תגית: ביטוח חובה

מחירי ביטוח החובה יישארו דומים מאוד עד זהים לאלו הנוכחיים – כך עולה מהצעת החוק שעברה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה בוועדת הכנסת ועליה הוסכם אתמול בוועדת הרפורמות, בטרם עלייתה לכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

תזכורת: דו"ח ועדת וינוגרד הראה שיש להעלות את תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי בכ-20%, וזאת בשל שינויים בריבית ההיוון. משרד האוצר התנגד להעלאה, ובין היתר לפני שנה בדיוק ניסה לשנות את החציה (יחס חלוקת הנטל בתאונה שבין רכב פרטי לבין דו-גלגלי) ל-95%-5% במקום ה-75%-25% הנהוג כיום, אולם הצעה זו נפלה בשל התנגדות עזה של חברות הביטוח.

השלב הבא היה הצעת חוק של ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) וח"כ יצחק וקנין (ש"ס) מינואר 2018, שלפיה מרכיב ההעמסה (ההשתתפות של ביטוחי הרכב הפרטיים בביטוחי החובה של הדו-גלגל, שמבוטחים כולם בפול) יעלה מרף מקסימלי של 6.5% ל-11%. מהלך זה עשוי היה להוריד משמעותית את מחירי ביטוח החובה לדו-גלגלי. חודש לאחר מכן, בפברואר 2018, נראה היה שמגיעים לפשרה שלפיה מרכיב ההעמסה יעלה לסביב 9-8% בלבד, ובמקרה כזה הגדלת מרכיב ההעמסה הייתה מקזזת את העלייה הצפויה של 20 האחוזים בשל דו"ח ועדת וינוגרד. במרץ כבר אושרה בוועדת הרפורמות ההצעה הסופית לקריאה ראשונה, כשלפיה מרכיב ההעמסה יעמוד על 8.5% בלבד בשנתיים הקרובות, ובשנת 2020 מרכיב ההעמסה ייקבע על 8%.

בשבוע שעבר התכנסה ועדת הכנסת והעבירה את ההצעה בקריאה ראשונה. אתמול אושרה ההצעה שוב בוועדת הרפורמות, הפעם לפני שהיא עולה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת בשבועות הקרובים, ותתקבע כחוק.

המשמעות היא אחת: מחירי ביטוח החובה לאופנועים יישארו זהים או דומים מאוד לאלו הנוכחיים, שכן תוספת מרכיב ההעמסה תקזז את העלייה הצפויה בשל שינוי ריבית ההיוון.

כזכור, דו"ח מבקר המדינה הראה כי מחצית מרוכבים הדו-גלגלי נוסעים ללא ביטוח חובה, מצב בלתי מתקבל על הדעת שעלול לגרום להשלכות כלכליות כבדות על המשק. כעת, כשברור שמחירי ביטוח החובה יישאר זהים עד דומים מאוד לאלו הנוכחיים, לא נראה כי יחס הרוכבים שנוסעים ללא ביטוח חובה ישתנה באופן דרמטי.

כתב: עו"ד אסף ורשה

לפני מספר שנים ניתנה הנחיה לשוטרי משטרת התנועה שלפיה אין לאכוף את איסור הרכיבה בשול הימני, ובלבד כי מדובר על רכיבה במהירות סבירה ושעומס התנועה מצדיק זאת. חשוב לזכור כי אין מדובר על השור השמאלי, שרכיבה בו משמעותה חציית קו הפרדה רצוף( קו לבן), שיגרור קנס של 500 ש"ח + 6 נקודות, אלא על שול ימני בלבד (קו צהוב).

הוראה זו הביאה לעלייה משמעותית במספר הרוכבים בשול, ובמקביל גם לעלייה במספר תאונות הדרכים שהתרחשו בשל סטיית רכב מנתיב הנסיעה ופגיעה ברוכב.

אי-האכיפה יצרה בקרב ציבור הרוכבים הנחה שגויה כאילו הרכיבה בשול מותרת בחוק, אולם ההפך הוא הנכון – לא רק שהרכיבה אסורה, אלא שגם אם התאונה התרחשה בשל רשלנות הנהג, עדיין האשמה – במלואה או בחלקה – תוטל על הרוכב. כלומר, גם אם הרוכב נע בשול במהירות של 7 קמ"ש בזהירות מרבית ורכב סטה מנתיב נסיעתו, פגע ברוכב , פצע אותו ותוך כדי גם ריסק את האופנוע – האחריות תוטל על האוחז בכידון.

השאלה המתבקשת היא מה מידת האשמה שבית המשפט ייחס לרוכב, שכן לכך יש השלכה ישירה על כיסו, ובמקרים מסוימים גם על מצבו הכלכלי עד סוף ימיו.

מה שיקבע כמה כסף יתאדה מחשבונו של הרוכב בעקבות התאונה הוא דווקא הנסיבות שהובילו את נהג הרכב לסטות לשול.

במקרה בו הרכב סטה מנתיב הנסיעה לשול ללא סיבה מוצדקת, שלא לצורך מניעת תאונה או בשל תקלה שאינה מאפשרת המשך נסיעה, סביר להניח שבית המשפט יקבע לרוכב שיעור רשלנות נמוך יחסית, בטווח של בין 30-10%. גם אם מדובר על נהג שסטה מנתיב הנסיעה בעקבות הסטת המבט לטלפון הנייד ושליחת מסרון תוך כדי, מה שהוביל לפגיעה ברוכב, עדיין –  התאונה נגרמה בשל הרכיבה האסורה בשול.

מצבו של רוכב שנפגע בשל סטייה מוצדקת של נהג הרכב – גרוע בהרבה. בית המשפט מתיר לנהגים שעמדו בפני מצב חירום לסטות לשוליים. ומה הוא אותו מצב? לדוגמה, רכב שסטה בפתאומיות לנתיב ומחייב 'בריחה' ממנו באמצעות ירידה לשול, כמו גם רכב שבלם באופן שמאלץ את הרכב שמאחוריו לבצע סטייה חדה. כל תאונה שמניעתה מצריכה סטייה לשול – נתפסת כמצב חירום. כך גם לדוגמה רכב שתקר בגלגל מחייבו לעצור בפתאומיות וכו'.

במקרים שבהם יתברר כי נסיבות המקרה הן כאלו, סביר להניח כי בית המשפט ייחס רשלנות מזערית לנהג הרכב, אם בכלל. וכך למשל, רק לפני מספר חודשים נדונה תביעה שהגיש רוכב על אופנוע ספורט בנפח ליטר, שנסע מכיוון מחלף מורשה לתל אביב, נתקל בפקק תנועה והחליט לרכב בשול. כעבור דקות ספורות, תוך כדי רכיבה במהירות של 30 קמ"ש, רכב סטה 'באגרסיביות' לשול ומעך את האופנוע על גדר ההפרדה. בעקבות התאונה נגרמו לאופנוע נזקים כבדים והוגשה על-פי כך תביעה כספית. לרוכב לא היה ספק – הרכיבה בשול מותרת, שכן עובדה היא כי המשטרה אינה אוכפת את החוק, ועל כן גם האחריות לתאונה מוטלת על הנהג הרשלן. אולם כבוד הרשמת הבכירה שרונה צור גינור מבית משפט השלום כתבה בפסק הדין את שהיה אמור להיות ידוע לכולם: "שולי הכביש לא נועדו לנסיעתם של אופנועים או כלי רכב אשר מבקשים להתחמק מעומסי התנועה, אלא למקרי חירום". לפיכך, חייבה השופטת את הרוכב לשלם את מלוא עלות תיקון נזקי הרכב.

רוכבים שהצטיידו בפוליסת מקיף צריכים להיות מודאגים פחות בנוגע להשלכות הכלכליות של תאונה בנסיבות כאלו, שכן התרחיש הגרוע ביותר מבחינתם הוא תשלום השתתפות עצמית והתייקרות הפרמיה בגין התביעה שנרשמה לרעתם. אולם מבחינת מרבית הרוכבים בישראל שמבוטחים בביטוח צד ג' שנותן מענה רק לנזקים שגרמו לרכוש של אחר – לא רק שלא יקבלו פיצוי על הנזקים שנגרמו לכלי שלהם, אלא שבנוסף, ישלמו גם השתתפות עצמית (במידה ולא רכשו סעיף ביטול השתתפות עצמית).

ומי צריך לחשוש אף יותר? הרוכבים ללא ביטוח חובה. לא צריך לרכוב במהירות של 100 קמ"ש בשביל למצוא את עצמך עם נכות קשה, אלא די בתאונה בה הרוכב פגע בגדר ההפרדה במהירות של 20 קמ"ש. במקרה כזה, היה ואין ברשות הרוכב פוליסת אובדן כושר או מענה ביטוחי אחר – שום גורם לא יפצה אותו על אובדן הכנסותיו העתידיות ועל ההשלכות הכלכליות של התאונה.

נקודת האור היחידה בסיפור היא האפשרות לתבוע את נהג הרכב בתביעת נזיקין. במרוצת השנים פסקו בתי המשפט לא אחת כי הרוכב זכאי לקבל פיצוי מהצד הפוגע אף שלא היתה ברשותו פוליסת חובה. אולם הדרך לשם עוברת בבית המשפט, וגובה הפיצוי שיקבל, אם יקבל, תלויה בחלוקת האחריות בין הצדדים.

אז מה השורה התחתונה? לזכור כי הרכיבה בשול אסורה, ולפיכך – לצמצם עד כמה שניתן את הרכיבה שם. ואם כבר בוחרים בכך, אז לרכוב במהירות נמוכה ותוך התאמת המהירות  להנחת היסוד כי בכל רגע נתון רכב יכול לסטות ולפגוע ברוכב, והאחריות עלולה להיות מוטלת על הרוכב.

עו"ד אסף ורשה הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ומשמש כיו"ר ועדת נזקי שיבוב ורכוש בלשכת עורכי הדין.

כתב: עו"ד אסף ורשה

איך ייתכן כי רוכב דו-גלגלי חוצה את הצומת באור ירוק ונפגע מרכב שנסע באור אדום, מוצא את עצמו מורשע בדין הפלילי, משלם על נזקי הרכב שגרם לתאונה ומממן מכיסו את הנזקים שנגרמו לאופנוע שלו?

אחד מדפוסי ההתנהגות של רוכבי דו-גלגלי הוא לזנק לצומת מיד לאחר שהרמזור התחלף לירוק. מעבר לסיכון שהם נוטלים במקרה בו רכב 'יגנוב' רמזור ויפגע בהם, הם למעשה גם מבצעים עבירת תנועה. תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת כי לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעה. משמעות תקנה זו היא כי על הרוכב לוודא כי הנהגים ביתר הנתיבים עצרו את רכבם בטרם הוא יחל בנסיעה, או לכל הפחות לוודא כי מהירות נסיעת הרכבים תואמת את כוונתם לעצור. כך יוצא כי בשל ההפרה השכיחה של חובה זו, רוכבים רבים שחצו צומת באור ירוק ונפגעו מרכב שלא עצר באדום, מוצאים את עצמם בפני בעיה משפטית לא פשוטה.

ראשית, במידה ואין ברשות הרוכב פוליסת ביטוח מקיף, עליו יהיה להגיש תביעת צד ג' לכיסוי נזקיו על-ידי נהג הרכב וחברת הביטוח שלו. אולם זו האחרונה תשלוף במהירות את הקלף של חציית צומת לא פנוי. מבחינת הרוכב, שלצורך הדוגמה הנזקים לאופנועו מוערכים ב-30,000 ש"ח, תיקבע לו רשלנות תורמת בשיעור גבוה של בין 20-50%. כלומר, במקום 30 אלף שקלים הוא ימצא את עצמו מקבל המחאה שבמקרה הטוב יהיה רשום עליה 24 אלף שקלים. במקרה הרע  – 15,000 ש"ח בלבד. כך או אחרת, סביר להניח שהתיק יגיע לבית המשפט, כך שאת הכסף הוא יראה הרבה אחרי מועד פירעון ההמחאה למוסך.

אך יש תרחישים בעייתיים יותר. למשל במקרה בו נהג הרכב נאלץ לבצע סטייה מנתיב נסיעתו ובשל כך ניזוק רכבו באופן מהותי. במקרה המסוים, תהיה זו מזדה 6 שעלותה 150,000 ש"ח. חברת הביטוח שמבטחת את הנהג תתקן על חשבונה את רכבו, אולם מיד לאחר מכן תגיש תביעת שיבוב כנגד הרוכב – תביעה שבמהותה עומדת זכותה לקבל פיצוי מהגורמים שאחראים לנזק אותו שילמה. על כן, אף אם בית המשפט יקבע כי התנהגות הרוכב מייחסת לו רשלנות תורמת בשיעור של 20%, עדיין, בהנחה כי למזדה נגרמו נזקים בשווי של 60,000 ש"ח – הוא יידרש לשלם 12,000 ש"ח. במקרה הטוב הוא יפעיל את פוליסת ביטוח צד ג' שרכש לדו-גלגלי וישלם השתתפות עצמית (או שלא במקרה בו רכש פוליסה הכוללת ביטול השתתפות עצמית), אך במקרה בו לא הצטייד בפוליסה – מלוא התשלום יושת עליו. כל זאת בטרם התייחסנו להיבט הפלילי-תעבורתי של העניין. במקרים מסוימים גם יוגש נגדו כתב אישום בגין אי-עמידה בתקנה 65, והרשעתו עלולה להסתיים בשלילת רישיון הנהיגה וקנס כספי.

המציאות מלמדת כי כאשר מדובר על רוכבי דו-גלגלי, בתי המשפט לא לוקחים בחשבון את העובדה כי אלו נפגעו בתאונה בעת חישוב מידת הרשלנות התורמת. אמנם הרוכב התפרק על הכביש, וכך גם אופנועו, אך מה שעומד בפניהם הוא לרוב דבר אחד בלבד – נסיבות התאונה: שדה הראייה שהיה לנהגים בצומת ורמת התאורה בעת האירוע. וכן, גם השופט. ישנם כאלו שבאופן עקרוני גורסים כי אי-עמידה בתקנה 65 וכניסה לצומת לא פנוי – כמוה ככניסה באור אדום, על כל המשתמע מכך. צריך לזכור כי השופטים בתוך עמם הם חיים, וגם הם – לעיתים קרובות מאוד – נבהלים מרוכב דו-גלגלי שמזגזג בין נתיבים ועוקף באופן רשלני.

עבירה שכיחה נוספת שמבצעים רוכבי דו-גלגלי היא עקיפה בתוך הצומת על אותו נתיב נסיעה. הרכב יכול לפנות ימינה או להמשיך ישר אך בחר ברגע האחרון לפנות, ללא שאותת, והרוכב שעקף את הרכב מצד ימין במטרה להמשיך ישר מוצא את עצמו על הרצפה. אז מי אשם? בעוד שאת העובדה כי הנהג לא אותת יהיה קשה להוכיח, את העקיפה מצד ימין ניתן להוכיח בקלות. נסיבות התאונה מעידות על כך בבירור. ואף אם קיים צילום שמוכיח זאת, עדיין, לא רק שהרוכב לא יקבל כל פיצוי או במקרים מסוימים סכום זניח ביחס לגובה תביעתו, קיים סיכוי בלתי מבוטל כי יוגש כנגדו כתב אישום בגין עקיפה בתוך מסלול הנסיעה.

המסקנה המתבקשת היא שגם כדי להימנע מפגיעה גופנית כואבת ומסוכנת וגם כדי להימנע מכתב אישום תעבורתי ותשלום פיצויים – ההתנהגות בצמתים מחייבת להיות יותר מושכלת ופחות קלת-דעת. היכנסו לצומת רק כאשר וידאתם שהצומת פנוי, כמובן אחרי שהרמזור הפך לירוק, רכבו במהירות מתאימה בצמתים, תפסו נתיב נסיעה שלם בלי עקיפה של רכב כזה או אחר בכניסה לצומת או בתוכו, וכמובן רכבו על-פי החוק.

עו"ד אסף ורשה הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ומשמש כיו"ר ועדת נזקי שיבוב ורכוש בלשכת עורכי הדין.

פרמיית ביטוח החובה בישראל יצרה מצב מעוות שבו שימוש עסקי בדו-גלגלי יגרור פרמיה גבוהה יותר. מה זה שימוש עסקי? ובכן, גם אם אתם משתמשים לעתים רחוקות ביותר בדו-גלגלי לצורך ביצוע מטלות עבודה, עדיין בהתאם להוראות הפול עליכם להצהיר כי הכלי משמש לצורכי עבודה ולשלם בגין כך פרמיה נוספת שעלולה להגיע גם ל-2,000 ש"ח בשנה. אין זה משנה אם אתם עצמאיים או שכירים, ולא אם אתם משתמשים בכלי הדו-גלגלי לצרכים אלו לעתים רחוקות מאוד.

לדוגמה, ביטוח חובה פרטי לאופנוע מעל 250 סמ"ק עם מערכת ABS, לרוכב יחיד – בן 40 עם 20 שנות ותק, ללא תאונות או עבירות תנועה, יעלה נכון להיום 4,404 ש"ח לשנה. אותו הביטוח בשימוש עסקי יעלה 5,724 ש"ח – הפרש של 1,320 ש"ח.

אם כך, כיצד נקבע האם פוליסת החובה מוגדרת לצורך שימוש פרטי או עסקי?

סוכן הביטוח אודי דגן ענה לנו על השאלה הזו: אחד מהפרמטרים שמשפיעים על גובה הפרמיה לביטוח חובה של כלי דו-גלגלי הוא מטרת השימוש ברכב. בטופס ההצעה של חברת הפול, אותו המבוטח נדרש למלא בעת רכישת פוליסת ביטוח החובה, קיימות שלוש שאלות שעל-פיהן נקבע אם הפוליסה תהיה פרטית או עסקית, כאשר די שאחת מהתשובות נענית בחיוב על מנת שהדבר יהווה מבחינת הפול כמקרה שמחייב הוצאת פוליסה עסקית:

1. אם האופנוע רשום על-שם תאגיד או חברה
2. אם רוכש הפוליסה מצהיר לרשויות המס על הוצאות של האופנוע, קנייתו וכו', לצורך החזרי מס
3. אם הרוכב משתמש באופנוע לצורכי עבודה

הבעיה הגדולה היא שפער המחירים בין פוליסת ביטוח חובה לשימוש פרטי לבין פוליסת ביטוח חובה לשימוש עסקי עלולה להגיע ל-1,000 ש"ח, ובמקרים מסוימים אפילו 1,500 ש"ח לשנה ואף יותר.

ומה אם מדובר על עצמאי שעושה שימוש בדו-גלגלי שלו פעם בחצי שנה לצורך ביצוע מטלות שקשורות בעבודה? האם גם אז צריך להצהיר ולשלם פרמיה עסקית?

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח: כל מי שעושה שימוש בכלי לצורכי עבודתו, גם לעתים רחוקות, ייחשב לכזה שעושה שימוש עסקי בכלי ועליו לרכוש פוליסה עסקית. תכיפות השימוש אינה המבחן שמוכל על הנושא אלא קרותו.

ומה הדין לגבי שכיר? האם גם הוא צריך להצהיר על שימוש עסקי, גם אם תכיפות השימוש בכלי לצורכי עבודתו נעשית לעתים רחוקות מאוד?

עו"ד ורשה: אין רלוונטיות לכך, שכן השאלה היא מהות השימוש ולא הגדרת הגורם שמשתמש. לפיכך, גם שכיר נדרש לרכוש פוליסה עסקית, ואין רלוונטיות לתדירות. כלומר, גם פקיד שמתבקש אחד למספר חודשים לקפוץ עבור מעסיקו לדואר, צריך על פי פרשנות הפול לרכוש פוליסה עסקית ולשלם פרמיה מוגדלת.

היה ותתרחש תאונת דרכים ויתברר כי בהצעת לביטוח הוצהר כי מדובר על שימוש פרטי, אך האירוע קרה בנסיבות שקשורות לביצוע עבודתו של הנהג. האם המבוטח יאבד לחלוטין את זכאותו לקבל פיצוי?

עו"ד ורשה: במקרה כזה יכול המבוטח להיקלע למצב בו הוא צריך להילחם על זכותו לקבל פיצוי, שכן לא מן הנמנע כי הפול יטען שהמבוטח מסר פרטים לא מדויקים לגבי מטרת השימוש בכלי. בית המשפט יבחן את המקרה לגופו ויברר בין היתר את תדירות השימוש העסקי, ועל-פי כך יפסוק. אולם דבר אחד בטוח – עצם הדיון על זכאותו של התובע לקבל פיצוי צפוי להאריך אותו משמעותית. סביר להניח כי במרבית המקרים בית המשפט לא יאפשר לפול להתחמק מתשלום פיצוי, אך גובהו עלול להיות מופחת ויחושב בהתאם ליחס שבין הפרמיה בתעריף הפרטי ששילם המבוטח לבין זו שהיה צריך לשלם לו הצהיר על השימוש למטרה עסקית.

תגובת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון:

"רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון קבעה כי בעלות אחרת מוגדרת כ"בעלות שאינה בעלות פרטית", או "בעלות על רכב שרשום ברשות הרישוי על שם יחיד שאינו תאגיד ומשמש למטרת עסקו של יחיד או גוף אחר – בתנאי שבחרה בכך חברת הביטוח, והיא מסווגת את כל כלי הרכב מאותו הסוג באותו אופן והודיעה על אופן הסיווג שקבעה מראש למפקח על הביטוח ובלבד שהאחרון לא התנגד לכך". נציין כי קיים קשר בין בעלות הרכב לסיכון הביטוחי. לגבי אופנועים, נמצא כי הסיכון הביטוחי של אופנוע בבעלות אחרת גבוה מהסיכון הביטוחי לאופנוע בבעלות פרטית. ממצא זה מתבסס על דו"ח תעריפי סיכון מוצעים בביטוח רכב חובה שפורסם על-ידי רון בינה אקטוארית בע"מ. מצ"ב קישור לדו"ח (ראה עמודים 86 ו-87 בדו"ח):

בנוסף, האבחנה בדמי הביטוח בסוג הבעלות לגבי אופנועים, נובעת בין היתר גם מהעובדה שביטוח החובה של כלי רכב הדו-גלגליים המבוטחים בפול מסובסד על-ידי כל שאר ציבור המבוטחים בביטוח חובה. אין זה נכון שאדם שמשתמש בכלי הרכב הדו-גלגלי שלו למטרות עסקיות, יסובסד באותו שיעור של אדם שאינו עושה שימוש עסקי בכלי הרכב.

לעניין היקף הכיסוי הביטוחי, כאשר מקרה ביטוח מתרחש בעת שימוש עסקי בעוד הפוליסה הוצאה לשימוש פרטי, נציין שסעיף 9 לפוליסה התקנית קובע סנקציה שתחול על בעל הפוליסה במקרה שהוא השיב "לשאלת חיתום תשובה שלא הייתה מלאה וכנה בעת שניתנה… וקרה מקרה הביטוח".

עכשיו זה סופי: תעריפי ביטוח החובה יישארו ללא שינוי מאלו הנוכחיים. ועדת הכלכלה בראשות ח"כ רחל עזריה אישרה השבוע לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר שלפיה מרכיב ההעמסה בביטוח החובה של המכוניות יעלה, אולם לא לפי ההצעה המקורית שעמדה על 11%, אלא בשיעור של 8.5% בלבד.

הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר נועדה במקור להוריד את תעריפי הביטוח המוגזמים של אופנועים וקטנועים על-ידי הגדלת מרכיב ההעמסה – שיעור ההשתתפות של ביטוח המכוניות על תשלומי הפיצויים למבוטחי דו-גלגלי. נכון להיום מרכיב ההעמסה עומד על 6.5%, ולפי ההצעה המקורית הוא יוכפל ויעמוד על 11%. שיעור העמסה כזה היה מוריד את תעריפי ביטוח החובה לאופנועים בשיעור ניכר.

כעת, לאחר דיונים ומשא ומתן מול האוצר, הוגשה הצעת החוק לקריאה ראשונה, אולם בנוסח מרוכך יותר שבו מרכיב ההעמסה יעלה ל-8.5% בלבד. שיעור כזה צפוי לקזז את ההעלאה הצפויה בביטוח החובה בשיעור של כ-20% שאמור לקרות בשל השינוי בריבית ההיוון כפי שנקבע בוועדת וינוגרד. במקביל הודיעו נציגי משרדי המשפטים והאוצר על הקמת ועדה שתבחן דרכים להוזלת תעריפי ביטוח החובה הגבוהים. הלובי הדו-גלגלי בוועדה כלל את צוות הרשויות של מועדון האופנועים הישראלי, וכן נציגים מאיגוד לשכות המסחר.

כזכור, דו"ח מבקר המדינה קבע בסוף שנת 2016 כי כמחצית מרוכבי הדו-גלגלי נוסעים ללא ביטוח חובה בתוקף – בשל התעריפים הגבוהים.

השורה התחתונה היא שתעריפי ביטוח החובה צפויים להישאר דומים מאוד עד זהים לאלו הנוכחיים. הם אמנם לא יעלו בכ-20% כפי שקבעה ועדת וינוגרד, אך גם לא ירדו כפי שהצעת החוק המקורית דרשה. 

נכון לעכשיו אין שינוי בתעריפי ביטוח החובה, ולא ברור אם המחירים ירדו, כפי שדורש ח"כ מיקי זוהר שהולך למהלך חקיקה, האם יישאר דומים לנוכחיים או האם יעלו בכ-20% כפי שדורש הפול – בפועל יוצא מדו"ח וינוגרד.

הבוקר (ד') התקיימה בוועדת הרפורמות בכנסת ישיבה שבה דנו על תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי ובהצעת החוק של יוזם הישיבה, ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שלפיה רכיב ההעמסה על ביטוחי חובה של רכבים פרטיים יעלה מ-6.5% כיום ל-11%, ועל-ידי כך תעריפי הביטוח לדו-גלגלי ירדו. הסיבה – נהגי רכב אחראים לחלק גדול מהתאונות המעורבות ועל כן הם צריכים לשאת ברוב הנזק.

כזכור, דו"ח ועדת וינוגרד שדנה בתעריפי ביטוח החובה המליץ להעלות את מחירי ביטוח החובה בשל שינויים בריבית ההיוון. העלאה צפויה זו זוכה להתנגדות מצד גורמים רבים, בעיקר בשל העובדה שכבר היום כמחצית מרוכבי הדו-גלגלי רוכבים ללא ביטוח חובה בתוקף – נתון שמטריד מאוד גורמים רשמיים.

בוועדה השתתפו נציגי משרד האוצר ואגף שוק ההון, נציגי משרד המשפטים, נציגי מועדון האופנועים הישראלי ונציגי איגוד לשכות המסחר. יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה מכולנו, טענה כי המצב הנוכחי שבו כמחצית מרוכבי הדו-גלגלי רוכבים ללא ביטוח חובה הוא מצב בלתי נסבל. חשוב לציין שההצעה של ח"כ מיקי זוהר כבר עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה, וכעת כאמור היא הגיעה לוועדת הרפורמות.

הוועדה אמורה הייתה לאשר את הצעת החוק או לשלוח אותה לתיקונים טרם אישורה, וזאת לפני העברתה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, אולם היא נסגרה ללא התקדמות ממשית בשל עזיבתו המוקדמת של יוזם הצעת החוק, ח"כ מיקי זוהר. הוועדה תתכנס שוב בעוד שבועות ספורים על מנת לאשר את הצעת החוק במתווה כזה או אחר, כאמור טרם העברתה למליאת הכנסת.

עוד נציין שמשרד האוצר ביקש מבג"צ לעכב את הדיון בעתירה שהגישו בפול ליישום מיידי של דו"ח ועדת וינוגרד – משמע העלאת תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי ב-19.2%, ובג"צ אישר את הדחייה בשל העובדה שהנושא נמצא בדיונים בוועדות הכנסת וצפי להגיע להכרעה בקרוב, בתצורת החוק של ח"כ מיקי זוהר.

נכון לעכשיו תעריפי ביטוח החובה עומדים בפני צומת גדול וחשוב: במידה והצעת החוק תעבור במתווה הנוכחי של 11% העמסה, תעריפי ביטוח החובה עשויים לרדת. אחוז נמוך יותר של רכיב העמסה, שעליו יחליטו בוועדה הגורמים המקצועיים, אמור להשאיר את תעריפי הביטוח דומים מאוד לאלו הנוכחיים ולמעשה לקזז את ההעלאה הצפויה כתוצאה מדו"ח וינוגרד. במידה והצעת החוק לא תאושר ורכיב ההעמסה יישאר 6.5, המשמעות היא שתעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי צפויים לעלות בכ-19.2% ביחס לתעריפים הנוכחיים – מהלך שעלול לגרום לרוכבים נוספים לרכוב ללא ביטוח חובה בתוקף, אם כי הסיכוי לכך הוא קלוש למדי. נכון לעכשיו ההערכות הן שמחירי הביטוח אכן ירדו במידה זו או אחרת.

בהחלט צומת חשוב ודרמטי. נמשיך לעדכן.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול הצעת החוק המונעת את העלייה במחירי ביטוח החובה לאופנועים וקטנועים. לפי ההצעה יגדל מרכיב ההעמסה בתאונות מעורבות בין רכבים פרטיים לבין דו-גלגלי, שכן לפי הסטטיסטיקה נהגי רכב אשמים במרבית התאונות בין שני כלי הרכב. למדינה, כפי שכבר ראינו בעבר הקרוב, יש אינטרס לעודד תחבורה דו-גלגלית על רקע בעיות התנועה המחמירות.

על הצעת החוק חתומים חברי הכנסת מיקי זוהר (הליכוד), איתן כבל (המחנה הציוני) ויצחק וקנין (ש"ס), ולפיה יוכפל השיעור מהכנסות ביטוח החובה לרכב המשמש לתשלומי פיצויים לרוכבים, בנוסף לדמי הביטוח שמשלמים הרוכבים עצמם ('שיעור ההעמסה'), מ-5.5 עד 6.5 אחוזים כיום, ל-11 אחוזים בעתיד.

"מטרת החוק היא להוריד את תעריפי הביטוח הגבוהים של הרכב הדו-גלגלי בישראל", הסביר אתמול ח"כ זוהר, יוזם החוק. "מצב התחבורה בארץ משווע לאפשרויות אלטרנטיביות, ורכב דו-גלגלי מהווה פתרון זול וזמין להפחתת עומסי התנועה עבור כלל משתמשי הדרך. מחיר ביטוח הרכב הדו-גלגלי בישראל הוא מהיקרים בעולם, ואין ספק שכדי לעודד את השימוש בו יש להוזילו. אני מודה לשר האוצר שתמך בחוק. יותר רכב דו-גלגלי על הכביש משמעותו הפחתת עומסי התנועה ועומסי החניה".

תעריפי ביטוח החובה לקטנועים ולאופנועים אמורים להתייקר בשיעור ממוצע של 20%, כפי שעולה ממסקנות ועדת וינוגרד, שקבעה תעריפים מעודכנים לריבית ההיוון לפיה מחושבים הפיצויים לרוכבים שנפגעו בתאונות.

התייקרות מקבילה של ביטוחי החובה לרכב, שתעריפיהם היו אמורים לזנק ב-16%, נדחתה בינתיים בהתערבות שר האוצר משה כחלון. באוצר לא מעוניינים לייקר גם את ביטוח החובה לדו-גלגלי, שמחירו עלול לזנק לכ-5,000 ש"ח לשנה לרוכבים רבים – פי שלושה ויותר ממחיר ביטוח רכב ממוצע.

"ההעמסה עושה צדק בתיקון העיוות המובנה, מכיוון שרוכבי אופנועים לסוגיהם חשופים יותר לפגיעות בשל תשתית לקויה ופגיעים יותר על-ידי כלי רכב אחרים. במקביל, הרוכבים מסכנים רק במעט הולכי רגל או רוכבים אחרים", מסבירים הח"כים בהצעת החוק.

שיעור ההעמסה הנוכחי נקבע ב-2012 לטובת קידום תחבורה דו-גלגלית כאלטרנטיבה לרכב פרטי, אולם תעריפי הביטוח בפועל נותרו גבוהים וממשיכים להוות מכשול בפני המחפשים אלטרנטיבה לרכב הפרטי התקוע בעומסים ולתחבורה ציבורית לא יעילה. בשנה שעברה התריע מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, כי 49% מרוכבי הקטנועים והאופנועים בישראל אינם מבוטחים בביטוח חובה – תוצאה של מחיריו הגבוהים והיעדר אכיפה משטרתית.

יצוין כי כאשר התקבלה ההצעה לקביעת שיעור העמסה קבוע לפני כחמש שנים, הזהירו חברות הביטוח שהמהלך יביא להתייקרות ביטוחי החובה לנהגים, שיאלצו לסבסד את הרוכבים. אולם לפי נתוני משרד האוצר, התשלום הממוצע של נהג לביטוח חובה דווקא ירד בין השנים 2013 ל-2016 ב-10.4%, מ-1,606 ל-1,439 ש"ח בשנה בממוצע. ב-2016 לבדה ירדו מחירי ביטוח החובה הממוצע לנהגים ב-3.5%, וסך התשלומים המועברים במסגרת ההעמסה מדי שנה עומד על כ-200 מיליון שקל בלבד, מתוך שוק של 5 מיליארד ש"ח.

גם שר האוצר משה כחלון אמר ב-2015 כי מאז 2003 הוזל ביטוח החובה לרכב ב-35% בממוצע. הצעת החוק זוכה לתמיכה מהאוצר, שם לא מעוניינים להעלות כרגע את מחירי הביטוח לרוכבים, שרבים מהם צעירים שיתקשו לממן אותה, ומשום שהכלים הדו-גלגליים מהווים אלטרנטיבה זמינה למשבר התחבורה במרכז הארץ.

בשורה מצוינת: מחירי ביטוח החובה לדו-גלגלי יירדו בקרוב בכ-15%. שר האוצר משה כחלון, יחד עם הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, אישרו הורדה רוחבית של 25% מחירי ביטוח החובה לאופנועים, אולם בשל דו"ח ועדת וינוגרד ההוזלה בפועל תהיה של 15%. המהלך צפוי לקרות באופן מיידי, לאחר שכחלון יחתום על הצו וועדת הכלכלה תאשר אותו. צעד זה אמור בין היתר להילחם בתופעה שכמחצית מרוכבי הדו-גלגלי נוסעים ללא ביטוח חובה.

הוזלת התעריפים התאפשרה על-ידי הגדלה של חלוקת הנטל במקרה של תאונת מכונית עם אופנוע מ-75% ל-95% לחובת המכונית. שינוי זה יביא באופן מיידי להפחתת נטל ביטוח החובה לרוכבי הדו-גלגלי. בנוסף, צעד זה יביא להפחתת עלות הסיכון למבטח. עם שינוי הרוח באוצר מתכננים בעתיד גם הורדות מחירים נוספות. "יש לצערנו רוכבים רבים שנוסעים ללא ביטוח, והדבר מתברר לרוב רק אם הם היו מעורבים בתאונת דרכים. ההוזלה תעודד אופנוענים לנסוע עם ביטוח", אמר גורם באוצר.

שר האוצר, משה כחלון, אמר ל"ידיעות אחרונות": "ציבור הרוכבים בישראל משלם כיום עלויות ביטוח גבוהות מאוד ביחס לנהגי המכוניות. הצו שעליו אני חותם הוא צעד ראשון בשורה של פעולות ומהלכים שאנחנו מובילים כדי להקל על כיסם של הרוכבים. בנוסף, אנו מאמינים כי הוזלת המחירים תביא לצמצום התופעה המצערת כיום של רוכבים שכלל לא מבטחים את עצמם. אני מבטיח שאנחנו נמשיך להילחם ולהפחית את יוקר המחיה בישראל בכל התחומים ותחום ביטוח האופנועים הוא אחד מהחשובים שבהם".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "הוזלת התעריפים תקל על רוכבי האופנועים ותסייע בהעלאת אחוז המבוטחים בקרב ציבור זה".

תודה לאודי עציון, עורך מדור הרכב של ידיעות אחרונות, על העזרה בהכנת הידיעה

כתב: אילן בלבן

השבוע פורסם דו״ח מבקר המדינה – דו״ח שנתי 67א, שבו בין היתר בוחן המבקר את ההתנהלות של קרנית. זוהי קרן ציבורית אשר תפקידה לפצות נפגעי תאונות דרכים אשר אין באפשרותם לתבוע פיצוי ממגוון סיבות (הפוגע אינו ידוע, הפוגע אינו מבוטח, או שהביטוח אינו מכסה את הפיצוי), על פי חוק הפלת"ד (פיצוי לנפגעי תאונות דרכים). הדו"ח בוחן את דרכי התנהלותה של קרנית ומעלה שאלות רבות לגבי אופי התנהלותה והצורה בה נוהלה. אבל זה לא לב העניין.

מהדו"ח עולה נתון מדאיג במיוחד: 49% מכלל הרכבים הדו-גלגליים בשנת 2014 נעים על הכבישים ללא ביטוח חובה.

הכוונה היא לרוכבים שלא ביטחו את הכלי שברשותם בביטוח חובה במשך 61 יום ומעלה.

המסקנה המתבקשת מדו"ח זה היא שיש ציבור עצום של רוכבים – כ-60,000 – שלא יכול להרשות לעצמו לבטח את כלי הרכב שבו הוא משתמש בביטוח חובה, ובמידה והנתון הזה אכן נכון – מדובר בשערורייה שאין כדוגמתה.

ביטוח החובה, כעולה משמו, הוא חובה על כל כלי רכב מנועי הנע בכבישי ישראל, ונסיעה ללא ביטוח מהווה הפרה של פקודת הביטוח ודינה עד שלושה חודשי מאסר או קנס. על כן ביטוח זה הוא מעין מס המוטל על כל כלי רכב הנע על כבישי ישראל ומטרתו לוודא שבמקרה של תאונה יהיה מי שיפצה את הנפגעים. אם ביטוח החובה הוא מעין מס, עליו להיות שווה לכל נפש על מנת שכל בעלי הרכב יוכלו לממן אותו ולא לעבור על החוק. באותה מידה, אם מס הכנסה יעלה באופן גורף ל-50% מההכנסה של כל האזרחים – חלק לא קטן מהאוכלוסייה (אלה עם הכנסה נמוכה גם כך) לא יוכלו גם לשלם ויהפכו בין לילה לעבריינים.

דבר דומה קורה היום לרוכבי הדו-גלגלי – ביטוח החובה לדו-גלגלי בסיסי להתניידות אל העיר וחזרה מגיע לאלפי שקלים לשנה, לעתים אף יותר ממחיר הקטנוע, מה שגורם ל-49% מהרוכבים לא לשלם את הביטוח ולהפוך לעבריינים.

וזהו הכשל האדיר של משרד האוצר והמפקח על הביטוח: האוצר יצר מנגנון ביטוחי אשר 50% מהמשתמשים בו אינם יכולים לעמוד בתשלום הפרמיה שלו ולכן נאלצים לעבור על החוק.

כולנו תקווה שמישהו שם במשרד האוצר ובמשרד המפקח על הביטוח יתעשת ויבין כי ביטוח חובה נגיש ובמחיר שווה לכל נפש הוא הכרח מיידי, גם אם יפגע במעט ברווחי הענק של חברות הביטוח מתיק ביטוחי החובה.

לבלוג של אילן בלבן – לחצו כאן.

ביום שלישי הקרוב, 1.11.16, תיכנס לתוקף ההנחה בביטוח חובה לכלים דו-גלגליים אשר מצוידים במערכות בטיחות. על טיוטת ההנחה כתבנו כבר בחודש יולי האחרון, וכעת כאמור היא נכנסת לתוקף.

במסגרת ההנחה, כלים תלת-גלגליים יזכו להנחה של 12% בביטוח החובה. כלים בעלי מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים, מערכת EBA להגברה חשמלית של הבלמים, מערכת CBS לבלימה משולבת, מערכת TC לבקרת החלקה/אחיזה ומערכת ASC לבקרת יציבות, יזכו ל-3% הנחה על כל אחת מהמערכות.

כך למשל, אופנוע או קטנוע המצויד במערכת ABS ובקרת אחיזה יזכה ל-6% הנחה בביטוח החובה – עם או בלי השתתפות עצמית. כלי תלת-גלגלי המצויד גם במערכת ABS יזכה ל-15% הנחה בביטוח החובה.

ניקח לדוגמה רוכב בן 30, ללא תאונות או שלילות רישיון, שרוכב על אופנוע בנפח 500 סמ"ק. כיום רוכב כזה משלם כ-5,100 ש"ח לשנה לביטוח חובה ללא השתתפות עצמית, וכ-3,900 ש"ח לשנה לביטוח עם השתתפות עצמית.

על מערכת ABS הרוכב יקבל הנחה של 3%, כלומר 150 ו-120 ש"ח בהתאמה, ואם יש לו גם מערכת בקרת החלקה / בקרת אחיזה, ההנחה תגדל ל-300 ו-240 ש"ח בהתאמה – שהם 6% ממחיר הביטוח, בלי ועם השתתפות עצמית.

ניתן לראות את המערכות ואת ההנחה שהן מספקות במחשבון ביטוח החובה של משרד האוצר.