Blog

  • ק.ט.מ: בקרוב שדרוג לדיוק 390

    ק.ט.מ: בקרוב שדרוג לדיוק 390

    ה-ק.ט.מ דיוק 390 אמנם אינו אופנוע וותיק, אך ק.ט.מ אינה שוקטת על שמריה וככל הנראה מתכננת שדרוג לקראת שנת 2017.

    על פי שמועות שרצות ברשת, ק.ט.מ אוסטריה העבירה מספר אבות טיפוס של הדגם שצפוי להיות משודרג בשנת 2017, למפעל של בג'אג' בהודו. להזכירכם, האופנוע אמנם מתוכנן באוסטריה, אך ייצורו מתבצע במפעל בג'אג' בהודו.

    שוק אופנועי הקטגוריה הבינונית, A2, הפך להיות תחרותי מאוד ונראה כי ק.ט.מ אינה מתכוונת להישאר מאחור. עדיין לא ברור מה השינויים שהדגם החדש צפוי לעבור אך אנחנו מרשים לעצמנו לנחש כי עדכון עיצובי יהיה אחד מהם. מנוע הסינגל מקורר הנוזל ככל הנראה ישמור על אותו נפח של 375 סמ"ק, אך לא נופתע אם ב-ק.ט.מ ינסו לסחוט עוד כמה סוסים, כדי להגיע לקצה מגבלת הרישיון – 47 כ"ס. שינויים צפויים גם בתחום השלדה והגיר.

    לאור העובדה שמראש כרגע מדובר על שנת ייצור 2017, סביר להניח כי אם אכן כך הדבר, נזכה לראות אות האופנוע החדש בתערוכת מילאנו בפברואר 2016, עד אז, לבטח יצוצו שמועות נוספות וכמה תמונות ריגול, כשהאופנוע יתחיל לעלות על הכביש לצורך ניסויים.

  • הונדה בצעד נוסף לעבר RCV לכביש הציבורי

    הונדה בצעד נוסף לעבר RCV לכביש הציבורי

    הונדה עושה צעד נוסף לעבר ייצורו של דגם הקונספט שהציגה בתערוכת מילאנו בשנה שעברה ה- RC213V-S, כשהיא רושמת פטנט סביב עיצוב האופנוע. האם האופנוע בסוף יגיע לייצור?

    לפני שהתחלנו לכתוב את הידיעה הזאת, שעל פניו באמת נראית כמו צעד לכיוון של ייצור האופנוע המדובר, הלכנו ובדקנו מתי לראשונה כתבנו על האפשרות כי הונדה תייצר אופנוע מבוסס אופנוע GP לייצור סדרתי. הצלחנו להגיע אחורה עד לשנת 2002, כך שאתם יכולים להבין מאיפה מגיעה הפסימיות והחשדנות שלנו, גם כעת כשהונדה הציגה כבר דגם קונספט.

    הונדה, מצידה, ממשיכה לעשות צעדים קטנים לעבר החלום של רבים, שמסתבר שהוא כבר בן למעלה מ-13 שנה. כעת רושמת החברה פטנט סביב מערכת האיתותים והמחרשה לנשיאת מספר הרישוי והאתר Visordown הציג לראשונה תמונות של הפטנט המדובר. ללא ספק מדובר בצעד נוסף לעבר ייצור סדרתי, לאופנוע לאלפיון העליון, כששמועות מדברות על תג מחיר של 100,000 יורו. לשם השוואה, הדוקאטי דזמוסידצ'י RR, נמכר בשנת 2006 ב-55,000 יורו.

  • הונדה CB650F במבחן ארוך טווח – חודש חמישי

    הונדה CB650F במבחן ארוך טווח – חודש חמישי

    אנחנו מסיימים את החודש החמישי של המבחן ארוך הטווח שלנו ל-CB650F, והחודש, עם בוא האביב, אנחנו מצליחים לעמוד בקילומטראז' שהצבנו לעצמנו כשאנחנו כמעט ולא יורדים מהאופנוע. החודש כיסינו למעלה מ-4,000 ק"מ, כשחלק גדול מהם ברכיבות ארוכות וטיולים ברחבי הארץ במזג האוויר המצוין לרכיבה בעונה זו של השנה.

    פנצ'רים להמונים!

    החודש סבלנו פעמיים מפנצ'ר בגלגל האחורי, מה שמעלה את מניין הפנצ'רים בתקופה הזו ללא פחות מארבעה וגורם לנו לחשוב שאולי אנחנו צריכים לרכב קצת פחות על השוליים…

    20150311_072127את הפנצ'ר הראשון חטפנו כשעל לוח השעונים היו 16,775 ק"מ. בשטיפה שגרתית של האופנוע גילינו בורג תקוע במרכז הצמיג. היות ובהחלפת הצמיגים שמנו חומר שסותם חורים, שלפנו את הבורג והתחלנו בנסיעה. תוך זמן קצר מאוד כל החומר יצא מהחור ואיתו גם האוויר. בדיעבד התברר שלא מילאנו אחר הוראות היצרן – היינו צריכים לרכב עם הבורג 3-5 ק"מ, לשלוף אותו, ואז להמשיך ברכיבה. אז במצב הזה, עם צמיג בלי אוויר, המשכנו ברכיבה איטית עד לתחנת הדלק. תקענו בורג חדש שיסתום את החור ומילאנו אוויר. לשמחתנו זה תפס והצלחנו להגיע הביתה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי – בפירוק הצמיג מהחישוק התברר שהנסיעה בלי אוויר קרעה את החלק הפנימי של הצמיג והוא פסול (תמונות בגלריה). לקחנו אחריות גם על זה והחלפנו צמיג לחדש מאותו הדגם – מישלין פיילוט רואד 3. הצמיג שיצא משימוש היה בן קצת פחות מ-6,000 ק"מ, והיה עליו עדיין יותר מחצי אורך החיים שלו. אז על טעויות משלמים, והרבה – 1,500 ש"ח עולה צמיג חדש במוסך המרכזי של הונדה.

    כשבוע לאחר מכן, בנסיעה מנהלתית לבאר שבע, הרגשנו שחסר אוויר בגלגל האחורי. מבט חטוף בעצירה ברמזור גילה בורג נוסף תקוע בצמיג, ואפילו לא רכבנו בשוליים! בתחנת הדלק בכניסה לנתיבות מילאנו אוויר וביררנו עם המקומיים אם יש מוסך אופנועים בסביבה. מסתבר שיש רק בבאר שבע. לא רצינו לקחת את הסיכון ולרכב עד באר שבע עם בורג, לכן מצאנו פנצ'ריה של רכב שהסכימה לקבל אותנו. השתמשנו בכישורי המכונאות לפירוק הגלגל מהאופנוע, והצמיגאי פירק את הצמיג והדביק פטרייה לפי התקן. התיקון הזה עלה לנו 50 ש"ח נוספים. זול בנתיבות.

    לוח שעונים

    20150406_144356החודש רצינו לפרט קצת יותר על לוח השעונים של הסיבי. הוא אמנם פשוט למראה, אך הוא מכיל בתוכו בין היתר מחשב דרך עם נתוני תצרוכת דלק רגעית וממוצעת, ליטרים של דלק שנצרכו מאז האיפוס, וכשמד הדלק מתחיל להבהב לוח השעונים מתחיל לספור קילומטרים וליטרים של דלק אל תוך הרזרבי. יש גם כמובן צמד מדי מרחק מתאפסים, שעון זמן ומד דלק, כמצד שמאל יש תצוגת מהירות גדולה ומעליה מד סל"ד דיגיטלי. פשוט, אבל בסך הכל אסתטי ונעים לעין.

    הסיפור של לוח השעונים הזה, או ספציפית מחשב הדרך, הפתיע אותנו. בדרך כלל בבדיקות שאנחנו עורכים לתצרוכת דלק בפועל אל מול זו שהשעון מציג, היצרנים מזייפים מעט ומציגים נתונים אופטימיים. כאן בסיבי המצב הפוך – נתוני תצרוכת הדלק בסיבי הם פסימיים. כך למשל, כשמד תצרוכת הדלק מראה תצרוכת ממוצעת של 17 ק"מ/ל', המדידה בפועל – ק"מ לחלק לכמות הדלק שנכנסה למיכל – עומדת על 18 ק"מ/ל' וקצת יותר. במקביל, כשמד הליטרים שנצרכו מראה לפני תדלוק 13 ליטרים, בפועל נכנסים למיכל 12 ליטרים של דלק. בהחלט מוזר, אבל התרגלנו. כך או כך, כשנורת הדלק מתחילה להבהב נכנסים למיכל כ-12 ליטרים, ואם סוחבים כמה עשרות קילומטרים על הרזרבי אפשר להגיע גם ל-15 ליטרים, כשלפי הנתונים הטכניים נפח המיכל עומד על 18 ליטרים. עדיין לא רכבנו עד שהאופנוע נעצר בלי דלק, אבל את זה אנחנו מתכננים לחודש השישי.

    דווקא מד המהירות מדויק למדי, בתוך הסטייה המקובלת, וכתוצאה מכך גם מדי המרחק. הסטייה שמדדנו עומדת על פחות מ-6%. כך למשל כשמד המהירות מראה 100 קמ"ש, המהירות בפועל שמדדנו על ה-GPS עומדת על 94.5 קמ"ש. סטייה זו של כ-6% נשמרת גם במהירויות גבוהות יותר.

    שימושיות

    20150327_124131נושא נוסף שעליו חשוב לנו לפרט הוא עניין השימושיות. הסיבי, כנייקד בינוני עם ממדים לא גדולים, לא ממש מאפשר נשיאת מטען. אפשר להוסיף סבל מקורי של הונדה ועליו להרכיב ארגז מקורי או של חברות חיצוניות, אבל על האפשרות הזו כבר ויתרנו בחודש הראשון בגלל אסתטיקה. תוסיפו את העובדה שהוא אינו נוח למרחקים ארוכים והמושב מציק בישבן אחרי יותר מ-200 ק"מ, ותקבלו כלי שעיקר השימושיות שלו היא למרחקים קצרים ובינוניים. אם בתפריט שלכם יש גם רכיבות ארוכות וטיולים בזוג, כלים אחרים בסגמנט האדוונצ'רים הגבוהים יהיו יעילים יותר – גם אם אלו כלים זולים בנפח בינוני כמו ה-NC750X.

    כשרוכבים על הסיבי לבד אפשר לקשור תיק על המושב האחורי. לשם כך יש שני פינים לעיגון מתחת לחלק הקדמי של המושב האחורי, ועוד שתי לולאות שנשלפות מהמושב האחורי, שאליהן ניתן לעגן ווי מתכת של גומיית רשת. בדרך זו הצלחנו לעגן תיק בינוני, ובמקרים אחרים גם מעיל רכיבה מקופל כשעליו מונחת קסדה. לא הפתרון האידאלי, אבל אפשר להסתדר אם זה לא על בסיס קבוע. בשאר הזמן, כמו גם בהרכבה, אנחנו רוכבים עם תיק גב. אפשר להתקין תיק זנב של חברה חיצונית על המושב האחורי. מחירו של תיק כזה עומד על כמה מאות שקלים, אבל החיסרון הוא שהוא מונע את האפשרות להרכבה ספונטנית, כשלכל רכיבה בזוג צריך לדאוג מראש ולפרק את התיק.

    בחיי היום-יום והרכיבות הבינעירוניות שלנו הוא מספיק קטן כדי להיות כלי תחבורה זריז ומהיר, וכאמור את הציוד שלנו אנחנו נושאים על הגב. מיגון הרוח הקטן שהתקנו בחודש השני עושה עבודה טובה ומאפשר שקט יחסי עד למהירויות של כ-160 קמ"ש.

    דווקא בתוך העיר הסיבי הוא בונבון אמיתי, בטח שביחס ל-4 צילינדרים אחרים. הוא כאמור נמוך וקטן ממדים, ויחד עם זווית הצידוד הטובה של הכידון ההשתחלות בין מכוניות בפרט וההתנהלות בתנועה בכלל הופכת להיות קלה ונעימה. המנוע מספיק גמיש כדי לרכב עליו בסל"ד נמוך שמשרה רוגע, ובסך הכל הסיבי הוא בן לוויה טוב מאוד למרחב האורבני, פרט כאמור ליכולת נשיאת המטען המוגבלת.

    אז יש כלים שימושיים יותר מהסיבי שיאפשרו טווח שימושים רחב יותר ובעיקר נוחות גבוהה יותר בחיי היום-יום עם האופנוע, אבל בהתחשב בערך המוסף שהסיבי מציע על פני אלו – הפאן פקטור שמגיע מאופנוע תקציב של 67 אלף ש"ח – ההקרבה של הנוחות היומיומית לחלוטין מובנת ומקובלת.

    תוספות ואיביי

    20150305_124557הסיבי 650 קיים בשוק כבר כמעט שנה, וכאופנוע פופולרי בסגמנט, חברות אפטרמרקט רבות מציעות לו תוספות ושיפורים שונים. בשיטוט באיביי תחת שם הדגם מצאנו תוספות רבות, רובן ככולן של חברות אפטרמרקט. כאן חשוב להגיש שטווח המחירים של מוצר כזה או אחר עשוי להיות רחב, מה שמעיד בדרך כלל על איכות המוצר. באופן כללי נזהיר שלא להתפתות למחירים נמוכים, שכן בדרך כלל מדובר במוצרים סיניים נחותים.

    אז מה אהבנו? ראשית, כמו כמעט לכל אופנוע כביש, גם לסיבי תמצאו מגוון רחב של מגני החלקה ומגני מנוע. לאלו האחרונים אנחנו פחות מתחברים, בעיקר בשל הגודל והמסיביות שפוגמים לדעתנו בקווים של הכלי ובאסתטיקה (המחירים נעים סביב 500-600 ש"ח), אולם מגני החלקה הם בהחלט מוצר חשוב, בעיקר אם כמונו אתם רוכבים באימוני מסלול באופן קבוע. המחירים של אלו נעים בין 200-300 ש"ח למגנים פשוטים ועד ל-700-800 ש"ח למגנים איכותיים ומעוצבים של מותגים מוכרים.

    מה עוד ראינו? כמו לרוב הכלים היפניים הפופולריים – מגוון רחב של תוספות שבעיקרן הן אסתטיות. כך למשל ניתן למצוא מנופי בלם ומצמד מאלומיניום מצופה אנודייז (כ-100 ש"ח לסחורה סינית זולה ועד 600 ש"ח למוצר איכותי), אם כי אנחנו תמיד מעדיפים לרכב עם המנופים המקוריים. יש גם מגוון רחב של משקפי רוח של חברות כמו GIVI או PUIG, כשלאחרונה נוספו גם משקפים קטנים ולא בולטים, בדומה לזה המקורי של הונדה. המחירים של משקפים נעים בין 300-400 ש"ח לבין 700-800 ש"ח. יש גם מגוון של 'מחרשות' מקוצרות, מגני רדיאטור, מגן שרשרת, ואפילו פיירינג תחתון – ואנחנו לא מבינים בשביל מה…

    דוד פליטה ייעודי לסיבי 650 של מותג כמו יושימורה יעלה כ-4,000 ש"ח בארה"ב, לפני משלוח, אולם כאן כדאי להיזהר שכן אגזוז כמעט בוודאות ייעצר במכס, ואז צריך אישורי תקינה של משרד התחבורה, וזה כאב ראש לא קטן. פאוור קומנדר לשיפור ביצועי הזרקת הדלק מצאנו באיביי בכ-1,000 ש"ח, אולם לדעתנו רכיב זה לחלוטין מיותר שכן הזרקת הדלק עובדת בסיבי טוב מאוד, מתאימה לאופי האופנוע, ואין שום סיבה להפוך את הסיבי לחיה שהוא לא.

    אז מבחר התוספות והשיפורים לסיבי הוא עצום, כצפוי מאופנוע יפני פופולרי, ובמקרה הזה בהחלט השמיים הם הגבול.

    סיכום חודש חמישי

    אז החודש כאמור טיילנו הרבה, לבד ובזוג. תצרוכת הדלק השתפרה מעט החודש ועמדה על כ-18 ק"מ/ל'. אולי זה כי כבר פחות קר אז אנחנו לא ממהרים להגיע ומאפשרים לעצמנו לרכב לאט יותר…

    החודש הבא הוא החודש השישי והאחרון שלנו עם הסיבי, ואנחנו מתכננים להמשיך לנצל את הימים האביביים עם מזג האוויר המושלם לרכיבה והאביב שבשיאו כדי לצבור קילומטרים רבים, ואפילו מתוכנן טיול פרידה ארוך במיוחד. נתראה בחודש הבא.

    סטטיסטיקה החודש

    • ק"מ החודש – 4,046 ק"מ
    • ק"מ מצטבר – 17,986 ק"מ
    • ליטרים של דלק החודש – 224 ל'
    • תצרוכת דלק ממוצעת החודש – 18 ק"מ/ל'

    עלויות החודש

    • צמיג אחורי כולל הרכבה ואיזון – 1,500 ש"ח
    • תיקון פנצ'ר בצמיג האחורי – 50 ש"ח

     

     

  • GP: עדכונים אחרי קטאר

    GP: עדכונים אחרי קטאר

    הסבב הראשון של אליפות ה-MotoGP אחרינו וכבר יש עדכונים. חוזקה של דוקאטי עולה לה בהגבלות, פדרוסה בוחר לעבור ניתוח בידו ויש החלטות לגבי התקנות הטכניות לעונה הבאה.

    נתחיל עם הסיפור החם של העונה – דני פדרוסה בוחר לעבור ניתוח בידו ומוותר על שני הסבבים הבאים. מיד לאחר הסבב הראשון דיווח דני פדרוסה כי הוא ממשיך לסבול מ-Arm Pump המעיב על ביצועיו כבר שנים. פדרוסה ניצל את פגרת החורף לטפל בעניין, אך לאחר המרוץ הראשון גילה כי הפתרון לא היה מספק. הרוכב הספרדי החליט כי אם זה המצב, הוא מעדיף לטפל ביד כבר עכשיו ובפועל מוותר על העונה, בדרך זו או אחרת. פדרוסה בחר לבצע ניתוח מיד לאחר הסבב הראשון, מה שבפועל יביא להיעדרותו משני הסבבים הבאים.

    הדיון מי יחליף את פדרוסה היה מעניין לא פחות כשהונדה מודה היום כי הייתה במגעים גם עם קייסי סטונר, אלא שלבסוף הוחלט כי הוא אינו מוכן בצורה מספקת לקחת חלק בשני סבבים, בטח כשהם במסלולים שסטונר מעולם לא התחרה בהם. בסופו של דבר נפל הפור והוחלט כי הירושי אויאמה, רוכב המבחן של הונדה, יחליף את פדרוסה בקבוצת המפעל בסבבים הבאים בארה"ב וארגנטינה.

    דוקאטי קטאר 2015הישגיה של דוקאטי בסבב הראשון עולים לה במחיר לא פשוט. כחלק מהתקנות, ההקלות שהוצעו לדוקאטי כרגע בטלות חלקית. עד כה הורשתה דוקאטי לעשות שימוש במיכל דלק בן 24 ליטר, אלא שלאחר הסבב בקטאר היא למעשה משיגה שלושה פודיומים מאז עונת 2014, ומשמעות הדבר כי אופנועי המפעל של החברה ייאלצו מעתה להסתפק ב-22 ליטרים בלבד, עובדה שלבטח תשפיע על ביצועיה. עם הגבלת דלק שכזאת, אנו משערים שאת העקיפות בישורות שראינו בקטאר יהיה קשה יותר לבצע. ההגבלה תקפה לקבוצת המפעל ולקבוצת פראמק, בעוד קבוצת אבינטיה, הלוקחת חלק בקטגוריה הפתוחה, לא תושפע מההחלטה.

    בהמשך ישיר לעניין ההקלות, החוקים לעונות הבאות נקבעו בסוף השבוע של המרוץ האחרון. ההחלטות העיקריות הן משקל מינימום של 157 ק"ג ושבעה מנועים לעונה, זאת שלאחר שכבר הוסכם על מיכל דלק בן 22 ליטר. יצרן שלא השיג ניצחון במרוץ יבש בין 2013 ל-2015 יזכה גם כן להקלות, בין היתר שימוש ב-12 מנועים לעונה והמשך פיתוח תוך כדי העונה, זאת בנוסף ליצרנים שמקבלים הקלות כבר עתה – סוזוקי, דוקאטי ואפריליה.

    ההקלות נשארות בעינן, אך כעת יש שיטת ניקוד מסודרת שיכולה לגרום לאובדן ההקלות – שלוש נקודות עבור ניצחון, שתי נקודות עבור מקום שני ונקודה עבור מקום שלישי. יצרן המגיע ל-6 נקודות מאבד את הזכות להקלות. בסך הכל נראה שזאת שיטה טובה מאוד לגרום ליצרניות חלשות להדביק את הפערים אל המובילים. בנוגע לאלקטרוניקה האחידה, שצפויה להיכנס לתוקף החל מהעונה הבאה, מדובר בזאת שנעשה בה כרגע שימוש בקטגוריה הפתוחה, אך עקב התנגדויות מצד דוקאטי, הונדה וימאהה, כל שינוי בתוכנה זקוק לאישור שלוש היצרניות, והן יכולות גם לדרוש שינויים בתוכנה, כשהן נושאות בהוצאות הפיתוח.

     

     

  • פסח בבנטל – גרסת 2015

    פסח בבנטל – גרסת 2015

    צילום: אלכס גילמן

    זו השנה הרביעית ברציפות שבערב פסח, אחרי סעודת החג, אופנועני ישראל נוסעים לראות את הזריחה בהר בנטל שברמת הגולן, בסמוך לקיבוץ מרום גולן. בשנה הראשונה, ביוזמה של זוהר בן דרור – גולש פול גז ותיק ומי שהקים את 'מועדון הרגועים', השתתפו כ-120 איש, ומאז בכל שנה מספר הרוכבים מכפיל את עצמו. בשנה שעברה השתתפו כ-500 רוכבים, והשנה ההערכות נעות על סביב 800 איש. קשה באמת לעקוב. בכל מקרה, ליותר ויותר רוכבים פעם אחת בשנה מצדה בראש השנה זה לא מספיק.

    היא אמרה כן!
    היא אמרה כן!

    ב-01:30 בלילה החלו להתאסף רוכבים בתחנת הדלק בגלילות, וב-02:00 קבוצות-קבוצות כבר החלו לצאת. חלקן בטיסה נמוכה וחלקן – על אופנועים וקטנועים קטנים – ברכיבה רגועה של ערב חג. המסלול עבר על כביש 2, מחלף זכרון, ואדי מילק דרך יוקנעם עד לעצירה הראשונה בצומת אלונים, משם דרך מחלף גולני וצומת קדרים עד לעצירה השנייה בצומת מחניים, ואז הדובדבן שברכיבה – הטיפוס לרמת הגולן מגשר בנות יעקב ועד להר הבנטל המתנשא לרום של 1,165 מ'. שעון הקיץ הביא את הזריחה ב-06:25 ונתן שעה נוספת לרכיבה, כך שממד הלחץ להספיק להגיע בזמן לא היה קיים הפעם.

    הלילה היה אמנם מעט פחות קר משנה שעברה בזמן הרכיבה, אבל בסוף הטיפוס לגולן כבר היה ערפל, ועל ההר התיישב ענן כבד שמנע את האפשרות לראות את הזריחה וגם הביא איתו כמה טיפות של גשם. המקומיים אגב, אומרים שהענן הזה הוא תושב קבוע על ההר – לכן קוראים לבית הקפה שעל הפסגה 'קופי ענן'. אז את הזריחה לא ראינו, אבל כמות החיוכים ומצב הרוח לא השאירו מקום לספק בקשר עוצמת החוויה של המשתתפים.

    על ההר עצמו הרוכבים התיישבו בקבוצות, מכינים קפה כדי להפשיר, לבושים בכל פיסת בד שהביאו איתם, ובתוך בית הקפה לא היה מקום לזוז מרוב האנשים שהצטופפו. בעלי בית הקפה התארגנו מראש ותגברו את צוות העובדים כך שיספיקו להכין משקאות חמים ומאפים לרוכבים הרבים שגדשו את המקום.

    והייתה גם הפתעה מרגשת. אוהד רוזנטל שרוכב על ורסיס שלף טבעת מיד אחרי הזריחה, בערפל הכבד, והציע נישואים לזוגתו, אסתי קובי. האירוע המרגש עבר בשלום – היא אמרה כן. ברכות ממערכת פול גז!

    את המסע הזה עשינו הפעם על אופנוע מיוחד – ב.מ.וו R1200R החדש מקורר הנוזל, שהגיע לאחרונה ארצה. הוא היה פרטנר משובח למסע שכזה בזכות היכולות הגבוהות והקלות שבה הכל מתבצע עליו, אבל אנחנו התמכרנו לחימום הידיות – המקבילה הדו-גלגלית למזגן ברכב. את הרשמים המלאים על האופנוע נביא כאן בקרוב.

    פרט לכך נספר שהרכיבה עברה בשלום, והמוני הרוכבים הצליחו להגיע לגולן ובחזרה הביתה ברכיבה אחראית בריאים ושלמים.

    נתראה בשנה הבאה.

    [nggallery id=1077]

  • ימאהה מציגה: XV950 Racer

    ימאהה מציגה: XV950 Racer

    ימאהה ממשיכה לקדם את פרויקט ה-Yard Built בו היא משתפת פעולה עם סדנאות שונות מהעולם, כשהפעם היא שואבת השראה מעבודות שנעשו על בסיס ה-XV950 ומציגה לאופנוע גרסה ספורטיבית העונה לשם Racer.

    האופנוע החדש הוא למעשה XV950 הזוכה למספר נגיעות כדי להפוך אותו למעין קפה-רייסר ספורטיבי. כתבנו בעבר על Yard Built בהקשר של ה-V-Max, ובימאהה טוענים כי הרייסר החדש מבוסס על שני דגמים שנבנו בסגרת הפרויקט – El Raton Asesino ו-Boltage, אותם אתם יכולים לראות בדף של Yard Built.

    ימאהה XV950 רייסראז מה יש לנו פה? הבסיס הוא XV950 עם אותה שלדה ומנוע וי-טווין ב-60 מעלות בנפח 942 סמ"ק המספק 52.1 כ"ס ו-8.1 קג"מ. כדי לשוות לו מראה ספורטיבי, הכידון הוחלף בידיות קליפ-און הנמוכות ב-22 מ"מ לעומת הדגם הרגיל וב-156 מ"מ רחוקות יותר. אליהן הותאמו מנופים חדשים, כשגם המאסטר צילינדר של הבלם הקדמי הוחלף באחד מתאים יותר. גם הרגליות ספורטיביות יותר, עם ריר-סט שלוקח את הרגליות 150 מ"מ אחורנית ו-29 מ"מ גבוה יותר.

    גובה המושב צומח ב-75 מ"מ לעומת הדגם הרגלית, שמהלך המתלים ארוך יותר בשני קצוות האופנוע – 9 מ"מ מלפנים לכדי 144 מ"מ ו-6 מ"מ מאחור ל-116 מ"מ. כמובן שיש לא מעט נגיעות עיצוביות, כמו פלטת מספר בצד האופנוע, מסיכת חזית קטנה ומושב יחיד. ימאהה כמובן מציעה לרכישה לא מעט חלקים של ריזומה, אגזוז של אקרפוביץ' ועוד. בעינינו הוא נראה מעולה.

  • טור: טייס אוטומטי

    טור: טייס אוטומטי

    צילומים: ערן בריינר

    האוויר מריח מגשם באחד העם 54. רבע לארבע בבוקר מחוץ לאלפא-בית, הקצב עדיין מבעבע בכפות הידיים אחרי שתופפתי על הפרקשנ'ס ביחד עם פטריק גרוב. גולשים על הביט של Yogo. מרחפים עם הרמוניות עוטפות ובייס ליין מלודי ועמום הבוקע מהסאב וופר. בפה טעם של גוורצ מהליין הכחול, עשב מתוק שחברי האופנובר הכין מבעוד מועד, וניקול – תיירת מבוסטון שלמדה הלילה את נפלאות ההבנה של התיבה המוסיקלית, ודי-אן-איי של כורדי ירושלמי.

    אוהב את הרגע הזה, לפני שמתחיל טקס ההתארגנות לקראת רכיבה לילית רוויה באדרנלין. 8tracks כבר ממשיכים את סגנון ה-Deep House האיטי (124 BPM). חובש את הקסדה, מתעטף בצעיף מצמר, רוכס את ג'קט הרכיבה ועוטה על כפות הידיים כפפות. קול של רובוט נשי בוקע מהקסדה: Mobile Phone 1 – Connected!. אחריו המוסיקה משודרת בסטריאו, וזה הקיו שלי. בדיוק כמו בשיר של דניאלה ספקטור: "מוד לילה נכנס לפעולה".

    002כשטס נמוך באחת היציאות של איילון מתל אביב, חמשת המסלולים המוארים ריקים. המחשבות מתאימות עצמן לתנועה ולפסקול. חמשת הנתיבים שמתחילים באיילון מצטמצמים בכביש 1 ולבסוף מסתיימים בנתיב בודד העולה להר אדר – מהווים משל סימבולי לאהבות שהיו לי. ארבע במספר. עם כולן עברתי כברת דרך ואת כולן מסמסתי בשל הרצון להיות בנתיב משלי.

    סוליסט. הגיוני שמשלח ידי הוא לעשות סאונד באקווריום מבודד אקוסטית. לבד, עם פיידרים לבנים ונורות לד ירוקות הנדלקות ונכבות לסירוגין. הגיוני גם שאוהב לתקלט במסיבות. מסביבי צוחקים, רוקדים מחייכים ונהנים. כך גם אני – אבל עם כל הביחד, כשכולם נעים באותו הקצב, מקיף את עצמי בלפטופ, קונטרולר ואוזניות. מתכנן את הדבר הבא שישולב בצורה חלקה ונעימה, כי שינויים מפחידים אותי. זה שבחרתי בכלי תחבורה שהוא הכי לא חברתי סוגר הרמטית את תמצית הווייתי כפרש בודד שסף הריגוש מהווה נדבך חשוב בחייו.

    כשעובר את מחלף בן גוריון זונח את מחשבותיי על טעויות בגזרת האהבה לטובת מחשבות על טעויות בגזרת הרכיבה. כל אופנוען פוחד מהרגע המסויט שגופו ישקע אט-אט למצולות באגם השחור והסמיך של טעות חייו. הרגע הזה מעביר בעמוד השדרה צמרמורת, וגורם לאחיזתי במצערת להרפות מעט ולרדת למנהלתית ב-140. ממש בעוד כמה ימים, ב-26 לאפריל – סוגר שלושה עשורים לחיי. רבע מהקיבולת שמתכנן לשאיפה הריאלית של 120. יש לי עוד חלומות להגשים, הרים לכבוש, קרמיקה, פרקט ופורצלן לבחור וסעדונים קטנים לעשות.

    אחרי שער הגיא חושב על הימים הללו שלפני ליל הסדר אהובים עלי. הבתים מצטחצחים, חולצות לבנות חגיגיות מגוהצות והטבע מתגלה במלוא עוזו. רגע לפני יולי-אוגוסט המכילים בתוכם מבצעים צבאיים המלאים בזעם ומסיבות גג המהוות אסקפיזם רגעי – יש משהו שליו באוויר. אפילו השיפוצים הלא נגמרים של הכביש המהיר, המכריחים אותי להתחמק מבורות, טלאים של אספלט בגובה שונה וקטעי כביש מגורדים, לא מצליחים לערער את תחושת החג הממלאת את הלב בתקווה ושהכל יהיה בסדר. בלי ששמתי לב, כאילו הייתי על טייס אוטומטי, מאותת ימינה ועולה על מחלף חמד לכיוון הבית. הטמפרטורה צונחת וגורמת לי לחשוב על השינויים הקיצוניים במזג האוויר שחלו בחודשים האחרונים: שלג הלבין את צמרות העצים, אובך כיסה באבק טורדני כל חלקה טובה וגשם שטף אותו והרגיע את הרצון לנקות באובססיביות את החלונות והתריסים. בעוד כמה שבועות ג'קט הקיץ יחליף את הנוכחי. רגע לפני הלילה הכי חגיגי בשנה, מבטיח לעצמי להיות אופנוען שקול יותר, חבר ואח טוב יותר ואדם המקבל את טעויותיו ולומד מהן.

    חג פסח שמח!