4 ומקבל מחשב ניהול מנוע חדש ומערכת פליטה חדשה עם 2 חיישני חמצן. יחד עם זאת, ההספק המקסימלי לא נפגע והוא עדיין עומד על 175 כ"ס, כשמהירות המנוע המקסימלית טיפסה בכ-500 סל"ד. הטואונו מקבל השנה גם את מערכת הבלימה החדשה של ה-RSV4 RR – דיסקים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים רדיאליים מונובלוק של ברמבו מדגם M50 ומשאבה רדיאלית.
מחירה של האפריליה טואונו 1100 פקטורי, שמיוצר במהדורה מוגבלת, נקבע על 128,854 ש"ח, והוא ניתן להזמנה אישית.
אחרי שחזרה מדרום אפריקה, שם טיילה במשך כחצי שנה ב-11 מדינות – לבד על אופנוע, אחינעם הראל חזרה לישראל. אבל במקום להיכנס לחיים שגרתיים, אחינעם רכשה סוזוקי DR-Z400S והחלה לטייל בארץ ולחפש הרפתקאות מקומיות. מסתבר, אגב, שיש לא מעט מהן, וכל מה שצריך זה לקחת את האופנוע ולצאת לרכב.
בחודשים הקרובים נביא לכם כאן את ההרפתקאות של אחינעם עם ה-DRZ ברחבי ישראל, ומי יודע – אולי גם נרכב איתה לפעמים…
המתכון לאושר הוא פשוט למדי בסך הכל:
בשישי לפני שבועיים קמתי בחמש וחצי בבוקר. לקחתי שק גדול עמיד במים של 40 ליטר ושמתי בו מזרון שטח קטן, שק שינה, פנס ראש, ערכת קפה, מברשת שיניים, מכנסיים ארוכים ועליונית ללילה – וזהו. קשרתי הכל היטב על האופנוע, לקחתי שלוקר וחפיסת שוקולד – ולדרך!
רכבתי בערך שעה ורבע עד מושב גינתון שליד בן שמן, שם פגשתי את טל – בחור בן 40 שהכרתי דרך קהילת האופנוענים בפייסבוק – קהילה מדהימה שאני מעריכה מאוד. אחרי ארוחת בוקר מהירה (מרוב ההתרגשות), הוא עלה על ה-DR650 שלו משנת 1993 ויצאנו דרך השטח ללטרון, שם נאלצנו לעלות על כבישים מהירים בשביל לחצות את ירושלים, עד תחנת הדלק של מישור אדומים. המעבר בין הירוק לצהוב הוא כל כך פתאומי. בבת אחת כמעט הכל נצבע בצהוב, גמלים מתחילים להופיע, והנה אתה כבר בקצה המדבר. מהנקודה הזאת ירדנו לשטח לרכיבה של בערך 20 ק"מ דרך שבילים תלולים של אבנים ופודרה עד להר מול מנזר המרסבא, שם יכולנו לצפות בו. המנזר היווני יושב על צוק מעל נחל קדרון, נכון להיום חיים בו כ-15 נזירים שמנותקים לחלוטין ממים, חשמל, תקשורת וכסף. הם קמים בחצות כל בוקר (?) ומתפללים עד הבוקר, אז הם אוכלים ארוחה יחידה לכל היום שמורכבת מלחם, אורז ומעט ירקות מבושלים. המנזר מרשים מאוד, חבוי בתוך קניון עמוק ומורכב מטרסות ומיניראטות אדומות.
מהמרסבא רכבנו דרומה דרך נחל דרגות, באינסוף עליות וירידות. אחרי התצפית ממצוקי דרגות מעל ים המלח הגענו למקטע מאתגר יותר. ירידה תלולה של פודרה וסלעים, שבה נפלתי את הנפילה הראשונה והאחרונה שלי לטיול. בתחתית הירידה היה משטח שטוח של בערך 5 מטרים ומיד עלייה תלולה מאוד עם מדרגות סלע, שרק חלק ממנה נגלה. טל הציע לעלות לבדוק את העלייה ואני התיישבתי לחכות כמה דקות עד שיעבור.
עברו 5 דקות, ואז 10, ואז 15 וכבר התחלתי לחשוש. לא שמעתי רעש של מנוע מה שגרם לי להניח שטל נפל או כיבה את המנוע. ואז! ירד ג'יפ 4X4 ענקי עם טל מתנדנד על הדופן. העלייה הייתה תלולה וארוכה מאוד עם מדרגות סלע ופניות. החלטנו לשם היעילות שטל ירכב על האופנוע עד למעלה. לידינו היה ג'יפ עם שני בחורים צעירים שהסכימו לתת לי להידחף בין ערימות הציוד ולתפוס איתם טרמפ עד למעלה. התחלנו בנסיעה מאחורי טל על האופנוע שלי, ואחרי כמה דקות הוא התחיל להתחפר. קובי (אחד הבחורים) ואני יצאנו מהג'יפ ועזרנו לדחוף את ה-DR מאחורה, כשהוא מעיף עלינו גל אבק ענקי ואינסוף אבנים. שוב ושוב דחפנו את האופנוע, התקדמנו כמה צעדים ודחפנו שוב עד שבסוף הגענו למקום בו העלייה התמתנה. משם תפסתי פיקוד והמשכתי את הרכיבה למעלה. כזאת עלייה קופצנית שבה הרגליים עפות לכל עבר, הידיים הופכות לספגטי, ועם כמה הצלות של 'כמעט ונפגע' כיפיות.
המשך הדרך כללה עצירת קפה על צוק ושבילים לבנים יפיפיים. התחלפנו באופנועים לכמה קילומטרים וזכיתי להרגיש את סוס המלחמות, ה-DR650 בן ה-24. הלוואי שעוד 24 שנים ככה ירגיש גם האופנוע שלי!
לאחר מכן הגענו לעוד עלייה מורכבת שכללה זווית חדה תוך כדי פנייה של 180 מעלות לתוך מדרגות סלע. שוב, טל יצא כחלוץ לפני המחנה לבדוק את השטח בזמן שאני צילמתי אותו מתחבט, נופל, קם, מתחפר ובכללי נהנה. תוך כדי המופע הגיע ג'יפ מאחורינו. אלה היו קובי ואורון, שני הבחורים שעזרו לנו מקודם. הסתבר שהם מלווים את אבא של אורון יחד עם עוד 3 רוכבי אופניים מבוגרים והתכוונו לישון את הלילה בנקיק הנחל מתחת לעלייה. לקחו לנו בדיוק 3 שניות להתלבט לפני שביקשנו להצטרף למאהל שלהם.
וכך זכינו, במקום לילה מתחת לכיפת השמיים עם חצי קילו אורז, לישון עם החבורה המדהימה הזאת. תוך שניות הם הקימו מתחם של אוהלים, תלו פנסי LED, התניעו את המנגל ושלפו שישיית בקבוקי יין. 4 רוכבי האופניים היו חברים קרובים – שני טייסים, איש עסקים ופסל. אל תוך הלילה ישבנו, מקשיבים לבדיחות על המתנדבות השוודיות בקיבוץ של שנות ה-80, עם כוסות פלסטיק מלאות ביין ביד וסירים מלאים ברצועות סטייקים.
בבוקר למחרת השכמנו עם הזריחה. אחד אחד קם ומחלץ עצמות, מדדה לעבר הפינג'אן עם הקפה השחור והוופלים. טל ואני ידענו שיש לנו אתגר לא קטן לפנינו – העלייה הענקית עמדה מעלינו ואיימה. בכדי לסיים איתה, התארגנו זריז והסתערנו. הדופק עלה, כמה טיפות של זיעה ומצאנו את עצמינו מעבר להר. האזור הזה – בין ים המלח לערד – הוא יפהפה, עם ירידות ועליות אינסופיות בין רמה אחת לשנייה. לבסוף, לקראת הצהריים ואחרי 150 ק"מ בשטח, הגענו לערד.
בתחנת הדלק של ערד פגשנו חבורת אופנועני כביש שבאו לרכב את הירידות לים המלח. הבטחתי להם שאעלה את התמונה שלהם לפול גז והם יהיו מפורסמים, אז בבקשה:
אחרי שתדלקנו את האופנועים תדלקנו את עצמנו עם במבה ושתייה קרה. עם החזרה לציוויליזציה חזרה הקליטה לטלפונים הניידים ואיתם הדרמה. לילה לפני כן לא הייתה לנו קליטה. שלחנו משלחות לכל ההרים מסביב ואף אחד לא הצליח להשיג אפילו קו אחד. ידענו שדואגים לנו, אבל לא יכולנו לעשות שום דבר. אז כמובן שכשהדלקתי את הטלפון הייתה הודעה לחוצה מאימא – "איפה הפינג'אן? לקחת אותו?!". מיד התקשרתי להרגיע אותה שהפינג'אן שלה בסדר, וגם אני.
מערד עלינו בחזרה לכביש סלול כדי להספיק לרכב את כביש 10 האגדי מהר חריף לעזוז. שירתי באזור הזה כקצינת קישור לכוחות זרים. את הגבול עם מצרים אני מכירה כמו את כף ידי, כל קו גבול מעלה זיכרונות מאירוע אחר ומתקופה אחרת. ממש התרגשתי מהנופים שנפרשו מתחתנו, תחושה של נוסטלגיה שכמעט העלתה לי דמעות בעיניים.
הדובדבן שבקצפת היה להגיע לבית קפה בעזוז. הייתי רגילה להגיע למקום כשהוא נטוש לחלוטין. כל המשפחות שיצאו לטייל בפסח מילאו את המקום אך לא פגעו בקסם המיוחד שלו. עזוז הוא המקום האהוב עליי בארץ – נקודה שלווה כל כך. חולות לבנים ושמים כחולים ולא צריך שום דבר מעבר.
לסיום הטיול הייתה לנו עוד הרפתקה קטנה. כבר הייתי על המיכל הרזרבי שלי (טל התקין בשביל הטיול מיכל של 15 ליטר), אבל ראיתי במפה ש-12 ק"מ מעזוז ישנה תחנת דלק. נסענו לשם במהירות רגועה, אבל כשהגענו גילינו שהיא נטושה לחלוטין. קילומטר אחד לאחר מכן, אחרי 201 ק"מ, האופנוע שבק חיים. טל היה מאחוריי ומיד עצר גם כן. העברנו ליטר וחצי של דלק לאופנוע שלי, שהיה אמור להספיק עד לתחנת דלק הבאה – 30 ק"מ הלאה. טל נסע הפעם מלפנים ולכן לא שם לב כשלאופנוע שלי שוב נגמר הדלק, 5 ק"מ מהתחנה. צפצפתי כמה פעמים ואז התיישבתי בצד הדרך. עבר זמן רב והנחתי שטל שם לב, נסע לתחנה לתדלק ויחזור עם דלק. ובאמת, אחרי כמה דקות הוא הגיע, אבל בלי דלק. עכשיו הבעיה הייתה חמורה יותר. לטל בקושי נשאר מספיק להגיע לתחנה, אבל לא הייתה ברירה. פעמיים בדרך אליה הוא נאלץ להשכיב את האופנוע כדי שטיפות הדלק האחרונות יגיעו אל המנוע. לתוך התחנה הוא הגיע בדרדור. אבל הוא הצליח, וחזר להציל את המצב עם בקבוק דלק שהפעם הספיק לי עד התחנה.
אמנם היה מסע קצר, אבל עם נופים משגעים והרבה חוויות. צריך לצאת אל העולם ולשים את עצמך בסיטואציות בהן אתה מוצא את ההרפתקה, ולא לחכות שהיא תמצא אותך.
לגבי האופנוע שלי – אני כבר מזמן התאהבתי ב-DR. הספקתי לרכב 6,000 ק"מ בחודשיים – בערבה, במדבר יהודה, בבן שמן, ברמת הגולן, בעמק יזרעאל והרבה על הכבישים שבין לבין. החזון שלי כשקניתי אותו היה שבעוד כמה שנים אצא איתו למסע חוצה אירופה-אסיה של שנה. כלומר, לעשות ממנו אופנוע אדוונצ'ר אמיתי. הנעימות שלו על הכביש יחד עם הקלילות שלו בשטח הם בשבילי שילוב מנצח.
על 'בייבי' (שמו בישראל) הרכבתי עד כה: מגני ידיים, מגן רדיאטור, מגן גחון, כידון של רנטאל ומחרשה מקוצרת, כולל החלפה של הפנס האחורי לפנס LED. למרות שאני רק מטר ושישים, לא הרגשתי צורך להנמיך אותו (מזל שרקדתי הרבה שנים בלט ואני יודעת לעמוד על קצות האצבעות). הסבב הבא של השיפורים יכלול: החלפת הצמיגים לצמיגים עם יותר אחיזה בשטח, הרכבת מגני מכסי מנוע, החלפה לרגליות רחבות, הרכבת ידיות מתקפלות, החלפת אגזוז, ובנייה של ידיות אחיזה לקשירת רצועות.
ומה שאתה עושה, בחיים אל תעז לקנות DR. ואם כבר קנית DR אז חס וחלילה אל תחליף לו לצמיגי שטח ותתקין לו מושב נוח יותר. כי אז אתה תעזוב את הבית שלך ואת המשפחה שלך, ולעולם לא תרצה לחזור ותחיה חיי נוודות במדבר עם האופנוע שלך, ותחיה באושר ואושר עד עצם היום הזה.
