בפעם הקודמת סקרנו והזכרנו שהאמריקאים היו כוח דומיננטי בעולם הגרנד-פרי בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. אבל מקומם ברשימת המדינות שרוכביהם סיפקו את הגביע הנכסף הוא רק שלישי ברשימה הארוכה. שבעה רוכבים סיפקו לארה"ב 15 אליפויות, מעליהם – כמה מפתיע – נמצאת בריטניה עם 17 אליפויות, בעזרתם האדיבה של שישה רוכבים. איטליה סיפקה לעולם שישה רוכבים שהעניקו בתמורה לא פחות מ-20 אליפויות עולם. כל הנתונים מתייחסים אך ורק לקטגוריה הבכירה ביותר – 500 סמ"ק ו-MotoGP הנוכחית. לפני שנציג את האלופים נציין דבר נוסף בזכות ארץ המגף: שלושה יצרנים איטלקיים נושאים איתם לא פחות מ-25 אליפויות – MV אגוסטה (18 אליפויות), ג'ילרה (6) ודוקאטי (1).
בראש רשימת האדום-לבן-ירוק עומד הגדול מכולם ג'יאקמו 'אגו' אגוסטיני. שימו לב לסטטיסטיקה המשולבת מימיו בקטגוריית ה-350 סמ"ק וה-500 סמ"ק: 122 ניצחונות ו-15 תארי אליפות! בארון ה-500 סמ"ק שלו נמצא 68 ניצחונות ו-8 אליפויות. עד היום הרוכב בעל מספר התארים הרב ביותר בקטגוריה הבכירה. אגו, שכיכב באליפות איטליה, הוחתם על-ידי קבוצת MV אגוסטה בשנת 1965. שבע אליפויות רצופות הוא העניק ליצרנית האיטלקית (1972-1966). אם זה לא מספיק מרשים, הוא הוסיף עוד שבע אליפויות (רצופות, אלא מה?) מקבילות בקטגוריית ה-350 סמ"ק (1974-1968). לא נטרח להזכיר את עשרת הזכיות ב-TT של האי מאן ועוד אי-אילו גביעים במרוצים כאלו ואחרים. הוא בטח כבר שכח. בשנת 1974 הוא עבר לשורותיה של קבוצת ימאהה. העילוי ניצח בבכורה שלו במרוץ דייטונה 200 בארה"ב וכבש את תואר 1974 ב-350. פציעות ובעיות מכניות הכשילו אותו בקטגוריית ה-500 סמ"ק, אך שנה לאחר מכן (1975) הוא חזר וכבש את כס המלכות בפעם השמינית והאחרונה. כיום אגו בן 76, אבל את שמו עדיין מבטאים ואומרים ביראת כבוד.
ג'יאקומו אגוסטיני – אחד מהגדולים ביותר
ולנטינו רוסי נמצא שני ברשימת הרוכבים האיטלקיים המובילים והשם העדכני גם היום, על אף גילו המכובד לכל דעות (בעולם של ספורטאים כמובן) – 39. רוסי מחזיק בתואר הלא רשמי של הרוכב היחיד שזכה באליפות של כל הקטגוריות שיש (125 סמ"ק, 250 סמ"ק, 500 סמ"ק ו-MotoGP). רוסי שני ברשימה בפער של מקום אחד: 7 אליפויות לעומת 8 של אגוסטיני. רוסי הגיע לזירה כנער בן 17 בעונת 1996 לקטגוריית ה-125 סמ"ק על אפריליה, ואת האליפות הראשונה הוא קטף בעונת 1997. שנה לאחר מכן עלה ל-250 סמ"ק, עדיין על אפריליה, התבשל עונה וזכה באליפות של 1999. באותו רצף של מבחן פסיכומטרי הוא התחיל את המילניום בקטגוריה הבכירה (500 סמ"ק שתי פעימות) על הונדה, וזכה באליפות בעונה שאחרי – 2001. בחור מתודי. שלוש אליפויות רצופות סיפק במדי בכנף האדומה, ולאחר מכן עבר למדים הכחולים של ימאהה. הדומיננטיות המשיכה ביתר שאת, וההיסטוריה תראה שהוא כבש את שתי העונות העוקבות (05-04), נתן לאחרים לשחק ולנצח ב-2006/7 (ניקי היידן המנוח וקייסי סטונר), והוסיף שתי אליפויות רצופות ב-2008 ו-2009. דעיכת התארים התחילה במעבר המפורסם לקבוצת דוקאטי בעונת 2010 ולא השתפרה כשחזר לימאהה ב-2013. עדיין, גם היום הוא נמצא בטופ ומועמד ריאלי לקטיפת ניצחונות בכל מרוץ נתון.
נאיר שוב על עוד פרט סטטיסטי בין שניהם: לרוסי יש את כמות הניצחונות הגדולה ביותר בקטגוריה הבכירה (89) ושני לאגוסטיני (122) בכמות הניצחונות הכוללת (115). נזכיר שלשניהם ביחד יש 26 אליפויות בכל הקטגוריות. כבוד!
ולנטינו רוסי – מה עוד אפשר להגיד?…
ניתן את הכבוד הראוי לשאר האלופים דוברי האיטלקית ונזכיר את רוכב ג'ילרה אומברו מסטי (Umberto Masetti), האיטלקי הראשון שניצח באליפות היוקרתית, בשנת 1950 – עונתה השנייה בכלל של הסדרה. הוא הוסיף עוד אליפות ב-1952 לסך של שתי זכיות בתואר, שללא ספק סללו את דרכם של הבאים אחריו בהיסטוריה. ליברו ליברטי (Libero Liberati), גם כן על ג'ילרה, ניצח בעונת 1957. שאר המקומות על קיר התהילה שייכים לרוכבים המוזכרים מעלה.
לא נקפח עוד כמה שמות שכיכבו בעולם ה-MotoGP אבל עשו את שמם בקטגורית ה-250 סמ"ק: ארבעת האלופים הראשונים בהיסטוריה באו מאיטליה (ברונו רופו על המוטוגוצי בשתי אליפויות, דריו אמברוסיני על הבנלי ואנריקו לורנזיטי על המוטוגוצי). שמות עדכניים יותר הם לוקה קדאלורה (1991/2 על הונדה), מקס ביאג'י (1997-1994 על אפריליה והונדה), לוריס קפירוסי (1998 אפריליה), מרקו מלאנדרי (2002, אפריליה), מרקו סימונצ'לי המנוח (2008, ג'ילרה) והאלוף מ-2017 פרנקו מורבידלי על הקאלקס ב-Moto2.
הטוריזמו ולוצ'ה 800, אופנוע הסופרט-תיור של MV אגוסטה, צפוי לקבל בקרוב מצמד אוטומטי. כך חשף ג'ובאני קסטליוני, המנכ"ל והבעלים של MV אגוסטה.
נכון לעכשיו הטוריזמו ולוצ'ה, כמו דגמים נוספים של MV אגוסטה, מצויד בקלאץ' מחליק ובקוויקשיפטר לשני הכיוונים. הגרסה החדשה של הטוריזמו ולוצ'ה 800, שתוצג בחודשים הקרובים, תצויד בנוסף לשני אלה גם בקלאץ' אוטומטי של חברת REKLUSE – אותו אנחנו מכירים היטב דווקא מאופנועי השטח.
הקלאץ' האוטומטי יאפשר תחילת נסיעה ללא שילוב קלאץ', שכן הקלאץ' ישולב אוטומטית. גם בזמן עצירה בהילוך לא יהיה צורך ללחוץ על ידית הקלאץ', שכן הקלאץ' האוטומטי יפריד את המנוע מתיבת ההילוכים אוטומטית.
ידית הקלאץ' תישאר כך שניתן יהיה להפריד את הקלאץ' ידנית לצורך ויסות כוח המנוע שיורד לגלגל בזמן נסיעה, ובנוסף, הקלאץ' האוטומטי בשילוב של קלאץ' מחליק יאפשרו שימוש בקפיצי קלאץ' חלשים יותר, מה שאומר ידית קלאץ' רכה יותר לתפעול. תוסיפו לזה את הקוויקשיפטר, שכאמור פועל לשני הכיוונים בזכות המצערות החשמליות, ותקבלו את המערכת הקרובה היותר לתיבת הילוכים אוטומטית.
זוהי הפעם הראשונה שהקלאץ' האוטומטי של רקלוס מגיע לאופנועי כביש כציוד מקורי.
פרט לקלאץ' החדש, קסטליוני הנכד גם הודיע שהדגם הבא של הטוריזמו ולוצ'ה 800 יגיע עם מנוע הברוטאלה 800 החדש, שיפיק 125 כ"ס במקום 110 כ"ס עד כה.
MV אגוסטה גרסת RC קרבית נוספת, הפעם לברוטאלה 800 – הנייקד של החברה. קבלו את הברוטאלה 800RC.
MV אגוסטה ברוטאלה 800RC
הברוטאלה 800 מהדור הנוכחי הוצג בדיוק לפני שנתיים, ובשנה שעברה יצאה גרסת RR קרבית שבה בשל שינויים במנוע עלה ההספק מ-116 כ"ס בגרסת המקור ל-140 כ"ס. גרסת ה-RC שנחשפה היום יושבת על פלטפורמת ה-RR, אולם נוספו בה מספר אלמנטים כמו צביעת הומאג' לאופנוע הסופרבייק של החברה עם במספר 37 – מספר הרוכב של לאון קמייר, רוכב MV אגוסטה.
באמצעות קיט שמגיע יחד עם האופנוע וכולל מחשב ניהול מנוע ומערכת פליטה שאינה עומדת בתקן יורו 4, ההספק יטפס ל-150 כ"ס ב-14,000 סל"ד. עוד בקיט שמגיע יחד עם האופנוע: מנופי בלם ומצמד, ג'ק מרוצים, כיסוי לאופנוע ותעודה המעידה על אותנטיות האופנוע. למה, אתם שואלים? מפני ש-350 יחידות בלבד ייוצרו מהברוטאלה 800RC החדש.
ה.מ מוטורס ישראל מודיעה על מינוי חדש. ליאור בנאי ישמש כסמנכ"ל שיווק ומכירות לכלל מותגי הקבוצה – MV אגוסטה, שרקו, AFP, רייחו, סקייטים ו-EMAX.
בנאי, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, שימש בשנים האחרונות בתפקידי ניהול בחברות תקשורת, וכן בתפקידי ניהול בכירים בחברות סלולר. בתפקידו החדש בה.מ. מוטורס הוא יהיה אחראי על שיווק ומכירות של כלל מותגי החברה.
ליאור בנאי: "לאחר מעל ל 20 שנה בשוק התקשורת, הסלולר והטלוויזיה בישראל ולאחר שנגעתי כמעט בכל תחום בהייטק, החלטתי ללכת עם הלב ואחרי שנים ארוכות של תחביב ממכר של רכיבה הן על אופנועי כביש, אופנועי שטח, ליווי והשתתפות בספורט המוטורי התחרותי הן בישראל והן בחו"ל, 'דגדג' לי לעבור לעבוד בשוק המטורף הזה, ולכן נעניתי לבקשה להצטרף לקבוצת ה.מ מוטורס במטרה לבצע יחד קפיצת מדרגה בכל הנושאים הקשורים לקידום מותגי החברה, בחיזוק ובהרחבת מערך ההפצה ברמה ארצית, הגברת המכירות בכלל הסגמנטים בהם עוסקת החברה ובחיזוק הקשר עם לקוחות החברה על-ידי בניית חוויה ייחודית סביב כל מותג – כביש, אנדורו מקצועי, אופנועי שטח לרוכבים מתחילים. האתגר מאוד מרגש אותי, ואני מודה להנהלת החברה על האמון הרב שנתנו בי ועל ההזדמנות הגדולה להשתלב בחברה, בה אני מאמין מאוד".
תומר לויתן, מנכ"ל ה.מ מוטורס: "אני שמח מאוד על הצטרפותו של ליאור בנאי לחברה בתפקיד סמנכ"ל שיווק ומכירות. ליאור מביא איתו ניסיון ניהולי עשיר ועשייה רבת שנים בתחום הספורט המוטורי והדו-גלגלי בפרט. כבעלים של אופנועים מתוצרת MV אגוסטה ו-AJP אותם מייבאת הקבוצה ליאור יהיה אמון על חיזוק ובניית הקשר עם לקוחות החברה תוך שימת דגש על שיפור השירות וחוויית הקנייה ובהגדלת רשת המפיצים הארצית. אני מאחל לליאור הצלחה רבה ובטוח ביכולתו לעמוד באתגרים הרבים אשר מצפים לקבוצה בשנים הבאות".
אחרי הטיזר הקצרצר עם הלוגו של RVS ששחררה לרשת MV אגוסטה לפני מספר שבועות, חושפת יצרנית האופנועים האקזוטית מאיטליה את הפרויקט האחרון שלה: RVS#1.
MV אגוסטה RVS#1
RVS, ראשי תיבות של Reparto Veicoli Speciali, או בתרגום חופשי: 'מחלקה לרכבים מיוחדים', היא על פניו חטיבה חדשה, או מה שנראה כמו סדנת הבית של MV אגוסטה שממנה אנו צפויים לראות בעתיד גרסאות מיוחדות במהדורות מוגבלות של יצירות אומנות חדשות המבוססות על דגמים קיימים ומצליחים של החברה. האופנוע שבתמונות הוא הראשון לשושלת המתהווה, ומכאן #1. הוא מבוסס על הדראגסטר 800 RR, בעל מראה שנוטה יותר לכיוון ה'סקרמבלרי' עם הפנס העגול הפשוט למראה (שבכלל טומן בתוכו טכנולוגיה מתקדמת) וצמיגי הפירלי MT60 RS שתואמים את התחושה הכללית.
אולם לא מדובר פה באותה גברת בשינוי אדרת. מנוע הטריפל בנפח 800 סמ"ק, שהותאם לתקנות היורו 4, עבר מספר שינויים לטובת הדגם החדש, וכעת הוא מפיק לא פחות מ-150 כ"ס ב-12,800 סל"ד לעומת 140 בדראגסטר RR, בזמן שהמשקל הכולל הופחת ב-8 ק"ג ועומד על 160 ק"ג בלבד. את הנתונים המדהימים הללו השיגו ב-MV בין היתר באמצעות שימוש בחלקי קרבון וטיטניום רבים.
הפנס, שאותו הזכרנו קודם, הוא חידוש טכנולוגי שטרם ראינו כמותו בעולם האופנועים: הוא מורכב מסט של נורות LED עצמתיות שהפעלתן משנה את הזווית והמרחק שבהם תואר הדרך, כפונקציה של המהירות וזווית ההטיה שבהן נמצא האופנוע. נשמע מרשים? אנחנו בהחלט חושבים כך.
מה עוד מיוחד באופנוע הזה? ובכן, בעיקר העיצוב המוקפד בכל פרט ופרט כפי שאנחנו מתרשמים מהתמונות, כולל לוגו RVS המוטבע במספר מקומות על האופנוע, מושב 'כוורת' ארגונומי, זוג פנסי LED נוספים בצד האופנוע הנדלקים באמצעות מתג נפרד, הדיסק הקדמי המעוצב להפליא, ועוד כמה וכמה נגיעות עיצוביות – הכל מלאכת מחשבת.
ה-RVS מגיע עם קיט 'מרוצים' הכולל מכסה דלק תואם, מערכת פליטה מטיטניום, ומחשב ניהול מנוע עם מפות 'מרוץ'.
מ-MV אגוסטה טרם נמסר כמה יעלה התענוג הזה, כמו גם כמה יחידות שלו צפויות לרדת מפס הייצור, אולם אנחנו יכולים לנחש שהתשובות הן 'הרבה מאוד' ו-'לא מספיק', בהתאמה. כל כך היינו רוצים שזה יהיה ההפך.
רכיבה על מסלול – כל מסלול, זה כיף גדול. רכיבה על מסלול על-גבי MV אגוסטה זה עוד יותר כיף. רכיבה על מסלול על-גבי MV אגוסטה עם צוות מדריכי מסלול מקצועי – מה יכול להיות יותר כיף מזה?
ביום שישי התקיים במסלול הקטן של בית שאן יום מסלול לרוכבי MV אגוסטה, ומסתבר שיש לא מעט כאלה. את פני הרוכבים שהגיעו בשעות הבוקר למתחם 'צים' קיבל צוות המדריכים של Racetrack – בית הספר לרכיבת מסלול בסרס (יוון), והם גם אלו שהעבירו לרוכבים הדרכה על כמה מעקרונות הבסיס של רכיבה נכונה במסלול; טעימה קטנה ממה שקורה "במגרש של הגדולים". קטנה, שכן ההדרכה ארכה כ-4 שעות, ובאין כיום בישראל מסלול חוקי גדול יותר, היא התקיימה במסלול הקארטינג שבמתחם. אך אל תטעו בעניין הזה – ככל שהמסלול קטן יותר, כך הוא הופך לטכני יותר ודורש רכיבה חלקה, מדויקת ומלוטשת יותר.
האספלט, שעוד היה רטוב בשעות הבוקר המוקדמות, הספיק להתייבש כליל בדיוק בזמן כדי לאפשר לרוכבים לעלות לאימון ולבצע את התרגילים שקיבלו מצוות ההדרכה על משטח יבש ובעל אחיזה טובה. הרוכבים נחלקו ל-3 קבוצות שעלו כל אחת בתורה, בזמן שהמדריכים עומדים מהצד, בוחנים, קוראים, מתקנים ושולחים את הרוכבים חזרה ליישם.
ימי מסלול שכאלו הם לא רק כיף אלא אימונים של ממש, כאלו שנועדו לשפר ולשמר את טכניקת הרכיבה שלנו כרוכבים, שאם לא כן היא הולכת ודועכת עם הזמן, מהר מכפי שאנו נוטים לחשוב. עם העלייה למסלול, בו ביקרתי רק לפני מספר שבועות, יכולתי להרגיש שכבר הספקתי לצבור 'חלודה' חדשה, שהלכה והוסרה במהלך היום. ואולם עם כל הקפה שעברה התוצאות החלו להשתפר, וככל שהיום התקדם כך הרכיבה הפכה למהירה וחלקה יותר, אך חשוב מכך – בסוף היום חזרנו הביתה מעט יותר מאומנים ומיומנים משהגענו כמה שעות קודם לכן.
תראו כמה יופי יש בגלריה!
הכותב היה אורח של HM מוטורס, יבואנית MV אגוסטה לישראל.
עד לפני כמה שנים היינו מתרגשים מכל בנייה של קפה רייסר, סקרמבלר או פרויקט שחזור סביר ומעלה. באופן טבעי סף הריגוש עולה וכבר לא מספיקה סתם עבודת שיפוץ יפה וקצת צבע חדש, ועדיין, האינטרנט מזמן לנו מדי יום פרויקטים מקסימים לרייר עליהם בזמן שהעיניים שוטפות את הפרטים הקטנים או את הצביעה המיוחדת או איזה רעיון מעניין שלא ראינו קודם.
מדי פעם צץ משהו מיוחד באמת. פרויקט כלשהו שבאמת גורם לנו לפעור פה בתדהמה, בדיוק כמו שה-Ballistic Trident של סדנת Rough Crafts הטאייוואנית גרם לנו לאבד שליטה על שרירי הלסת. וכן, זו לא טעות, טאייוואן.
הפרויקט האחרון של ווינסטון יה, הבעלים של הסדנה שממוקמת בטאיפיי, מבוסס על MV אגוסטה ברוטאלה 800RR, מה שהופך את הפרויקט הזה לאתגר עיצובי אדיר, שכן מדובר באופנוע שלפחות בעינינו גובל באומנות כבר בתצורה שבה הוא יוצא מהמפעל. מקרה קלאסי שבו יותר קל להרוס מאשר לשפר.
ווינסטון יה וה-Balistic Trident
יה יצר אופנוע שהוא עתידני בעיצוב ובפונקציונליות שלו, אך עם קריצה חזקה לעבר. הוא שאב השראה מהפיירינג המלא (Dustbin fairing – כלומר כזה שמכסה את הגלגל הקדמי) שהיה נהוג במרוצי אופנועים בעבר ושבו עשתה שימוש גם אגוסטה באופנועי המרוץ שלה בתקופת הזהב של שנות ה-50.
השימוש בפיירינגים מסוג זה נאסר לשימוש על ידי ה-FIM בשנת 1958 מאחר והיו מסוכנים. שטח הפנים הגדול הפך את האופנוע לרגיש מאוד לרוחות צד והגביל את תנועת הכידון מצד לצד. יה מסביר שאמנם לקח את השראתו מאופנועי הגרנד פרי של אגוסטה בשנות ה-50, אך רצה לתת פתרון מודרני לחסרונות של הפיירינג, ולכן הרכיב אותו על הפרונט כך שהוא זז עם הפרונט עצמו ולא פוגע בטווח התנועה של הכידון. גם מבחינת העיצוב הוא יחסית מצומצם בשטחו ומתכנס אל מאחורי הגלגל הקדמי, ובכל מקרה ניתן להסירו בקלות ואף ישנם מתאמים מוכנים לפנס מאחור.
הפיירינג עצמו וכל עבודת החיפויים עוצבו על ידי יה במחשב, שלאחר מכן גילף בעץ תבנית ששימשה ליציקת הקרבון. העיצוב והקווים שיה יצר משתלבים זה בזה באופן נפלא, כשהקו של הפיירינג הקדמי ממשיך דרך הכנפיים של מיכל הדלק עד לקצה המושב.
ברוח אופנועי הגרנד-פרי של שנות ה-50
בבסיס הפרויקט כאמור אופנוע מודרני מאוד עם שלדה ומכלולים ספורטיביים ואלקטרוניקה שבשנות ה-50 אפילו לא היו יכולים לדמיין. מלפנים הותקן מזלג אוהלינס מדגם FGR800 – סדרה אשר שימשה למרוצי סופרבייק עד לפני מספר שנים. מזלג חדש כזה עולה קצת יותר מהאופנוע שעומד אצלנו בחניה. מאחור הותקן בולם, גם הוא של אוהלינס, מדגם TTX.
לצורכי בלימה הותקנה מערכת שלמה של ברינגר עם דיסקים שעוצבו במיוחד כדי שיתאימו לעיצוב הכולל של האופנוע. החלק היחיד שנשאר מקורי הוא הדיסק האחורי.
את הגלגלים המחושלים עיצב יה ברוח אופנועי גרנד-פרי ישנים עם נגיעה מודרנית, ופירלי טאייוואן היו נדיבים מספיק כדי לתרום את צמיגי הדיאבלו סופרבייק – אותם צמיגים שבהם נעשה שימוש בסדרת הסופרבייק העולמית.
לוח השעונים עבר אל מיכל הדלק
בסדנה הטאייוואנית לא רצו לוותר על השימושיות, ולכן לוח השעונים המקורי נשאר אבל עבר מהכידון אל מיכל הדלק. הכידון עצמו הוחלף בקליפ-אונים שיושבים בין המשולשים, כשגם הם יוצרו במיוחד עבור הבליסטיק טריידנט.
באופן מפתיע, דווקא מערכת הפליטה לא יוצרה במיוחד עבור הפרויקט. Rough Crafts פנו ל- HP Corse האיטלקית, ששמחה לתרום את אב הטיפוס למערכת פליטה שבנו עבור מנוע ה-800 של MV אגוסטה. נראה טעים במיוחד.
כמובן שהעבודה לא נגמרה שם, ומעבר לעיצוב המיוחד ישנם עוד הרבה חלקים שיוצרו במיוחד כמו יחידת הזנב והמושב המוקפד, אך המאפיין העיקר של הפרויקט הזה הוא רמת הירידה לפרטים והגימור שנראה ברמה הגבוהה ביותר, מה שבדרך כלל שמור לאופנועים בייצור סדרתי ולא לבנייה חד-פעמית. בפעם הבאה שאתם רצים להכפיש קטנוע כלשהו רק כי יוצר בטאייוואן, תיזכרו ב-Ballistic Trident של Rough Crafts. לא יודעים אם זה משנה משהו לגבי הקטנוע, אבל לפחות יהיה לכם נעים להיזכר.
הנייקד היפהפה של MV אגוסטה – הברוטאלה 800 – היצירה של אחד מגדולי מעצבי האופנועים, מאסימו טמבוריני, מקבל גרסת RR קרבית בדיוק שנה אחרי ששוחררה הגרסה ה'רגילה' המשודרגת. כמו כל גרסאות ה-RR של אגוסטה, גם פה מדובר בשיפורים מכאניים, בתוספת אלקטרוניקה ובסכמת צביעה ייחודית, שהופכים את המכונה האקזוטית לסקסית, קרבית ונחשקת יותר.
MV אגוסטה ברוטאלה 800RR
לא מדובר רק בעיצוב ואלקטרוניקה. הברוטאלה 800 בגרסת RR מקבל שורה של עדכוני מנוע (ראש מנוע, גלי זיזים וחלקים נוספים) שמעלים את הספקו מ-116 כ"ס ב-11,500 סל"ד בגרסה הרגילה ל-140 כ"ס ב-13,100 סל"ד ב-RR. גם המומנט מטפס, מ-8.46 קג"מ ב-7,600 סל"ד ל-8.76 קג"מ ב-10,100 סל"ד, מה שאומר מנוע 'פיקי' ועצבני יותר. יש גם מערכת ניהול מנוע מתקדמת יותר, עם מצערות חשמליות כמובן, ויש מצמד מחליק כסטנדרט.
מבחינת אבזור אלקטרוניקה, גרסת ה-RR מציעה את כל מה שיש ל-MV אגוסטה בארסנל: קוויקשיפטר מעלה ומטה, מצבי ניהול מנוע, ABS מתקדם של בוש, בקרת החלקה עם 8 מצבים, ומסך TFT חדש ומודרני הכולל מערכת OBD לאבחון תקלות.
אבל זה לא נגמר פה. החישוקים קלים יותר מאלו של גרסת המקור, והבולמים הם של מרזוקי מלפנים מצופה אנודייז ובולם אחורי מתקדם של זקס מאחור – שניהם באיכות גבוהה ועם כל הכיוונים. יש גם משכך היגוי חדש עם 8 מצבי שיכוך, מתכוונן ידנית. גם הבלמים הם הטופ שיש לתעשייה להציע – דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים מלפנים.
העיצוב כמעט זהה לברוטאלה 800, אולם גרסת ה-RR מקבלת סכמות צביעה חדשות עם יותר נוכחות. לא שחסר לגרסה הרגילה, כן?
כתבה זו תתעדכן עם הוספת דגמים חדשים וירידת דגמים ישנים; עדכון אחרון: פברואר 2021 (*מחירים עדכניים למועד העדכון)
** טבלה מלאה של כל הדגמים תמצאו בתחתית הכתבה **
באוגוסט 2015 בוצעה רפורמה מקיפה במס הקנייה לדו-גלגלי. ההפרדה המלאכותית שהייתה בין קטנועים לאופנועים – בלי קשר לנפח, להספק או לביצועים – בוטלה, ובמקומה החל מס דיפרנציאלי שמתחשב בנפח ובהספק הכלי, בלי קשר להיותו 'קטנוע' או 'אופנוע'.
אחת ההשפעות הדרמטיות של המהלך הזה הייתה הוזלה משמעותית של אופנועי ה'כניסה' המתאימים לרישיון A1 (רישיון הביניים – עד 47.5 כ"ס). אלו לא אופנועים ספורטיביים או אופנועי קצה, אלא אופנועים שימושיים ליום-יום שבאים להחליף את הקטנוע ככלי תחבורה יומיומי, עם הערך המוסף של אופנוע אמיתי. חלקם אפילו מגיע עם מערכות בטיחות אקטיביות כמו ABS. אם לפני הרפורמה במס הקנייה על כלים אלו עמד על 72% או 79%, תלוי במדינת המוצא, הרי שבעקבות הרפורמה המס ירד ל-40% או 50% (תלוי בנפח המנוע ובהספק). בעקבות הורדת המס מחיריהם של הכלים בסגמנט החשוב הזה ירדו, והתוצאה – בשנה האחרונה חל גידול משמעותי, והשוק הזה יותר מהכפיל את עצמו.
כמעט לכל יבואן אופנועים בישראל יש לפחות נציג אחד או יותר בקטגוריה הצפופה הזו. זה לא מפליא, שכן היצרנים מרכזים משאבים רבים בפיתוח ושיווק כלים חדשים לסגמנט הזה, שכאמור הולך ומתפתח. ההיצע אדיר, גם בישראל. בואו נראה מה יש לשוק הישראלי להציע למי שהוציא עכשיו רישיון נהיגה A1 ורוצה אופנוע כביש בנפח 250 עד 500 סמ"ק.
הונדה
הונדה העולמית נערכה מראש לשינוי תקנות הרישוי האירופאיות ב-2013 (הגדלת ההספק לרישיון הביניים מ-34 ל-47 כ"ס), ופיתחה את משפחת ה-CB500 הכוללת 3 דגמים: CB500F – אופנוע עירום, CB500X – דו-שימושי בעל תנוחה זקופה, מעין אדוונצ'ר קטן (קישור למבחן לדור השלישי והחדש מכולם – כאן), ו-CBR500R – עם אוריינטציה ספורטיבית יותר. שלושתם עם מנוע טווין מקבילי, עומדים במגבלת ההספק, מגיעים עם מערכת ABS וידידותיים מאוד לרוכב המתחיל – במיוחד ה-CB500X, להיט המכירות של הונדה באירופה ובישראל. לאחרונה הגיע גם ה-REBEL – קרוזר עם אותו מנוע 500 סמ"ק.
דגם חדש שהגיע לאחרונה הוא ה-CB300R מסדרת הניאו ספורט קפה, העושה שימוש במנוע ה-CBR300R ומציע אבזור רב ועיצוב מיוחד.
המחיר: 34,900ש"ח
הונדה CB300R
לחובבי השטח, הדו-שימושי של הונדה – CRF250L (גם בגרסת סופרמוטו), משלב תחבורת כביש יומיומיות בסיסית עם יכולות שטח סבירות ויותר. לאחרונה הוצגה גם גרסת 300 סמ"ק, ה-CRF300L, אך מחירה טרם פורסם.
המחיר: 33,400 ש"ח.
ויש גם את גרסת ה-CRF250 ראלי, הבייבי אדוונצ'ר של הונדה. לאחרונה הוצגה גם גרסת 300 סמ"ק, ה-CRF300 ראלי, אך מחירה טרם פורסם.
מחיר: 38,400 ש"ח.
הונדה CRF250L ו-CRF250 ראלי
קוואסאקי
קוואסאקי מציעה בישראל דגמי כביש קטנים המתאימים לרישיון A1 – נייקדים ו'ספורטיביים' – כלומר עם מעטה פלסטיק ססגוני שנראה כמו של אופנוע ספורט אמיתי, ואפילו נושא בגאווה את השם 'נינג'ה'.
הנינג'ה 400 מציע מנוע עם צמד צילינדרים שמפיק 45 כ"ס ומכלולי שלדה ברמה טובה.
יש גם את הוורסיס X300 – בייבי אדוונצ'ר על בסיס מנוע הנינג'ה 300.
המחיר: 35,985 ש"ח.
ימאהה
היצרנית היפנית שהפציצה בשנים האחרונות עם משפחת ה-MT העירומה, מציעה לסגמנט A1 את ה-MT-03 המעוצב והמושקע. הוא מציע מנוע בעל צמד צילינדרים בנפח 321 סמ"ק שמפיק 41 כ"ס. העיצוב כאמור מוקפד, והוא מגיע עם מערכת ABS כסטנדרט.
המחיר: 35,985 ש"ח.
הימאהה MT-03 החדש של 2020
על אותה הפלטפורמה המכאנית של ה-MT-03 ימאהה מציעה גם את ה-YZF-R3, אופנוע ספורט קטן שמעוצב ברוח אופנוע הסופרספורט של ימאהה – ה-R6.
המחיר: 36,985 ש"ח.
הימאהה YZF-R3 החדש ל-2019
סוזוקי
היצרנית היפנית המוערכת בישראל, בעיקר בזכות היותה הראשונה ששברה את החרם הערבי כבר בסוף שנות השמונים, מציעה צמד דגמי אופנועים בנפח 250 סמ"ק – GSX-250R ספורטיבי בעל מעטה פלסטיק ו-V-Strom 250 אדוונצ'ר. בשניהם המנוע הוא טווין בנפח 250 סמ"ק שמספק 26 כ"ס.
הקלף של סוזוקי בסגמנט נמצא דווקא בתחום השטח – ה-DR-Z400S, הדו-שימושי האייקוני חזר לארץ אחרי 6 שנות היעדרות. הוא מציע יכולות שטח טובות מאוד לסגמנט ומנוע 400 סמ"ק חזק שמפיק כ-40 כ"ס.
המחיר: 46,000 ש"ח.
סוזוקי DR-Z400S (צילום: אסף רחמים)
עוד שם ותיק הוא הסוזוקי DR650SE, אשר עומד במגבלת A1, בשל הספקו – 43 כ"ס.
המחיר: 43,000 ש"ח.
ק.ט.מ
ק.ט.מ האוסטרית, שידועה בעיקר בזכות אופנועי השטח שלה, מציעה מבחר רב גם בתחום אופנועי הכביש. שלישיית דגמי ה-390 סמ"ק שלה – הדיוק390 העירום, ה-RC390 הספורטיבי, וה-390 אדוונצ'ר יושבים על פלטפורמה מכאנית כמעט זהה, ומציעים ביצועים מעולים עם עיצוב ק.ט.מי לגמרי שמושך צעירים רבים. ההרכבה מתבצעת בהודו על מנת להוריד עלויות, אולם המנועים והאופנועים אוסטרים כמעט לגמרי. לשנת 2021 צפויים שדרוגים לדגמי הכביש.
שלושתם מציעים מנוע צילינדר יחיד בנפח 373.2 סמ"ק המפיק 44 כ"ס, כאשר האדוונצ'ר מגיע עם מערכות אלקטרוניקה מתקדמות.
מי שמחפש זול יותר ימצא את הגרסה הקטנה יותר של הדיוק, בנפח 250 סמ"ק.
המחירים:
דיוק 250 – מחיר 26,990 ש"ח
ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר (צילום: אסף רחמים)
יוסאנג
יוסאנג היא חברה קוריאנית המתמחה באופנועי כביש קטנים ובינוניים, כך שההיצע לסגמנט רחב למדי.
ה-GT250 ואחיו הספורטיבי ה-GT250R יושבים על פלטפורמה זהה – מנוע וי-טווין מקורר אוויר שמפיק 29 כ"ס, ומכלולי שלדה טובים למדי לסגמנט, אם כי מעט מיושנים.
המחירים:
GT250 – מחיר 31,900 ש"ח
GT250R – מחיר 33,900 ש"ח
צמד הכלים המודרניים של יוסאנג הם ה-X5 העירום ואחיו הספורטיבי, ה-GD250R. שניהם מציעים מנוע צילינדר יחיד שמפיק 28.5 כ"ס, מכלולי שלדה טובים, והעיקר – עיצוב מודרני ומרשים.
לחובבי האופנועים הקלאסיים, יוסאנג מציעה את ה-GV250 – קרוזר סטייל הארלי-דיווידסון, אבל בנפח קטן של 250 סמ"ק. למעשה זהו אותו המנוע המותקן בדגמי ה-GT250.
המחיר: 32,900 ש"ח.
יוסאנג X5 (צילום: אסף רחמים)
SWM
מאותו היבואן של יוסאנג, א.ש.ל מוטורס, אנחנו מקבלים גם את צמד דגמי הרטרו – הסילבר וייז(סקרמבלר) והגראן מילאנו (קפה רייסר). שניהם יושבים על פלטפורמה זהה הכוללת מנוע סינגל בנפח 440 סמ"ק, שלדת פלדה ובולמים בסיסיים, ורק עבודת הגוף שונה בהתאם לקונספט.
חברה קוריאנית נוספת, המיוצגת בארץ על-ידי אלבר. שני אופנועי כביש של דיאלים מגיעים ארצה. הראשון הוא ה-VJF250 רואדווין – אופנוע ספורט בנפח 250 סמ"ק בעל צילינדר יחיד המפיק 23.5 כ"ס.
המחיר: 25,000 ש"ח.
השני הוא דווקא קרוזר קטן – הדייסטאר 250. גם הוא בעל מנוע צילינדר יחיד בנפח 250 סמ"ק והספק של 23 כ"ס, אולם העיצוב הוא של קרוזר, לחובבי הקאסטום.
המחיר: 23,000 ש"ח.
דיאלים דייסטאר 250 (צילום: אסף רחמים)
רויאל אנפילד
החברה ההודית המיוצגת בישראל על ידי ג.ב.ר שירותי רכב משווקת בארץ את הקונטיננטל GT – קפה רייסר אותנטי עם הזרקת דלק ובלם דיסק. בקרוב יגיעו גם דגמי הבולט המיתולוגיים בייבוא מחודש.
המחיר: 38,000 ש"ח.
רויאל אנפילד קונטיננטל GT (צילום: אסף רחמים)
מוטוגוצי
המוטוגוצי V7 III – הדור השלישי של ה-V7 הוא הדגם הבסיסי של מוטוגוצי, והוא עומד במגבלת ההספק של 35 קילוואט לרישיון A1. הוא מציע עיצוב גוציסטי אותנטי ומנוע וי-טווין עם כל ארכובה אורכי המאפיין את כל דגמי מוטוגוצי, ויש גם מערכת ABS ובקרת החלקה כסטנדרט. לשנת 2021 הציגו מוטוגוצי V7 חדש עם מנוע בנפח 853 סמ"ק וגרסה מתאימה ל-A1.
המחיר: 57,000 ש"ח.
מוטוגוצי V7 II סטון (צילום: בני דויטש)
דוקאטי
הנציג של דוקאטי לקטגוריית הרישוי A1 הוא הסקרמבלר Sixty2 שיצא בשנה שעברה. המנוע הוא L-טווין בנפח 400 סמ"ק – למעשה 800 מוקטן – שמפיק 41 כ"ס, והמכלולים בסיסיים.
המחיר: בעדכון
דוקאטי סקרמבלר Sixty2
ב.מ.וו
גם ב.מ.וו הגדולה והטכנולוגית נכנסה לסגמנט החשוב הזה של אופנועי כניסה. הדגם הראשון הוא ה-G310R – נייקד בעל צילינדר יחיד בנפח 313 סמ"ק שמפיק 34 כ"ס. לשנת 2021 קיבל הדגם רשימת עדכונים.
מחיר: אין עדיין מחיר לדגם 2021 החדש
ב.מ.וו G310R (צילום: בני דויטש)
דגם נוסף על פלטפורמת ה-G310 הוא ה-G310GS – אופנוע אדוונצ'ר של ב.מ.וו. לשנת 2021 קיבל הדגם רשימת עדכונים.
מחיר: אין עדיין מחיר לדגם 2021 החדש
ב.מ.וו G310GS
הוסקוורנה
הוסקוורנה מביאים את הסווארטפילן 401 הסקרמבלר והוויטפילן 401 הקפה-רייסר – שניהם בעיצוב רטרו-מודרני-עתידני. המנוע סינגל בנפח 390 סמ"ק שנלקח מהק.ט.מ דיוק 390 ומפיק 44 כ"ס. הסווארטפילן מקבל ל-2021 שלדת זנב ארוכה יותר לשיפור הנוחות וצביעה חדשה
המחיר: 34,990 ש"ח.
Vitpilen 401
בנלי
בנלי האיטלקית-סינית מציעה את הדגמים הבאים המתאימים לרישיון נהיגה A1: דגמי ה-S בנפחים של 251 ו-302 סמ"ק (מחירים 22,986 ו-31 אלף ש"ח בהתאמה), דגמי האדוונצ'ר TRK בנפחי 251 ו-502 סמ"ק (27, 44 אלף ש"ח ו-48 אלף ש"ח לגרסת ה-X לשטח בהתאמה) – כאשר הוצגה גרסה מעודכנת ל-2021, אימפריאלה 400 (35 אלף ש"ח), ה-502C הקרוזר (47 אלף ש"ח), והלאונצ'ינו הסקרמבלר בנפחי 250 ו-500 סמ"ק (27 ו-45 אלף ש"ח בהתאמה).
הכסף סיני, הביצוע איטלקי, הייצור בסין
אופנועים מוגבלים
תקנות רישיונות הנהיגה האירופאיות מאפשרות גם הגבלה של מנועים גדולים ל-35 קילוואט (כ-47.5 כ"ס), כך שיתאימו לרישיון הנהיגה A1. התנאי: ההספק המקורי של המנוע צריך להיות עד פי 2 מההגבלה, כלומר 70 קילוואט (כ-95 כ"ס) ומטה.
יצרניות רבות מציעות כלים גדולים מוגבלים ל-A1, כשאצל חלקן ניתן לרכוש את האופנוע מוגבל, ולאחר מכן – עם הגדלת הרישיון ל-A – לשחרר את ההגבלה, לעדכן את רישיון הרכב, וליהנות מאופנוע בלתי מוגבל.
בואו נראה מה יש לשוק להציע.
ימאהה
ה-MT-07 מגיע ארצה גם בגרסה בעלת ההספק המלא וגם בגרסה המוגבלת, שתיהן כוללות מערכת ABS. לשנת 2021 הוצגה גרסה חדשה לגמרי (מחיר טרם פורסם)
מחירה של גרסת 2020 המוגבלת: 51,985 ש"ח.
ימאהה MT-07 (צילום: בני דויטש)
גם הטרייסר 700 החדש לשנת 2020 מגיע בגרסת A1 מוגבלת.
המחיר: 59,985 ש"ח
קוואסאקי
קוואסאקי מציעה את צמד דגמי ה-650 שלה – הנינג'ה 650 וה-Z650 – גם בגרסאות מוגבלות ל-A1.
החשיפה הרשמית הייתה אמורה לקרות ב-4.9, אבל MV אגוסטה הקדימה בשבוע. אחרי 2 טיזרים, אגוסטה חושפת את היצירה החדשה שלה, שעוצבה על ידי סדנת זגאטו המפורסמת. ככה נראה ה-F4Z.
MV אגוסטה F4Z של סדנת זגאטו
ה-F4Z הוא תרגיל בעיצוב של סדנת העיצוב היוקרתית, והוא בנוי על פלטפורמת ה-F4 האייקוני. כל המכאניקה זהה לחלוטין, ורק עבודת הגוף עוצבה מחדש.
אולי אנחנו לא מבינים גדולים בעיצוב ומודרניזציה ואולי אנחנו גם קצת 'אולד סקול', אבל לדעתנו האופנוע הזה פשוט מכוער. כשחושבים על ה-F4 של טמבוריני, שכבר כמעט 20 שנה שהעיצוב האייקוני שלו לא השתנה ועדיין נראה סופר-מודרני, ועל בסיסו בנוי ה-F4Z, אנחנו לא מצליחים שלא להזדעזע מהפער הבלתי נתפס.
אז אולי אנחנו קצת מגזימים, אבל מה שבטוח זה שהתגובות ליצירה מאוד קיצוניות – או שאוהבים אותו או שממש לא. את דעתנו תוכלו לראות בכותרת.
