תגית: סופרבייק

צילום: אלכס גילנסון

איזה זמן יותר ראוי לחגיגת מרוצים ומוטוריקה מאשר חול המועד סוכות? אחרי הסבב הראשון והמוצלח של אליפות פירלי קאפ, שהתקיים ב-31.8 במסלול פצאל, התקיים השבוע, בימים שלישי ורביעי – כאמור חול המועד סוכות – הסבב השני באליפות, במסלול מוטורסיטי שבשדה תימן.

סבב המרוצים של פירלי קאפ התקיים כחלק מאירועי ההשקה הרשמיים של המסלול החדש, שכאמור נמשכו על-פני יומיים. לכבוד ההשקה המסלול עשה צעד אחד קדימה, כשנבנו בו צמד טריבונות גדולות לקהל הצופים, ואבני השפה נצבעו בכחול ולבן כשמאחוריהן שטח ירוק – ממש כמו בחו"ל. בנוסף, לכבוד ההשקה מתחם המסלול קושט כולו בדגלים, הוקמו סככות צל לקהל, וכן הובאו דוכני מזון ומתקנים מתנפחים לילדים. מרשים ביותר!

במסגרת אירועי ההשקה על המסלול, קהל הצופים נהנה ממופעי נהיגה של מכונות הפורמולה של חברת Griiip הישראלית, ממופעי דריפטים של מכוניות, וכן מתצוגת נהיגה של מכוניות מרוץ פיג'ו 208, כשהייתה גם האפשרות לחוויית נסיעה על המסלול עם נהגים מקצועיים.

אבל לא הכול היה כל כך ורוד במוטורסיטי. הפקת האירוע סבלה מכשלים לאורך צמד ימי האירוע, כשהעיקרי בהם היה אי-העמידה בלוח הזמנים. אם ביום הראשון העיכובים בלוח הזמנים הגיעו לשעה, הרי שביום השני – יום המרוץ עצמו – העיכובים כבר דגדגו את השעתיים. בלתי מתקבל על הדעת בשום קנה מידה, ואין תירוצים שיכולים להסביר עיכובים משמעותיים כל כך, שפוגעים מאוד בספורטאים ובקהל הצופים כאחד. יש סיבה אחת ויחידה לכך – כשל מתמשך של הפקת האירוע וחוסר תיאום בין הגורמים השונים. אנחנו מחכים כבר ליום שבו לוחות זמנים באירועי ספורט מוטורי בישראל באמת יהיו מחייבים.

דווקא אנשי אייפקס, שכאמור עבדו הפעם תחת ההפקה המרכזית של האירוע, היו אלה ששמו את המתחרים בראש סדר העדיפויות ונלחמו עבורם מול הפקת אירוע בלתי קשובה.

אבל מעבר לפער שבין נראות המסלול לבין התנהלות ההפקה, היו גם מרוצים והיה הרבה אקשן על המסלולים. 62 רוכבים הגיעו לסבב השני, והם התחרו ב-6 קטגוריות: פתוחה עד 500 סמ"ק, פתוחה מעל 500 סמ"ק, סופרמוטו, סופרספורט 300, סופרספורט 600 וסופרבייק. והייתה גם קטגוריית ילדים על אופנועי OHVALE.

בקטגוריה הפתוחה מעל 500 סמ"ק, ניצחון משכנע לעמית פוקס על-גבי הק.ט.מ 790 דיוק. פוקס דירג ראשון בזמן של 1:02 דק', נכנס ראשון לפנייה הראשונה, והוביל בפער שהלך וגדל עד להפסקת המקצה בשל התרסקות של אלעד איסוביץ' (סוזוקי GSX-R750), שזינק אחרון והצליח לעקוף עד למקום השני ואז התרסק. בזינוק למקצה המחודש שוב פוקס פותח חזק, תופס את ההובלה ומנצח באופן משכנע. שני חן אביוב (סוזוקי GSX-S750) ושלישי נהוראי מדויל.

בפתוחה עד 500 ניצחון למולי לוי (ימאהה YZ450F סופרמונו), כשאחריו בפער גדול יניב חדד (קוואסאקי נינג'ה 400) ודימיטרי פרידמן (קוואסאקי נינג'ה 400).

בסופרמוטו, ניצחון נוסף ללי ברדה (TM SM450R), ששולט בסופרמוטו באופן כמעט מוחלט נכון להיום. ברדה קבע את הזמן הטוב ביותר בדירוג, והוא הוביל את המרוץ מדגל אל דגל בפער. שני סיים גיא לריאה (ק.ט.מ 350SX-F), ושלישי יובל שרון (ק.ט.מ 450SMR).

בקטגוריית הג'וניורס על אופנועי ה-OHVALE התחרו 6 ילדים. המנצח, עידו מנגד בן ה-14, הוא רוכב מצוין שעומד בזמנים עם רוכבים בוגרים המובילים את קטגוריית הסופרספורט 300. שני סיים יהונתן מאירי, שלישי עידו חן, רביעי יונתן חדד בן ה-8, חמישי אסלן אשמוז ושישי אורון מנגד. השישייה הזו הם דור ההמשך של רוכבי הסופרבייק הישראליים, ואנחנו ממליצים לכם לשנן את שמותיהם מפני שעוד תשמעו עליהם.

קטגוריות מקצועיות

בסופרספורט 300, ניצחון מדגל אל דגל לבר לוי (הונדה CBR500R). לוי הצעיר קבע את הזמנים הטובים ביותר במקצה הדירוג, כשצמוד אליו אלמוג מנגד (קוואסאקי נינג'ה 400). במהלך המרוץ מנגד ניסה לרדוף אחרי לוי המהיר שקבע זמן הקפה של 1:03.897 ש', ואף היה צמוד אליו בתחילת המקצה, אולם התרסקות בפנייה 4 (ההיירפין שאחרי הישורת) הוציאה אותו מהמשחק – לא לפני שניסה לחזור אך גילה שהבלם הקדמי לא עובד. ששי אליאס (ימאהה YZF-R3), שמתקדם בצעדי ענק, זכה במקום השני אחרי מרוץ מהיר ועקבי, והח"מ (ימאהה YZF-R3) סגר את הפודיום במקום השלישי. ראוי לציון גם שי קורצמן (קוואסאקי נינג'ה 400), שזינק מהמקום האחרון מפני שלא השתתף במקצה הדירוג יום קודם, והצליח לסיים במקום הרביעי עם הזמן השני בטיבו על המסלול.

נכון להיום הסופרספורט 300 היא הקטגוריה החמה ביותר, עם הקרבות הצמודים ביותר בין המתחרים, והיא צפויה עוד לגדול ולהתפתח.

בסופרספורט 600, ניצחון ליוגב הרוש (ימאהה YZF-R6), כשצמוד אליו בן קבוצתו אלי חן הרוכב על אופנוע זהה. השניים רכבו בפער קטן אחד מהשני לאורך כל המקצה, אבל בפער גדול משאר השדה, כשגם את המקום השלישי – אייל חוברה (הונדה CBR600RR) – הם עוקפים בהקפה שלמה. בלט בחסרונו נביל שפסו, שניצח בסבב הראשון בפצאל ונאלץ להיעדר מהסבב בשדה תימן.

בסופרבייק 1,000 סמ"ק אין עדיין מי שיאיים על אלמוג מנגד (ימאהה YZF-R1), שכאמור מתחרה גם ב-SSP300. מנגד מוביל מדגל אל דגל, קובע הקפה מהירה של 58.122 ש', ומנצח בפער גדול של כמעט חצי דקה מהמקום השני – הרון אשמוז (סוזוקי GSX-R1000). במקום השלישי, עם הקפה מהירה של 59.914 ש', אבי אלבז מעמותת מסלול.

נראה אפוא שאליפות פירלי קאפ מבססת את מעמדה כאליפות האספלט המובילה בישראל. בזמן שאליפות ישראל בסופרבייק לא מצליחה להתרומם ולהפיק מרוצים באופן עקבי (2 מרוצים שבוטלו בחודשיים האחרונים), ולא ברור מה קורה עם אליפות ISBK – אליפות פירלי קאפ מצליחה בינתיים לייצר רצף של אירועים שאליהם מגיעים למעלה מ-60 מתחרים. בנוסף, רמת ההפקה של עמותת אייפקס גבוהה ביותר, ומעמידה סטנדרט חדש שלפיו כולם יצטרכו ליישר קו.

הסבב הבא של פירלי קאפ – השלישי במספר לעונת 2018 – יתקיים במסלול פצאל ביום שישי 2 בנובמבר. הפעם ההפקה כולה של אייפקס, ללא תלות בהפקות אחרות, כך שצפוי להיות יותר סדר, יותר דאגה לרוכבים ולקהל, וגם עמידה בלוח הזמנים. אנחנו כמובן נתחרה גם שם.

צילום: אלכס גילנסון וירון רון

45 מעלות נמדדו בבקעת הירדן בצהרי יום שישי האחרון – הטמפרטורה הגבוהה ביותר בחודש אוגוסט. ביום הזה נערך הסבב הראשון של אליפות פירלי קאפ – אליפות הסופרבייק החדשה והפרטית בהפקת עמותת אייפקס ובתמיכה ומימון כבדים של תמיג, יבואני פירלי לישראל, עם תמיכה של פירלי העולמית. אין להם מזל עם מזג האוויר, שכן גם ביום מדידת הזמנים לכניסה לאליפות, שנערך ביולי, הייתה הטמפרטורה הגבוהה בחודש. בשל מזג האוויר הקיצוני קוצרו מקצי המרוץ לכל הקטגוריות בכ-20%.

למרות החום הכבד, 58 רוכבים הגיעו לסבב הראשון, והם התחרו ב-6 קטגוריות שונות: סופרבייק 1,000 סמ"ק, סופרספורט 600 סמ"ק, סופרספורט 300, סופרמוטו (בלי שטח), פתוחה עד 500 סמ"ק ופתוחה מעל 500 סמ"ק.

כאמור, אליפות פירלי היא אליפות פרטית העובדת ישירות מול הרשות לנהיגה ספורטיבית, ללא תיווך של התאחדות הכידונאים. בימים שלפני המרוץ היה מתח גדול, שכן לא היה ברור אם פירלי קאפ תקבל את אישור הרשות לקיום מרוץ חוקי, אולם לבסוף, לאחר דיונים ארוכים, פגישות וחילופי מיילים אינסופיים, האישור התקבל – יממה בלבד לפני הזינוק למקצה הראשון, והיסטוריה קטנה נרשמה בספורט המוטורי הדו-גלגלי הישראלי.

ההפקה הייתה מרשימה ביותר, והפאדוק הצפוף היה צבעוני ויפה. ההפקה דאגה לסככות צל לטובת המתחרים, בעלי התפקידים ידעו היטב את עבודתם, ולמעט עיכובים בלוח הזמנים שנבעו ממערכת מדידת הזמנים שדרשה העברת משדרים מאופנוע לאופנוע – האירוע עבר בצורה חלקה ויעילה, למרות החום הכבד ולמרות הלחץ הרב של אירוע ראשון.

בקטגוריה הפתוחה עד 500, ניצחון לחן אביוב על ההוסקוורנה סווארטפילן 401. הקטגוריה הזו הייתה דלת משתתפים, ולמעט אביוב התחרו בה מולי לוי על גבי אופנוע ספורט שנבנה על בסיס אפריליה SXV450 סופרמוטו (סיים שני), דוד שמאילוב על גבי קוואסאקי Z300 (שלישי), ועוד 4 ילדים על אופנועי OHVALE קטנים – עידו מנגד, יונתן מאירי, יויו חדד ואסלן אשמוץ. אריאל אלסיבוני על גבי הונדה CBR500R מקורי נאלץ לפרוש אחרי מספר הקפות.

בקטגוריה הפתוחה מעל 500 סמ"ק ניצחון מוחץ לעמית פוקס על גבי הק.ט.מ 790 דיוק. אחריו גלעד סבן על גבי ב.מ.וו S1000R, ושלישי אוהד ארנשטיין על גבי קוואסאקי ER6n, אחרי קרבות מרשימים עם אלעד איסוביץ' שסיים רביעי.

בסופרמוטו גם כן ניצחון מוחץ ללי ברדה על גבי TM SMR450, ששלט באופן מוחלט במסלול עם זמנים נמוכים משמעותית משאר השדה. שני סיים גיא יצחק לריאה על גבי ק.ט.מ 350SX-F, ושלישי אילן ברוורמן על גבי ק.ט.מ 125EXC דו-פעימתי. בסך הכל השתתפו בקטגוריית הסופרמוטו 10 משתתפים, שבאו לכבד את האליפות, למרות שלמחרת, בשבת, היה להם מרוץ נוסף במסלול ערד, כחלק מאליפות ישראל בסופרמוטו.

קטגוריית הסופרספורט 300 הייתה הגדולה ביותר, והאקשן בה היה הרב ביותר. לא פחות מ-15 מתחרים נרשמו לקטגוריה – שהולכת וצומחת במהירות. 3 הקפות לאחר הזינוק התרסק אלי כרמל, אלוף ישראל בסופרספורט 300 עונת 2017 במסגרת אליפות ישראל בסופרבייק. כתוצאה מההתרסקות שופט המרוץ נאלץ לעצור את המקצה, ולאחר הפינוי המרוץ הוזנק מחדש ל-17 הקפות נוספות. בר לוי (הונדה CBR500R) פתח חזק ותפס את ההובלה, כשצמוד אליו אלמוג מנגד (ימאהה YZF-R3) שמתחרה גם בסופרבייק. לאחר מספר הקפות הצליח מנגד לעקוף, אולם בהמשך פספס את הבלימה בכניסה להיירפין, המשיך ישר אל שטח ההחלקה וחזר למסלול כשהוא ממוקם שני אחרי לוי. מכאן והלאה לוי שמר על ההובלה, למרות שמנגד קובע שיא מסלול חדש ל-300 סמ"ק – 43.788 ש', שהם יותר מחצי שנייה מהר יותר מלוי. שלישי בפער קטן סיים יוגב הרוש (ימאהה YZF-R3) שמתחרה גם בסופרספורט 600 סמ"ק, ורביעי ששי אליאס (ימאהה YZF-R3).

בקטגוריית סופרספורט 600 סמ"ק ניצחון לנביל שפסו (ימאהה YZF-R6), כשאחריו יוגב הרוש (ימאהה YZF-R6). שלישי סיים נג'ואן אבו-חלא, גם הוא על ימאהה YZF-R6.

בסופרבייק 1,000 סמ"ק ניצחון מוחץ לאלמוג מנגד (בתמונה בראש הכתבה), ששלט בשדה באופן מוחלט והוביל מדגל אל דגל תוך שהוא קובע שיא מסלול חדש לסופרבייק בפצאל (תוואי פתוח) – 38.442 ש'. שני סיים הרון אשמוץ ושלישי גלעד סבן, שגם הוא התחרה ב-2 קטגוריות. לא ברור מאליו בחום כבד שכזה.

הסבב הבא של אליפות פירלי קאפ יתקיים בחול המועד סוכות, יום רביעי 26.9.18, במסלול מוטורסיטי שדה תימן.

*טבלאות מיקום וניקוד מלאות – בגלריה.

צילום: לנה טאובס

ביום שישי האחרון, בשרב הכבד של האביב, התקיים במסלול פצאל שבבקעת הירדן הסבב הראשון של 'אליפות הגביע הישראלי' – אליפות אספלט חדשה מייסודה של עמותת מסלול, שמאפשרת לרוכבים חובבים וכן לבעלי אופנועי כביש ונייקדים, להיכנס לתחום תחרויות האספלט ולהתקדם בו בבטחה.

על הרוכבים המובילים באליפות ישראל בסופרבייק נאסרה ההשתתפות בליגה החדשה, וזאת על-מנת לתת את הבמה לרוכבים חדשים ולחובבים ולאפשר להם להתקדם בבטחה, ללא הפרשי מהירויות גדולים. יחד עם זאת, הרוכבים המובילים באליפות ישראל בסופרבייק, וכן בעלי התפקידים השונים בעמותה, נרתמו כולם והגיעו למסלול כדי להתנדב ולעזור בהפקת המרוץ – ברישום, בניהול, בשיפוט, וכן בעמדות המרשלים לאורך המסלול. כך יכולים היו מפיקי המרוץ לחסוך בעלויות ולקיים מרוץ עצמאי, וכן לתת לרוכבים החדשים אווירה מקצועית יותר, כשכל הרוכבים המובילים של אליפות ישראל בסופרבייק נמצאים מסביב ועוזרים בכל שאפשר.

הרוכבים הצביעו ברגליים ובצמיגים. לא פחות מ-30 רוכבים הגיעו להשתתף במרוץ – כשלחלקם הגדול היה זה המרוץ הראשון שבו הם משתתפים. מתוך 30 הרוכבים, אגב, 5 היו ילדים בני 8 עד 13 שהשתתפו בקטגוריית הילדים החדשה על אופנועי OHVALE.

פרט לקטגוריית הילדים החדשה היו שלוש הקטגוריות המקובלות של הסופרבייק: סופרבייק 1,000 סמ"ק, סופרספורט 600 סמ"ק וסופרספורט 300 סמ"ק – שהייתה הקטגוריה הגדולה ביותר עם 13 רוכבים. במקצי ה-1,000 וה-600 ביצעו הרוכבים 12 הקפות במקום 20 ויותר באליפות ישראל בסופרבייק, ואילו רוכבי קטגוריית ה-300 ביצעו 10 הקפות בכל אחד מצמד מקצי המרוץ של יום המרוצים.

המיקום על הגריד נקבע בהגרלה שנערכה בתחילת היום, כשההגרלה קבעה את סדר הזינוק למקצה הראשון, ובמקצה השני הסדר התהפך – מי שזינק ראשון במקצה הראשון יזנק אחרון במקצה השני, ולהפך.

בסופרבייק 1,000 סמ"ק ניצחון כפול לגילעד סבן (S1000R) ופעמיים מקום שני לאורן דהרי (YZF-R1). את המקום השלישי תפס במקצה הראשון גרגורי מושיאלוב ובמקצה השני היה זה אלי מאירי על הדוקאטי פניגאלה 1199S.

בסופרספורט 600 סמ"ק פודיום זהה בצמד מקצי המרוץ: אמיר עבאס (GSX-R600) במקום הראשון, ואחריו גל בן דהן ויהודה מלצר, שניהם על ק.ט.מ 690 דיוק.

בסופרספורט 300 סמ"ק ניצחון כפול למתן בן שאנן על-גבי הקוואסאקי נינג'ה החדש. במקום השני אביעד אברהמי (הח"מ) במקצה הראשון ואבי ברמן במקצה השני, ואילו את המקום השלישי תפס פעמיים איציק איסוביץ' בן ה-18 על-גבי ק.ט.מ דיוק 390.

בקטגוריית הילדים המרגשת ניצחון כפול לעידו מנגד בן ה-13, ופעמיים מקום שני ליהונתן מאירי. במקצה הראשון זכה במקום השלישי עידו חן, ואילו במקצה השני סגר את הפודיום יהונתן חדד בן ה-8(!). אורון מנגד סיים רביעי. המקצה הזה, שבו השתתפו כאמור 5 רוכבים, היה מרגש במיוחד ומרתק. לראות ילדים בני 8, 10 ו-12 לבושים בחליפות עור ובציוד מקצועי, עולים על אופנועים עם צמיגי סליקס ונותנים גז על מסלול אספלט – כאן בישראל – זה מחזה מרהיב שממלא את הלב באופטימיות לגבי עתיד הספורט המוטורי בישראל.

הסבב הבא של אליפות הגביע הישראלי צפוי להתקיים בחודש אוגוסט.

טבלאות אליפות הגביע הישראלי לאחר הסבב הראשון

סופרבייק 1,000 סמ"ק

1. גילעד סבן, ב.מ.וו S1000R, עם 50 נק'
2. אורן דהרי, ימאהה YZF-R1, עם 40 נק'
3. גרגורי מושאילוב, 29 נק'

סופרספורט 600 סמ"ק

1. אמיר עבאס, סוזוקי GSX-R600 עם 50 נק'
2. גל בן דהן, ק.ט.מ 690 דיוק, עם 40 נק'
3. יהודה מלצר, ק.ט.מ 690 דיוק, עם 32 נק'

סופרספורט 300 סמ"ק

1. מתן בן שאנן, קוואסאקי נינג'ה 400, עם 50 נק'
2. אביעד אברהמי, ימאהה YZF-R3, עם 33 נק'
3. אבי ברמן, ק.ט.מ RC390, עם 33 נק'

ילדים

1. עידו מנגד, 50 נק'
2. יהונתן מאירי, 50 נק'
3. יהונתן חדד, 27 נק'
4. אורון מנגד, 26 נק'
5. עידו חן, 16 נק'

גלריית התמונות באדיבות הצלמת לנה טאובס.

צילום: לנה טאובס

מעולם לא התחריתי בעצמי במרוצי אספלט בישראל, אבל לאורך השנים עקבתי אחריהם מקרוב ואף הייתי מעורב בהם. זה החל כצופה במרוצי 50 סמ"ק במסלול נחשונים. אלי חן וחיים זנדברג רכבו אז, כמו גם היום. השנה הייתה 1996, ושוחחנו על איזה איטלקי מגניב אחד שרק החל להתחרות ב 125. האיטלקי המגניב הזה הוא כמובן ולנטינו רוסי.

אצלנו, המרוצים קרטעו לאורך שנים. מרוצים במסלול קרטינג במיני ישראל ואז מרוצים במסלול באשדוד ואז בחניון של מכללת אחווה – הכל מחתרתי ובניגוד לחוק, כשכל מי שמעורב בהפקה של המרוצים הללו לוקח על עצמו סיכונים עצומים. זה נס גלוי – לא פחות – שאותה תקופה מחתרתית הסתיימה ללא קטסטרופות.

יש לי חיבה מיוחדת לסאונד של אופנועי מרוץ במסלול. אם זו יללה צרחנית של מנוע דו-פעימתי בפול גז לאורך הישורת, שמיד אחריה דממה כשהרוכב בולם לקראת הפנייה, ואם זה הצליל של מנוע ארבע פעימות תחת בלימת מנוע בקצה אותה ישורת.

בסוף השבוע האחרון הגעתי למסלול דלתון שבצפון עמוק בתוך מקצי הדירוג. משתהה רגע בחניה, עוצם את העיניים ומתמסר לצלילים. ככה זה נשמע במרוצים.

כ-40 רוכבים על מגוון אופנועים, החל בנייקדים, אופנועי ספורט קטני נפח כמו הק.ט.מ RC390 וה-R3 של ימאהה, דרך אופנועי סופרספורט ועד סופרבייקס בנפח ליטר. חלקם משמשים את הרוכבים ביום יום וחלקם נראים כאופנועים שבנויים לרכיבת מסלול ומרוצים בלבד.

התשתית עצמה לא באמת מתאימה למרוצים, ועם תקציב מוגבל מאוד עמותת מסלול מצליחה לייצר יש מאין. חלק מהכשלים נובעים מאותו תקציב מוגבל, אבל גם המתחרים עצמם תורמים את חלקם כשהפיטס הופך לטיילת של מלווים ובני משפחה. אפשר וצריך להתייחס למרוצים ברמה חובבנית באופן מקצועי הרבה יותר.

ואל נא תטעו, השימוש במונח 'קלאב רייסינג' אינו שלילי ולא בא לגמד את האירוע והמתחרים. נהפוך הוא. קלאב רייסינג הוא הבסיס שעליו נשען כל עולם המרוצים. גם מארק מרקז וולנטינו רוסי החלו את הקריירה בקלאב רייסינג, וכך גם ה-MotoGP וה-WSBK.

התשתיות משתפרות, כשבנוסף למסלול בדלתון פועל המסלול בפצאל, והמסלול בשדה תימן בשלבי סיום. אני מניח שאם תהיה הצדקה כלכלית יתווספו למסלולים הללו גם בוקסים עם פיט-ליין מסודר ופאדוק מאחור.

אבל בשורה התחתונה, בשביל מרוצים צריך מתחרים. וככל שיהיו יותר מתחרים כך ייטב. מכיוון שמרוצי אופנועים זה עסק יקר, אנחנו חושבים שהעתיד הקרוב טמון בקטגוריה לאופנועים קטני נפח כדוגמת ה-RC390 של ק.ט.מ, ה-YZF-R3 של ימאהה, הג'יקסר 250 של סוזוקי וה-CBR300R של הונדה. השיפורים צריכים להיות מוגבלים אם הכלל הוא שלא להגדיר את הקטגוריה ברמת אופנועי פרודקשן בלבד. גם כך, רק הצמיגים עצמם לסבב שלם יהיו יקרים להחריד. ככל שיהיו יותר מתחרים בקטגוריות הקטנות והזולות, כך תיבנה תשתית רחבה יותר לשפיץ ולקצה – הקטגוריות הגדולות והיקרות.

הסיכום לסוף השבוע בדלתון – היה יופי של קלאב רייסינג.

טבלת אליפות ישראל בסופרבייק לאחר צמד הסבבים הראשונים

סופרבייק – 1,000 סמ"ק

1. אלמוג מנגד, ימאהה, 50 נק'
2. אבי אלבז, הונדה, 40 נק'
3. הרון אדמוז, סוזוקי, 32 נק'
4. אלי מאירי, דוקאטי, 26 נק'
5. שון בן יקר, ימאהה, 11 נק'

סופרספורט – 600 סמ"ק

1. יוגב הרוש, ימאהה, 45 נק'
2. נביל שפסו, ימאהה, 45 נק'
3. אלי חן, ימאהה, 29 נק'
4. חיים זנדברג, הונדה, 22 נק'
5. משה מנצור, הונדה, 20 נק'

סופרספורט – 300 סמ"ק

1. בר לוי, CBR500R הונדה – 50 נק'
2. חיים זנדברג, R3 ימאהה, 33 נק'
3. מולי לוי, YZ450F ימאהה – 27 נק'
4. אליעד בן שטרית, R3 ימאהה, 23 נק'
5. תובל ארד, RC390 ק.ט.מ, 20 נק'

חובבים

1. חן אבאיוב, MT-07 ימאהה, 50 נק'
2. עמית פוקס, דיוק 690 ק.ט.מ, 40 נק'
3. גן בן דהן, דיוק 690 ק.ט.מ, 32 נק'
4. יהודה מלצר, דיוק 690 ק.ט.מ, 24 נק'
5. אייל חוברה, CBR600RR הונדה, 24 נק'

לראשונה בהיסטוריה של דוקאטי – מנוע V4 סדרתי מחליף את מנוע ה-L-טווין, וזה קורה באופנוע הספורט של החברה מבולוניה – הפניגאלה V4 החדש שהוצג בשבוע שעבר בתערוכת EICMA במילאנו.

הפניגאלה V4 נבנה כולו סביב מנוע ה-V4 החדש, שלטענת דוקאטי נבנה בהשראת מנוע הדזמוסדיצ'י MotoGP של החברה, עושה שימוש בטכנולוגיה של מנוע המרוצים, ותוכנן ונבנה בשיתוף פעולה מלא עם דוקאטי קורסה – חטיבת המרוצים של דוקאטי.

מנוע V4 – לראשונה בדוקאטי

ה-V4 החדש בנפח 1,103 סמ"ק הוא בזווית של 90 מעלות בין הצילינדרים, כמו ה-L-טווין של דוקאטי. קוטר הקדחים עומד על 81 מ"מ – כמו באופנוע ה-MotoGP של דוקאטי, אולם מהלך הבוכנות גדול יותר ב-V4 על מנת שנפח המנוע יהיה גדול יותר וכן כדי לספק יותר מומנט בסל"ד נמוך ובינוני ולהגיע לסל"ד מקסימלי נמוך יותר – עד כמה שאפשר לקרוא ל-14,000 'נמוך'. או במילים אחרות – להפוך את המנוע לשימושי יותר. ההספק בגרסה הרגילה עומד על 214 כ"ס ב-13,000 סל"ד ו-12.6 קג"מ ב-10,000 סל"ד.

בדוקאטי מציינים שאחד הדברים שעמדו לנגד עיניהם בבניית המנוע החדש הוא מבנה קל וקומפקטי, ואכן מנוע הדזמוסדיצ'י סטרדאלה שוקל 64.9 ק"ג, שהם 2.2 ק"ג יותר מה-L-טווין של הפניגאלה 1299. בנוסף, המנוע כולו נבנה מחומרים איכותיים (למשל כיסויי מגנזיום) ובטכנולוגיות ייצור מתקדמות, ועל-ידי כך, מעבר להיותו גורם נושא עומס מרכזי במבנה השלדה של הפניגאלה V4, הוא גם מציע יחס דחיסה גבוה במיוחד של 14.0:1 ובוכנות מחושלות.

אחד האלמנטים המעניינים במנוע ה-V4 החדש הוא העובדה שגל הארכובה מסתובב הפוך, כלומר נגד כיוון סיבוב הגלגלים. סידור זה קיים ברוב אופנועי ה-MotoGP, ויש לו שני יתרונות עיקריים: הראשון הוא הפחתת האפקט הג'יירוסקופי של האופנוע, מה שגורם לו לפנות טוב יותר, והשני הוא הפחתת מומנט האינרציה, מה שגורם להצמדה טובה יותר של הגלגל הקדמי בתאוצה, כלומר פחות נטייה לעלות לווילי, ובדיוק הפוך בזמן בלימה ובלימת מנוע – כלומר פחות נטייה להרים את הגלגל האחורי בבלימה. במילים אחרות – יותר אחיזה, יותר יציבות, והתנהגות זריזה יותר.

הזווית בין פיני הארכובה בגל הארכובה עומדת על 70 מעלות, אולם סדר ההצתה עומד על 90-290-380 – זהה למנוע ה-MotoGP של דוקאטי, ולכן גם הסאונד הדומה. הסדר, אגב, הוא 1-3-2-4 – כלומר הצילינדר הראשון לעבוד הוא צילינדר מס' 1 (קדמי שמאלי), 90 מעלות לאחר מכן צילינדר מס' 3 (שמאלי אחורי), אחרי 200 מעלות צילינדר מס' 2 (ימני קדמי), ואחרי 90 מעלות נוספות צילינדר מס' 4 (ימני אחורי). סידור זה מאפשר לגלגל האחורי להתאושש מצמד מכות כוח צמודות, ועל-ידי כך למצוא אחיזה עד למכות הכוח הבאות.

המצערות ב-V4 הן כמובן חשמליות, גופי המצערת אובאליים, ולראשונה באופנועים של דוקאטי יש סעפות יניקה משתנות – ארוכה וצרה לסל"ד נמוך, וקצרה ורחבה לסל"ד גבוה. ומה עוד מעניין במנוע הזה? ובכן, יש מצמד מחליק, ויש קוויקשיפטר לשני הכיוונים.

למעשה, מנוע ה-V4 החדש משמש גם כשלדה הראשית של הפניגאלה, וכאמור האופנוע נבנה סביבו. השלדה הקדמית עשויה מאלומיניום, משקלה 4 ק"ג, תפקידה לחבר בין המנוע (כאמור השלדה הראשית) לבין המתלה הקדמי, והיא מכילה את ציר ההיגוי. מאחור, הזרוע האחורית מחוברת ישירות אל המנוע, וממנו יוצאת גם שלדת הזנב העשויה ממגנזיום.

מכלולי שלדה

הפניגאלה V4 מצויד בבולמי שוואה מסוג BPF (ר"ת Big Piston Fork) בקוטר 43 מ"מ מלפנים, מתכווננים לעומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה. מאחור יש זרוע חד-צדית עם מנגנון לינקג' לפרוגרסיביות, כשאליו מחובר בולם של זקס – מתכוונן גם הוא באופן מלא, וגם משכך ההיגוי הוא של זקס. מיכל הדלק, בנפח 16 ליטרים, עשוי כולו מאלומיניום.

הקלפרים בבלמים הקדמיים חדשים לגמרי, מדגם Stylema של ברמבו, והם אבולוציה למונובלוק M50 של ברמבו. הם מכורסמים מגוש אלומיניום אחד, והם קלים יותר ב-70 גרם לכל קליפר בהשוואה ל-M50. הם מצוידים ב-4 בוכנות בקוטר 30 מ"מ, והם לופתים דיסקים בקוטר 330 מ"מ. זו ככל הנראה מערכת הבלימה החזקה והמודרנית ביותר בעולם האופנועים הסדרתיים. מאחור יש דיסק בקוטר 245 מ"מ, ויש מערכת ABS לפניות של בוש מדגם M9.1, גם היא המודרנית ביותר שיש כיום לתעשייה להציע.

מה עוד מעניין? ובכן, יש צמיג אחורי במידה חדשה באופנועים סדרתיים – 200/60ZR17. הצמיג הזה פותח על-ידי דוקאטי ופירלי, הוא מגיע כרגע רק בדגם דיאבלו סופרקורסה SP ו-SC, כשהמידה הזו נלקחה ישירות ממרוצי אליפות העולם בסופרבייק, שם היא מגיעה על צמיגי הסליקס של פירלי. לטענת דוקאטי, החתך הגבוה יותר מגדיל את שטח המגע של הצמיג עם האספלט בזמן הטיה, ועל-ידי כך מגביר את האחיזה וכפועל יוצא את מהירות הפנייה.

המשקל של הפניגאלה V4 בגרסתו הרגילה עומד על 198 ק"ג כולל כל הנוזלים, מה שאומר יחס הספק משקל של כמעט 1.1:1.

אלקטרוניקה של חללית

עכשיו בואו נדבר על האלקטרוניקה – ויש הרבה מאוד ממנה. אז כאמור, לפניגאלה V4 יש מצערות חשמליות, ויש 3 מפות ניהול מנוע – מרוץ, ספורט וכביש – כשלמעשה כל מפה שולטת לא רק על התנהגות המנוע אלא גם על שאר הפרמטרים האלקטרוניים כמו ה-ABS (למשל – במצב מרוץ ה-ABS עובד רק על הגלגל הקדמי), בקרת האחיזה, בקרת הווילי ובלימת המנוע, ובגרסת ה-S גם על הבולמים האלקטרוניים. יש גם מערכת ABS מתקדמת לפניות, כאמור של בוש.

אבל זה לא נגמר כאן. ראשית, יש את יחידת מדידת האינרציה ב-6 צירים של בוש IMU, המשמשת כאינטרפייס לכל המערכות האלקטרוניות. הפניגאלה מגיע עם בקרת אחיזה ב-8 מצבים ועם אפשרות ניתוק. פרט לבקרת אחיזה יש גם בקרה חדשה – בקרת החלקה – ששולטת על החלקת הגלגל האחורי (דריפט) ביציאה מהפנייה. יש גם בקרת ווילי, בקרת זינוק ב-3 מצבים, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת בלימת מנוע, ויש לאפ טיימר ואופציה למערכת המולטימדיה של דוקאטי.

בנוסף לאלו, כל הגרסאות של הפניגאלה V4 מקבלות מסך TFT צבעוני בגודל "5, מהדור השני וברזולוציה גבוהה, כשהשליטה על כל הבקרות מתבצעת מהמסך החדש. בנוסף, לכל מצב ניהול מנוע (ניהול אופנוע) יש תצוגת מסך משלו, ויש שפע של אינפורמציה נוספת. הייטק זה כאן.

ומילה אחרונה על העיצוב

לא צריך להיות חד עין כדי לראות שהפניגאלה V4 החדש דומה מאוד לפניגאלה 1299 הקודם. בדוקאטי שמרו על קווי העיצוב של הפניגאלה, ורק שיפרו את הארגונומיה ואת תנוחת הרכיבה. כך למשל, לטענת דוקאטי, מיכל הדלק החדש מאפשר חיבור טוב יותר לאופנוע. יחד עם זאת, הפניגאלה V4 קיבל גם אלמנטים מודרניים כמו פנסי ה-LED הקדמיים, וגם כמה נגיעות עיצוביות שכאמור הופכות אותו למודרני יותר. לטעמנו הוא נראה נפלא, וזה אחד מאופנועי הספורט היותר סקסיים שיש.

ואם זה לא מספיק – אז גרסת S וגרסת 'ספציאלה'

קחו את כל מה שכתבנו עד עכשיו, תוסיפו לזה שפע תוספות, ותקבלו את גרסת ה-S. זו מקבלת בולמים אלקטרוניים סופר-איכותיים של אוהלינס – NIX30 מלפנים ו-TTX36 מאחור – שנשלטים גם הם על-ידי ניהול האופנוע וניהול המנוע, וכן משכך היגוי אלקטרוני של אוהלינס, שנשלט גם הוא על-ידי המערכת הממוחשבת. תוסיפו חישוקים קלים יותר של מרקזיני ומצבר ליתיום-יון קל, ותקבלו מכונת מלחמה ששוקלת 195 ק"ג רטובים.

ואם גם זה לא מספיק לכם, אז בדוקאטי משחררים גם את גרסת ה'ספציאלה' במהדורה מוגבלת של 1,500 יחידות. זו בנויה על בסיס גרסת ה-S היוקרתית, כשאליה מתווספים כנפיים קדמית ואחורית מקרבון, משולש מכורסם עם מספר סידורי, מושב מיוחד, גריפים מיוחדים לדגם, רגליות רוכב מתכווננות, כיסוי קרבון לזרוע האחורית, מנופי בלם ומצמד למרוצים, ומגנים למנופי הבלם והמצמד.

בנוסף, גרסת הספציאלה מגיעה עם קיט מרוצים הכולל מערכת פליטה מלאה של אקרפוביץ', מגן רוח למרוצים, קיט להורדת המחרשה, פלאגים להורדת המראות, אוגר נתונים של דוקאטי, פקק מיכל דלק למרוצים, וכיסוי לאופנוע. מה שמעניין הוא שעם מערכת הפליטה המשוחררת של אקרפוביץ, הספק המנוע מטפס ל-226 כ"ס! טירוף!

ואם כל זה לא מספיק, אז גרסת הספציאלה מקבלת סכמת צביעה טריקולור איטלקי יפהפייה.

אם לסכם, אז הפניגאלה V4 הוא לא פחות ממהפכה עבוד דוקאטי – גם בגלל מנוע ה-V4 החדש ששוכן לראשונה באופנוע של דוקאטי (להוציא את הדזמוסדיצ'י – רפליקת גרנד פרי במהדורה מוגבלת), אבל גם בגלל מבנה השלדה, או האין-שלדה, שלוקח את הפניגאלה הקודם אפילו צעד קדימה עם שלדה קדמית מאלומיניום. פרט לאלו, זוהי תצוגת תכלית טכנולוגית של דוקאטי, עם 214 כ"ס לגרסה הסדרתית, 226 כ"ס לגרסה המשוחררת, עם ערימות של אלקטרוניקה, ועם פתרונות טכנולוגיים מעניינים כמו גל הארכובה שמסתובב הפוך. זה לגמרי אחד הכלים שאנחנו רוצים לתת עליהם גז. רצוי על גרסת ה-S, ורצוי על מסלול מרוצים איטלקי.

כצפוי, דוקאטי חושפת הערב בפתיחחת תערוכת EICMA שבמילאנו את ספינת הדגל הספורטיבית שלה – הפניגאלה V4, המחליף של הפניגאלה 1299 בעל מנוע הווי-טווין.

המנוע החדש – V4 בנפח 1,103 סמ"ק, כבר נחשף לפני חודשיים, אולם כעת חושפים בדוקאטי את האופנוע כולו, והוא כאמור חדש מהמסד ועד הטפחות.

השלדה החדשה קצרה מקודמתה – לטענת דוקאטי על מנת לחסוך במשקל, יש בולמים סופר-איכותיים של אוהלינס (בגרסת ה-S), מערכת בלמים חדשה של ברמבו, אבל העיקר פה זה הבקרות האלקטרוניות המרובות. בנוסף למערכות המוכרות כמו בקרת החלקה או בקרת בלימת מנוע, כעת מתווספות כמה בקרות מאוד מעניינות: יש מערכת ABS לפניות, הכוללת גם בקרה על החלקת הגלגל האחורי לפניות – כך שמעתה ניתן להיכנס לפניות בהחלקת אחורי ללא חשש, ויש בקרת החלקת גלגל אחורי בתאוצה. המשקל עומד על 174 ק"ג יבשים בלבד. חידוש נוסף הוא הצמיג האחורי, שכעת הוא במידה 200/60ZR17 – המידה של אופנועי אליפות העולם בסופרבייק. הצמיג הזה – פירלי דיאבלו רוסו סופרקורסה, פותח יחד עם פירלי במיוחד עבור הפניגאלה V4.

פרט לפניגאלה V4 החדש נחשפה גם גרסה מיוחדת – פניגאלה V4 ספציאלה (ספיישל), הצבועה בצביעת הטריקולור האיטלקית, כוללת מערכת פליטה של אקרפוביץ', וההספק המקסימלי בה עומד על 226 כ"ס במנוע! גרסת הספיישל שוקלת 10 ק"ג פחות מה-V4 ה'רגיל', כלומר 164 ק"ג, והיא כוללת רכיבי קצה בכל מקום באופנוע. 1,500 יחידות בלבד של פניגאלה V4 ספציאלה ייוצרו, כשכולם ממוספרות במספר סידורי.

העיצוב – בקורלציה מלאה לפניגאלה הקודם. מדהים!