בסוף השבוע הבא, 6-8.10.16 – ימים חמישי עד שבת, תתקיים בטורקיה המהדורה ה-7 של מרוץ האקסטרים אנדורו RedBull Sea To Sky. זהו מרוץ אקסטרים-אנדורו שתפס פופולריות בשנים האחרונות ומקבץ אליו את טובי הרוכבים בעולם.
משך התחרות 3 ימים. היא מתחילה ביום חמישי על חוף הים התיכון, כשבמשך 15 דקות הרוכבים צריכים להקיף מסלול חולי כמה שיותר פעמים ועל-ידי כך נקבע סדר הזינוק ליום השני. אורכו של המסלול ביום השני הוא כ-60 ק"מ, והוא מורכב ברובו מסינגלים הרריים. על-פי תוצאות היום השני נקבע סדר הזינוק ליום השלישי.
יום הרכיבה השלישי – יום שבת, הוא עיקר המרוץ. הוא מתחיל בחוף הים ומסתיים ברום של 2,500 מ'. התוואי כולל אתגרי אקסטרים-אנדורו תובעניים כמו חציית נהרות, סינגלים טכניים, ובעיקר עליות תלולות וארוכות.
עידן שמש – הישראלי הראשון שיוצא ל-Sea To Sky
ישראלי ראשון ב-Sea To Sky
השנה ישתתף לראשונה רוכב ישראלי ב-Sea To Sky.
עידן שמש ממצפה אביב, רוכב אנדורו טכני כ-5 שנים, חיפש אתגר בלתי שגרתי ומצא את מרוץ האקסטרים-אנדורו הזה. הבחירה ב-Sea To Sky הייתה מפני שתוואי השטח קרוב לזה שבו רגיל שמש לרכב – הרי הגליל התחתון והעליון.
עידן שמש ירכב במרוץ על גבי הוסקוורנה TE300 בתמיכתה של יבואנית הוסקוורנה לישראל – עופר-אבניר. ילוו אותו ויתמכו בו אחיו וגיסו שמגיע מארה"ב.
אנחנו כמובן נעקוב ונעדכן. שיהיה בהצלחה!
עידן שמש על ההוסקוורנה TE300 הפרטי שלו – באימון רכיבה לקראת המרוץ
הוסקוורנה חושפת היום (ד') את צמד ה-701 שלה לשנת 2017 – ה-701 סופרמוטו וה-701 אנדורו. צמד הכלים מקבלים חיזוק למנוע, וזאת שנה בלבד לאחר שהוצגו לראשונה כדגמי 2016.
הסיבה לשדרוג היא כמובן תקנות יורו 4 שתיכנסנה לתוקף כבר בינואר הקרוב, ומעתה צמד הדגמים עומדים בתקנות זיהום האוויר המחמירות.
הוסקוורנה 701 סופרמוטו דגם 2017
בהוסקוורנה ניצלו את העבודה על המנוע כדי לסחוט מהמנוע יותר הספק, וכעת הסינגל הגדול הזה – 692.7 סמ"ק, קוטר קדח 105 מ"מ, מהלך בוכנה (מחושלת) 80 מ"מ – מספק לא פחות מ-74 כ"ס ב-8,000 סל"ד, תוספת של כמעט 7 כ"ס למנוע של 2016. המומנט המקסימלי עומד על 7.24 קג"מ ב-6,750 סל"ד. מרווחי הטיפולים – בכל 10,000 ק"מ.
כדי להשיג את תוספת הכוח, בהוסקוורנה העלו את מהירות המנוע המקסימלית ב-1,000 סל"ד, זאת על ידי שינויים במערכת הנעת השסתומים בראש המנוע ובסעפת היניקה. פרט לכך יש הזרקת דלק חדשה של קייהין עם מצערת חשמלית (Ride-By-Wire) בקוטר 50 מ"מ. כדי להוריד את כמות הוויברציות, הותקן השנה גל איזון שני במספר, ולטענת הוסקוורנה הכוח זמין כעת מסל"ד נמוך יותר, והמנוע כולו חלק ונעים יותר לשימוש.
לבסוף מקבלים צמד ה-701 סכימת צביעה חדשה המבוססת על לבן.
צמד ה-701 החדשים של 2017 יוצגו לקהל בתערוכת האופנועים של קלן ושיווקם באירופה יחל מיד לאחר מכן.
מותג חדש של אופנועים בדרך ארצה. ה.מ מוטורס, יבואנית MV אגוסטה, AJP ושרקו לישראל, נמצאת בימים אלו בשלבים מתקדמים של הליכי תקינה לצמד דגמי שטח של חברת RIEJU הספרדית – בנפחים 125 ו-200 סמ"ק.
אופנועי השטח של RIEJU – בנפחים 125 ו-200 סמ"ק
מדובר באופנועי שטח כמעט מקצועיים, בעלי מנוע מינרלי מרובע פעימות מקורר נוזל בנפח 125 סמ"ק (קיט אתנה ל-200 סמ"ק), שמגיעים עם שלדת קורות ועם מכלולי שלדה איכותיים למדי כמו כידון עבה, בולמים הפוכים מתכווננים מלפנים, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד מתכוונן, חישוקי אלומיניום ובלמי דיסק הידראוליים גדולים, והם אמורים על הנייר להציע ביצועי שטח טובים למדי לרוכבי שטח מתחילים.
אין עדיין מחיר רשמי, אולם להערכתו מחירו של ה-125 סמ"ק יעלה כ-30 אלף ש"ח, ואילו גרסת ה-200 סמ"ק תעלה מעט יותר.
חברת RIEJU הספרדית היא חברה ותיקה המייצרת אופנועים קטנים – כביש ושטח, וכן קטנועים, בעיקר לשוק הספרדי. לארץ כאמור יגיעו בשלב הראשון אופנועי אנדורו / דו"ש בנפחים 125 ו-200 סמ"ק.
עם סיום הליכי התקינה יכריזו בה.מ מוטורס רשמית על תחילת הייבוא, ואז גם יפורסמו המחירים.
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל, משיקה את דגמי האנדורו EXC של 2017 באירוע רשמי לעיתונות וללקוחות. הסיבה לאירוע המסוגנן – לשנת 2017 עברו דגמי האנדורו מהפכה של ממש, כשזו הפעם הראשונה מאז שנת 2000 שכל ליין האנדורו מחודש לגמרי – כולל השלדות, הבולמים והמנועים. בכל אחד ואחד מששת דגמי האנדורו וצמד דגמי הקרוס-קאנטרי של 2017 – כ-90% מחלקי האופנוע חדשים לחלוטין. החשיבות של דגמי 2017 ליצרנית וליבואנית כאחד היא גבוהה, ועל כן האירוע.
ק.ט.מ 300EXC דגם 2017 – מההשקה העולמית בספרד (צילום: Sebas Romero)
לא נתעכב כאן על השינויים בדגמי 2017. את זה תוכלו לקרוא בכתבה שפרסמנו מההשקה העולמית שהתקיימה בספרד במאי האחרון, כמו גם התרשמויות רכיבה שלנו על כל אחד משמונת הדגמים.
נציין רק את הנקודות החדשות – כאמור, כל המנועים השנה חדשים לחלוטין, נבנו מחדש, והם קטנים וקלים יותר. גם השלדות חדשות, וכן מערכת הבולמים עם הבולם האחורי שמציג שיטת פרוגרסיביות חדשה. מה שיותר חשוב הוא שכל הכלים השנה קטנים וקלים יותר, והם משמעותית ידידותיים יותר לרכיבה, כפי שנוכחנו לדעת ברכיבה עליהם בהשקה העולמית.
עוד נספר שה-125EXC וה-200EXC ירדו מליין הדגמים בגלל תקנות יורו 4, ובמקומם יש 125XC-W ו-150XC-W – שניהם ברישוי אפור בלבד, אולם בשלב זה הם לא מגיעים ארצה, וייבואם ייבחן בעתיד.
מבחינת מחירים, למעט ה-300EXC שמחירו עלה בכ-600 ש"ח, מחירם של שאר דגמי האנדורו ירדו ב-1,300 עד 2,300, כשמחירו של ה-250EXC ירד בכ-5,500 ש"ח ביחס לדגם 2016.
סגמנט אופנועי האנדורו המקצועיים הוא התחום המתפתח ביותר בענף האופנועים הישראלי בשנים האחרונות. ב-10 השנים שמ-2005 ועד-2015 התחום הזה גדל פי 10. אם ב-2005 נמכרו בישראל כ-80 אופנועי אנדורו – רובם ככולם לרוכבי אנדורו הארד-קור, הרי שב-2015 נמכרו כבר כ-750 אופנועי אנדורו ברישוי צהוב (לא כולל אופנועי אנדורו ומוטוקרוס ברישוי אפור, רובם לרכיבת פנאי. הסיבה העיקרית היא התחזקות משמעותית של תרבות הפנאי בקרב חלקים רבים של האוכלוסייה, ובעיקר מבוגרים בני 30-50. אנדורו זה המילואים החדש–כבר כתבנו לא פעם.
גידול של 40% בשוק אופנועי האנדורו
בשנת 2016 שוק האנדורו המקומי ממשיך לגדול, כפי שמראים נתוני המכירות של ששת החודשים הראשונים. בתקופה זו נמכרו בישראל 544 אופנועי אנדורו ברישוי צהוב, מה שאומר קצב של למעלה מ-1,000 כלים בשנה! אם לוקחים בחשבון שעם הגעת דגמי 2017 בחודשים יולי עד ספטמבר יש תמיד עלייה חדה במכירות, אז יש סיכוי שהשנה שוק האנדורו יעבור את ה-1,000 כלים בהרבה.
המשמעות – גידול של כ-40% במכירות אופנועי אנדורו חדשים ביחס ל-2016! נתון עצום בכל קנה מידה שמעיד על כך שהשוק ממשיך לגדול בצעדי ענק.
ק.ט.מ 125EXC – אופנוע האנדורו הנמכר ביותר (צילום: Marco Campelli)
המותגים הנמכרים ביותר
היצרנית המוכרת ביותר בישראל היא ק.ט.מ, שמכרה בחצי השנה הראשונה של 2016 לא פחות מ-232 אופנועי אנדורו, כלומר נתח שוק של כ-43%.
במקום השני הוסקוורנה עם 133 כלים שהם פלח שוק של 24%, ובמקום השלישי ימאהה, עם 79 כלים שהם 14.5%.
נתון מעניין הוא שק.ט.מ והוסקוורנה, שני מותגים של אותה החברה שיוצאים מאותו המפעל, חולשים יחד על למעלה מ-67% משוק האנדורו הישראלי. נתח שוק דומה, אגב, קיים גם בשאר מדינות אירופה.
האופנועים הנמכרים ביותר
אופנוע האנדורו הנמכר ביותר בישראל הוא הק.ט.מ 125EXC עם 59 יחידות. במקום השני ימאהה עם צמד ה-WR250F ו-WR450F, שמכרו 39 ו-40 כלים בהתאמה. מספר דומה (כ-40 יחידות) מכר הק.ט.מ 250EXC. הנתון הזה לא מדויק לגמרי משום שה-250EXC נרשם בדו"ח יחד עם ה-200EXC, וזה האחרון מכר כ-20 יחידות השנה.
ימאהה WR450F – מקום שני עם 40 יחידות (צילום: בני דויטש)
שינוי מגמה!
נתון מעניין במיוחד שניתן לגזור מנתוני המכירות הוא שטרנד ה-300 סמ"ק דו-פעימתי נחלש וה-250 דו-פעימתי מתחזק. בשנים האחרונות טרנד ה-300 התחזק מאוד, במיוחד בשל התחזקות תחום האקסטרים-אנדורו. אנחנו טענו לא פעם במהלך השנים כי לרוכב הממוצע ולשימושי אנדורו ורסטיליים ה-300 חזק מדי ואילו ה-250 הוא הנפח המושלם, ונתוני המכירות בחצי השנה הראשונה של 2016 מציגים באופן ברור כי גם קהל הרוכשים החל לחשוב כך.
במחצית הראשונה של 2016 נמכרו בסך הכל 80 אופנועי אנדורו דו-פעימתיים בנפח 250 סמ"ק לעומת 58 כלים בנפח 300 סמ"ק דו-פעימתיים. אין לנו ספק שמגמת התחזקות ה-250 תימשך, על חשבון ה-300.
250 דו-פעימתיים – מתחזקים על חשבון ה-300 (צילום: בני דויטש)
טבלת מכירות אופנועי אנדורו מלאה לששת החודשים הראשונים של 2016
[table id=44 /]
הערות:
ק.ט.מ 200EXC ו-250EXC נרשמים תחת קוד דגם אחד
ק.ט.מ 350EXC-F ו-450EXC-F נרשמים תחת קוד דגם אחד
בטא החלה לשווק את תוצרתה רק ביוני 2016. שלושת הכלים שנרשמו הם אופנועי ההדגמה של החברה
בנחיתה בפירנצה המטוס עצר כמעט בסטופי מבהיל, ורק אז נזכרתי שרגע לפני ההמראה הטייס של איירפראנס הודיע שהבלימה בנחיתה תהיה חזקה ולא להיבהל. כשיצאנו מהמטוס הבנתי – המסלול כאן קצר אפילו בשביל רוכב קטנוע איטלקי מצוי. מילא, כבר נחתנו, אבל מה בנוגע להמראה מחר בערב?
שעה וחצי נסיעה, והגענו לאחוזת Viamaggio – אתר ההשקה, מספר קילומטרים מהעיר הטוסקנית סיינה, עם נוף משגע. המקום בבעלות רוכב המקורב למפעל שממוקם ליד פירנצה, והוא יהיה זה שידריך אותנו בהרים, יבשל לנו את ארוחת הערב ויעניק לנו את אווירת האירוח הטוסקנית. האיזור המבודד בהרים קושט כולו בדגלים וסרטי סימון אדומי בטא, ובין מבני האתר מוקמה לה משאית ענק של המפעל, כשבפתחה אוהל מכונאים מלא כל טוב לאוהבי כלי העבודה ולמולם אוהלי אופנועים. קיבלנו חדרים כשעתיים לפני פתיחה האירוע הרשמית, אך למרות שיחסית חם ולח, לא יכולתי שלא לצאת ולהסתובב להם קצת בין הרגליים. ומי היחידי שמסתובב וסוחב אופנועים פנימה והחוצה מהאוהל? סטיב הולקומב – הילד הבריטי מוביל קטגוריית ה-E3 באליפות העולם באנדורו. שלום-שלום, ועוד נפגש יותר מאוחר לראיון.
דגמי האנדורו של בטא ל-2017 – מימין מרובע-פעימות, משמאל דו-פעימתי
חברת בטא היא בבעלות משפחתית מאז היווסדה ב-1905 תחת השם 'ביאנקי', כשמוצריה אז היו רק אופניים. עם סיום מלחמת העולם השנייה זנחו את השם ביאנקי לטובת 'בטא', כמו גם המוצר עצמו – אופנועים. כיום מייצרים בבטא אופנועי אנדורו, טריאל, דו"שים קלילים ואופנועי שטח למתחילים – בעיקר לשוק האיטלקי. ההשקה כאמור היא רק לאופנועי האנדורו שלה, אותם היא מייצרת מאז 2005. הבום הגדול הגיע ב-2014, כשמאז היא גדלה ב-30 אחוז בכל שנה. את שנת 2016 הם מצפים לסיים עם ייצור של 18,000 כלים, כשהם בקושי מצליחים לרצות את דרישת ההזמנות העולמית.
דבר אחד כבר ברור להם לקראת פתיחת היצור של דגמי 2017 בשבוע הבא, והוא הגדלה בכמויות הייצור של דגם הקרוסטריינר, שאת ביקושו הרב הם לא מצליחים לספק. המפעל מונה 146 עובדים, ומחזיק קבוצות מרוצים ורוכבי מפעל שונים. בהשקה נכחו רוכבי האנדורו סטיב הולקומב, ג'וני אובר, אלכס סלביני ורוכב האקסטרים אנדורו פיליפ ברטול האוסטרי, אותו אני מכיר מהרומניאקס הקודם וגם ניפגש השבוע ברומניאקס הקרוב.
ההשקה התפרשה על פני 4 ימים, כשבתוכם 3 מחזורים של עיתונאים מכל העולם, וזאת משום שהמקום קטן יחסית וכמות החדרים מוגבלת, האירוע רגוע ונינוח ופחות מתוקתק לטפל בקהל גדול, אבל בעיקר משום שככה פשוט רוכבים יותר ימים והחגיגה ארוכה יותר – מוציאים פחות אופנועים במכה, ונותנים יותר יחס לכל בוחן. ואכן, היינו בסך הכל 15 עיתונאים בסבב.
בטא קרוסטריינר – דו-פעימתי גמיש בנפח 300 סמ"ק
אני אמנם לא אריה השקות משופשף, אבל משהו אומר לי שלא אטעה אם אהמר שזו ההשקה הכי פחות פורמלית מהמקובל, מה שכנראה מתאים מאוד למפעל איטלקי להשקת אופנועי שטח. עשר דקות הסבר כללי של מנהל השיווק המלוות בעשר דקות הסבר טכני של מנהל הפיתוח, ולאחריהן, רגע לפני האוכל, נקבל את שעת ארוחת הבוקר וסדר הרכיבה למחר. אין מצגות וידאו, אין סרטונים, ואפילו האופנועים לא כוסו כדי להתגלות בליווי זיקוק שלא היה. צנוע, אבל ענייני.
יומיים לפני היציאה להשקה לקחנו לנסיעת היכרות את דגמי 2016 שבדיוק הגיעו ארצה, ומשתי סיבות – גם על מנת לאמוד טוב יותר את השינויים, אך בעיקר כדי לשלב ברשמי הרכיבה הראשונה הנפרדים לכל דגם, שיגיעו בהמשך ככתבות נפרדות, וגם להרגיש את הפן הארצישראלי שלעתים מרגיש שונה מאוד מכלים זהים הנרכבים בחו"ל.
הייתי הכי מהיר על הבהמה הגדולה – ה-480RR
דגמי 2017
השינויים ל-2017 אכן מעטים ומינוריים ביחס ל-2016. אולי המהותי ביותר שתהיה אפשרות להרגיש בו הוא הארכת הבולם הקדמי ב-5 מ"מ והחלפת יצרן השמן שבתוכו. לטענת אנשי בטא, איכות השמן תורגש בעיקר בארצות קרות. יש גם שינוי בכיווני הבולם האחורי, כך שפעולות שיכוך מהיר ואיטי מופרדות כעת לגמרי. לטענתם, השינוי מאפשר כיוונים מדויקים יותר.
פרט לשינויים בבולמים יש גם משולשי היגוי חדשים – קלים וקשיחים יותר, חישוקי גלגלים חדשים של אקסל, ספידומטר חדש עם פונקציות נוספות, פקק דלק חדש עם נשם, ואיך לא – גרפיקה חדשה.
דגמי הארבע פעימות (המוזרקים כולם) עוברים רענון בגדלי שסתומים ופורטים, גלי זיזים וקפיצי שסתומים, כשהמטרה היא חלקות עבודת מנוע וקלות שימוש. כל דגמי הארבע פעימות ל-2017 עומדים בתקן יורו 4.
מבחינת זיהום אוויר ויורו 4, בבטא מציינים כי גם כל הדגמים הדו-פעימתיים עומדים בתקן יורו 4, שכן מעבר למערכת הזרקת השמן שעושה עבודה נהדרת לעזרה בשריפה נקייה, הם נמסרים עם סעפת בעלת ממיר קטליטי לרכיבת כביש וסעפת נפרדת למרוצים. ובכל זאת, רשמית הם יעמדו בתקן רק החל מאופנועים שייוצרו בספטמבר, שאז הם יקבלו את מחשב ההצתה החדש עם חיבור למחשב דיאגנוסטיקה. קצת מוזר לכשעצמו בדו-פעימתי, אבל אם צריך כדי לעמוד בתקן. מבחינת תכנות ההצתה אין שינוי.
תוספת אחרונה לדו-פעימתיים ל-2017 היא מתג בורר מפות הצתה שמגיע כסטנדרט (מלבד דגם הקרוסטריינר).
לעומת זאת, בקטעים הטכניים הקשים – ה-300 הוא המלך
התרשמות ראשונית
בוקר רכיבות ההתרשמות החל, איך לא, בארוחת בוקר טוסקנית טרייה, כשמיד לאחר מכן חולקנו לשתי קבוצות על מנת לייעל את הלחץ על אזורי הרכיבה והמסלולים השונים שאנשי בטא הכינו לנו. המסלול הראשון היה מעין אנדורו-טסט קליל ומעגלי של כ-3 דקות להקפה, בתוך תוואי מיוער, כשחלקו מהיר עם אחיזה טובה וחלקו משופע, מפוזר אבנים ומדורדר. הצלחתי לעמוד בסידור הרכיבה שתכננתי לעצמי – דו-פעימתיים מקטן לגדול, ולאחריהם מרובעי פעימות מגדול לקטן – שתי הקפות רצופות לכל כלי.
בסך הכל רכבנו על 7 דגמים בהשקה. צמד דו-פעימתיים – 250RR ו-300RR, ארבעה מרובעי-פעימות – 430RR, 390RR, 350RR ו-480RR, וכן על הקרוסטריינר עם מנוע דו-פעימתי בנפח 300 סמ"ק.
אם יש דבר אחד שבולט לאורך כל הדגמים, אז הוא ללא ספק יציבות ואיכות שיכוך. כל הכלים משרים ביטחון לבצע את כל המשימות, כשכמובן לכל דגם יש את נקודות החוזק והייעוד שלו. להפתעתי, את ההקפה המהירה ביותר עשיתי על הבהמה הגדולה (ה-480RR), תוך כדי הוצאת אנרגיה מינימלית.
מתלים מעולים ששומרים על יציבות
המסלול הבא היה הרבה יותר טכני, מרובה בחריצים, קוליסים, נחלים יבשים ורטובים וזיגזג בין עצים. כאן הדו-פעימתיים זרחו, ובעיקר ה-300. כל עוד הצלחתי לשמור על הקו הנכון ללא טעויות היגוי, משקל או בחירת הילוך, ומספיק 'קוחונס' כדי להחזיק מהירות בנחל, ה-300 היה המלך. לעומתו, יכולתי להוריד קצת מהירות, לטעות בבחירת ההילוך ובכל זאת להרגיש סופר-מיוצב דווקא על גבי הקרוסטריינר, עליו נרחיב בכתבה שלמה נפרדת. הוא לחלוטין ראוי לזה, במיוחד לאור זריחת קטגוריית הדו-פעימתיים במצעד הרכישות הישראלי במקביל להתחזקות תחום ההארד-אנדורו.
שני מסלולים זה כבר המון, אז חזרנו לארוחת צהריים אותה ניצלתי בין היתר לראיון קצר עם סטיב הולקומב. על בטן מלאה ובשיא החום והלחות יצאנו למסלול מכשולים מלאכותי בסגנון סופר-אנדורו המצוי ממש בסמוך לאתר ההשקה, ומיד לאחר מכן לסיבוב ארוך בשבילים וסינגלים טוסקנים מצויים. באלו שוב הוכחה סופית איכות המתלים, והיציבות והבטחון שהם מקנים. הישר עם חזרתנו למתחם נאלצתי להתארגן בזריזות ולצאת לכיוון טיסתי חזרה ארצה שתואמה מראש, לעומת חבריי העיתונאים שנשארו עד הערב המאוחר.
מי הגבר שמחזיק פול גז על ה-300?
כשעה וחצי לוקחת הנסיעה לשדה התעופה של פירנצה, ובעודי יושב לי במרצדס השחורה של אחד מבעלי חברת בטא ליד נהגו בחליפת הטוקסידו, אני מתקשה שלא להיזכר במסלול ההמראה הקצר ומנחש שההמראה תהיה מהירה (או בכלל לא). מיד לאחר ההמראה, כשאני מסיים לכתוב שורות אלו, אני מהרהר האם לבטא תהיה המראה דומה אצלנו בשוק הישראלי, וכל שנותר לי הוא לקוות בשבילם ובשבילנו שכך יהיה, כי האופנועים בהחלט איכותיים וראויים.
מבחני דרכים פרטניים לכל דגמי האנדורו של בטא ל-2017 יתפרסמו כאן בפול גז בזמן הקרוב.
כבר לא מעט שנים אנחנו קוראים כתבות על תחרות האקסטרים-אנדורו – הרד-בול רומניאקס. יש למרוץ המטורף הזה הרבה מאוד עוקבים, גם כאן בארץ, אין כאן קורא שלא יודע איפה זה, וחלק לא קטן מרוכבי האנדורו בארץ אפילו רכב באזור המדהים שבו נערך המרוץ – הרי הקרפטים ברומניה.
פרולוג 2015; צילום: ניר עמוס
היסטוריה ומספרים
ב-12 ליולי יזנק הרומניאקס במהדורה ה-13 ברציפות. המתחרים הישראלים גילו אותו ב-2012, כשבמבט לאחור זה היה עדיין אירוע יחסית אנונימי וקטן. לשם ההשוואה, ב-2012 זינקו בכל הקטגוריות יחד 195 רוכבים (מתוכם 3 חלוצים כחול-לבן), כשעדיין היו קטגוריות של זוגות ולא הייתה קטגוריית איירון. השנה יזנקו 504 רוכבים (תכף נחזור לזה) בארבע קטגוריות – גולד, סילבר, ברונז ואיירון, כשרק קטגוריית הברונז לבדה מונה 228 רוכבים. זה המון!
בשנה לאחר מכן חלה עלייה חדה בפופולריות ענף האקסטרים-אנדורו העולמי. העובדה שזו הייתה חגיגת העשור לרומני אקס, וכן בשל שיווק אגרסיבי הולך ומתגבר לקראת המאורע, גרמו לכל השורות אותם הקצו המארגנים להתמלא, ולמרוץ באחת מגרסאותיו הקשות ביותר זינקו 365 רוכבים, מהם 4 ישראלים. ראוי לציין שבשנה זו עדיין נהוג היה כי את רובו המכריע של המסלול עושות כל הקטגוריות על מסלול משותף, כשרק לחלקים קטנים ממנו קיימים פיצולים לפי דרגות קושי שונות. הדבר עבד לא רע בשנים קודמות עם מספר נמוך של משתתפים, אך בשנה זו היה לגורם הראשי לפסילת רוכבים רבים שנאלצו לבלות שעות מצטברות בעמידה ב'פקקים' בקטעים המהווים קושי טכני עבור רוכבים מקטגוריות נמוכות מהם.
ב-2014 הגיעה החותמת 'הגזמה' עוד בשלב פתיחת ההרשמה, כשתוך 18 שעות נתמלאו כל המקומות, והנרשם אונליין ה-366 במספר קיבל מייל בנוסח "תודה, אבל אתה ברשימת ההמתנה". שוב 4 ישראלים בתוך אחד ממגדלי הבבל המהנים שהופקו בספורט המוטורי הדו-גלגלי העולמי, אבל… אליה וקוץ בה. זו גם השנה שהסתמנה כשנת מפנה – המרוץ כפי שהיה, שוחק, נוהל ונאהב, התחיל להיות קטן על כמות המתחרים אותו הוא מכיל. שנה זו הייתה האחרונה בה המירוץ נדד אל מחוץ לעיר סיביו ללילה בכפרים המרוחקים. הלילות האלו (Overnight Bivouc) הוסיפו המון צבע ועניין למתחרים, לקושי וגיוון המסלולים, לביקור ושימוש במפעלים ומכרות ישנים, בחיכוך עם אוכלוסייה שנראית כאילו לא יודעת שרומניה כבר לא קומוניסטית, ובין היתר – אם לא בעיקר – הוסיפה המון קושי להפקה. הקושי גרם לתקלות זמנים תוך כדי המרוץ (יומיים זינקנו ללא תוצאות יום האתמול), ובמיוחד בסופו, כך שבעצם את המיקום הסופי של המרוץ ידענו רק שבועיים לאחר סיומו, במייל התנצלות מההפקה. לא נעים לסיים כך אירוע ברמה הזאת, ומכיוון שאת זה גם המארגנים ידעו – לשנה הבאה הוכנסו שינויים.
עלייה אופיינית ברומניאקס; צילום: ניר עמוס
ומכיוון שאחורה לא הולכים אז שוב כמות המשתתפים עולה, וב-2015 מזנקים 390 רוכבים, כששני שינויים מהותיים מוכנסים. הראשון – אין לילות מחוץ לסיביו. במחשבה ראשונה זה אולי לא משנה יותר מדי, אך לגיוון אזורי הרכיבה, ובעיקר כשרוצים לעשותם נגישים למרשלים, לצופים ולחילוצים – הדבר מתחיל להיות בעייתי, והתשלום המידי הוא אקסטרה קילומטראג' בכביש למקומות הזינוק ומנקודות הסיום היומיות. השינוי הנוסף הוא פיצול מסלולי הקטגוריות השונות לרוב רובו של המסלול. על פניו זה שינוי מבורך וחשוב כדי למנוע חיכוכים מיותרים בין קטגוריות, אבל בשילוב דילול שטחי המרעה כתוצאה מהשינוי הראשון, גדלים המרחקים אותם יש לגמוע, והמחיר המיידי לשנה זו הוא רמת קושי נמוכה מדי לקטגוריות איירון וברונז (המהוות ביחד שני-שליש מכמות המתחרים) ומהירויות אדירות ברוב קטעי הרכיבה, שאיך לומר בעדינות – לא לילד הזה פיללנו.
אך אל תתבלבלו, זה אמנם מריח קצת יותר ממוסחר וקצת יותר עדין, אבל את עבודת הארגון הצוות שם יודע נהדר, והשילוב של הפקה ברמה גבוהה עם עיר מארחת מדהימה, מזג-אוויר אירופאי קייצי והרים קרפטים מפוסלים אותם אתה חולק עם משוגעים כמוך מכל העולם, הוא שילוב כובש ומנצח עם הרגשת סיפוק עצומה בסוף כל יום רכיבה. לתוך כל הבלגן הזה נשאבים 12 ישראלים, כש-10 מהם עם אופנועיהם הפרטיים המשולחים מהארץ תחת כנפי UPS ישראל באחת מההפקות המוצלחות שידענו.
גראהם ג'רוויס ברומניאקס 2015; צילום: ניר עמוס
504 רוכבים עומדים לזנק בעוד שבוע לרומניאקס. זה קצת מגיע בהפתעה, כי גם השנה, כמו בעבר, המגבלה הרשמית היתה כ-360 מתחרים, ולכן נקווה לשמוע שם בתדריך הפתיחה התייחסות כלשהי למספר הזה. אחרי השתתפות בארבעה רומניאקסים רצוף ולמרות היכרות קרובה עם הצוות המארגן ויכולותיו, אנחנו קצת חוששים לאיכות והצלחת המרוץ עם מספר כזה גבוה של משתתפים. עברו הימים בהם כל הקטגוריות קיבלו זמן אימון על מסלול הפרולוג ושני מקצי מדידות זמנים לטובת סיכוי לתוצאה טובה יותר. היום זה יותר "גומר, הולך". נקווה שנתבדה ונגלה שהמארגנים המציאו את עצמם מחדש וישלפו שפן מהכובע.
רוכבי החוד
בזירת רוכבי העילית אנו צפויים לפגוש כרגיל את כל הטוענים הטבעיים לכתר – גראהם ג'ארוויס, ג'וני ווקר (החוזר מפציעה), אלפרדו גומז שנמצא בכושר שיא, פול בולטון, ווייד יאנג, האחים המינגווי ועוד. במרוץ ארוך כמו הרומניאקס קשה יחסית לצעירים חסרי ניסיון ותמיכה קבוצתית מנוסה לבוא ולהפתיע, אך בכל זאת שימו עין על ארבעה רוכבים צעירים שנשמח לראות לפחות אחד מהם מפתיע את כולנו – בילי בולט שנתן לנו שואו מטורף בארצברג, מריו רומן על האסקי, מאני לטינביכלר על תקן הצעיר היחסית ותיק ולא רק ה'בן של', וירייה באפלה מבחינתנו, אבל הילד הצ'כי דוויד צ'יפריאן הוא מוכשר ונחוש בטירוף.
יורם לביא, זקן רוכבינו השנה, ומעבר לרשימה מכובדת של מרוצים גם ליורם ארבעה רומניאקסים באמתחתו. לחמישי הוא לא תכנן לצאת, גם מסיבות כלכליות וגם כתוצאה מאכזבת רמת (חוסר) הקושי של שנה שעברה, ולכן גם לא נרשם. השינוי הגיע לפני חודשיים, כשחבר ממקסיקו שנרשם ושילם נאלץ לבטל השתתפותו בשלב בו לא יוכל לקבל את דמי ההשתתפות בחזרה, והציע כמתנה ליורם להשתתף במקומו. בירור יתר העלויות (טיסה ואופנוע) גם עמדו לטובתו, וכשהאישה שלצידו מפרגנת ואף דוחפת – נפל הפור וקטגוריית הברונז תכיל את יורם בפעם החמישית ברציפות.
להבדיל משנים קודמות בהן הגיע יורם ממקסיקו, שם התגורר והתאמן באזורים הקרובים יותר באופיים לרומניה, השנה יגיע כשבאמתחתו בעיקר אימוני מדבר וסגנון רכיבה שונה. זהו ללא ספק שינוי משמעותי, כשבנוסף, לאחר 4 רומניאקסים על ק.ט.מ פרירייד, השנה ירכב על ק.ט.מ 300EXC.
לדבריו, הוא מקווה ומצפה לרומניאקס קשה – "כזה שמפחיד אותך פעמיים ביום… כזה שמאתגר את יכולות הרכיבה הטכניות שלך… כזה שאתה מרגיש הקלה כשאתה חוצה את שער הסיום כל יום". יורם מבקש להודות ל: KTM1 Sibiu, X-ON, Biko, Lior's Motoride
יורם לביא במרוץ ה-Last Dog Standing שבו השתתף בחודש שעבר בארה"ב
גב סלע בן 17, ולא רק שיצא השנה לרומניאקס השני שלו, אלא שמאז הראשון הוא הספיק לצבור ניסיון בינלאומי מרשים עם תוצאות מרשימות גם באנדורו כמו גם בראלים, ואפילו במוטוקרוס. גב חוזר השנה שוב לקטגוריית הברונז לאחר חוויה חיובית וחזקה מהרכיבה ברומניה לפני שנה. עם זאת, ולמרות שניהל מרוץ מעולה, הוא חש אכזבה מתוצאות המרוץ (לאחר תקלה ועיכוב רציני ביום האחרון) ומתכוון לשפר זאת השנה.
גב רוצה להודות לשמני VALVOLINE, ל-DIRT-X יבואנן KLIM ציוד רכיבה, ד.ל.ב מוטוספורט יבואנית ק.ט.מ לישראל, champ factory IL ו- factory service, וכמובן למשפחה התומכת.
גב סלע במרוץ אנדורו בישראל; צילום: אייל מור
צוק סלע בן ה-15 הוא אחיו הצעיר של גב. יחד עם שאר המשפחה ליווה את אחיו מהקווים ברומניאקס הקודם, שמע את הסיפורים והחוויות, בלע בשקיקה כל פריט מידע ונרשם גם הוא לאתגר הברונז השנה. צוק דרוך ונרגש לקראת המרוץ אותו מגדיר כ-"אחד מאתגרי הרכיבה הגדולים בעולם" ומקווה לסיים במקום הטוב ביותר שיוכל.
צוק מודה ל-champ factory על האימונים וההכנה למרוץ, ובעיקר להורים התומכים ש-"בלעדיהם שום דבר מזה לא היה קורה".
צוק סלע במרוץ אנדורו בבקעת הירדן; צילום: ניר עמוס
סוף סלע הוא האח הקטן של גב וצוק, והוא חגג בר מצווה לפני כשבועיים. סוף נרשם לקטגוריית האיירון, ואת תוצאות הגברת האימונים ראינו בכל מרוץ בו השתתף השנה בארץ, כשבדרך כלל הוא מנצח בפער נכבד. סוף אמור לחזור מפציעה ולהוריד גבס יום לפני הפרולוג. בשבועות האחרונים הוא מבקר מומחים על בסיס יומי בכדי לחשב את יכולתו לזנק למרוץ בסדר גודל כזה. מבלי קשר לפציעה ובשל גילו וגודלו הפיזי, סוף ירכב על אופנוע הקטן מכל שאר האופנועים שיהיו במירוץ, שכידוע לנו רובם המכריע נתקלים בקשיים וצליחת מסלול המרוץ. לפיכך ועל פי התכנון, אמור להצטרף אליו ולרכב לצידו לא אחר מאשר מאמנו האישי בשנים האחרונות ומנצח קטגוריית הברונז, תומר שמש, כמתחרה מן המניין.
סוף סלע במרוץ אנדורו בארץ; צילום: עמרי גוטמן
דניאל לייזרוביץ בן ה-51 הוא ארץ ישראל היפה של המרוץ. דניאל הפציע אל חבורת הרומניאקס ההולכת וגדלה לקראת המרוץ של שנה שעברה, וכבר בשלב ההכנות הבנו שזרח עלינו כוכב. לאחר שטעם וצלח את קטגוריית האיירון בשנה שעברה, לדבריו דאז – "כמתנה חד-פעמית ליום הולדתו ה-50", הבין שצדק בהכל פרט לעניין ה'חד-פעמי', ועוד בזמן המרוץ אמר: "בשנה הבאה נעשה ככה וככה…". מקום 39 באיירון היה נחמד, ועם ניסיון של שנה קדימה אולי היה מצליח אף להתקדם מעט, אך להבנת דניאל, רוח הרומניאקס היא "לצאת תמיד לקטגוריה שגדולה עליך במידה אחת ושתרגיש שהמסלול בלתי אפשרי עבורך…".
הוא חמוד, הוא שונה, הוא גאון, הוא מעצבן, הוא מקשיב, והוא אדיר, וכפי שהבנתם, השנה החליט לאתגר את עצמו בהרשמה לקטגוריית הברונז. תנו לו בכפיים, תנו לו בכבוד ותדחפו אותו כל יום דרך כל מדיה אפשרית, כי אתם הדלק – והדלק הזה הוא בחינם!
דניאל ליזרוביץ' בפרולוג רומניאקס 2015; צילום: אייל מור
עמית קליינמן עושה את מה שעשה דניאל בשנה שעברה – מקווה לצלוח את קטגוריית האיירון כמתנת יום הולדת 40. עמית נשוי באושר פלוס 2, ובין הלחץ בעבודה למשפחה ומעבר דירה הוא משתדל לרכב לפחות בסופי שבוע, ובהתאם יוצא ללא שאיפות מיוחדות – פשוט לחוות את החוויה וליהנות מהרגע.
עם זאת נקווה שתהדהד לו בראש הערת האגב של המנוסים יותר, שכדי ליהנות מהחוויה לאורך זמן נקודת המפתח העיקרית היא לעמוד באתגר מולו ניצבת – ואין ספק שמבחינתו האתגר הקשה הוא לצלוח בזמן המותר את ארבעת ימי רכיבה בתוואי שטח תובעני ולעתים גם מזג-אוויר לא סלחני. הוא מקווה שהגוף, ובעיקר הברכיים, יעמדו בעומס כדי לעשות את המקסימום לסיים בכבוד.
עמית קליינמן באימון רכיבה בארץ; צילום מתוך הפייסבוק
יפתח פרנקו בן ה-17 הוא הכוכב העולה של הוסקוורנה-ישראל. יפתח יוצא השנה לרומניאקס כמרוץ בינלאומי ראשון, ולמרות כל ההכנות והאימונים הוא מתרגש מאוד ולא יודע למה לצפות.
האימונים של יפתח כללו בין 3 ל-5 רכיבות שבועיות בנוסף לאימוני כושר שונים ורכיבות תרגול GPS. לדבריו, הוא מרגיש מוכן ומתכוון להילחם לסיים בתוצאה הטובה ביותר שהוא יכול. יפתח ירכב על הוסקוורנה TE300 בקטגוריית הברונז, והוא מבקש להודות לשחר עמרמי וקובי גילון על התמיכה באימונים והעזרה ביציאה למרוץ, כמו גם לשאר נותני החסות – עופר-אבניר יבואנית הוסקוורנה לישראל, אבזריון, Husky shop, ובמיוחד למשפחה ואבא שלו שיתלווה אליו למרוץ.
יפתח פרנקו באימון רכיבה בארץ; צילום: אסף רחמים
גיל קינן בן 28, נשוי, וכשיחזור מהרומניאקס יהיה כבר כמעט פלוס אחד. הוא ככל הנראה רוכב האקסטרים-אנדורו הטוב בארץ. ברומניאקס של שנה שעברה, שהיה המרוץ הבינלאומי הראשון שלו, יצא גיל לקטגוריית הסילבר, ויכל לה בגדול כשסיים במקום ה-20 המכובד מתוך 109 מזנקים ו-56 מסיימים, וזאת בשנה שבדיעבד נחשבה לאחת הקשות שידעה קטגוריית הסילבר – ולראיה כמות המסיימים, כשגם בין 56 המסיימים כמחציתם לא עמדו בזמן הגג של אחד הימים (ברומניאקס מותר לאחר ביום אחד מתוך ארבעת ימי הרכיבה כדי להיחשב למסיים).
גיל חוזר השנה לסילבר בניסיון לשפר מיקום, כשלקורא המזדמן אולי נראה הדבר כמטרה יחסית פשוטה, אבל תרשו לנו להכניס אתכם לפרופורציות – חמשת המקומות הראשונים בקטגוריה מתפרשים על טווח של חצי שעה ביניהם וכמעט 6 שעות מגיל שבמקום ה-20. רק כדי להתקדם מקום אחד בשנה שעברה צריך היה גיל לקצץ זמן של שעה רכיבה (!) – זה המון, זה קשה ואנחנו מקווים שגיל יוכל לעמוד בעומס העצום הזה ולהיות בהיי שאף אחד מאיתנו כנראה לא יוכל להרגיש בחייו.
במהלך השנה האחרונה קינן התאמן בכל רגע אפשרי – רכיבת אופניים יומית וכמה שיותר רכיבות אופנוע ואימוני כוח. אין רוכב שלא הזדמן לו להתאמן עם גיל ובעין בוחנת לא התרשם מיכולתיו לתמרן בקלילות אל מול מכשולים תוך כדי שמירת מומנטום ולקיחת החלטות זריזה ונכונה.
קינן מתרגש מאוד ורוצה להודות לנותני החסות שלו ד.ל.ב מוטוספורט יבואנית ק.ט.מ ופולאריס לישראל, טיולי אלון – סוכנות נסיעות, פולאריס צפון מלכיה, ואיך לא, "לאשתי היקרה".
גיל קינן ברומניאקס 2015; צילום: ניר עמוס
זהו. זוהי הקבוצה, אליה מלבד הח"מ יצטרפו לא מעט חברים ובני משפחה, ואף ידוע לנו על לא מעט ישראלים שבמכוון קבעו את רכיבת רומניה השנתית שלהם בתאריכים חופפים לפחות לחלק מימי המרוץ על מנת לבוא, לראות, לחוות ולעודד ולגעת ככל שניתן במרוץ שהפך לאייקון של הרוכב הישראלי.
אנחנו בפול גז נעדכן כמובן על בסיס יומי בתוצאות ובהתקדמות המתחרים. שיהיה בהצלחה!
כפי שפרסמנו לאחרונה, חברת מוטוטראק מבית סמל"ת, יבואנית גאס גאס לישראל, קיבלה את זיכיון הייבוא של אופנועי בטא האיטלקיים והיא החלה לשווק בישראל את אופנועי האנדורו המקצועיים של המותג. מנכ"ל מוטוטראק הינו גלעד דגן ואילו לתפקיד מנהל המותג מונה עידן לוונהיים.
כעת מפרסמת החברה את דגמי בטא שיגיעו ארצה, וכן מחירון לכל הדגמים.
דגמי האנדורו 4 פעימות של בטא
לארץ יגיעו צמד דגמי אנדורו דו-פעימתיים – 250RR ו-300RR, וכן שלושה דגמי אנדורו מרובעי פעימות – 350RR, 390RR ו-480RR. בנוסף יגיע קרוס-טריינר – אופנוע אנדורו קטן ממדים עם מנוע 300 סמ"ק דו-פעימתי. כל הכלים מגיעים עם מתנע חשמלי אינטגרלי, ודגמי ה-2 פעימות מגיעים כולם עם מערבל שמן אלקטרוני נשלט מחשב.
מחירון דגמי בטא בישראל
[table id=39 /]
בימים הקרובים נשתתף בהשקה העולמית של דגמי האנדורו 2017 של בטא, ומיד לאחר מכן תוכלו לקרוא כאן בפול גז מבחני רכיבה ראשונה על כל הדגמים.
הסבב השביעי והאחרון בעונת 2016 של אליפות ישראל באנדורו התקיים אתמול ביער בית קשת בסגנון היירסקרמבלר. כ- 80 רוכבים הגיעו לסבב האחרון, שהיווה אקורד סיום מעולה לעונה מוצלחת במיוחד, וזאת כנגד כל הסיכויים. העונה הזו הצליחה במיוחד בשל הדחיפה החזקה של שון בן יקר, יו"ר התאחדות הכידונאים, וכן של עמותת האנדורו וגורמים נוספים שנרתמו להפיק עונת אנדורו מלאה, וכאמור מוצלחת.
המנצח הגדול של עונת 2016 הוא ללא ספק נמרוד חמו (ק.ט.מ 350EXC-F), שעשה את הבלתי יאומן ושמר על מאזן מושלם למשך כל העונה – 7 ניצחונות מ-7 מרוצים. אם זה לא ברור, אז חמו ניצח לא רק בקטגוריה שלו אלא גם בדירוג הכללי – בכל אחד משבעת המרוצים של העונה, בלי שמישהו יכול לאיים עליו באמת. שליטה מוחלטת. כבוד גדול!
נמרוד חמו – מאזן מושלם ואליפות מוחצת!
חמו כמובן זוכה באליפות בקטגוריה E2 עם 175 נקודות, כשבמקום השני מגיע בן קבוצתו זיו כרמי שמסיים את העונה עם 150 נקודות, ושלישי יוני לוי (ימאהה WR450F) עם 124 נקודות ומרוץ אחד חסר (הסבב הראשון), וזה בדיוק סדר הסיום גם בסבב האחרון.
אליפות קטגוריה E2
נמרוד חמו, ק.ט.מ, 175 נק'
זיו כרמי, ק.ט.מ, 150 נק'
יוני לוי, ימאהה, 124 נק'
זיו כרמי – מקום שני ב-E2 וקרב צמוד עם יוני לוי
בקטגוריה E1 הפרידו 3 נקודות אליפות בין תומר שמש (ק.ט.מ 250EXC-F), שהיה מדורג ראשון, לבין בר נוב (הוסקוורנה FE250), שניצח את שלושת המרוצים האחרונים, כך שהכל היה פתוח. במרוץ עצמו שלט הפעם שמש, וזכה באליפות E1. שני הגיע יואב שפירא, שגם קבע את ההקפה המהירה, ונוב נאלץ להסתפק במקום השלישי במרוץ והשני בדירוג הקטגוריה.
אליפות קטגוריה E1
תומר שמש, ק.ט.מ, 163 נק'
בר נוב, הוסקוורנה, 153 נק'
גב סלע, ק.ט.מ, 130 נק'
תומר שמש – אלוף קטגוריה E1
בקטגוריה E3 גיל קינן (ק.ט.מ) המשיך להציג את היכולת הטובה מהמרוצים הקודמים וניצח גם הפעם. אם לא היה מפספס שלושה מרוצים העונה סביר להניח שהיה מתברג לפודיום האליפות, שכן הוא ניצח בכל ארבעת המרוצים שבהם השתתף. צחי בן גיגי (גאס גאס) סיים במקום השני, וזה הספיק לו על מנת לזכות באליפות הקטגוריה. בן גיגי זכה באליפות מבלי לנצח כלל העונה, אך הגיע תמיד עם נחישות ויציבות, ובמרוצים יציבות היא מילת מפתח. במקום השלישי סיים אליקו אוחנה (גאס גאס).
בסוף השבוע התחרה חברנו יורם לביא במרוץ האקסטרים-אנדורו האמריקאי Last Dog Standing – הכלב שעומד אחרון, אחד ממרוצי האקסטרים-אנדורו המטורפים שיש היום בעולם, בחום של כ-40 מעלות צלזיוס. יורם רכב על בטא קרוסטריינר 300 סמ"ק דו-פעימתי, ואנחנו מביאים את הסיפור האישי שלו מהמרוץ המטורלל.
צפו בסיכום המרוץ ממצלמת הקסדה של יורם לביא:
* * * * *
ה-Last Dog Standing הוא מרוץ אקסטרים שזו השנה השלישית שלו. הוא נערך במסלול גלן הלן המפורסם בקליפורניה, חלקו על מסלול המוטוקרוס עם שילוב של מכשולים מלאכותיים וחלקו העיקרי בגבעות ובקניונים המקיפים את המסלול, כשהמתחרים עוברים בעליות בסגנון טיפוס גבעה ברמת נשיונל וירידות בקניונים נסתרים ומסולעים בשיפועים אימתניים, כאלו שאפילו קודי ווב, מקום שני בארצברג 2016, נאלץ להוריד את האופנוע ברגל.
כנהוג בארה"ב, החלוקה לקטגוריות היא של בגינרס (D), נוביס (C), אינטרמידייט (B), אקספרט (A) ופרו (AA), כאשר בתוך הסידור הזה יש עוד חלוקה לקטגוריות גיל ונפח. לי יצא להיות בקטגוריית B סניור (מעל 40), יחד עם ליאור אלבז, מכונאי אופנועים וחבר קרוב, והיו לנו 11 מתחרים בקטגוריה. בסך הכל השתתפו 117 מתחרים בכל הקטגוריות.
יאללה בלגן!
השנה המארגנים שינו מעט את הפורמט
ההתחלה היא פרולוג – תערובת של גזים ושל מכשולים באזור המרכזי לקטגוריית פרו בלבד, לשעשע את הקהל ולקבוע את סדר הזינוק.
לאחר מכן, ב-09:00 בבוקר מתקיים הזינוק של LDS1 – כל שאר הקטגוריות ב-3 שורות – אקספרט ראשונים, אינטרמידייט שניים ונוביס ובגינרס אחרונים. השנה הזינוק היה למרוץ היירסקרמבל של שעה במסלול, שמשלב קצת טכניקה אבל בעיקר מהירות.
רוכב שמסיים את המרוץ הזה זכאי לעלות לסבב השני – LDS2, כשסדר הזינוק נקבע לפי המיקום במרוץ הראשון.
כדי להיכנס למרוץ השלישי – LDS3, כבר צריך לסיים את המרוץ בתחום זמן של 45 דקות אחרי המוביל (ווב / האקר/ קורי / רדמונד – ערימה של טילים בליסטיים), ומכיוון שאנחנו מזנקים אחריהם, הזמן האמיתי מצטמצם לכ-35 דקות או אפילו פחות מזה, וזו כבר משימה בלתי אפשרית לאינטרמדייט וקשה מאוד לאקספרט. מעולם שום אינטרמדייט לא הצליח לעמוד או אפילו להתקרב למסגרת הזמן הזו. בשנה שעברה משה כהן, שניצח את האינטרמדייט, הגיע כשעה אחרי זמן הגג כדי להיכנס למרוץ השלישי.
בוקר שבת קריר מקדם אותנו במסלול, אבל ידענו שהקרירות לא תימשך זמן רב והטמפרטורות יגיעו באמצע היום לשיא של 40 מעלות בצל.
גלן הלן
לאחר צפייה בפרולוג המשוגע של הפרו התמקמנו בקו הזינוק, ואז הסבירו לנו את התוואי להקפה הראשונה, שבעצם הוביל אותנו לאמצע ההקפה ולא לפנייה המשופעת ימינה – הקלאסית של זינוקי גלן הלן.
הזינוק הלך נפלא. הילוך רביעי(!) בבטא, שידעתי שיעבוד לי טוב עם צמיג אחורי מעולה של גולדן טייר, ואני ראשון בהולשוט ומרגיש נהדר! אבל בגלל שינוי תוואי המסלול לא הבנתי בדיוק לאן צריך לרכב ואיבדתי את ההובלה בפנייה השנייה. לא נורא, ממשיכים.
אחרי זמן קצר, תוך כדי הגעה לאחרוני רוכבי האקספרט, הגענו לעלייה הראשונה הגדולה שהוסתרה על ידי ענן אבק ענק וסמיך שיצרו קטגוריות הרוכבים שעברו בה לפנינו. מכיוון שאת העלייה עצמה אני מכיר היטב ממרוצים קודמים, החלטתי לא לחכות ופשוט להיכנס על עיוור. הכל הלך טוב עד אמצע העלייה, שם התנגשתי חזיתית ברוכבים תקועים שאותם לא ראיתי, ומיד לאחר מכן רוכב משמאלי איבד שליטה, נפל וגרר אותי עימו.
קמים, מניעים, משנים קו ועולים. מגיעים למעלה וכל הפה מפוצץ בוץ של רוק ואבק, עד כדי כך שהייתי חייב לשטוף את הפה היטב כדי לנשום.
ההמשך היה רובו נוח וללא אירועים מיוחדים. סיימתי את המרוץ הראשון במקום 49 בכללי וראשון בקטגוריה שלי, והזינוק ל-LDS2 נקבע לי על שורה 30. אחלה.
כן, גם על זה רוכבים
LDS2
מזנקים למרוץ השני ואחרי זמן קצר מתחילים לקבל לפנים את המכשולים המלאכותיים – מסלול האנדורוקרוס עם מטריקס מהקשים שיש, ומיד אחריו שלולית בוץ משולבת בצמיגי ענק ששוכבים. עברנו גם את זה כשאני מאבד כמה מקומות בגל תקיעות כאלו ואחרות, אבל הכל הרגיש סבבה. עוד קצת מסלול ומגיעים לטיפוס גבעה ברמת נשיונל. לפחות 20 רוכבים עומדים למטה ומסתכלים על הרוכבים שמפוזרים על הגבעה.
בגלל זכרון רע משנה שעברה התייצבתי לצד הרוכבים, וברגע שראיתי קו פתוח שהאחרים לא ראו או שחששו להשתמש בו, פתחתי גז וזינקתי לעלייה. היה נפלא! הצלחתי לעלות כשני שלישים מעלייה בלי בעיות מיוחדות, קצת דחיפה לקו היותר קל, 5 מטרים עם עזרה מהמושכים שהיו שם, ואת שאר העלייה כבר צלחתי לבד כשאני ממשיך בהרגשה מצוינת.
המסלול הלך ונהיה קשה יותר עם ירידות תלולות בתוך דרדרת, כשמעל הכל מעיק החום שכבר נשק ל-40 מעלות, אבל ההרגשה הייתה מצוינת ואני בתחושה שאולי – רק אולי – אצליח להיכנס להקפה השלישית.
אבל אז הגיע קניון המפלים המפורסם, עם ירידות סלעים ענקיות ובלתי נגמרות שחייבו אותנו לעבודות צוות להורדת האופנועים מדרגה אחרי מדרגה. אומרים שאפילו רוכבי החוד של הפרו ירדו פה ברגל ולא ברכיבה.
מעייף החרא הזה!
כאן נתקלנו במכשול הקשה מכולם – החום. בתוך הקניון הצפוף, ב-40 מעלות ללא שום זרימת אוויר שתעזור להתקרר, הגוף נשאר ללא טיפת אנרגיה. גם אחרי מנוחה של 5 דקות בצל מזדמן, שהחזירה את הדופק לאזור סביר, מיד עם הדחיפה הבאה של האופנוע הדופק חזר לשמיים והגוף חזר לבעור.
לקח לנו כחצי שעה להגיע לתחתית הקניון, לחצות את הכביש, לטפס עליית גזים נוספת ועוד ירידה תלולה כדי להגיע לעוד שלב שהזמן שלנו כבר השאיר אותנו בחוץ.
ושוב, למעט רוכב אקספרט בודד, כל מירוץ ה-LDS3 היה מורכב מרוכבי פרו בלבד. אגב, גם שם היה שמח, כשלמעט 4 רוכבים כולם נתקעו בעלייה קשה, ובעצם רק 3 רוכבים חצו את קו הסיום של ההקפה השלישית. קודי ווב הוא הכלב שעומד אחרון – שוב.
ואנחנו? אני מקום ראשון בקטגוריה וליאור חברי במקום שני. שמחה גדולה!
