תגית: אופנוע חשמלי

חברת eMoto, המייבאת ארצה את אופנועי סורון (SURRON) החשמליים, מודיעה על מבצע הכולל את האולטרה בי – אופנוע שטח חשמלי בגרסת אנדורו, המתאים לבעלי רישיון A2 (עד 125 סמ"ק) ומותר לרכיבה בישראל החל מגיל 16. 

הסורון אולטרה בי מגיע עם מנוע חשמלי המספק 12.5 קילוואט (17 כ"ס) בגרסה המותאמת לרישיון A2. על־פי נתוני היצרן, התאוצה מ־0 ל־90 קמ"ש – המהירות המרבית – אורכת כ־4 שניות בלבד (ו־2.3 שניות ל־50 קמ"ש). הסוללה היא מסוג ליתיום־יון נשלפת, אשר מספקת כ־5 שעות של רכיבת סינגלים וטווח עירוני של כ־140 ק"מ ב־40 קמ"ש. זמן הטעינה של הסוללה עומד על כשעתיים מ־20% ל־80%, וכארבע שעות לטעינה מלאה.

לאולטרה בי מזלג קדמי הפוך בקוטר 37 מ"מ עם מהלך של 240 מ"מ וכיוונים מלאים, ואותו מהלך גלגל מאחור. יש חישוקים במידות 19″ מלפנים ומאחור, ובלמי דיסק מלפנים מאחור. יש 4 מצבי רכיבה, וגם אפשרויות להתאמה אישית, מצב 'טורבו', ואפשרות להילוך אחורי בלחיצת כפתור, ויש מסך LCD ופנסי LED. המשקל עומד על 85 ק"ג (הסוללה שוקלת 20 ק"ג), וגובה המושב על 910 מ"מ.

מחיר הסורון אולטרה בי במבצע קיץ יעמוד על 29,900 ש"ח במקום 34,900 ש"ח – הנחה של 5,000 ש"ח. המבצע בתוקף לזמן מוגבל – החל מ־5.8 ועד 22.8. 

חברת אנרג'יקה מאיטליה מוכרת כחלוצת יצרניות האופנועים החשמליים. לאחר ניסיונות לכבוש את הנישה החשמלית, שלא מתרוממת בעולם האופנועים, הכריזו בחברה בשנה שעברה על פשיטת רגל ומכירת כל הנכסים על־מנת לכסות את החובות לנושים. לאחר מאמצים למצוא משקיעים שירכשו את החברה והחובות – ככל הנראה נמצא הפתרון.

בשנת 2024 הכריזו בחברה האיטלקית הבוטיקית והמעניינת אנרג'יקה על פשיטת רגל ומכירת כל הנכסים על־מנת לכסות את החובות לנושים. זה קרה משום שבעולם חשדני ולא משתף פעולה בתחום הדו־גלגלי החשמלי – לא היה לאנרג'יקה משהו אחר להציע. בהודעה שהוציאה החברה השבוע נמסר כי קבוצת משקיעים מסינגפור תיכנס כשותפה לחברת האופנועים החשמליים ממודנה ותנסה להצעיד את החברה קדימה לעתיד רווחי יותר ממה שהיה בעבר.

החזון לייצר אופנועים חשמליים עלה בעשור הראשון של המאה הנוכחית, וב-2009 החברה כבר קמה והחלה בפיתוח הפלטפורמה הראשונה – של ה-EGO הספורטיבי. המטרה של אנרג'יקה הייתה להיות חברה מובילה בייצור אופנועים ספורטיביים חשמליים.

שלושה אירועים משמעותיים קרו בהיסטוריה של החברה: הראשון היה הבחירה של דורנה, מפיקת ה-MotoGP, באנרג'יקה אגו כאופנוע הרשמי של ה-MotoE – אליפות העולם באופנועים חשמליים. מעונת 2019 ועד לסיום עונת 2022, האנרג'יקה אגו הוא האופנוע שבו השתמשו כל הקבוצות ב-MotoE. אגב, כיום הם מתבססים על דוקאטי.

האירוע השני קרה גם הוא ב-2019, וגם הוא ב-MotoE, כששריפה שפרצה בפאדוק כילתה לחלוטין את כל הציוד של אנרג'יקה – כולל את האופנועים, את המטענים, את המחשבים (כולל כל הנתונים שנאגרו), ואת הציוד של הקבוצות, והלכה למעשה מחקה את כל קטגוריית האופנועים החשמליים באליפות העולם. באנרג'יקה נאלצו לבנות את כל מערך האופנועים החשמליים – כולל התוכנות והנתונים – מאפס. מכה כלכלית ומוראלית קשה ביותר לחברה בעלת המשאבים המוגבלים.

האירוע השלישי הוא אולי המשמח ביותר לבחרה הקטנה, והוא המשך ישיר של האירוע הראשון: בתחילת העשור הנוכחי נמכרו חלק מאחזקות החברה לחברת Ideanomics – חברה אמריקאית הנסחרת בנסדאק ומשקיעה בטכנולוגיות חשמליות. השותפות הכניסה מזומנים רבים לאנרג'יקה, אפשרה יציבות כלכלית הנדרשת למחקר ולפיתוח ולעבודה סדירה. האיטלקים הכפילו את מספר העובדים ליותר מ-100, והחלו בפיתוח של הפלטפורמה החדשה דאז של האקספיריה.

אנרג'יקה היו בכיוון הנכון בזכות ניסיונות מוצלחים כמו גרסת האדוונצ'ר – האקספיריה, או ה-EGO הספורטיבי. הם גם הגיעו לישראל עם 'ליגל', שמוכרת יותר כיבואנית אופנועי דוקאטי. בעולם הרכבים נושא הנעת החשמל כבר הפך לעניין שבשגרה, אך באופנועים, לעומת זאת, המצב שונה. אלו מתמודדים עם שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא טווחי רכיבה קצרים, שנובעים מהקיבול הלא גבוה של הסוללות בשל היעדר המקום באופנוע, והשנייה היא זמני טעינה ארוכים, שעשויים להגיע בטעינה ביתית לשעות ארוכות – לעתים 5 ו-6 שעות לטעינה כמעט מלאה. שתי הבעיות הללו הפכו את האופנועים החשמליים – טובים ואיכותיים ככל שיהיו – לכלים המיועדים למרחקים קצרים בלבד, ואת הרוכשים ל'משוגעים לדבר', שקונים אופנוע חשמלי בעיקר מתוך אג'נדה כזו או אחרת. כך או כך, רכיבה של 150 ק"מ לא ממש הייתה אפשרית.

מעניין האם הסינגפורים יצליחו במקום בו נכשלו בעבר או שישקיעו בהנעה קונבציונאלית, שמזינה את שוק המכירות העיקרי בעולם? ימים יגידו.

צפו בווידאו: אנרג'יקה אקספיריה בהשקה עולמית כשהכל נראה אופטימי יותר

הסטארק וארג EV מרחיב את פורטפוליו השטח של החברה הספרדית ונותן מענה חשמלי לעולם האנדורו עם יכולת לביצועים טובים יותר מדגמי ה-450 סמ"ק החזקים וניסיון מוכח בתחום המוטוקרוס.

חברת סטארק הספרדית הציגה את הווארג (VARG – 'שועל חזק' בשבדית) בסוף שנת 2021 – מוטוקרוס חשמלי שנועד להקדים את העתיד ואשר הבטיח ביצועים טובים יותר מדגמי המוטוקרוס המובילים בשוק. סטארק פיתחו את הדגם בשיתוף פעולה עם סבסטיאן טורטלי הצרפתי וג'וש היל האמריקאי – שני רוכבי מוטוקרוס ותיקים ומעוטרים. גולת הכותרת הייתה ועודנה המנוע החשמלי, ששוקל 9 ק"ג ועטוף בכיסוי קרבון, ומבטיח לספק עד 80 כוחות סוס בגלגל האחורי ומומנט מוצהר של 95.6 קג"מ. הסוללה יכולה להספיק ל-35 דקות של רכיבת מוטוקרוס אינטנסיבית או עד שש שעות של אנדורו קל ושקט. זמן הטעינה הוא בין שעה לשעתיים – תלוי במטען.

מאז ועד היום ניסו בסטארק לקבל את האישורים המתאימים להשתתף בזירות המרוצים השונות, כולל אנדורוקרוס והארד אנדורו, שם הם התחילו להופיע לאחרונה עם טדי בלסוזיאק הוותיק והטוב. כעת ממשים בחברה את ההבטחה המקורית ומציגים את הווארג EV, שנכנס חזק לסגמנט האנדורו הפופלארי והחוקי לכביש. ההבדל בין גרסת המוטוקרוס מתחיל כמובן בהתאמה לכביש ולעולם האנדורו עם קיט פנסים ואביזרי רישוי, מיגונים מסיביים יותר וחישוק 18″ לטובת אנדורו, שמחליף את חישוק ה-19″ בגרסת המוטוקרוס.

הבדל נוסף נעוץ בסוללה, עם משקל כולל של 32 ק"ג וקיבול גדול יותר של 7.2 קילוואט-שעה לעומת 6.8KW בגרסת המוטוקרוס. הסוללה אמורה לספק 20% יותר טווח ולהספיק ל-1.3 שעות של רכיבת אנדורו אינטנסיבית או עד שש שעות של אנדורו קל ושקט. זמן הטעינה הוא בין שעה לשעתיים – תלוי במטען. למנוע יש אפשרות להילוך אחורי, בלימת מנוע רב-שלבית ומצב זחילה לטובת ירידות. כמו במוטוקרוס, בסטארק יציעו גרסה עם 60 כ"ס במחיר אחד וגרסת אלפא עם 80 כ"ס יקרה יותר. כמובן שיש מצבי מנוע שונים לטובת השליטה ברכיבה. הבולמים של קאיאבה, מסוג קארטריג' סגור מלפנים ובולם אחורי עם מנגנון לינקים, מספקים מהלך גלגל של 300 מ"מ מלפנים ו-310 מ"מ מאחור, מתכווננים באופן מלא, וכמובן מכוילים לרכיבת אנדורו. יש בלמים של ברמבו עם דיסק קדמי בקוטר 260 מ"מ מלפנים ו-220 מ"מ מאחור.

הסטארק וארג EV שוקל 120 ק"ג, מעט יותר מאשר המתחרים. כמו ברכבים חשמליים יש צג TFT עם חיבור אנדרואיד המספק נתונים כמו ג'יירו, G-force ומערכת GPS מובנית עם ניווט Turn-by-Turn. בנוסף בסטארק מציעים שנתיים אחריות יצרן כוללת. כמו בתחום המוטוקרוס, גם כאן הווארג EV מתיימר לספק התנהגות זהה לדגמים המובילים, עם ביצועים ורסטיליים וטובים יותר והנעה שקטה ונקייה.

המחירים בארצות הברית מתחילים ב-13 אלף דולר לגרסת ה-60 כ"ס ואלף דולר יותר לגרסה החזקה. סביר להניח כי היבואן בארץ יביא את גרסאות האנדורו במהלך שנת 2025 לישראל, אז גם יתפרסמו המחירים.

תערוכת מילאנו הייתה הפלטפורמה להצגת הרויאל אנפילד Flying Flea וההונדה עם EV Fun וה-EV Urban.

נתחיל עם היצרנית ההודית, שמתכוונת להציג את הדגם החשמלי הראשון בהיסטוריה בת 123 השנים. והשם שנבחר (פרעוש מעופף) גם הוא משחר ההיסטוריה, שכן ב-1940 תכננו ברויאל אנפילד אופנוע קל וזריז שאפשר להצניח אותו מעבר לקווי האויב בזמן מלחמה.

הקונספט החשמלי הוצג בשתי גרסאות: האחת בעיצוב יותר קלאסי (FF-C6) והשנייה במוטיב של סקרמבלר (S6). לשתיהן שלדה מאלומיניום ומזלג אלומיניום שקיבל השראה מדגמים משנות ה-20 וה-30 עם הבולם שנמצא חשוף בין שתי הזרועות הבוהקות (Girder fork). אין מידע לגבי הסוללה או טווח הרכיבה האפשרי, אך נראה כי הם מכוונים יותר לרכיבות אורבניות. לשני הדגמים יהיו מערכות אלקטרוניקה המאפשרות בקרות בלימה ואחיזה גם בפניות, מצבי מצערת, בלימה ורגנרציה שונים וחיבור מרחוק למצב הסוללה דרך אפליקציה ייעודית. ברויאל אנפילד מאמינים כי האופנוע עצמו יוצג כבר במהלך שנת 2026.

הונדה גם הגיעו למילאנו עם חזון חשמלי, שמגדיר שעד לשנת 2030 יוצגו 30 אופנועים חשמליים שונים מטעם הכנף האדומה, כלומר ממוצע של 6 אופנועים חשמליים חדשים בכל אחת מחמש השנים הבאות. הדגמים שהם בחרו להציג במילאנו נקראים EV Fun וה-EV Urban. הפאן הוא למעשה גרסת נייקד ספורטיבית עם מכלולים שמזכירים את ה-CB750 הורנט וטווח רכיבה שיעמוד על כ-160 ק"מ בין טעינה לטעינה. האורבן נראה כמו קטנוע ומיועד לשימוש עירוני יומיומי. אין בשלב זה נתונים בכלל, לא על המכלולים ולא על הסוללות.

עוד דגם שהגיע הוא ה-CUV e, שמיועד להגיע לייצור סדרתי ולהצטרף באירופה ל-EM1 e שהוצג בשנה שעברה. הוא מציע ביצועים וגודל המקבילים לקטנוע 125 סמ"ק, עם סוללה המאפשרת טווח רכיבה של עד 70 ק"מ. ניתן לבחור בין צג LCD בגודל 5″ או צג TFT בגודל 7″, תאורת LED מלאה, שקע USB-C לטעינה, שלושה מצבי רכיבה ואפשרות להילוך אחורי.

בהוסקוורנה חושפים הפיוניר (Pioneer) – גרסתם לק.ט.מ פרירייד E החשמלי החדש, שכמותו יגיע עם תקינת כביש מלאה.

בק.ט.מ חשפו בחודש שעבר את הפרירייד E החשמלי, שמגיע עשור אחרי הצגתו של הפרירייד E החשמלי הראשון ושבע שנים אחרי הצגתו של הדור השני והמשופר. כעת, לראשונה אצל הוסקוורנה, שהתמקדו בנפחים הקטנים יותר בתחום החשמלי, מוצג הפיוניר, כלומר החלוץ, שמהווה את הגרסה של מותג הוסקוורנה לאותו ק.ט.מ.

לפיוניר מנוע חדש המפיק הספק נומינלי של 11 קילוואט והספק מקסימלי של 19.2 קילוואט (26 כ"ס). המומנט המקסימלי עומד על 37.6Nm (כ-3.77 קג"מ). יש 3 מצבי מנוע לרכיבה ויש 3 מצבי התאוששות לסוללה (טעינה בבלימה) כולל כבוי לגמרי. המנוע כולל בקרת אחיזה, ויש כמובן חיישן התהפכות שמדומם את הבקר במקרה של נפילה. המהירות המרבית מוגבלת ל-95 קמ"ש.

הסוללה הנשלפת היא מסוג ליתיום-יון ומספקת 5.5 קילוואט שעה. הסוללה כאמור נשלפת, כך שניתן להחליף סוללה ולהמשיך לרכוב. הזמן שמוערך לכך הוא 10 דקות. לסוללה יש כ-1,000 מחזורי טעינה לפני שיעילותה יורדת לכ-80% (כ-700 מחזורים בסוללה הקודמת), כשזמן הרכיבה המוערך הוא שלוש שעות לפי הוסקוורנה. כמובן שזה תלוי באופי הרכיבה. טעינה במטען ביתי בהספק של 660 וואט לוקחת כ-8 שעות, כשטעינה מלאה עם מטען מהיר שמגיע בתוספת מחיר הוא כשעתיים.

שלדת הכרומולי של הפיוניר חדשה לגמרי ומיועדת לפלטפורמה החשמלית, ועדיין קטנה לעומת אופנוע אנדורו רגיל. המשקל המלא עומד על 112 ק"ג וגובה המושב 910 מ"מ. הבולמים חדשים, כשמלפנים מותקן מזלג הפול של WP מסוג XACT בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 240 מ"מ ובנוי כשבולם אחד עם תא אוויר במקום קפיץ ובו ניתן לכוון את 'עומס הקפיץ' בעזרת משאבה המגיעה עם האופנוע. ברגל השנייה יש את המערכת ההידראולית הכוללת כיווני שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה. מאחור יש בולם PDS חדש שמספק מהלך גלגל של 250 מ"מ וכולל קליקרים לכיוון שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה. החישוקים כמובן מאלומיניום, מצופים אנודייז שחור, והצמיגים הם של מישלין מדגם אנדורו. מערכת הבלמים של BRAKETEC, והיא כוללת דיסק קדמי בקוטר 260 מ"מ ואחורי בקוטר 240 מ"מ.

שימו לב לידית שמאל, שכמובן אינה משמשת כמצמד אלא מפעילה את הבלם האחורי.

חברת אנרג'יקה היא מחלוצות יצרניות האופנועים החשמליים, והיא מגיעה מאיטליה, מהעמק המוטורי. לאחר ניסיונות לכבוש את הנישה החשמלית, שלא מתרוממת בעולם האופנועים, מכריזים בחברה על פשיטת רגל ומכירת כל הנכסים על-מנת לכסות את החובות לנושים.

חברת אנרג'יקה היא מחלוצות יצרניות האופנועים החשמליים – יחד עם זירו האמריקאית. החברה ממוקמת במודנה – לב-ליבו של העמק המוטורי (Motor Valley) האיטלקי, והיא שייכת למשפחה מוטורית שעוסקת במרוצים כבר עשרות שנים – מכוניות ואופנועים.

החזון לייצר אופנועים חשמליים עלה כבר ב-2008, וב-2009 החברה כבר קמה והחלה בפיתוח הפלטפורמה הראשונה – של ה-EGO הספורטיבי. המטרה של אנרג'יקה הייתה להיות חברה מובילה בייצור אופנועים ספורטיביים חשמליים.

שלושה אירועים משמעותיים קרו בהיסטוריה של החברה: הראשון היה הבחירה של דורנה, מפיקת ה-MotoGP, באנרג'יקה אגו כאופנוע הרשמי של ה-MotoE – אליפות העולם באופנועים חשמליים. מעונת 2019 ועד לסיום עונת 2022, האנרג'יקה אגו הוא האופנוע שבו השתמשו כל הקבוצות ב-MotoE.

האירוע השני קרה גם הוא ב-2019, וגם הוא ב-MotoE, כששריפה שפרצה בפאדוק כילתה לחלוטין את כל הציוד של אנרג'יקה – כולל את האופנועים, את המטענים, את המחשבים (כולל כל הנתונים שנאגרו), ואת הציוד של הקבוצות, והלכה למעשה מחקה את כל קטגוריית האופנועים החשמליים באליפות העולם. באנרג'יקה נאלצו לבנות את כל מערך האופנועים החשמליים – כולל התוכנות והנתונים – מאפס. מכה קשה ביותר לחברה בעלת המשאבים המוגבלים.

האירוע השלישי הוא אולי המשמח ביותר לבחרה הקטנה, והוא המשך ישיר של האירוע הראשון: בתחילת העשור הנוכחי נמכרו חלק מאחזקות החברה לחברת Ideanomics – חברה אמריקאית הנסחרת בנסדאק ומשקיעה בטכנולוגיות חשמליות. השותפות עם Ideanomics הכניסה מזומנים רבים לאנרג'יקה, אפשרה יציבות כלכלית הנדרשת למחקר ולפיתוח ולעבודה סדירה. כך למשל, לאחר מכירת האחזקות ל- Ideanomics התאפשר להגדיל את החברה ולהכפיל את מספר העובדים ליותר מ-100. בנוסף, לאחר מכירת האחזקות החלו באנרג'יקה בפיתוח של הפלטפורמה החדשה של האקספיריה, בשיתוף עם הטכנולוגיות ש- Ideanomics הביאה איתה.

אנרג'יקה היו בכיוון הנכון בזכות ניסיונות מוצלחים כמו גרסת האדוונצ'ר – האקספיריה, או ה-EGO הספורטיבי. הם גם הגיעו לישראל עם 'ליגל', שמוכרת יותר כיבואנית אופנועי דוקאטי. כלי רכב חשמליים כבר הפכו לעניין שבשגרה, אך באופנועים, לעומת זאת, המצב שונה. אלו מתמודדים עם שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא טווחי רכיבה קצרים, שנובעים מהקיבול הלא גבוה של הסוללות בשל היעדר המקום באופנוע, והשנייה היא זמני טעינה ארוכים, שעשויים להגיע בטעינה ביתית לשעות ארוכות – לעתים 5 ו-6 שעות לטעינה כמעט מלאה. שתי הבעיות הללו הפכו את האופנועים החשמליים – טובים ואיכותיים ככל שיהיו – לכלים המיועדים למרחקים קצרים בלבד, ואת הרוכשים ל'משוגעים לדבר', שקונים אופנוע חשמלי בעיקר מתוך אג'נדה כזו או אחרת. כך או כך, רכיבה של 150 ק"מ לא ממש הייתה אפשרית.

לא ברור מה יהיה גורלה של אנרג'יקה והאם מישהו עם חזון וכסף ירכוש את החברה וייתן לה הזדמנות שנייה לשנות משהו בשבלונה המוכרת של העולם הדו-גלגלי. אנחנו מקווים מאוד שכן, וכמובן נמשיך לעדכן.

צפו בווידאו: אנרג'יקה אקספיריה במבחן מימים אופטימיים יותר:

לאחר שנתיים של טיזרים ותמונות, חושפים בקאן-אם את צמד האופנועים החשמליים, אבל עם טווח רכיבה קטן מהצפוי.

בחברת קאן-אם סימנו את שנת 2024 להצגת אופנועים חשמליים בייצור סדרתי, וזאת לאחר ההודעה על כך באוגוסט 2022 והתמונות והשמות באוגוסט 2023. החברה הקנדית אינה זרה לתחום הדו-גלגלי, כאשר בשנות ה-70 המוקדמות המותג היה הזרוע הדו-גלגלית של BRP, עם דגמי מוטוקרוס ואנדורו שזכו להצלחות גם במרוצים. לאחר מכן המיקוד עבר לטרקטורונים, דגמי צד לצד (SBS) קרביים, Sea-Doo למים, סקי-דו לשלג ועוד. בשנת 2019 רכשה החברה את הידע והזכויות לאופנועי אלטה (Alta Motors), שעד לסגירתה הייתה הבשורה בתחום אופנועי השטח החשמליים.

כעת מציגים בקאן-אם באופן רשמי את הגרסה הראשונה, אשר נקראת פולס (Pulse – דופק), שהיא שילוב של נייקד-רודסטר, ואת הגרסה השנייה, אשר נקראת אוריג'ין (Origin – המקור) – אדוונצ'ר עם חישוקי שפיצים בקוטר 21″ מלפנים ו-18″ מאחור. צמד הכלים מונעים על-ידי אותו מנוע חשמלי של רוטקס, שנקרא E-Power, ומספק הספק שווה ערך ל-47 כ"ס (35KW) ומומנט של 7.3 קג"מ. קיבול הסוללה מקוררת הנוזל היא 8.9 קילוואט-שעה ועקב האכילס של שני הדגמים הוא הטווח המוצהר בין טעינה לטעינה: 161 ק"מ לפולס ו-145 ק"מ לאוריג'ין הכבד יותר בתוך העיר, כשמספרים אלו יורדים כשיוצאים מחוץ לעיר עם 129 ק"מ לרודסטר ו-114 ק"מ לאדוונצ'ר. המהירות המרבית לשניהם עומדת על 130 קמ"ש.

זמני הטעינה עומדים על כ-3 שעות ל-80% מהקיבול המלא בטעינה ביתית ו-50 דקות בטעינה מהירה (Level 2 charger), או 5 שעות ו-15 דקות לטעינה מלאה ושעה וחצי באופציה המהירה, שמתווספת בתוספת מחיר. אחריות היצרן על הסוללה עומדת על 5 שנים או 50 אלף ק"מ. על האופנוע עצמו יש רק שנתיים אחריות (בקנדה וארצות הברית).

פטנט מעניין הוא הזרוע החד-צידית אשר מכילה בתוכה את שרשרת ההינע. הקופסה הסגורה מספקת שימון תמידי ומנגנון מתיחה אוטומטי, וגם מאפשרת להשקיט את רעשי השרשרת שגוברים על השקט של המנוע החשמלי ולשמור על השרשרת מפגעי הכביש והשטח.

גרסת הכביש, הפולס, מגיעה עם חישוקים יצוקים בקוטר 17″ וצמיגי דאנלופ ספורטמקס GPR-300. המזלג של קאיאבה (KYB) הפוך ובקוטר 41 מ"מ ומאחור יש בולם של זקס (Sachs). מערכת הבלימה זהה בשני הדגמים, של J.Juan, עם דיסק קדמי יחיד בקוטר 320 מ"מ ואחורי בקוטר 240 מ"מ. המשקל עומד על 177 ק"ג, כשמבחינת אלקטרוניקה יש צג TFT ענק בגודל של 10.25″ עם קישורית לסלולר, ABS ובקרת אחיזה (לא להטיה), וארבעה מצבי רכיבה.

גרסת האדוונצ'ר כוללת, כאמור, חישוקי שפיצים בקוטר 21″ ו-18″ מאחור עם מזלג הפוך של קאיאבה בקוטר 43 מ"מ ובולם אחורי של קאיאבה עם כיוונים מלאים. מהלך הגלגל בשני הצדדים הוא 255 מ"מ, גובה המושב הוא 865 מ"מ, מרווח הגחון 274 מ"מ והמשקל המוצהר עומד על 187 ק"ג. הצמיגים של האוריג'ין הם דאנלופ D605 במידת 90/90 מלפנים ו-120/80 מאחור. בגרסה הזאת ה-ABS ניתן לניתוק על הגלגל האחורי, כמו גם בקרת האחיזה. כאן יש 6 מצבי רכיבה, שניים לטובת השטח.

המחירים בארצות הברית מתחילים ב-14 אלף דולר לפולס ו-14.5 אלף דולר לאוריג'ין. לשני הדגמים יש גרסת 73 מיוחדת (לציון שנת 1973, שנת ההיווסדות של קאן-אם) עם משקף קדמי, גרפיקה שונה, מיתוג ופנסי LED שונים. גרסה זו עולה אלפיים דולר יותר.

אין מידע בשלב זה אם צמד האופנועים החשמליים של קאן-אם יגיעו לישראל, כאשר לדעתנו הסיכוי לכך נמוך עד אפסי. הטווח המוצהר קטן מדי, ולדעתנו יהווה מכשול בפני רוכשים בארץ ובעולם, וזה לפני ההימנעות הראשונית שיש לקהל הרוכבים מאופנועים חשמליים באופן כללי.

אל תוך שוק האופנועים החשמליים המצומצם נכנסת חברת אולה אלקטריק (Ola Electric) ההודית, עם הרודסטר – שמציע על הנייר נתונים מבטיחים.

בניגוד לתחום הרכבים, אין הרבה ביקוש או היצע לאופנועים חשמליים. אחד הנושאים שמשפיעים על כך הוא חרדת הטעינה, כאשר הסוללות הקטנות לא מאפשרות טווח רכיבה גדול ומגבילות את הקטנועים והאופנועים. אל התחום הזה נכנסת חברת אולה אלקטריק, שהוקמה בהודו בתחילת 2021 ומתמקדת אך ורק בתחום הדו-גלגלי החשמלי. תוך שנתיים הם כבר הציעו שלוש גרסאות של קטנוע שנקרא S1, כאשר גרסת הפרו הבכירה הציעה טווח רכיבה של 195 ק"מ ומהירות מרבית של 120 קמ"ש.

כעת מציעים באולה אופנוע חשמלי שנקרא רודסטר, וגם הוא מגיע בשלוש גרסאות. הבסיסי שנקרא רודסטר X עם שלוש אופציות של קיבול סוללה: 2.5, 3.5 או 4.5 קילוואט שעה. המנוע החשמלי מספק כ-15 כ"ס, מאפשר מהירות מרבית של 124 קמ"ש וטווח רכיבה מוצהר של 200 ק"מ. הרודסטר עם אופציות קיבול של 3.5, 4.5 או 6 קילוואט, הספק של 17 כ"ס, מהירות מרבית של 126 קמ"ש וטווח רכיבה מוצהר של 248 ק"מ בין טעינות. לעומת ה-X יש יותר אלקטרוניקה ומערכות בטיחות הכוללות גם ABS להטיה ומערכת בלימה על-חוט (Brake-by-Wire), וכן גם היפוך מנוע שמאפשר הילוך אחורי.

וזה מביא אותנו לגרסה הבכירה, גרסת הרודסטר פרו. כאן הסוללות גדולות יותר, עם קיבול אפשרי של 8 קילוואט לשעה או 16 קילוואט לשעה. ההספק המוצהר הוא 70 כ"ס והמומנט עומד על 10.5 קג"מ. בתוך העיר הוא יגיע מעמידה ל-40 קמ"ש ב-1.2 שניות, בדרך למהירות מרבית של 194 קמ"ש. ההיילייט הוא הטווח המוצהר, שעומד על לא פחות מ-579 ק"מ בין טעינה לטעינה. בניגוד לאחיו הבסיסיים, יש כאן מזלג הפוך, צמד דיסקים לבלימה מלפנים (רק אחד באחרים), מערכת ABS מתקדמת, 6 מצבי רכיבה שמנוהלים דרך מסך TFT בגודל של 10″, הכוללים מצב הייפר מקסימלי, ספורט, נורמל, אקו ומצבים להתאמה אישית. יש גם מערכת ADAS שמתריעה על עצמים מתקרבים, ומערכת בידור שיכולה להקרין על הצג משחק וירטואלי. הרודסטר פרו גם מיועד לרכיבת מסלול ספורטיבית ויציע על המסך כל מיני נתונים מידע רלוונטיים במצב מסלול, בקרת ווילי, בקרת בלימה ובקרת אחיזה רב-שלבית.

בשלב זה חברת אולה אלקטריק מוכרת רק בשוק ההודי, אך בכוונתה להתרחב אל תוך ארצות הברית (שם היא מחזיקה מרכז פיתוח) ואירופה. על פניו נראה שהגרסה הבכירה פותרת את 'חרדת הטווח' של הלקוח הטיפוסי, ויכולה לספק אופנוע ספורט שונה, שיכול לספק יום רכיבה אינטנסיבי על טעינה אחת. נעקוב בחשדנות, ונמשיך לעדכן.