קטגוריית הנייקדים הגדולים מתחממת וההשפעה כמובן זולגת מטה כשהיצרנים דואגים לספק את מאוויהם שם של הרוכבים הצעירים. אחרי שהימאהה הציגה את ה-MT125 (בתמונה), קטגוריית הרישיון הבינונית היא הבאה על הכוונת, ו-MT25 נראה כבר מסתובב בכבישי מלזיה.
אז מה יש לנו כאן ואיך זה בדיוק משפיע עלינו? כמו שכבר התרגלנו – הכל מתחיל באסיה. ככה קרה עם האח הספורטיבי, ימאהה הציגה לשוק האסיאתי את ה-YZF-R25 ואז הגיעה הגרסה האירופאית שמגיעה גם לישראל, ה-YZF-R3. ה-MT25 נראה כבר מסתובב בכבישי מלזיה, תמונות החלו לצוץ בבלוגים, ונראה כי האופנוע כבר כמעט מוכן לייצור, כך שזה עניין של זמן מועט עד שיוצג רשמית. לאירופה תגיע גרסה גדולה יותר, מבוססת על ה-YZF-R3, עם מנוע טווין מקביל המספק 42 כ"ס בגרסה הספורטיבית. אנחנו מאוד מקווים שלא ימותן עבור גרסת הנייקד.
כמובן שימאהה תיאלץ להתמודד עם השחקנים שכבר קיימים בשוק – ק.ט.מ דיוק 390, קאוואסאקי Z300 וההונדה CB300F שעדיין לא הגיע ארצה. סביר להניח שהימאהה יוצג כבר לקראת סוף השנה.
ימאהה MT-03 – מתחרים ישירים
ק.ט.מ דיוק 390 – מנוע סינגל, 373.2 סמ"ק, 43 כ"ס.
קאוואסאקי Z300 – מנוע טווין מקביל, 296 סמ"ק, 39 כ"ס
בהונדה משחררים צמד תמונות ראשונות של האפריקה טווין החדש, שייקרא גם CRF1000L. האופנוע נחשף לראשונה כקונספט שנקרא True Adventure בתערוכת מילאנו האחרונה, ועשה הרבה רעש סביב החזרה של המותג האייקוני 'אפריקה טווין'. כעת בהונדה משחררים טיזר ראשון של האופנוע החדש בגרסה הסדרתית שלו על מנת להתחיל במסע יחסי הציבור, שיסתיים ודאי עם חשיפת האופנוע בתערוכת מילאנו בעוד כחצי שנה.
אז מה אנחנו יודעים עד עכשיו? האפריקה טווין החדש נוטש את מנוע הווי-טווין של האפריקה המיתולוגי ועובר לטווין מקבילי בנפח 1,000 סמ"ק. זו לדעתנו נקודת המפתח שתקבע את אופיו של האופנוע – האם זה יהיה ממשיך דרכו של האפריקה טווין או שנקבל עוד אדוונצ'ר רכרוכי יפני מוטה כביש. אנחנו מאוד מקווים שמדובר באפשרות הראשונה, שכן עם גלגל קדמי בקוטר "21 ועיצוב אדוונצ'רי מודרני ונאה, על הנייר האופנוע הזה נראה מבטיח מאוד.
אם בוחנים את הדו"שים הגדולים המודרניים בעלי חישוק קדמי בקוטר "21 מקבלים רשימה מצומצמת למדי – יש את הב.מ.וו F800GS, את הק.ט.מ אדוונצ'ר 1190 בגרסת ה-R הקרבית, וזהו. אם בהונדה ילכו לכיוון של אופנוע בעל יכולות שטח אמיתיות, לפחות כמו של צמד האירופאים האלו, יש להם קלף חזק ביד.
אנחנו כמובן נמשיך לעקוב, עד לחשיפה המלאה של האופנוע, ובינתיים נקווה שה-CRF1000L מצדיק את השם אפריקה טווין.
ההיסטוריה של האפריקה טווין
1988 – הדגם הראשון, XRV650, מבוסס על ה-NXR650 שניצח 3 פעמים את ראלי פריז-דקאר
1990 – נחשף ממשיך הדרך – ה-XRV750. הנפח עלה ל-742 סמ"ק
1992 – התווסף מחשב דרך
1993 – מתיחת פנים הכוללת שלדה חדשה, שינויי עיצוב, מיכל ומושב חדשים – מושב נמוך יותר
1996 – שינויים נוספים במושב, בפיירינג הקדמי ובקלאץ', הבולם האחורי שונמך וירדו ממנו אפשרויות כוונון
ברוכים הבאים למגזין המוטורי החדש – WheelZ. המגזין הזה הוקם על ידי אנשים שאוהבים מוטוריקה בכלל ואופנועים בפרט, ומטרתו לספק בית חם לחובבי אופנועים ומוטוריקה, בית שבו יוכלו למצוא תוכן מקצועי ואיכותי, אך לא פחות חשוב – תוכן מהנה, כזה שאנחנו נהנה להפיק ואתם תיהנו לצרוך.
בהקמת האתר החדש שמנו את הדגש על רוח התקופה, וזה בא לידי ביטוי בכמה רבדים. ראשית – הנראות. WheelZ יושב על פלטפורמה מודרנית, והוא מציע לגולשים עיצוב מודרני עדכני, שכמובן יעודכן תדיר ויעמוד תמיד בחזית העיצובית של מגזינים אינטרנטיים. במקביל, שיפרנו את חוויית הגלישה כך שתתאים לרוח התקופה ותתמוך באופן מלא ברשתות חברתיות – פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וכו'.
אבל לא פחות חשוב מאלו, גם התוכן עובר שינוי מהותי, ומעתה הוא יהיה נגיש יותר, מעניין יותר ומפתיע יותר. תרבות צריכת המידע השתנתה בשנים האחרונות, ואנחנו מתכוונים להיות מחוברים תמידית לשינויים התקופתיים.
יחד עם זאת, אנחנו לא מתכוונים להתפשר על האיכות. WheelZ ימשיך לייצר תוכן איכותי בנושאי אופנועים ומוטוריקה בכלל. ההגשה תשתנה, אבל האיכות לא תרד. להפך.
אבל מי אנחנו בכלל? ובכן, WheelZ הוקם על ידי חברי מערכת האתר 'פול גז', שהיה הבית של רוכבים רבים ב-12.5 השנים האחרונות. מסיבות כאלו ואחרות פול גז נאלץ לסגור את שעריו, אולם אנחנו, ככותבים וכמפיקי תוכן, רצינו להקים בית חדש, מודרני שמתאים לשנת 2015 גם בנראות וגם בתוכן.
על כן עברו כל חברי מערכת פול גז לאתר החדש – WheelZ, וכאן נפיק את התוכן שלנו מעתה והלאה. תוכלו למצוא כאן את הנבחרת המלאה של אתר פול גז – אייל פרדר, בוחן הספורט של המגזין וכותב חדשות, אסף זומר, בוחן אופנועים וכתב לענייני טיולים, סקוטרמן שבוחן אופנועים מגניבים וכותב על היסטוריה ועל טיולי דו"ש, בועז בר שכותב על קטנועים אבל לא רק, מוניק אורבי שלנו שמשמשת כפרויקטורית, וכן את צמד צלמי המערכת שלנו – אסף רחמים ובני דויטש – ששמם הולך לפניהם בכל הקשור לצילום מוטוריקה בפרט וצילום בכלל. פרט לחברי המערכת תמצאו כאן גם את המשתתפים הקבועים שלנו – יוסי שווץ בטור הטכני 'טכנוקרט', רענן כרמיאלי עם מדור האספנות המרתק שלו, רועי ברמן שכותב על מוטוקרוס וסופרקרוס, נעם יעקובסון שכותב על MotoGP, אלעד ששון שכותב על אנדורו עולמי, עודד שמידוב שעוזר מאחורי הקלעים, וגם את הח"מ, שמשמש כעורך משותף של המגזין וכותב על אופנועים באופן כללי.
לאתר ולחזון החדש שותף אריאל אלסיבוני, שמשמש עמי כעורך משותף. אלסיבוני, מהכותבים הבולטים והמנוסים בעולם המוטורי, מביא את הראש שלו ומרחיב את תחום הפעילות של המגזין למקומות נוספים שכולנו, חולי הגז, אוהבים. משעמם לא יהיה פה.
אז אנחנו יוצאים לדרך חדשה, שתהיה כיפית ומהנה, ואתם מוזמנים להצטרף אלינו לקחת את העיתונות המוטורית אל שנת 2015. אתם מוזמנים להיכנס לעמוד הפייסבוק שלנו, לתת לייק ולקבל עדכונים לפיד שלכם.
ייתכן שבעתיד הקרוב עוד יהיו תקלות כאלו ואחרות באתר החדש, ונשמח אם תעדכנו אותנו על כאלו. נשמח כמובן גם לשמוע הערות, או כל דבר שעולה לכם בראש, כאן בתגובות או דרך ה'צור קשר' בתחתית העמוד.
קטגוריית אופנועי הסופרבייק התחממה בשנים האחרונות עד לכדי רתיחה. בשנים האחרונות אנחנו עדים למלחמת חימוש עזה בין היצרנים, כפי שלא נראתה שנים, עם אופנועים חדשים או מחודשים כמעט מכל היצרנים, בעיקר האירופאים. חובבי סוזוקי לבטח מחכים בכליון עניים לסופרבייק חדש מהחברה שיקרא תיגר לאופוזיציה, אך נראה שייאלצו לחכות עוד.
סוזוקי הגישה אישור לתקנות הזיהום בקליפורניה לדגם הנוכחי לשנת 2016. משמעות הדבר היא כי הסיכוי לראות סופרבייק חדש מהחברה בשנה הבאה הוא אפסי. בעדכון האחרון שביצעה החברה לדגם התווספה גם מערכת ABS לחבילה, כך שהאופנוע יוכל לעמוד תאורטית גם בתקנות האירופאיות של שנת 2017 שיחייבו מערכת שכזאת. אנחנו מקווים מאוד שבסוזוקי לא יחכו כל כך הרבה זמן ואולי אף יציגו את דגם הסופרבייק החדש של 2017 עוד בשנת 2016. בכל זאת, אנחנו מחכים לאופנוע החדש רק מ-2009.
סוזוקי GSX-R1000, תעודת זהות:
הצגה – 2001, K1. משקל יבש – 170 ק"ג. נפח מנוע – 988 סמ"ק. הספק- 160 כ"ס.
2007 – K7, אופנוע כמעט חדש לגמרי. מנוע חדש בנפח 999 סמ"ק המספק קצת מעל 180 כ"ס, אך המשקל עלה ל-172 ק"ג. יש גם מפות ניהול מנוע חדשות.
2009- K9, עיצוב חדש, מזלג שואה BPF ומצמד מחליק והספק של 182 כ"ס.
ספורט מוטורי – טרוי קורסר ניצח את אליפות העולם בסופרבייק עם ה-K5, בשנת 2005. באליפות העולם בסיבולת של ה-FIM יש לסוזוקי מ-2002 לא פחות מ-10 אליפויות. האחרונה ב-2013.
גיא מרטין הוא ככל הנראה אחד הכוכבים הצבעוניים והבוהקים של מרוצי הרחוב באי מאן, אבל הוא מסתובב עם משא כבד על הכתפיים – אחרי 11 שנים של תחרויות, הוא מעולם לא ניצח באי. עכשיו כשיש שמועות כי ייתכן שזו שנתו האחרונה כמתחרה באי, עולה השאלה – האם זאת תהיה השנה של מרטין?
גיא מרטין – פנים יפות יש, עכשיו רק צריך ניצחון
הרוכב הבריטי עם המבטא הכבד שאף אחד לא באמת מבין, ביקר על הפודיום באי מאן כבר 15 פעמים, לא פחות. שמונה פעמים במקום השלישי ושבע פעמים במקום השני סיפקו למרטין הזדמנות לשתות שמפניה, זאת כשהוא לא התרגז על השופטים ונשאר לסוף הטקס, אך מעולם לא מהמדרגה הגבוהה בפודיום.
שמועות מדברות על כך שייתכן ויצטרף לצוות המנחים החדש של תכנית הרכב המפורסמת טופ-גיר, לאחר שמנחי התכנית עזבו עקב שערוריה סביב ג'רמי קלרקסון. למרטין יש כבר לא מעט ניסיון בהנחיית תוכניות טלוויזיה, ויכול להיות שהוא שוקל לעבור לכך במשרה מלאה, בטח אחרי שצוטט בעיתון מקומי אומר "מה שאעשה אתן 100 אחוז. אם אסיים במקום ה-20, אדע שעשיתי את הטוב ביותר שלי. זאת הפעם האחרונה שאני עושה את זה".
מרטין אמנם ייאלץ להתמודד עם הכוכב החדש באי, מייקל דנלופ, אך הפעם עם האופנוע איתו ניצח דנלופ בשנתיים האחרונות – ב.מ.וו S1000RR, בעוד דנלופ עבר לרכב עבור ימאהה. בינתיים נראה שמרטין מתחבר לאופנוע לא רע, זאת לאחר שניצח בשני מרוצי הסופרבייק במסגר מרוץ הרחוב Cookstown 100.
גיא מרטין – פודיומים לפי שנים
2005 – סניורים ,מקום שלישי, סוזוקי
2007 – סופרבייק, מקום שני. סופרספורט, מקום שלישי. סניורים, מקום שני. הונדה.
2008 – סופרסטוק, מקום שלישי. הונדה
2009 – סופרבייק, מקום שלישי. סופרספורט, מקום שני. סופרסטוק, מקום שני. הונדה
2010 – סופרספורט, מקום שני. הונדה
2011 – סופרספורט, מקום שני ומקום שלישי. סופרסטוק, מקום שלישי.סניורים, מקום שני. סוזוקי.
צילום יום הרוכבת: עמרי גוטמן; צילום סקרמבלר: אורן יצחק
זה הכל עניין של רוח.
לא, הכוונה לא רוח המורכבת מחלקיקי אוויר הנעים יחד לכיוון מסוים אלא רוח אחרת – זו שעוצמתה מתבטאת בנפשו של אדם פנימה.
הרי מהי אופנוענות אם לא חיבור רוחני בין אדם ומכונה?
קחו כל סגנון של רכיבה וסגנון של אופנוע – ספורטיבי, קאסטום, תיור, ספורט-תיור, סטריטפייטר, אדוונצ'ר, אנדורו, צ'ופר, מוטוקרוס או סופרמוטו – ותגלו שמדובר בשני גלגלים, מנוע ואדם שאוחז בכידון.
כל השאר זה התוכן שאדם יוצק לקשר הזה והבחירה של האדם. התוכן הזה מושפע בדרך כלל מהרוח שנושבת בנפשו.
וכך, מאותה רוח פנימית אנחנו מקבלים ענפים ותתי-ענפים שמתפצלים לחלקים שונים ומגוונים שמרכיבים את פניו של עולם שלם של אופנועים שונים ומגוונים, שהמשותף לכולם זה שיש אדם שבחר במכונה, והבחירה הזו הפכה אותו לאופנוען.
דוקאטי סקרמבלר – אופנוע פשוט, פשוט אופנוע; צילום: אורן יצחק
כשקיבלתי את הדוקאטי סקרמבלר לסופ"ש של 'יום הרוכבת הבינלאומי', הכנתי בקדמת התודעה את את 'סעיפי הבדיקה' הרגילים שמתלווים לכל מבחן דרכים או רכיבה על אופנוע חדש.
אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא הסיפור פה, שאין פה אף מסקנה שיש לה תוקף ענייני, כי האופנוע הזה לקח אותי מקדמת התודעה ובשנייה שהתיישבתי על האוכף שלו זרק אותי, כאילו לקחתי חלק בטקס אינדיאני עתיק בו השמאן מחזיר אותך בעזרת שיקויי הסם שלו לעולמות קדומים של ידע, עמוק אל תוך תהומות התודעה.
וכך נקלעתי לסיטואציה שבה במקום שאדם יבחן אופנוע – אופנוע בוחן אדם. אדם ורוח.
יש משהו כל כך טהור בחוויית הרכיבה של הסקרמבלר שמחבר אותנו חזרה אל אבותינו הרוחניים, אלו שהוסיפו מנוע לשני גלגלים, ולרכיבה בדרך שהיעד אינו מהות הנסיעה.
אני לא מדברת רק על מראה הרטרו עוצר הנשימה של הסקרמבלר על מגוון דגמיו. זה היה משהו אחר לגמרי. מדובר היה בחוויית רכיבה מזוקקת, נקייה.
יש אופנועים עדיפים עליו בהרבה מבחינת יכולות, מכלולים או תנאי פתיחה, אבל אף אחד מהם לא הציע ריכוז כל כך שלם של עונג טהור. הרכיבה על הסקרמבלר הייתה חזרה לבסיס במובן הכי נכון של המילה. זה הארדקור של אופנוענות. אין אופנוען שפועמת בו הרוח הנכונה שלא ימצא בו את החיבור הקדום והבסיסי לרוח השבט העתיקה.
משם הכל התחיל. מאדם, מנוע ושני גלגלים. בסופו של דבר זה מה שכולנו מחפשים, ואם תנקו לרגע את כל רעשי הרקע זה מה שתקבלו. אופנוענות נטו.
ופאן. ערימות של פאן.
סקרמבלר והאח הגדול; צילום: אורן יצחק
"בדוקאטי רצו להגיע עם הסקרמבלר לרוכבים נוספים – אלו שרוצים אופנוע, אבל לא יכולים להרשות לעצמם להתחיל עם משהו יקר יותר".
כשהמשפט הזה נאמר לי על ידי אנשי דוקאטי זה היה לפני שהתיישבתי על הסקרמבלר, ובשלב ההוא עוד לא ידעתי שהאופנוע יהיה זה שיבחן את מהותי כאופנוענית ולא אני את מהותו כאופנוע, אז הסכמתי שללא ספק תג המחיר שלו יכול לקרוץ להרבה רוכבים בתחילת דרכם.
אבל למי שיבחר להתעלם מתג המחיר ולהתייחס לחוויית הרכיבה עצמה, יש פה קריצה גדולה מאוד – לרוכבים חדשים או ותיקים, שמחפשים את החוויה הנקיה של הרכיבה.
אופנוע רטרו-נייקד שמחבר אותך לכביש ועושה הכל טוב. הוא פונה יפה, הוא מהיר יחסית, הוא קל ונוח, נכנס לשבילים בשטח ויוצא מהם באותה הקלות. אבל בעיקר הוא אופנוע שגורם לך לרצות פשוט לרכב. JUST TO RIDE.
בצירוף מקרים מעניין, JUST RIDE זו הסיסמה הרשמית של יום הרוכבת הבינלאומי, שצוין בישראל בשבת שעברה במקביל למדינות רבות אחרות ברחבי העולם, וזו גם היתה הסיבה שחיברה ביני לבין הסקרמבלר באותו הסופ"ש.
כ-100 רוכבות הגיעו לציין את היום, שכל כולו חגיגה אופנוענית חוצה גבולות. כ-150 רוכבים הגיעו גם הם כדי להראות שאופנוענות שייכת לכל מי שאוהב אותה ובוחר בה. יום הרוכבת הבינלאומי בישראל היה חסר ג'נדר, בדיוק כמו שהבחירה לרכב צריכה להיות.
כל כך יפות שבא לבכות! צילום: עמרי גוטמן
בחיבור הכל כך בסיסי הזה בין אדם ומכונה צריך רוח. זה הכוח המניע הפנימי, ומי שהרוח הזו מפעפעת בו, כמו שהוכיח יום הרוכבת הבינלאומי, יכול להיות מכל דת, מכל לאום, מכל גיל ומכל מגדר. לרכיבה עצמה אין גבולות. לחיבור אופנוע-אדם אין הגבלה. זה בין מכונה ואדם – בן אדם או בת אדם.
כשהסקרמבלר בחן אותי באותו סופ"ש ראשון של חודש מאי הוא רק בחן את הרוח שלי. הוא לא בדק איך אני מבצעת את הפנייה, אלא רק שחייכתי כשנכנסתי להטיה. הסקרמבלר לא בדק את המהירות הסופית שלי, אלא רק ששרתי בקסדה בזמן הרכיבה. הסקרמבלר לא מדד לי זמנים בנקודת היציאה ועד היעד, אלא נתן לי ציון מושלם רק מהעובדה שכשהגעתי מיד רציתי לצאת עליו שוב לדרך.
יש הרבה פנים לאופנוענות, ויש בה מקום לכל אחד. כל אחד ימצא בסופו של דבר את מקומו במבחר הסגנונות הקיימים, אבל אם יש אדם שרוצה ללמוד אופנוענות מהי, שרוצה לעשות צעד ראשון בכניסה לעולם שיכול להציע בהמשך כל כך הרבה, שרוצה להתחבר לחוויה הבסיסית והמזוקקת שבסופו של דבר בגללה כולנו כאן, שבט אחד, אז הסקרמלבר הוא סוג של תשובה. כי מכל האופנועים שרכבתי עליהם לא היה אחד שהיה כל כך פשוט אופנוע. נטו.
שירלי מור היא הרוכבת שהביאה לפני מספר שנים את יום הרוכבת הבינלאומי גם לישראל. היא הרוח החיה מאחורי הארגון גם השנה והיא זו שהובילה את השיירה של 250 הרוכבים אל תוך פארק רעננה לחגיגה אופנוענית.
ליגל, יבואנית דוקאטי, העמידה דוכן שהציג את מגוון דגמי הסקרמבלר שהגיעו רק לאחרונה לארץ. במקום הייתה עמדת DJ של ליידי דרגון שהוסיפה לתחושת הפסטיבל. ערכות טיפוח לאופנוע מתנת כלבוטקס חולקו לרוכבות ופרסים מתנת איי די מוטוספורט הוגרלו.
בזמן שיש תחושה שעולם האופנענות נסוג אחורה, שמספר הרוכבים מצטמצם, שהגיל הממוצע עולה, שמחירי האופנועים והביטוח ומצב הכבישים מרחיקים רוכבים אל תחומים אחרים, אנחנו נשארים לגלות מי הם אלו שרוח האופנוענות שפועמת בהם חזקה מהכל. בתקופה בה אירועים מוטוריים הם כמו נווה-מדבר בשממה צחיחה, יום הרוכבת היה משב מרענן. יצאה ממנו הקריאה לכל מי שמרגיש שקיימת בו הרוח הנכונה למצוא את הדרך לחבור לשבט הנפלא הזה, בו כל אדם הוא אינדיבידואל, אבל חלק ממשהו גדול הרבה יותר.
