הימאהה מג'סטי (Majesty) הוצג לשנת 1995 והכניס את ימאהה לקטגוריית קטנועי המנהלים המפנקים, וגם הגיע לישראל בשלושה נפחים שונים.
ליריבה המרה – הונדה – היו את ה-CH250 וה-CN250 בתור קטנועי מנהלים (או מקסי-סקוטר לפני שהטימקס לקח את זה למקומות אחרים), שסיפק לא כלי סטטוס, אלא כלי יום-יומי או לעבודה, שמכבד את הרוכב ומספק לו נוחות, מהירות ואמינות. כזה שגם איש עסקים מכובד שרוצה להימנע מפקקים וחיפוש חניה ירכוב עליו, ולא רק השליח שמביא לו את החבילות. בימאהה ראו ורצו גם, והתשובה הייתה בדמות הוד מלכותה, הימאהה מג'סטי 250 שעידן וחיטב את הרעיון של הונדה.
ימאהה מג'סטי
בימאהה רצו לכוון לצד הספורטיבי עם מנוע ה-250 סמ"ק המקורי (עד כמה שזה אפשרי) וסיפקו לארבעת הפעימות קירור נוזל, 21 כוחות סוס ב-6,500 סל"ד ו-2.4 קג"מ ב-5,500 סל"ד. מנוע חדש לגמרי ולא אחד שנלקח מדגם קודם. מבחינת מכלולים בימאהה התקינו שלדה קשיחה, מזלג קדמי טלסקופי, חישוקי 12″ ליציבות ונוחות ובלם דיסק קדמי בקוטר 245 מ"מ, כאשר מאחור היה בלם תוף פשוט. המג'סטי המקורי שקל 147 ק"ג, לפני תדלוק של 11 ליטר במיכל הדלק, והצליח להביא את הרוכב למעט מעל 120 קמ"ש.
מבחינת הפינוקים סיפקו בימאהה עיצוב 'בוגר ומכובד' (כלשונם), משענת גב קטנה ומתכווננת, משקף קדמי גדול להגנה מהרוח, בלם יד לחנייה ונפח מטען גדול מתחת למושב, שהספיק לקסדה מלאה ועוד תוספות. בשנת 1999 ביצעו בימאהה עדכון למג'סטי עם תאורה לתא שמתחת למושב, מכסה למיכל הדלק שנפתח בלחיצת כפתור, ועדכוני עיצוב עם פלסטיקה עמידה יותר.
ראו ימאהה כי טוב ובשנת 2003 הציגו עוד שני נפחים: 125 סמ"ק עם 12 כ"ס, 137 ק"ג וחישוקי 12″ ואת ה-400 סמ"ק שניפח את הצילינדר הבודד ל-395 סמ"ק מקוררי נוזל ומוזרקי דלק. ארבעה שסתומים וגל-זיזים עילי כפול סיפקו את המודרניות למנוע. חישוק 14″ מלפנים עם דיסק כפול ו-13″ מאחור, ביחד עם משקל גבוה שעלה לכיוון הכמעט 200 ק"ג, סיפקו ביצועים סבירים עם מהירות מרבית של 145 קמ"ש. המג'סטי 400 עידן את הנוחות וחידד את ההתנהגות לעומת אחיו הקטן וסיפק קטנוע יום יומי טוב ורגוע יותר מאשר אחיו ה'מופרע', הטימקס.
כאן גרסת 2009
הוא היה קטנוע יוקרתי לזמנו עם עיצוב מרשים, ומנוע חזק שסיפק ביצועים טובים ביחס לשימוש, נוחות גבוהה, התנהגות כביש טובה, עמידות, אמינות וסחירות של ימאהה. בשנת 2009 המג'סטי עבר עוד עדכון שנועד לעדן את העיצוב, המנוע ותמסורת הווריאטור, ולספק איכות רכיבה טובה, חלקה ומפנקת יותר. המחיר לפני 15 שנים עמד על 42 אלף שקלים, שמיקם אותו מעט מתחת לסוזוקי בורגמן 400 וההונדה סילברווינג, אבל יקר משמעותית מהפיאג'ו איקסאבו 400 ומהסאן-יאנג מקסים.
עדיין ניתן לראות על הכבישים בישראל שאריות מהדור הראשון של ה-250 סמ"ק, ובטח גם מה-400 סמ"ק שממלאים את לוחות היד 2 ומספקים עד היום קטנוע איכותי, אמין ונוח עם שם מלכותי. גרסת ה-250 סמ"ק המקורית פרחה בתקופה בה לא היה צריך נפח מנוע גדול, ובכך עלויות הקנייה, האחזקה והאמינות כללית היו במיקוד. עם השנים הנפחים נדרשו לגדול, ועיקר הדגש והמכירות התמקדו ב-400 סמ"ק החדש יותר, כאשר מאז בימאהה החליפו אותו באיקסמקס המודרני יותר.
לפני בום האינטרנט בסוף שנות ה-90, מכתבים, כספים, מסמכים וחפצים היו עוברים ממקום למקום על-ידי רוכבי קטנוע, שנקראו בשם הפרה-היסטורי – שליחים (בסדר, אז הקורונה והוולט החזירו אותם לעניינים). היו כאלה עצמאיים עם הקטנוע מהבית, והיו כאלה שעבדו עבור חברות שליחויות מבוססות יותר או פחות. אותם שליחים העבירו את הסחורות ממקום למקום בעזרת כלים דו-גלגליים בסיסיים שנקראו קטנועים.
אחד מאותם קטנועים רבים מספור שהציפו את רחובות העיר היה הדינק 150 של קימקו, שהגיע לישראל בסוף שנות ה-90. הוא היה לשליחים המפונקים או לחברות השליחויות המסודרות, כי בהגדרתו (לפחות לפי דבר המפרסם) הוא היה קטנוע 'מנהלים'. כי מנהלים כידוע רוכבים על קטנועים.
קימקו דינק 150 / 200
מעבר לעיצוב המרשים שהתבלט בזכות מראות הדמבו המתנפנפות שעזרו לקצור מראות רכבים בפקק, היה לו מנוע ארבע פעימות בנפח 151 סמ"ק עם בוכנה יחידה. הוא סיפק מעט פחות מ-12 כוחות סוס, 1.3 קג"מ, הינע דרך וריאטור, חישוקי 12″, בלם דיסק יחיד מלפנים, 143 ק"ג של משקל יבש ומהירות מרבית של 100 וסיגריה, אחרי שמעמיסים את כל הארגזים עליו. לזמנו הוא הציע תמורה טובה למחיר, אבל כאשר רוב הכלים היו בתעסוקה, האמינות והסחירות לא נשמרו כזכורים לטובה.
גרסת ה-200 הגיעה להציל את המצב מספר שנים לאחר מכן עם מנוע בנפח 174 סמ"ק (אנשי השיווק של קימקו לחצו לעגל את זהות הקטנוע ל-200 כי זה עובד יותר טוב על הלקוחות) ו-15.5 כוחות סוס, שסיפקו, האמת, ביצועים טובים יותר מהמצופה. הוא הצליח מעט יותר וגם הגיע בשלב בו השליחים פנו לדגמים מעט מותאמים יותר ולכן נשארו יותר כלים ממנו בחיים.
הייתה גם גרסת 50 סמ"ק דו-פעימתית שנמכרה כאן מספר שנים בתחילת המילניום. לא זכורה לנו כסיפור הצלחה בקרב נערי ה-16.
בשנת 2002 הגיע לחופינו הקטנוע מקורר הנוזל הראשון של קימקו עם השם בעל התוספת המחייבת 'גרנד' לפני השם (זוכרים סובארו גרנד לאונה?). הגרנד דינק 250 הציע קודם כל אפשרות חשמלית (ומגניבה) לפתוח ולסגור את המראות – משום מה את זה כולם זוכרים. מעבר לכך, גנרי לחלוטין. 249 סמ"ק, 20 כוחות סוס, 163 ק"ג, חישוקי 12″, 140 קמ"ש בירידה ומקום לשים מטען בין הרגליים ומתחת לכיסא. ב-2010 המאותתים עברו לשכון על המראות והוא עבר בוטוקס קל. הוא היה נוח, עם מראה שונה, מנוע שנותן ביצועים ואיכות שלא התבלטה לטובה עם רגישות לקפיצה מהמדרכות ודריסת הולכי רגל.
פעם הוא היה בכל פינה, אחר כך נעלם, וכל מה שזוכרים ממנו זה בעיקר את המראות המתקפלות. האמת, אחלה דרך לזכור אותו.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של האיקסמקס 125 המעודכן לשנת 2023.
סדרת קטנועי האיקסמקס של ימאהה בנפחים 125 ו-300 סמ"ק שודרגה ועודכנה לאחרונה (כאן גרסת ה-300 המעודכנת בהשקה עולמית). יחידת הפנים קיבלה פנסים היוצרים את האות 'X' – גם מאחור – ומראה כללי חד יותר. יש מאותתים חדשים המותקנים גבוה יותר וממוקמים בקו המשקף, שמקבל מנגנון שינוי גובה חדש. יש צג LCD חדש בגודל 4.3″ עם קישורית לסלולר דרך אפליקציה ייעודית בגרסה הרגילה.
בגרסת ה־Tech MAX היוקרתית (בתמונה בראש הידיעה) מגיע צג TFT בגודל 4.2″, כאשר מעליו נמצא את צג LCD בגודל 3.2″ שדואג לנתוני המהירות. המושב עוצב מחדש לטובת שיפור הנחת הרגליים על הקרקע, כאשר בגרסת ה־Tech MAX המושב עשוי חומר דמוי-עור עם תפירה זהובה.
מחירו של הימאהה איקסמקס 125 עומד על 28,985 ש"ח, כאשר גרסת הטקמקס עולה 30,985 ש"ח.
בסוזוקי מחזירים לישראל את השם 'אדרס' (Address), כשבטור הזה הוא פחות מעניין אותנו. אבל כן המקורי, הזה עם המנוע הדו-פעימתי שהגיע לכאן בסוף שנות ה-80.
בסוזוקי מחזירים לישראל את האדרס (משמעות השם היא כתובת) בגלגולו המודרני, שזה כבר עם מנוע ארבע פעימות בנפח 125 סמ"ק מקורר אוויר המפיק 8.6 כ"ס ו-1 קג"מ. זו הזדמנות טובה להזכיר את המקורי, שעשה כאן סיבוב בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. לא חושבים שהשם כל כך חשוב לסוזוקי ואין להם כוונה להחזיר שם אייקוני לתודעה או למשוך רוכבים שההורים שלהם רכבו על אדרס. סביר להניח שזה נועד לחסוך כמה שקלים ברישום וcקיבוע שם חדש לקטנוע. אדרס כבר שייך לסוזוקי, אז שיהיה.
אז השם הזה הוצמד ל-AD50 שהוצג בשנת 1987. מנוע ה-49 סמ"ק מקורר האוויר סיפק 6.8 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד ומומנט של פחות מקג"מ (0.6 קג"מ) ב-6,500 סל"ד. ההספק הזה, על כל 67 הק"ג של הקטנוע, סיפקו כלי עם תאוצה ותגובות מהירות ומהנות, שיכלו לתת בראש לכל קרוס. בטח ביציאה מהרמזור, כשזה כמובן לא החזיק יותר מדי זמן. בסיס הגלגלים הקצר (1,205 מ"מ) וחישוקי ה-10″ מלפנים ומאחור סיפקו תגובות מהירות מאוד על גבול העצבנות, מה שפגם ביציבות הקווית. בלמי התוף והבולמים הנחותים – שאגב, היו הסטנדרט באותה התקופה – סיכמו את החבילה. למעט תא אחסון מתחת למושב והסבל האחורי – לא היה עוד על מה לדבר.
מי שהשקיע בתשבצים ב-33 שנה האחרונות השאיר מספיק תאי מוח בכדי לזכור שבמגזין 'מוטו' ערכו ל-AD50 מבחן ארוך טווח של שנה. הוא עודכן קלות במהלך השנים והפך להיות ארבע פעימות, כמו כולם. האמת, הוא לא היה כזה מעניין, מוצלח או פופולרי אבל בהחלט היה משעשע לרכיבה. המתחרה העיקרי שלו בישראל היה הסאן-יאנג דיו – עוד טילון קטן ממדים עם הרבה פלפל.
עופר-אבניר, יבואני סוזוקי לישראל, מודיעה על הגעתם לארץ של לא פחות מארבעה אופנועים וקטנועים חדשים.
בתערוכת מילאנו האחרונה הציגו בסוזוקי את הוויסטרום 800DE – המחליף מודרני של הוויסטרום 650 הוותיק, לצד גרסת הנייקד החולקת את הפלטפורמה, ה-GSX-8S. שניהם חולקים מנוע טווין מקבילי חדש בנפח 776 סמ"ק עם סידור א-סימטרי של 270° בין פיני הארכובה. מנוע הוויסטרום 800DE מספק 84.3 כ"ס (62KW) ב-8,500 סל"ד ו-7.9 קג"מ ב-6,800 סל"ד, בעוד ה-GSX-8S מציב את המספרים על 83 כ"ס (61KW) ב-8,500 סל"ד ו-7.8 קג"מ ב-6,800 סל"ד. למנוע החדש של סוזוקי מצמד מחליק וקוויקשיפטר מקורי. יש שלושה מצבי ניהול מנוע אשר אינם משנים את ההספק אלא את אופי אספקת הכוח, יש בקרת אחיזה רב-שלבית הניתנת לניתוק, כולל – בוויסטרום 800DE – מצב 'G' לשטח אשר מפחית את התערבות בקרת האחיזה למינימום. במצב זה גם ניתן לנתק את ה-ABS על הגלגל האחורי.
סוזוקי ויסטרום 800DE
לסוזוקי ויסטרום 800DE שלדה מפלדה וזרוע אחורית מאלומיניום. הבולמים של שוואה מאפשרים כיוונון מלא ומהלך של 220 מ"מ מלפנים ומאחור. חישוקי השפיצים מגיעים בקוטר 21″ מלפנים וצמיג במידה 90/90, ו-17″ מאחור עם צמיג במידה 150/70. בסיס הגלגלים נמדד ב-1,570 מ"מ, גובה מושב של 855 מ"מ, מרווח גחון של 220 מ"מ ומשקל מלא של 230 ק"ג עם מיכל דלק של 20 ליטר. מערכת הבלימה מלפנים מורכבת מצמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ודיסק יחיד מאחור בקוטר 240 מ"מ. לוויסטרום 800DE החדש צג TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר עם מצב 'יום' ו'לילה'. יש פנסי LED היקפיים, שקע USB לטעינה, מנגנון למניעת דימום מנוע ומשקף קדמי מתכוונן.
סוזוקי GSX-8S
לסוזוקי GSX-8S שלדה חדשה מפלדה וזרוע אחורית מאלומיניום. הבולמים של קאיאבה עם מזלג קדמי הפוך נטול כיוונים ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. בסיס הגלגלים עומד על 1,465 מ"מ, גובה המושב על 810 מ"מ והמשקל המלא נמדד ב-202 ק"ג עם מיכל דלק של 14 ליטרים. חישוקי ה-17″ עם צמיגים במידת 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. מערכת הבלימה מכילה צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ מלפנים ודיסק יחיד בקוטר 240 מ"מ מאחור. מבחינת אלקטרוניקה, הג'יקסס 8 החדש מגיע עם צג TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר ומצבי 'יום' ו'לילה'. יש פנסי LED היקפיים, שקע USB לטעינה ומנגנון למניעת דימום מנוע.
בסוזוקי נכנסו לפני כשנה לשוק החם באירופה עם האדרס 125 (Address), שם שמוכר מקטנוע 50 סמ"ק דו-פעימתי שנמכר בישראל בעבר, והאווניס 125 (Avenis).
סוזוקי אדרס 125
שתי הגרסאות חולקות את אותו מנוע ארבע פעימות בנפח 125 סמ"ק מקורר אוויר המפיק 8.6 כ"ס ב-6,750 סל"ד ו-1 קג"מ ב-5,500 סמ"ק. בסוזוקי מתגאים בתצרוכת דלק נמוכה בזכות טכנולוגיית SEP (ר"ת Suzuki’s Eco Performance) שמסמנת לרוכב באמצעות חיווי ECO על לוח השעונים כשהוא נמצא בתחום החסכוני. תצרוכת הדלק המוצהרת בעיר היא 63.3 ק"מ/ל'.
שני הקטנועים מציעים תאורת LED, צג LCD ותא מטען מתחת למושב עם שקע USB להטענה בתא הכפפות. ההבדל הוא בעיצוב השונה, כאשר האווניס 125 הוא היותר 'נועז' ומציע קווים חדים וצביעה דו-גוונית, בעוד האדרס 125 שמרני יותר ומציע פנס קדמי גבוה ועגול, מושב מרופד יותר ומדרס רגליים גדול יותר.
המחיר של האדרס 125 והאווניס 125 נקבע על 15,970 ש"ח.
מטרו מוטור, יבואנית סאן-יאנג לישראל, מודיעה על הגעתו לארץ של ה-ADX 125 החדש.
ה-ADX 125 הוא קטנוע חדש של סאן-יאנג, בנפח 125 סמ"ק, מקורר נוזל, המספק 12 כ"ס ב-7,500 סל"ד והמעוצב ברוח קטנועי האדוונצ'ר. הוא מציע עיצוב קרבי וספורטיבי, מסך TFT צבעוני בגודל 5″ עם שינוי בהירות, פנסי LED היקפיים, מפתח קירבה KEYLESS, וכן מערכות ABS ו-TCS. ל-ADX 125 בסיס גלגלים של 1,390 מ"מ, גובה מושב של 810 מ"מ, חישוקי 13″ ומיכל דלק גדול בנפח 15 ליטר.
מחירו של הסאן-יאנג ADX 125 נקבע על 21,985 ש"ח ובמשך תקופת ההשקה הוא יימכר ב-19,985 ש"ח.
במלאגוטי מנסים להעניק לנוער האירופאי חינוך מוטורי עם קטנוע שלא רק נראה ספורטיבי אלא גם מלמד אותם להחליף הילוכים בצורה ידנית.
אם התרגלנו לכך שקטנועים מגיעים עם תמסורת וריאטור אוטומטית ודורשים רק סיבוב של המצערת על-מנת לזוז קדימה, מגיעים מלאגוטי עם קונספט שונה. הוותיקים בינינו זוכרים תחת המותג מלאגוטי את הראנר 125 שהיה כאן בשנות ה-80, אבל כיום המותג האיטלקי שייך לקונצרן KSR שחולש על מותגים רבים ומוכרים כמו בנלי, ניו ו-SUR-RON החשמליים, בריקסטון, למברטה, מלאגוטי, איטלג'ט, CFMOTO, רויאל אנפילד ומוטרון.
מלגוטי ספקטר
המלאגוטי ספקטר GP 125 מגיע כפלטפורמת קטנוע, עם מנוע בנפח 125 סמ"ק מקורר אוויר בעל מספרים צנועים יחסית של 9.6 כ"ס ב-8,500 סל"ד ו-1 קג"מ ב-6,500 סל"ד. משקל מלא של 123 ק"ג מביא אותו למהירות מרבית של כמעט 100 קמ"ש. גובה המושב עומד על 780 מ"מ, החישוקים במידות של 17″ ומערכת הבלימה מורכבת מדיסק קדמי משונן וגדול בקוטר 320 מ"מ ואחורי בקוטר 190 מ"מ. מלפנים יש מזלג קונבנציונלי, ומאחור זרוע אחורית עם בולם יחיד.
מערכת התאורה היא LED היקפי, שקע טעינה USB ויש לוח שעונים LCD עם מד סל"ד אנלוגי וחיווי הילוכים. פה הקונספט השונה, משום שהקטנוע מגיע עם מערכת הילוכים 'אופנועית' לחלוטין, עם חמישה הילוכים שמועברים ברגל ועם ידית מצמד – כמו באופנוע. המטרה של מלאגוטי היא לחנך את הנוער מגיל צעיר להחלפת הילוכים ולגלגלים גדולים, שאולי יובילו אותם לאופנועים 'אמיתיים' כשיתבגרו.
המחיר הנקוב באירופה עומד על 2,600 אירו, כאשר אין מידע על הגעה אפשרית לישראל בשלב זה.
מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 174 סמ"ק, 17.7 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 1.68 קג"מ ב-7,000 סל"ד, 4 שסתומים, SOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, שלדת עריסה מצינורות פלדה, מתלה קדמי טלסקופי בקוטר 33 מ"מ, מהלך 122 מ"מ, צמד בולמים אחוריים עם כיוון עומס קפיץ ב-5 מצבים, מהלך 102 מ"מ, דיסק קדמי בקוטר 260 מ"מ, דיסק אחורי בקוטר 220 מ"מ, מערכת ABS, אורך כולל 1,920 מ"מ, בסיס גלגלים 1,350 מ"מ, גובה מושב 799 מ"מ, מיכל דלק 9 ל', משקל מלא 148 ק"ג, צמיג קדמי 110/80-14, צמיג אחורי 130/70-13
צפו בווידאו – מסביב לאפריליה SR GT 200:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
אפריליה היא יצרנית אופנועים איטלקית ותיקה, עם היסטוריה של מרוצי כביש ומרוצי שטח, עם השתתפות ב-MotoGP ובאליפות הסופרבייק העולמית, ומספר אליפויות סופרבייק וסופרמוטו. אפריליה תמיד יצרה קטנועים, אך מאז שנקנתה על-ידי פיאג'ו התמקדה בעיקר באופנועים. בארץ הכרנו את ה-SR50 הספורטיבי הדו-פעימתי בשנות ה-90, אך בשנים האחרונות כמעט ולא היה לה ייצוג בשוק הקטנועים.
לפני כשנה הוצגו בתערוכת מילאנו צמד קטנועים חדש, שלא רק נושאים את אותו שם כמו ה-SR המוכר, אלא גם מעוצבים עם הרבה קווי דמיון לאותו קטנוע. אך האפריליה SR GT בנפחים 125 ו-200 סמ"ק אינם מוגדרים כקטנועים ספורטיביים אלא כקטנועי 'אורבן אדוונצ'ר' – קטגוריה הזוכה להתחממות מאז הונדה הוציאו את ה-ADV350 שהומצא בעקבות ההצלחה של ה-X-ADV750. הונדה לא היו הראשונים, הכרנו קטנועי אדוונצ'ר עוד לפני שהמונח היה קיים (כמו הפיאג'וטייפון) אך רק לאחרונה מתעורר הסגמנט, כשאחרי הונדה הציגו קימקו את ה-DT X360 שלהם, וכעת גם פיג'ו הודיעה שתייצר קטנועקרוסאובר.
לאפריליה SR GT 200 מנוע בנפח 174 סמ"ק המפיק 17.68 כ"ס (13 קילוואט) ב-8,500 סל"ד. כמו אחיו הקטן, האפריליה SR GT 125, הוא מגיע עם מזלג שוואה בקוטר 33 מ"מ מלפנים עם מהלך של 122 מ"מ, וצמד בולמים מאחור בעלי כיוון עומס קפיץ ועם מהלך גלגל של 102 מ"מ. החישוקים במידות 14″ מלפנים ו-13″ מאחור, יש צמיגים בחתך רב-שימושי, ומרווח גחון עומד על 175 מ"מ.
אפריליה SR GT 200 – אורבן-אדוונצ'ר
ביצועים
כבר בפתיחת המצערת הראשונה האפריליה SR GT 200 מפתיע בתגובה חזקה והחלטית שלא ציפינו לה מקטנוע בנפח 174 סמ"ק. הפתיחות ברמזור לא משאירות את ה-SR GT מאחור גם מול קטנועי 250 ואף למעלה מכך. אך ככל שהמהירות עולה התאוצה פוחתת, ומעל ל-70 קמ"ש צבירת המהירות איטית. אפשר גם לעבור את ה-120 על השעון – שהם כ-110 קמ"ש אמיתיים – עם מספיק סבלנות ועם כביש מספיק ארוך. מהירות שיוט של 100 קמ"ש באיילון הייתה אפשרית כל עוד לא נתקלנו בעלייה. הביצועים מאשרים שהאפריליה SR GT 200 הוא קטנוע עירוני, שם הוא נותן תחושה של קטנוע חזק יחסית, והמנוע חי ושש לטפס בסל"ד.
עם חישוקים בקוטר 14″ מלפנים ו-13″ מאחור, ההיגוי של ה-SR GT חד וזריז. כל כך זריז שבמהירויות זחילה בין המכוניות זה לעתים זריז מדי. אך כשהקצב גובר ההיגוי מדיוק ולא מבייש את הפירמה ואת היומרות הספורטיביות כיאה לכלי הנושא את השם SR. השילוב של היגוי זריז ומנוע עם תגובה זריזה מיצר כלי שכיף לקחת איתו פניות, להיכנס, ואז לצאת, ממעגל תנועה, או בכלל להשתובב איתו בכרך. ברכיבה בכביש מהיר חוזרת אותה תחושת עמימות שחווינו במהירות זחילה, והתחושה שה-SR GT פחות מחובר לכביש. הבלמים, דיסק בקוטר 260 מ"מ מלפנים ו-220 מ"מ מאחור, לא מתקשים לעצור את הקטנוע הקטן ומספקים מספיק רגש כשהם עושים זאת.
לאפריליה SR GT 200 מזלג שוואה בקוטר 33 מ"מ מלפנים עם מהלך של 122 מ"מ, וצמד בולמים מאחור בעלי כיוון עומס קפיץ ועם מהלך גלגל של 102 מ"מ. המתלים קשיחים אך הנסיעה נוחה, והם בולמים מהמורות היטב ומשאירים את הצמיגים צמודים לכביש. מרווח הגחון של 175 מ"מ נשמע נדיב, אך בפועל מספר פעמים בעת עלייה על שפת מדרכה מעט גבוהה מהסטנדרט הגחון השתפשף. מנגד, פסי האטה לא מורגשים, וה-SR GT מדלג מעליהם בקלילות וללא דרמה.
כאן המקום להתייחס ליכולות השטח: לאף קטנוע אדוונצ'ר אין יכולות אנדורו כמובן. יש להם יכולת שטח מעט יותר טובה מלקטנוע רגיל, עם מרווח גחון ומתלים משופרים, אבל את העבירות של קטנוע אדוונצ'ר יקבעו רק יכולת הרכיבה והאומץ של הרוכב.
ביצועים עירוניים חדים
איך זה מרגיש?
אפילו בצבע האפור בו הגיע קטנוע המבחן, האפריליה SR GT 200 הוא קטנוע יפה – לא כל שכן בצביעה האדומה או הצהובה בהן ניתן לרכוש אותו. החזית זוויתית וגבוהה וחושפת את המזלג הקדמי, הכנף הקדמית (ועוד חלקי פלסטיק רבים) עם טקסטורה המזכירה סיבי פחם, מגני הרגליים הבהירים בתחתית המדרסים והמשקף האפור יוצרים מראה ספורטיבי אף יותר ממראה אדוונצ'ר.
תנוחת הרכיבה זקופה והישיבה נוחה, המושב נוח אף הוא, והמדרסים מאפשרים מרחב תמרון רב לכפות הרגליים. כל זה מאפשר רכיבות ארוכות בנוחות. הכוונה ב'רכיבות ארוכות' היא לרכיבות במשך זמן רב, אך גם למרחקים. הצילומים למבחן נערכו בירושלים והבוחן הגיע מהרצלייה, מה שנתן לנו אפשרות לבדיקה מעמיקה של יכולות האפריליה SR GT 200 למרחקים ארוכים. אמנם הזכרנו בפסקה הקודמת את החסרונות שלו ככלי בין-עירוני אבל השילוב של תנוחה ומושב נוחים עם מתלים איכותיים ומגן רוח יעיל תרמו לכך שלפחות בתחום הנוחות הוא יכול לשמש לנסיעות כאלו – אם אין ברירה.
תא האחסון מתחת למושב מציע נפח של 25 ליטרים, שאמור להתאים לקסדה מלאה, אך לא כל קסדה תיכנס בו (שלנו לא נכנסה). יש גם תא קטן מתחת לכידון, אך הוא כל כך קטן שאפילו לקרוא לו תא כפפות יהיה הגזמה. אולי אפשר לאחסן בו מטפחת, אך יש בו שקע USB שימושי. יש ל-SR GT פנסי LED קדמיים. לוח שעונים LCD בעל תצוגה הפוכה, במרכזו מד מהירות דיגיטלי גדול ומסביב לתצוגת המהירות תצוגת סל"ד כמו-אנלוגית. בצדדים שנתות למד דלק ומד טמפרטורת נוזל הקירור, ומעל יש מד טמפרטורה חיצונית, שעון, שני מדי אוץ ומספר נוריות אזהרה. ישנה אופציה (בתשלום) להוסיף קישורית לסלולר. לוח שעונים יפה אך קריא בעיקר בלילה.
עוד בתחום האבזור, ל-SR GT מערכת עצור וסע לדימום המנוע ברמזורים, משקף כהה אותו כבר הזכרנו, כידון חשוף, ויש ידיות אחיזה למורכב אך אין סבל. צמד המראות שחורות ופשוטות אך הן יעילות למדי. בין רגלי הרוכב נמצא פתח התדלוק אשר נפתח, כמו המושב, ממפתח ההצתה. בכלי המבחן הוא נתקע לעתים. המושב לעומתו נפתח בקלות, אך אין אפשרות להשאירו במצב פתוח. בכלל, איכות הגימור באפריליה SR GT 200 סבירה, אך לא יותר מזה. על אף שלא נתקלנו בבעיות נוספות, המתגים נותנים תחושה מעט זולה – אין זה גימור בסטנדרט הרגיל מאיטליה.
יכול גם בין-עירוני
סיכום ועלויות
אנחנו מחבבים מאוד את סגמנט קטנועי האדוונצ'ר שמוסיפים מעט גיוון לעדר קטנועי המנהלים. האפריליה SR GT 200 הוא קטנוע האדוונצ'ר הקטן ביותר והזול ביותר – פרט לאחיו האפריליה SR GT 125. ה-SR GT הוא כרטיס כניסה בתחתית הסקאלה של סגמנט זה – אך יש לו ערך מוסף. הוא קטנוע זריז עם תגובות מהירות – הן מבחינת המנוע והגיר והן מבחינת התנהגות הכביש. כיף לרכב עליו בתוך העיר ובהחלט אפשרי – לפחות מדי פעם – לרכוב גם בין שתי ערים.
קהל היעד שלו ייקבע ראשית לפי המחיר. ב-24,950 ש"ח (21,950 ש"ח לדגם ה-125) הוא האלטרנטיבה הזולה ביותר לקטנוע אדוונצ'ר, ובנוסף הוא נכנס לקטגוריית ביטח החובה של 'עד 250 סמ"ק' הזולה בכ-1,000 עד 1,200 ש"ח בכל שנה (גם הלונג'יה XDV250 נהנה מיתרון זה). אך מעבר לשיקול הכספי, האפריליה SR GT 200 פונה לקהל צעיר שמחפש כלי שובב, זריז, קטן וקל – ה-SR GT שוקל כ-40 ק"ג פחות ממתחריו. יש לו שיק איטלקי טיפוסי למותג אפריליה ופוטנציאל ייצור חיוכים גבוה במרחב העירוני.
האפריליה SR GT 200 הוא כלי קטן וזריז, ובמחיר הזול בקטגוריה. מי שיוותר על יכולות בין-עירוניות ויתפשר מעט בנושא הגימור והאבזור יקבל כלי ספורטיבי שמספק המון כיף.
קבוצת בן-עזר, שייבאה לישראל עד לאחרונה את האופנועים של פנטיק האיטלקית, מודיעה על תחילת הייבוא לישראל של מותג דו-גלגלי חדש – TEYIN. הדגם הראשון, Striker, הוא קטנוע 125 סמ"ק בסיסי ומקורר אוויר.
TEYIN הוא מותג דו-גלגלי של קונצרן הרכב הסיני ZHEJIANG SHAQI TIANGYING VHICLE INDUSTRY, אשר מייצר ליין רחב מאוד של אופנועים וקטנועים עם מנועי בעירה פנימית ועם מנועים חשמליים.
TEYIN סטרייקר 125
הדגם הראשון של המותג TEYIN שמגיע ארצה הוא הסטרייקר 125 – קטנוע בסיסי בנפח 125 סמ"ק, מקורר אוויר, המפיק 9.1 כ"ס ומגיע עם תמסורת וריאטור והתנעה חשמלית, כשהזנת הדלק מתבצעת על-ידי קרבורטור. הסטרייקר מגיע עם חישוקי "12, בלמי דיסק מלפנים ומאחור, וצמד בולמים מלפנים ומאחור. הוא בעל עיצוב ספורטיבי וממדים קטנים יחסית – גובה מושב של 785 מ"מ, בסיס גלגלים של 1,355 מ"מ, אורך כולל של 1,880 מ"מ, משקל של 102 ק"ג ונפח מיכל דלק של 5.6 ליטרים – כלומר מיועד לשימושים עירוניים. מבחינת אבזור יש בסטרייקר שקע USB לטעינה, מסך דיגיטלי ותאורת LED היקפית.
בעתיד צפויים להגיע ארצה דגמים נוספים של TEYIN.
מחירו של הסטרייקר 125 נקבע על 12,900 ש"ח 'על הכביש'.
בסוזוקי מציגים שני קטנועי 125 סמ"ק חדשים החולקים את אותה הפלטפורמה ונבדלים ביניהם בעיקר בעיצוב.
שוק הקטנועים העולמי צומח, הרבה בזכות מגפת הקורונה אשר הכבידה כלכלית על נהגים רבים שבחרו לחסוך עלויות ולעבור ולהתנייד בעיר עם קטנועים קטנים, חסכוניים וזולים. בסוזוקי – שנמצאים בתרדמת עמוקה כבר תקופה ארוכה – נכנסים לשוק החם באירופה עם האדרס 125 (Address), שם שמוכר מקטנוע 50 סמ"ק דו-פעימתי שנמכר בישראל בעבר, והאווניס 125 (Avenis).
שתי הגרסאות חולקות את אותו מנוע ארבע פעימות בנפח 125 סמ"ק, מקורר אוויר ומפיק הספק של 8.6 כ"ס ב-6,750 סל"ד ומומנט של 1 קג"מ ב-5,500 סמ"ק. בסוזוקי מתגאים בתצרוכת דלק נמוכה בזכות טכנולגיית SEP (ר"ת Suzuki’s Eco Performance) שמסמנת לרוכב באמצעות חיווי ECO על לוח השעונים כשהוא נמצא בתחום החסכוני. תצרוכת הדלק המוצהרת בעיר, כמובן, היא 63.3 ק"מ/ל'.
שני הקטנועים מציעים תאורת LED, צג LCD ותא מטען מתחת למושב עם שקע USB להטענה בתא הכפפות. ההבדל הוא בעיצוב השונה, כאשר האווניס 125 הוא היותר 'נועז' ומציע קווים חדים וצביעה דו-גוונית, בעוד האדרס 125 שמרני יותר ומציע פנס קדמי גבוה ועגול, מושב מרופד יותר ומדרס רגליים גדול יותר.
הסוזוקי אדרס 125 ואווניס 125 צפויים להגיע לשוק האירופאי במהלך חודש אוקטובר הקרוב, כאשר אין מידע בשלב זה על מחירים או שיווק בישראל.
