פטנט חדש של ב.מ.וו חושף רעיון למושב רוכב אשר ניתן לכיוון לרוחבו – להתאמה מקסימלית לישבן הרוכב ולאופי הרכיבה.
מושב הנהג ברכב מודרני ניתן להתאמה בכל פרמטר אפשרי – החל משינוי מרחק מההגה, גובה, זווית משענת ועוד. יש כאלה שניתן לכוון בהם את המושב לרוחב וכאלה שניתן לכוון לעומק. בעולם האופנועים המצב לא כך. רק בשנים האחרונות התפתחו מושבים שיכולים להתכוונן לגובה, וזהו פחות או יותר. בודדים גם מציעים אופציה לחימום, ואפילו לקירור ישבן הרוכב.
מושב מתכוונן לרוחב
בב.מ.וו מגישים כפטנט אופציה נוספת המאפשרת לכוון גם את רוחב המושב. לפי תרשים הפטנט שנחשף, החלק הקדמי נשאר מקובע למקומו, ואילו האחורי מורכב משני חלקים, שאותם ניתן – בצורה ידנית או חשמלית – להרחיק אחד מהשני ולאפשר התאמה לרוחב ישבן הרוכב. ככל הנראה יהיו שניים או שלושה שלבים לבחירה בממד הרוחב.
אין מידע נוסף בשלב זה, אך ההערכות הן שב.מ.וו יטמיעו את המושב המתרחב כאופציה לדגמי האדוונצ'ר העתידיים (בתרשים רואים את ה-F850GS) – למשל כדי שברכיבת שטח לרוכב תהיה האופציה להצר את המושב לצורך דינמיות, ואילו ברכיבת כביש ארוכה לכוון אותו למצב רחב ונוח יותר. נמשיך לעדכן.
בתערוכת טוקיו שתתקיים בחודש מרץ יציגו בימאהה קטנוע חשמלי קטן שמיוצר בשיתוף פעולה עם גוגורו ועובד בשיטת סוללות מתחלפות.
בימאהה מצהירים שבכוונתם להוריד את פליטת הפחמן הדו-חמצני (CO2) בכל דגמי המותג ב-90% לעומת הנתונים בשנת 2010. אחד מהצעדים הקטנים בתכנית כולל את ה-EMF – קטנוע חשמלי עירוני וקטן שייוצר בשיתוף פעולה עם גוגורו (Gogoro). האחרונים מייצרים קטנועים חשמליים המיובאים ארצה על-ידי מטרו מוטור.
ימאהה EMF – שיתוף פעולה של ימאהה וגוגורו
ה-EMF מגיע עם מנוע בהספק של כ-10.3 כ"ס המותקן במרכז הקטנוע ומעביר את הכוח לגלגל האחורי באמצעות שרשרת. הסוללה נשלפת, ותינתן האפשרות להחליף את הסוללות בתחנות החלפה (כמו בהודו, טייוואן, ואפילו בישראל). הנתונים מדברים על תאוצה ל-50 קמ"ש ב-3.5 שניות ומהירות מרבית של 100 קמ"ש. המשקל המלא עומד על 114 ק"ג. החישוקים בקוטר 10″, כאשר יש מערכת בלימה משולבת המפעילה דיסק מלפנים ומאחור, ומערכת המתלים עם מזלג קדמי קונבנציונאלי וצמד בולמים מאחור. ה-EMF יגיע עם תאורת LED היקפית וכרטיס חכם להתנעה.
נזכיר את שיתוף הפעולה עליו דיווחנו לאחרונה: ימאהה, הונדה, קבוצת ק.ט.מ (הכוללת גם את הוסקוורנה, גאס גאס ו-CFMOTO) וקבוצת פיאג'ו (הכוללת את המותגים פיאג'ו, וספה, אפריליה, מוטוגוצי, ג'ילרה ודרבי) עובדים על פיתוח פלטפורמת סוללות מתחלפות אשר יתאימו לכל אחד מקטנועי או אופנועי העתיד החשמליים של היצרניות. המטרה היא לקדם את העתיד החשמלי דרך פלטפורמה משותפת, שאמורה להוזיל עלויות פיתוח וייצור, לפשט את בניית תחנות ההחלפה, ולהנגיש עבור רוכבי העתיד את הפתרון החשמלי.
בימאהה וגוגורו יציגו את ה-EMF בחודש מרץ הקרוב בתערוכת טוקיו. בשלב זה אין מידע אם הוא יגיע לישראל, אבל נזכיר שגם ימאהה וגם גוגורו מיובאות ארצה על-ידי מטרו מוטור.
אלו תמונות ה'ריגול' החושפות כי חברת השיפורים הגרמנית בראבוס תיכנס לתחום הדו-גלגלי עם הבראבוס 1300R – המבוסס על הק.ט.מ 1290 סופר דיוק R איבו.
אם התמונות נראות מוכרות, זה משום ששייכנו אותם להוסקוורנה, עם ויפילן 1301 עתידי משוער. בימים האחרונים מתחזקת ההערכה שלמעשה אנחנו רואים את הבראבוס 1300R, עליו כתבנו כאן. חברת בראבוס (BRABUS) הגרמנית מתמחה בשיפור ואבזור רכבי מרצדס השונים, שמגיעים עם מנועים ומכלולי שלדה משופרים ושדרוגי פאר לדגמים. בראבוס הגישו פטנט על השם 'בראבוס 1300R' בתחום הדו-גלגלי, לציין את דגם האופנוע הראשון של חברת השיפורים.
הבראבוס 1300R כפי שנצפה במבחנים
הבראבוס החדש יתבסס על הדור השלישי של הק.ט.מ 1290 סופר דיוק R – החיה 3.0, שהוצג ב-2020. אין כרגע מידע על מהות השיפורים, אך ההערכות הן על בסיס גלגלים קצר יותר וכידון צר יותר. אנחנו גם מעריכים שישולבו יותר חומרים אקזוטיים במכלולים השונים. ניתן גם לראות חישוקים איכותיים יותר שמזכירים את אלו של דגמי הרכבים, וכן מערכת פליטה שונה המורכבת על דגם המבחן.
כידוע, מפרט המנוע והמכלולים מרשים מלכתחילה: מנוע ה-LC8 – וי-טווין בנפח 1,301 סמ"ק ו-75 מעלות בין הצילינדרים, עם הספק מקסימלי העומד על 180 כ"ס ב-9,500 סל"ד, ומומנט מקסימלי העומד על 14.27 קג"מ אימתניים. המנוע משמש כגורם נושא עומס מרכזי, וכך למשל הזרוע האחורית החד-צדית מעוגנת ישירות אליו, ויש מערכת לינקים פרוגרסיבית. הגיוני שהבראבוס יגיע עם הבולמים של גרסת ה-'איבו', עם בולמים סמי אקטיביים חשמליים. מבחינת אלקטרוניקה, ה-1290 סופר דיוק R מגיע מצויד במערכת למדידת אינרציה IMU של בוש ב-6 צירים, עם 4 מצבי ניהול מנוע ואופנוע – גשם, כביש, ספורט ומסלול – כשכל אחד מהם משפיע כעל המערכות והבקרות כמו ה-ABS להטיה (כולל מצב סופרמוטו), בקרת האחיזה מהדור האחרון של ק.ט.מ, בקרת הווילי ובקרת ההחלקה. יש כמובן קוויקשיפטר לשני הכיוונים, פנסי LED, ומסך TFT צבעוני, שכמובן מתממשק לטלפון הסלולרי.
הבראבוס 1300R צפוי לקחת את הנתונים האלה, להוסיף כוח ולהוריד משקל, לחדד את העיצוב ולשדרג מכלולי קצה. בשלב זה אין נתונים רשמיים, אך אם המידע החל לטפטף בשלב זה, ככל הנראה תיחשף גרסה ראשונית לקראת אמצע-סוף שנת 2022. נמשיך כמובן לעדכן.
דוקאטי בנו בשנות ה-90 את הסופרמונו – כלי אקזוטי ומרשים שיועד אך ורק לענף מרוצי SOS לאופנועים עם מנועים חד-צילנדריים.
הביטו עליו. נכון שהוא נראה נחשק גם היום, כשהוא תכף בן 30? הסופרמונו של דוקאטי תוכנן ויוצר למטרה אחת בלבד: ענף ה-SOS. לא מדובר על אות מצוקה, אלא על אליפות Sound of Singles לאופנועי סינגל, שהייתה פופולרית באירופה בשנות ה-90. פייר טרבלאנש, אייקון בפני עצמו, יצר את הסופרמונו (צפו בראיון המרתק איתו) והרכיב עליו את כל מה שרוכב יכול היה לבקש.
דוקאטי סופרמונו – אקזוטיקה!
המנוע הוא צילינדר יחיד, מקורר נוזל ובנפח של 550 סמ"ק. הבוכנה היחידה והגדולה יוצרת, באופן טבעי, ויברציות חזקות בגלל האינרציה הנדרשת בתנועה הקווית. טרבלאנש פתר את הבעיה בכך שיצר בוכנת-דמה וחיבר טלטל נוסף לגל הארכובה בזווית של 90°, מה שיוצר למעשה מבנה גל ארכובה הזהה למנוע וי-טווין. הטלטל הנוסף כאן מחובר לגל איזון האמור לנוע בתנועה מנוגדת ולמעשה לבטל את הרעידות. המנוע מסוגל לעלות למהירות של 10,000 סיבובים לדקה בלי לפוצץ את עצמו. עם יחס דחיסה של 12:1 הצליח השדון האדום לספק 75 כוחות סוס באותם 10,000 סל"ד ומומנט של כ-5 קג"מ ב-8,000 סל"ד. מערכת הפליטה הייתה של טרמיניוני, המצמד היה יבש, כנהוג בדוקאטי, ותיבת ההילוכים עם שישה הילוכים בתצורת מרוץ – הראשון למעלה וכל השאר למטה.
הבולמים הורכבו ממזלג קדמי הפוך של אוהלינס בקוטר 42 מ"מ, שלמעשה הגיע מהדוקאטי 888, כמו גם האחורי. החישוקים היו במידת 17″, היו עשויים מסגסוגת אלומיניום-מגנזיום קל, ומערכת הבלימה הייתה של ברמבו עם צמד דיסקים צפים בקוטר 280 מ"מ וקליפרים בעלי 4 בוכנות, ועם דיסק יחיד מאחור בקוטר 220 מ"מ. עם שלדת צינורות קלה, מעטפת פיירינג מפיברגלס ועוד המון חלקים מקרבון – המשקל היבש עמד על 125 ק"ג קלילים.
הדוקאטי סופרמונו מעולם לא נבנה כגרסת כביש, למרות שהיו דיבורים על כך במשך השנים. 65 יחידות יוצרו בין השנים 1995-1993, ועוד שתי יחידות בשנה שלאחר מכן. מחיר הרכישה בזמנו עמד על סביב 50 אלף דולר, וכיום – תסתכלו על האקזמפלר מספר 16 משנת 1993 שעומד למכירה כאן, עם מחיר מבוקש שרק מתחיל ב-150,000 דולר. הסופרמונו תמיד היה כלי נחשק ואקזוטי, והוא עדיין נראה כך – 29 שנים לאחר הצגתו.
בימאהה הציגו את הטנרה 700 Raid Prototype – אבטיפוס שלוקח את גרסת הבסיס של הטנרה 700 ומספק שיפורי מנוע, שלדה ובלמים לרוכבים שרוצים גם להתחרות עם האדוונצ'ר הפופולרי. עכשיו מתפרסמים תרשימים קרובים של מה שנראה כמו גרסת הייצור הצפויה.
בחודש נובמבר האחרון חשפו בימאהה את הטנרה 700 Raid Prototype – אבטיפוס של הטנרה 700 הפופולרי שמקבל רשימת שיפורים מכובדת ממחלקת GYTR (ר"ת Genuine Yamaha Technology Racing) במטרה להנגיש אותו בעתיד לרכיבות שטח קשוחות ולתחרויות. גרסה זו צוידה בכל טוב מרמת המנוע, נשימה, פליטה, בלימה ומיגונים, ועד הבולמים המשודרגים.
ימאהה טנרה 700 רייד
כעת מתפרסמים תרשימים אשר נותנים תמונה על גרסת הייצור הצפויה לצאת. בראש ובראשונה אנו מזהים את מיכל הדלק הגדול וכפול הפתחים, בסגנון ראלי. בהמשך למיכל הדלק יש מיגוני צד ומסיכה קדמית חדשה. בגרסת האבטיפוס יש כנף קדמית גבוהה, כאן רואים את נמוכה שמתאימה לכביש. אנו מזהים מושב חדש וארוך יותר ורגליות רוכב רחבות וחשופות, כלומר ללא גומי. גם לוח המחוונים נראה מודרני, ואולי נראה כאן צג TFT שיחליף את ה-LCD מהדור הנוכחי.
לא ברור אם יהיו שינויים כאלו ואחרים במנוע – לדעתנו לא, אבל ייתכן שהטנרה 700 רייד יוצע עם מערכת פליטה קלה יותר של אקרפוביץ'. גם בגזרת הבולמים אין לנו מידע, אך הגיוני שבימאהה יטפלו בתחום הזה עם בולמים ספורטיביים יותר.
בשלב זה אין מידע על הדגם או מועד ההצגה שלו, אבל להערכתנו במהלך המחצית השנייה של שנת 2022 נזכה לראות את הגרסה הקרבית של הטנרה 700 בגרסת הייצור הסדרתי.
חברת risemousse האיטלקית מודיעה שבהמשך השנה תציג מוס חדש לגלגלים – למניעת תקרים בצמיגים – שיתאים לשימושי כביש על קטנועים, אופנועי אדוונצ'ר, אופנועי קרוזר ואופנועי כביש.
חברת risemousse האיטלקית תציג בחודש אפריל השנה את B-SURE – מוס אשר יתאים לשימוש באופנועי כביש וייתן מענה לבעיות שמנעו מפטנט שכזה להתקיים. מוס הוא מעין גלגל גומי-ספוג מוקצף ודחוס המורכב בתוך הצמיג. עד היום הכרנו את זה בתחום האנדורו בו היתרון העיקרי של המוס הוא הבטחה לאפס תקרים. החסרונות באים לידי ביטוי ב'לחץ אוויר' קבוע שאינו ניתן לשינוי, משקל מעט גבוה יותר מאשר פנימית, נטייה להתחממות, ואורך חיים מוגבל שתלוי באופי השימוש ובמהירות הרכיבה. המחיר גם משמעותית יקר מפנימית רגילה.
המוס של B-SURE יוצא מהשטח, ומתאים – כך לפי החברה – גם לשימוש בקטנועים, באופנועי אדוונצ'ר ובאופנועי כביש – עם ההחרגה על שימוש במסלול או מרוצים. הרעיון כאן הוא לא לספק הגנה מוחלטת מתקרים, אלא לתת את האפשרות להמשיך את הרכיבה לעוד מספר קילומטרים עד לנקודת התיקון. הדבר דומה לפטנט ה'ראן-פלאט' שאנו מכירים מרכבים מבצעיים בצבא.
המוס מיוצר בתרכובת MEPP (ר"ת Memory Expanded Plastic Polymer) שמשמרת את הצורה הרגילה של הצמיג ומאפשרת להמשיך את הרכיבה גם במצב של תקר. המערכת מגיעה עם מערכת ניטור לחץ אוויר ועם צג שיורכב לרוכב. לפי החברה, אורך החיים אמור להיות כשלוש שנים. באתר החברה יש את כל המידות האפשריות, וכן טווחי המחירים שנעים בין 60 יורו ל-180 יורו.
אופנוע-על חשמלי נוסף של דיימון הקנדית – סטריטפייטר עם נתונים של 200 כ"ס מהמנוע, 274 קמ"ש מהירות מרבים, וטווח נסיעה משוער של 235 ק"מ.
חברת הסטארט-אפ הדו-גלגלית מקנדה דיימון חושפת את ההיפרפייטר קולוסוס (HYPERFIGHTER COLOSSUS; קולוסוס – ענק), דגם סטריטפייטר חשמלי. המנוע מספק הספק 200 כוחות סוס ומומנט של 20 קג"מ, והסוללה בעלת הקיבול של 20 קילוואט-שעה יכולה להספיק לכ-235 ק"מ בנסיעה משולבת. הטעינה עשויה לקחת 45 דקות במטען DC מהיר. המהירות המרבית היא 274 קמ"ש.
להיפרפייטר שלדת מונוקוק, בולמים של אוהלינס, בלמים של ברמבו, זרוע אחורית חד-צידית, חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-200/55, בסיס גלגלים של 1,448 מ"מ ומשקל משוער של סביב 200 ק"ג. מבחינת אלקטרוניקה יש את כל הבקרות לניהוג ולמנוע, שמקבלים עדכונים דרך האפליקציה הייעודית.
כמו בהיפרספורט פרו, נמצא כאן את מערכת ה-CoPilot (טייס משנה), המשלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות וחיישנים באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור – במטרה לתת כיסוי של 360° סביב האופנוע והרוכב. המידע משודר לענן שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות, ומסוגל לנטר עד ל-64 אובייקטים במקביל. התרעה על גורמי סכנה תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, הבהוב במראות הצד (שיסונכרנו עם המצלמה האחורית) ומידע ויזואלי במשקף הקדמי. בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה, אגב, יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן. גם כאן – אפשרות התאמת האופנוע לרוכב עצמו דרך ארגונומיה מותאמת אישית. בעזרת תפעול חשמלי ניתן יהיה לכוון את המשקף הקדמי, הכידון, המושב ורגליות הרוכב.
ההיפרפייטר קולוסוס יוצע ב-100 יחידות בלבד, כאשר כל אחת תעלה 35,000$. במקביל יהיו שתי גרסאות נוספות – האחת עם סוללה קטנה יותר וחישוקים פשוטים יותר (Unlimited 20) והשנייה עם מנוע המספק 150 כוחות סוס (Unlimited 15) במחירים של 25,000$ ו-19,000$ בהתאמה.
קבוצת ק.ט.מ, הבעלים של המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה וגאס גאס, רושמת צמיחה של 20% בחטיבת האופנועים ו-40% בחטיבת האופניים, ומסיימת את שנת 2021 עם 332,881 אופנועים ועוד 102,753 זוגות אופניים.
דו"ח המכירות הגלובלי של שנת 2021 שפרסמה קבוצת פירר מוביליטי, המחזיקה את המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה וגאס גאס, מציג שנת שיא נוספת לקונצרן עם 332,881 אופנועים שנמכרו ועוד 102,753 זוגות אופניים. בקבוצת פירר לא מפלחים לסגמנטים ולא למותגים אלא מספקים מספר כללי, אולם החלוקה המשוערת של האופנועים היא סביב 75% ק.ט.מ, כ-20% הוסקוורנה וכ-5% גאס גאס שיגדילו את הצמיחה בשנת 2022 עם מכירות שהולכות וגדלות. הנתון הזה מהווה עלייה של כ-20% במכירות האופנועים לעומת נתוני שנת 2020. עוד עולה מהדו"ח שנמכרו 102,753 זוגות אופניים (גידול של 40%), כשהחלוקה היא 76,916 לטובת אופניים חשמליים (תגבור חשמלי) והשאר אופניים רגילים.
באירופה נמכרו כ-120,000 אופנועים, כאשר שני השליש הנותרים נמכרו בצפון אמריקה, אוסטרליה והודו – שם יש לקבוצה מפעלי הרכבה בשיתוף עם בג'אג' ההודית. בישראל נמכרו משלושת המותגים 1,656 כלים ברישוי צהוב (1,115 לק.ט.מ, 419 להוסקוורנה ו-122 לגאס גאס), ועוד 247 כלים ברישוי אפור.
הגידול במספרי המכירות של קבוצת ק.ט.מ תואם לחלוטין את מגמת הגידול הגלובלית במכירות אופנועים וקטנועים, כפי שכבר כתבנו על הגידול במספרים של דוקאטי ושל ב.מ.וו. אחרי 9 שנות גידול רצופות, בשנת 2020 הייתה ירידה גלובלית בגלל משבר הקורונה – ירידה שבאה לידי ביטוי בעיקר במחצית הראשונה של 2020 והתאזנה מעט במחצית השנייה של השנה – כש-2021 ממשיכה כאמור את מגמת הגידול העולמית בשוק הדו-גלגלי.
ב.מ.וו מסכמת בחיוך את שנת 2021 עם שנת שיא, עם גידול של כ-15% לעומת שנת 2020, ועם שיא מכירות ל-R1250GS – רגע לפני החלפתו הצפויה.
שנת 2020 הייתה שנה מורכבת, עם משבר הקורונה העולמי ועם ירידה במכירות לכלל היצרנים, כאשר בב.מ.וו רשמו ירידה של 18% במכירות במחצית השנה הראשונה. לקראת סוף השנה נרשמה התאוששות והמספרים השתפרו, אך נשארו שליליים עם ירידה של כ-3.6% במכירות 2020 וסך של 169,272 אופנועים וקטנועים, וזאת לאחר 9 שנים רצופות של עלייה בנתוני המכירות.
שנת 2021 מוחקת כל זכר לשנה שעברה, ומציבה את סיכום המכירות השנתי של ב.מ.וו על 194,261 כלים בסך הכל, במקביל לגידול בכל תעשיית האופנועים העולמית. נתון מאוד מעניין הוא שכ-60,000 אופנועים מהנתון הזה שייכים לדגם ה-R1250GS הוותיק, כשהשנה ה-R1300GS החדש אמור להחליף אותו. בישראל נמכרו בסיכום השנה 433 אופנועים וקטנועים מתוצרת ב.מ.וו.
ב.מ.וו כמובן מתפרנסים בעיקר מחטיבת הרכב, שמסכמת את שנת 2021 עם 2,521,525 כלי רכב שנמכרו מכל המותגים (כולל האופנועים) – גידול של 9.1% משנת 2020.
סם סנדרלנד הבריטי וגאס גאס הם המנצחים הגדולים של דקאר 2022 – ניצחון בכורה לגאס גאס וניצחון שני לסנדרלנד ולאנגליה.
דקאר 2022 הסתיים ביום שישי האחרון, אחרי שהוזנק בפעם השלישית ברציפות בערב הסעודית, כמעט שבועיים לאחר שהוזנק בעיר האיל (HA'IL). הראלי הסתיים לאחר 8,375 ק"מ בג'דה, כאשר 4,258 ק"מ מתוכם בקטעי ספיישל נגד השעון, בעוד השאר יועדו לקישור ושיחקו תפקיד מרכזי כשרוכב גאס גאס דניאל סנדרס (מנצח הפרולוג שהתחיל את הראלי) התרסק דווקא בהם, שבר את ידו ופרש מהדקאר מעמדת ההובלה. 85% מהמסלול עברו בתוואי חדש לגמרי לרוכבים, וחלק ניכר מהימים עברו בדיונות האימתניות של האזור.
השנה נרשמו למרוץ 1,065 משתתפים מ-63 מדינות (כשהשנה אין נציגים מישראל לאחר ייצוג מכובד בשנה שעברה בקטגורית המשאיות ו-SBS), ו-403 כלים. מספר הרוכבים הנרשמים עמד על 144, שהחל מהשנה החלו להשתמש בספרי דרך אלקטרוניים ונדרשו ללבוש וסטים מתנפחים לשמירה על ביטחונם. אלו הוספו על מנת להאט את הרוכבים ולהבטיח את שלומם. ואכן, לקו הסיום הגיעו בשלום 124 רוכבים, ללא הרוגים או פצועים קשה.
ספר הדרך החדש של 2022 – נועד להוריד מהירות
דקאר 2022 סיפק מתח לאורך כל הדרך, כאשר בשום שלב לא ניתן היה לנבא את זהות המנצח. כל רוכב שניצח את היום הקודם זכה להתחיל ראשון את היום הבא ומצא את עצמו בעמדת נחיתות, שכן נאלץ 'לפתוח את הציר' עבור שאר הרוכבים. הניווט התברר כקשה ומאתגר עם ספר דרך שנועד לגרום לרוכבים להוריד את הקצב.
המנצחים: גאס גאס מנצחים בפעם הראשונה בתולדותם, שנתיים לאחר שנרכשו על-ידי ק.ט.מ ושמו דגש גדול על חטיבת המרוצים. קאדר הרוכבים המוכשרים שכלל את סם סנדלנד (מנצח מהדורת 2017) ודניאל סנדרס שסיים רביעי במרוצו הראשון במדבר בשנה שעברה, ניצח את הפרולוג והוביל בשלב מסוים עד שהתרסק ופרש בקטע קישור. סנדרלד הראה עקביות גדולה והוביל את הראלי בלא מעט ימים, אך טעות ניווט משמעותית ביום השביעי עצרה את המומנטום שלו והציבה אותו במקום השלישי ביום העשירי.
רוכב נוסף שמגיע לו להרגיש טוב עם עצמו הוא אדריאן ון בוורן מימאהה. הצרפתי שלא סיים אף אחד משלושת הראלים הראשונים שלו, הוביל את הראלי ביום השביעי ועשירי והראה מהירות ועקביות מרשימה. את הדקאר סיים במקום הרביעי בסופו של דבר, אך אין ספק שעוד נשמע עליו בזירת המדבר.
ק.ט.מ הם אמנם בצד המפסיד, כאשר 18 שנות שלטון רצופות סופגים מהלומה שנה שלישית ברציפות (שנתיים מפסידים להונדה והשנה לגאס גאס), אך בינינו – גאס גאס היא קבוצה של ק.ט.מ והאופנוע הוא ק.ט.מ אחד לאחד, אז למעשה ק.ט.מ ניצחו. הם פה כי דניאלו פטרוצ'י, שמגיע בכלל מה-MotoGP, נכנס בקושי לדקאר אחרי התרסקות גדולה באימונים, ואז תוצאה חיובית בבדיקת הקורונה בתחילת הראלי (נבדק שוב ויצא שלילי) כמעט הוציאו אותו מהמרוץ. התחלה מרשימה, קצב אדיר, תקלה טכנית שהוציאה אותו, חזרה כג'וקר (כלומר, חוזר לרכוב אבל מחוץ למסגרת הרשמית) וניצחון אדיר ביום חמישי מעניקים לו את התואר של הרוכב היחיד בהיסטוריה שניצח מרוץ MotoGP וסטייג' דקאר. מרשים.
גם הירו ראויים לציון כאשר ניצחו סטייג' ראשון עבורם בדקאר, ביום השלישי, עם ג'ואקים רודריגז. רודריגז בן ה-40 הוא גיסו של פאולו גונקלבס, שנהרג בדקאר לפני שנתיים.
המפסידים: ק.ט.מ פה כי כאמור לא הצליחו לחזור לפסגה למרות שהתייצבו עם קווין בנאבידסאלוף 2021 בשורות הונדה שעבר אליהם, טובי פרייס שניצח פעמיים את הראלי ומטיאס וולקנר (מנצח מהדורת 2018), הרובוט הגרמני, שהיה חזק בתמונת הניצחון אך סיים שלישי בסוף הראלי. בנאבידס הפגין מהירות גבוהה, אך תקלה טכנית מנעה ממנו את שחזור הניצחון, כאשר פרייס גם ניצח באחד מהימים אך טעויות ניווט משמעותיות לא אפשרו לו להיות שחקן מרכזי בדירוג הסופי.
הונדה כאן כי לאחר שנתיים רצופות בפסגה, לסיים במקום השני עם פבלו קואנטינילה (שגם בשנה שעברה סיים שני על-גבי הוסקוורנה) נחשב ככישלון. ריקי בראבק שניצח ב-2020, נכשל בניווט ביום השני וירד למקום ה-35 בדירוג הכללי עד שסיים אותו רק במקום השביעי.
לסיכום, לאחר כשבועיים מרתקים עבורנו וגיהינום עבור הרוכבים, סיימו על הפודיום סם סנדרלנד, פבלו קואנטינילה בהפרש של 3 דקות ו-27 שניות ומטיאס וולקנר בהפרש של 6 דקות ו-47 שניות מהמנצח. מהדורת 2022 של ראלי הדקאר הוכיחה את עצמה כמרתקת, מותחת ובטיחותית, וכל המחמאות מגיעות למארגנים.