הורדת מס הקנייה לאופנועים קטנים ובינוניים שנכנסה לתוקף אתמול גורמת, כצפוי, להורדת מחירים משמעותית לאופנועי אנדורו. הסיבה היא שההספק המקורי שאיתם מגיעים אופנועי האנדורו בעלי תקינת הכביש הוא נמוך מאוד, ועל כן המיסוי עליהם אחרי הרפורמה נמוך גם הוא.
ליגל, יבואנית אופנועי השטח של TM לישראל, ממהרת לפרסם מחירון מעודכן לדגמי האנדורו של TM, כשההורדות המשמעותיות ביותר הם בדגמי ה-250 וה-300, וכן ב-4 פעימות 250 ו-450 סמ"ק. ב-125 יש ירידה קטנה שככל הנראה אינה קשורה ישירות למיסוי החדש.
מחירון TM החדש אחרי הורדת המיסוי
[table id=5 /]
בימים הקרובים נקבל מחירונים מעודכנים גם משאר היבואנים, וגם אותם נעדכן כאן ב-WheelZ.
אתרים לאורך המסלול: הארמון ברס-כרכר (שטח B, אסור לכניסה לישראלים), שמורת דיר ניזם, נחל שילה עליון
דגשים: המסלול עובר בשטחי C, על כל המשמעויות הנובעות מכך. בחלקים מהכביש קיימות גדרות בטיחות צמודות לכביש. קטע הכביש בין טלמון לנחליאל נתפס בידי ההתנחלויות ופתיחת השער תלויה בשומר
כיוון מועדף: מדרום לצפון, למרות שגם הכיוון השני משובח
"אין איפה לרכב במרכז!". אם גם אתם משתמשים במנטרה השחוקה הזו כדי להישאר בסלון הממוזג, בעוד כמה שורות התירוץ הזה לא יהיה תקף יותר. מנגד, יהיו כמה יודעי ח"ן שהולכים לכעוס כי חשפנו את הכבישים הנסתרים של מערב השומרון.
סיבוב קצר אבל איכותי
המסלול מתחיל בצומת שילת שעל כביש 443, עובר דרך כבישים 446, 463, 450, 465, ומסתיים בכביש 5. בגדול זו דרך מקבילה לכביש 6, רק הרבה יותר איטית ומעניינת. כבישים מעניינים המטפסים על מורדות השומרון התלולים והמחורצים ונוף מעניין לא פחות.
מצומת שילת יוצאים צפונה על כביש 446, ואחרי מחסום חשמונאים כביש מהיר מוביל עד לפנייה לכביש 463 צמוד לישוב ניל"י. כביש 463 מתפתל על בסיס נחל נטוף בחלקו התלול והעמוק, והוא כולל כמה פניות משובחות – מהירות וטכניות כאחת. משם עולה הכביש לרס-כרכר, כפר פלסטיני שהיה אחד מהכפרים העצמאיים שהתקיימו באזור בתקופת הדמדומים שבין הכיבוש העות'מאני למצרי. הארמון ששופץ וניתן לראותו מהכביש משמש כתזכורת לתקופה זו. על אותו כביש, בסמוך לנעלה, הכביש מלוכלך בשאריות בטון ההופכים אותו לגבשושי. מתחת לנעלה, בסמוך לפנייה לביתלו, נמצאות שתי בריכות השקיה מבוטנות המאפשרות שכשוך למי שכבר התעייף מהרכיבה.
נוף הררי מעניין עם עצי זית בשפע
כביש 450 ממשיך לטלמון, שם תמצאו כי שער הישוב חוסם את הדרך הראשית. הכביש הופך לטכני וכולל פניות מעניינות ומשובחות. אחרי נחליאל נמצא השער השני החוסם גם הוא את הדרך הראשית. שני השערים נפתחים ונסגרים על ידי שומר היושב לידם. אחרי נחליאל חוזר הנוף התלול של נחל נטוף, כאן בתוך השמורה של דיר ניזם המשלבת חורש ארץ ישראלי עם אורנים שניטעו על ידי הבריטים. הרכיבה בתוך היער מרעננת ומעניקה נופך אירופאי לכביש הממשיך עד חלמיש.
מחלמיש כביש 465 יורד חזרה לכביש 446. בתחילה על התוואי של הדרך הקדומה המתפתלת על שפת ואדי על חכם, כביש פתלתל ומהנה העובר דרך מטעי זיתים וכרמים בהתאם לתוואי הנוף. לאחר מכן בעוקף עבוד כבר מדובר בכביש חדש שנסלל ביד אלימה דרך ההר והשאיר אחריו אספלט מהיר.
שפע של פניות, אספלט טוב ברובו
בצומת ה-T עם כביש 446 פונים צפונה לכיוון בית אריה, ושם לכיש 445 החוצה את א-לובן ויורד בתוואי מתפתל לנחל שילה – מהיפים בנחלי השומרון. בגדה השנייה פונה הכביש צפונה לכיוון פדואל ובורקין עד לכביש 5.
יתרונות: קרוב, הרבה יותר מעניין מכביש 6, מפותל כדבעי, תנועה מועטה
חסרונות: קצר, הרבה יותר איטי מכביש 6, אם תתקלו באקדח המכוון אליכם, השאלה אם לייזר קביל לאופנועים צריכה להיות הדבר האחרון שמעניין אתכם
טבלת ציונים
פתלתלות: 4
מהירות: 3
איכות אספלט: 3
נוף: 4
נוכחות משטרתית: 1
סידור טוב לקוויקי – יאללה לצאת מהמזגנים!
האופנוע: דוקאטי מולטיסטראדה 1200S DVT
כמה מילים על האופנוע שאירח לי לחברה לכביש הזה – דוקאטי מולטיסטראדה 1200S DVT (וגם DTC, DWC, SKYHOOK ועוד רשימה של מערכות שעוברת בהרבה את מגבלת המילים שהקציב העורך).
בואו נודה על האמת – אף אחד לא קונה מולטיסטראדה (או כל סופר-אדוונצ'ר אחר) כדי לעשות איתו את הפריז דקאר. נכון, אי-שם במאה הקודמת גרסאות מוסבות של סופר-טנרה, אפריקה טווין ו-GS התחרו במדבריות צפון אפריקה. מאז העולם החליף קידומת, האופנועים השתנו, הדקאר השתנה ומדבריות צפון אפריקה כבר אינן מגרש המשחקים של המרוץ המפורסם.
נכון שיש יש קהל שקונה את האדוונצ'רים הגדולים כדי לרדת איתם לשטח (אני למשל), אבל מרבית הלקוחות מעדיפים את השימושיות, תנוחת הרכיבה הנוחה, שדה ראייה, יכולת להוסיף מורכב ומטען, הפוזה ההרפתקנית, ושאר יתרונות של האדוונצ'ר-תוררים. ועדיין יש קהל שזה לא מספיק לו, קהל שמחפש אופנוע שירגש אותו. בדיוק עבור הקהל הזה המציא המולטיסטראדה את תת-הקטגוריה 'אדוונצ'ר-תורר-ספורט'. כלים ספורטיביים הנגזרים מאופנועי ספורט, המציעים יכולות תיור ושימושיות עם מנועים, שלדה, ומכלולים הלקוחים מקטגוריית הספורט.
דוקאטי מולטיסטראדה 1200S DVT – מכונת על!
המולטיסטרדה נבחן כאן לא מכבר ואין טעם לחזור על הדברים, אבל יש כמה דברים באופנוע הזה שהופכים את הרכיבה עליו למיוחדת:
הגנים הספורטיביים – האופנוע הזה הכניס את הספורט עמוק לתוך קטגוריית האדוונצ'ר-תורר, והוא מוכיח את זה מחדש. החספוס של המנוע, תגובות המצערת והחיבה לסל"ד – כולם מזכירים כי מתחת לבלונד הזוהר נמצאים שורשים שחורים של אספלט שחור משוח בגומי משובח. יותר מכל המולטיסטראדה מפתה אותך לדחוף אותו חזק, לרכב עליו כמו אופנוע ספורט ולא כמו תורר. היכולת להיות כל כך מהיר ומדויק תוך שמירה על ורסטיליות של כלי שניתן לרכב איתו לעבודה, לבלות עליו ימים ארוכים בזוג ובנוחות מפנקת – מפתיעה כל פעם מחדש
ההתאמה למשתמש – דוקאטי קנו לעצמם שם של אופנועים בלתי מתפשרים, כאלו שהרוכב צריך להתאים את עצמו אליהם או עדיף שיחפש משהו אחר. במולטיסטראדה התמונה הפוכה. אין עוד אופנוע שניתן להתאים אותו לטעמו של המשתמש בכל כך הרבה דרכים. ראשית האופנוע מגיע במספר חבילות אבזור בהתאם לשימוש. בנוסף, לבחירת המשתמש 4 מצבים – ספורט, תיור, אורבן ואנדורו, השולטים על כל אחד מהפרמטרים הבאים: ניהול מנוע, תגובת מצערת, כיול מתלים, בקרת החלקה, בקרת ווילי, ABS, ואפילו התצוגה בלוח הבקרה. מרשים, אבל זו רק ההתחלה. כל אחד מהפרמטרים ניתן להתאמה אישית לבניית חבילות אישיות שיתאימו למשתמש. אופנוע שניתן לתפור באופן אישי למשתמש, והכל מהכידון.
הטכנולוגיה – מפגן טכנולוגי שמציב רף בלתי נתפס. כמה דברים עיקריים: מערכת תזמון שסתומים משתנה, מערכת שפשוט עובדת ומייצרת טווין עם טווח מומנט זמין רחב מאי-פעם. ABS מותאם לפניות, מערכת המתלים הסמי-אקטיביים, הסקייהוק, שעובדת מצוין ומצליחה להעלים פרובוקציות, ולא משנה אם מקורם בכביש, ברוכב, או סתם באגרסיביות מוגזמת. פנסים עוקבי פנייה. גם התחום של התיור לא נשכח, ועל זה תוסיפו בקרת שיוט, חימום למושב ולידיות, הנעה ללא מפתח, חיבור מובנה לטלפון סלולרי. ואלו רק רשימות חלקיות.
לכל אלו מתלווה חיסרון לא פשוט בדמות תג מחיר של 177 אלף ש"ח (הגרסה הרגילה עולה 143 אלף ש"ח). מחיר לא זול בכלל עבור אחת החבילות המדהימות שיש לעולם הדו-גלגלי להציע.
לפני ימים ספורים פרסמנו את הודעת משרד התחבורה לפיה תותר נסיעת רכב דו-גלגלי בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). היום עלו ידיעות על כך שאגף התנועה של המשטרה הודיע שלא קיבל שינוי בתקנות ועל כן יאכוף גם נסיעת רכב דו-גלגלי בנת"צים. כדי לעשות סדר בידיעות הסותרות הללו, פנינו לאגף התנועה כדי לקבל תשובה רשמית:
"כיום, על פי מדיניות המשטרה, דו-גלגלי מורשה לנסוע בשעות העומס בשול הדרך. לעומת זאת, נסיעה של דו-גלגלי בנתיב תחבורה ציבורית טרם נבחנה בטיחותית ואסורה על פי חוק, ולפיכך בשלב זה האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית מבוצעת כלפי כלל סוגי כלי הרכב אשר אינם מורשים בנסיעה בהם".
משיחה שלא לציטוט שערכנו עם בכירים באגף התנועה עולה כי בניגוד לפרסומים מהבוקר, המשטרה אינה מתכוונת לחפש רוכבי דו-גלגלי אשר ירכבו בנת"צים, שכן המשטרה מבינה היטב את היתרונות הגלומים ברכב דו-גלגלי. יחד עם זאת, כאמור, הפן הבטיחותי שבנסיעת דו-גלגלי בנת"צ טרם נבדק, ועל כן רכב דו-גלגלי אשר ירכב בפראות, בקלות דעת או בחוסר בטיחות בנת"צ בהחלט עלול לחטוף דו"ח.
עד שהמחלוקת בין משרד התחבורה למשטרה תיפתר וישונו התקנות, ההמלצה שלנו תהיה להשתדל להימנע מלרכוב בנת"צ במידת האפשר. במידה וכן נכנסים לנת"צ יש לרכוב בזהירות מרבית באופן שלא יסכן את הרוכב או את שאר המשתמשים. חשוב לזכור שמשתמשי הנת"צ – קרי נהגי אוטובוסים ומוניות – לא תמיד מתייחסים לדו-גלגלי באופן כללי, ועל אחת כמה וכמה כשנוסעים בנתיב 'שלהם' – נת"צ.
דיברנו על זה בעבר, ומהבוקר זה רשמי: שר האוצר משה כחלון חתם הבוקר על הוראת שעה שבמסגרתה תבוטל האבחנה בין קטנועים לאופנועים במס הקנייה, ומעתה יהיה מס קנייה דיפרנציאלי תלוי הספק. המשמעות היא הוזלה של כלים קטנים ובינוניים, אך בלי ייקור של גדולים וחזקים. בנוסף התקנה החדשה כוללת הטבות מס לדו-גלגלי המגיעים עם מערכת ABS וכן הקלה לתלת-גלגליים.
עד עתה עמד מס הקנייה על קטנועים (ומ-2007 גם אופנועים בנפח של עד 125 סמ"ק) על 40%, כשהמס על אופנועים עמד על 72%-79%, בהתאם למדינת המוצא. מעתה תבוטל ההפרדה בין קטנועים לאופנועים, ושיעור המס ייקבע על פי נפח המנוע וההספק. לפי התקנה החדשה המס על דו-גלגלי בנפח של עד 500 סמ"ק יעמוד על 40%-70% – תלוי בהספק, המס על כלים בנפח של עד 800 סמ"ק יעמוד על 50%-70%, והמס על כלים בנפח של יותר מ-800 סמ"ק יעמוד על 70%. בכל מקרה המס על כלים עם הספק של 75 קילוואט ומעלה (101 כ"ס) יהיה מלא, ויעמוד כאמור על 70%.
שיעור המס החדש עשוי להפחית במידה לא מועטה כלים קטנים ובינוניים בנפחים של 250-500 סמ"ק – שהם חלק נכבד ממצבת האופנועים שנמכרים בישראל מדי שנה. כך למשל מחירם של כלים כמו הונדה CBR300R, קאוואסאקי נינג'ה 300 ו-Z250/300, ק.ט.מ דיוק 390 ו-RC390 צפויים לרדת בכמה אלפי שקלים. אופנועי שטח מקצועיים בנפח 250 סמ"ק, שכיום מחירם עובר את ה-80 אלף ש"ח, צפויים לרדת בכ-10,000 ש"ח ואף יותר.
יחד עם זאת, קטנועים גדולים וחזקים בנפחים 500-800 סמ"ק עלולים להיפגע מהמהלך ולהתייקר, שכן מעתה המס עליהם יהיה גבוה מ-40% כפי שהיה עד עתה.
הטבות נוספות במס קנייה יינתנו לכלים עם מערכת למניעת נעילת גלגלים בעת בלימה – ABS, וכן לתלת-גלגליים, שיזכו ל-3,000 ש"ח הנחה קבועה על מס הקנייה, בלי קשר לנפח המנוע או להספק.
* * * * *
תגובות
גדי אבירם, מנכ"ל מטרו מוטור: "אין ספק שרפורמה במיסוי שתביא להורדת מחירים מתבקשת של רכבים דו-גלגליים בישראל היא מבורכת. דו-גלגלי הוא פתרון ישים, זמין וזול למצוקת התחבורה בישראל. יחד עם זאת, אנחנו סבורים שתעריפי המיסוי ברכב דו-גלגלי לאור יעילותם ותרומתם לתחבורה העירונית והפריפריאלית צריכים להיות נמוכים משמעותית, כלומר להתחיל ממיסוי של 20% ולא מ-40% כפי שמצוין בהוראת השעה. לראיה, גם לאחר פרסום הרפורמה בהוראת שעה, המס בפועל על רכב דו-גלגלי קטן ובינוני שווה או גבוה למיסוי רכב ארבע גלגלי.
צריך לזכור שתחבורה דו-גלגלית משמשת ברובה את האוכלוסיה הצעירה בישראל ואת מעמד הביניים, ותורמת באופן משמעותי להקלת מצוקת העומס בכבישים עבור כל משתמשי הדרך ולפיכך יש לעודדה.
אנו מצפים מהאוצר ורשות המיסים להסתכל על התמונה הכוללת ולוודא שמכלול הגורמים המשפיעים על מחירי הדו-גלגלי, לרבות המיסוי ותעריפי הביטוח, יוזלו משמעותית על מנת לעודד את השימוש בדו-גלגלי בקרב הציבור, המחפש פתרון למצוקת התחבורה הקיימת".
קובי גילון, סמנכ"ל בקבוצת עופר-אבניר: "אנו מברכים על הכוונה של משרד האוצר להפוך את הכלים הדו-גלגליים לנגישים יותר. בעולם הוכח כי למדינה תפקיד חשוב בעידוד השוק לעבור לדו-גלגלי. הדו-גלגלי הוא אחת הדרכים המרכזיות בטיפול במשבר התחבורה בישראל, אשר מחריף עקב עבודות הרכבת הקלה. אנו לומדים את הרפורמה, מתייעצים עם היצרנים, ונפרסם מחירון מעודכן בימים הקרובים.
עם זאת, אנו סבורים כי המדינה צריכה לפעול ביתר שאת על מנת לעודד נהגים לעבור לדו-גלגלי, להוריד את המיסוי על דגמי ה-125-250 סמ"ק על מנת לעודד מעבר לדו-גלגלי במרחב העירוני, ולייצר תכנית ארוכת טווח שתכלול בתוכה הטבות מיסוי, הפחתת תעריפי הביטוח הגבוהים ושיפור התשתית. רק כך יוכל ענף הדו-גלגלי, המתאים כל כך לישראל, לשגשג, והגודש בכבישים יופחת".
שרון גלזר, מנהל חטיבת הפרטיות והאופנועים במאיר: "הכיוון שנקט משרד האוצר עם שינוי שיעורי המס בהחלט מבורך וייטיב עם ענף הדו גלגלי באופן חלקי בלבד. ב'מאיר' לומדים את הרפורמה והנגזרות שלה ובמקומות בהן נוכל לפעול לטובת הרוכב באמצעות הורדת מחיר כמובן שנעשה זאת.
יתרונות: בד קורדורה איכותי עם חיזוקי סופרפבריק, מיגונים רכים, עמוס בכיסים ופיצ'רים
חסרונות: לא מאוורר כמו בד רשת
מחיר בחו"ל: 300 יורו באירופה, 450$ בארה"ב
מחיר בארץ: 1,032 ש"ח
יבואן: א.ד מוטוספורט
איך אנחנו יודעים אם מעיל רכיבה כזה או אחר הוא איכותי? פשוט, מחפשים איפה ניסו לחסוך בעלויות. לדוגמה – פתחו את הכיסים החיצוניים. האם הבד של הכיס הפנימי זהה לבד החיצוני? לא? אז חסכו שם. האם בסוגרים של הידיים יש רק סקוץ' או רק רוכסן? כן? אז חסכו שם. האם הבד של הצווארון נעים, ולא יגרום לשפשופים גם אחרי יום שלם של רכיבה בקיץ?
אני רוכב כבר מעל לשנה עם מעיל של Held מדגם Amarillo, ומרוצה ממנו מאוד. מלבד לסקור אותו אציג בפניכם מה כדאי שיהיה בכל מעיל רכיבה שאנו רוכשים.
מה אהבנו
את המיגון. המעיל עשוי קורדורה, ובמרפקים יש חיזוקי סופרפבריק. זה חשוב, שכן במקרה של החלקה במהירות גבוהה המעיל הזה עשוי לשרוד את ההחלקה משמעותית טוב יותר ממעיל רשת, או לצורך העניין מכל מעיל בד אחר שאינו עשוי מבד ממותג (קורדורה או קוולאר). חיזוקי הסופרפבריק לא נראים עמוסים במיוחד, אבל הם כן מספקים הגנה נוספת מעל לקורדורה כך שגם הם יעניקו הגנה נוספת בזמן החלקה.
בתוך המעיל יש מיגוני SAS-TEC אלסטיים שמתאימים עצמם לגוף הרוכב ולא מגבילים את התנועה, וכל זה מבלי לפגוע בכושר ספיגת האנרגיה בזמן נפילה.
אם נתעכב רגע על נושא הקורדורה – זה בד יקר, הרבה יותר יקר מסתם בד עבה גנרי המגיע במעילי בד אחרים. ולא רק שהשתמשו בו פה – זה הבד שבו השתמשו לחלק הפנימי של הכיסים, זה הבד בסקוצ'ים שאיתם מהדקים את המעיל, ואפילו הבד שנמצא בתוך הסוגרים של הזרועות. מרשים מאוד ונראה שלא חסכו פה בכלום.
השקעה גם בפרטים הקטנים
את הנוחות. השכבה הפנימית של המעיל עשויה מבד 'קולמקס' מנדף זיעה. על השטח של מגן הגב יש רשת תלת מימדית מאווררת עבה מאוד המאפשרת ללבוש מגן גב ועדיין לקבל זרימת אוויר באזור הזה. תכנון הנדסי מצוין שבאמת עובד. נוסף על אזור למגן גב, יש מקום למגן עצם הזנב ומגף עורף – מיועד למיטיבי לכת שרוצים הגנה מקסימלית.
בחלק התחתון של מגן הגב יש חגורת כליות, שעוזרת להוריד עומס משרירי הגב והבטן, במיוחד ברכיבות ארוכות. את חגורת הגב ניתן להוריד בקלות.
בידיים יש סקוצ'ים המאפשרים כוונון נוח בזרועות ובידיים, וההידוק של המעיל לידיים מתבצע על ידי סקוץ' בשילוב רוכסן. זה נוח ומעולה, ואין שום בעיה ללבוש כפפה ארוכה מתחת למעיל.
בתוך המעיל יש שפע של כיסים. אני לא יודע למה צריך כל כך הרבה ומה בדיוק עושים עם כולם, אבל הם שם והם מגיעים בכל הצורות – החל מכיסים עמוקים עם מספיק מקום למסמכים וניירת, וכלה בכיסי צד קטנים וקלים לגישה. מחוץ למעיל יש שלושה כיסים – שני כיסים רגילים וכיס צד בגובה החזה. עוד סממן קטן לאיכות – לרוכסנים של המעיל יש מגרעת מיוחדת להכניס אותם לתוכו.
החלק הפנימי של המעיל עם בד הרשת וחגורת הכליות
מה פחות אהבנו
הבעיה היחידה עם המעיל היא שלמרות הקורדורה המחוררת ולמרות הקולמקס – הוא לא מאוורר כמו מעיל רשת פשוט. לנסיעה עירונית בימי חום כבד היינו מעדיפים מעיל רשת. אז אם עיקר התנועה שלכם היא בתוך העיר, אולי מוטב לבחור מעיל פחות ממוגן אך יותר מאוורר. אם עיקר הרכיבות הן בינעירוניות – זה לא יפריע לכם ולא יחסר לכם אוורור.
Held Amarillo
סיכום
אין הרבה מעילים שמגיעים עמוסים כל כך בתוספות לנוחיות ולבטיחות של הרוכב, עם רמה כזאת של מיגון ובמחיר כל כך תחרותי. במחיר של מעיל רשת ממותג אפשר לקבל מעיל מאובזר ונוח במיוחד, שיהיה בטיחותי הרבה יותר במקרה תאונה. מומלץ מאוד.
לאחר פרסום הכתבה קיבלנו תגובות רבות על מחירי הטכניון, שלטענת גולשים רבים הינם גבוהים ואף מופרזים.
בבדיקה שערכנו התברר שהמחיר שהטכניון גובה הינו דיפרנציאלי, ונקבע על פי המרחק של בית הדואר מהטכניון, שכן מהנדס מטעם הטכניון מגיע פיזית לבדוק את הקסדה בבית המכס. כך למשל על קסדה שהגיעה לבית דואר בירושלים תשלמו יותר מאשר על קסדה שהגיעה לתל אביב, והרבה יותר מאשר על קסדה שהגיעה לחיפה.
פנינו למשרד התחבורה על מנת לברר את פשר המחיר הגבוה, וקיבלנו תגובה שעל-פיה המחיר לביקור מהנדס מטעם הטכניון בבית הדואר או בית המכס בירושלים עודכן, וכעת הוא נמוך בכ-35% מהמחיר הקודם. מהטכניון נמסר לנו שיש הנחיה חדשה לגבות מחיר קבוע, בלי קשר למיקום בית הדואר, כך שאין יותר מחיר דיפרנציאלי.
בשבת שעברה, 15.8.15, נהרג הרוכב דור חכים ז"ל על כביש 375, בין חרבת חנות לבין מושב מטע. חכים החליק עם האפריליה טואונו 1100 החדש שלו בפנייה שמאלית היישר אל עמודי התמך של גדר הבטיחות. מעוצמת הפגיעה בגדר דור שבר את המפרקת ומת תוך דקות ספורות.
בדיוק באותה פנייה שמאלית נהרג לפני 7 שנים אורון אדרי ז"ל, לוחם ימ"מ צעיר ומצטיין שהחליק בנסיבות דומות ונפגע קשה גם הוא מאותה הגדר.
הנקודה שבה נהרגו דור חכים ואורון אדרי ז"ל (ברקע – האנדרטה לזכרו של אדרי) – פס ההגנה קצר מדי
השבוע, ימים ספורים אחרי התאונה של חכים, החלה החברה הלאומית לדרכים (מע"צ לשעבר) בהתקנת פסי הגנה לרוכבים לאורך כביש 375. פסי ההגנה עשויים פלסטיק קשיח, והם מותקנים בחלק התחתון של העמודים. כשרוכב מחליק הוא מתנגש בפסי ההגנה במקום בעמוד התמך של הגדר, וכך במקום גיליוטינה הוא פוגש את פס ההגנה ומחליק לאורכו. במקרה הגרוע הוא עלול לשבור גפה או צלע, אבל לא נגזר עליו גזר דין מוות. פסי ההגנה הותקנו החל מחלקו התחתון של הכביש עם תחילת הפיתולים (כ-2 ק"מ מזרחית לפנייה מעמק האלה לבית שמש) וכמעט עד למושב צור הדסה – על חלק נכבד מהפניות המסוכנות.
פס ההגנה – עשוי פלסטיק קשיח ומונע את אפקט הגיליוטינה של עמודי התמך
מסיבוב התרשמות שעשינו במקום נראה שלא דייקו ב-100% במיקום הגדרות. כך למשל בחלק מהפניות הרכיבו פס הגנה ארוך משמעותית מהדרוש, ובחלק אחר – כמו בפנייה שבה נהרגו חכים ואדרי – פס ההגנה קצר מדי ולא מגיע עד לסוף הפנייה.
לא הצלחנו לברר אם פסי ההגנה הותקנו בעקבות התאונה של דור חכים ז"ל, או שבצירוף מקרים נדיר הם הותקנו ימים ספורים לאחר המוות הכל כך מיותר. כך או כך, אנחנו בהחלט בעד, ויש עוד כבישים רבים שדורשים התקנת פסי הגנה שכאלה על הגדרות. גם אם רוכב עושה טעות ומחליק – אין סיבה שהתשתית המסוכנת תהרוג אותו, וזה לחלוטין אחריות של המדינה להתקין פסי הגנה כאלה כדי למנוע מקרי מוות כל כך מיותרים.
כך זה נראה ב-375 – ויש עוד כבישים רבים שבהם צריך להתקין פסי הגנה שכאלה
הרעיון הזה נולד ספונטנית, בשיחה רוויית אלכוהול בין חברים: "אם מורידים את גשר מעריב, למה שלא נצלם עליו את הווילי האחרון?". למען האמת, לאף אחד מאיתנו לא הייתה תשובה למה לא, אבל כולנו התלהבנו מלמה כן.
צילום ועריכה: בני דויטש
במוצאי שבת ערכנו סיור מקדים כדי לראות אם זה בכלל אפשרי. גילינו שהעלייה הצפונית לגשר מעריב כבר שבורה, עד קיר התמך, מה שאומר 2 וחצי מטר גובה. לא אפשרי. העלייה הדרומית, לעומת זאת, עדיין קיימת. את המחסומים הזמניים ששמו שם לא בעיה להזיז, ואת מחסום העפר כל אופנוע אנדורו או סופרמוטו עובר בלי בעיה. ההחלטה התקבלה סופית – מתחילים להזיז עניינים, וצריך למהר כי בחמישי הקרוב, על פי התכנון, מפוצצים את הגשר!
מכיוון שהאספלט של גשר מעריב היה זכור לי כחלק במיוחד, ההחלטה התקבלה על אופנוע אנדורו 4 פעימות בנפח הגדול ביותר שאמצא, שעליו ארכיב את סט גלגלי הסופרמוטו שלי. ההוסקוורנה FE501 שהופשר להדגמות שבועיים קודם לכן התאים בדיוק למשימה, בעיקר כי הגלגלים שלי מתלבשים עליו ישירות – בלי שום מתאמים. Plug And Play.
בשני בצהריים הוצאתי את האופנוע מדרום תל-אביב ונסעתי לסדנה שלי שנמצאת מול עזריאלי, שם הייתי אמור להרכיב את הגלגלים. אני עובר דרך גשר מעריב ורואה שהלכה התכנית – הורידו גם את העלייה הדרומית, וגם שם יש כעת קיר בגובה 2.5 מטר. סעעעמק!
בהחלטה משותפת עם בני הצלם הרכבתי את הגלגלים: "נרכיב, נבוא בערב, ומקסימום נאלתר משהו". קבענו לשעה 22:30, חצי שעה אחרי שהעבודות אמורות היו להיפסק בגלל הלילה.
מההתרגשות הגעתי מוקדם – כבר ב-21:00, וכמה שמחתי כשראיתי שלפני הקיר מילאו ערימה של עפר כדי לאפשר לדחפור לעלות על הגשר! סיבוב רגלי קצר אישר – עם 2-3 חברים שיעזרו להרים את האופנוע מקצה ערימת העפר אל הגשר – עושים את זה! מזל שיש קבוצות וואטסאפ, כי אחרי שכתבתי בשתי קבוצות – תוך שעה כבר היו לידי 6 חברים שבאו לעזור…
בני מארגן את ציוד הצילום, אני עולה על ציוד רכיבה, והנה עוד בלת"מ: המפעיל של הדחפור מגיע, מניע, מחליף כף ובא להתחיל לעבוד. לא לא, אין מצב שעכשיו אנחנו מוותרים על הווילי האחרון על גשר מעריב. אז הצלם שבינינו הלך אליו, סיפר לו שעיריית תל-אביב שלחה אותנו לצלם צילומים אחרונים על הגשר, ושאנחנו צריכים 20 דקות בשביל זה. "אין בעיה", הוא אמר, "אני אפילו אעזור לכם עם תאורה"…
פאף! פשיטה על הגשר! תוך 10 דקות כבר היינו אחרי הכל, מבסוטים מההיסטוריה הקטנה שעשינו: ההוסקוורנה FE501 הזה היה כלי הרכב האחרון שנסע על גשר מעריב, והוא עשה את זה בסטייל – בווילי!
אז איך זה היה? תראו בסרטון.
תודה לכל החברים שבאו לעזור!
עולים לגשר בפעם האחרונה – עם הוסקוורנה FE501 בתצורת סופרמוטוווילי אחרון על הגשרחוגגים את ההיסטוריה
כלים דו-גלגליים יורשו לרכוב על נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) ללא אכיפה משטרתית – כך הודיע היום אגף התנועה של מחוז תל-אביב במשטרת ישראל.
על רקע עבודות הרכבת הקלה בגוש דן והכאוס התחבורתי שיבוא עימה, ועל רקע תחילת האכיפה האלקטרונית והאנושית על הנת"צ בנתיבי איילון לכיוון צפון, הודיעו היום באגף התנועה של מחוז ת"א שלא יאכפו נסיעת דו-גלגלי על נת"צים ברחבי גוש-דן, כל עוד הדו-גלגלי לא מפריע לתנועת התחבורה הציבורית. חשוב לציין כי ההנחיה שלא לאכוף נסיעת דו-גלגלי בנת"צים תקפה לגוש-דן בלבד, וכי עדיין על פי החוק היבש מדובר בעבירה – רק שעבירה זו לא תיאכף מתוקף הנחיה של אגף התנועה.
זוהי בשורה מצוינת לרוכבי דו-גלגלי, במיוחד על רקע עבודות התשתית לרכבת הקלה. בנוסף, היעדר האכיפה לרכב דו-גלגלי בנת"צים עשוי להיות זרז נוסף לנהגי מכוניות פרטיות לעבור לדו-גלגלי.