הסבב החמשי בעונת 2016 של אליפות ישראל באנדורו נערך בשבת האחרונה בגבעת המורה, סמוך לעפולה, במתכונת היירסקרמבל – מקסימום הקפות בזמן נתון.
E1
בקטגוריה המקצועית E1 ניצח רוכב עופר-אבניר בר נוב על גבי הוסקוורנה FE250. נוב גם סיים שלישי בדירוג הכללי. אחריו בקטגוריה סיימו רוכבי ד.ל.ב מוטוספורט תומר שמש במקום השני וגב סלע במקום השלישי – שניהם רוכבים על גבי ק.ט.מ 250EXC-F. למרות המקום השני, תומר שמש עדין מוביל את טבלת אליפות קטגוריה E1, כאשר מאחוריו בר נוב שצמצם את הפער ל-6 נקודות אליפות בלבד. גב סלע במקום השלישי בפער של 15 נקודות.
E2
בקטגוריה המקצועית E2 ניצח רוכב ד.ל.ב מוטוספורט נמרוד חמו (ק.ט.מ 350EXC-F), והוא שומר עלמאזן מושלם בעונה עם 5 ניצחונות ב-5 מרוצים, מה שאומר 125 נקודות אליפות. זיו כרמי, גם הוא על גבי ק.ט.מ 350EXC-F בקבוצת ד.ל.ב מוטוספורט, סיים במקום השני. על המדרגה השלישית בפודיום עמד רוכב קבוצת מטרו, יוני לוי, הרוכב על גבי ימאהה WR450F. נמרוד חמו כאמור מוביל את טבלת האליפות, ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי הוא יזכה באליפות הקטגוריה. במקום השני הכללי ממוקם זיו כרמי עם עונה מצוינת, רחוק 16 נקודות מחמו. יוני לוי, שהחמיץ את מרוץ פתיחת העונה, הדביק את הפער והשווה את מספר הנקודות של המקום השלישי.
E3
בקטגוריה המקצועית E3 ניצח רוכב ד.ל.ב מוטוספורט טל איזנבנד על גבי ק.ט.מ 300EXC. יחד איתו עמדו על הפודיום אליקו אוחנה מקבוצת מוטויאנג במקום השני וצחי בן גיגי מקבוצת מוטוטראק, שניהם רוכבים על גאס גאס. את האליפות מוביל צחי בן גיגי עם עונה יציבה מאוד. למוש כהן מקבוצת ליגל (TM) הייתה הזדמנות לעקוף אותו במקום הראשון, אך הוא סיים את המרוץ במקום החמישי אחרי התרסקות, והוא נשאר בפער של 5 נקודות בלבד ממוביל הטבלה. אליקו אוחנה ממוקם שלישי, 19 נקודות מהמקום הראשון, ובמרוצים הבאים הוא ינסה להתמודד על האליפות.
בשבת הקרובה, 16.4.16, יתקיים הסבב החמישי בעונת 2016 של אליפות ישראל באנדורו. המרוץ יתקיים ביערות של גבעת המורה, והוא ייערך בסגנון היירסקרמבל – מקסימום הקפות בזמן נתון.
שלושה סבבים נותרו לסיום ובכל הקטגוריות התחרות עדיין פתוחה. בקטגוריה E1 תומר שמש (ד.ל.ב מוטוספורט, ק.ט.מ) מוביל את הטבלה עם 94 נקודות. אחריו במקום השני בר נוב (עופר-אבניר, הוסקוורנה) עם 85 נקודות, ובמקום השלישי גב סלע (ד.ל.ב מוטוספורט, ק.ט.מ) עם 81 נקודות.
בקטגוריהE2 נמרוד חמו (ד.ל.ב מוטוספורט, ק.ט.מ) מוביל ביד רמה עם 100 נקודות ורצף מושלם של ארבעה ניצחונות. בן קבוצתו, זיו כרמי, ינסה לקרוא עליו תיגר עם 84 נקודות אליפות.
בקטגוריהE3 צחי בן גיגי (גאס גאס) מוביל את טבלת האליפות עם 84 נקודות וללא ניצחון העונה. במקום השני עם נקודה אחת פחות נמצא מוש כהן (ליגל, TM) שפתח את העונה מצוין ונחלש מעט. אליקו אוחנה (מטרו) שחווה עונה לא יציבה ינסה לאתגר את שני הרוכבים עם פער של 20 נקודות מהם.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 303.7 סמ"ק, 4 שסתומים, DOHC, מצמד הידראולי, 6 הילוכים, שלדת פלדת כרומולי, בולמים קדמיים הפוכים WP בקוטר 48 מ"מ מתכווננים, בולם אחורי WP מתכוונן עם לינקג', מיכל דלק 8.5 ל', משקל 102 ק"ג, גובה מושב 950 מ"מ, מרווח גחון 355 מ"מ
שרקו SEF-R300
מה זה?
ה-SEF-R300 הוא התשובה של שרקו לקטגוריית הביניים של מרובעי הפעימות – זו שהתפתחה בין ה-250 סמ"ק (E1) ל-450 סמ"ק (E2) ומיועדת בעיקר לשימושי פנאי, אבל גם למרוצים בקטגוריה E2. האופנוע יצא לראשונה בשנת 2012, ומאז הוא מעודכן ומשודרג בכל שנה. גרסת 2014 ניצחה אצלנו את המבחן ההשוואתי לקטגוריית הביניים, ומאז האופנוע עודכן פעמיים.
השרקו מציע שלדת פלדת כרומולי מייצור עצמי של שרקו, מנוע מתכנון וייצור עצמי, כשחלקים רבים ממנו מגיעים מ-X-Pro היפנית, ומכלולים רבים מחברות איכותיות. כך למשל הבולמים הם של WP, דומים מאוד לאלו שמורכבים על דגמי ק.ט.מ (עם כיול של שרקו כמובן), והבולם האחורי מגיע עם מנגנון לינקים. הבלמים של ברמבו, הצמיגים של מישלין, יש מצמד בתפעול הידראולי וגם מערכת הזרקה עם 2 מפות לבחירה – רכה ואגרסיבית, כשהבורר נמצא על הכידון. בסך הכל השרקו הוא אופנוע אנדורו שמתוכנן ומיוצר בדיוק למטרה הזו, ברמה גבוהה ועם תכנון הנדסי מדויק.
לשנת 2016 השרקו מקבל שורה של שדרוגים. החל מצילינדר חדש, דרך גלגלי שיניים חדשים בתיבת ההילוכים, שיפורים במשאבת המים, כנף קדמית ומגני ידיים חדשים, ועד גוף מצערת חדש, חיווט חדש לכבלי המצערת ומפות ניהול מנוע מעודכנות. בנוסף, ל-2016 מקבלים כל דגמי שרקו מערכת חשמל חדשה שבה ניתן להסיר את מתג ההצתה, ובדימום מנוע מערכת החשמל מפסיקה את עצמה אוטומטית תוך מספר שניות עד ההתנעה הבאה, בדיוק כמו בק.ט.מ למשל. קיימת גם גרסת פקטורי, יקרה יותר, אשר מציעה החל מ-2016 לא רק מחשב ניהול מנוע משודרגת ומערכת פליטה של אקרפוביץ' אלא גם מערכת מתלים מתקדמת יותר, וכמובן חלקי 'בלינג' רבים.
הנציג של שרקו לקטגוריית הביניים בין E1 לבין E2
ביצועים
הביצועים של ה-SEF-R300 הפתיעו אותנו ב-2014, והם מפתיעים אותנו גם ב-2016. קשה להאמין שחברה קטנה שקיימת פחות מ-10 שנים מצליחה לייצר אופנוע ברמה כזו. המנוע למשל, הוא אחד ממנועי האנדורו מרובעי הפעימות הטובים שפגשנו. הוא מאוד זריז, הוא נעים לשימוש, מספק מומנט מסל"ד נמוך ופעולה לינארית לכל אורך טווח הסל"ד עד לקצה, שם יש המון כוח. פשוט מנוע מעולה שמשתף פעולה היטב עם הרוכב, גם בזכות הזרקת הדלק המעולה.
והקטע הוא שזה לא רק המנוע, אלא האופנוע כולו. הבולמים למשל, מרגישים מעולה ומאפשרים טווח שימושים מאוד רחב בזמן שהם שומרים על יציבות האופנוע. הבלמים ברמה גבוהה, והמצמד ההידראולי מדויק ויעיל. באופן כללי השרקו מציע חבילת ביצועים ברמה גבוהה, והיתרון שלו הוא קלות הרכיבה והאג'יליות – היכולת שלו לפנות, להסתובב, לקפוץ ולעבוד תלת-ממדי, והכל בקלות. שוב, קשה להאמין שחברה כל כך קטנה וצעירה מצליחה לייצר אופנוע כל כך איכותי שנמצא בחזית הקטגוריה גם מבחינת ביצועים.
ביצועים ברמה הגבוהה ביותר
איך זה מרגיש?
כמו אופנוע מהודק ומגומר ולא כמו אופנוע של סדנה אירופאית קטנה. השרקו צר וגבוה, והוא מרגיש מאוד קל ביחס לנפח. העניין הגדול עם ה-SEF-R300 הוא התחושה הכללית שהוא נותן – כאמור של אופנוע מהודק ומגומר, ויותר מזה – שהכל מתבצע בו בקלות ובידידותיות. השילוב בין המנוע המצוין לשלדה, למערכת המתלים ולשאר המכלולים, וכמובן גם הגימור, נותנים תחושה של אופנוע סופר-מקצועי, ועם זאת סופר-ידידותי למשתמש.
אחת התכונות שאהבנו במיוחד בשרקו היא האג'יליות. הקלות שבה ניתן לרכב עליו, למשל בסינגלים, ולשנות כיוון, לטפס, לרדת ולפנות. זה לחלוטין אחד מאופנועי האנדורו הקלים ביותר לרכיבה שעליהם רכבנו. ההיגוי מצוין, קליל במידה הנכונה כדי לתקוף מכשולים או לשנות כיוון במהירות, ויחד עם זאת האופנוע יציב ומספק לרוכב ביטחון רב לרכב מהר. וכן, אפשר לרכב עליו מאוד מהר והוא משתף פעולה היטב. אם לסכם את ה-SEF-R300 בתכונה אחת, אז אנחנו נגיד שהוא הכי אג'יל שיש בסגמנט.
בסיכום הכללי נספר שה-SEF-R300 הוא אופנוע אנדורו משובח, קל מאוד לרכיבה, עם מנוע פנינה, התנהגות מעולה, ומעל הכל – ידידותיות למשתמש וגימור מעולה. זה אחד מאופנועי האנדורו שיותר נהנינו לרכב עליהם. אחד הבוחנים הגדיר אותו כאופנוע האנדורו האירופאי הכי יפני שיש, ולנו לא נשאר אלא להסכים איתו. אם אתם מקבלים את התחושה שעפנו עליו לגמרי, אז כן – עפנו עליו לגמרי, תרתי משמע.
אג'יליות – זו המילה!
עלויות
מחירו של השרקו SEF-R300 עומד על 66,900 ש"ח (כולל חבילת אבזור של מגן רדיאטור, קיט מאוורר וחליפת רכיבה ממותגת) – קרוב מאוד לצמד המתחרים הישירים שלו לקטגוריית הביניים, שכאמור מיועדת בעיקר לפנאי, אם כי השרקו מעולה גם למרוצים בקטגוריה E2 – בעיקר בשל קלות הרכיבה עליו בשילוב הביצועים הגבוהים. הק.ט.מ וההוסקורנה 350 עולים כיום כ-67 אלף ש"ח. הגאס גאס לא מיוצר עד שהבעיות של היצרנית יסתדרו, ופרט לאלו אין כלים נוספים בקטגוריה הזו, וחבל. אפשר לקחת בחשבון גם את אופנועי האנדורו בנפח 250 סמ"ק ואז טווח המחירים רחב יותר – החל מ-56 אלף ש"ח להונדה CRF250X, דרך כ-60 אלף ש"ח ל-TM EN250Fi ו-61 אלף ש"ח לימאהה WR250F החדש, ועד כ-67 אלף ש"ח לשרקו SEF-R250 וכן להוסקוורנה ולק.ט.מ, אבל הם מהווים לדעתנו פשרה מסוימת למי שמחפש אופנוע אנדורו ורסטילי לשימושי פנאי ולא ממוקד למרוצים.
שורה תחתונה: מכונת מלחמה אמיתית, אופנוע עם יכולות-על שמוכר חלום, וכדי לנצל את יכולותיו צריך להיות רוכב גדול, חזק ובעל טכניקה מושחזת
מחיר: 69,900 ש"ח
מתחרים: ק.ט.מ 690 אנדורו R, סוזוקי DR-Z400S
אוסף פשרות
אופנוע דו-שימושי תמיד יהיה פשרה. הוא יהיה פשרה בכביש, שכן עם גלגלי "21 ו-"18 האחיזה והפידבק יהיו נחותים, בטח ובטח עם צמיגי שטח או דו"ש קרביים, וגם בגלל המושב השטוח וחוסר הנוחות הכללי, והוא יהיה פשרה בשטח, כי הוא תמיד יהיה כבד ורך יותר מאשר אופנוע שטח ייעודי ובעל יכולות נחותות יותר. ככה זה, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אין סיכוי שאופנוע אחד יבצע תפקידים של שני אופנועים שונים באותה רמת יעילות שכל אחד מהממוקדים היה עושה. פשרה, נו.
בתוך סגמנט הדו-שימושיים יש ספקטרום רחב מאוד של כלים, לשימושים שונים. משמאל תמצאו כלים כמו ימאהה WR250R או סוזוקי DR-Z400S – קרביים לשטח עם יכולות כביש פושרות, ומימין דו"שים גדולים כמו ב.מ.וו R1200GS וחבריו האדוונצ'ר-תוררים, שרובם המכריע מציעים יכולות-על בכביש עם יכולת התגלגלות בשבילים, במקומות שגם הרכב המשפחתי הפרטי שלי עובר.
הוסקוורנה 701 אנדורו – ככה גבוה!
אל תוך הספקטרום הזה נכנס ב-2008 הק.ט.מ 690 אנדורו, שלקח את הקרביות 2 קפיצות קדימה בתוך אריזה סופר-מודרנית, וגם גדולה. אם הורגלנו לכלים רכים ונעימים על סף הרכרוכיים באזור הנפח של 650 סמ"ק, בא ה-690 אנדורו והפך לנו את כל מה שידענו. מכונה קרבית עם יכולות שטח מאוד גבוהות. בשנים שלאחר מכן ה-690 אנדורו שופר, ויצאה גם גרסת R קרבית יותר, עם מתלים חזקים יותר בעלי מהלך ארוך יותר (275 מ"מ ב-R במקום 250 ב-690 אנדורו הרגיל), מנוע שמוגדל מ-653 ל-690 סמ"ק, ועוד כמה חלקי בלינג מבריקים שגורמים לו להיראות קרבי יותר. ב-4 השנים האחרונות רק גרסת ה-R מיוצרת.
על הבסיס הזה, של ה-690 אנדורו R, בנו בק.ט.מ את ההוסקוורנה 701 אנדורו. המכלולים המכאניים כמעט זהים. המנוע – 690 סמ"ק ו-67 כ"ס – עבר להאסקי כמו שהוא, וזה הסינגל החזק ביותר בייצור סדרתי. יש לו 3 מפות ניהול מנוע – סטנדרטית, רכה ואגרסיבית, והוא מגיע עם מצערת חשמלית בלי כבלים. גם השלדה עברה כמו שהיא, רק שבדרך מהקטום לכחול/לבן צבעה השתנה מכתום ללבן. שלדת הזנב היא בעצם מיכל הדלק – עם פתח תדלוק מעצבן ורגיש במיוחד שמתיז דלק לכל הכיוונים אם לא נזהרים, וגם הבולם האחורי, הגלגלים והבלמים זהים לחלוטין לאלו של הקטום. רק הבולמים הקדמיים הוחלפו – מהקארטרידג' הפתוח בקוטר 48 מ"מ בק.ט.מ ל-4CS של WP בהאסקי. הבולמים האלה ,למי שלא מעודכן, מדמים פעולה של קארטרידג' סגור, אבל עם קלות תחזוקה של קארטרידג' פתוח. כמה זה טוב לרוכב מן השורה? בואו נגיד שהיתרון היחידי שאנחנו רואים הוא שהכיוון של שיכוך הכיווץ נמצא על רגל אחת ושיכוך ההחזרה על רגל שנייה, ושניהם נמצאים למעלה על הפקקים, מה שמקל על הכיוון כי לא צריך להתכופף. אחלה.
ההאסקי הוא אופנוע שמהונדס ומיוצר ברמה גבוהה ביותר. מעבר למנוע ולמתלים, רואים ומרגישים שהושקעה מחשבה וכסף בכל חלק וחלק. אין פה חלקים גנריים זולים מפח. הכל ברמה גבוהה. הוא גם מציע מערכת ABS כסטנדרט, ויש גם אופציה לרכוש דונגל חיצוני מקטלוג החלקים המקורי של הוסקוורנה, לחבר אותו לאופנוע ולנתק את ה-ABS על הגלגל האחורי בלבד לצורך רכיבת שטח. סופר-מרשים.
אופנוע קשוח
ואחרי הכל גם העיצוב סופר-מודרני, ברוח ליין אופנועי המוטוקרוס של הוסקוורנה ל-2016 (וב-2017 גם האנדורו). אין מה להגיד – הוא נראה מעולה, מודרני וקרבי. גם בגלל הגודל – הוא תופס הרבה מקום בפריים, הוא גבוה, והוא גורם לאנשים להסתכל עליו ולשאול שאלות. הם יודעים לייצר אופנועים מרשימים שם במטיגהופן.
הכל-טוב הזה עולה בארץ 70 אלף שקל. סכום בהחלט לא מבוטל – סדר גודל של אופנוע אנדורו מקצועי, וזה לא מפליא, שכן גם אם ניקח לדוגמה את ההוסקוורנה FE450 – מכונת אנדורו מקצועית בנפח 450 סמ"ק, נגלה שאיכות המכלולים ואיכות ההנדסה קרובות בשני המקרים. איך אוהבים לקרוא בק.ט.מ לאופנועים שלהם? סטייט-אוף-דה-ארט. וכן, אנחנו מסכימים על ההגדרה הזו, בלי שמץ של ציניות.
אם משווים את איכות המכלולים של ההאסקי לאלו של דו"שים פשוטים יותר, למשל סוזוקי DR-Z400S או DR650SE שעשו קאמבק לארץ לאחרונה, נגלה שמיים וארץ של הבדלים. הם כל כך יותר פשוטים צמד היפנים האלה, בכל תחום שעלי תצביעו, והם גם עולים בהתאם – כ-25 אלף פחות ממכונת המלחמה האוסטרית החדה. ושוב נשאלת השאלה העיקרית – האם רוכב – מתחיל, ממוצע או רוכב-על – צריך את כל הטוב הזה? האם צריך מכונת מלחמה שכזו לצורך התניידות דו-שימושית?
יכולות שטח גבוהות – לרוכבים שיידעו להוציא את זה מהמכונה
אובר-קרביות
ההאסקי 701 אנדורו הוא אופנוע קשוח. מרגישים את זה מיד כשעולים עליו. וכשאנחנו אומרים עולים עליו אנחנו באמת מתכוונים לזה, כי הוא ממש גבוה. עם 174 הס"מ שלי הגעתי עם קצה של רגל אחת לקרקע. הוא גם קשה. המושב שטוח וקשיח, והמתלים קרביים ובקושי שוקעים. רוכב אוסטרי גבוה, רחב וכבד, ששוקל 90 או 100 ק"ג, ירגיש פה בבית. על DRZ למשל הוא ירגיש כמו מיני-בייק. אז כבר בהתחלה קיבלנו תחושה שה-701 אנדורו מתאים להיינץ קיניגדנר יותר מאשר לנו.
מבט על סביבת הרוכב מציגה גם היא תמונה קרבית, וגם פה לא חסכו – כידון איכותי עבה של NEKKEN, מצמד מחליק בתפעול הידראולי, בלם קדמי עם כיוון למנוף ועם צינור שזור פלדה (והוא גם סופר-חזק), ולוח שעונים מודרני אבל פשוט עם מעט מידע – כמו אופנוע אנדורו.
הקשיחות הזו ממשיכה כל הדרך בכביש, וגם בשטח. המתלים כמעט ולא שוקעים תחת משקל הנוצה שלי, אבל לזכותם ייאמר שההידראוליקה בהם ברמה גבוהה ביותר והם סופגים מצוין ברכיבת כביש. אבל עדיין, לרכיבת כביש ה-701 אנדורו לא נוח. הקשיחות הזו בשילוב של ישיבה גבוהה על מושב קשיח ואפס מיגון רוח, מגבילה את מהירות הרכיבה ל-120-130 קמ"ש, למרות שלמנוע האדיר הזה יש עוד כל כך הרבה לתת. כשפתחנו גז על כביש ישר ראינו 180 על השעון, ולמנוע היה עוד. למרות זאת, בשלב מסוים ביום הרכיבה האינטנסיבי הורדתי ל-100 קמ"ש על כביש 6, שמתי מוזיקה בקסדה וחיכיתי שהזמן יעבור כי הותשתי.
מה שכן – ווילי מאשין!
והמנוע, אוי המנוע. זה לא רק הסינגל החזק בייצור סדרתי, הוא גם אחד הגמישים. והוא קרבי. מאוד קרבי. לרכב על מצב ADVANCE זה כמעט בלתי אפשרי בגלל המצערת הרגיזה והעצבנות של המנוע. ברוב שלבי המבחן רכבנו על מצב סטנדרט, כשבשטח גם העברנו למפה הרגועה יותר. יש לו יכולת נשימה אינסופית, כמעט כמו של 4 צילינדרים, וכשמושכים אותו ומשחררים את הסוסים אי אשר למחוק את החיוך בקסדה. והווילי'ז, כמה כיף להרים איתו ווילי'ז. הילוך שלישי, דאבל-קלאץ' קטן, והאף בשמיים עד הילוך חמישי ו-140 קמ"ש. ים של ריגוש המנוע הזה מספק לרוכב.
אבל בואו נחזור רגע לשימושיות. הרי אם התפשרנו כל כך הרבה בנוחות הכביש, בטוח מקבלים ערך מוסף בשטח. אז זהו, שב-701 אנדורו בהחלט יש ערך מוסף בשטח, שכן יש לו יכולות-על, כמעט כמו של אופנוע אנדורו, אבל כדי להוציא ממנו את היכולות האלה צריך להיות גם רוכב-על, כמו האופנוע הזה. אופנוע להיינץ קיניגדנרים.
המנוע הזה חזק בכל קנה מידה לרכיבת שטח, ואם לא רוכבים על המפה הרגועה הוא אפילו מפריע. המתלים איכותיים מאוד, אבל המשקל הגבוה והגודל הפיזי הכללי לא עושים חיים קלים לרוכבים שהם לא בגודל של מקרר עם טכניקת רכיבה של אלוף אוסטריה בראלי. לנו, רוכבים ממוצעים פחות או יותר, היה קשה לרכב עליו בשטח, בטח שלאורך זמן, וכל הזמן ריסנו את עצמנו כדי לא להיכנס לבעיות בשטח שמהן לא נוכל לצאת. הכל קטן על האופנוע הזה אם רק תשימו עליו את הרוכב המתאים – נגיד את אלוף אוסטריה במרוצי ראלי.
אנחנו עדיין לא אלופי אוסטריה במרוצי ראלי
רוכב מתחיל או ברמה ממוצעת ימצא את ה-701 אנדורו כאופנוע מרגש ומטריף חושים שכל רכיבה עליו היא חוויה, אבל לייעוד שלו – דו-שימושיות – הוא קצת חוטא למטרה. פשוט כי הוא קרבי מדי. קרבי מדי לכביש, קרבי מדי לשטח.
ההוסקוורנה 701 אנדורו מוכר בעיקר חלום. לקום בבוקר, לעלות על האופנוע לעבודה ולהגיע מרוצה אחרי חוויית רכיבה בהחלט לא משעממת שבה הרגשת שאתה רוכב בראלי דקאר. גם בשטח הוא מוכר חלום, שכן עם המכלולים האיכותיים שלו והקרביות הכללית רכיבה עליו בשטח היא בהחלט חוויה. אבל אנחנו די בטוחים שמצד אחד עם אופנוע אנדורו מקצועי הרוכב יהיה מהיר יותר בשטח, ומצד שני, גם עם דו"ש 'נחות' יותר – למשל אותו DR-Z400S – הוא יהיה מהיר יותר כי האופנוע לא יפריע לו. מאידך, הריגוש שהרוכב יקבל עם ה-701 אנדורו יהיה גבוה משמעותית מ-DRZ. יש רוכבים שזה ידבר אליהם, וזה בסדר גמור. חלק לגיטימי מאופנוענות.
אז היות ושם המשפחה שלנו הוא לא קיניגדנר, אנחנו לא 190 ס"מ על 100 קילו ובטח שלא אלופי אוסטריה בראלי או אנדורו, אנחנו מעדיפים להישאר עם קטנוע פשוט ליום-יום במקביל לאופנוע אנדורו מקצועי וקל משקל לרכיבת שטח. בינתיים נשאר לנו לחכות לגרסת הסופרמוטו – אליה בטוח נתחבר הרבה יותר.
אליפות ישראל באנדורו נמצאת בעלייה מתמדת. אל הסבב הרביעי של עונת 2016 שנערך בגלבוע הגיעו לא פחות מ-87 רוכבים – מספר שיא למרוץ חוקי וקרוב למספרים של טרום עידן הספורט המוטורי, עם כמות ילדים גדולה מהרגיל. הסבב נערך בסגנון היירסקרמבל – מקסימום הקפות לזמן נתון. כמו בשלושת המרוצים הקודמים של עונת 2016 – גם הפעם נמרוד חמו שלט במרוץ, קבע את הזמנים הטובים ביותר וניצח.
בקטגוריה מקצועית E2 כאמור ניצחון נוסף לנמרוד חמו על גבי ק.ט.מ 350EXC-F. חמו קבע את ההקפה המהירה במרוץ – 12:37 דק', והשלים 10 הקפות על המסלול התובעני. שני בקטגוריה ובכללי סיים יוני לוי על גבי ימאהה WR450F, כשגם הוא משלים 10 הקפות וקובע זמן טוב ביותר של 12:44 דק'. שלישי בקטגוריה ורביעי בכללי סיים זיו כרמי, גם הוא על ק.ט.מ 350EXC-F, עם הקפה מהירה של 12:56 דק'. השלישייה הזו מהווה היום את חוד החנית של מרוצי האנדורו בארץ, בדיוק כמו בשנות השיא של אליפות ישראל באנדורו, כשהשלושה רכבי על סוזוקי DRZ.
קטגוריה לוהטת נוספת היא ה-E1, שם התחרו בר נוב (הוסקוורנה FE250) ותומר שמש (ק.ט.מ 250EXC-F) ראש בראש. שמש הוביל בתחילת המרוץ, אולם נוב הצעיר עקף והחל לשפר זמנים, עד שקבע את ההקפה המהירה שלו – 13:06 דק', לקראת הסיום, אז גם עקף את כרמי וסיים שלישי בדירוג הכללי. נראה שנוב נמצא בכושר מצוין. תומר שמש סיים שני, דקה וחצי אחרי נוב, כשההקפה המהירה שלו עומדת על 13:21 דק'. במקום השלישי סיים דן מיה, 9 דקות אחרי נב ועם הקפה מהירה של 13:55 דק'.
ב-E3 הפתוחה ניצחון שני ברציפות לגיל קינן, שחזר להתחרות רק בסבב הקודם. שני סיים אליקו אוחנה ושלישי צחי בן גיגי.
הסבב החמישי באליפות ישראל באנדורו יתקיים בשבת, 16.4.16, במיקום שייקבע בהמשך.
בסוף השבוע נערך הסבב השלישי בעונת 2016 של אליפות ישראל באנדורו. הסבב התקיים בשטח חדש בבקעת הירדן – שבו טרם נערכו מרוצים – בסמוך לאום זווקא, והוא נערך בסגנון הייר סקרמבל – מקסימום הקפות בזמן נתון. כ-65 רוכבים נטלו חלק במרוץ, מהם 16 ילדים בגילאים שונים, ונראה שעם הדחיפה של התאחדות הספורט המוטורי, אליפות ישראל באנדורו מתייצבת ויש ליגה בריאה ואיכותית. עכשיו רק נותר שרוכבים נוספים יצטרפו למעגל המרוצים.
בקטגוריה המקצועית ניצחון שלישי ברציפות לנמרוד חמו – שעד כה שולט באליפות. חמו, שרוכב על ק.ט.מ 350EXC-F בקטגוריית E2, הספיק להקיף את המסלול 9 פעמים בזמן של 2:08 ש', קצת פחות מ-2 דקות לפני יוני לוי על הימאהה WR450F שסיים שני. לוי מתחיל לחזור לכושר אחרי תקופה ארוכה כמעט בלי רכיבה, ובהמשך העונה צפויים מאבקים יפים בין הטריו של ה-E2. הצלע השלישית במשוואה, זיו כרמי, סבל הפעם מתקלה בבלם, נאלץ להוריד קצב וסיים שלישי בקטגוריה ובדירוג הכללי. את ההקפה המהירה במרוץ כולו קבע נמרוד חמו – 13:44 דק'.
בקטגוריית E1 ניצחון מרשים לתומר שמש על גבי הק.ט.מ 250EXC-F, שהקיף את המסלול 8 פעמים ב-2:01 ש'. שמש מסיים ארבע וחצי דקות לפני דן מאיה וגב סלע, שסיימו שני ושלישי בהתאמה. בקטגוריה E3 קאמבק לגיל קינן, שמנצח את הקטגוריה על גבי ק.ט.מ 300EXC, כ-4 דקות לפני צחי בן גיגי וחמש וחצי דקות לפני חיים פרנסי.
תוצאות הסבב השלישי – אום זווקא
E1
תומר שמש
דן מאיה
גב סלע
E2
נמרוד חמו
יוני לוי
זיו כרמי
E3
גיל קינן
צחי בן גיגי
חיים פרנסי
עממית C1
רון קדשאי
גל יעקב
יעקב דדיה
עממית C2
רפי קבסה
דודי דדון
דויד וקנין
עממית C3
יוסי גוטמן
שגב דן
ירון גולדשטיין
סניורים
רונן מדיאל
ברק דודאי
אריק פופוביץ'
מתחילים
ברק פולקמר
איתי צדיק
ארלה כץ
ג'וניור
סוף סלע
גיל זרקו
רום ברבי
ג'וניור מתחילים
הראל הימן
שי אביגדור
יהב פייגין
סופר ג'וניור
אור זרקו
עילאי ביבי
איתמר אוזון
הסבב הבא יתקיים ב-19.3. פרטים על המיקום הסופי יימסרו לקראת האירוע.
אם שאלתם את עצמכם למה לא כל רוכבי האקסטרים-אנדורו השתתפו בסוף השבוע בהל'ס גייט של פאביו פאסולה באיטליה, התשובה היא שחלקם השתתף בפאסט אדי – סבב אחד מתוך סדרת תחרויות אקסטרים-אנדורו במסגרת אדי-אקסטרים – סדרת תחרויות אקסטרים בריטית.
המרוץ השנה התקיים, כרגיל, בתנאים קשים של גשם, רטיבות, בוץ ואחיזה גרועה במיוחד, מה שהפך את המרוץ למעניין יותר. למזלם של הבריטים, הם מתורגלים לתנאים האלה.
ג'וני ווקר (התמונות מהסבב השני באליפות העולם בסופר-אנדורו)
המנצח בפאסט-אדי הוא ג'וני ווקר, שנטש את הק.ט.מ 300EXC הדו-פעימתי לטובת ק.ט.מ 250EXC-F מרובע פעימות. הסיבה – ווקר מתחרה בסדרת הסופר-אנדורו באולמות (בעוד שבועיים הסבב השלישי בארגנטינה), ושם הוא ירכב על 250EXC-F. זו הייתה הזדמנות לווקר להתרגל למרובע הפעימות ולהכין את עצמו לקראת הסופר-אנדורו, מה גם שהחלפת אופנועים לעתים קרובות אינה מיטיבה עם הרוכב.
ווקר מציין שהוא נהנה למדי מהמרוץ ומהקצב. אף על פי שזינק לא טוב והיה חמישי בתחילת המרוץ, הוא הצליח לשפר עמדות ולעקוף, וסיים 3 דקות לפני המקום השני – דיוויד נייט, גם הוא על ק.ט.מ. במקום השלישי, 4 דקות אחרי נייט ו-7 דקות אחרי ווקר, סיים מיודענו פול בולטון.
וויד יאנג, רוכב האנדורו הצעיר שעבר לאחרונה לקבוצת שרקו, זוכה בניצחון ראשון במרוץ האקסטרים-אנדורו הל'ס גייט באיטליה – המרוץ של פאביו פאסולה. יאנג שלט במרוץ כבר מהיום הראשון כשקבע את הזמנים הטובים ביותר, ולאחר מכן במרוץ המרכזי הוביל מהזינוק ועד לקו הסיום על גבי השרקו 250 שלו.
וויד יאנג והשרקו 300 (צילום: JM Pouget)
שני סיים גראהם ג'רוויס ושלישי מריו רומן הצעיר – שניהם על גבי הוסקוורנה TE300. ג'ארוויס לא הצליח לייצר את הקצב המהיר שלו, וביום הראשון סיים חמישי בלבד. במרוץ המרכזי הוא רכב טוב יותר וזינב ביאנג, אך לא הצליח להדביק אותו. מריו רומן הספרדי הצעיר מסתמן כאחד הרוכבים החמים במרוצי אקסטרים-אנדורו. הוא מגיע שלישי לקו הסיום, אחרי שבחלקים רבים מהמרוץ הוביל על ג'ארוויס. רביעי סיים דייגו ניקולטי האיטלקי על גבי בטא 300, וזהו – רק ארבעה רוכבים הצליחו לסיים את המרוץ המטורף הזה.
4 שבועות אחרי שעונת 2016 של אליפות ישראל באנדורו נפתחה בסבב בקצרין, אתמול התקיים הסבב השני בבקעת הירדן, בדחיפה חסרת תקדים של התאחדות הספורט המוטורי. המרוץ התקיים במתכונת הייר-סקרמבלר, בשטח שצמוד לאנדרטת הבקעה – שם התקיימו כבר מספר מרוצים בעונות האחרונות, והגיעו אליו כ-60 מתחרים.
המרוץ נשלט בצורה מוחלטת על ידי נמרוד חמו, שזוכה בניצחון השני ברציפות שלו בפער של 2:13 דק' מזיו כרמי, שסיים שני. שניהם סיימו 11 הקפות על המסלול, כשההקפה המהירה של חמו מהירה יותר בכ-20 שניות תמימות מזו של כרמי. שלישי – הקאמבק של העונה – יוני לוי, שחוזר להתחרות בקבוצת המרוצים של ימאהה על גבי WR450F. לוי, אחרי תקופה ארוכה שלא התחרה או רכב, לא נמצא בכושר טוב, ועם המשך העונה והשיפור בכושר אנחנו צופים שישפר את הישגיו. שלושת אלה התחרו בקטגוריה E2, והם ממוקמים בשלושת המקומות הראשונים גם בדירוג הכללי.
עוד תוצאות מעניינות – תומר שמש על גבי הק.ט.מ 250EXC-F מנצח את קטגוריית E1, שנייה אחת בלבד לפני בר נוב וההוסקוורנה FE250. עד כדי כך זה היה צמוד.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד 2 פעימות, 249 סמ"ק, 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, בולמים קדמיים WP 48 מ"מ מסוג 4CS, בולם אחורי WP עם מנגנון לינקים, מיכל דלק 11 ליטר, משקל כ-103 ק"ג
הוסקוורנה TE250
מה זה?
הוסקוורנה TE250 הוא הדו-פעימתי הבינוני במשפחת ה-TE של האסקי, וממוקם בין ה-TE125 לבין ה-TE300. הוא בנוי על בסיס הק.ט.מ 250EXC, ולמעשה הוא זהה לחלוטין ל-TE300 – אחיו הגדול, למעט קוטר הצילינדר והבוכנה. הוא מציע מנוע דו-פעימתי בנפח הקלאסי של 250 סמ"ק, שעבר בק.ט.מ אבולוציה עד שהגיע לרמה גבוהה מאוד לשימושי אנדורו. השלדה עשויה מפלדת כרומולי, מלפנים יש מזלג הפוך עם קארטרידג' סגור מסוג 4CS, כמו בדגמי הסיקסדייז של ק.ט.מ, ומאחור בולם אחורי עם מערכת לינקים. כמו כל דגמי ק.ט.מ והוסקוורנה, הוא מגיע עם מכלולי איכות כמו בלמי ברמבו, חישוקי DID, מצמד הידראולי של ברמבו וכידון של נקן.
בעבר הלא רחוק נפח ה-250 היה הפופולרי ביותר מבין הדו-פעימתיים, אולם בשנים האחרונות ישנו טרנד שהלך והתפשט דווקא על ה-300, וזאת בעיקר בשל התחזקות תחום האקסטרים-אנדורו, כך שה-250 הקלאסי נשאר מעט בצל. יחד עם זאת, זה עדיין אופנוע האנדורו הדו-פעימתי הוורסטילי ביותר שיש, עד כמה ש-2 פעימות יכול להיות ורסטילי.
הדגם הנבחן פה הוא משנת הייצור 2016, כשישנם כמה שינויים קטנים בין 2015 ל-2016. על השינויים תוכלו לקרוא כאן.
הגרסה של הוסקוורנה לק.ט.מ 250EXC
ביצועים
פשוט מצוינים. ההוסקוורנה TE250 הוא אחד מאופנועי האנדורו הטובים ביותר שיש היום. המנוע עבר אבולוציה בשנים האחרונות, והשינוי המשמעותי קרה ב-2011, אז הוא קיבל צילינדר חדש, שבשילוב עם גיר 6 הילוכים במקום 5 הפך אותו לשימושי הרבה יותר. אז הוא גמיש ומציע שפע כוח כבר מסל"ד נמוך, וכמובן חתיכת צרחה כשמושכים לו באף ופותחים פול גז. אנחנו לא מכירים הרבה רוכבים שמסוגלים להחזיק אותו בפול גז ליותר מכמה שניות. יחד עם זאת, המנוע הזה מעודן ונעים לשימוש, וזה המאפיין העיקרי שחוזק באבולוציה שהוא עבר. אפשר לרכב בהילוך גבוה יחסית, ליהנות ממומנט זמין בשילוב של רוגע, וזה מאפשר לרכב חלק, וכפועל יוצא מהר. מנוע דו-פעימתי אדיר, שמעולה לשימושי אנדורו.
ה-TE250 ממשיך להצטיין גם בסעיפי ההתנהגות. הוא ארוך יותר מה-125 ולכן יציב, והוא קל משקל, לכן פונה היטב. הבולמים מהמשובחים שיש – הפרונט סופג הכל ומרגיש מהודק לקרקע. בכניסות לפניות למשל זו תחושה מעולה. המתלה האחורי גם כן מתפקד היטב, ומצמיד את הגלגל לקרקע גם במקומות שבהם אנחנו רגילים לקפצוצים מאופנועים אחרים, למשל בבאמפים לפני כניסות לפניות.
בגלל המשקל הנמוך, המנוע הגמיש ומערכת המתלים המעולה, ה-TE250 הוא אופנוע אדיר לרכיבת אנדורו טכנית – טיפוסים, ירידות, סלעים וכו'. ברכיבה טכנית איטית שכזו המשקל משחק תפקיד משמעותי, ולכן ה-TE250 הוא בהחלט מלך בהם, במיוחד כשהוא שומר על יציבות כל כך גבוהה ולחלוטין לא מרגיש תזזיתי.
קליל, יציב, ועם בולמים מעולים
איך זה מרגיש?
כמו לונה פארק. האופנוע עולה, יורד, פונה, מהנה. ללא ספק אחד מאופנועי האנדורו הכיפיים שעליהם רכבנו, כשכל הבוחנים אהבו אותו מאוד. יחד עם זאת, הוא פחות מתאים לרוכבים מתחילים, אלא לרוכבים מתקדמים יותר שצריכים אופנוע מספיק חזק. זה גם אופנוע שדורש מהרוכב עבודה אינסופית – עם הגוף כדי לאזן את האופנוע כל הזמן או עם הגז והקלאץ' כדי להוריד לקרקע את כוח המנוע המדויק. נו, עדיין 2 פעימות.
למעשה אפשר להגיד בפה מלא שה-250 הוא 95% מה-300, כשהדבר היחידי שיהיה חסר לו זה העוד אקסטרה-כוח בסל"ד רצפה כשרוצים לתקל מכשול במהירות אפס, כלומר באקסטרים של האקסטרים-אנדורו. לרוב המכריע של הרוכבים ברוב המכריע של הזמן ה-250 ייתן בדיוק את מה שצריך, בלי כוח היתר של ה-300 שעלול לעייף אותם מוקדם מדי. למעשה אנחנו חושבים שה-TE250 הוא הדו-פעימתי המושלם (יחד עם אחיו, ה-250EXC), וכשטרנד ה-300 יירגע מעט, ה-250 האלה יחזרו בגדול לאור הזרקורים. עד כדי כך אהבנו אותו.
ה-TE250 הוא 95% TE300
עלויות
מחירו של ה-TE250 עומד אחרי הפחתת מס הקנייה על 59,950 ש"ח. כ-2,000 ש"ח יותר מאחיו הקטום בגרסה הרגילה וכ-3,000 פחות מגרסת סיקסדייז ומהגרסה הרגילה של ק.ט.מ 300EXC. ה-TE250 גם עולה 5,000 ש"ח פחות מה-TE300. צאידך, הוא יקר יותר מה-TM EN250 שמתומחר ה-51,500 ש"ח. כך או כך, לדעתנו מדובר במחיר טוב לאופנוע מצוין.
