מחבר: אסי ארנסון

הטואונו 660 החדש לגמרי מרחיב את משפחת הסטריטפייטר של אפריליה וגורם לנו להתגעגע לדגם ה-V4R הצהוב שהגיע לישראל בתחילת העשור וסובב לנו את הראש לגמרי.

האפריליה טואונו המקורי תכף חוגג 19 שנים. הדגם המקורי הוצג בתערוכת בולוניה בשנת 2001, כגרסת נייקד קרבית (סטריטפייטר במושגים של פעם) ל-RSV מילה בעל מנוע הווי-טווין 1,000 סמ"ק, ויצא למכירה כגרסה מוגבלת ב-220 עותקים. ב-2003 הוצגו שתי גרסאות סדרתיות בשם טואונו 1000 פייטר ורייסינג. שנת 2005 הביאה גרסה חדשה של הטואונו, על-בסיס ה-RSV1000 החדש, ודגמי R ופקטורי, שהצטרף ב-2007 עם מכלולים איכותיים יותר.

אפריליה החלו להימכר בישראל בשנת 2009, כאשר הטואונו הצהוב המדובר הגיע ב-2011 והיה הדגם העדכני ביותר של הנייקד, שהוצג בתחילת אותה השנה. מנוע ה-V4 החדש של ה-RSV4 כוון להספק נמוך יותר של 167 כ"ס על-ידי צילינדרים ובוכנות שונים, מערכת הזרקה חדשה, מצערת חשמלית ומעבד מהיר יותר. הטואונו V4R הציע 3 מצבי ניהול מנוע – אגרסיבית למסלול, שלא היה בישראל דאז, חזקה לרכיבה ספורטיבית, ומצב נוסף לרכיבה בגשם. שינוי נוסף ביחידת ההנעה היה בתיבת ההילוכים, שם שלושת ההילוכים הראשונים קוצרו במעט על מנת להתאים טוב יותר לאופי האופנוע. גם הפרונט הוחלף במעבר לסטריטפייטר, אם כי לא בוצע פה שנמוך אלא התאמת מזלג איכותי אחר של זקס, וכך גם הבלמים הרדיאליים של ברמבו.

היום זה מובן מאליו והכרחי, אבל כמות האלקטרוניקה שהגיעה בדגם 2011 הייתה מדהימה. גרסת הטואונו שהגיעה הייתה עם מערכת ה-aPRC היקרה יותר, בעלת 4 מערכות של אפריליה: קוויקשיפטר, בקרת אחיזה, בקרת ווילי ובקרת זינוק. המערכת נשלטה מכפתור מרכזי על בית המתגים השמאלי, וכן משני כפתורי 'פלוס' ו'מינוס' לאגודל ולאצבע. בקרת האחיזה, ה-TDC, מונתה 8 מצבי התערבות ומצב נוסף שבו המערכת מנותקת.

האפריליה טואונו V4R סובב לנו את הראש לגמרי באותה השנה, גרם לנו להתלהב מהעיצוב המיוחד והשונה שהובלט על-ידי הצבע הצהוב 'באמבלבי' שלו, ומההתנהגות שהכתירה אותו כאחד האופנועים הטובים שהיו אז לכביש הציבורי. כל זה עלה אז 120 אלף שקלים – בהחלט דגם לזכור ולנצור. הדגם הזה הוחלף בשנת 2015 וקיבל מנוע בנפח מעט גדול יותר, ושודרג בשנת 2017 (מבחן לגרסאות ה-RR והפקטורי של אותם השנים – כאן).

• אפריליה V4R באמבלבי במבחן

בטא האיטלקית הקימה קבוצה בקטגוריה הבכירה באליפות המוטוקרוס העולמית, אשר תרוץ בעונת 2021. המשמעות: בטא, שעד היום ייצרה אופנועי אנדורו וטריאל בלבד, מתכוננת להיכנס גם לעולם המוטוקרוס.

רוכבי הקבוצה הרשמית, אותה יריצו קבוצת SDM Corse Racing בשיתוף בטא, יהיו ג'רמי ואן הורדביק שסיים בשיאו במקום השני באליפות הרוכבים, והצרפתי הצעיר ג'ימי קלוצ'ט. ואן הורדביק, הבלגי הוותיק (31) אשר חתם לשנתיים, אמור להוביל את פיתוח אופנוע המוטוקרוס של בטא, להם זה העונה הראשונה באליפות. אין פרטים כרגע על האופנוע עצמו (התמונה בראש הידיעה היא של אופנוע אנדורו של בטא מדגם 2021), אולם המהלך של בטא מעיד על כך שהחברה מפירנצה מתכוונת להיכנס לתחום המוטוקרוס ולייצר אופנועי מוטוקרוס בייצור סדרתי – לצד אופנועי אנדורו ואופנועי טריאל.

עונת 2021 באליפות המוטוקרוס העולמית אמורה לצאת לדרך ב-3 באפריל בעומאן – כפוף כמובן לענייני הקורונה העולמיים.

החל מהיום ועד 15 בינואר יילחמו הרוכבים המובילים בכל אחד מ-7,646 ק"מ של החולות על הניצחון היוקרתי בראלי דקאר. ריקי ברבאק, מנצח דקאר 2020, יזנק ראשון, שכן הוא ניצח את הפרולוג בן 11 הק"מ אתמול (בתמונה בראש הידיעה).  למעקב חי אחר התוצאות – לחצו כאן.

מהדורה מספר 43 של ראלי דקאר המפורסם מוזנקת היום בחולות ערב הסעודית עם 108 אופנועים, אשר ירכבו למשך 12 ימים ו-7,646 ק"מ. השנה יתנו דגש על אמצעים שנועדו להבטיח את בטיחותם לאור התאונות הקטלניות מהראלי של שנה שעברה.

השינויים העיקריים מתייחסים למסלול קצר יותר יחסית (7,646 ק"מ לעומת 7,900 ק"מ ב-2020), הפחתת המהירות של הסטייג'ים על-ידי יצירת מסלולים טכניים יותר, אשר בחלקם יוגדרו אזורים מסוכנים ומהירות הרכיבה בהם תוגבל ל-90 קמ"ש, על-בסיס חיווי קולי בלוח השעונים של הרוכבים.

לכלל הראלי יתאפשר השימוש ב-6 צמיגים אחוריים בלבד, נתון אשר ידרוש מהרוכבים להוריד מהירות ולשמור על הצמיגים. ציר הניווט לכל יום ייטען, באמצעים אלקטרוניים, 20 דקות לפני הזינוק – כך הרוכבים ייאלצו ללמוד את הציר תוך כדי תנועה וכתוצאה מכך להפחית את מהירות הרכיבה.

דבר משמעותי נוסף – בדומה לחליפות האוויר לרוכבי הכביש (כמו מערכת כרית האוויר של אלפינסטארס מדגם Tech-Air שנבדקה על-ידי אנדראה דוביציוזו), הרוכבים מחויבים ללבוש וסט מגן מתנפח כבר משנת 2021.

• דקאר 2021: המועמדים המובילים

רוצים לדעת מה מיוחד באבזור של אופנוע מוכן לדקאר? צפו בסרטון של הרוכב הפרטי ניל האקר מאנגליה, שמסביר מה יש בק.ט.מ 450 ראלי שלו:

אופנוע איטלקי, שתי פעימות עצבני, 125 סמ"ק גזעי, פוזה של אופנוע גדול בהרבה, וגם קמפיין דוגמניות; היה כיף בשנות ה-80; קבלו את הקאג'יבה פרצ'יה 125.

קאג'יבה היא פירמה איטלקית שכבר לא איתנו. מותג קאג'יבה, שהוקם על ידי ג'ובאני קאסטליוני הסב (אביו של קלאודיו קאסטליוני והסב של ג'ובאני קסטליוני – הבעלים הנוכחי של MV אגוסטה), מכיל את ראשי התיבות של שמו ועיירת מגוריו – CAstiglioni GIovanni VArese. מאז נכנס בשנת 1978 לעולם האופנועים עבר המותג תהפוכות רבות, שבסופן נחת בידיהם של MV אגוסטה, שעד לאחרונה לא התקדמו איתו לשום מקום. בעתיד הקרוב השם כנראה ישמש כזרוע החשמלית של MV אגוסטה.

בשנת 1987 הציגו האיטלקים את הדור הראשון של הפרצ'יה (Freccia), שנשא את שם הקוד C9. הדגם היה למעשה מיני-פאזו, שכן דמה לדוקאטי פאזו של חברת האחות. בכל שנה שלאחר מכן שידרגו האיטלקים את הדגם ל-C10 ו-C12. המנוע הדו-פעימתי עם קירור הנוזל הגיע בשנתו האחרונה ל-29 כ"ס (כ-24 כ"ס בדגמים הראשונים) ב-10,500 סל"ד, כשנתון המומנט לא רלוונטי – פשוט לא היה. המשקל נע סביב 125 ק"ג, הבולמים היו של מרזוקי עם מזלג בקוטר 35 מ"מ שעטף חישוק 16″ מלפנים (17″ מאחור) ובלמים של ברמבו. דגם ה-C12 האחרון, של 1989, היה גם עם שבעה הילוכים קצרצרים – אין יותר מגניב מזה!

בעוד שבאירופה היו גם גרסאות מיוחדות, וגם גרסה גדולה של מוטו מוריני דארט 350 עם אותו העיצוב, אנו נזכור תמיד את הגרסאות הצהובות של ספרינג עם הרוכבות / דוגמניות, יחד עם הסלוגן: "ספרינג. הכי מהיר בעיר". את הפרצ'יה החליף המיטו 125, עליו נכתוב בנפרד.

הגדרה של מונופול בכלכלה היא כאשר למוצר או לשירות מסוים יש ספק אחד בלבד, ולאותו הספק יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק והדבר מגביל את התחרות בתחום.

קיומו של מונופול יכול לגרום לשיבוש התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית, ולמעשה להוציא את העוקץ מפיתוח והשקעה של גורמים אחרים המבקשים להתחרות באותו בעל מונופול. ק.ט.מ רכשו את הוסקוורנה לפני מספר שנים, ובתחילת השנה הציגו גם את גאס גאס החדשה, רכישתם האחרונה.

זה לא סוד שאופנועי הוסקוורנה נחשבים ל"ק.ט.מ לבנים", בעוד גאס גאס הפכו ל"ק.ט.מ לבנים-אדומים". כלומר, שני מותגים שעושים שימוש מסיבי בפלטפורמה של חברת האם, לרבות מנועים, מכלולי שלדה, פלסטיקה ועוד. שלוש הקבוצות יקחו חלק – כל אחת בנפרד כמובן כקבוצה רשמית לצד קבוצות לוויין – באליפויות שטח שונות כגון מרוצי מדבר, אנדורו ואנדורו-קרוס, מוטוקרוס וסופרקרוס. יותר מזה, בראלי דקאר הקרוב גם רייחו הספרדים (שרכשו את פלטפורמת גאס גאס 'הישנה') יריצו אופנועי ק.ט.מ בתחפושת אחרת – כאן כבר ארבע קבוצות שונות עם אותו האופנוע!

לא רק שטח – גאס גאס תתחרה בקטגוריית ה-Moto3 בעונת 2021 עם צמד RC250 GP, לצד ההוסקוורנה FR250 GP, שהחליפה את ק.ט.מ הגדולה שזכתה כבר שלוש פעמים בעבר בראשות הקטגוריה (2012 ,2013 ו-2016).

למה זה יכול לעורר דאגה? המצב הזה של המונופול יכול לגרום לחסמי פיתוח של שאר היצרנים המוצאים עצמם נדרשים להתחרות במפלצת כלכלית גדולה, שיכולה לאחד משאבי פיתוח של שלושה גופים לכדי גוף אחד. מה גם, שתהליך השיפור והפיתוח של שלושת הגופים האלה יהיה מהיר הרבה יותר לעומת המתחרים. לא רק זה, גם כמות הכלים "הטובים" תגדל בכל קטגוריה ותדחק את שאר היצרנים למקומות הנמוכים יותר בלוח התוצאות.

רוב הטכנולוגיה והאלקטרוניקה בכלים המודרניים מגיעה מפיתוחים וניסויים של קבוצות המרוץ. פקפוק בהצלחה במרוצים תגרור השקעה נמוכה יותר בפיתוח, ובשלב מסוים גם תחלחל לכלים הסדרתיים שאנו קונים, מה שבסופו של דבר יפשר למונופול לווסת את היקף התפוקה ואת המחירים לטובתו. ואם כבר כלים סדרתיים, הרי שכבר כיום ניתן לרכוש אופנועי אנדורו של קונצרן ק.ט.מ שמגיעים בכתום (ק.ט.מ), לבן-כחול (הוסקוורנה) ואדום-לבן (גאס גאס), כשכולם כאמור יושבים על טכנולוגיה זהה.

האם תרחיש כזה עלול לקרות? ובכן, ימים ושנים יגידו. אך כבר ב-2021 נראה את אותם הכלים משתתפים בתחרויות השונות, רק עם צבעים שונים. קצת מוציא את העוקץ מאלמנט הפייר-פייט בספורט המוטורי.

צפו בסיפורו המרתק של ריקי ברבאק האמריקאי, רוכב מונסטר הונדה, בדרכו הארוכה, המתסכלת והכואבת שהסתיימה בזכייה בדקאר 2020, ואשר נמצא ימים ספורים לפני מהדורת 2021.

רייחו מציגים את קבוצתם לדקאר 2021 עם אופנוע שהוא יותר ק.ט.מ מגאס גאס. מבולבלים? בואו נעשה סדר.

בשנה שעברה מותג גאס גאס נרכש על-ידי קבוצת ק.ט.מ והפך להיות הזרוע האדומה-לבנה של הכתומים. פלטפורמת גאס גאס 'הישנה' וכן כל טכנולוגיית הייצור של החברה הספרדית, לרבות האחריות על חלקי חילוף ללקוחות הקיימים – נמכרה לחברת רייחו (RIEJU) הספרדית. חברת האופנועים הספרדית רייחו מייצרת מעל 12,000 אופנועים בשנה (בעיקר דגמי 50 ו-125 סמ"ק), מייצאת כ-85% מהם ל-40 מדינות ברחבי העולם, והציגה כבר דגמי אנדורו עדכניים לשנת 2021.

רייחו ישתתפו בדקאר 2021 הקרוב עם שני רוכבים בקטגוריה הבכירה – אוריאול מנה הספרדי, אשר סיים במקום השביעי בדקאר הבכורה של ב-2018 וחואן פדררו, שזה הדקאר ה-13 שלו, ושסיים בשיאו פעמיים במקום החמישי. בקטגוריית המרתון ישתתף מארק קאלמנט, שהוא אלוף האנדורו הקטלוני.

משום שגאס גאס 'הישנה' לא השתתפה בדקאר, אופנועי רייחו יהיו ק.ט.מ בבסיסם, עם התאמות שונות של מהנדסי רייחו. כלומר לק.ט.מ יהיו לא פחות מ-4 קבוצות מפעל בדקאר 2021: ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס ורייחו – כולם על אופנוע הראלי האוסטרי, ב-4 צבעים שונים.

מהדורה מספר 43 של ראלי דקאר המפורסם תוזנק בערב הסעודית ב-3 בינואר עם 321 רכבים, מתוכם 108 אופנועים, אשר ירכבו למשך 12 ימים ו-7,646 ק"מ, ועם אמצעים שנועדו להבטיח את בטיחותם לאור התאונות הקטלניות מהראלי של שנה שעברה. הדקאר יוזנק ב-3 בינואר 2021 ויימשך עד 15 בינואר.

צפו בקבוצת רייחו לדקאר 2021: