קבוצת הונדה הפתיעה בדקאר 2019 ורוכביה הובילו במרבית שלבי הראלי, עד שתקלה טכנית אילצה את הרוכב המוביל של הקבוצה לפרוש. במהדורה של 2020 מקווים בקבוצה להשתפר ולגבור על 18 הניצחונות הרצופים של ק.ט.מ.
סקרנו עד כה את קבוצת ק.ט.מ לדקאר, את הוסקוורנה ואת גאס גאס, כששני האחרונים הם למעשה ק.ט.מ 450 ראלי בתחפושת. הונדה מציגה את האופוזיציה החזקה ביותר, לאחר שהפגינו פוטנציאל גדול בשנה שעברה עם הובלה חזקה במהלך הראלי של ריקי בארבק, אולם פרישה שלו בסטייג' השמיני – הארוך ביותר במהדורת 2019 – בשל תקלה טכנית מהותית, אפשרה לטובי פרייס מק.ט.מ לתפוס את ההובלה ולנצח בראלי. שני רוכבים נוספים של הקבוצה סיימו בעשירייה הראשונה.
הונדה CRF450 ראלי גרסת 2020
מונסטר הונדה יעמידו קבוצה של חמישה רוכבים לדקאר הקרוב: חואן ברדה, קווין בנאבידס, ריקי בארבק, חוזה אגנסיו קורנג'ו וארון מרה. הם ירכבו על הגרסה האחרונה של ההונדה CRF450 ראלי, שפותח במיוחד בשנת 2013 עבור מרוצי מדבר בכלל והדקאר בפרט, על ידי HRC – חטיבת המרוצים של הונדה.
הבסיס במקור היה הונדה CRF450X, אבל למעשה מדובר באופנוע שנבנה מחדש מהיסוד ומשודרג בכל שנה. המנוע הוא סינגל בנפח 449.4 סמ"ק (97 מ"מ קוטר, 60.8 מהלך), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים. גם כאן יש מערכת הזרקת דלק ומתנע חשמלי, ונוסף פה הילוך שישי. בהונדה מצהירים על יותר מ-45 קילוואט, כלומר יותר מ-61 כ"ס. השלדה הראשית מצמד קורות אלומיניום, ושלדת הזנב עשויה מקרבון. מלפנים יש מזלג הפוך פקטורי של שוואה בקוטר 51 מ"מ עם מהלך של 310 מ"מ, ומאחור בולם יחיד פקטורי של שוואה עם מערכת לינקים ומהלך גלגל של 315 מ"מ. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, והנפח הכללי של צמד מיכלי הדלק מלפנים ומאחור עומד על 33.7 ליטרים, שאגב מספיקים בממוצע לכ-300-250 ק"מ של רכיבה תחרותית.
קבוצת הראלי של הונדה לדקאר
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. על קו הזינוק יעמדו, נכון לעכשיו, 158 רוכבים.
קבוצת רוקסטאר הוסקוורנה תעמיד על קו הזינוק לדקאר 2020 שני רוכבים שסיימו בשנה שעברה בשישייה הראשונה ורואים את עצמם מסוגלים לחצות ראשונים את קו הסיום.
הרוכב הצ'יליאני פבלו קווינטנילה (PABLO QUINTANILLA) והאמריקני אנדרו שורט ממשיכים לייצג את הוסקוורנה לאחר שסיימו בשנה שעברה במקומות 4 ו-6 בהתאמה. שניהם ירכבו על ה-FR450 ראלי של הוסקוורנה, המבוסס בכבדות על הק.ט.מ 450 ראלי.
הוסקוורנה FR450 ראלי
ההוסקוורנה FR450 ראלי הוא למעשה אופנוע זהה לק.ט.מ 450 ראלי, אך נבנה ומכוון בנפרד אצל הטכנאים הלבנים-כחולים-צהובים. הוא מבוסס על האופנוע הוותיק ביותר שמתייצב על קו הזינוק של הדקאר. המנוע נלקח במקור מגרסת המוטוקרוס של ק.ט.מ, ה-450SX-F , אבל עבר הסבה לראלי, בין היתר על ידי הוספת כמות משמעותית של שמן יחד עם שתי משאבות שמן, הורדת יחס דחיסה לטובת עמידות, וכמובן הוספת הילוך שישי. הוא בעל גל זיזים כפול ו-4 שסתומים, נפח של 449.3 סמ"ק (קוטר 95 מ"מ, מהלך 63.4 מ"מ), והזנת הדלק על-ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ המופעל על-ידי כבל. ההספק עומד על יותר מ-60 כ"ס.
השלדה נבנתה במיוחד לדגם ממסבך משולשי פלדת כרומולי, הבולמים הם של WP XACT PRO – בקוטר 52 מ"מ מלפנים עם שסתום קוני, וזרוע אלומיניום מאחור עם בולם פקטורי ומערכת לינקים. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, הנפח הכולל של מיכלי הדלק (מלפנים ומאחור) עומד על 33 ליטרים, והמשקל היבש עומד על כ-140 ק"ג, בין היתר על-ידי שימוש נרחב בחלקי גוף ומיגונים מקרבון. בחזית יש מיגון רוח אווירודינמי ויחידת תאורה חזקה ויעילה.
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. על קו הזינוק יעמדו, נכון לעכשיו, 158 רוכבים.
טקיטה (Tacita) היא יצרנית איטלקית שהוקמה ב-2009 ומייצרת מגוון אופנועים חשמליים – מקרוזרים, דרך אנדורו וסופרמוטו, ועכשיו גם ראלי – קבלו את T-RACE RALLY.
פירוש השם הלטיני של טקיטה, במיתולוגיה הרומאית, הוא אלת השקט. טקיטה נוסדה באיטליה בשנת 2009, והיא מתמקדת רק בתחום האופנועים החשמליים. בליין הדגמים תמצאו את דגמי ה-T-CRUISE הפונים לרוכבי כביש סטייליסטים עם שני דגמים: אורבן וטוריזימו. בנוסף, יש את ליין דגמי ה-T-RACE עם ארבעה דגמים: מוטורד לסופרמוטו, אנדורו, קרוס וראלי.
נתמקד בדגם הראלי, שכבר בשנת 2012 התחרה במרוץ מדברי מפרך במדבריות אפריקה – ראלי מרזוגה במרוקו. הדגם גם מגיע בתור אופנוע אדוונצ'ר קרבי יום-יומי עם סוללת 18KWh, הספק של 60 כ"ס (44KW) ומומנט של 10 קג"מ. טווח הסוללה מוערך ב-220 ק"ג מהטענה להטענה. לאופנוע גם גיר של 5 הילוכים. בתחילת השנה האיטלקים התגאו בכך שאחד מאופנועיהם הגיע ל-120,000 ק"מ על השעון.
מארגני הדקאר מקדמים השתתפות אופנועים היברידיים וחשמליים, שללא ספק יחליפו בעתיד את דגמי הבנזין שרצים כיום. טקיטה לא תתחרה בכל המרוץ, ואפילו רחוק מזה – האופנוע ישתתף בקטע מאוד קצר מהמסלול בן 7,900 הק"מ, ולמעשה ירכבו איתו מחוץ למסגרת התחרותית ורק 20 ק"מ מתוך הסטייג' הסופי. היעד של טקיטה ייחשף ב-4 בינואר, יום לפני תחילת הראלי, וכנראה יכוון להשתתפות מלאה בתוך 3 שנים.
נזכיר שמהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. מתוך 351 המתחרים הרשומים ל-2020 יש 170 הרוכבים על אופנועים וטרקטורונים.
כל אחד מקאדר הרוכבים של ק.ט.מ בראלי דקאר הקרוב הוא מועמד לניצחון, שלא לדבר על רוכבי הוסקוורנה וגאס גאס, שרוכבים הלכה למעשה על כלי שמבוסס בכבדות (ואנחנו עדינים בתיאור…) על הק.ט.מ 450 ראלי. בואו נכיר את האופנוע.
הק.ט.מ 450 ראלי הוא האופנוע הוותיק ביותר על קו הזינוק של הדקאר, והוא נמצא שם כבר עם יישום חוק ה-450 המדורג ב-2011 (אבל כמובן שהוא עובר מקצה שיפורים בכל שנה). המנוע נלקח במקור מגרסת המוטוקרוס 450SX-F, אבל עבר הסבה לראלי, בין היתר על ידי הוספת כמות משמעותית של שמן יחד עם שתי משאבות שמן, הורדת יחס דחיסה לטובת עמידות, וכמובן הוספת הילוך שישי. הוא בעל גל זיזים כפול ו-4 שסתומים, נפח של 449.3 סמ"ק (קוטר 95 מ"מ, מהלך 63.4 מ"מ), והזנת הדלק על-ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ המופעל על-ידי כבל. ההספק עומד על יותר מ-60 כ"ס.
הוסקוורנה FR450 – הלכה למעשה ק.ט.מ 450 ראלי בצבע כחול-צהוב-לבן
השלדה נבנתה במיוחד לדגם ממסבך משולשי פלדת כרומולי, הבולמים הם של WP XACT PRO – בקוטר 52 מ"מ מלפנים עם שסתום קוני, וזרוע אלומיניום מאחור עם בולם פקטורי ומערכת לינקים. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, הנפח הכולל של מיכלי הדלק (מלפנים ומאחור) עומד על 33 ליטרים, והמשקל היבש עומד על כ-140 ק"ג, בין היתר על-ידי שימוש נרחב בחלקי גוף ומיגונים מקרבון. בחזית יש מיגון רוח אווירודינמי ויחידת תאורה חזקה ויעילה.
על קו הזינוק יעמדו גם אופנועי הוסקוורנה FR450 ראלי, וכן וגאס גאס, אשר נרכשה על-ידי ק.ט.מ ותגיע עם ה-450 ראלי. שתי היצרניות האלה ישתמשו באותה הפלטפורמה בדיוק של הק.ט.מ. רוכבי היצרן האוסטרי הם המועמדים הוודאיים – עד כמה שאפשר לנחש בראלי כל-כך ארוך ותובעני – לניצחון. טובי פרייס, סאם סאנדרלנד ומתיאס וולקנר הם השלישייה המובילה של ק.ט.מ.
גאס גאס 450 ראלי – אותו אופנוע, רק באדום-לבן
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. מתוך 351 המתחרים הרשומים ל-2020 יש 170 הרוכבים על אופנועים וטרקטורונים.
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי מדידה. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. מתוך 351 המתחרים הרשומים ל-2020 יש 170 הרוכבים על אופנועים וטרקטורונים.
כזכור, בשנים 2008-1978 ראלי דקאר עבר במדבריות אפריקה, אולם בשנת 2008 – במהדורה ה-30 החגיגית של הראלי הקשה בעולם – המארגנים ביטלו את הראלי ערב לפני הזינוק, וזאת בשל איומים ממשיים של גורמי טרור ובראשם אל-קעידה לפגוע בראלי. המהדורה ה-31 בשנת 2009 כבר התקיימה בדרום אמריקה, ומאז הראלי נערך בארגנטינה, פרו וצ'ילה, כשתוואי המסלול משתנה משנה לשנה.
שנתו ה-42 של הראלי – שנחשב למרוץ הארוך, המפרך והקשה מכולם – כבר תפתח את הפרק השלישי בתולדות הראלי.
רכישת גאס גאס על-ידי ק.ט.מ נושאת את הפירות הראשונים, עם הקמת קבוצות מרוצים חזקות בענפי המוטוקרוס העולמי, הראלי-רייד והאנדורו, והעברת רוכבים חזקים בראשות טדי בלזוסיאק וליה סאנז מק.ט.מ לגאס גאס.
לאיה סאנז והגאס גאס 450 ראלי
גאס גאס הודיעו הערב על תכנית המרוצים לעונת 2020, וזאת מספר שבועות לאחר רכישת המותג על-ידי קבוצת ק.ט.מ, שמכילה גם את הוסקוורנה ואת מותג הבולמים WP. היצרנית הספרדית מכוונת גבוה ורחוק, ומושפעת ללא ספק מהיכולות של ק.ט.מ בנושא. רכש חזק ונוצץ יקבל את כל הכלים לנסות ולכבוש את הענפים בהם תשתתף גאס גאס.
הענף הראשון אותו תנסה הקבוצה לכבוש הוא אליפות המוטוקרוס העולמית (MXGP). לשם כך חתמו בקבוצה גלן קולדנהוף (Glenn Coldenhoff) ההולנדי, שהתחרה בשורות ק.ט.מ בקטגוריה הבכירה וסיים שלישי בטבלת הנקודות בעונת 2019. יחד איתו ירכב איבו מונטיצ'לי (Ivo Monticelli) האיטלקי, שגם הוא מגיע מק.ט.מ.
לאיה סאנז, רוכבת הראלי-רייד הספרדייה המצטיינת, תרכב על גאס גאס 450 ראלי במרוצי מדבר והדקאר בראשם, וכן באנדורו עם דגם האנדורו שטרם הוצג. סאנז מחזיקה באמתחתה 13 תארי אליפות עולם, חלקם בטריאל, ושלושה רצופים באליפות העולם באנדורו, כשבשנים האחרונות אין לה מתחרות ברמתה. בנוסף, בראלי דקאר של 2015 סיימה סאנז במקום התשיעי בדירוג הכללי(!) ואף סיימה סטייג' במקום החמישי – הגבוה ביותר לאישה אי-פעם.
טדי בלזוסיאק הפולני הוא השם החם מאז ספר בראשית בערך, וגם הוא יתכנס תחת צבעי האדום-לבן וישתתף בכל דבר אפשרי בעולם האנדורו, הארד-אנדורו – כולל אליפות WESS בעונת 2020 ואנדורוקרוס.
כאן נשאלת השאלה האם גאס גאס הספיקו בזמן קצר כל-כך לרקוח אופנוע ספרדי אדום-לבן טהור שלהם? ובכן, כנראה שלא. אופנוע המוטוקרוס יהיה כמעט בוודאות ק.ט.מ 450SX-F בצבעי אדום-לבן. באותה ודאות אנו נכתוב שאופנוע הראלי של גאס גאס יהיה ק.ט.מ 450 ראלי בעטיפה אדומה – כפי שניתן לראות בתמונות שגאס גאס שחררו. פה בק.ט.מ ממשיכים את אותו הקו שנקטו עם הוסקוורנה לפני שנים, כשהפכו אותה לק.ט.מ בכחול-לבן-צהוב. קבלו, ק.ט.מ באדום-לבן.
לגבי האנדורו – פה אנחנו עדיין לא בטוחים וחושבים (ומקווים) שגאס גאס כן יובילו את הפיתוח של אופנוע האנדורו החדש. אם כי, הם כבר הודיעו על ליין 2020 וקשה לנו לראות איך השמות החמים שנרכשו יסכימו לרכב על כל דבר שהוא פחות ממה שהורגלו עליו בימיהם בקטום.
עוד שאלה מעניינת היא מי תהיה יבואנית גאס גאס לישראל. אם המצב הנוכחי ימשיך, ומטרו מוטור תייבא את גאס גאס, הרי שיהיה מצב שבו ניתן לרכוש חלפים מקוריים של ק.ט.מ אצל שלוש מתוך ארבע יבואניות האופנועים הגדולות בישראל. מצב מעניין מאוד לכל הדעות. כמובן שנעדכן ברגע שיתבררו הפרטים – גם על אופנועי האנדורו של גאס גאס וגם על יבואנית גאס גאס לישראל.
בינתיים, קבלו את לאיה סאנז בקאמבק לאדום-לבן של גאס גאס – איתם התחרתה בעבר.
במקרה של הראלי – ק.ט.מ אדום; מה יהיה עם האנדורו?לאיה סאנז – קאמבק למדים האדומים של גאס גאס
סוזוקי SV650, הווי-טווין בנפח 650 סמ"ק של היפנים חוגג 20 שנים. דגם פשוט ומוצלח, שאף בילה איתנו במבחן ארוך טווח מפרך (בשבילו, כמובן). הנייקד בנפח הבינוני של סוזוקי הוא טוב, אבל הוא הכל חוץ מנחשק.
סדנת העיצוב האיטלקית של Oberdan Bezzi הפכה את ה-SV650 לנשק צהוב בגרסת סקרמבלר-ראלי, משהו שמזכיר את גרסת דאוס לימאהה XSR700. אין הרבה פרטים על גרסת הראלי, פרט לעובדה שנכון לעכשיו זהו קונספט עיצובי בלבד, אך דגם המקור תרם את השלדה והמנוע וכמובן שהותקנו מתלים ייעודיים (שימו לב למזלג ההפוך מלפנים עם הקליפר הרדיאלי של ברמבו), חישוקי שפיצים במידות "19 מלפנים ו-"17 מאחור, וצמיגים תואמים. ל-SV650 ראלי קונספט יש גם מערכת פליטה ייעודית לראלי של אקרפוביץ'.
שמענו עליהם, זאת אומרת עוד יצרנית הודית שמייצרת קטנועים ואופנועים קטנים ופשוטים עבור השוק המקומי. לא רלוונטי. פה ושם, בשנים האחרונות, שמענו עליהם במרוצי מדבר – הרמנו גבה ועברנו אותם כדי להסתכל על רשימת המנצחים. התחילו משהו ב-2016, בדאקר 2017 הם עשו קצת רעש בבכורה, אבל באו בקטן ויצאו עם צל"ש: שני רוכבים שנרשמו, שני רוכבים שסיימו. לא מובן מאליו – מקום 12 לרוכב פורטוגלי ומקום 47 לרוכב ממוצא הודי. עוד כמה מרוצים משניים ודקאר 2018 הגיע. שם הם בכלל הפציצו – אוריאול מנה (Oriol Mena) הספרדי, לשעבר רוכב רשמי של הוסאברג, סיים שביעי בדירוג הכללי! רוכב נוסף שלהם, הודי על אופנוע הודי (ניתן לו את הכבוד – שמו CS Santosh) זכה להיות הרוכב ההודי הראשון שמסיים את הדאקר פעמיים – שיפר למקום 35. עוד כמה מרוצים לרזומה והתקדמנו עוד שנה. פחות טוב, אבל עדיין מרשים. מנה סיים עשירי ויואכים רודריגז סיים 17.
פאולו גונקלבס וההירו 450RR בתחילת ראלי דרך המשי 2019
אז למה נזכרנו בהם עכשיו? בימים האחרונים מתקיים ראלי דרך המשי – עשרה ימים ו-5,000 ק"מ ברוסיה, מונגוליה וסין. אנחנו עוקבים אחריו כי תותחים כמו רז הימן והלל סגל התחרו וניצחו שם, ואביב קדשאי והכנופייה שלו רומסים את הכל במשאיפלצת שלהם (משאית + מפלצת). באופן טבעי אנחנו במערכת מעבירים בינינו את תוצאות האופנועים. וואלה, החבר'ה של הירו בחמישייה הראשונה. שווה סיפור.
הירו (Hero MotoCorp Ltd) היא חברה הודית שעד תחילת שנות האלפיים הייתה מחוברת להונדה. כשדרכם נפרדו הירו פרחה והפכה להיות – לפי המספרים שמספרים שם – ליצרנית האופנועים הגדולה ביותר מבחינת נפח מכירות. לא בהודו אלא בכל העולם! זה משנת 2001 ועד היום. הם מייצרים קטנועים ואופנועים פשוטים בארבעה מפעלים בהודו ובמזרח. האתר שלהם מפוצץ בהצהרות שהם רוצים שליטה עולמית בטכנולוגיה ומוצרים, ובטח ביום אחד הם ישלטו בעולם. אבל אנחנו פה בגלל המרוצים.
זה סגמנט שהם עדיין לא כבשו, וחרה להם שאין אופנוע קרבי ומלוכלך עם מדבקת דגל הודו. אז הם החליטו להתמקד ולהתמקצע ובחרו בראלי רייד – אופנועים מסוקסים שנלחמים במדבר. תנצח בראשון, תמכור בשני. הירו לקחו כמה אנשי מפתח גרמניים מהתעשייה, נתנו להם תקציב, שם מפוצץ – Hero MotoSports Team Rally – ואמרו להם לתת גז.
מאופנועים קטנים בהודו לצמרת הראלי העולמי
בואו נדבר על הנשק, האופנוע – RR 450. מנוע צילינדר יחיד בנפח 449.5 סמ"ק, גל זיזים עילי כפול וקירור נוזלים – מים ושמן. ההשערות אומרות שהוא מספק 60-55 כ"ס, שנשמעים מעט אבל מתלבשים על 140 ק"ג של אופנוע ונובחים עם אקרפוביץ' מטיטניום. בכל זאת, רץ מרתון ולא ספרינטר.
שלדת מסבך משולשי פלדה עם מזלג בקוטר 52 מ"מ שנותן 300 מ"מ טווח תנועה ומתלה אחורי עם 320 מ"מ שאמורים לגהץ הכל. מיכלי דלק בנפח 29 ליטר, ומים שמחלקים את המשקל שווה בשווה ועטופים בפיירינג מקרבון. מערכת תאורה חייזרית שמאירה נחשים ואריות משנתם, מישלינים 90/90-21 מלפנים ו-140/80-18 מאחור, שמחברים את הכלי לקרקע. על התוצאות כבר דיברנו.
בכל אופן, אוריאול מנה ופאולו גונקלבס, צמד רוכבי הירו בראלי דרך המשי הקשוח, ממוקמים כעת – אחרי הסטייג' השמיני ויומיים לסיום הראלי – במקומות 7 ו-19 בהתאמה, וזאת אחרי שכבר היו ממוקמים בחמישייה הראשונה בשלבים המוקדמים יותר של המרוץ המפרך. נציין שפאולו גונקלבס – תותח ראלי שרכב בשנים האחרונות עבור הונדה והיה בצמרת רוכבי הדקאר שנים ארוכות – מנהל כעת את קבוצת הראלי של הירו, וכאמור גם מתחרה השנה בראלי דרך המשי.
3 שנים תמימות חיכינו לטנרה 700 של ימאהה. זה התחיל בתמונות 'ריגול' שחשפו אדוונצ'ר עם מנוע ה-MT-07, המשיך בדגם הקונספט המהמם שהוצג במילאנו 2016, דרך האבטיפוס שהוצג שנה לאחר מכן, הגרסה הסדרתית שהוצגה במילאנו 2018, ועד ההשקה העולמית שבה השתתפנו בשבוע שעבר ולייצור הסדרתי שקורה בימים אלו. 3 שנים תמימות שבהן רק מלראות את התמונות ואת המסר שאליו מכוונים בימאהה, הבנו שהחברה היפנית משנה כיוון ולוקחת את השם 'טנרה' – שבשנה זו חוגג 36 שנים – חזרה לשטח וחזרה לביצועים.
הוא מעניין במיוחד, הטנרה 700, מפני שבתקופה שבה האדוונצ'רים הולכים וגדלים ונהיים מתוחכמים יותר וטכנולוגיים יותר, הטנרה 700 תוקף את הקטגוריה דווקא מהכיוון השני – של הפשטות והמינימליזם. זה פחות אדוונצ'ר-כביש נוח ומפנק אלא יותר אופנוע שטח-ראלי קרבי. לכן גם כמעט ולא תמצאו בו מערכות אלקטרוניות מתקדמות כמו באדוונצ'רים אחרים. וזה מביא אותנו למטרה נוספת שעמדה מול עיני ימאהה בבניית הטנרה 700 – המחיר, שאמור להיות נוח ואפילו זול.
בבסיס הטנרה 700 נמצא מנוע ה-CP2 של ימאהה – הטווין המקבילי בנפח 689 סמ"ק שמגיע מה-MT-07. הוא מפיק כ-74 כ"ס וכמעט 7 קג"מ, והוא ידוע בגמישותו. הבחירה במנוע הזה מעניינת. מצד אחד זהו מנוע מצוין, אפילו אחד המנועים הטובים של ימאהה, שכן הוא גמיש, הוא חי ודינמי, הוא מעניין והוא מודרני. מצד שני, כמנוע של אופנוע כביש המשקל שלו לא נמוך, וזה משפיע ישירות על משקל האופנוע.
מנוע ה-CP2 מגיע מה-MT-07
בכל אופן, כאן בטנרה המנוע קיבל תיבת אוויר חדשה, מערכת פליטה ייעודית, מערכת קירור גדולה יותר, וגם מפה חדשה לניהול המנוע. גם יחס ההעברה הסופי התקצר, וגלגל השיניים האחורי גדל מ-43 במקור ל-46 שיניים כאן בטנרה כדי לספק יותר מומנט זמין.
מסביב למנוע בנו בימאהה שלדת יהלום חדשה שעשויה מפלדה – כולל שלדת הזנב שהיא חלק אינטגרלי מהשלדה ולא פריקה. השלדה קומפקטית למדי ומשקלה קצת פחות מ-18 ק"ג.
מכלולי השלדה ברמה טובה למדי. כך למשל הבולמים הקדמיים של קאיאבה, הפוכים בקוטר 43 מ"מ, כוללים קארטרידג' ומציעים כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, ויש גם בורגי ניקוז אוויר. מאחור, אל הזרוע האחורית הייעודית מאלומיניום מחובר בולם יחיד, גם הוא של קאיאבה, הכולל מיכל גז חיצוני ומציע כיוונים מלאים – כולל עומס קפיץ בברז חיצוני, שיכוך כיווץ מהיר ואיטי ושיכוך החזרה. מרשים ביותר. מהלכי הגלגל עומדים על 210 מ"מ מלפנים ו-200 מ"מ מאחור, ומרווח הגחון עומד על 240 מ"מ.
כיוונים מלאים בבולם האחורי – כולל שיכוך כיווץ מהיר ואיטי
החישוקים במידות הנכונות לאדוונצ'ר-שטח, עם "21 מלפנים ו-"18 מאחור, כשעליהם צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR. הצמיג האחורי במידה 150/70 קרבית, אם שאלתם. מה עוד? ובכן, הבלמים של ברמבו, ויש מערכת ABS הניתנת לניתוק מלא בלחיצת כפתור בלוח השעונים. בימאהה בחרו את האפשרות לניתוק מלא ולא השאירו את האפשרות לניתוק אחורי בלבד לשטח.
העיצוב קרבי ומודרני, ובעיקר פונקציונלי. יחידת הזנב מינימליסטית ומזכירה זנבות של אופנועי אנדורו. המושב שטוח, למרות שבגרסה הרגילה הוא בנוי מ-2 חלקים. משם זה ממשיך למיכל דלק מתכתי בנפח 16 ליטרים, המכוסה בכיסויי פלסטיק צידיים שממשיכים למסיכת ראלי מרשימה ומודרנית הכוללת משקף שמתחתיו 4 פנסי LED.
האבזור, כאמור, גם הוא פונקציונלי. יש מגן מנוע מאלומיניום ומגני ידיים מפלסטיק, יש שקע 12V, הכידון העבה שטוח ורחב – כמו של אופנועי אנדורו וראלי, ויש לוח שעונים מלבני שיושב גבוה ומציג את הנתונים החשובים בלבד (מהירות, מד מצטבר, מד מתאפס, תצרוכת דלק, טמפ' אוויר, תצוגת הילוך ונורות אזהרה).
קוקפיט קרבי של ראלי
מאידך, בימאהה השקיעו בכמה פתרונות פונקציונליים מעניינים. כך למשל תמצאו מתחת לכנף האחורית ידיות אחיזה להרמת הזנב במקרה הצורך, הכנף הקדמית הצמודה לגלגל מתכווננת לגובה בעזרת 4 ברגים לצורך רכיבה בבוץ, מעל ללוח השעונים יש באר שמאפשר התקנת GPS או כל אביזר אחר, וארבעת הברגים של הכנף האחורית מתחת למושב הם בעצם ווים לקשירת מטען. נחמד מאוד.
עולים על האופנוע ויוצאים לדרך. תנוחת הרכיבה כאן קרבית למדי, במיוחד בגלל הכידון השטוח וסביבת הרוכב הקרבית. מאידך, המושב המקורי, שגובהו מעל הקרקע 875 מ"מ, לא גבוה מספיק לאופנוע אדוונצ'ר קרבי. בימאהה כיוונו לממוצע, ובצדק, ועל פניו גובה של 875 מ"מ נשמע גבוה, אבל אפשר היה לעשות את המושב גבוה יותר כדי לתת את התחושה שהרוכב יושב על האופנוע ופחות בתוכו. בכל אופן, בימאהה מציעים מושב 'ראלי' הגבוה ב-44 מ"מ מהמושב המקורי. רכבנו איתו בחלק מהזמן, ומעבר לגובה שמאפשר מעבר טוב יותר מישיבה לעמידה, הוא גם מרופד היטב ונוח לרכיבה. זה המושב המועדף עלינו. מהצד השני, בימאהה מציעים גם קיט הנמכה ומושב נמוך יותר, שמורידים את גובה המושב בכ-40 מ"מ למאותגרי גובה.
אחת התהיות שלנו בטרם רכבנו על הטנרה 700 הייתה כיצד יתנהג המנוע – שכאמור מגיע מהכביש – על אופנוע אדוונצ'ר, ועוד כזה שאמור להית קרבי. את התשובה לכך קיבלנו מהר מאוד: הוא מתנהג מצוין. מנוע ה-CP2 הוא אחת היציאות החזקות של ימאהה בתקופה האחרונה. הוא סופר-גמיש, הוא נעים לשימוש ונשלט, ויש לו חספוס עדין ונעים שנובע מהסדר הא-סימטרי של הבוכנות. למעשה, זהו מנוע מידריינג' קלאסי, והוא נמצא במיטבו מ-3,000 ועד 7,000 סל"ד – בדיוק איפה שהרוכב רוצה את הכוח הזמין, וממנו יש בשפע.
מנוע גמיש, מעולה במידריינג'
בימאהה בחרו שלא להתקין בקרת אחיזה על המנוע הזה, ואנחנו יכולים להבין את הבחירה הזו. המנוע כל כך נשלט, שאין באמת צורך במערכת שתרסן את ההחלקה – גם בשטח כשאין אחיזה. למרות ההספק, שעלול להיחשב כנמוך, תאוצות הביניים פה מצוינות. המהירות הסופית תדגדג את ה-200 קמ"ש, ומהירות שיוט נוחה תהיה על סביב 150 קמ"ש – אז גם הסל"ד בהילוך השישי יהיה עדיין בתוך אזור הנוחות של המנוע המצוין הזה.
רכיבת כביש היא נוחה למדי עם הטנרה 700. המושב שטוח וקשיח, הכידון הרחב מפשק את הידיים בתנוחה קרבית, ומיגון הרוח סביר למדי. לא תמצאו פה את הנוחות המוגזמת של אדוונצ'רים גדולים לכביש, אבל ביחס לאדוונצ'ר עם אוריינטציית שטח גבוהה ומושב שטוח, המצב פה טוב ואפילו מצוין.
אחד המאפיינים של הטנרה 700 הוא היציבות, שנובעת מבסיס גלגלים ארוך וגאומטרייה מתאימה. התכונה הזו, יחד עם מערכת מתלים טובה מאוד עם הידראוליקה איכותית, הופכת אותו למכונת פיתולים לא רעה בכלל – למרות הגלגל הקדמי בקוטר "21. זה האחרון אמנם יערפל, כצפוי, את ההיגוי, אולם כאמור היציבות גבוהה, ועם הכידון הרחב אפילו קל להכניס את הטנרה לפניות.
הטנרה 700 יציב ודורס
אותה היציבות באה לידי ביטוי ביתר שאת דווקא ברכיבת שטח. השילוב של בסיס הגלגלים והגאומטרייה עם הבולמים הטובים ועם המנוע הגמיש מאפשרים לרכוב מהר, ואפילו מהר מאוד, על שבילים. בקטעים מסוימים ראינו גם 120 ו-130 קמ"ש על השביל, והתחושה הייתה נינוחה – כזו שמאפשרת לדחוף 20 קמ"ש נוספים.
500 ק"מ בילינו על גבו של הטנרה 700 במהלך צמד ימי הרכיבה, כשבכל מהלך הרכיבה לא עלינו על כביש מהיר, והרכיבה כולה התבצעה על כבישים הרריים, כבישי שירות של חקלאים, ושטח. הרבה שטח ומכל סוג – החל משבילים רחבים, ישרים ופתוחים, דרך שבילי יער חוצים ומפותלים בסגנון הרי ירושלים, ועד טיפוסים וירידות טכניים יותר שבהם מקפלים את האופנוע ומחפשים את הזמישות שלו – שממנה יש בשפע, למרות המשקל שעומד על 204 ק"ג.
אהבנו במיוחד את מערכת המתלים האיכותית, שמאפשרת לדחוף את הטנרה גם בכביש וגם בשטח. היא אמנם רכה מדי לטעמנו, וזה בא לידי ביטוי בבלימות חזקות בכביש שבהן הפרונט שוקע יתר על המידה, וכן בקפיצות בשטח, שבהן המתלים ממהרים לסגור מהלך, אולם כשהם לא מגיעים לקצה הם עובדים היטב, שומרים על היציבות הגבוהה של הטנרה ומאפשרים טווח שימושים רחב ודינמי.
מערכת מתלים טובה מאוד – גם אם קצת רכה
ואחרי הכל, הטנרה 700 הוא אופנוע מאוזן. כזה שמשלב בין מנוע גמיש וטוב לבין התנהגות דינמית טובה – גם בכביש וגם בשטח. הוא גם פלטפורמה מעולה לרוכב האדוונצ'ר שלוקח את האופנוע שלו לשטח. לאלו, אגב, בימאהה מציעים 2 חבילות אבזור: 'ראלי' – הכוללת דוד אקרפוביץ', מושב ראלי גבוה, פלטת מספר מקוצרת, מאותתי LED, מגן רדיאטור, מגן שרשרת אלומיניום ומדבקת מיכל, ו'אקספלורר' – הכוללת צמד ארגזי צד עם תושבות, רגלית אמצע, מגן מנוע רחב עם תא לכלי עבודה, ומגן שלדה.
הימאהה טנרה 700 מחזיר את הכבוד לשם 'טנרה'. זהו אופנוע אדוונצ'ר-ראלי קרבי שמאפשר מצד אחד רכיבת כביש נוחה למדי , גם ככלי תחבורה יום-יומי, אבל מצד שני מאפשר רכיבת שטח חזקה וקרבית. הוא לא חף מחסרונות, והיינו רוצים אותו עם 10 ק"ג פחות, עם מתלים קצת יותר קשיחים ועם מיכל דלק פלסטי במקום המתכתי. אולם הוא פלטפורמה מצוינת לאדוונצ'ר קרבי, והוא בעיקר מתאים מאוד לרוכב האדוונצ'ר הישראלי, שלעומת זה האירופאי באמת לוקח את האדוונצ'ר שלו לשטח, ולעתים לשטח מדברי קשוח.
במחיר של 70 אלף ש"ח הטנרה 700 מסתמן כעסקה טובה למדי. הוא לא יפנק את הרוכב במערכות אלקטרוניות כמו קוויקשיפטר, ניטור לחץ אוויר בגלגלים או ידיות מחוממות, אבל הוא ייתן לרוכב את הליבה ואת מה שבאמת חשוב – הרכיבה. יש פה מנוע מצוין, שלדה מאוזנת ומערכת מתלים איכותית, ויש את מכלולי השלדה שתומכים ברכיבה קרבית כמו גלגלים, בלמים, כידון, מסיכה ולוח שעונים – שזה מה שצריך כדי לצאת לרכוב. לכן הטנרה 700 מוגדר כאדוונצ'ר-ראלי.
דווקא בגלל הפשטות היחסית שלו ודווקא בגלל היכולות הדינמיות הגבוהות שלו – אהבנו אותו מאוד, ואנחנו חושבים שזה כלי חשוב מאוד לשוק הישראלי. היה שווה לחכות.
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בריאד בירת סעודיה נחשפו פרטים על מהדורת 2020 של ראלי הדקאר. התחרות תוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ותסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. בריאד, אגב, יתקיים יום המנוחה במהלך המרוץ. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-9,000 ק"מ. בניגוד להשערות שתוואי המירוץ יכלול רק דיונות חול, הבטיחו המארגנים שתוואי השטח יהיה ורסטילי ומעניין ויכלול לא רק דיונות חול.
כזכור, בשנים 2008-1978 ראלי דקאר עבר במדבריות אפריקה, אולם בשנת 2008 – במהדורה ה-30 החגיגית של הראלי הקשה בעולם – המארגנים ביטלו את הראלי ערב לפני הזינוק, וזאת בשל איומים ממשיים של גורמי טרור ובראשם אל-קעידה לפגוע בראלי. המהדורה ה-31 בשנת 2009 כבר התקיימה בדרום אמריקה, ומאז הראלי נערך בארגנטינה, פרו וצ'ילה, כשתוואי המסלול משתנה משנה לשנה. שנתו ה-42 של הראלי, שנחשב לקשה מכולם, כבר תפתח את הפרק השלישי בתולדות הראלי. החוזה מול הסעודים נחתם ל-5 שנים הבאות.
למדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים עם ערב הסעודית, כך שאנו לא יודעים מה יעלה בגורל ישראלים שירצו להתחרות. ההשערה שלנו היא שיימצא פתרון למתחרים הישראליים – ככל שיהיו כאלה.
