עופר-אבניר, יבואנית מוטוגוצי לישראל, מודיעה על הגעתה ארצה של ספינת הדגל מבית היצרנית האיטלקית – ה-MGX21, כשבמקרה הזה מדובר בספינה של ממש.
מוטוגוצי MGX21 – הבאגר של מוטוגוצי
ה-MGX21, הנקרא גם 'המבצר המעופף', הוצג בשנה שעברה, והוא משלב בין קונספט התיור האמריקאי, כלומר באגר גדול עם חזית גבוהה ורחבה וזנב נמוך, לבין הסגנון האיטלקי הייחודי של מוטוגוצי.
ל-MGX21 מנוע וי-טווין אורכי בנפח 1,380 סמ"ק המספק 97 כ"ס ב-6,500 סל"ד ומומנט של 12.3 קג"מ המתקבל כבר ב-3,000 סל"ד. מערכת ההזרקה מגיעה עם 3 מפות ניהול מנוע, יש בקרת החלקה ו-ABS כסטנדרט, ורשימת האבזור כוללת בקרת שיוט, רמקולים מובנים, שקע USB הכולל חיבור ל-MP3, וכן ניהול שיחות מלוח השעונים ותפעול הסמארטפון בפקודות קוליות. יש גם אינטרקום בין הרוכב לנוסע, רדיו מקורי, וצמד מזוודות צד מקוריות בנפח כולל של 58 ליטרים.
על התענוג הזה תצטרכו לשלם 198,000 ש"ח לפני אגרות רישוי.
הק.ט.מ אדוונצ'ר 1090 החדש הגיע ארצה. ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של האדוונצ'ר 1090, המחליף של האדוונצ'ר 1050, ויוצאת במבצע השקה על 10 הכלים הראשונים.
במסגרת המבצע יימכרו 10 הכלים הראשונים ב-97,900 ש"ח במקום ב-103,900 ש"ח. לחלופין, במחיר המלא של 103,900 ש"ח יקבלו הרוכשים את האופנוע עם אבזור בשווי של כ-18,000 ש"ח הכולל סט של 3 ארגזים מקוריים ותיק מיכל של ק.ט.מ.
האדוונצ'ר 1090 לוקח את גרסת ה-1050 צעד אחד קדימה. הוא מגיע עם מנוע וי-טווין בנפח 1,050 סמ"ק, אולם ההספק עלה מ-95 כ"ס ל-125 כ"ס (מה שאומר שאין יותר גרסה מוגבלת ל-A1), וניהול המנוע כולל 4 מצבי רכיבה. יש בולמים של WP, גלגלי "19 ו-"17, מצמד מחליק בתפעול הידראולי, ומערכת ABS של בוש הניתנת לניתוק.
גרסת ה-R הקרבית יותר לשטח, עם גלגלי "21 ו-"18, תגיע ארצה בהמשך.
מחירו המלא של האדוונצ'ר 1090 בגרסה הרגילה נקבע כאמור על 103,900 ש"ח.
בשנה החולפת היוו הקטנועים כ-40% מכמות הכלים החדשים שנמכרו באירופה. מספר נאה לכשעצמו, אך הנמוך ביותר (באחוזים) בתשע השנים האחרונות, והמשך ישיר של מגמה ברורה באירופה מאז החלה ההתאוששות שלאחר המשבר במכירות בענף הדו-גלגלי. בישראל שוק הקטנועים הוא הגרעין ועיקרו של השוק הדו-גלגלי, אך גם פה, כמו באירופה, נרשמה מגמה דומה: על אף שנתוני המכירות השתפרו בשנים האחרונות, בשנת 2016 היוו הקטנועים 71% 'בלבד' מסך הכלים החדשים שנמסרו, לעומת נתונים גבוהים הרבה יותר (80%-90%) שאליהם היו מורגלים היבואנים עד היום. כלומר גם בישראל 2016 חלה מגמה ברורה של מעבר מקטנועים לאופנועים, וסביר להניח שהמגמה הזו תימשך.
אז מה בעצם עומד מאחורי הנתונים הללו? בזמן המשבר הכלכלי יצרנים רבים הבינו שאופנועים יקרים לא הולכים להימכר באותן כמויות כמו בשנות השיא, ולכן החלו – מי מוקדם יותר ומי פחות – 'להנגיש' לציבור הרוכבים אופנועים בסיסיים וזולים יותר, כאלו שימשכו את הקהל לבוא ולקנות אופנוע, גם אם לא מדובר במילה האחרונה בחזית הטכנולוגית. התוצאה הייתה בהתאם, ויש האומרים שאף מעבר למצופה – אופנועי תקציב הפכו למצרך מבוקש.
ימאהה איקסמקס 300
אלא שאז קטנועים בנפח 250 סמ"ק באירופה מצאו את עצמם בסיטואציה קצת משונה; אם פעם הם היו האלטרנטיבה המועדפת לתחבורה דו-גלגלית זולה למי שרוצה להתנייד גם בעיר וגם להיות מסוגל לעלות על הכביש המהיר כדי להגיע לעיר הסמוכה, הרי שיותר ויותר רוכבים מצאו את הפתרון בדמות אופנועים זולים בנפח 300-500 סמ"ק, שמשלבים רכיבה 'אופנוענית' עם קלאץ' והילוכים עם תוספת כוח לא רעה.
בישראל לעומת זאת, מדרגת ביטוח החובה לקטנועים ואופנועים עד 250 סמ"ק נמוכה יותר ועל כן מהווה גורם משמעותי בשיקול הרכישה, מה שלא קיים באירופה ולכן גם לא משפיע על מכירות הקטנועים בנפחים המדוברים.
פרשת דרכים
ואיך כל זה קשור לאיקסמקס 300? ובכן, בקלות. לא כל מכירות הקטנועים באירופה נפגעו מכניסת השחקנים החדשים לשוק בצורה שווה; בזמן שקטנועי ה-125 שמרו על יציבות יחסית, וגם מקסי-סקוטרים למיניהם בנפחים של 400 סמ"ק ומעלה שמרו על כוחם היחסי, הייתה זו קטגוריית ה-250 שנפגעה בצורה הברורה ביותר. מנגד, קטגוריית ה-300 (ואיתה גם ה-350 שצמחה לה בשנים האחרונות) גדלה והתבססה על חשבון ה-250 שהחלה לדעוך, שינוי שכאמור הורגש בעיקר באירופה והרבה פחות אצלנו.
כאן בשלוש סכמות הצביעה של 2017
החל להסתמן כי שוק ה-300 הופך להיות משמעותי יותר ויותר, ושלא מדובר בסתם עוד אפיזודה חולפת. בימאהה הבינו שכדי להישאר במשחק הם צריכים קטנוע חדש שיתאים לדרישות השוק החדשות. בתערוכת קלן האחרונה הציגה ימאהה את הגרסה שלה לאיך צריך להיראות קטנוע 300 סמ"ק בשנת 2017 כשחשפה האיקסמקס 300 החדש והודיעה על פרישתו של ה-250 הוותיק, שאמנם מאז הוצג ב-2004 עבר 2 גלגולים נוספים, אבל נשען על אותו מנוע מלפני 13 שנה ועל השלדה והבולמים של הגרסה השנייה מלפני 7 שנים.
אלא שימאהה נכנסה לשוק ה-300 האירופאי כשהוא כבר רווי בכלים מצד האופוזיציה מיפן והסביבה, אך בעיקר מצד זו המקומית, כשפיאג'ו האיטלקית על שלל מותגיה (וספה, ג'ילרה, אפריליה) שולטת בו ביד רמה עם מבחר כלים רחב. בפני ימאהה עמד אפוא אתגר לא פשוט: על הקטנוע החדש הוטל להתמודד מול לא מעט כלים שכבר ביססו את מעמדם בסוכנויות המכירה, כשהוא למעשה אמור 'לסגור את הפינה' גם בתחרות מול קטנועי 250 וגם מול קטנועי 350 למיניהם. כשמדובר על שוק של מאות אלפי קטנועים בשנה, המשמעות היא אחריות לא קטנה על כתפיו של הקטנוע הזה.
היגוי מדויק – בזכות צמד משולשי היגוי
משפחה לא מחליפים (?)
במשפחת 'איקסמקס' (קרובים של משפחת 'טימקס') גרו עד היום תחת קורת גג אחת שלושה דגמים: 125, 250 ו-400. הקטן שבהם עבור דרגת הרישיון הנמוכה (עד 125 סמ"ק, הנקראת בישראל A2), האמצעי היה נציג המשפחה בקטגוריית ה-250 התחרותית למדי, ואילו ה-400 נועד לענות על הצורך של חלק מהרוכבים בתוספת כוח לרכיבה בינעירונית בחצי המחיר של הטימקס 530, שנמצא בכלל בקטגוריה משלו.
על השאלה המתבקשת "האם יש מקום לדגם נוסף שיידחק איפשהו במרווח הצר שבין האיקסמקס 250 לאיקסמקס 400?" ענו בימאהה בשלילה עוד בטרם נשאלו, הודיעו שהם מודים לאיקסמקס 250 על שירות נאמן לאורך השנים, ואיחלו לו בהצלחה בהמשך דרכו כפריט לאספנים.
מה שנראה תחילה כמהלך שיווקי עם שינויים קלים בדמות הגדלת נפח המנוע ועיצוב מחדש של הדגם המוחלף, מתברר ככל מתקרבים ובוחנים כמהלך טקטי מחושב היטב.
אח קטן של הטימקס
זה מתחיל במספרים היבשים על גבי המפרט הטכני – האיקסמקס 300 מקבל שלדה חדשה, קשיחה יותר מקודמתה וקלה ממנה ב-3 ק"ג, בזמן שלמשקל הכולל ביחס לדגם היוצא נוסף ק"ג אחד בלבד; המזלג הקדמי מקבל 2 משולשי היגוי כמו באופנועים (וכמו בטימקס); נפח תא האחסון, שהיה גדול עוד קודם לכן, גדל מ-38 ל-45 ליטרים בזמן שקוטר הגלגלים נותר כמו ב-250 – "14 מאחור, "15 מלפנים); נפח המנוע אמנם גדל ב-17%, אבל הכוח המקסימלי גדל בקרוב ל-37% (!) כשבימאהה בחרו לעשות שימוש במנוע חדש מסדרת הבלו-קור (Blue Core) שלהם לניצול כוח מקסימלי מהמנוע והקטנת זיהום האויר; כמו כן קיבל ה-300 מערכת בקרת החלקה לגלגל האחורי (ניתנת לניתוק) ומערכת ABS כסטנדרט, ויש גם שלט קרבה חכם במקום מפתח.
מעבר לזה העיצוב כולו משדר איכות והשקעה בפרטים הקטנים; החל מהפנסי ה-LED מלפנים, דרך הפלסטיקה המעוצבת ועד לפנס האחורי עם המאותתים האינטגרליים.
אחחח… פירנצה…
אוי תל אביב, לו רק היית קצת יותר פירנצה
בכניסה לפירנצה שבאיטליה, שעת אחר צהריים ערב ההשקה, קיבלנו את ההסבר הכי טוב שיכולנו לבקש מדוע בחרה ימאהה לערוך את ההשקה בעיר הציורית שבאיטליה. הפקק למלון שהיה מרחק 2 ק"מ מאיתנו הזדחל לו אך בקושי, ומי שנהג ברכב כמונו ולא רכב על קטנוע ודאי הבטיח לעצמו שאין מצב שהוא עושה את הדרך הזו שוב על יותר משני גלגלים, או לכל היותר שלושה. גם ברחובות העיר ניתן היה להבחין בכמה אופנועים, אך בעיקר בהמוני קטנועים הגודשים את החניה בצידי הכביש. הבנו שהגענו למקום הנכון.
בבוקר למחרת יצאנו לרחובות העיר כדי לפגוש את הפקקים מקרוב, רק כדי לגלות שהם לא הרבה יותר נעימים עם קטנוע, אבל גם לא ממש מאיימים על האיקסמקס שאיתו הצלחנו להשתחל בזריזות ובקלות בין הרכבים. לא נספר לכם על כל רחוב וכל פנייה שפגשנו בדרך, אבל כן נציין שהרכיבה על האבנים המשתלבות ברחובות הצרים, שלעתים אף היו רטובות, הרגישה בטוחה למדי הודות למערכת בקרת ההחלקה. המתלים האחוריים, שהיו מכוונים על מצב ברירת המחדל, עשו עבודה מצוינת בספיגת המהמורות בדרכים שהיו בחלקן משובשות, אך שיתפו פעולה גם כשיצאנו מהעיר אל עבר ההרים שמחוץ לה.
אחד הדברים היותר חוויתיים באיקסמקס 300 זה ההיגוי שלו. המזלג הקדמי מרגיש הרבה יותר קשיח ויציב מזה שתמצאו ברוב הקטנועים, בעיקר הודות לעובדה שבימאהה החליטו, בחכמה רבה, להוסיף לו משולש היגוי נוסף. גם הבולמים הקדמיים, שעל אף היותם קשיחים יחסית עובדים מצויין גם על משטחים פחות איכותיים, תרמו לעבודת ההיגוי הזריזה והמדויקת. כל אלו הצטרפו יחד עם השלדה לכדי קטנוע חסר יומרות תחרותיות, אך בעל אופי ספורטיבי, ובעודנו בולמים עמוק אל תוך הפנייה החצי-עיוורת, הצליחו להשכיח מאיתנו פה ושם את העובדה שאנחנו בעצם רוכבים על קטנוע ולא על אופנוע קטן.
ביצועים טובים – בעיר ומחוצה לה
פה אולי המקום לציין שהבלמים הקדמיים שופרו ביחס לדגם היוצא וכעת הם עובדים טוב יותר, ואולם לתחושתנו הם לא היו מספיק החלטיים גם כשניסינו לשדל אותם להיות כאלו. הבלם האחורי לעומת זאת עשה עבודה מצוינת, וה-ABS נכנס לפעולה בזמן ולא מוקדם מדי.
התמסורת הרגישה חלקה ורציפה אפילו יותר מבעבר, ללא בורות בסגירת המצערת או השתהות בפתיחה שלה. מאידך, לא היינו מתנגדים אם היה קצת יותר מומנט זמין ביציאה מהמקום, כמו זה שמתקבל כשהמצערת כבר פתוחה למשעי ומושך בהחלטיות קדימה. באופן כללי הרכיבה כולה הרגישה חלקה יותר, האיקסמקס מרגיש יציב מאוד על הכביש, והטענה של ימאהה כי התכנון מחדש של השלדה ומיקום המנוע עזרו להפחית את העברת הוויברציות לרוכב – התגלתה כנכונה.
אבל מה שאולי מורגש יותר מהכל כשעולים עליו זו התחושה שהאיקסמקס 300 הוא קטנוע קל לרכיבה, ללא צורך בזמן הסתגלות לסביבה ולתנאים החדשים.
תמורה טובה יותר לשקל מאשר ה-250; רק ביטוח החובה…
על איכות משלמים
אבל לא תמיד. על תוספות דווקא כן. איכות הגימור כפי שציינו גבוהה, וכך גם יתר המכלולים – יחסית לקטנוע בנפח הזה כמובן. ההשקה כולה עמדה בסימן 'תשוקה', כשבימאהה הדגישו את ההבדל בין מה שרוכב צריך לבין מה שרוכב חושק בו, מבלי לקרוא בילד בשמו: בתכלס, רוכב קטנוע צריך מנוע שמחובר ל-2 גלגלים, אבל בינינו – כל רוכב קטנוע ישמח לעשות את אותה הדרך על אוכפו של האיקסמקס החדש.
במחיר של 34,805 שקלים חדשים 'על הכביש', שהם כ-1,600 ש"ח יותר מאשר גרסת ה-ABS של ה-250, האיקסמקס 300 הוא תמורה יותר טובה לשקל מאשר קודמו בתפקיד, והעובדה שהוא זול מדגם ה-400 (הבדל של 3.5 כ"ס בלבד) בכ-6,500 ש"ח הופכת אותו לא רק למודרני אלא גם למשתלם ביותר מבין השניים לבעלי רשיון A1.
עכשיו רק נשאר לנו להחליט אם ואילו תוספות בתשלום מתוך קטלוג האביזרים של ימאהה אנחנו רוצים להוסיף לו, לא כולל התוספת בביטוח החובה שנאלץ לשלם על המעבר מ-250 ל-300.
מטרו מוטור, יבואנית קוואסאקי לישראל, מודיעה היום על מהלך אגרסיבי במיוחד במחירי דגמי קוואסאקי השונים. במסגרת המהלך הוזלו מספר רב של דגמי קוואסאקי הקיימים, ובמקביל הגיעו ארצה מספר דגמים המוגבלים לרישיון נהיגה A1 – גם הם במחירי השקה סופר תחרותיים.
המהלך, על-פי מטרו, מתבצע גם בזכות היצרנית עצמה, שמבינה את השוק הישראלי התחרותי ומורידה מחירים ליבואנית, כשזו האחרונה מגלגלת את המחיר הנמוך יותר אל הצרכנים הישראלים.
כך למשל, ה-Z900 החדש יימכר מעתה ב-67,985 ש"ח במקום ב-71,985 ש"ח, ואילו ה-Z650 המוגבל לרישיון A1 נכנס לשוק ב-44,985 ש"ח. מחירים חסרי תקדים לאופנועים בסגמנטים הללו.
ויניאלס ומרקז. מרקז וויניאלס. זהו הציר שעליו נסוב ה-MotoGP מאז המבחנים בוולנסיה בנובמבר האחרון.
גם באוסטין ויניאלס ומרקז היו הציר ב-MotoGP, רק שעם דגל השחמט היה זה הזקן מטבוליה שחוצה את קו הסיום במקום השני, מוסיף 20 נקודות למקום השני בארגנטינה ולשלישי בקאטר, ומוביל את טבלת האליפות עם 56 נקודות.
מרקז וויניאלס. מרקז מגיע לאוסטין טקסס במטרה להצר את צעדיו של ויניאלס. ויניאלס מגיע לטקסס בשביל לאחוז באליפות בשתי ידיו. באימונים הצמד הוא המהיר ביותר, כשבמקצה הדירוג הקובע – Q2 – הם שולפים הקפות מהירות אחד אחרי השני. בהקפה האחרונה מרקז עוצר את השעון על 2:02.741 וכובש את עמדת הפול כשהוא מהיר מויניאלס במעט יותר מעשירית השנייה. רוסי שלישי, אבל איטי בכמעט שנייה מהצמד.
מרקז. פה עם פדרוסה.
לורנזו מבקר שוב במקצה הדירוג המקדים Q1, מסיים שני ועולה למקצה הדירוג הקובע Q2. הוא מדורג שישי למרוץ ומגלה סימנים של אופטימיות. במרוץ עצמו הוא מזנק למקום הרביעי ביציאה מפנייה 1, אבל במהלך המרוץ לורנזו מאבד חמישה מקומות לקראטשלאו, זרקו, דובי, יאנונה ופטרוצ'י, ומסיים במקום התשיעי. לאור העובדה שלורנזו צריך לומר תודה ללוריס בז על הדוקאטי של אוינטיה שכמעט מתרסק בלואו-סייד והיי-סייד משולב בפנייה האחרונה של ההקפה האחרונה במקצה הדירוג המקדים ומאבד זמן יקר, אנחנו מעט פחות אופטימיים.
פדרוסה, שקצת נעלם מאז הניצחון במיזאנו ב-2016, מזנק כטיל מהמקום הרביעי אל ההולשוט ומוביל את המרוץ למשך מספר הקפות. מרקז מזנק טוב יחסית לעצמו ומאבד רק מקום אחד, כשהוא שומר את פדרוסה במרחק תקיפה. רוסי שומר על המקום השלישי כשויניאלס מאבד 2 מקומות בזינוק ואת האופנוע בפנייה 18 של ההקפה השנייה. רצף של באמפים בבלימה מוציא את הפרונט של ויניאלס מאיזון, והניסיון לדחוף שולח את ה-YZR-M1 של ויניאלס לאספלט בלואו-סייד. וינאלס, אפס נקודות.
ויניאלס. בתחילת המרוץ.
מרקז, בשונה מארגנטינה שם התרסק כשהוא מוביל, נותן לצמיגים הקשים שלו מלפנים ומאחור להגיע לטמפרטורת עבודה מלאה ותוקף את פדרוסה. זה האחרון משיב מלחמה למשך מספר הקפות, עד שמרקז נזכר שאוסטין זה לגמרי הזון שלו. רצף הקפות מהירות למרקז, וכל שנותר לו הוא לנהל את הפער על מנת לראות את דגל השחמט ראשון.
רוסי מוצא שפה משותפת על באמת עם חלקו הקדמי של הימאהה שלו עוד במהלך האימונים. רוסי והאופנוע כל כך על אותו גל, שרוסי מצליח לדרג במקום השלישי בשורה הראשונה לראשונה העונה. זינוק טוב מאפשר לו לשמור על מקומו. זרקו, שנראה כאילו הוא רוכב שנים ב-MotoGP, סוגר על רוסי, מנצל יציאה רחבה של רוסי בהקפה השביעית ודוחף באלימות את הימאהה שלו לקו של רוסי. רוסי זוקף את האופנוע ומקצר לפנייה הבאה. למזלם של הצמד הצמיגים עדיין על האספלט, אבל מנהל המרוץ, בהחלטה שעוד ידונו בה לרוב, מעניש את רוסי ב-0.3 שניות שיתווספו לזמן המרוץ שלו. רוסי, שאינו מודע לעונש, ממשיך לרכב מהר ובאגרסיביות, סוגר על פדרוסה שחיסל את הצד הימני בצמיג הקדמי שלו, ושלוש הקפות לתום המרוץ רוסי עוקף את פדרוסה למקום השני וחוצה את קו הסיום 2 שניות לפני פדרוסה, ובכך הופך את העונש לחסר משמעות.
רוסי. שני במרוץ, ראשון בטבלה.
ויניאלס נותן מתנה למרקז שממנף אותה במלואה עם הניצחון במרוץ ומקטין את הפער ל-12 נקודות. רוסי, עם פודיום שלישי ברציפות העונה, מוביל את טבלת האליפות ביתרון של 6 נקודות על פני ויניאלס. יכולת עקבית הביאה את רוסי קרוב מאד לאליפות עשירית ב-2015.
השלושה האלה ייפגשו על האספלט של חרז, כשמרוץ האליפות רותח. למרקז וויניאלס זהו מרוץ ביתי, אבל גם רוסי ישמח לחזור לחרז ובהמשך לקטלוניה שם ניצח בעונה שעברה.
גם הגאראג' של יאמהה ירתח מעט עוד לפני חרז לאחר שויניאלס כמעט ומתנגש ברוסי במהלך מקצה הדירוג הקובע. לא ברור אם היה זה ויניאלס שאיבד מעט את הריכוז או שמא היה זה רוסי שרכב מעט לאט על קו המרוץ.
הפיאג'ו טייפון הוא אייקון דו-גלגלי. בסוף שנות ה-90 אל תוך שנות ה-2000, כשברחובות הערים שלטו קטנועי 50 סמ"ק דו-פעימתיים, הטייפון היה אחד הכלים הדומיננטיים בישראל. היה לו שוק מעולה והיו גם שפע שיפורים, ואפילו היו כאלה שבאמת היו יורדים איתו לשטח. האמיצים והמשוגעים לדבר הלכו על גרסת ה-125 סמ"ק החזקה (נזכיר – עם מנוע 2 פעימות), וגם פה שוק השיפורים חגג ויצא לנו לשמוע על מנועים משופרים ל-180 סמ"ק שהיו מרימים את הגלגל לשמיים בכל פתיחת גז.
יש מועדון לטייפון
השנים עברו, קטנועי ה-50 סמ"ק נכחדו כמעט לגמרי החל מ-1.1.07, אז אימצה ישראל את דרגות הרישיונות החדשות וה-50 סמ"ק דו-פעימתי הפך ל-125 סמ"ק 4 פעימתי ידידותי ומזהם פחות. אבל בימים אלו הטייפון המיתולוגי עושה קאמבק, עם כמה משוגעים שפתחו מועדון דגם מצליח ומשגשג – מועדון שמונה כבר מאות אנשים. שני החבר'ה האלה הם שי נפתלי ובניהו ישראל. הראשון פתח את המועדון כקבוצה בפייסבוק, השני הצטרף כדי לעזור לנהל ולהרים פעילויות, ובחצי השנה שהקבוצה קיימת היא אספה כבר כ-750 חברים כך שמסתבר שיש קהל לכלי המגניב הזה. אפילו יש לוגו, חולצות ומדבקות.
הפעילות הראשונה התקיימה בחול המועד פסח. התכנון היה לעלות לצפון על נגררים, לפגוש את החבר'ה הצפוניים של המועדון ולצאת לטיול שטח אינטנסיבי. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. בשל תקלה עם אחד הגרריסטים נאלצו חברי הקבוצה להישאר במרכז, אז בספונטניות הם פשוט יצאו לרכב בשטח, במרכז ובשרון. בלי מסלול מוגדר, בלי תכנית. פשוט פריסטייל בשטח. טיול הרצה למועדון אם תרצו.
לשני חברים שהשתתפו בטיול הייתה זו הפעם הראשונה בשטח, והם הופתעו מיכולותיו של הטייפון שלהם. חבר אחר מחזיק את הטייפון שברשותו משנת 2001 ועד היום. רוב החברים, אגב, משתמשים בטייפון שלהם ביום-יום, ככלי תחבורה. יש ביניהם סטונדטים תפרנים, שחלקם שיפצו את הטייפון והביאו אותו למצב נסיעה טוב.
אז עם האוכל בא התאבון, וחברי הקבוצה כבר מתכננים את הטיול הבא שלהם – טיול שטח מסודר ומאורגן בתחילת חודש מאי, שבו צפויים להשתתף כ-20 רוכבים. אנחנו כמובן עוקבים.
יו"ר חדש לאיגוד יצרני הרכב האופנועים האירופאים – סטפן פירר, הבעלים והמנכ"ל של ק.ט.מ.
פירר נבחר בשבוע שעבר בבחירות שנערכו לאיגוד, והוא יחליף את היו"ר היוצא – סטפן שולר, מנכ"ל חטיבת האופנועים של ב.מ.וו (BMW Motorrad). זוהי הפעם השנייה שפירר נבחר לתפקיד יו"ר איגוד יצרני האופנועים האירופאים, כשהפעם הקודמת הייתה ב-2004. לסגן היו"ר נבחר מיקלה קולניניו מקונצרן פיאג'ו האיטלקי.
סטפן פירר רכש את ק.ט.מ בשנת 1992, ומאז ועד היום קידם את החברה ממטיגהופן, אוסטריה, והפך אותה ליצרנית האופנועים הגדולה באירופה. בשנת 2016 למשל, מכרה ק.ט.מ יותר מ-200 אלף אופנועים ברחבי העולם (כולל של המותג הוסקוורנה שבבעלות ק.ט.מ) – גידול של 11.7% ביחס ל-2015, שגם היא הייתה שנת שיא ליצרנית.
איגוד יצרני האופנועים האירופאים, הממוקם בבריסל בירת בלגיה, מאגד 14 יצרני אופנועים אירופאים המחזיקים ב-21 מותגים. האיגוד פועל בצמוד לרשויות האירופאיות השונות לקידום האינטרסים של רוכבי האופנועים האירופאים ויצרניות האופנועים האירופאיות, בין היתר בייעוץ לממשלות בנוגע לדו-גלגלי ולתקנות וקביעת מדיניות.
שני סבבים בלבד מאז נפתחה עונת 2017, וכלי התקשורת בספרד כבר מדווחים כי היחסים בין לורנזו לבין קבוצתו החדשה, או יותר נכון – לבין אופנועו החדש, עלו על שרטון, וכי הדרך לפירוק החבילה עשויה להיות קצרה מן הצפוי. בסרטון שפורסם נראה לורנזו לאחר ההחלקה במרוץ האחרון בארגנטינה כשהוא דוחף בכעס את האופנוע שלו ומטיח אותו בקרקע הזעם רב.
כזכור, אלוף העולם לשעבר חתם על חוזה לשתי עונות בקבוצת המפעל של היצרנית האיטלקית עד סוף 2018, אך לא מעט גבות הורמו נוכח המהלך שסופו היה ידוע מראש – סגנון הרכיבה של הרוכב הספרדי ויכולת ההסתגלות שלו לשינויים לא נראו כמתאימים לשידוך עם האופנוע האדום, והסיכויים שנראה את מס' 99 על הפודיום בשנתיים הקרובות לא הצטיירו כגבוהים במיוחד.
נזכיר שגם למתחרה הגדול ביותר של לורנזו, הלא הוא ולנטינו רוסי, לא היה קל בשנתיים שרכב על השד האדום בשנים 2011-2012, שנים שבהן השיג את תוצאותיו הנמוכות ביותר ב-17 עונותיו בקטגוריה הבכירה מאז הצטרף אליה בשנת 2000.
אלא שטיבן של שמועות הוא שהן חסרות בסיס, ולאור העובדה שמדובר בשלב מוקדם מאוד של העונה – קשה לראות כיצד הקבוצה או הרוכב יהיו מעוניינים בהתרת החוזה היקר והמתוקשר שרק בקושי החל את דרכו, אם כי ייתכן בהחלט שבהמשך העונה יחליטו הצדדים על קיצור החוזה משתי עונות לעונה אחת. אמנם לורנזו פתח את העונה עם 2 מרוצים לא מרשימים במיוחד, בלשון המעטה, כשאת הראשון סיים במקום ה-11, ואילו את השני לא סיים כלל לאחר שהתרסק. ועדיין, עוד מוקדם מדי בשביל להסיק מסקנות.
לקראת פסטיבל המוזיקה והאופנועים Ride&Roll, מפרסמת מטרו מוטור רשימת דגשים, הנחיות ומנהלות. פסטיבלRide&Roll יתקיים באילת בסוף השבוע הקרוב במלונות 'ארמון הרודס בוטיק', 'U קורל ביץ' קלאב אילת אולטרה הכל כלול', 'U סאנרייז קלאב אילת הכל כלול' ומלון 'לאונרדו קלאב הכל כלול' של רשת מלונות 'פתאל'. במסגרת הפסטיבל יוצגו לראשונה חלק מדגמי 2017 של סאן יאנג, ימאהה וקוואסאקי.
מפגש
משתתפי הפסטיבל מוזמנים להגיע אל מתחם היציאה לדרך בסינמה סיטי גלילות ביום חמישי 20.04.17, בשעה 11:00. במתחם, ייהנו הרוכבים ממוזיקה, שתייה קלה, קפה, חטיפים לדרך, חלוקת צעיפי רכיבה צבעוניים ועוד. בשעה 12:00 מוזמנים הרוכבים לצאת לדרך, כל אחד בקצב שלו ובאחריותו, במסע של 350 ק"מ לאילת.
תיקים ומזוודות
על מנת להקל על המשתתפים במסע, תהיה משאית שתשנע את התיקים והמזוודות לאילת. את הציוד ניתן יהיה להביא לנקודת המפגש בסינמה סיטי גלילות, ביום חמישי, החל מהשעה 8:00 בבוקר. בהמשך יחכה הציוד ביום חמישי בלובי בתי המלון. את הציוד ניתן יהיה לקבל בחזרה ביום ראשון בנקודת האיסוף בגלילות בין השעות 8:00-10:00.
תחנות התרעננות
הרוכבים יוכלו להתרענן בדרך עם קפה חם. בנקודת הכינוס יחולקו שוברי קפה למימוש בכל חנויות הנוחות של 'דור-אלון' הפזורות בדרך. רשימת החנויות באתר דור אלון: http://www.doralon.co.il.
מוסך שירות
במידה ונתקעתם, תוכלו לקבל 'עזרה ראשונה' ושירותי מוסך במרכז השירות 'רותם סייקל' ברחוב התופרת 6, אזור התעשייה אילת. מרכז השירות יהיה פתוח עבור הרוכבים ביום חמישי עד השעה 17:00 וביום שישי בין השעות 8:00-12:30.
צ'ק-אין
בעת ההגעה לאילת יוכלו משתתפי הפסטיבל לבצע כניסה לחדרים, כל אחד לפי החבילה שרכש. לאחר התארגנות ומנוחה בחדרים ייפתח הפסטיבל עם ההופעה הראשונה של ברי סחרוף בפביליון הרודס.
הוא נחשף בתערוכת מילאנו כאבטיפוס עם הבטחה שיגיע לייצור כבר במחצית השנייה של 2017, וכעת ב.מ.וו חושפת את גרסת הייצור הסופית של ה-S1000RR HP4 RACE – אופנוע ההומולוגציה לסופרבייק. קבלו את מכונת העל של ב.מ.וו למסלול, שתיוצר ב-750 יחידות בלבד.
ב.מ.וו HP4 RACE
ה-HP4 RACE מציע שורה ארוכה של מכלולי קצה ברמת סופרבייק ו-GP, ויותר מזה – הוא מגיע עם שלדת מונוקוק וגלגלים מקרבון מלא שמורידים את משקל האופנוע לנתון מדהים של 171 ק"ג כשהוא מתודלק ומוכן לרכיבה. הנתון הזה, אגב, נמוך יותר מהמשקל של אופנועי המפעל לסופרבייק של ב.מ.וו, והוא גבוה רק מאופנועי MotoGP. עם 215 כ"ס ממנוע ה-4 צילינדרים, זהו ככל הנראה האופנוע בעל יחס ההספק/משקל הגבוה ביותר שלקוח פרטי יכול לרכוש. השלדה, אגב, שוקלת 7.8 ק"ג בלבד.
המנוע הוא ה-4 צילינדרים של ה-S1000RR שעבר שורה של שיפורים כדי לספק לא פחות מ-215 כ"ס ב-13,900 סל"ד. המומנט המקסימלי עומד 12.23 קג"מ ב-10,000 סל"ד, והקו האדום עלה מ-14,200 סל"ד ב-S1000RR ל-14,500 כאן ב-HP4 RACE.
מכלולי השלדה – אקזוטיקה, לא פחות. מעבר לשלדה והגלגלים העשויים מקרבון (וקלים יותר בכ-30% מגלגלי מרוץ אחרים), יש חלקים סופר-יקרים, כמו למשל מזלג FGR300 ובולם אחורי TTX36GP, שניהם מבית אוהלינס – הטופ שיש לתעשייה להציע כיום, והבלמים הם של ברמבו, מדגם GP4 PR, עם בוכנות מטיטניום מצופה, קליפרים מונובלוק מצופים ניקל ודיסקי פלדה למרוצים. גם בשאר המכלולים לא חסכו. כך למשל מיכל הדלק מאלומיניום, ויש חלקי קרבון רבים שעוזרים להפחתת המשקל הכללית. הארגונומיה ניתנת לכיוון כמעט מלא – כך למשל ניתן לכוון את גובה הזנב והמושב ל-3 מצבים.
מסך השעונים מציע כמה וכמה מצבי מרוץ, כולל התאמה אישית ואופציה לדאטא-לוגר 2D (אוגר נתוני רכיבה). יש בקרת החלקה מתקדמת בעלת 15 מצבים עם אפשרות להתאמה למסלולים שונים, יש מערכת בקרת בלימת מנוע – גם היא עם 15 מצבים, יש בקרת ווילי, כששלוש המערכות הללו ניתנות לכיוון לכל הילוך בנפרד. עוד בתחום האלקטרוניקה – הגבלת מהירות לפיטס, ובקרת זינוק.
ה-HP4 RACE האקזוטי ייוצר ב-750 יחידות ממוספרות, והוא לא מיועד לכביש הציבורי אלא למסלולי המרוצים בלבד. הוא גם לא מיועד לכל רוכב מסלול, אלא לבעלי קבוצות מרוצים קטנות, או גדולות. המחיר טרם פורסם, אולם הוא צפוי להיות גבוה מאוד – להערכתנו נושק ל-100 אלף יורו. בקרוב על מסלול ערד?
