Blog

הניסיון שלי על מסלולים הוא לא קטן, בלשון המעטה, אבל עם הימאהה R3 הצלחתי לחוות חוויית מסלול מסוג אחר. חוויה מזוקקת שבה לוקחים את האופנוע לקצה מהרגע הראשון ושבה מרגישים בדיוק היכן המגבלות. על אופנוע בנפח 320 סמ"ק עם 42 כ"ס על מסלול פול-סייז, זה מקביל בערך לרכיבה על הונדה קאב במסלול כוכב יאיר. החוויה הזו הייתה מאוד מהנה, אבל היא בעיקר האירה על היכולות של ה-R3 – אופנוע הספורט החדש של ימאהה שמתאים לרישיון הביניים. אנחנו עוד נחזור לחוויית המסלול הזו.

החוליה החסרה

במשפחת ה-R של ימאהה יש מצד אחד את ה-R6 וה-R1, הסופרספורט והסופרבייק המיתולוגיים שעליהם אין צורך להרחיב את הדיבור, ומהצד השני את ה-R125 – אופנוע הספורט לבעלי רישיון A2, עד הספק של 11 קילוואט ו-125 סמ"ק. בין שתי קטגוריות אלו ישנו סגמנט חשוב – רישיון הביניים (A1 אצלנו, A2 באירופה), שמגביל את ההספק ל-35 קילוואט (כ-47 כ"ס). בסגמנט הזה, שכולל כלים מצוינים כמו הונדה CBR300R, קאוואסאקי נינג'ה 300 וק.ט.מ RC390, לא היה לימאהה נציג, וזו בעיה. בעיה לא רק בגלל שהקטגוריה הזו מוכרת לא רע בכלל, אלא בעיקר כי רוכבים צעירים בני 18-25 שעולים על אופנוע ראשון ושאליהם מכוונת ימאהה, עשויים לגדול עם אותו היצרן לדגם הבא, ואם לימאהה אין אופנוע זול ונגיש להציע לאותם רוכבים צעירים, הם עלולים שלא להשכיב את הכסף שלהם על R6 כשיגדלו. את הבעיה הזו בא ה-YZF-R3 לפתור – הוא החוליה החסרה.

בימאהה דואגים להדגיש שתחום הספורט הוא ב-DNA של החברה, ולמרות שמכירות אופנועי הספורט נמצאות בירידה בשנים האחרונות – החברה מחויבת לתחום הזה. לכן לא רק שיש R3 חדש שמשלים את המשפחה, אלא גם R1 חדש וקיצוני, כולל גרסת R1M קרבית למסלול, וכן R125 חדש מהשנה שעברה.

על הצד הטכני

ה-R3 תוכנן על ידי ימאהה מדף חלק לחלוטין והוא לא יושב על פלטפורמה קיימת. הקונספט הוא אופנוע ספורט לשימוש יומיומי – כמו החברים שלו לקטגוריה – כאמור הנינג'ה 300, ה-CBR300R וה-RC390. זה אומר בעיקר תנוחת רכיבה זקופה יחסית עם קליפ-אונים מעל למשולש העליון כך שתהיה נוחה לשימוש יומיומי, ואופנוע נעים ולא מאיים שיאפשר להיות כלי תחבורה לעבודה, ללימודים ולסידורים. כל זה עם טוויסט ספורטיבי שיאפשר גם ליהנות מכבישים מפותלים בסופי שבוע.

יחד עם זאת, כחלק מהשמירה על אותו DNA, בימאהה מלבישים את ה-R3 בעיצוב קרבי, מודרני ויפה שתואם את רוח המשפחה. כך למשל הזנב המוגבה והמחודד, צמד הפנסים עם המראה ה'רע', הירידה לפרטים, וכמובן – צביעת ה-Race Blu המזוהה עם ימאהה בכלל ומשפחת ה-R בפרט. בעינינו, ה-R3 נראה פשוט מצוין.

המנוע כאן הוא טווין מקבילי (כמו הנינג'ה, ובניגוד לק.ט.מ וההונדה שהם סינגלים) בנפח 321 סמ"ק עם סדר הצתה של 180 מעלות בין צמד הבוכנות המחושלות. היחס בין קוטר הצילינדרים (68 מ"מ) למהלך הבוכנות (44.1 מ"מ) קיצוני למדי, בוודאי בסגמנט הזה, והוא קרוב למדי לזה של ה-R6. יש אלמנטים מעניינים במנוע הזה, כמו למשל היסט של הצילינדרים קדימה ב-7 מ"מ ביחס לגל הארכובה, וזאת על מנת להפחית את הכוח הנורמלי בין הבוכנות לבין הצילינדרים בזמן מהלך עבודה ובכך להפחית חיכוך שגורם לבלאי, או פרפרית מצערת פרוגרסיבית – כזאת שבתחילת המהלך מאפשרת תגובות רכות, ובהמשך, בחצי השני של הפתיחה, מתגברת ופותחת את המצערות מהר יותר.

פרט לכך יניקת האוויר היא ישרה (דאונדראפט), זווית השסתומים צרה כדי ליצור ראש מנוע קומפקטי, יש ציפוי ניקסיל לצילינדרים, ויש גם גל איזון להפחתת רעידות. המנוע מייצר 42 כ"ס ב-10,750 סל"ד ו-3 קג"מ ב-9,000 סל"ד, וזאת למרות שיש עוד 5 כ"ס עד למגבלת ההספק. בימאהה בחרו, כמו אצל המתחרים, לוותר על מעט הספק בתמורה למחיר רכישה נוח יותר. הגיר כולל 6 הילוכים, כשהראשון קצר והשישי ארוך במיוחד למהירויות שיוט גבוהות. בימאהה מדגישים שבדיקת מרווח שסתומים מתבצעת אחת ל-42,000 ק"מ, ושתצרוכת הדלק היא נמוכה במיוחד, כל זאת לטובת חיסכון בעלויות התחזוקה. קיבלנו.

השלדה בתצורת יהלום מפלדה, צרה במיוחד, כשהמנוע משמש כגורם נושא עומס. הזרוע האחורית אמנם מעוצבת, אולם גם היא עשויה מפלדה. ה-R3 שוקל 169 ק"ג מלא, כולל כל הנוזלים והדלק – משקל סביר בהחלט לקטגוריה, כשחלוקת המשקל על פי ימאהה עומדת על בדיוק 50/50. אנשי ימאהה טורחים לציין שגם ה-M1 של ולנטינו רוסי הוא בעל חלוקת משקל זהה, ובכלל – מדגישים בכל הזדמנות את הקשר של ה-R3 ל-DNA הספורטיבי של ימאהה. ואם כבר חלוקת משקל, אז מערכת הפליטה הקצוצה נועדה, לטענת ימאהה, למרכז את המאסה.

הבולמים פשוטים למדי, כצפוי מאופנוע שבבסיסו אמור להיות זול. יש פרונט קונבנציונלי של KYB בקוטר 41 מ"מ שיושב על משולשי אלומיניום, ומאחור בולם יחיד עם כיוון 7 מצבי עומס קפיץ, כששני הבולמים מכוונים לרכות ולנוחות. הגלגלים עם 10 חישורים, ועליהם צמיגי מישלין פיילוט סטריט בעלי אורך חיים גבוה במידות 110/70 מלפנים ו-140/70 מאחור, שניהם על חישוקי "17. גם הבלמים פשוטים למדי, עם דיסק בקוטר 298 מ"מ מלפנים וקליפר צף, אבל ה-R3 מגיע עם מערכת ABS כסטנדרט – יתרון חשוב, בטח כשמדובר באופנוע מתחילים.

אם דיברנו על המתחרים של ה-R3, אז בימאהה מכוונים אותו ישירות ללב הקטגוריה. שיהיה יותר ספורטיבי מההונדה אבל פחות מהק.ט.מ, פחות או יותר כמו הנינג'ה, אבל שיעלה פחות מהק.ט.מ והקאוואסאקי, ומן הסתם יותר מההונדה. המחיר בארץ, אגב, נקבע על 44,985 ש"ח לפני אגרות – בדיוק כמו הנינג'ה 300 המיובא ארצה על ידי אותו היבואן.

יוצאים לדרך

בחינה מדוקדקת של אופנועי המבחן שעמדו בשורה ארוכה מחוץ למלון בעיירת החוף הספרדית, גילתה שבימאהה פירקו את הגששים הארוכים מרגליות הרוכב המושקעות. זאת על מנת שיהיה מספיק מרווח הטיה במסלול Calafat שאליו רכבנו, שנמצא קצת יותר מ-100 ק"מ דרומית מערבית לברצלונה, גם הוא בסמוך לחוף. את הדרך למסלול עשינו בכבישים ההרריים שצפונית לקו החוף הספרדי. איזה כיף להם, לספרדים האלה – לאורך כל רצועת החוף בת מאות הקילומטרים, אם עולים כמה קילומטרים צפונה מגיעים לרכס הרים שמלא במאות כבישים מפותלים באיכות מדהימה. אספלט ברמה הגבוהה ביותר, פניות משורטטות, אחת אחרי השנייה, ברדיוס קבוע ובלי הפתעות, שיפוע חיובי בכולן, נוף מדהים ומסעדות ובתי קפה ספרדיים בעיירות ציוריות לאורך הדרך – מה עוד צריך רוכב כביש? אין לי ספק שמגזין אופנועים שממוקם בברצלונה יכול להפיק מבחני דרכים ל-10 שנים בלי לחזור על אותו הכביש פעמיים.

עולים על האופנועים. האופנוע קטן ומעט צפוף, אבל 174 הס"מ ו-63 הק"ג שלי מתלבשים עליו בול. רוכבים גבוהים יותר התלוננו שצפוף להם – בעיקר בישבן, והיו שמחים אם המשענת הייתה ממוקמת עוד כמה סנטימטרים אחורנית. תנוחת הרכיבה נוחה, ובסך הכל זקופה, אם כי בממדים שלי ניתן להתכנס מאחורי המשקף הספורטיבי כדי לעשות פוזה קרבית למצלמה. המושב שטוח וספורטיבי, מאפשר תזוזה, אבל גם הוא נוח למדי.

אנחנו רוכבים בקבוצה של חמישה עיתונאים – שניים ישראלים ושלושה בלגים, מהם בוחנת אחת. כמו ישראלי טוב, אני קודם כל בודק איך האופנוע עולה לווילי. ובכן, כמו גדול. הילוך שני, דאבל-קלאץ', והאף בשמיים. תענוג, אפשר להמשיך. אחרי סשן צילומים עירוני קצר אנחנו עולים כביש שמוביל אותנו אל ההרים שמצפון, וככל שעולים הכבישים הופכים להיות צפופים ומפותלים יותר ויותר. המדריך מכתיב קצב גבוה, ואני צמוד לשני הבלגים. נראים חננות, אבל רוכבים ברמה גבוהה. פנייה רודפת פנייה – ימינה, שמאלה, ימינה, שמאלה – וה-R3 משתף פעולה. קל מאוד לרכב עליו, גם בזכות המשקל, אבל לא רק.

המנוע גמיש מאוד במושגים של 300 סמ"ק, והוא מספק כוח כמעט בכל תחום סל"ד. הוא גם חובב סל"ד, ואין בעיה למשוך אותו עמוק אל תוך המנתק. אגב, את נורת החלפת ההילוך בלוח השעונים המפורט הכולל מחשב דרך ותצוגת הילוך, ניתן לכוון. יחד עם זאת, אהבנו דווקא את היציאות מהפניות בסל"ד בינוני פלוס ומשיכה של ההילוך לקבלת הדרייב – מנוע הטווין הזה משתף פעולה עם סגנון הרכיבה הזה, ושוב – מציע מספיק כוח וגמישות לשם כך. בכביש המהיר בדרך למסלול, בקטע ישר שבו יכולנו להחזיק את הגז פתוח לרווחה, ראינו לרגע 200 קמ"ש על לוח השעונים, כך שהוא גם די מהיר. כך או כך, שיוט נוח נע סביב 150 קמ"ש – בהחלט טוב.

התנהגות הכביש והיכולות הדינמיות של ה-R3 טובות מאוד. הוא קל משקל וקטן, ההיגוי שלו זריז ולינארי, והוא משרה ביטחון רב על הרוכב הלא מנוסה. גם האחיזה טובה מאוד, בטח ובטח על כבישים ציבוריים באיכות ספרדית, והמתלים הרכים מספקים מספיק ביטחון גם ברכיבה מאוד מהירה על כבישים מפותלים. מהבחינה הזו הצליחו בימאהה לייצר חבילה מאוד מהודקת ומאוזנת, והתוצאה היא, כאמור, אופנוע קל לרכיבה בעל יכולות כביש גבוהות ביחס לסגמנט.

עולים למסלול

אחרי כ-150 ק"מ על כבישים ציבוריים, הגענו למסלול Calafat. אורכו 3,250 מ', רוחבו 10 מ', והוא כולל 9 פניות ימניות, 7 שמאליות, וישורת אחת של 600 מ'. הלוואי עלינו מסלול כזה. האספלט, כמעט מיותר לציין, איכותי ונושך.

כאן חשוב להבהיר – בימאהה לא תכננו את ה-R3 כאופנוע מסלול אלא כאופנוע שימושי ליומיום. יחד עם זאת, ההשקה על המסלול נועדה להראות גם את היכולות הספורטיביות של הכלי. בנוסף, בימאהה מקימים אליפות אירופאית על בסיס ה-R3, אליפות שמיועדת לנערים מגיל 14, כשהפיילוט יהיה כבר השנה בצרפת ויכלול 7 סבבים במסלולים שונים.

רכיבה על מסלול בגודל מלא היא תמיד חוויה, ועל אופנוע קטן-בינוני החוויה הזו מיוחדת במינה. פשוט כי אפשר לקחת את האופנוע עד לקצה של הקצה, ואפילו להרגיש מתי מתחילים להגזים. אז ה-R3 שומר על אותם המאפיינים של הכביש הציבורי. המנוע כאמור חזק, אבל כאן על המסלול אפשר ורצוי למשוך אותו כמעט עד למנתק ולהחזיק אותו שם רוב הזמן תוך בחישה בהילוכים כדי לייצר את מקסימום התאוצה.

וגם כאן, ההתנהגות מצוינת. רכבנו עם צמיגי הכביש המקוריים שרחוקים מלהתאים למסלול מרוצים, ובכל זאת נהנינו מאחיזה מצוינת. איבודי האחיזה הרגעיים קרו רק על הקצה, כשרגלית הרוכב ללא הגשש כבר הייתה עמוק באספלט, וגם אז הצמיג האחורי דאג לאותת בהחלקות קטנות לפני שאיבד לגמרי את יכולות האחיזה שלו. וגם כאן, הימאהה התגלה כאופנוע יציב עם היגוי קליל ומצוין, ומערכת בולמים פשוטה, אבל שבסך הכל מציעה פשרה מצוינת בין נוחות לביצועים. אם מסתכלים על כלל השימושים של ה-R3 ומוסיפים לכך את היכולות הספורטיביות הגבוהות, מקבלים חבילה ורסטילית למדי שעשויה לספק את כל מה שרוכב מתחיל צריך – ויותר.

2 סשנים בני כ-25 דקות כל אחד בילינו על המסלול המצוין, ואם לא היו עוצרים אותנו היינו ממשיכים עוד כמה הקפות, במיוחד עם צמד הרוכבים הבלגים המצוינים. את הדרך חזרה למלון עשינו על הכביש המהיר עם חיוך גדול מרוח על הפנים.

ספורט למתחילים

בימאהה עשו עבודה טובה. ה-R3 נכנס לקטגוריה פופולרית מאוד באירופה וגם בארץ, והוא מציע יכולות יומיומיות עירוניות ובינעירוניות טובות מאוד, שוב – ביחס לסגמנט שאליו הוא שייך, של אופנועי ספורט בנפח 300 סמ"ק. בנוסף הוא מציע יכולות ספורטיביות טובות, למרות המכלולים הפשוטים, ומעל הכל הוא מספק את אחד הדברים החשובים לאופנוען המתחיל – את המראה הנכון והפוזה. בוא תרגיש לרגע ולנטינו רוסי, וזה יעלה לך 45 אלף ש"ח.

הימאהה YZF-R3 צפוי להגיע ארצה במהלך השבועות הקרובים – אז נבצע לו מבחן דרכים גם על כבישי ארצנו. עד אז תיהנו מהתמונות על המסלול. אנחנו נהנינו.

גילוי נאות: הכותב היה אורח של חברת ימאהה בהשקה