תגית: טכנולוגיה

פטנט מעניין שהארלי דיווידסון רשמו מציג רעיון שנועד למנוע נפילה מביכה וכואבת במהירויות נמוכות במיוחד

הארלי מוצפת בעיות בשנים האחרונות, עם קהל נאמן שמזדקן וקהל צעיר שפשוט לא מתחבר למותג. בהארלי השקיעו הרבה בלהגיע לאותם קהלים ורוכבים חדשים, אך המנכ"ל החדש שנכנס לאחרונה מתעקש לחזור לדברים שהכניסו הכי הרבה מזומנים לקופת האמריקאים – אופנועי קאסטום כבדים. מי שרכב על אחד כזה, או מספיק שעמד ליד, תמיד נרתע בהתחלה מהגודל, משקל ומהאפשרות שהבית במשקל כמה מאות ק"ג הזה ייפול עליך ברמזור או בזמן שאתה מגלגל אותו אחורה בחניה.

פטנט עדכני שהוגש על-ידי הארלי בא להתמודד עם הבעיה הפוטנציאלית הזאת. בהארלי מציעים מערכת ייצוב עצמית, מבוססת על ג'יירוסקופ אלקטרו-מכני אשר יושב במיקום של תא המטען האחורי. הג'יירו מורכב מגלגל תנופה כבד אשר מסתובב, בעזרת מנוע חשמלי, במהירויות בין 10,000 ל-20,000 סל"ד. הג'יירו מורכב על התקן המיועד לשמור עליו יציב בעת הרכיבה (Gimbal), ואשר מנטרל את השפעת הכוחות בעת הרכיבה. במהירות זחילה (עד 5 קמ"ש) נכנס מנגנון הג'יירו לפעולה. חיישן זווית מחובר למערכת ממוחשבת אשר מפענחת את זווית הנטייה של האופנוע ומפעילה כוח סיבובי נגדי לכיוון ההטיה על-מנת לפצות על הכיוון המאיים. החיישן יודע לדווח, כאמור, על תיקון יתר ולהפעיל את הכוח בכיוון השני גם כן. מערכת הייצוב העצמי מתנתקת במהירות מעל 5 קמ"ש ואינה אמורה להפריע ברכיבה. המערכת ניתנת להרכבה על כל דגם של הארלי, אינה אמורה לשקול הרבה, ומאפשרת גם לפרק אותה ברגע שהרוכב צובר בטחון או לומד לסמוך על עצמו.

אופנוע העל החשמלי של דיימון הקנדית – עם נתונים של 214 כ"ס, 320 קמ"ש, 199 ק"ג וטווח נסיעה משוער של 480 ק"מ – מכר את כל המקבץ הראשון שלו בתוך ימים ספורים.

הדיימון היפרספורט פרו הוצג לעולם בסוף 2019, והוא מציג יכולות טכנולוגיות מרשימות ביותר, בטח כשמדובר ביצרנית צעירה. נתוני המנוע והטווח המוזכרים לעיל מרשימים מאוד, כמו גם יכולת ההאצה ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. נתונים של אופנוע-על בחבילה שקטה, נטולת מזהמים – חשמלית לגמרי. בדיימון מכרו את כל 25 האופנועים הראשונים שלהם בתוך ארבעה ימים בלבד, במחיר שמתחיל ב-40,000$. החברה מתכוונת להכפיל את כמות העובדים במפעל ומכוונת לייצור של 1,500 יחידות בשנה.

חברת הסטארט-אפ (ועכשיו גם אופנועים) הקנדית Damon מתגאה במערכת ה-CoPilot (טייס משנה), המשלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות וחיישנים באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור – במטרה לתת כיסוי של 360° סביב האופנוע והרוכב. המידע משודר לענן מיוחד שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות ומסוגל לנטר עד ל-64 אובייקטים במקביל. התרעה על גורמי סכנה תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, הבהוב במראות הצד (שיסונכרנו עם המצלמה האחורית) ומידע ויזואלי במשקף הקדמי. בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה, אגב, יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן.

עוד תחום שבולט באופנוע של דיימון הוא אפשרות התאמת האופנוע לרוכב עצמו דרך ארגונומיה מותאמת אישית. בעזרת תפעול חשמלי ניתן יהיה לכוון את המשקף הקדמי, הכידון, המושב ורגליות הרוכב.

בדיימון מציגים אופנוע שנראה ספורטיבי ומרשים ומציג נתונים (על הנייר) ללא תחרות, וכל זה באריזה חשמלית. יהיה מסקרן לראות מה עוד יצא מהידיים של הקנדים.

פטנט של ב.מ.וו, שנחשף לאחרונה, מראה עוד שלב באבולוציית פיתוח האופנועים החשמליים – טעינה אלחוטית דרך רגלית הצד.

בב.מ.וו מאמינים שההשקעה העכשווית של החברה בנושא החשמלי ייתן לה עמדת יתרון גדולה כשהנושא יהפוך לברירת המחדל העיקרית או היחידה. אחרי חצי מיליון כלים חשמליים שב.מ.וו מכרה עד כה, היא שואפת לכך שמחצית ממכירותיה – בחטיבות המכוניות והדו-גלגלי – יהיו על-בסיס חשמל עד סוף העשור. הפטנט האחרון שנחשף מראה שלב נוסף בפיתוח.

נהג או רוכב שמבקש להטעין את הסוללה, מחבר כבל שיוצא מעמדת טעינה לרכבו או אופנועו. הרעיון המוצג, בדומה למשטחי טעינה לטלפונים ניידים, מראה את דרך ההטענה האל-חוטית, בה הרוכב מניח את רגלית הצד שלו על משטח טעינה ייחודי ובכך מתבצעת ההטענה לסוללת האופנוע.

אין כרגע שום אינדיקציה לגבי טיב המטען מבחינת מהירות הטעינה. כיום אנו מכירים את שלב 1 הסטנדרטי שלוקח שעות רבות עד לטעינה מלאה ומיועד לטעינת לילה, ושלב 2 בו יש מטען מהיר שיכול למלא את הסוללה בשעה-שעתיים של טעינה, כשלרוב מטען מהיר מגיע בתוספת מחיר נכבדת לעלות האופנוע. נמשיך לעקוב.

על חברת האופנועים הקנדית דיימון כבר כתבנו תחת הכותרת "היי-טק בשירות הרוכב", עם הבשורה והכיוון המעניינים ביצירת אופנוע שהוא לא רק מתקדם טכנולוגית, אלא גם מתמודד ראש בראש עם נושא בטיחות הרוכב שנמצא במגמת החמרה בכל העולם. בדיימון הודיעו שיציגו את הגרסה הסופית של ההייפרספורט פרו (זה יהיה שמו) בינואר 2020.

תאונות הדרכים בקרב רוכבי אופנועים נמצאות במגמת עלייה בכל העולם. על-פי מחקרי דיימון, שבדקו את הנושא בשנים האחרונות בקנדה, ניתן היה למנוע כמחצית מכמות ההרוגים בקרב רוכבי האופנועים בתאונות שהתרחשו כתוצאה מהתנגשות בין אופנוע לכלי רכב.

על מנת לתת פתרון בטיחותי עכשווי, חברת הסטארט-אפ הקנדית Damon פיתחה מערכת – לה הם קוראים CoPilot (טייס משנה) – המשלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות וחיישנים באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור – במטרה לתת כיסוי של 360° סביב האופנוע והרוכב. המידע משודר לענן מיוחד שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות, עד ל-64 אובייקטים במקביל. ההתרעה – שברכבים מתבצעת דרך חיוויים קוליים ותצוגה עילית שאינה מתאימה לאופנועים – תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, הבהוב במראות הצד שיסונכרנו עם המצלמה האחורית, ומידע ויזואלי במשקף הקדמי. בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה, אגב, יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן.

תחום נוסף אותו הם מקשרים ישירות לבטיחות הרוכב – כי הרי אם נוח לרוכב הוא יהיה חד יותר ומרוכז יותר ברכיבה – הוא נושא התאמת האופנוע לרוכב עצמו וארגונומיה מותאמת אישית. בעזרת תפעול חשמלי ניתן יהיה לכוון את המשקף הקדמי, הכידון, המושב ורגליות הרוכב.

טכנולוגיית הבטיחות באופנוע נועדה לספק לרוכב עוד שבריר שנייה להגיב ולנסות למנוע את התאונה, או לכל הפחות להפחית מחומרתה. בעזרת כל טכנולוגיית האחיזה ובלימה, מערכת 'טייס המשנה', התאמת האופנוע לרוכב ומנוע חשמלי – אנחנו בהחלט רואים את אופנוע העתיד-המאוד-קרוב, שאמור לרגש ולשמור עלינו באותה הנשימה.

אנו נמצאים בתקופה בה עולם האופנועים ממשיך ומתקדם ומנסה לשלב יכולות טכנולוגיות מעולם הרכבים באופנועים עצמם. נסקור כאן מספר דוגמאות עדכניות מהכנף האדומה – הונדה.

לאחרונה הצגנו את הרעיון של הונדה לשינוי הארגונומיה בצורה חשמלית, כלומר לכוון באופנועיה את גובה הכידון ואת זווית המשקף בצורה חשמלית על-ידי לחיצת כפתור. שינוי גובה הכידון יתאפשר דרך צמד טלסקופים שממשיכים את קו המזלג, ובמקביל בסיס המשקף ינוע קדימה ולמעלה על מנת לאפשר הגנה מהרוח במנח הזקוף יותר.

הרעיון הבא תיאר ארבעה כנפונים מתכווננים חשמלית, הפועלים כך שבזמן האצה חזקה ארבעתם ייפתחו לזווית המרבית שלהם ויאפשרו לאוויר הנע כנגד האופנוע ללחוץ על הכנפונים מלמעלה ובכך לייצר כוח הצמדה גדול יותר. זה יאפשר לשמור את הגלגל הקדמי צמוד לקרקע וכן להצמיד את האחורי ולייצר יותר אחיזה. אותו הרעיון יתאפשר גם בבלימה חזקה ובפניות, ויאפשר גם פה יותר אחיזה ואף שמירה על הגלגל האחורי על הקרקע. במצב של מצערת מלאה בקו ישר הכנפונים יתכנסו פנימה על מנת להפחית את הגרר וההתנגדות לאוויר. הדבר מקובל מאוד בעולם ההצמדה של רכבי ספורט ומרוץ.

השלב הבא – והוא מוצמד בתרשים ללא פחות מאשר דגם המוטוקרוס CRF450R – הוא כוונון מתלים אוטומטי אדפטיבי. זו לא מערכת חדשה: דגמי יוקרה רבים עושים שימוש במערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית, כשרק לאחרונה הציגה הונדה את האפריקה טווין 1100 עם מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית של שוואה. ברכבים מערכת דומה מתבססת על מצלמות ש'קוראות' את הדרך הצפויה ומכינות את מערכת המתלים בהתאם. בהונדה – כאמור, לפי התרשימים שהגישו בחברה – עובדים עם חברת הבולמים שוואה על מערכת מתלים אלקטרונית סמי-אקטיבית – אתגר גדול כשמדובר על תנאי שטח שמשתנים ללא הרף ואף מהקפה להקפה, או בתנאי קרקע הכוללים נחיתות נשנות וחוזרות וכן בוץ, אבק ועוד. מה שכן, בהחלט יהיה מעניין לראות איך יתמודדו בהונדה ובשוואה עם הנושא המורכב.

אחרון הפעם – תצוגת עילית לרוכב (HUD ר"ת Head-Up Display) שתאפשר הקרנת נתונים חשובים על-גבי חלקו העליון של המשקף הקדמי. הנושא מוכר וקיים ברכבים מסוימים והוצג גם בקסדות רוכבים, אך טרם יושם על אופנוע. על המשקף יוקרנו נתוני מהירות, מצב הדלק ואף נתוני מערכת ניווט שתיתן אינדיקציה על הכיוון הנדרש. מעניין איך יתמודדו כאן עם מזג אוויר גשום או תנאי אבק שעל-הנייר יכולים להפריע לעניין.

נציין עוד, שהונדה הגישו ב-2019 גם פטנטים על מערכות בטיחות מבוססות רדאר, אך אלו כבר מתחילים לצוץ בקרב יצרני אדוונצ'ר-פרימיום כדוגמת דוקאטי וק.ט.מ. בהחלט זמנים טכנולוגיים מעניינים בעולם האופנועים.

בהארלי-דיווידסון עובדים על פיתוח מעניין לעתיד הקרוב – בקרת שיוט אדפטיבית מבוססת לייזר, שתתן מענה לרכיבה בקבוצה.

החידוש הטכנולוגי המעניין הוא מערכת מבוססת לייזר המזכירה את המערכות שהוצגו על-ידי דוקאטי וק.ט.מ, אשר תורכב על דגמי הפרימיום בשנת 2020 – המולטיסטרדה V4 וה-1290 סופר-אדוונצ'ר S בהתאמה, וגם את המערכת של Ride Vision הישראלית. הייעוד הראשון של המערכת המבוססת על מספר חיישנים – כולל חיישני רדאר קדמי ואחורי – לספק התראות לרוכב על עצמים הנכנסים למרחב האופנוע כמו מכוניות או מכשולים, ועל-ידי כך להגביר את הבטיחות האקטיבית. אנו יודעים שהמערכות יודעות גם לתת מענה לבקרת שיוט אדפטיבית, אשר מאפשרת – דרך המצערת החשמלית ומערכת הבלימה – לווסת את מהירות האופנוע בהתאם לתנועה מלפנים, ללא התערבות הרוכב.

החידוש שהארלי מציעים, על-בסיס התרשימים שהוגשו למשרד הפטנטים, הוא היכולת להבדיל בין רכב לאופנוע – וזאת ככל הנראה על בסיס מצלמה שתתווסף למערכת. היכולת להבדיל תאפשר לתכנת את האופנוע להתאים את מהירות הנסיעה בצורה קבוצתית בהתאם למוביל. בהארלי התייחסו גם לאפשרות שהאופנוע מלפנים עוקף רכב בכך שבמסך תופיע אינדיקציה לסוג הרכב עליו המערכת ננעלה.

המערכת צפויה להיכנס לדגמי 2021 של הארלי, והיא תוצע כאופציה במרבית דגמיה החדשים שהוצגו לאחרונה, לרבות האדוונצ'ר שעיצובו שנוי במחלוקת.

בהארלי ממשיכים לפתח את המנועים המייחדים אותם ועובדים על מנוע וי-טווין חדש ומקורר אוויר – 3 שנים אחרי שהוצג מנוע המילווקי אייט.

בתרשים פטנט שהוגש למשרד הפטנטים בארה"ב נראה שבהארלי עובדים על מנוע חדש עם מערכת שסתומים חדשה בראש המנוע שתאפשר נשימה בסל"ד גבוה יותר – לעומת משפחת מנועי המילווקי אייט (בתמונה בראש הידיעה) שהוצגה ב-2016. בתרשים אנו רואים שלכל אחד משני הצילינדרים יהיו ארבעה שסתומים (כמו במנוע הנוכחי) אך בצידי הצילינדרים יהיו מוטות-דחיף (pushrods) שיתפעלו את השסתומים.

מערכת מוטות הדחיפים היא זאת שמעבירה את התנועה הקווית מגל הזיזים אל הנדנדים, ודרכם אל השסתומים שנמצאים בראש המנוע, ומאפשרת את סגירתם ופתיחתם. הדבר צפוי להעלות את גבול סיבובי המנוע לכיוון ה-7,000 סל"ד לעומת 5,500 סל"ד במנועים הקיימים.

קרוב לוודאי שדור המנועים החדש ייחשף בדגמי 2021. נמשיך לעדכן.

בשנים האחרונות החלו להופיע אופנועים – בעיקר אופנועי וקטנועי פרמיום – עם לוח מחוונים / שעונים / מסך מסוג TFT. אנחנו כאן בכדי להסביר מה זה בכלל ועל היתרונות וחסרונות בהקשר של אופנועים.

TFT (ר"ת Thin File Transistor) הוא גרסה מתקדמת יותר של מסכי LCD (ר"ת Liquid Crystal Display – כלומר תצוגת גביש נוזלי), אשר משתמשים בטכנולוגיה של טרנזיסטורים דקי סרט (שזה הפירוש בעברית של TFT) על-מנת לשפר את איכות התמונה המתקבלת על המסך. TFT הוא סוג אחד של LCD בעל מטריצה פעילה. מסכים אלו משמשים בטלוויזיות, מסכי מחשב, טלפונים סלולריים, משחקי וידאו, סמארטפונים, מערכות ניווט, וכאמור מסכי אופנועים.

בכדי למנוע מצב בו הפיקסל הנדרש מקבל מתח ומשפיע חלקית גם על שכניו, הגו את הפתרון לחבר לכל פיקסל טרנזיסטור (רכיב אלקטרוני ממתג הבנוי מחומר מוליך למחצה) משלו, אשר מאפשר למתג כל פיקסל בצורה פרטנית. זרם הזליגה הנמוך (זרם חשמלי שאינו עובר במעגל החשמלי בו הוא מתוכנן לזרום אלא דולף מהמבודד) של הטרניזיסטור מונע מהמטען המושרה על הפיקסל לזלוג בין הרענונים של התמונה במסך. במקום לייצר את הטרנזיסטורים מסיליקון, הם מיוצרים מסרט דק של סיליקון אשר מוטמע בפאנל זכוכית. בצורה זו הטרנזיסטור בולט למעלה רק בחלק קטן מהאזור של כל פיקסל. חלקו האחר של סרט הסיליקון מסולק על מנת לאפשר לאור לעבור. במקרה של מסך TFT משתמשים בשיטה בה מסודרים במטריצה קבלים (רכיב חשמלי בעל יכולת לאגור מטען חשמלי ולפרוק אותו) וטרנזיסטורים. על מנת להאיר פיקסל – הקבלים באותה השורה מודלקים, ונשלח זרם לאורך הטור המתאים. כל השורות בהן עובר הזרם לא יאירו, חוץ מהפיקסל המיועד.

יתרונות: נראות, חדות תמונה, העובי הדק של המסך עצמו, צריכת אנרגיה נמוכה, משקל נמוך, רוחב וגודל תצוגה לא מוגבלים וכן קלות ההתקנה.

חסרונות: מחיר גבוה במקרה שבר או נפילה. תחשבו על האדוונצ'ר היוקרתי שנפל לכם בשטח בטיול השבת וחטף את המכה בדיוק במסך. המחיר הגבוה גם יכול לייצר תעשיית גניבות מסכים על-מנת לחסוך כסף. בנוסף, המסכים לא קיימים מספיק זמן בשביל לדעת מה יהיה מצבם גם לאחר עשור.

כך או כך, זה העתיד גם של מסכי האופנועים, שיחליפו בהדרגה את לוחות ה'שעונים' המסורתיים ואת מסכי ה-LCD בשחור ולבן.