תגית: טכנולוגיה

צילום: רונן טופלברג

יצרנית הרכבים אאודי השיקה לאחרונה בישראל דגם קרוסאובר חשמלי וחדש שנקרא e-tron. נשים לרגע בצד את המחשבות של כמה אופנועים נוכל לקנות במחיר הבסיס של 400 אלף ש"ח, ונתמקד בפיצ'ר אחד שמגיע עם הדגם: בעלות נוספת של כ-35,000 ש"ח ניתן להוסיף את החידוש הטכנולוגי האחרון – מצלמות שמחליפות את מראות הצד.

מדובר על שתי מצלמות אשר ממוקמות במקום של מראות הצד המסורתיות, ומשדרות תמונה לשני מסכים הנמצאים בדלתות הנהג והנוסע. הרעיון הוא להקטין את שטח הפנים של המראות, המועדות לשבירה, ולהקטין את הגרר שמייצר הרכב ובכך לשפר את צריכת הדלק. המצלמות גם אמורות לספק שדה ראייה גדול יותר – כך לטענת היצרנית. כרגע המסכים ממוקמים כאמור בדלתות הרכב, כי הנהג אינטואיטיבית מפנה את מבטו לצדדים, אך בעתיד הקרוב ייושם מסך אחד, ככל הנראה מפוצל, במרכז הרכב. באאודי כבר הצהירו שהטכנולוגיה תתפרס גם על שאר דגמי החברה.

כל עוד מדובר על גחמה של יצרנית אחת אז ניחא, אך גם יונדאי העממית – זאת שיש לכם בליסינג – הודיעה שבכוונתה להציע טכנולוגיה דומה בכל דגמיה. מטרת העל היא למנוע תאונות של סטיית רכב עיוורת או כאלה הנגרמות משטחים מתים. לכאורה זהו צעד מבורך, אך מה המשמעות מבחינת רוכבי האופנועים?

תאונות רבות נגרמות כתוצאה מרכב שפונה או סוטה לאחד הצדדים ופוגע ברוכב דו-גלגלי שלצידו. ברוב המקרים יאמר הנהג לאחר מכן שלא ראה שיש שם רוכב, ומי מאיתנו לא חווה אירוע כזה? אז לכאורה המצלמות אמורות לכסות יותר שדה ראייה ולזהות את הרוכב שנמצא לצד הרכב. לכאורה, משום שהטכנולוגיה טרם צברה מספיק שעות מנוע לבחון זאת. מה גם שלא תמיד התמונה במסכים ברורה, לדוגמה כתוצאה מהשתקפות שמש ישירה על המסכים. דאגה נוספת היא הפסיביות של הנהג שמאפשרת הטכנולוגיה. ברגע שהנהג יתרגל לפזול למסך הוא עלול לא להטריח את עצמו גם לסובב קצת את הראש בשביל לקלוט חפץ שנע לידו. טכנולוגיה מרדימה.

זה עוד לפני שדיברנו על בקרות שיוט אקטיביות או מכוניות עם יכולת נהיגה אוטונומיות, כמו שכבר יש על הכבישים. כל התפתחות הטכנולוגיה הזאת ברכבים, לדעתנו, בטח עד שהטכנולוגיה תבשיל, תיאלץ את הרוכבים להיזהר עוד יותר בכבישים ולפתח עוד יותר את אסטרטגיית הרכיבה שלהם, השמירה על המרחב האישי וההימנעות מנוכחות בקרבת כלי רכב אחרים. זאת לפחות עד שתימצא הנוסחה המוכחת שתשרת את כל הצדדים. כולם שואפים לשם ואנחנו אופטימיים, אך עד אז התרחקו מרכבים ותרכבו בחכמה ועם אסטרטגיה מסודרת.

טכנולוגיות הבטיחות ומערכות העזר הבטיחותיות בכלי רכב פרטיים חוו בעשור האחרון פריחה חסרת תקדים, וכיום מערכות אלו – מרמת המובילאיי הבסיסי ועד למערכות המתערבות באופן אקטיבי בניהוג הרכב על-מנת למנוע סטייה או תאונה – נמצאות באופן מובנה גם ברכבים דלי תקציב. אולם למרבה הצער תחום הדו-גלגלי נותר הרחק מאחור, וזאת על אף פגיעותם הגדולה משמעותית של רוכבי דו-גלגלי. כתבנו בשנה האחרונה על המערכות שדוקאטי מציעה בדגמי המולטיסטראדה שלה, כמו גם קוואסאקי. כתבנו על החברה הישראלית – Ride vision – שמשלבת פלטפורמת למידה עמוקה ויכולות ראייה ממוחשבת. החיישנים של המערכת החדשה מזהים איומים מעבר לטווח הראייה של הרוכב, חוזים סיכון, ומתריעים בפני הרוכב על איומים, והכל בזמן של עשירית שנייה. טכנולוגיה זו מספקת הגנה מפני תאונות בטווח של 360 מעלות, מבלי להסיט את תשומת הלב של הרוכב מהדרך.

בעתיד המאוד קרוב אנו צפויים לרכבים אוטונומיים, שעל הנייר אמורים לתקשר בינם לבין עצמם. כלומר מערכת התקשורת בין הרכבים תדע למנוע תאונות לפני התרחשותן ולתפעל את הרכב או הנהג, הפסיבי עד לאותו רגע, בהתאם. מערכת התקשורת מבוססת על רדאר. אופנועים טרם נכנסו לאותה המערכת משום שהתעשייה טרם התעמקה בנושא האופנוע האוטונומי, למעט הבלחות בודדות של כמה יצרנים. למיינסטרים זה ייכנס הרבה אחרי המכוניות.

על מנת לתת פתרון בטיחותי עכשווי, חברת סטארט-אפ קנדית בשם Damon משלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור. המידע משודר לענן מיוחד שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות, עד ל-64 אובייקטים במקביל. ההתרעה – שברכבים מתבצעת דרך חיוויים קוליים ותצוגה עילית שאינה מתאימה לאופנועים – תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, והבהוב במראות הצד שיסונכרנו עם המצלמה האחורית. למעשה, בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן.

תחום נוסף שהם מפרסמים, שמטרתו להשפיע על הארגונומיה של הרוכב ובכך לשפר את הבטיחות האקטיבית בכלל, זה אפשרות לשינוי גובה הכידון, רגליות הרוכב ומשענת הרוכב – על מנת לאפשר תנוחת רכיבה מותאמת אישית. הדבר דומה לפטנט שהונדה פרסמו לאחרונה.

דיימון – שבחבר הדירקטוריון שלהם יושב גם אריק ביואל מיודענו –  מפרסמים באתר שלהם תרשים של אופנוע משל עצמם, אך לא משחררים עליו שום פרט למעט העובדה שהוא חשמלי. נכון לעכשיו החברה גייסה 2.5 מיליון דולר לפיתוח, כך שיכול להיות שבשלב ראשון הם ימכרו את המערכת במטרה לחבר לאופנועים קיימים. הם מזמינים את הציבור הרחב לרכב על האבטיפוס שלהם (אם אתם בסביבה – תירשמו כאן).

תחום הבטיחות ברכבים מתקדם בצורה משמעותית לקראת הפחתה של נפגעים והרוגים בתאונות הדרכים. כאמור, מערכות שפעם היו דמיוניות או לכל הפחות משולבות ברכבי פאר יקרים, מורכבות כבר ברכבי מיני זולים. הרגולציה בארץ ובעולם דורשת את זה. כל רכיב או פתרון שיכול להציל רוכב יתקבל בברכה, ואין לנו ספק שבעשור הבא כבר נקבל מערכות כאלו כמובנות מאליהן.

 

ג'יי לנו, הקומיקאי המפורסם (שגם מחזיק באוסף מטורף של מכוניות ואופנועים וכן בערוץ יוטיוב משלו – מומלץ!), אמר לאחרונה משפט שצריך לחלחל לראש של כולנו: ילד או ילדה שנולדו לאחרונה –  סביר להניח שהאופנוע הראשון שלהם, בהגיעם לגיל רישיון, כבר לא יהיה עם מנוע בעירה פנימית.

ארבע היצרניות היפניות הגדולות – הונדה, קוואסאקי, ימאהה וסוזוקי – יצאו בכרזה משמעותית על ייסוד שיתוף פעולה חסר תקדים בשוק האופנועים. ארבעתן – יריבות מרות על שוק אופנועים שמצטמצם לו ביפן –  תתכנסנה לצוות חשיבה טכנולוגי משותף בנושא של סוללות חשמליות לאופנועים.

העולם כולו צועד לקראת הנעה חשמלית ואיסור מוחלט של דלקים. בשוק גלובלי יש כרגע קושי רב בתיאום טכנולוגיית הטעינה האחידה והפריסה שנדרשת לכך על-מנת לאפשר מכירה גלובלית של כל יצרן. אין כרגע גם תיאום בין היצרניות עצמן, כל עוד לא התקבלה החלטה שמגדירה את הדרך הנכונה. על מנת לייעל את התהליכים העתידיים ולמנוע מצב בו יצרנית משקיעה משאבים גדולים בפיתוח הטכנולוגיה, שבסוף תברר כלא מתאימה, החליטו ארבע היצרניות לנהל את הנושא במשותף.

בתערוכת טוקיו האחרונה הונדה הציגה את רעיון החלפת הסוללות בתחנת טעינה. ממש כמו הרעיון (הכושל בזמנו) של 'בטר פלייס' הישראלית, של תחנות החלפה אשר יחליפו את הסוללות הגוועות בסוללות טעונות ויחסכו את תהליך הטעינה, שבטכנולוגיה הנוכחית עדיין מצריך כמה שעות להטענה. האם היפניות יעבדו על יישום הטכנולוגיה הזאת או יפתחו משהו אחר לגמרי?

אגב, פתרון דומה ראינו בשנה שעברה מקימקו הטייוואנית, שהציגה את ה-IONEX – מערכת סוללות אינטגרליות לקטנועים החשמליים, עם מקום ל-2 סוללות נשלפות שניתנות להחלפה בתחנות החלפה קבועות, ומגדילות את טווח הרכיבה, לפחות התאורטי, לאינסוף.

נמשיך כמובן לעקוב אחר העניין המסקרן, שמעיד רבות על עתיד התעשייה.

עולם האופנועים עומד בפני מהפכה נוספת: בינואר 2020 תיכנסנה לתוקף תקנות יורו 5 לפליטת מזהמים ברכבים דו-גלגליים, וזה יקרה 3 שנים בלבד אחרי כניסתן לתוקף של תקנות יורו 4 – שעשו גם הן מהפכה לא קטנה.

מהפכה ראשונה – יורו 1, 2 ו-3

אם מסתכלים על ההיסטוריה, הרי שהחל מ-1997 החל האיחוד האירופאי להילחם בזיהום אוויר מכלים דו-גלגליים, כשב-1999 נכנסו לתוקף תקנות יורו 1. עד כניסתן לתוקף של תקנות יורו 3 בשנת 2007, המלחמה העיקרית הייתה בפליטת מזהמים רעילים ממנועים – תחמוצת פחמן (CO), פחמימנים (HC – חלקיקי דלק ושמן לא שרופים), ותחמוצות חנקן (NOx) – כשתקנות יורו 3 הורידו את הערכים של שלושת המזהמים הללו לערכים נמוכים מאוד.

על מנת לעמוד בתקנות יורו 3, היצרניות נאלצו לשפר משמעותית את מערכות ההזרקה וניהול המנוע, וכן את טכנולוגיות הבעירה בתוך תאי השריפה – שנובעות בין היתר ממשטרי זרימה בראש המנוע. בנוסף, אל מערכות הפליטה התווספו ממירים קטליטיים תלת-דרכיים אשר הורידו עוד יותר את רמות המזהמים בגזי הפליטה.

מהפכה שנייה – יורו 4

תקנות יורו 4, שכאמור נכנסו לתוקף מלא ב-1.1.18 (החל מ-1.1.17 כלים חדשים חויבו לעמוד בתקנות, ואילו החל מ-1.1.18 גם כלים קיימים חויבו לעמוד בהן), היו השלב הבא והלכה למעשה היוו את המהפכה השנייה. מעבר להפחתה נוספת בכמות המזהמים – מה שדרש מערכות ניהול מנוע מדויקות יותר ומערכות פליטה גדולות ומסרסות יותר – נוספו לתקנות גם חובת מחזור אדי דלק ממיכל הדלק בזמן חניה, מערכת דיאגנוסטיקה עצמית דור 1 (OBD1), חובת מערכת ABS לכלים בנפח של מעל 125 סמ"ק, וכן דרישה שגם אחרי 20,000 ק"מ המערכות תתפקדנה כחדשות וכמות המזהמים תעמוד בתקן.

אם תיקחו למשל כלי קיים, שיצא לשווקים לפני 2017 (יורו 3) וממשיך בייצור אל תוך 2018 ו-2019 (יורו 4), תגלו שב-2018 נוספו לו שקע דיאגנוסטיקה לחיבור למחשב – לאבחון תקלות ועדכוני תוכנה, קניסטר חיצוני למחזור אדי דלק, ואם הכלי הגיע עם אופציה למערכת ABS – הרי שמ-2018 ה-ABS מגיע כסטנדרט וכחובה על-פי התקנות החדשות.

מהפכה שלישית – יורו 5

עדיין לא התאוששנו מתקנות יורו 4 וההשלכות שלהן על האופנועים והקטנועים שעליהם אנחנו רוכבים, וכבר מגיעות אלינו במהירות תקנות יורו 5. התקנות החדשות תיכנסנה לתוקף ב-1.1.2020 לכלים חדשים, ואילו כלים שכבר מיוצרים יצטרכו לעמוד בתקן החל מ-1.1.2021.

תקן יורו 5 בראש ובראשונה מהדק את ההגבלות על פליטת מזהמים. כך למשל רמת ה-CO תרד מרמה מקסימלית של 1.14 גרם/ק"מ ביורו 4 ל-1.00 ג'/ק"מ ביורו 5, רמת ה-HC תרד מ-0.17 ל-0.10 ג'/ק"מ, ואילו רמת ה-NOx תרד מ-0.09 ל-0.06 ג'/ק"מ (טבלה מלאה בתחתית הכתבה) בנוסף לאלה, תקנות יורו 5 תגבלנה לראשונה כמות חלקיקים חומציים מזהמים ל-0.045 ג'/ק"מ, כשבתקנות הקודמות לא הייתה התייחסות לחלקיקים שאינם תחמוצות פחמן (CO), תחמוצות חנקן (NOx) ופחמימנים (HC). המשמעות היא עוד מסנני חלקיקים, ממירים קטליטיים גדולים יותר, וכפועל יוצא מערכות פליטה גדולות, כבדות, שקטות ומסרסות יותר, אבל גם תצרוכת דלק נמוכה יותר.

תקן יורו 5 גם מחייב כאמור מערכת לקליטת אדי דלק ממיכל הדלק – כמו ביורו 4, כשאדי הדלק שנקלטים בקניסטר, שעשוי פחם ופחמן פעיל, מוחזרים אל המנוע בעת שהוא מונע מחדש. אוקי, עד כאן אין חדשות מרעישות.

תקן יורו 5 גם מתייחס לאורך החיים של הגבלת המזהמים. אם עד יורו 3 רק אופנועים חדשים שיצאו מהמפעל היו חייבים לעמוד בהגבלות המחמירות על פליטת מזהמים, ולאחר הרכישה הרוכב יכול היה לעשות כאוות נפשו, הרי שביורו 4 כבר ישנה הגבלה נוספת של 20,000 ק"מ שבהם האופנוע או הקטנוע חייבים לעמוד בתקנות מבחינת פליטת מזהמים. בתקנות יורו 5 הלכו צעד נוסף קדימה, והכלים יהיו חייבים לעמוד בתקנות על הגבלת המזהמים לכל אורך חייהם – ללא הגבלת גיל או ק"מ. המשמעות – יהיה קשה יותר להתקין מערכות פליטה פתוחות ומשוחררות. ראינו את התהליך הזה ביורו 4, כשיצרניות מערכות הפליטה שחררו לשווקים דודים שאמנם קלים יותר, אבל הם שקטים מאוד ועומדים בתקנות זיהום האוויר, והתהליך הזה ימשיך ויתחזק גם אל יורו 5.

OBD II

אבל לא הכל פועל לרעת הרוכבים. אחד הדברים החשובים שיורו 5 יביא איתו הוא תקן מחייב למערכות דיאגנוסטיקה לרשת מחשבי האופנוע – השלב השני של OBD (ר"ת On-Board Diagnostics).

השלב הראשון התחיל ב-2017 ו-2018, עם יישום תקנות יורו 4, והוא חייב את היצרניות לשנות את מערכות ניהול המנוע כך שיהיה בהם שקע דיאגנוסטיקה לחיבור למחשב לצורך קריאת קודי תקלות ועדכוני תוכנה. לחלק מהיצרניות היה שקע כזה בדגמים כאלו ואחרים, אולם תקן OBD1 של יורו 4 כבר חייב את היצרניות בקודי תקלות קבועים – בדומה למה שקורה בתחום הרכב כבר יותר מ-20 שנה.

השלב השני – OBD2 – כבר יחייב את היצרניות לספק שקע דיאגנוסטיקה אחיד וקודי תקלות אחידים – בדיוק כמו שיש בתחום הרכב ה-4 גלגלי. המשמעות היא אבחון תקלות אחיד לכל האופנועים והקטנועים, בניגוד גמור למה שקורה עכשיו – שלכל יצרנית יש את החיבור הייחודי שלה ואת התוכנה הייחודית שלה. אחרי יורו 5 יהיה כאמור שקע אחיד ותקן אחיד, כך שכלי אבחון בסיסי יאפשר לאבחן תקלות ניהול מנוע וניהול אופנוע (מחשב ניהול מנוע, מחשב ABS, מחשב לוח שעונים וכו') בכל האופנועים והקטנועים.

זה לדעתנו מהלך מעולה שיעשה סדר בתחום אבחון התקלות ויאפשר לכל רוכב לרכוש תקע דיאגנוסטיקה OBD II עם קישורית בלוטות', ולבצע הליך דיאגנוסטיקה לאופנוע שלו ולכל אופנוע אחר על-ידי אפליקציה לטלפון הנייד – בדיוק מה שקורה בתחום הרכב כבר שנים ארוכות.

יחד עם זאת, חלק מהכלים יקבלו החרגה לתקן OBD II החדש. אופנועי טריאל ואנדורו למשל, וייתכן שגם קטנועים קטנים, לא יחויבו בשלב הראשון בתקן OBD II. כרגע מדברים באיחוד האירופאי על אזור 2022, ואולי אפילו 2024 – אז יחויבו גם אופנועים אלו במערכת הדיאגנוסטיקה, או שיימצא עד אז פתרון אחר.

עניין נוסף שקשור למערכת ניהול המנוע הוא האבחון העצמי. בכל מערכת ניהול מנוע תהיה מערכת ניטור ובקרה על גזי הפליטה, שתדליק נורת תקלה בלוח השעונים במקרה ובו פליטת המזהמים גבוהה מהמותר. יחד עם זאת, האירופאים מבינים שטכנולוגיה כזו לא זמינה עדיין לכל היצרניות, ולכן התכנון הוא לחייב את מערכת הניטור והאבחון העצמי רק ב-2025. גם במקרה הזה, לאופנועי טריאל ואנדורו תינתן החרגה והם לא יהיו מחויבים במערכת הניטור.

2 פעימות – הגבלות קשות

כבר ראינו איך תקנות זיהום האוויר הלכו וסגרו על מנועי 2 פעימות ככל שהתקדמו התקנים. כעת, עם יורו 5, יהיה אפילו קשה יותר למנועי 2 פעימות לעבור את התקנות. בק.ט.מ והוסקוורנה כבר פתרו את זה על-ידי מערכות הזרקת דלק אלקטרוניות – שעברו את יורו 4 בקלות, ועם כיוון כזה או אחר עשויות גם לעבור את יורו 5. שאר היצרניות תצטרכנה לעבור גם הן למערכות הזרקה אלקטרוניות, שכן כמו שנראה עכשיו, אין להן סיכוי לעמוד בתקנות יורו 5 עם קרבורטורים, גם אם יגבילו את המנועים אפילו יותר מעכשיו. צפו למערכות הזרקת דלק לאופנועי אנדורו דו-פעימתיים גם מבטא, שרקו, גאס גאס ו-TM – עד שנת 2021.

פליטת מזהמים מקסימלית והתניות נוספות לאורך תקנות יורו

[table id=43 /]

בדוקאטי ממשיכים לפתח מערכות בטיחות טכנולוגיות. בחודש אפריל חשפה דוקאטי את אסטרטגיית הבטיחות שלה עד שנת 2025, הכוללת מערכת מבוססת רדאר לזיהוי עצמים בזמן רכיבה ומתן התראה, וכן את התכנית לצייד את כל אופנועי דוקאטי במערכת ABS להטיה, כעת חושפת החברה שת"פ עם מספר חברות מובילות בתחום כמו אאודי (המחזיקה בחלק ממניות דוקאטי) וחברת המעבדים קוואלקום.

במסגרת השת"פ מפתחת דוקאטי מערכת בטיחות חדשה בשם C-V2X, המאפשרת תקשורת ישירה בין כלי רכב – במקרה הזה אופנועים ומכוניות. המערכת תוכל לזהות סכנה, ולהזהיר את הרוכב והנהגים מפני הסכנה שמתקרבת, היא תעשה זאת על-ידי תקשורת ישירה באמצעות טכנולוגיה אלחוטית חדישה שמשלבת בתוכה מערכות התראה מתקדמות שיעזרו לרוכב ולנהג למנוע תאונות.

בדוקאטי הדגימו את יכולות המערכת בבולוניה שבאיטליה, בסמוך למפעל החברה. ההדגמה כללה 2 רכבי אאודי מסוג A4 ו-Q7, וכן דוקאטי מולטיסטראדה 1200 אנדורו. בדוקאטי הציגו כיצד תוכל המערכת למנוע תאונות על-ידי תקשורת בין כלי הרכב ומתן התראות בסיטואציות שונות, כמו למשל התפרצות רכב לנתיב, סטייה תוך כדי פנייה ובלימה פתאומית.

טכנולוגיית ה-C-V2X נמצאת אמנם בשלבי פיתוח מתקדמים, אך היא עדיין נמצאת בניסויים ובתהליך הפיתוח. על-פי דוקאטי, המערכת תהיה חלק מאסטרטגיית הבטיחות של החברה שתגיע לאופנועים עד שנת 2025. כך או כך, הטכנולוגיה שדוקאטי מציגה מקדמת את האופנוענות צעד נוסף לעבר העולם האוטונומי ומפתחת את נושא הבטיחות.

המהפכה החשמלית של קימקו יוצאת לדרך: החברה הטייוואנית הציגה בתערוכת טוקיו את ה-IONEX – טכנולוגיה חדשה לסוללות וגישה חדשה לכלים דו-גלגליים חשמליים שמאריכה את טווח הרכיבה למספרים דמיוניים, לפחות באופן תאורטי, ולכ-200 ק"מ באופן מעשי.

הרעיון של קימקו פשוט למדי, וכבר ראינו את חלקו מיושם במכוניות של חברת 'בטר פלייס' הישראלית, אולם הוא לוקח את הרעיון שלב אחד קדימה ולמעשה מיישם כמה פתרונות ליישום אחד.

ראשית, כל הקטנועים עם מבנה ה-IONEX הם בעלי סוללה פנימית אינטגרלית, אולם בנוסף אליה יש מקום ל-2 סוללות נשלפות. הסוללות הנשלפות בעלות שוקלות פחות מ-5 ק"ג כל אחת, והן ידידותיות לשליפה ולנשיאה. באופן זה ניתן לרכוב על הסוללה הראשית, בעוד צמד הסוללות הנשלפות נמצאות בטעינה – בעמדת טעינה ביתית או ציבורית.

בנוסף, בקימקו מציעים השכרת סוללות ייעודיות – עד 3 סוללות – למצבים שבהם הרוכב צריך טווח רכיבה גדול יותר. הסוללות יאוחסנו בתא מיוחד עבורן שנמצא מתחת למושב.

בקימקו מציינים שמשך הזמן הדרוש לטעינת סוללה נשלפת עומד על פחות משעה, וכי מחשב הניהול של יחידת האנרגיה יודע לווסת גם את הטעינה וגם את פריקת הסוללות (הראשית והנשלפות), כך שעם האופציה לטעינת הסוללות הנשלפות בזמן רכיבה על הסוללה הראשית, יחד עם האופציה לשכור סוללות נוספות וכן עמדות שיתופיות להחלפת סוללות – טווח הרכיבה המעשי יעמוד על 200 ק"מ, ותאורטית אפילו הרבה יותר. עוד מציינים בקימקו את הידידותיות הרבה של המערכת, אשר מאפשרת החלפת סוללות בקלות ובאלגנטיות.

בקימקו מוסרים שבשלוש השנים הקרובות יוצגו 10 קטנועים חשמליים בתצורת IONEX, שיימכרו ב-20 מדינות ברחבי העולם ועם צפי של כ-500 אלף כלים.

קטנועי ה-IONEX יגיעו גם לישראל – הראשונים שבהם כבר במהלך 2019.