Blog

דגמי האנדורו של ק.ט.מ 2017: מהפכה!
ק.ט.מ חשפה אמש (שני) את ליין דגמי האנדורו של 2017 בהשקה לעיתונות העולמית בספרד. באופן לא שגרתי, שום מידע לא דלף לרשת טרם ההשקה – אפילו לא סכמת הצביעה. ידענו שליין 2017 יתבסס על דגמי המוטוקרוס של 2016 ושלמעשה מדובר בדור חדש, אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה גדולה תהיה ההפתעה: 2017 זו השנה הראשונה מזה 17 שנה שבה כל דגמי האנדורו הם חדשים לחלוטין – כולל המנועים, השלדות, המתלים ועבודת הגוף.

כבר היו מהפכות בעבר, כמו למשל המעבר מסדרת הרייסינג של 2007 לדור של 2008, אבל גם אז חלק מהמנועים נשארו זהים לשנים קודמות – הדו-פעימתיים, וחלקים רבים – כמו בולמים – עברו בין הדגמים. הפעם כאמור מדובר באופנועים חדשים לגמרי – מהמסד ועד לטפחות. בק.ט.מ מספרים שלמעלה מ-90% מחלקי האופנועים של ליין 2017 הם חדשים לחלוטין ולא נלקחו מ-2016.

דגמי 2017 של ק.ט.מ מוצגים

מה חדש בקצרה?

לאלו מכם שמעדיפים את האמ;לק נספר את ראשי הפרקים:
- ה-125EXC וה-200EXC יורדים מליין הדגמים ולא מיוצרים יותר ברישוי כביש – בגלל תקן יורו 4
- את ה-125EXC מחליף כעת 125XC-W – ללא רישוי כביש, עם רישוי ספורט בלבד (רישוי אפור בישראל). סופה של תקופה נהדרת בישראל
- ל-125XC-W מתווסף אח נוסף – 150XC-W המגיע עם מתנע חשמלי מקורי (אפשר לרכוש קיט ולהוסיף גם ל-125XC-W)
- כל ששת דגמי ה-EXC מקבלים מנוע חדש לפי 3 משפחות – 250/300 דו"פ, 250/350, ו-450/500
- צמד הדו"פים הגדולים – ה-250/300 – שכן יגיעו ברישוי כביש – מקבלים השנה מנוע חדש, אבל הוא עדיין לא מוזרק דלק. מערכת ההזרקה תצא רק בשנה הבאה – על בסיס המנוע החדש
- השלדה חדשה בכל הדגמים
- הבולמים חדשים בכל הדגמים – מאחור בולם עם קפיץ פרוגרסיבי והידראוליקה רגילה, ומלפנים פרונט חדש מסוג קארטרידג' פתוח עם כיוון שיכוך כיווץ לבולם אחד ושיכוך החזרה לבולם השני – שניהם מלמעלה
- כל הכלים עברו הורדת משקל מסיבית וכן מרכוז מסות
- יש ארגונומיה חדשה – צרה יותר וקלה יותר
- יש עיצוב חדש וגרפיקה חדשה
זהירות, חפירה!

זה הולך להיות ארוך, כי השנה דגמי האנדורו חדשים לגמרי בכל הרבדים ורשימת השינויים כמעט אינסופית. הקו המנחה את ק.ט.מ בפיתוח דגמי 2017 הוא הורדת משקל ומרכוז מסות – וזאת על מנת לעשות את אופנועי האנדורו קלים וידידותיים יותר לרכיבה, ויחד עם זאת חזקים יותר ועם ביצועים משופרים. גם על הארגונומיה שמו דגש השנה.

במעבר לדור החדש של 2017 לא פחות מ-90% מחלקי האופנועים הם חדשים לגמרי – וזה כולל את השלדה, המתלים, המנועים, הפלסטיקה, וגם חלק מהבלמים והמכלולים ההיקפיים.

סיקסדייז 2017 – ספרד

נתחיל מהשינויים הכלליים לכל רוחב הדגמים
- כל דגמי האנדורו מקבלים השנה שלדה חדשה – מבוססת על זו של המוטוקרוס 2016, אבל עם השינויים הנדרשים לאחסן בולם אחורי מסוג PDS. היא קשיחה יותר ב-20% לפיתול ואלסטית יותר ב-30% לכוחות אורכיים. בנוסף, היא שוקלת 350 גרם פחות מהשלדה היוצאת. הגאומטריה אמנם שונה מהמוטוקרוס, אבל זהה לזו של דגמי האנדורו היוצאים. בנוסף, השלדה מכילה תושבות מקוריות למגני מנוע.
- הזרוע האחורית חדשה גם היא, מבוססת על זו של המוטוקרוס ושוקלת 220 גרם פחות מזו היוצאת. נקודת עיגון הבולם זזה קדימה ב-5 מ"מ, ובשלדה היא זזה אחורנית כך שהבולם מאונך יותר.
- הבולם האחורי של WP חדש גם הוא – כשהפרוגרסיביות עברה מהבולם עצמו (מחט קונית) לקפיץ – כמו שהיה נהוג בתחילת שנות ה-2000. כעת הבולם קונבנציונלי, עם בוכנה חדשה והפרדת בוכנה צפה בין השמן לבין תא האוויר.
- הבולמים הקדמיים חדשים לחלוטין גם הם, מסוג קארטרידג' פתוח, אולם בולם אחד מכיל את שיכוך הכיווץ והשני את שיכוך ההחזרה, כששני הכיוונים מתבצעים מחלקו העליון של הבולם – לא צריך להתכופף יותר. ישנו גם פקק הכולל כיוון עומס קפיץ שאותו ניתן לכוון ביד – הוא יגיע כסטנדרט בדגמי הסיקסדייז וניתן להוסיף אותו לדגמים הרגילים.
- תיבת האוויר חדשה, וכעת ניתן להרכיב את המסנן בשני כיוונים עם התאמה מלאה ובקלות יתרה.
- המצבר חדש, מסוג ליתיום-יון, שוקל 1 ק"ג בלבד – משמעותית פחות מהמצבר היוצא (החזקנו את שניהם ביד וההבדל עצום). בגלל המצבר המשופר – מעתה אין רגלית התנעה לגיבוי ב-4 פעימות (אפשר להוסיף).
- הדיסקים חדשים, קלים ב-63 ו-51 גרם מהיוצאים
- הקליפר האחורי חדש, עם בוכנה שקטנה מ-26 ל-24 מ"מ. בתמורה, רגלית הבלם התארכה ב-10 מ"מ.
- מערכות הפליטה חדשות בכל הכלים – 2 ו-4 פעימות.
- המושב נמוך יותר בחלקו האחורי והקדמי – משמע שטוח יותר.
- גם פקק מיכל הדלק חדש – לפתיחה קלה יותר
- כנף קדמית חדשה – חזקה יותר וקולטת פחות בוץ
- כנף אחורית קשיחה יותר – פונקציונלית עם ידיות אחיזה להרמת האופנוע
- המסכה חדשה, בלי חלקים שמורכבים עליה אלא יחידת פלסטיק אחת. הפנס הקדמי זהה.
- רגליות הרוכב חדשות. לא קולטות בוץ, מבוססות על אלו של המוטוקרוס אבל גבוהות יותר ב-6 מ"מ.
- רגלית הילוכים חדשה – לא מתמלאת בבוץ בעת נפילה וקיפול.
- צינור הבלם הקדמי וכבל הספידומטר עוברים מעתה יחד בתוך מוביל אחד
- הגריפים מעתה ננעלים של חברת ODI – לא צריך דבק גריפים.
- ידית המצערת והכבלים חדשים – עם זווית של 5 מעלות לכבלים ביציאה מהידית להגנה בהתרסקויות, וכן כל הכיוונים נעשים למעלה ללא כלים.
- מערכת הקירור חדשה, עם רדיאטורים בעיגון חדש שמונע מעיכות בנפילות. ה-450/500 מקבלים מאוורר כסטנדרט. בנוסף, התרמוסוויץ' לא קיים יותר מפני שמחשב ניהול המנוע מדליק ומכבה את המאוורר.
- מערכת הידראולית חדשה למצמד – של ברמבו.
- כל המנועים קיבלו מכסים חדשים שלא מתקלפים אחרי שעות מנוע ספורות.
הפרונט החדש של WP – קארטרידג' פתוח עם כיוון נפרד מלמעלה

הדו-פעימתיים

כאמור, הכלים הקטנים במשפחת ה-EXC – צמד ה-125EXC וה-200EXC – יורדים מליין הדגמים של ק.ט.מ. את מקומם תופסים ה-125XC-W ו-150XC-W – שמגיעים ללא תקינת כביש, כלומר אופנועי אנדורו אבל ברישוי אפור.

הסיבה להורדת צמד הדגמים מליין ה-EXC ידועה כבר כמה חודשים – עם המנועים הקטנים קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בתקנות יורו 4 שתיכנסנה לתוקף ב-1.1.17.
- צמד המנועים הללו נשען על אלו שהוצגו בשנה שעברה בדגמי המוטוקרוס, אולם הם עברו את כל ההסבה לאנדורו – כולל גל ארכובה ייעודי. כמובן שבית גל הארכובה (הקרנקייס) והמכסים חדשים, והם שוקלים 600 גרם פחות מה-125 היוצא.
- ה-150XC-W מגיע עם מתנע חשמלי מובנה, אותו ניתן להוסיף כקיט גם ל-125.
- הצילינדר, שסתום הכוח והבוכנה – חדשים
- הקרבורטור הוחלף מקייהין למיקוני – מדגם TMX38.
מנוע ה-250/300 – מוכן לקבל הזרקה בשנה הבאה

שני האחים הגדולים במשפחה, ה-250EXC וה-300EXC ממשיכים בייצור עם תקינת כביש מלאה. יש מנוע חדש לחלוטין, אולם לשנת 2017 הזנת הדלק עדיין תהיה עם קרבורטור (מיקוני במקום קייהין). על בסיס המנועים הללו ישחררו בשנה הבאה גרסה עם מערכת הזרקת דלק, כשראש צוות הפיתוח אמר לנו בשיחה פרטית שההזרקה לא תהיה תחליף לקרבורטור וגם לא הזרקה ישירה, אלא משהו באמצע. הסיבה שמערכת ההזרקה לא יצאה כבר ב-2017 – שילוב של מחיר לצרכן עם העובדה שהמערכת עדיין לא בשלה ב-100% ועדיין נמצאת בבחינות.

אז מה חדש ב-250EXC ו-300EXC
- בית גל הארכובה (קרנקייס) חדש, כולל מכסים חדשים שלא מתקלפים
- גל הארכובה, הגיר והקלאץ' מורכזו
- יש מתנע חשמלי אינטגרלי ולא מולבש כמו בדגמים הקודמים
- מעתה יש גל איזון (בלנסר), שעל פי ק.ט.מ מפחית כ-50% מהוויברציות.
- הצילינדר חדש לחלוטין, כולל מיקום הפורטים
- תיבת ההילוכים נלקחה כולה מה-350EXC-F
- הקלאץ' מסוג DDS עוצב מחדש
לאלו מכן שהמתינו בסבלנות למערכת הזרקה בדו"פים – חכו לשנה הבאה. הפעם זה בוודאות.

הבולם האחורי החדש

4 פעימות

גם דגמי ה-4 פעימות עברו מהפכה. ראשית, כולם נקראים עכשיו EXC-F – גם ה-450 וה-500. שנית, גם המנועים של שתי משפחות הדגמים עברו מהפכה ולמעשה מדובר במנועים חדשים לחלוטין שבנויים על הטכנולוגיה של הדגמים הקודמים עם שיפורים משמעותיים.

את השינויים נכתוב יחד לשתי המשפחות, למרות שאצל כל משפחה מדובר בשינויים משלה
- בית גל ארכובה (קרנקייס) חדש, כולל מכסים. כעת גל הארכובה, המצמד והגיר ממורכזים יותר. המנוע התקצר ב-20 מ"מ ב-250/350 וב-23 מ"מ ב-450/500
- גל הארכובה חדש, עמיד יותר – מרווח החלפת מסבים ראשיים גדל מ-80 ל-135 שעות מנוע.
- הטלטל קצר יותר
- ראש מנוע חדש, עם טיימינג ייעודי לאנדורו.
- יחידת המצמד שופרה, הסלסלה קלה יותר ב-70 גרם ופלטת הלחץ חדשה גם היא.
- מכניזם ההפעלה של הגיר חדש, לפעולה קלה ומדויקת יותר
- מערכת הזרקה חדשה, כולל מחשב ניהול מנוע חזק יותר וגוף מצערת חדש. מעתה כל ה-4 פעימות מגיעים עם ניהול מנוע שונה לכל הילוך ובקרת החלקה. בנוסף, ניתן להוסיף מתג חדש לבחירת ניהול מנוע (מגיע סטנדרט בסיקסדייז).
- על פי ק.ט.מ, כל המנועים חזקים יותר לאורך כל העקומה, ומספקים כ-2-4 כ"ס יותר מהדגמים היוצאים.
- הורדת משקל מהמנועים: 250 קל ב-1.5 ק"ג, 350 קל ב-1.9 ק"ג, 450/500 קלים ב-2.4 ק"ג.
מנוע ה-250/350. ברקע: מנוע ה-450/500

בק.ט.מ מדווחים כי הורדת המשקל לכלים עצמם היא משמעותית, ועומדת על 3 ק"ג ל-125, כ-2.1 ק"ג ל-250/300, כ-2.8 ק"ג ל-250EXC-F, כ-3.2 ק"ג ל-350EXC-F, וכ-5 ק"ג ל-450/500EXC-F.

רשימת השינויים והשיפורים ארוכה במיוחד, ואם הגעתם עד לכאן אז ראשית זה מעניין אתכם, ושנית הבנתם איזו מהפכה רצינית עברו השנה דגמי האנדורו של ק.ט.מ.

היום (ג') נרכב על הכלים, ובימים הקרובים נפרסם כאן בפול גז מבחני רכיבה ראשונה על כולם.
17 במאי 2016
WSBK ספאנג: סייקס ביבש, היידן ברטוב
הסדרה חוזרת ליבשת אסיה למסלול ספאנג, שרק לאחרונה עבר חידוש של האספלט לאחד נושך יותר ולכאורה בעל יכולת פינוי מים טובה יותר. אמנם מזג האוויר חם במלזיה, אך מאופיין גם בגשמים טרופיים – אותם עוד נפגוש בהמשך, ועל כן חשוב שהאספלט יתאים למשימה. שינוי נוסף אותו יפגשו הרוכבים הוא פנייה מס' 15, האחרונה לפני קו הסיום, שתחייב אותם ללמוד אותה מחדש.

את אימוני יום שישי מתחילים צמד רוכבי KRT – סייקס וראיי, בניסיון להשיג זמני הקפה מהירים שיכניסו אותם היישר למקצה הדירוג השני. אלא שבהמשך היום הם עוברים לבחון את ביצועי האופנועים שלהם ב'מתכונת מרוץ', מה שעולה לסייקס באיבוד הכרטיס ל-SP2 והוא יצטרך להתאמץ תחילה במקצה הדרוג הראשון, ממנו הוא עולה למקצה הדירוג השני וקובע זמן שיא חדש של הקפת המסלול. אלכס לואז, כנציג היחיד של קבוצת המפעל של ימאהה אחרי ההתרסקות של סילבן גינטולי בשבוע שעבר, מדרג שני בפער ניכר מסייקס, וג'ונתן ראיי משלים את השורה הראשונה. היידן מזנק רביעי, דיוויס חמישי.

ספאנג המחודש

מקצה ראשון

סייקס פותח מבערים, וגם העובדה שלואז נדחף לפניו לפנייה הראשונה לא מונעת ממנו להוביל את כל יתר המרוץ ולסיים בפער של 5.6 ש' לפני ראיי, כשכבר בהקפה השנייה הוא קובע את הזמן הטוב ביותר עם שיא מסלול נוסף. לואז נשאר שני למשך הקפה אחת עד שראיי ודיוויס עוקפים אותו וממשיכים בסדר הזה עד לקו הסיום ללא יכולת להשיג את סייקס. לואז שומר על קצב טוב עד שבאחת הפניות יוצא רחב מדי ומאבד מספר מקומות, אולם הוא מצליח להתאושש ולסיים חמישי. במקום הרביעי מסיים טורס אחרי שרייטנברגר, חברו לקבוצת אלת'יאה, נאלץ לוותר עליו ולפרוש בשל תקלה טכנית. ג'וליאנו שישי, צמד ההונדות של ואן דר מארק והיידן מסיימים 7 ו-8 בהתאמה.

סייקס

מקצה שני

הגשם שהרטיב קלות את תחילתו של מקצה הדירוג הראשון ביום הקודם חוזר והופך את המרוץ השני לרטוב. האספלט החדש לא לגמרי מצליח להתמודד עם כמויות הגשם, ועל המסלול ניתן לראות כמה שלוליות פה ושם. וכידוע, לגשם חוקים משלו.

מה שהצליח לסייקס במרוץ היבש לא עובד בכלל על המסלול הרטוב, והוא מאבד מהר מאוד 3 מקומות ובהמשך עוד 4, ומסיים במקום השמיני המאכזב מאוד מבחינתו, כשהוא מאבד נקודות יקרות בקרב על האליפות. לעומתו, מי שמשתלט מהר מאוד על העניינים הוא ניקי היידן. האמריקאי בעונתו הראשונה בסדרה, אליה עבר אחרי שנים רבות ב-MotoGP, מנצל את ניסיונו ויכולותיו כדי להראות לכולם איך עושים זאת נכון. הוא פותח פער של מעל 4 שניות מהמקום השני, אותו מאיישים לסירוגין ראיי, דיוויס וג'וליאנו. זה האחרון מצליח לשמור עליו ואף מתחיל לסגור במהרה על היידן במה שנראה כסיכוי לקרב בהקפה האחרונה על המקום הראשון, אך בהקפה האחרונה היידן מצליח לשמור על מרחק ביטחון כדי לרשום לזכותו ניצחון ראשון בסופרבייק. ראיי גובר על דיוויס בקרב על המקום השלישי. במקום החמישי המפתיע מאוד מסיים אנתוני ווסט, רוכב מחליף של קבוצת פדרצ'יני במקומו של סילבן באריאר הפצוע. לואז מחליק החוצה מהמקום השישי ומשאיר את המקום לואן דר מארק, שמסיים לפני דה אנג'ליס בהישג לא רע בכלל מבחינתו.

טבלת האליפות בתום סבב מספר 6
1. ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 257 נק'
2. צ'אז דיוויס, דוקאטי, 215 נק'
3. טום סייקס, קוואסאקי, 187 נק'
4. מייקל ואן דר מארק, הונדה, 125 נק'
5. 5. דווידה ג'וליאנו, דוקאטי, 118 נק'
הסבב הבא יתקיים בדונינגטון פארק בסוף השבוע של ה-29.5.
16 במאי 2016
אליפות ישראל במוטוקרוס: תוצאות הסבב הרביעי
צילום: רונן טופלברג

ביום שבת התקיים הסבב הרביעי של אליפות ישראל במוטוקרוס במסלול שבמכון וינגייט. כ-65 רוכבים נרשמו לסבב – מה שמעיד על יציבות של הליגה.

תוצאות הסבב הרביעי

MX1
1. קורי נמט (TM)
2. זיו כרמי (ד.ל.ב מוטוספורט)
3. אורן חסון (מאיר חברה למכוניות ומשאיות)
MX2
1. דור עטיה (ד.ל.ב מוטוספורט)
2. דן מיה (מטרו רייסינג)
3. רוני רגף (מאיר חברה למכוניות ומשאיות)
MX3
1. גיא אליתים (RPM אופנועים)
2. מתן ניר (מטרו רייסינג)
3. דור טפר
סניורים
1. ירון גולדשטיין (טופ RPM)
2. רמי צרפתי (עופר אבניר)
3. דורון מור (Tom and gary)
מתחילים בוגרים
1. אופק קיסוס (קיסוסקי ספורט ימי אילת)
2. איתי דב (ד.ל.ב מוטוספורט)
3. נועם דדון (ד.ל.ב מוטוספורט)
ג'וניורים
1. סוף סלע (ד.ל.ב מוטוספורט)
2. גיא נורסלע
3. הראל מלמן (מטרו רייסינג)
ג'וניורים מתחילים
1. שי ספקטור
2. הראל הימן (באחה ישראל)
3. עידו לוי (סטינג)
סופר ג'וניורס
1. אכרם אלחמידי (מטרו רייסינג)
2. בן אלמגור (ד.ל.ב מוטוספורט)
3. אור זרקו (מטרו רייסינג)
16 במאי 2016
קימקו דאונטאון 350i במבחן ארוך טווח – דיווח שני
כבר יותר משלושה חודשים שהקימקו דאונטאון 350i נמצא אצלנו במבחן ארוך טווח. הקילומטרים נצברים בקצב לא רע – כ-2,000 ק"מ לחודש, כשהקטנוע משמש בעיקר לתחבורה יומיומית בינעירונית מהבית לתל-אביב וחזרה, מרחק של כ-45 ק"מ לכל כיוון.

אם בנקודה הזו אני צריך לסכם את הדאונטאון בשתי מילים, הן תהיינה יעיל ונוח.

נוח – כי הוא גדול, מרווח ומפנק, יש הרבה מקום לרגליים במיקומים שונים, ובעיקר כי המושב מספק נוחות ברמה גבוהה. אין יותר מדי אפשרות לזוז עליו מכיוון שמאחור יש את המדרגה בין מושב הרוכב לזה של המורכב ומלפנים הוא מתרומם ובולט מעט, מה שמציב את הישבן במיקום קבוע, אבל המיקום הזה נוח מאוד, גם לאורך זמן. גם מיגון הרוח בסדר גמור בסך הכל, אם כי לא מושלם.

יעיל – כי הוא בנוי היטב, מרגיש מגומר ומהודק, והוא מציע חוויית רכיבה איכותית למדי. אני מאוד אוהב את יחידת המנוע והווריאטור, למרות שבסל"ד נמוך בתחילת נסיעה יש מעין חספוס שלא קיים בקטנועי 250 סמ"ק כמו האיקסאבו או אפילו הדאונטאון 250. החספוס הזה נעלם בסל"ד בינוני ומעלה, ולכל אורך העקומה מתקבלת תאוצה חזקה והחלטית שמשאירה את רוב הקטנועים מאחור ביציאות מרמזורים.

הרכיבה הבינעירונית שלי על הכביש המהיר מתבצעת על סביב 130 קמ"ש – כמעט 7,000 סל"ד. במהירות הזו הדאונטאון נמצא עדיין בתוך אזור הנוחות שלו, ואחרי זמן קצר איתו המהירות הזו מגיעה כבר על אוטומט. אם צריך לצאת לעקיפה יש עוד רזרבות כוח לתאוצה עד 150 קמ"ש, ומשם המהירות נאספת לאט יותר, עד כ-160 קמ"ש. בסך הכל מכובד, וגם יעיל.

מה שמעניין זה דווקא תצרוכת הדלק, שעומדת אצלי בממוצע על כ-27 ק"מ לליטר – נתון שהפתיע אותי מאוד בתדלוקים הראשונים. זוהי תצרוכת דלק מעולה לכלי בנפח הזה, בעיקר בשל מהירות הנסיעה הממוצעת, שכאמור אצלי היא גבוהה למדי ביחס לקטנועים. תצרוכת הדלק הטובה ביותר שהשגתי עמדה על כמעט 30 ק"מ לליטר, והיא הושגה במהירות בינעירונית של כ-110 קמ"ש. ה'גרועה' ביותר עמדה על 25 ק"מ לליטר, בהרכבה במהירות 130-140 קמ"ש. גם כאן זה עדיין נתון מצוין ומפתיע שעומד לזכות מנוע ה-G5 של קימקו עם מערכת ההזרקה המצוינת. בכל אופן, ב-280 ק"מ נדלקת נורת הדלק, ואז נכנסים קצת יותר מ-10 ליטרים למיכל.

הדאונטאון 350i שלנו – מלווה מבחני דרכים

מבחינת התנהגות דינמית, ה-350i רוכך מעט ביחס לדגם הקודם – ה-300, וזאת כדי להשיג נוחות רכיבה גבוהה יותר. לגיטימי לגמרי לכל רוכב שעושה שימוש ממוצע בכלי, אבל אני דורש מהכלים שלי קצת יותר. בשבועות האחרונים יצא לי לרכב יותר מ-10 פעמים את כבישים 395 ו-386 – אשתאול – עין-כרם – נס הרים, ואז הרכות של המתלים באה לידי ביטוי. בשלב הראשון הקשחתי את עומס הקפיץ בצמד הבולמים האחוריים בקליק אחד – ממצב 2 למצב 3, וזה שיפר מעט את היציבות – בעיקר בהרכבה. ואז צפה הרכות של הפרונט – שכאמור סופג מצוין ברכיבה ממוצעת – עירונית ובינעירונית, אבל רך מדי לרכיבת כבישים מפותלים וגורם למעט התנדנדות של הפרונט. אז בינתיים אני מקפיד על רכיבה סופר-חלקה, ולמעשה הקצב בכבישים הללו מהיר למדי, אבל בקרוב אבצע טיפול לטלסקופים ואקשיח אותם מעט. אני מוכן להקריב חלק מהנוחות הגבוהה כדי לקבל קצת יותר יכולות 'ספורטיביות' על כבישים מפותלים. אעדכן.

נקודה מעצבנת שעלתה לאחרונה היא שכשאני טוען את הטלפון הנייד בשקע ה-USB שבתא הכפפות השמאלי ונוסע כשהטלפון בתא, למכסה התא יש נטייה להיפתח. עוד לא עליתי את הסיבה, אבל אני אגלה אותה. נקודה נוספת מעצבנת באותו הקשר היא שיש לי נטייה לשכוח בתא הזה את הטלפון כשאני מסיים רכיבה. גם על זה אני עובד.

לא מזמן קיבלתי במתנה משענת למורכב – מקורית של קימקו לדאונטאון 350i, אבל העדפתי לא להרכיב אותה – גם כי היא לא יפה לטעמי וגם כי מדי פעם אני מעמיס על הדאונטאון תיק ציוד רכיבה גדול, והמשענת מונעת את האפשרות הזו.

עמוס בתיק ציוד רכיבה. סיסי-בר ימנע את האפשרות הזו

טיפול 5,000 ק"מ

כמו בטיפול ההרצה, גם לטיפול 5,000 ק"מ איחרתי. הפעם בכמעט 800 ק"מ, אבל יש לי תירוץ טוב – ה-5,000 ק"מ נפל על פסח, והייתי עסוק בלטייל ולרכב. אז מיד אחרי פסח הדאונטאון נכנס לטיפול במוסך המרכזי של עופר-אבניר.

הגעתי עם פתיחת המוסך ב-07:30, בלי תיאום מוקדם – למרות שעדיף כן לתאם מראש, במיוחד אם רוצים לקבל קטנוע חלופי. יועץ השירות קיבל את הקטנוע בזריזות, ולשמחתי, אפילו שלא תיאמתי את הטיפול מראש, קיבלתי קטנוע חלופי לזמן הטיפול כי באותו היום לא הייתה דרישה גבוהה.

עם הכניסה למוסך קיבלתי כרטיס עם קוד QR שאותו ניתן לסרוק בטלפון הנייד ולקבל מידע עדכני על מצב הקטנוע. לא הספקתי להשתמש בו, ובשעה 09:30 כבר קיבלתי סמס שהכלי מוכן. טוב, טיפול קטן בסך הכל והגעתי מוקדם למוסך.

הטיפול כלל החלפת שמן גיר, שמן מנוע ומסנן שמן, ובדיקות שונות על כל מכלולי הכלי לפי מפרט, בדיקות שבמסגרתן גילו שמסנן האוויר קצת מלוכלך. זה לא מפליא כי יצא לי לרכב קצת על שבילים פה ושם. לא באמת רכיבת שטח, כן? פשוט כמה מאות מטרים בכל פעם, למשל כדי להגיע למסלול מוטוקרוס כזה או אחר (לצפייה, לא להתחרות עם הדאונטאון…), או לפיקניק ביער, אבל בעונה הזו עולה הרבה אבק שלכלך את המסנן. מכיוון שעלותו של מסנן אוויר מקורי עומדת על כ-100 שקלים, העדפתי להחליף אותו ולתת למנוע אוויר טרי עם פחות הגבלה.

סך כל עלות הטיפול עמדה על 650 ש"ח כולל מע"מ. הפירוט הוא 130 ש"ח על שמן סינתטי, 14 ש"ח על שמן גיר, 75 ש"ח על מסנן שמן, 100 ש"ח על מסנן אוויר, 12 ש"ח על גומיית אטימה, 25 ש"ח על חומרים וכ-300 ש"ח על עבודה לפי שעתון יצרן. המחיר סביר בסך הכל, וראוי לציין את השירות הטוב והמהיר.

עוד אחת עם תיק ציוד רכיבה, סתם כי הוא נראה טוב ככה…

סיכום 3 חודשי שירות

קצת מצחיק להגיד את זה, אבל אני מאוד מחובר לדאונטאון 350i. הוא שימושי מאוד, נוח ומפנק, כמעט מספיק חזק לצרכיי, והקטע הזה של תא מטען ענק מתחת למושב פשוט ממכר. אגב, הצלחתי למצוא את הפוזיציה להכנסת קסדה שלמה, כולל סקאלה ריידר עליה. ואז נשאר מקום גם למעיל רכיבה. בדיווח הבא אעדכן על השיפור שאני מתכוון לעשות לטלסקופים. מקווה שזה יהיה בקרוב מאוד.

סטטיסטיקה – 3 חודשים ראשונים
- 5,800 ק"מ
- 215 ליטר דלק
- 20 תדלוקים
- 5 ל' בכל תדלוק בממוצע
- כ-300 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
- 26.9 ק"מ/ל' בממוצע
כמה כסף?
- דלק – 1,200 ש"ח
- טיפול 1,000 ק"מ – 490 ש"ח
- טיפול 5,000 ק"מ – 653 ש"ח
מה אהבנו?
- נוחות תנוחת רכיבה
- מושב
- מנוע חלק ונעים
- וריאטור מצוין
- מתלים סופגים
- תצרוכת דלק
- נפח מתחת למושב
- גימור ואיכות כללית
מה פחות אהבנו?
- קשה להכניס קסדות שלמות מתחת למושב
- מיגון רוח לא מושלם
- ירכתיים רחבים
15 במאי 2016
ב.מ.וו G310R – פרומו

15 במאי 2016
רכיבה ראשונה: ימאהה MT-10
- יתרונות: מנוע, התנהגות, מתלים, זמישות, פאן פקטור, ורסטיליות, נוחות, מראה, מחיר
- חסרונות: זווית צידוד כידון, חום מהמנוע, ABS לא ניתן לניתוק (כי היינו חייבים לכתוב משהו)
- שורה תחתונה: סופר-נייקד יפני אמיתי שבנוי על בסיס ה-R1, לא נופל מהמתחרים האירופאים ומשלב ערך מוסף של ורסטיליות ונוחות – היפני הכי אירופאי שיש
- מחיר: 98,985 ש"ח
- מתחרים: אפריליה טואונו, ב.מ.וו S1000R, דוקאטי סטריטפייטר, ק.ט.מ סופר דיוק 1290
- נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים קרוספליין, 16 שסתומים, DOHC, הזרקה עם מצערות חשמליות, 160 כ"ס, 11.3 קג"מ, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת אלומיניום, בולמי KYB מתכווננים, בסיס גלגלים 1,400 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ, משקל 190 ק"ג
ימאהה MT-10 – בשלושה צבעים

מה זה?

ה-MT-10 הוא האח החמישי והבכור בסדרת ה-MT של ימאהה, והוא בנוי על בסיס ספינת הדגל הספורטיבית של ימאהה – ה-YZF-R1. למעשה זוהי הפעם הראשונה שיצרנית יפנית בונה סטריטפייטר-סופר-נייקד אמיתי, כזה שמתמודד ראש בראש מול הכלים האירופאים בסגמנט, וכמה מתאים שהסופר-נייקד הזה יהיה ממשפחת ה-MT – בעיקר בגלל מה שהמשפחה משדרת.

בימאהה עשו את הדרך הארוכה כשבנו את ה-MT-10. הם לא רק הפשיטו R1, שמו כידון גבוה, עיצוב חדש וקצת סט-אפ לבולמים, אלא ממש בנו את האופנוע מחדש. כך למשל כ-40% מחלקי המנוע הוחלפו – כולל ראש המנוע כולו (שסתומי יניקה קטנים יותר, מעברים שונים, יחס דחיסה שירד מ-13:1 ל-12:1), הטלטלים, הבוכנות וגלגל התנופה הכבד יותר, וזאת כדי להשיג מנוע שופע מומנט מסל"ד סופר-נמוך. כתוצאה מכך ההספק ירד מ-200 ל-160 כ"ס. גם ניהול המנוע חדש לגמרי, כולל גופי המצערת ותיבת האוויר, ויחס ההעברה הסופי התקצר כדי שהאופנוע יהיה מהיר פחות ('רק' 250 קמ"ש), אבל שימושי הרבה יותר לכביש.

גם מכלולי השלדה עברו את כל ההתאמות והשינויים. כך למשל שלדת הזנב מאלומיניום הוחלפה לפלדה כדי להתמודד עם העומסים, הבולמים של ה-R1 קיבלו סט-אפ חדש, המשולשים חדשים – גמישים יותר, ובגדול אפשר להגיד שכל מכלול קיבל את ההתאמות שלו לטובת התאמה לכביש, לסגמנט הסטריטפייטר סופר-נייקד, ולרוח ה-MT בכלל.

מבחינת אלקטרוניקה יש מערכת ABS (לא ניתנת לניתוק!), בקרת החלקה עם 3 מצבי התערבות וניתוק, בקרת שיוט, פנסי LED, ו-3 מצבי ניהול מנוע – סטנדרט, A אגרסיבי ו-B עוד יותר אגרסיבי.

לסיום נספר שהעיצוב הוא ברוח 'הצד האפל של יפן' – הסלוגן של משפחת ה-MT, חד, קרבי, מודרני, ובעינינו נראה מצוין, אפילו שהחזית קצת רובוטריקית.

בנוי על בסיס ה-R1 – והביצועים בהתאם!

ביצועים

מאופנוע שבנוי על בסיס ה-R1 ציפינו לביצועים ברמה הגבוהה ביותר, וה-MT-10 פורע את כל הצ'קים – ובגדול. מדובר באחת ממכונות הכביש הביצועיסטיות ביותר שיש. מנוע ה-R1 המותאם הוא קודם כל סופר מעניין ומרגש בזכות תצורת הקרוספליין הלא-קונבנציונלית, אבל הוא גם שופע כוח מסל"ד רצפה, ליניארי מאוד לכל אורך העקומה, ומספק הספק גבוה שמעיף את האופנוע קדימה. לא ציפינו למשהו אחר ממנוע ליטר ספורטיבי של 160 כ"ס. מה שמעניין הוא שהמנוע הזה נשלט מאוד, ואפילו נעים לשימוש. ברוב המכריע של הזמן רכבנו על ניהול המנוע הסטנדרטי, פשוט כי מצב A, ובעיקר מצב B, פשוט אגרסיביים מדי לכביש הציבורי בתגובות המנוע שלהם (שלושת המצבים נותנים את אותו ההספק, ורק תגובת המצערת שונה)

אבל זה לא רק המנוע, אלא האופנוע כולו. מערכת המתלים מהווה פשרה מצוינת בין ספיגה ונוחות לבין ספורטיביות – גם אם מדובר ברכיבת כסאח. בכל זאת, בולמים של R1. ההיגוי מעולה, זריז מאוד – גם בזכות הכידון הרחב, הניהוג סופר-קל היציבות גבוהה – גם בסוויפרים ארוכים של 200 קמ"ש, והבלמים מספיק חזקים כדי לשתול את ה-MT-10 במקום. חבילת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר – שלא נופלת מהכלים האירופאים שמובילים את הסגמנט.

מצד אחד, כמו R1, אפשר לרכב איתו מאוד מהר על כבישים סופר מהירים, למשל בסוויפרים סופר-מהירים, והוא יציב ונשלט, אבל מצד שני הוא כל כך זמיש (אג'יל), כך שאפשר לקפל אותו על כבישים מפותלים סופר-צפופים שמתאימים לסופרמוטו, והוא יהיה קל, נשלט וידידותי, וייתן קצב שהוא לא פחות ממדהים. ככה קל לרכב עליו, וכל המכלולים, כולל המנוע – משתפים פעולה באופן מושלם.

אה, ועוד משהו – ווילי ברביעי על 150 קמ"ש!

*גם* מכונת ווילי!

איך זה מרגיש?

העניין החשוב ביותר ב-MT-10 הוא לא שמדובר במכונת ביצועים מטורפת, שכן זה ברור לחלוטין כשהפלטפורמה לסופר-נייקד שלך הוא YZF-R1, אלא דווקא ההתנהגות שלו בכל מה שהוא לא רכיבת כסאח על כבישים ציבוריים.

ראשית, הוא נוח מאוד. תנוחת הרכיבה זקופה, המושב נוח ומאפשר לזוז, ויש לא מעט מקום לרגליים. כמה הוא נוח? ההסבר הטוב ביותר הוא שאחרי יום רכיבה מלא בכבישים של חבל אנדלוסיה – רובם ככולם מפותלים וטכניים, חזרנו רעננים ולא כואבים, גם לא בישבן או ברגליים, וזה אחרי רכיבה אינטנסיבית של יום שלם. זה בעינינו לא פחות ממדהים.

שנית, הוא מאוד ורסטילי. כאמור, זה שמדובר במכונת ביצועים מטורפת כשלוחצים ומעמיסים אותה – זה ברור לחלוטין. אבל ל-MT-10 יש צד נוסף – השימושיות והוורסטיליות הרבה שלו. כשרוכבים איתו רגוע הוא חתלתול נשלט ונעים, וכשפותחים גז, דוחפים היגוי חזק או בולמים על הקשקש – הוא מכונת ספורט מושחזת שחיה על עומסים. זו לדעתנו הבשורה הגדולה של ה-MT-10 – שהוא יכול להיות גם וגם. גם מכונת ספורט סופר-מטריפה לכבישים מפותלים ולרכיבת קצה, אבל גם לשמש ככלי תחבורה נעים, נוח ושימושי. ואחרי הכל – הוא נראה מעולה.

אבל הרבה יותר מזה – אופנוע רב-שימושי, נוח ויעיל, לצד סופר-ספורטיבי

עלויות וסיכום

ה-MT-10 שומר על ערכי הליבה של משפחת ה-MT, וזה כולל המחיר. בשעה ש-R1 עולה 140 אלף שקלים – ה-MT-10 תומחר בארץ ב-100 אלף ש"ח כולל אגרות. גם אם משווים אותו למתחריו הישירים בסגמנט – הב.מ.וו S1000R שעולה 113 אלף ש"ח ואפריליה טואונו שמחירו 111 אלף ש"ח – עדיין מחירו סופר-אטרקטיבי.

במחיר הזה מקבלים אופנוע שנראה מצוין ומודרני, מציע חבילת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר לכביש הציבורי, מאוד ורסטילי וידידותי למשתמש כך שיכול לשמש בקלות ככלי תחבורה שלא מתיש את הרוכב אלא להפך, ואחרי הכל – זה מגיע מיפן. לדעתנו – בדיוק בהמשך למשפחת ה-MT – זהו אחד הכלים החשובים שיצאו מיפן בשנים האחרונות – היפני הכי אירופאי שיש, ואם תשאלו אותנו – זה עשוי להיות הכלי שייתן זריקת מרץ חשובה לסגמנט הכל כך מגניב הזה – הסטריטפייטרים סופר-נייקדים. אהבנו מאוד!

אופנוע שאנחנו רוצים אצלנו בחניה!
14 במאי 2016
בולמי אוויר לק.ט.מ-ים הקטנים

בק.ט.מ לוקחים את סגמנט המוטוקרוס לילדים ברצינות, ובשנים האחרונות משקיעים בהם משאבים רבים, במקביל לדגמי המוטוקרוס הגדולים. כעת מודיעה החברה כי לשנת 2017 יקבלו שלושת דגמי המוטוקרוס לילדים – SX50, SX65 ו-SX85 (בתמונה בראש הידיעה) – מקצה שיפורים נרחב. בראש השינויים – שלושת הדגמים מקבלים את בולמי האוויר החדשים של WP שהופיעו לראשונה בדגמי המוטוקרוס של 2016 – בולמי WP AER, רק שכאן הם בקוטר 35 מ"מ במקום 48 מ"מ בכלים הגדולים.

היתרון בבולמים אלו הוא שהם ניתנים לכוונון באופן מלא, כולל לחץ האוויר שמקביל לקבוע הקפיץ ועומס הקפיץ.

ראיין דאנג'י מציג את דגמי המיני מוטוקרוס בארה"ב

פרט לבולמים הקדמיים המתקדמים מקבלים שלושת האופנועים גם בולם אחורי מתכוונן באופן מלא, מערכת פליטה חדשה, וכן עיצוב חדש – התואם לאופנועי המוטוקרוס הגדולים של ק.ט.מ.

פתאום מתחשק לנו לחזור להיות ילדים בני 8.

ק.ט.מ SX65 בגז

ק.ט.מ SX50

ק.ט.מ SX65

ק.ט.מ SX85

12 במאי 2016
יום הרוכבת על XSR700 – דיסוננס קוגנטיבי

צילום: אורן יצחק

האמת? יש בעיה!

השנה רכבתי בפעם הרביעית באירוע יום הרוכבת הבינלאומי בישראל. העשירי בעולם והרביעי במתכונת 'ההמונים' שלו בישראל.

מסורת שקיימת כבר עשור בה קוראים לכל רוכבות העולם לקום בבוקר שבת אחת בתחילת חודש מאי ולרכב תחת הסלוגן הכל כך פשוט אך מלא משמעות – JUST RIDE. בישראל, בניגוד לשאר היקום, לאחר דיונים וויכוחים מעמיקים, גם לרוכבים הגברים מתאפשר לבוא.

אין ספק, זוהי מסורת מוטורית מפוארת שמתפתחת אצלנו במקביל לשאר מדינות העולם ומקבלת מקום של כבוד בתרבות הדו-גלגלית.

במקביל התפתחה לה גם מסורת אישית שלי. מכיוון שזו גם הפעם הרביעית בה אני כותבת על היום הזה, זה מכבר התחלתי להגיע אליו רכובה על אופנוע שדווקא מתחבר למסורת דו-גלגלית מכיוון אחר לגמרי – על אופנוע רטרו. משלבת בין רכיבה שעושה כבוד לרוכבות של היום עם אופנוע שעושה כבוד לאופנועים של פעם.

יום הרוכבת – הפעם עם ימאהה XSR700

נו, אבל יש בעיה!

יש בעיה, כי כמסורת מתפתחת יום הרוכבת מתחיל לקבל פנים וזהות – מפגש מקדים של הרוכבות, כל שנה במספרים יותר ויותר גדולים, חבירה לרכיבה כללית אבל צבועה בוורוד, וסיום בהפנינג מקפיץ.

השנה המסלול והמיקום היו זהים לשנה שעברה. רכיבה קלילה דרך כבישי השרון וסיום בהפנינג שמח בפארק רעננה.

אז מה כותבים על זה שלא כתבתי כבר בעבר?

המציל שלי יהיה האופנוע! מבחינתי הוא ההבדל משנה שעברה. אותו אירוע, אבל אופנוע אחר אמור לתת לי חוויה שונה. אז נתמקד באופנוע?

בעיה? בעיה!

רגע. יש בעיה!

המסורת האישית שלי מדברת על יום הרוכבת בלוויית אופנוע רטרו. השנה בחרתי את הדגם האחרון בז'אנר תופס התאוצה הזה, בן הדוד החביב של משפחת ה-MT – ה-XSR700, שאמור לתת לי חבל הצלה לתיאורי יום הרוכבת 2016. והנה, אני מגלה שמבחן הדרכים עליו התפרסם באותו היום ממש בו אספתי אלי את האופנוע לחזקתי הקצרה.

סעעעעמק!

על הרוח שמאחורי יום הרוכבת כתבתי בשנה שעברה, כאשר רכבתי אליו עם הדוקאטי סקרמבלר.

על האופנוע עצמו כתב סקוטרמן מבחן מלא ממש לפני כמה ימים, וגם אביעד כתב עליו מההשקה העולמית.

אז לי נשאר לכתוב רק על דיסוננס.

ולא סתם דיסוננס – דיסוננס קוגנטיבי.

ידעתם שדיסוננס קוגנטיבי בעברית נקרא 'צריר הכרני'? גם אני לא. פשוט נכנסתי למילון בשביל לוודא שמה שהרגשתי אחרי שלושה ימים של רכיבה אכן עונה על ההגדרה הפסיכולוגית המדויקת. וכן, זה דיסוננס. מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט.

יש בעיה אומרת לך!

אופנועי רטרו עושים לי את זה

אופנוע בשבילי קודם כל – לפני מנועים ומתלים ובלמים – מתקשר לרוח האדם. לכן כל אופנוע מקבל סוג אחר של יחס רגשי עמוק.

לאופנועי רטרו יש לי כבוד כי הם מייצגים בעיניי סוג של ראשוניות. מצד אחד לא אופנוע אספנות שדורש ידע וזמן בליווי תשוקה אמיתית אלא אופנוע מודרני שאמור לספק חוויית רכיבה שונה לחלוטין אך ורק בגלל המראה שלו. בגלל מה שהוא משדר לך ולסביבה.

ואת החוויה הזו, של הראשוניות, חיפשתי.

זה מתקשר אצלי לסוג של חספוס מוטורי. אופנוע רטרו מתקשר לי מיד עם אופנוע מטרטר, ולו רק בגלל העובדה שזה מה שהלוק שלו גורם לך לצפות. לטרטור מלווה בגרגור עמוק שמלווה אותך כל הדרך אל העבר.

הבעיה – דיסוננס קוגנטיבי

חודש חם הוא חודש מאי

יום הרוכבת מתקיים באופן מסורתי בשבת הראשונה של חודש מאי. לא תקופה למעיל עור. עדיפות למשהו מחורר ומאוורר, שייתן לרוח לנשוב דרכך.

אבל אופנוע רטרו דורש את הלוק, ולכן החלטתי שאני לא מוותרת על מעיל העור המזוהה כל כך עם אופנוענות. אם רק היו לי מעיל פרנזים וקסדת חצי, הייתי באה גם איתם.

ואז יצאנו לדרך – אני וה-XSR

רגע, יצאנו לדרך? לא הייתי בטוחה. וידאתי שנית ושלישית שהמנוע אכן מונע. לא טרטור ולא גרגור. מנוע רטרו שמתכתב עם תקנות יורו 4 שייכנסו לתוקף בתחילת 2017. אופנוע שפורט על נימי העבר עם תקנות העתיד.

כן, יצאנו לדרך.

חבל שבאתי עם מעיל עור. סתם חם.

נו, הבנתם. לא התחבר לי.

אני רוכבת, מנסה להרגיש, להתרגש, וזה לא בא.

הוא כל כך יפה ה-XSR700 הזה. לוק משוקע, על אופנוע במחיר אטרקטיבי. כל כך ציפיתי שחוויית הרכיבה תתחבר לטריפל מנצח. אבל זה לא בא.

עד שגיליתי שמשהו בזווית העין מציק לי בלוח השעונים בזמן הרכיבה. לא הצלחתי להבין מה זה. כאילו משהו קופץ שם ונעלם. עד שתפסתי את זה על חם. נורית ה-ECO.

אני חשבתי שאני מקבלת אופנוע של גבריות מסוקסת, וגיליתי שאני רוכבת על מחבק עצים.

וזה מעצבן!

התעצבנתי!

מחבק עצים? יורו 4? מנוע חרישי על סף החשמלי?

מה לזה ולאופנוע חשוף מנוע? הכרזתי מלחמה. איפה האדום פה של לוח הסל"ד?

מסתבר שהאדום על לוח השעונים הוא בעצם שחור, אבל החלטתי ששם אני אהיה, באש ובמים.

זרקתי את כל תחושת הרכיבה הרגועה-אך-מסעירה שציפיתי לה אך לא זכיתי לקבל, ועברתי למוד רכיבה קרבי. מזל שאני עם מעיל עור.

רכבתי חזק, ככל שהאופנוע מאפשר. ושם נפתח משהו אחר.

מהרגע שעולים על ה-XSR700 מסתיים תפקידו כאופנוע רטרו. הרכיבה עליו מספקת חוויה של אופנוע מודרני לכל דבר ועניין – חזק, חסכוני, יעיל, וכשהרשיתי לעצמי להשתחרר מהלם נורת ה-ECO, אז גם טונות של כיף.

למחרת, למפגש המקדים של הרוכבות בחניון אם הדרך, כבר הגעתי מפויסת יותר. ידעתי שהזריזות והמהירות שלו, שמהווים דיסוננס רציני למראה הכל כך מסורתי שלו, עוד יפתיעו רבים.

מקום מפגש הרוכבות היה מלא ברוכבות וברוכבים. כולם נצבעים בצבעי הוורוד – אמירה של הפוך על הפוך לצבע הכל כך מזוהה עם ילדותיות וברביות.

ויסטרומים וורסיס 1000 נצבעו ורוד. גם MT-09, CBR1000RR, S1000RR, ZX-10R ועוד אופנועים רבים ושונים שבדרך כלל לא מזוהים דווקא עם נשים.

וכן, גם אופנועי 'כניסה' רבים.

דיסוננס בין המראה לביצועים

הרבה אומרים שנשים רוכבות על הז'אנר הקל והנמוך יותר באופנוענות. לדעתי הסיבה שהיו הרבה אופנועי כניסה קשורה דווקא לעובדה שפשוט יש הרבה רוכבות חדשות שעושות את דרכן לעולם המופלא של הרכיבה. כי זו תופעה בתחילת דרכה, שאגב, לא שמורה רק לישראל. בכל העולם מדווחים על עליה מטאורית של רוכבות. בכביש בשטח.

הנראות הזו, ימי הרוכבת הצבועים ורוד – ירצו או לא ירצו – עושים את העבודה. יותר ויותר נשים מבינות שאופנוענות זה למי שבוחר בה. שאין לה מגדר. יותר ויותר אופנוענים שמעודדים את הנשים שלהן, את החברות שלהן, את הבנות שלהן להתנסות גם.

מאם הדרך יצאו הרוכבות והרוכבים בשיירה ארוכה. דקות ספורות לאחר תחילת המסע ראיתי את השיירה עוצרת בצד. אופנוע מפורק פונה מאמצע הכביש. כנראה אחד הרוכבים הקשיב פחות לתדריך הבטיחות היסודי אותו העבירה שירלי, מי שהביאה את יום הרוכבת לישראל ומנהלת אותו ביד רמה כבר 4 שנים.

לאחר שווידאנו שהרוכב מטופל השיירה המשיכה במסלול לעבר מחנה 80, שם חברו אליה שאר הרוכבים עד לפארק רעננה – שזו השנה השנייה שהוא פותח את שעריו – הלכה למעשה – ליום הרוכבת.

הענף כולו נרתם לחגיגה. יבואנים הציגו מבחר כלים, בתי ספר לרכיבה, חנויות ציוד, ספונסרים והגרלות.

מוזיקה שהביאה את כולם כולל כולם לריקודים על הדשא, לצד האופנועים, שניגנה ה-DJ אופנוענית ליידי דרגון.

עשו טובה ושימו לו אגזוז – זה יעזור לדיסוננס הקוגנטיבי של כולנו

מסביבי רקדו לא רק אופנועניות ואופנוענים אלא גם בני משפחה – הורים וילדים – שבאו לתמוך ולפרגן בנשים. חלקן אמהות שלמדו לשלב את האהבה שלהן לרכיבה – תחביב כל כך אינדיבידואלי – ביחד עם חיי משפחה.

יצאתי מיום הרוכבת שמחה על מסורת שמפתחת לה והגעתי אל האופנוע שצועק 'מסורת' מכל זווית שלא תסתכל עליו.

לא, לא קיבלתי את חווית הרכיבה שציפיתי לה. הדיסוננס בין המראה לתחושה עדיין היה חזק, אבל הצלחתי ללמוד להעריך את הוורסטיליות הרבה שהוא מאפשר.

מי שמסתפק במראה לבדו ולא מחפש את הרטרו גם בתחושת הרכיבה, יקבל אופנוע שיעצור את הנשימה כל פעם מחדש למראהו אבל ייתן חוויה מודרנית ומגוונת שנעה בין אופנוע שיודע להיות רגוע, חסכוני וקל תפעול, לאחד שיודע לתת בראש – אם רק נבחר לקחת אותו למקום בו הוא כבר לא מחבק שום עץ.

אה, אם החלטתם שהדיסוננס הזה מתאים לכם, רק תחליפו לו אגזוז. זה יעזור לדיסוננס הקוגנטיבי של כולנו.

12 במאי 2016
הוסקוורנה חושפת את ליין המוטוקרוס של 2017
הוסקוורנה חושפת היום (ג') את ליין דגמי המוטוקרוס של 2017. כזכור, בשנה שעברה הציגה הוסקוורנה – במקביל לק.ט.מ בעלת הבית – דור חדש לחלוטין של אופנועי מוטוקרוס. השנה עובר הליין מקצה שיפורים קל, והציפייה היא לדגמי האנדורו של 2017, שאמורים להחליף דור וליישר קו עם דגמי המוטוקרוס.

שיפורים קלים לליין המוטוקרוס של 2016

אז מה חדש השנה בדגמי המוטוקרוס של הוסקוורנה?

השינוי העיקרי נמצא השנה בבולמים הקדמיים. את בולמי ה-4CS של 2016 מחליפים בולמים קדמיים של WP מדגם AER בקוטר 48 מ"מ. אלו בולמי אוויר חדשים של WP שהופיעו לראשונה בדגמי המוטוקרוס של ק.ט.מ בליין 2016.

שינויים נוספים
- משולש עליון חדש מכורסם ב-CNC
- תושבות כידון חדשות
- כל דגמי ה-4 פעימות מקבלים בקרת אחיזה, כמו בק.ט.מ
- כל דגמי ה-4 פעימות מקבלים מתג לבחירת מפות ניהול מנוע
- תושבות מנוע חדשות לחלקו העליון – מאלומיניום במקום מפלדה
- רגלית בלם חדשה – ארוכה יותר ב-10 מ"מ
- רפידות בלם אחוריות מחומר שונה
- קרבורטור חדש ב-TC125 – מיקוני TMX בקוטר 38 מ"מ
- צמיגי דאנלופ MX-3S לכל הדגמים
- גרפיקה חדשה לכל הדגמים – הכחול הפך ללבן
המזלג החדש של ההאסקים – AER – בולמי אוויר

דגש ניתן השנה ל-TC250 – הדו-פעימתי הגדול בליין המוטוקרוס של הוסקוורנה, שמקבל השנה מנוע חדש – קומפקטי וקל יותר, שמוריד את משקל האופנוע, עוזר למרכוז מסות, וכן יעיל וחזק יותר – כך על פי הוסקוורנה. פרט לכך מקבל ה-TC250 צניג אחורי ברוחב 110 מ"מ במקום 100 מ"מ בעבר.

בימים הקרובים גם ק.ט.מ תציג את דגמי המוטוקרוס של 2017, כשקרוב לוודאי שהשיפורים בליין הדגמים יהיו מקבילים לאלו שקיבלו ההוסקוורנות. אין פה מהפכה וגם לא ציפינו שתהיה, שכן רק בשנה שעברה הוצג הליין החדש. העניין המרכזי השנה יהיה סביב דגמי האנדורו של ק.ט.מ והוסקוורנה – מכיוון שכאמור מדובר בדור חדש של אופנועים. נמשיך לעדכן.
10 במאי 2016
קיט Super 7 ל-XSR700 – עכשיו בייצור סדרתי

במקביל לחשיפת ה-XSR700, בימאהה נתנו לסדנאות שונות בעולם לבנות את הגרסה שלהם ל-XSR במסגרת פרויקט Yard Built. אחת הגרסאות – Super 7 – שייכת לסדנת JVB הגרמנית, ואפילו רכבנו עליה בהשקה העולמית של ה-XSR700 שנערכה באוקטובר האחרון בסרדיניה.

בימים האחרונים עלה לרשת אתר ייעודי של הסדנה, שדרכו ניתן כעת להזמין את קיט ה-Super 7 או חלקים ממנו, ולקסטם את ה-XSR700 כראות עיניכם וכעומק הכיס.

ימאהה XSR700 בגרסת Super 7 של JVB

הקיט המלא של ה-Super7 עולה לא מעט – כ-1,500 יורו, והוא כולל 11 פריטים, החל מכידון, פנס קדמי, גרמושקות, לוח שעונים, כנף קדמית, חיפויים למיכל הדלק, מושב, חיפוי רשת 7, ידית מצערת וכבל ספידומטר, כשניתן לרכוש כל פריט בנפרד.

לעמוד הייעודי של סדנת JVB ל-Super 7 – לחצו כאן.

10 במאי 2016